מגרש 2208 ממוקם בליבו של המתחם המרכזי של שדה דב – על ציר אבן גבירול ובסמיכות לרחוב איינשטיין, ומהמיקום המרכזי נגזר גם תפקידו בפאזל העירוני של הרובע.

ארבעה מבנים סביב חצר פנימית

מגרש 2208 ממוקם במתחם המרכזי של רובע שדה דב ומשתרע על שטח של כ-6.2 דונם. הפרויקט יכלול 437 יחידות דיור, לצד כ-3,500 מ"ר לתעסוקה וכ-2,200 מ"ר למסחר. התכנון כולל ארבעה בניינים עיקריים: מגדל מגורים בן 45 קומות בגובה של כ-180 מטר, בניין מגורים מרקמי בן 10 קומות, מגדל מגורים נוסף בן 20 קומות ובניין תעסוקה בן 8 קומות. ארבעת המבנים תוכננו על ידי משרד יסקי מור סיון אדריכלים ומתכנני ערים, כקומפוזיציה סביב חצר פנימית ומעברים להולכי רגל, ולא כקבוצת מבנים מנותקת.

לאורך אבן גבירול: מסחר, מעברים וקולונדה

תמהיל הדירות בפרויקט כולל 110 דירות קטנות, שהן כ-25% מכלל הדירות, בשטח ממוצע של כ-45 מ"ר; 110 דירות בינוניות, גם הן כ-25% מכלל הדירות, בשטח ממוצע של כ-73 מ"ר; ו-217 דירות גדולות, שהן כ-50% מכלל הדירות בפרויקט. התוכנית שומרת על תמהיל דירות מגוון, בהתאם לעקרונות תוכנית מרכז הרובע, אך כמחצית מהדירות הן דירות גדולות.

אחד המרכיבים הבולטים בתוכנית הוא קומת הקרקע שאינה מתפקדת רק כבסיס למגדלים או כרצף של לובאים סגורים, אלא כוללת פריסה רחבה של שטחי מסחר, כניסות, אזורי תפעול, לובאים ומעברים. לאורך אבן גבירול מתוכננת קולונדה בעומק של כ-5 מטרים, שתלווה את החזית המסחרית ותיצור מרחב הליכה מוצל ורציף. גם כלפי הרחובות האחרים וכלפי פנים המגרש מתוכננות חזיתות פעילות, כך שהמסחר והכניסות אינם פונים רק החוצה, אלא גם אל המרחב הפנימי.

במרכז המגרש מתוכננת חצר פנימית רחבה, כאשר שטח זיקת ההנאה לציבור עומד על כ-3,100 מ"ר. מדובר בשטח פתוח משמעותי שיאפשר מעבר, שהייה וחיבור בין חלקי המגרש והרחובות הסובבים אותו. אדריכל הנוף הוא בהא מילחם, והיועץ הסביבתי הוא סטודיו WAWA.

התוכנית אושרה בכפוף לאישור מהנדס העיר, וכעת יוכלו היזמים להתקדם לשלב הגשת בקשת היתר הבנייה. עבור מרכז שדה דב, האישור של מגרש 2208 הוא עוד שלב בהתקדמות מהרובע המתוכנן אל הרובע הבנוי.

לקריאה נוספת: משלימים את הפאזל של אשכול: אושרה תוכנית לפרויקט תעסוקה ומסחר

The post 437 דירות ומגדל בן 45 קומות: אושרה תוכנית לפרויקט נוסף במרכז שדה דב appeared first on רובע שדה דב.

מגרש 305 ממוקם בצידו המערבי של מתחם אשכול, על ציר אבן גבירול ובצמידות לתחנת הרכבת הקלה ״זהרה לביטוב״. צוות התכנון כולל את יסקי מור סיוון אדריכלים ומתכנני ערים כאדריכלי התוכנית, בהא מילחם כאדריכל הנוף, וד.ג.ש הנדסה כיועץ התנועה ו-EBN אלה בן נון ניהול פרויקטים.

פרוייקט ראשון בייעוד תעסוקה ומסחר

ברובע שדה דב כבר קודמו ואושרו תוכניות עיצוב רבות לפרוייקטי מגורים, שחלקם כוללים מסחר בקומת הקרקע, וכן תוכניות עיצוב ראשונות למלונאות. מגרש 305 הוא הראשון שמיועד לתעסוקה ולמסחר בלבד. המגרש יפתח מדרום את הרצף העירוני-מסחרי לאורכו של ציר אבן גבירול החדש, בתחומי הרובע.

שטח המגרש הוא כ-6.1 דונם ועל הקרקע ניתן להקים כ־15,400 מ"ר עיקרי לתעסוקה ועוד כ־6,600 מ"ר שטחי שירות עיליים, יחד כ־22 אלף מ"ר; עוד מתוכננים כ־5,320 מ"ר עיקרי למסחר ועוד כ־2,280 מ"ר שטחי שירות עיליים, יחד כ־7,600 מ"ר.

בנייה מרקמית עם נוכחות עירונית

על פי התוכנית האדריכלית, ייבנו במגרש שני מבנים: מבנה בן 9 קומות לכיוון רחוב אבן גבירול ומבנה נוסף, עורפי, בן 12 קומות. בהשוואה למגדלי המגורים הגבוהים בשדה דב ואף ביחס למגרש 304 הצמוד, מגרש 305 מאופיין בבנייה נמוכה יותר.

עם זאת, העיצוב האדריכלי מצביע על נוכחות עירונית מובהקת: שני נפחים עיקריים, חזיתות מעוגלות, מעטפת זכוכית בהירה, קומות מסחר ותעסוקה פעילות, וגגות ירוקים או מרפסות עליונות המשולבים במבנה.

מגרש 305 מצוי בחלק הדרומי של יחידת תכנון 7. החלק הצפוני של היחידה הוא מגרש 304, שגם הוא מיועד למסחר ותעסוקה. לפי מסמכי התוכנית, במגרש 304 מתוכנן מגדל בן 40 קומות מעל בנייה מרקמית של עד 9 קומות, בעוד מגרש 305 מציג בינוי נמוך יותר יחסית, אך עדיין אינטנסיבי. יחד, שני המגרשים יוצרים בלוק עירוני של תעסוקה ומסחר על ציר אבן גבירול.

