הדחפורים כבר בשטח, עובדים לקראת הקמת רובע העתיד של תל אביב, עתודת הקרקע האחרונה של העיר הלבנה, שתספק לציבור הישראלי כ-16 אלף יחידות דיור, מאות אלפי מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר ואלפי מקומות עבודה.
750 הדונמים של שדה דב בו ייבנה הרובע החדש, הם חלק ממרחב גדול, אזור ששימש בעברו כאחד ממוקדי התשתיות המרכזיות והחשובות של העיר העברית והישוב היהודי בארץ.
בשטח מצומצם יחסית, הוקמו תוך עשור אחד בלבד, בשנות ה-30 של המאה ה-20 נמל התעופה שדה דב (1938), תחנת הכוח רדינג (1938), נמל תל אביב-הנמל העברי הראשון (1938), המגדלור (1935) ומרכז הירידים הבינלאומי (1932). לכל אחד מהאתרים הללו היסטוריה עשירה, מורשת מפוארת וייחוד.
תכנון בריטי ועבודה עברית
"אי אפשר להתעלם מהקשר בין המקומות האלה שנבנו בחצי האי הירקוני, בצפון תל אביב", מאשרת תמר טוכלר, סמנכ"לית המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. "הקשר ביניהם גם תרם להתפתחותם. לדוגמה, יריד המזרח היה היריד השישי בחשיבותו בעולם, הגיעו אליו 600 אלף איש מרחבי העולם עוד לפני הקמת המדינה. ניתן להשוות אותו ליריד שבמסגרתו בנו את מגדל האייפל או את המגדל בסיאטל. החשיבות שלו היתה עצומה.
"המרחב הזה היה אמור לקלוט ירידים נוספים בהמשך וכחלק מהתפישה של התפתחות ופעילות בצפון העיר, הבריטים בנו גם את שדה התעופה".
טוכלר מציינת כי המורשת של האזור הזה אינה מסתכמת רק בתוכניות שקודמו על ידי הבריטים, ומדגישה גם את חלקו של היישוב היהודי. "היועצים והמהנדסים של הבריטים היו יהודים וחלק מהפרויקטים נבנו על ידי פועלי תל אביב, וחברות 'רסקו' ו'סולל בונה'. זה חלק מהמורשת של התפתחות הישוב בארץ ובנייה לאומית".
מגדל הפיקוח: מאפיין ערכי ומשמעותי
בחלוף השנים חלו שינויים משמעותיים באזור הצפון תל אביבי המרוחק. בנייני המגורים הקיפו את התשתיות התעשיות ששירתו את האזור ושכונות חדשות קמו באזור שפעם היה "קצה העיר'. מה נותר כשריד לעבר המפואר וההיסטורי במתחם ומדוע בכלל חשוב לשמר מבנים היסטוריים? מומחים מסכימים כי מטרת השימור היא ליצור סביבת מגורים עשירה ואיכותית יותר לתושבים. סביבה שמעניקה מקום גם לאזכורים ושכבות מהעבר, מעניקה למקום אופי ייחודי ועוזרת לאנשים למצב את עצמם בסביבה, ביחס למקום ולזמן. השימור מהווה מעין גשר שעוזר לייצר חיבור בין הרקמה החברתית העכשווית, עם המורשת שקדמה לה.
בפברואר 2020 הושלם פינוי שדה דב והמבנה היחיד שנותר על כנו בשטח הוא מגדל הפיקוח, שהוכרז מבנה לשימור ויישאר כשטח ציבורי בשכונת המגורים העתידית שתוקם במקום. מגדל פיקוח זה נבנה בשנת 2,000 במקומו של מגדל הפיקוח הנמוך שהתקשה למלא את תפקידו לאור צמיחתם של בנייני המגורים הסמוכים לגובה. מחווה אדריכלית נוספת בתכנון הרובע החדש ניתן למסלול ההמראה והנחיתה, שבמיקומו יקום פארק המסלול – פארק רובעי המשמר את תוואי מסלול הנחיתה בשדה התעופה. הבינוי בתוכנית הוא משני צדדיו של הפארק ובצמוד לפארק מרוכזים מרבית מבני הציבור.
