בית משפט השלום בהרצליה הורה שלא לקיים בשלב הנוכחי את הגרלת המתחמים בגוש הגדול, שאמורה היתה לקבוע באיזה חלק של רובע שדה דב יממש כל אחד מבעלי הקרקעות הפרטיים את זכויותיו. ההחלטה, שניתנה אתמול (ראשון, 30 באוגוסט 2026) נובעת מאי-הוודאות סביב זיהום תרכובות ה-PFAS שאותר בקרקע ובמי התהום בשטחי הרובע.
הרקע להחלטה הוא מחלוקת בין הגורמים המעורבים: מנהלי הגוש הגדול, יחד עם יו"ר ועדת ההגרלה, השופט בדימוס איתן אורנשטיין, ביקשו להתקדם בהליך בטענה שמדובר בהגרלה בין מתחמים בלבד ולא בשיבוץ למגרשים ספציפיים, ושבעלי הקרקע ממתינים שנים ארוכות. מנגד, קבוצת בעלי זכויות המיוצגת על ידי עו"ד דורון כוכבי דרשה להמתין עד שתתקבל תמונה ברורה על היקף הזיהום.
"חלוקה שאיננה שוויונית"
השופט יעקב שקד קיבל את עמדת המתנגדים. לדבריו, הטענה שאפשר לקיים את ההגרלה כבר עכשיו נשענת על הנחה שהזיהום ישפיע באופן דומה על כל המתחמים, הנחה שאין כיום נתונים עובדתיים לתמוך בה. אם יתברר שהיקף הזיהום, משך הטיפול בו או עלות הניקוי שונים ממתחם למתחם, ייגזרו מכך גם הבדלים בשווי, שיחייבו לעדכן את המקדמים שקבע שמאי המנהלים. הגרלה שתתבצע כעת על בסיס מקדמים שנקבעו לפני גילוי הזיהום עלולה להוביל, כלשון ההחלטה, ל"חלוקה שאיננה שוויונית", כשעל הפרק זכויות ששוויין מיליארדי שקלים.
בית המשפט דחה גם את הרעיון להגריל עכשיו ולתקן בהמשך: תיקון מאוחר של המקדמים עלול לחייב העברת בעלי זכויות ממתחם למתחם ושינוי במספר יחידות הדיור האקוויוולנטיות שיוקצו לכל אחד. מעבר לכך, ציין השופט, מאחר שגם המנהלים אינם מציעים לחלק את המגרשים הספציפיים לפני בירור סוגיית הזיהום, הגרלת המתחמים לבדה לא תקדם באמת את התכנון והבנייה בשטח. עם זאת, הודגש כי ההחלטה נכונה לתמונה העובדתית הנוכחית בלבד, ונתונים חדשים עשויים לשנותה.
מה כבר ידוע על היקף הזיהום?
לפי מיפוי שהוגש לבית המשפט במרץ 2026, מגרש 102 במתחם אשכול והמגרשים 2201, 2210, 2213 ו־2266 במתחם מרכז הרובע נמצאים באזורים שהוגדרו כבעלי חשד לזיהום PFAS על בסיס השימושים ההיסטוריים בקרקע. בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה נדרשים במגרשים אלה ארבעה דיגומי קרקע לדונם. לעומתם, במגרשים 108 במתחם אשכול ו־2202, 2204 ו־2214 במרכז הרובע נדרשים שני דיגומים לדונם. עם זאת, עצם הכללתם של מגרשים בקבוצת החשד אינה מעידה כי בכל אחד מהם נמצא זיהום בפועל.
מנהלי הגוש מסרו לבית המשפט כי פוטנציאל הזיהום נוגע לכ-46% מהזכויות במתחם אשכול ולכ-56.8% מהזכויות במתחם השני (מרכז שדה דב). רמ"י עדכנה כי ועדת ההיגוי לטיפול בקרקעות מזוהמות אישרה הגדלת תקציב ומימון ביניים לחקירות, וכי תוכניות הדיגום ממתינות לאישור המשרד להגנת הסביבה, הליך שצפוי להימשך כחודש. בית המשפט הורה לרשות להגיש עדכון מפורט עד 6 באוקטובר 2026.
המשמעות לבעלי הקרקעות וההשלכות על פיתוח הרובע
בפועל נוצר פער הולך ומתרחב בין שני סוגי המגרשים ברובע: יזמים שרכשו קרקעות במכרזי רמ"י כבר מקדמים תכנון ובנייה בחלק מהמתחמים, בעוד שאלפי בעלי הזכויות הפרטיים אינם יכולים להתקדם לתכנון קונקרטי של הפרויקטים שלהם, משום שטרם נקבע באיזה מתחם ובאיזה מגרש ימומשו זכויותיהם. העיכוב גם מקשה על התארגנות קבוצות בעלים לקידום פרויקטים משותפים, שהיא תנאי מעשי להתקדמות לבנייה.
שלושת המתחמים שבהם אמורים בעלי הזכויות לקבל זכויות הם מתחם אשכול, שבו מדובר בכ-818 יחידות דיור אקוויוולנטיות; המתחם המרכזי, שבו מדובר בכ-1,483 יחידות; ומתחם נוסף בתוכנית תא/3700 מצפון לרובע שדה דב, שבו מדובר בכ-202 יחידות.
העיכוב אינו עוצר את כלל הפיתוח ברובע, אך הוא ממשיך לדחות את מימוש הזכויות של חלק משמעותי מבעלי הקרקע הפרטיים.
חזית מקבילה: בג"ץ
במקביל להליך בהרצליה, נמשך הקרב הרגולטורי הרחב יותר. אדם טבע ודין הודיעה כי היא מתנגדת להמלצת בג"ץ למחוק את העתירה שהגישה בסוף 2022 נגד המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ורשות המים בנוגע לטיפול בזיהומי PFAS. לטענת העמותה, כמעט ארבע שנים אחרי הגשת העתירה טרם הותקנו התקנות שיסדירו את היבוא והשימוש בחומרים, בעוד היקף הזיהום מתרחב: לפי עדכון המדינה קיימים כיום 35 אתרים חשודים ברחבי הארץ, ב-12 מהם אושר זיהום, ומספר קידוחי מי השתייה שנפסלו עלה ל-18. העמותה מבקשת מבג"ץ לקצוב למדינה מועד להשלמת התקנות ולהמשיך לפקח על ההליך.