כיכרות, ציר פנימי וגשרים בין המבנים

הדופן הפונה לאבן גבירול מקבלת בתוכנית משקל מיוחד. הבינוי על אבן גבירול מחויב בחזית מסחרית ובקולונדה ברוחב 5 מטרים לאורך 75% מאורך החזית המסחרית. המשמעות העירונית היא שהמגרש לא מתוכנן כמתחם סגור, אלא כחלק מרחוב פעיל: חזית מסחרית, הליכה מקורה, כניסות, שהייה ותנועה רציפה של הולכי רגל.

גם במגרש זה, החצרות הפנימיות במגרשים יהיו משותפות ובזיקת הנאה לשהייה ולמעבר הציבור בכל שעות היממה ובמהלך כל ימות השנה. בנוסף, כל שטח שאינו מבונה בקומת הקרקע יסומן בזיקת הנאה לטובת הציבור. במילים פשוטות, התוכנית מייצרת לא רק חזית מסחרית החוצה לרחוב, אלא גם מעבר פנימי פעיל בתוך הבלוק. עוד מתוכננים גשרים או מעברים עיליים המחברים בין אגפי המבנה, ומחזקים את התחושה שמדובר בקומפלקס תעסוקה ומסחר אחד, ולא בשני בניינים נפרדים. בנוסף, קרנות הרחובות בין אבן גבירול לשדרה 1 מדרום, ובין אבן גבירול לשדרה 2 מצפון, יפותחו ככיכרות עירוניות.

מגרש 305, הסנונית הראשונה

רובע שדה דב מתוכנן כרובע עירוני עם עירוב שימושים אינטנסיבי – ברובע כולו מתוכננים כ-126 אלף מ"ר למסחר וכ-330 אלף מ"ר לתעסוקה. בנוסף, מתוכננת בשדה דב בנייה למלונאות בהיקף של כ-125 אלף מ"ר, שמשמעותה כ-3,700 חדרי מלון חדשים. הרובע יספק תעסוקה לאלפי עובדים מדי יום ויהווה אבן שואבת לעסקים רבים. מדובר בכמות גדולה מאוד של שטחי מסחר השקולה בהיקפה ל-5 קניונים.

במתחם אשכול לבדו, מתוכננים 6 מגרשי תעסוקה ומסחר, שיספקו 145 אלף מ"ר לתעסוקה וכ-45 אלף מ"ר למסחר. מגרש 305 הוא אם כן, הסנונית הראשונה במתחם אשכול, המיועד כולו לתעסוקה ומסחר. קדמו לו אישור בינוי למרלו"ג העירוני במגרש 306 ואישור תוכנית העיצוב למבני מלונאות, תעסוקה ומסחר שאושרו במגרשים 301 ו-302, בחודשים האחרונים.

לקריאה נוספת: רובע שדה דב: גם המרכז הלוגיסטי נראה כמו פרויקט יוקרה

The post משלימים את הפאזל של אשכול: אושרה תוכנית לפרויקט תעסוקה ומסחר appeared first on רובע שדה דב.

כעת עיריית תל אביב-יפו וחברת אתרים מציגות כיוון אחר לגמרי: במקום למחוק את הזיכרון התעשייתי של המקום, התוכנית החדשה מבקשת להפוך אותו למוקד ציבורי פעיל, שמחבר בין שימור, תרבות, טבע עירוני ורובע שדה דב המתפתח מצפון.

בתחרות האדריכלים לתכנון המתחם בה השתתפו שבעה משרדים מובילים, זכתה חברת מילבאואר אדריכלים, בשיתוף משרד תמא אדריכלות נוף. על פי התוכנית, שלושת המיכלים ששימשו לאחסון דלק בין השנים 1968–2007 יעברו שימוש מחדש: המעטפת התעשייתית האייקונית תישמר, ובתוכה ייווצרו חללים חדשים לפעילות ציבורית — תרבות, יצירה, פנאי, ספורט ואירועים.

החוליה הדרומית של שדה דב

הסיפור של חוות המיכלים אינו עומד בפני עצמו. מבחינת רובע שדה דב, מדובר באחת מנקודות החיבור החשובות ביותר בין הרובע החדש לבין העיר הוותיקה: מדרום — רדינג, הירקון והנמל; מצפון — שדה דב, הפארק החופי, רחוב אבן גבירול המתוכנן והמשך ההתפתחות העירונית של צפון תל אביב.

במסמכי התכנון של צפון רובע שדה דב כבר נקבע כי ניתן יהיה לעשות שימוש מחדש במיכלים הקיימים, וכי יותרו בהם שימושים ציבוריים, שימושי פנאי, נופש וספורט, תוך שמירה על גישה חופשית לציבור סביבם וביניהם. כעת, התחרות האדריכלית מעניקה למהלך הזה דמות מוחשית יותר: לא רק “שימור” במובן המוזיאלי, אלא הפיכה של תשתית ישנה למרחב עירוני פעיל.

זהו גם מהלך שמתכתב עם תפיסת התכנון הכוללת של שדה דב: רובע צפוף, מעורב שימושים, המסתמך על הליכתיות, רכיבה, תחבורה ציבורית ושטחים פתוחים משמעותיים. במובן הזה, חוות המיכלים יכולה להפוך לשער תרבותי-ציבורי בדרום הרובע, ולחבר בין הפארק החופי העתידי לבין פארק הירקון ונמל תל אביב.

אדריכלית אורית מילבאואר מסבירה: "המיכלים האלה שימשו בעבר מיכלי דלק של תחנת הכוח רידינג ואנחנו בקונספט שלנו ממלאים אותם מחדש באנרגיה אבל מסוג אחר, אנרגיה של עשייה ובילוי. כל המרחב הזה יהיה פתוח 24/7 כפי שמתאים לעיר ללא הפסקה. המרחב החדש הזה יכול להיות פעיל ולא להפריע לאף אחד, הוא מרוחק מספיק מכל מבני המגורים הקיימים והמתוכננים והוא נמצא במיקום מדהים ומרכזי על שפך הירקון, שיש אליו נגישות גם מפארק הירקון וגם מכיוון מזרח מציר שי עגנון".

לא להרוס – למלא באנרגיה חדשה

הרעיון המרכזי בתכנית הזוכה הוא שימור הצורה העגולה והחזקה של המיכלים, והכנסת “עיגול פנימי” חדש לתוכם. כך ייווצרו חללי פנים ייחודיים, עם תאורה טבעית ואופי אדריכלי יוצא דופן — חללים שלא מנסים להסתיר את עברם התעשייתי, אלא משתמשים בו כחלק מהחוויה.