"לצערי, בשדה דב נותרו שני מאפיינים בלבד, מגדל הפיקוח ומסלול ההמראה והנחיתה שהוסב לפארק הליכה. עם זאת, מגדל הפיקוח הוא מאפיין ערכי ומשמעותי של שדה התעופה", מסבירה טוכלר.
ההאנגר של רוטנברג
מבנה נוסף שנותר ללא פגע הוא האנגר למטוסים ששימש את מטוסו של פנחס רוטנברג, ממקימי תחנת הכוח רדינג והיוזמים להקמת שדה התעופה, אולם ההאנגר אינו מצוי בתחומו המוניציפלי של שדה דב, כי אם בקצה אזור הרדינג. המבנה טרם הוכרז לשימור, ובימים אלה בוחנים בעיריית תל אביב-יפן את האפשרויות השונות להפיכתו למבנה ציבורי שימש את הקהל הרחב. גם השימוש העתידי של מגדל הפיקוח שנותר על כנו, טרם הוחלט, אולם התפישה העקרונית המנחה היא להפוך את המבנה למקום פעיל, ציבורי, שיעניק אופי לשכונה החדשה ויחבר את התושבים החדשים לערכים ההיסטוריים של המקום.
ממגדלור לבית קפה
שימור מגדל הפיקוח בשדה דב, אינו מתבצע בחלל ריק. למעשה, תפישת השימור השלטת, כפי שבאה לידי ביטוי בשימור מבנה המגדלור ההיסטורי בנמל תל אביב, לפני מספר שנים, היא לראותו כחלק ממארג גדול יותר, הכולל גם את שימור תחנת הכוח רדינג.
המגדלור בנמל תל אביב (או "מגדלור רידינג") ממוקם בחוף שעל יד תחנת הכוח רדינג בצמוד לתל כודאדי שעל שפך הירקון. המגדלור הוקם על ידי הבריטים במטרה להזהיר אוניות המתקרבות לחוף מפני שרטונים וכיום משמש כבית קפה וכמקום מפגש לציבור.
"אחד הנושאים החמים בעולם הוא הוא מורשת תעשייתית. בשלוש השנים האחרונות גם אנחנו מתעסקים עם זה מאוד חזק. הכוונה לשימור ושימוש מחודש של מתקנים חקלאיים, מפעלים, תחנות רכבת, שדות תעופה, בסיסי צבא וכדומה. אין ספק שיש פוטנציאל גדול לשימור ושיפוץ תחנת הכוח רדינג, כחלק מהמרחב של חצי האי הירקוני", מסבירה טוכלר ומציינת כי מתקיימים דיונים עם עיריית תל אביב יפו ועם חברת החשמל בנושא.
"הניסיון הוא למקסם את מה שאתה יכול במרחב, אבל לפעמים מה שמוביל את הפרויקט הוא החזון. במקרה שלנו, אפשר לדבר על חזון הטיילת הגדולה, שמגיעה משדה דב עד לרדינג וממשיכה גם למגדלור בנמל תל אביב", מפרטת טוכלר. טיילת זו תיצור הלכה למעשה רצף הליכתי מהרצליה ועד בת-ים.
מקצה העיר למרכזה
"הייתי שמחה אם היינו מצליחים לשמר מבנים נוספים בשדה דב כמו מחסן גדול שהיה שם, אבל בסופו של דבר, האלמנט המשקף של המרחב הזה, מגדל הפיקוח, נשמר, וזה מה שחשוב".
טוכלר מסכמת ואומרת שהמבנים, ששכנו בקצה העיר, כמעט בבדידות מזהרת, מסמלים לכולנו לא רק את סיפור התפתחותה של העיר תל אביב, כי אם את התפתחותה של האומה העברית, ואת הרצון העז ליצור, לבנות, לקדם ולפתח. ערכים שבאים לידי ביטוי בהלך הרוח הציבורי גם כיום, כמעט מאה שלמה אחרי.