במקום לראות במיכלים שריד מיושן של עידן הדלקים, התוכנית מתייחסת אליהם כמעט כאל חומר גלם עירוני: מבנים גדולים, בעלי נוכחות, שמספרים סיפור על האנרגיה שהניעה בעבר את העיר ויכולים להכיל היום אנרגיה מסוג אחר: פעילות ציבורית, תרבות, ספורט, מפגש ושהייה.

לצד המיכלים עצמם, התוכנית מציעה לפתח את המרחב שביניהם כמרחב שוטטות עירוני: מקום שאפשר לעבור דרכו, לשהות בו, להגיע לאירוע, לפגוש אנשים או פשוט להמשיך ממנו אל הירקון, הים או שדה דב. זו נקודה משמעותית, משום שהאתגר המרכזי באזור רדינג–שפך הירקון הוא לא רק עיצוב מבנים, אלא פתיחה מחדש של אזור שהיה במשך שנים תשתיתי ומנותק יחסית מהעיר.

טבע עירוני במקום אזור תשתיות סגור

מעבר לממד התרבותי, אחד המרכיבים הבולטים בתוכנית הוא השיקום הסביבתי. על פי הודעת העירייה, במתחם יוקם אזור שמור שישמש מנגנון טבעי לניקוי מי נגר עירוניים, לצד שיקום מלא של גדות הירקון. המטרה היא ליצור בתי גידול חדשים לדגים, צמחייה, חרקים וציפורים, ולהחזיר לאזור חלק מהמופע הטבעי שאפיין את שפך הירקון לפני הפיכתו למרחב תשתיתי.

הדגש הזה אינו מקרי. בשנים האחרונות תל אביב-יפו מנסה להגדיר מחדש את תפקידם של שטחים פתוחים: לא רק פארקים יפים או מדשאות, אלא תשתיות עירוניות לכל דבר — כאלה שקולטות נגר, ממתנות הצפות, מייצרות צל, משפרות מיקרו-אקלים ותומכות במגוון ביולוגי. עבור שדה דב, שבו ניהול מי נגר, הפארק החופי והקשר לים הם חלק מהדיון התכנוני השוטף, חוות המיכלים עשויה להפוך לדוגמה מוחשית לאופן שבו תשתית ישנה יכולה להפוך גם לפארק, גם למוקד ציבורי וגם למערכת אקולוגית מתפקדת.

"להשיב אזור שהיה מנותק מהעיר"

מ"מ וסגן ראש עיריית תל אביב-יפו, ליאור שפירא, אמר כי מדובר במהלך שמבטא את תל אביב "שיודעת לנצל משאבים קיימים בצורה חכמה ויצירתית, ולתרגם תשתיות ישנות למרחבים חדשים של תרבות, יצירה, ספורט וטבע עירוני, פתוחים לכולם".

לדבריו, “התוכנית הזוכה מציגה חשיבה מתארית עמוקה שמשלבת בין שימור, קיימות ואיכות חיים עירונית, ומציעה מודל חדשני להתחדשות אזורי תשתית בלב המטרופולין. החיבור בין הירקון, הים, התעשייה ההיסטורית והחיים העירוניים מייצר כאן הזדמנות נדירה — להשיב אזור שהיה מנותק מהעיר אל התושבות והתושבים, כמרחב ציבורי משמעותי, ירוק, תוסס ומעורר השראה”.

הסיור הראשון: בסוף השבוע הקרוב

הציבור יוכל להיחשף לתוכנית כבר בסוף השבוע הקרוב, במסגרת אירועי “בתים מבפנים” שיתקיימו בתל אביב-יפו בין 7 ל-9 במאי. ביום חמישי, 7 במאי, בשעה 17:00, יתקיים בחוות המיכלים סיור עם אדריכלית אורית מילבאואר ואדריכלית הנוף ליטל סמוק. בסיור יוצג הרעיון התכנוני שמבקש לקחת את השימוש המקורי של המיכלים, אחסון כמויות גדולות של דלק, ולהטעין אותו במשמעות חדשה: לא עוד אנרגיה תעשייתית סגורה, אלא אנרגיה עירונית פתוחה של פעילות, חדשנות, תרבות וטבע. משך הסיור כשעה, ואין צורך ברישום מוקדם.

לקריאה נוספת: המהפך של רוקח-אבן גבירול: מוקד עירוני חדש בין מרכז העיר לשדה דב

The post מדרום לשדה דב: מיכלי הפלדה הענקיים יהפכו למוקד תרבות ובילוי חדש appeared first on רובע שדה דב.

"זה חוסך את כל הבירוקרטיה של העירייה", אומר אדריכל גידי בר אוריין, שותף במשרד בר אוריין אדריכלים, מהראשונים בישראל שנכנסו למסלול החדש ואף קיבל כבר את היתר הרישוי הראשון מסוג זה – לפרויקט ברחוב מוהליבר בתל אביב. "העירייה מסיימת את תפקידה בשלב תוכנית העיצוב – שם נסגרות החזיתות, הנפחים, כל הדברים שחשובים לה. כל השאר הם דברים טכניים. פשוט מרימים פה בניין".

ממוהליבר לשדה דב הדרך קצרה. בר אוריין מגיש במסלול מורשה להיתר שתי תוכניות ברובע שדה דב – לפרויקט FIRST של קבוצת האחים חג'ג' ולפרויקט של לוזון רונסון מור. בשני הפרויקטים משולבים מגדלים של 45 קומות לצד בניינים מרקמיים. בנוסף, שני פרויקטים של בעלי קרקע פרטיים בצפון הרובע – בניינים של תשע קומות ייצאו אף הם להיתר במסלול החדש.

"אצל לוזון אנחנו על סף סיום תוכנית העיצוב – עניין של שבועות ספורים", מספר בר אוריין. "השלב הבא הוא הכנת תיק מידע במשך כחודשיים, ולאחריו היתר בנייה שלוקח כשמונה חודשים. במקרה הכי גרוע – עשרה חודשים. לעומת היתרי בנייה של היזמים במתחם אשכול שהוצאתם ארכה כשנתיים וחצי עד שלוש שנים".

משרדי האדריכלים הגדולים נערכים

אדריכל גיל שנהב, שותף מייסד בכנען שנהב אדריכלים, מתכנן בשדה דב שני פרויקטים במסלול רישוי אדריכלי: פרויקט של שפיר מגורים במגרש 3107 בצפון הרובע – שתוכנית העיצוב שלו כבר אושרה בוועדה המקומית – ופרויקט של היזם יוסי אברהמי במגרש 3109 בצפון הרובע.

כדי להיכנס למסלול, שנהב מוביל מהלך חדש: הוא מקים חברת רישוי עצמאית, נפרדת ממשרד האדריכלות, שבראשה עומד אדריכל אלון טל חנני, בכיר לשעבר במדור הרישוי של עיריית תל אביב. "המטרה היא לייצר 'מתח בריא'. בודק הרישוי אצלנו יגיד לאדריכל המתכנן: 'זה לא עובר, תחזור לשולחן'. הרישוי חייב להיות 100% כשר ומקצועי, כדי שאף אחד לא יוכל לתקוף את ההיתר משפטית בעתיד. האדריכל הופך למעשה לסוג של 'עירייה קטנה' בתוך המשרד".

בר אוריין היה הנחשון, אך הוא כבר לא לבד. שנהב מציין שמרבית בעלי משרדים האדריכלים הגדולים בארץ מתארגנים בימים אלה להקמת מחלקות או חברות רישוי פנימיות. "אני מניח שתוך שנה נראה עשרים-שלושים היתרים בשנה, חלקם הגדול במסלול מורשה להיתר".

שדה דב: הזירה המושלמת לרפורמה

מדוע דווקא שדה דב מתאים כל כך למסלול החדש? שנהב מונה ארבעה טעמים: תב"ע יחסית חדשה; תוכניות עיצוב אדריכלי מפורטות המנחות מתכננים בצורה ברורה; עיריית תל אביב שנערכה בצורה המעמיקה ביותר לקבל בקשות רישוי עצמי; ואינטרס יזמי עליון, מכיוון שכל חודש שנחסך שווה כסף רב. "חד-משמעית זו השכונה הרלוונטית ביותר לרישוי עצמי", הוא קובע.

בר אוריין מוסיף גורם נוסף: "שדה דב זה טבולה ראסה. הרוב הגדול של הפרויקטים הגדולים בארץ הם פינוי-בינוי, ושם אי אפשר לעשות רישוי עצמי כי צריך מאה אחוז חתימות דיירים. בחולות שדה דב יש בעלים אחד, וזהו".

רותם שטרנברג אשכנזי, סמנכ"לית תכנון ורישוי בשפיר מגורים, שהפרויקט שלה במגרש 3107 הוא הראשון שתוכנית העיצוב שלו אושרה במתחם הצפוני, מוסיפה ממד ניהולי: "מסלול רישוי עצמי מאפשר ליזם להתקדם לפי לוחות הזמנים שלו, ללא תלות בגורם שלישי. פעמים רבות היזם נתון לעיכובים שאין ביכולתו לזרז: כוח אדם, ריבוי מחלקות ודעות, חילופי בעלי תפקידים ופוליטיקה מקומית. ככל שנצמצם בלת"מים – כך נקבל וודאות".

החיסכון הכספי: עשרות מיליונים לשנה

ההערכות לחיסכון בזמן משמעותיות, והכסף שמאחוריהן – עוד יותר. שנהב מפרט: "3-4% על מיליארד שקל – זה בין 30 ל-50 מיליון שקל ריבית לשנה. כל יזם שחוסך את הסכום הזה יכול להוזיל את המחירים. הוא לא יכול לחסוך בבנייה, כי התב"ע מחייבת סטנדרטים גבוהים – אלומיניום, חיפויים, הכול מוכתב. אז איפה הוא יכול לחסוך? בשיווק ובמימון".

בר אוריין מחזק את הדברים בחישוב כלכלי קר: "היזמים בשדה דב קנו קרקעות במחירי שיא. חשבון פשוט של כמה ריבית הם משלמים על מיליארד שקל בחודש מלמד שמדובר על סכומים עצומים. כשאני מקצר להם חצי שנה או שנה בהמתנה להיתר, אני חוסך להם עשרות מיליוני שקלים במימון עוד לפני שהנחנו לבנה אחת".

שטרנברג מציינת עובדה פשוטה וחשובה: "ככל שאעלה לקרקע מהר יותר – הפרויקט יהיה רווחי יותר. עד שהפרויקט לא מתחיל למכור, אני שמה הון עצמי. ברגע שהפרויקט מתחיל למכור, אני יכולה לקבל ליווי בנקאי", היא מוסיפה שכל יזם שידע לנטרל חסמים ולרוץ עם הפרויקט "תהיה לו יותר וודאות מתי הוא עולה לקרקע והוא יהיה פחות נתון לחסדיהם של אחרים". גם היא מעריכה, שבמסגרת מסלול זה יזמים יחסכו 12 חודשים לפחות בהמתנה להיתר.

האם גם רוכשי הדירות ירוויחו?

האם קיצור הזמנים וחיסכון עלויות מימון היזם יתגלמו במחיר נמוך יותר לקונים? שנהב עונה בחד-משמעיות: "כן. בשדה דב יש תחרות בין יזמים. מי שרוצה להיות תחרותי – יוריד מחיר. הוא לא יכול לחסוך בבנייה. הוא יחסוך בשיווק ובמימון, ויעביר את זה לרוכש".

שטרנברג אשכנזי מסתייגת מהצהרה מחייבת, אך אינה שוללת: "ככל שיהיה חיסכון בריבית ובהון, זה מאפשר ליזם גמישות לשחק עם המחיר". אגב, המסלול אינו שמור ליזמים מסחריים בלבד. כאמור, בר אוריין מקדם שני פרויקטים של בעלי קרקע פרטיים בצפון הרובע, שמרוויחים גם הם מהרפורמה, אם כי בצורה שונה: "בעלי הקרקע הפרטיים אולי פחות לחוצים כי הם לא משלמים ריבית על רכישת הקרקע, אבל גם הם מבינים שהיעילות של המסלול הזה מייצרת פרויקט טוב יותר ומהיר יותר".

מורכבויות שטרם נפתרו

המסלול אינו חסר מורכבויות. בר אוריין מכיר בגודל האחריות: "אם עשית טעות – אין על מי להפיל את זה. אין עירייה שאישרה לך. ויש גם אחריות כבדה בפיקוח – אנחנו נותנים תעודת גמר ובודקים כל פרט שתואם להיתר על המילימטר".

שנהב מוסיף: "לעירייה יש גב של עשרות עורכי דין, לנו אין, לכן ההיתרים שלנו צריכים להיות עמידים בפני ערר. אם העירייה תבוא ותגיד שזה לא לפי החוק – כל היתרון של המהירות הופך לחיסרון". עם זאת, שני האדריכלים מדגישים: המעמד המקצועי של האדריכל יוצא נשכר. "יש קפטן אחד על הספינה," אומר בר אוריין. "לפי דעתי זה משפר את המעמד שלנו".

"נדע שהרפורמה הצליחה כשאדריכלים ויזמים יאמצו אותה," אומר בר אוריין, "ויראו שמוציאים היתרים הרבה יותר מהר. בארצות אחרות מוציאים היתרים בארבעה חודשים בשיטה הזאת. אין סיבה שזה לא יקרה גם אצלנו. זה גם יוזיל את הבנייה – כי בסוף מגלגלים את כל הריביות האלה על הקונה".

שטרנברג אשכנזי, שמגדירה את הפרויקט של שפיר בשדה דב כ"פיילוט", מסכמת: "אנחנו כולנו לומדים עכשיו. חובת ההוכחה היא על כולם – על היזם, על האדריכל, ועל הרשות המקומית. אבל אני חושבת שהפנים צריכות להיות לשינוי. התפיסה הישנה כבר לא רלוונטית".

לקריאה נוספת: מתכנני שדה דב על אתגרי הרובע: ״המתחם הכי מעניין שנבנה בימים אלה״

The post מהפכת הרישוי בשדה דב: האם האדריכלים יצליחו לקצר את הדרך לדירה? appeared first on רובע שדה דב.

על פי הפרסום האחרון, צומצמה רשימת התרכובות המנוטרות מ-31 תרכובות לארבע בלבד המאפיינות קצפי כיבוי אש, שהם המקור המרכזי לזיהום PFAS בישראל. המשרד להגנת הסביבה ציין בהודעתו כי "העדכון נועד להבטיח שבתום השיקום לא יוותר סיכון לבריאות האדם והסביבה, תוך אימוץ הסטנדרטים המדעיים המקובלים בעולם המערבי". עוד ציין המשרד כי הסקר בוצע בסיוע חברת היעוץ ״אקולוג״ וחברת היעוץ הבינלאומית SLR וכי ״כעת השלים המשרד את עבודת המטה המקצועית ומפרסם בפעם הראשונה ערכי יעד לשיקום קרקע, המבוססים על ערכים טוקסיקולוגיים עדכניים שנועדו להנחות את תהליכי השיקום כך שיסייעו במניעת הסיכונים לשוהים באתר בתום הליך השיקום״. הסקר כלל בחינה של ערכי הסף וגישות רגולטוריות במדינות שונות ובהן ארה"ב, גרמניה, אוסטרליה וקנדה.

ההשלכות על שדה דב

אימוץ ערכי הסקר החדשים משפיע ישירות על שדה דב. המשרד להגנת הסביבה מדווח כי "באשר לממצאים משדה דב, יצוין כי כאשר משווים את ערכי הסף המעודכנים לתוצאות דיגום הקרקע (בסמוך לשלוליות) אכן לא נמצאות חריגות. אך מדובר במספר בדיקות מאוד מצומצם ונקודתי שלא ניתן להסיק ממנו לכלל האתר. יחד עם זאת, נוסיף כי במסגרת בדיקות שנערכו לאחרונה באחד המגרשים בשטח התוכנית אותרה חריגה מערכי הסף העדכניים דבר המצביע על זיהום". ראוי להזכיר כי ברובע שדה דב כבר שווקו קרקעות לבניית כ-7,000 יחידות דיור, ולחלק מהיזמים אף ניתנו היתרי חפירה ודיפון או היתרי בנייה מלאים.

ארגוני הסביבה: "הסרת חסמי נדל"ן"

בתגובה לפרסום, הגיש השבוע ארגון "אדם טבע ודין" דרישה לביטול ההנחיות החדשות. הארגון טוען כי המשרד הקל את ערכי הסף באופן משמעותי ללא שיתוף משרד הבריאות ורשות המים, וכי ההחלטה התקבלה בהליך לא שקוף שנועד לפתור חסמים תכנוניים ברובע שדה דב ובאתרים דומים.

במכתב ששלח הארגון לעידית סילמן, השרה להגנת הסביבה, נכתב: "התוצאה תהיה הפצת הזיהום בכל רחבי הארץ והפקרת בריאות הציבור, והכל בחסות תקן חדש שפשוט 'מבטל' את הזיהום על הנייר כדי להסיר חסמי נדל"ן".

למשבר ה-PFAS השלכות כלכליות נרחבות: המשרד להגנת הסביבה פרסם בעבר דו"ח "אומדן תועלות מחוק שיקום קרקעות מזוהמות" ובו צוין כי עיכוב בטיפול בקרקעות המזוהמות עלול לעכב את הקמתן של 1.4 מיליון יחידות דיור עתידיות המתוכננות על שטחים מזוהמים פוטנציאליים, דוגמת פי גלילות ותע"ש רמת השרון. עיכובים אלו מוערכים באובדן הכנסות עתק למדינה בגובה של כ-44 מיליארד שקל.

המשרד להגנת הסביבה דוחה את טענות ארגוני הסביבה על הקלה בלתי סבירה ומבהיר כי הערכים נקבעו כדי להבטיח הגנה על בריאות הציבור והסביבה תוך התאמה לסטנדרטים בינלאומיים עדכניים. במשרד מדגישים כי סקר הרגולציה נמשך וכי בכוונתם לעדכן בעתיד ערכי סף לחומרי PFAS נוספים במידת הצורך.

מנגד, בארגוני הסביבה מתריעים כי חומרים אלו יציבים ונודדים בקלות למי התהום, וכי העלאת רף החשיפה המותרת מהווה סיכון בריאותי ארוך טווח לתושבים. תגובת משרד הבריאות שפורסמה השבוע באתר ״שומרים״ תומכת בטענת ארגון אדם טבע ודין. "משרד הבריאות לא היה שותף לתהליך לגבי קביעת ערכי סף לקרקע, וההחלטה גובשה ללא התייחסות גורמי המקצוע במשרד, שהביעו לאחר סיום התהליך את הסתייגותם מהערכים שנקבעו, שכן לחשיפה לתרכובות PFAS יש השפעה ארוכת טווח על הבריאות".

לקריאה נוספת: המשרד להגנת הסביבה מציג: "מסלול מהיר" לטיפול בקרקע בשדה דב

The post תפנית בזיהום הקרקע בשדה דב בעקבות עדכון דרמטי של ערכי הסף appeared first on רובע שדה דב.

בדיקות מתמשכות, עבודות נמשכות

בדיון בוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב-יפו שהתקיים בתחילת מרץ, תיאר מהנדס העיר אודי כרמלי את סטטוס סקרי הקרקע: "בבדיקות הראשוניות זוהו במספר מקרים חומרים שלא נדגמו בעבר. בעקבות זאת הוחלט לבחון כל מגרש בנפרד ולקבוע את היקף הבדיקות בהתאם. בחלק מהמגרשים בוצעו שני קידוחים בלבד, באחרים ארבעה, יש מגרשים שבהם כבר נערכו בדיקות ולא נמצאו חריגות, ולעומתם מגרשים שעדיין לא נבדקו". כרמלי הוסיף כי חלק מהממצאים התגלו דווקא במהלך עבודות הדיפון והחפירה, כאשר נלקחו דגימות נוספות. בסיכום דבריו הדגיש כרמלי כי בשלב זה אין הצדקה לעצירת הליכי תכנון או עבודות בשטח עד שהמשרד להגנת הסביבה יפרסם הנחיות מפורטות בדבר רמות הזיהום המחייבות טיפול.

דברי כרמלי באים לידי ביטוי בשטח. גיא גודלניק, מנהל יחידת פרויקטים משולבים בעיריית תל אביב, הסביר כי הבדיקות מבוצעות על ידי משרד הגנת הסביבה, בהתאם לסדרי העדיפויות שקבעה העירייה. לדבריו, האזורים במתחמי מרכז וצפון רובע שדה דב, בהם צפויות להתחיל עבודות התשתית והפיתוח, הם אלה שנבדקים ראשונים. "המטרה היא שאף אחד מהיזמים, ואף אחד בשום עבודה לא יתעכב, בגלל  בדיקות זיהום הקרקע". גודלניק ציין כי היעד לתחילת עבודות היזמים במתחמי צפון ומרכז הוא פברואר 2027.

יזמים באשכול: אין זיהום בפרויקטים שלנו

בתוך אי הוודאות הכללית, שלוש חברות פרסמו הודעות רשמיות המבהירות את מצב הקרקע במגרשיהן. ישראל קנדה הייתה הראשונה לפרסם, ב-4 בפברואר 2026: "לחברה קיימים אישור המשרד להגנת הסביבה ואישור רשות המים כי אין חשש לזיהום קרקע במתחם פרויקט Rainbow. עבודות החפירה והדיפון הסתיימו, והחברה עברה לשלב ביצוע עבודות השלד".

חברת אביסרור הודיעה ב-9 בפברואר 2026 על מצב דומה: "בפרויקט אשירה של החברה קיימים אישור המשרד להגנת הסביבה ואישור רשות המים כי אין חשש לזיהום קרקע במתחם הפרויקט. עבודת הבנייה בפרויקט ממשיכות כסדרן. בימים אלה הסתיימו עבודות החפירה הדיפון והביסוס והחלו ביציקת הרפסודה/רצפת המרתף". בהמשך לכך, ממש לאחרונה, ב-12 במרץ התקבל בפרויקט היתר בנייה מלא.

שיכון ובינוי פרסמה ב-17 במרץ 2026 הודעה רשמית לפיה: "סקר קרקע מקיף שנערך במגרש 106, על פי תוכנית שאושרה מראש על ידי המשרד להגנת הסביבה, העלה כי לא נמצאו חריגות בריכוזי PFAS בערכי הסף המחמירים ביותר. ב-16 במרץ הודיע המשרד להגנת הסביבה לחברה כי הוא מקבל את המלצות הסקר במלואן, וכי ניתן להשיב את כלל הקרקע הנחפרת לכל שימוש וללא מגבלות. במגרש 109 (פרויקט נוסף של שיכון ובינוי באשכול) ממשיכות עבודות השלד כסדרן".

ענף חיוני בעת חירום

לצד כל אלה פועל כעת גם גורם נוסף: מבצע שאגת הארי. בסוף פברואר ובתחילת מרץ 2026 פרסמה המדינה הנחיות שלפיהן ענף הבנייה הוגדר כמשק חיוני, לרבות אתרי בנייה, מפעלי ייצור ושרשרת האספקה. במשרד הבינוי והשיכון הדגישו כי המטרה היא לשמור על רציפות תפקודית של הענף גם בתקופת חירום. שלושת האתרים שהוזכרו קודם לכן, של היזמים ישראל קנדה, שיכון ובינוי ואביסרור משה ובניו ממשיכים לפעול בתקופת המלחמה וזאת על אף האתגרים המרכזיים עימם מתמודדים הקבלנים וביניהם, קושי בהפעלת אתרי בנייה ללא מרחבים מוגנים, ופערי כוח אדם ונהגי משא.

בשורה התחתונה, מסלול הפיתוח בשדה דב אינו נקי מהפרעות. הזיהום דורש המשך בדיקות והבחנה פרטנית בין מגרש למגרש, והמלחמה מכבידה על התפעול. אבל לפי התמונה העולה כיום, בחלק גדול מהפרויקטים באשכול כבר קיימת אינדיקציה ברורה להמשך עבודה, ובמרכז ובצפון הרובע נעשה מאמץ לקדם תשתיות מבלי לעכב את לוחות הזמנים שהוגדרו לשנים הקרובות.

לקריאה נוספת: סקירת שוק הנדל״ן בשדה דב: ניתוח עסקאות הנדל"ן ברובע משנת 2023 ועד היום

The post בצל "שאגת הארי" ובדיקות הקרקע: העבודות בשדה דב נמשכות appeared first on רובע שדה דב.

הפרויקט כולל 406 דירות ב-4 בניינים: שניים בני 8 קומות כל אחד, בניין בן 16 קומות ומגדל בן 35 קומות. לפני כשנה וחצי נערך בשטח הפרוייקט טקס הנחת אבן פינה והשלמתו מתוכננת עד שנת 2030.

מימון של 2.5 מיליארד שקל

לאחרונה חתמה החברה על עסקת מימון לפרויקט, בהיקף כולל של למעלה מ-2.5 מיליארד שקלים, עם בנק מזרחי-טפחות והבנק הבינלאומי. אביסרור זכתה בקרקע במכרז הראשון שפרסמה רשות מקרקעי ישראל לבניית הרובע בשנת 2021, ושילמה עבורה כ-1.1 מיליארד שקל.

בהתייחס לאישורים הסביבתיים, הבהירה החברה כי בידיה אישור ממשרד להגנת הסביבה ואישור רשות המים לפיהם אין חשש לזיהום קרקע במתחם הפרויקט, זאת על רקע פרסומים אחרונים בנוגע לחשש לזיהום קרקע ברובע שדה דב.

גל ההיתרים באשכול מתרחב

פרויקט אשירה מצטרף לפרויקטים הראשונים במתחם אשכול שקיבלו היתר בנייה מלאים. באוקטובר 2025 קיבלה ישראל קנדה היתר מלא לפרויקט Rainbow, ובדצמבר 2025 קיבלה שיכון ובינוי היתר מלא לפרויקט דיור להשכרה הכולל 324 יחידות. מדובר בשלוש החברות הראשונות שקיבלו היתר מלא במתחם אשכול, המתחם הראשון שנבנה ברובע.

לצידן, פועלות באשכול גם חברות הנמצאות בשלבי חפירה ודיפון: קבוצת נחמיאס, שהחלה בעבודות בנייה בפרויקט Utopia, וי.ח דמרי שקיבלה היתר חפירה ודיפון לפרויקט Dimri Yama. בנוסף, אושרו באשכול גם תוכניות בינוי להקמת בתי מלון ובית חולים שיקומי.

במתחמים הבאים: תוכניות עיצוב ועבודות תשתית

במקביל להתקדמות באשכול, מתקדמים גם מתחמי מרכז וצפון הרובע. בשבועות האחרונים אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב-יפו תוכניות עיצוב לפרויקטים במתחמים אלה, הכוללים בסך הכל אלפי יחידות דיור. האישור מהווה שלב מקדים הכרחי להוצאת היתרי בנייה, ומסמן כי גם מתחמים אלה מתקרבים לתחילת בנייה. בין היזמים שקיבלו אישור: גינדי ישראל, פרשקובסקי, לוזון רונסון מור, קבוצת חג'ג' וכנען שנהב, אפריקה ישראל, קבוצת עזריאלי.

כמו כן, בימים מתבצעות בימים אלה במתחמי מרכז וצפון עבודות תשתית נרחבות. "המטרה שלנו היא מסירת מגרשים בצפון ומרכז הרובע ליזמים עד פברואר 2027. אנחנו מכוונים לסיים תשתיות שלב א', כדי שהיזמים יותרו להיכנס לשטחים שלהם ולהתחיל לבנות", אומר גיא גודלניק, מנהל יחידת פרויקטים משולבים בעיריית תל אביב-יפו. גודלניק מציין כי "הקבלנים שזכו במכרז התשתיות, אוליצקי וגלנור, כבר נכנסו לשטח ועובדים על הכנת שלב א' בשני המתחמים, מרכז וצפון".

במקביל, הוא מציין כי עבודות הדיגום של הקרקעות על ידי המשרד להגנת הסביבה נעשית בשיתוף ובתיאום עם עיריית תל אביב בהתאם לסדרי עדיפויות, "על מנת שיתחילו בבדיקות, שאורכות זמן, במתחמים שאנו מתכוונים להיכנס אליהם מיידית, כך שהעבודה לא תתעכב ונוכל לשמור על לוחות הזמנים המתוכננים".

לקריאה נוספת: אושרו תוכניות עיצוב לשני בתי מלון במתחם אשכול בשדה דב

The post התקבל היתר בנייה לפרויקט ASHIRA במתחם אשכול בשדה דב appeared first on רובע שדה דב.

אישור תוכנית הבינוי למגרש 2270 של קבוצת חג'ג' מצטרף לשש תוכניות בינוי שכבר אושרו במתחם המרכזי במהלך השבועות האחרונים, של היזמים קבוצת לוזון רונסון מור, קבוצת פרשקובסקי, גינדי ישראל וקבוצת עזריאלי הכוללים מאות יחידות דיור למגורים לצד דיור מוגן ודיור להשכרה לטווח ארוך.

בלוק עירוני מסביב לחצר

מגרש 2270, בשטח של כ-4.9 דונם, שוכן בצפון המתחם המרכזי של הרובע, בין רחוב אבן גבירול ממערב, רחוב בתיה לישנסקי ממזרח, שדרה 6 מדרום, ומגרש 2453 בייעוד מסחר תיירות ותעסוקה מצפון. התכנון כולל 350 יחידות דיור ושטחי תעסוקה, והבינוי מאורגן כבלוק עירוני מסביב לחצר פנימית משותפת.

הבלוק מורכב מארבעה מבנים: שני בניינים מרקמיים בני 9 קומות (בניינים A ו-C) המלווים את רחוב אבן גבירול ואת רחוב בתיה לישנסקי בהתאמה, בניין מרקמי בן 7 קומות (בניין B) הגובל בשדרה 6 מדרום, ומגדל (בניין D) בגובה של עד 45 קומות. המגדל ממוקם בפינה הצפון-מערבית של המגרש, פונה לרחוב אבן גבירול.

תעסוקה ורווחת דיירים

קומות המסד של המגדל (קומות 2–9) מיועדות לשטחי תעסוקה הכוללים שימושי בילוי, פנאי וספורט, עם חזיתות הפונות לרחוב בתיה לישנסקי ולחצר הפנימית. בקומה 10 מתוכננים חללים משותפים לרווחת הדיירים, עם גישה למרפסת גג משותפת גדולה מעל בניין C הכוללת בריכת שחייה, שטחי גינון ופינות שהייה. בריכה נוספת מקורה תיבנה בקומה 10 של בניין D.

לאורך רחוב אבן גבירול תיבנה קולונדה עם חזית מסחרית פעילה ב-85% מאורכה. שלושה מעברים ציבוריים בזיקת הנאה יחברו בין הרחובות הסובבים לחצר הפנימית, המתוכננת לאפשר מעבר חופשי להולכי רגל, שהייה, גינון ורחבות מסחר.

בנייה ירוקה ותשתיות חכמות

תמהיל יחידות הדיור בפרויקט כולל 25% דירות קטנות (30–60 מ"ר), 25% דירות בינוניות (61–85 מ"ר) ו-50% דירות גדולות ודירות גדולות מאוד. בפרויקט מתוכננות גם 17 דיוריות במגדל. שישה מפלסי חניון תת-קרקעיים יכילו את מרבית צרכי החנייה של המתחם ורמפת הכניסה לחניון תמוקם ברחוב בתיה לישנסקי.

במסגרת הפיתוח הסביבתי מתוכננת נטיעת 42 עצים בוגרים בפרויקט, מתוכם לפחות 33 בקרקע טבעית. 20% משטח המגרש ישמרו פנויים מבנייה ומחיפוי אטום, בהתאם להוראות תכנית המתאר. החצר הפנימית כוללת זיקת הנאה לרווחת הולכי הרגל.

כחלק מהסטנדרטים שנקבעו על ידי מהנדס העיר תל אביב, הפרויקט יעמוד בתקני בנייה ירוקה מחמירים (דירוג של 4 כוכבים למגדל ו-3 כוכבים למבנים המרקמיים). המבנה יחובר למערכות התשתית המתקדמות של הרובע, בהן מערכת פינוי אשפה פנאומטית.

אישור תוכנית העיצוב סולל את הדרך להוצאת היתרי בנייה והתחלת העבודות בשטח.

לקריאה נוספת: אושרו תוכניות העיצוב של אפריקה ישראל וקבוצת עזריאלי בשדה דב

The post אושרה תוכנית העיצוב לפרויקט FIRST של קבוצת חג'ג' appeared first on רובע שדה דב.

תוכנית מתחם אשכול כוללת חמישה מגרשים בייעוד מלונאות, שלושה מהם (מגרשים 104, 105 ו-107) בייעוד משולב של מגורים, מסחר ומלונאות. מגרש 105 לדוגמה, בבעלות בעלי קרקע פרטיים, כולל 372 דירות, שטחי מסחר וכן מלון עם 65 חדרים. פרוייקט Dimri Yama במגרש 107, כולל 458 דירות, שטחי מסחר ומלון עם כ-70 חדרים.

הזדמנות לחדש את תמהיל המלונאות בת״א

מגרשים 301 ו-302, שתוכניות העיצוב שלהן אושרו כעת, ממוקמים בחלקו המערבי של מתחם אשכול, בסמוך לציר אבן גבירול ומשני צידיו של הפארק הלינארי.

על פי תוכנית המתאר, ברובע שדה דב ייבנו למעלה מ-3,000 חדרי מלון בשלושת המתחמים – אשכול, מרכז וצפון. 16 מגרשים מכלל מגרשי הרובע ייועדו למלונאות, ומתוכם שמונה ממוקמים בקו הראשון לים – מיקומים שנחשבים ליוקרתיים ביותר.

מגרשים 301 ו-302 ממוקמים בחלקה הדרומי של רצועת התיירות של שדה דב לאורך החוף. האזור הזה, במפגש בין חלקו המערבי של מתחם אשכול וחלקו הדרומי של המתחם המרכזי, מאופיין במגרשים שייעודם תעסוקה, מסחר ותיירות לצד מגרשים חומים שעליהם יוקמו מוסדות חינוך וציבור, ללא מגורים. סביבה שמתאימה לתיירות עסקית, לאורחי כנסים ולמבקרים שמגיעים לצרכי עבודה ובילוי גם יחד. על אף שאינם בקו ראשון לים, שני בתי המלון נמצאים במרחק הליכה של כ-5 דקות מהחוף, דרך הפארק הלינארי או דרך שדרת לביטוב, ובסמיכות גבוהה לתחנת הרכבת הקלה המתוכננת על אבן גבירול, תחנת זהרה לביטוב.

מבחינת גישה לאטרקציות, המיקום מדבר בעד עצמו: בקירבה יחסית לפארק הירקון, לנמל תל אביב, לחוף הים ולמרינה העתידית. בנוסף, גישה מיידית למסעדות ומוקדי הבילוי לאורך ציר אבן גבירול ונגישות לפארק הלינארי ודרכו לפארק החוף. לבסוף, תחנת הרכבת הקלה הסמוכה תחבר אורחים ישירות למרכז העיר במרחק נסיעה קצרה.

"תיירים ואורחים יכולים במרחק הליכה רגלית של מספר דקות בלבד להגיע לכל האטרקציות המבוקשות. זה תכנון חכם של רשויות המדינה והעיר", ציין בעבר, אורן דרורי,  מנכ"ל התאחדות בתי המלון באזור תל אביב. דרורי הוסיף כי מעבר למלונות תיירות ויוקרה, הוא מעריך שיהיה ביקוש גם למלונות עסקים המיועדים למשתתפי כנסים ולמלונות משפחתיים, ומתאר את הרובע החדש כהזדמנות לחדש את תמהיל המלונאות הקיים בתל אביב.

מגרש 301: מלון בוטיק ומשרדים

מגרש 301, ששטחו כ-6.6 דונם, שוכן בפינת שדרת אבן גבירול ושדרת זהרה לביטוב (שדרה 3). המגרש בבעלות הדס קפיטל ושפרן, שזכו בו במכרז של רמ״י בדצמבר 2024 בתמורה ל-112 מיליון שקלים כולל עלויות פיתוח. הפרויקט שייבנה כולל שני מבנים מרקמיים הבנויים סביב חצר פנימית משותפת: מלון בן 9 קומות ומבנה משרדים בן 8 קומות, כשהקומות התחתונות בשניהם מיועדות למסחר הפונה לרחובות ולחצר.

המלון יכלול כ-185 חדרים, לובי רחב ידיים, חדר כושר, חדר אוכל ובריכת שחייה על הגג עם אזור רווחה. בסך הכול, כ-6,600 מ"ר יוקצו למלונאות, 6,300 מ"ר לתעסוקה ו-3,150 מ"ר למסחר שיתפרש בקומות הקרקע עם קולונדה כמו בשאר הפרוייקטים, שפונה הן לרחובות הראשיים והן לחצר הפנימית. הפרויקט תוכנן על ידי משרד ODA בשיתוף פריאון ברודנר אדריכלים, עם תכנון נוף בידי צ'סלר-סולומון.

מגרש 302: שילוב של מלון ומשרדים

מגרש 302, ששטחו כ-5.4 דונם, נמצא בבעלות משותפת של החברות רייסדור, רמי שבירו ות. סורנטו, שזכו במכרז רמ"י בדצמבר 2024 ושילמו תמורתו כ-164 מיליון שקל. תכנון הפרויקט, בהובלת יסקי מור סיון אדריכלים, מציע קונספט מיוחד: מגדל בן 40 קומות המחובר במבואה עילית, כמעין גשר, למבנה מרקמי נמוך יותר, המיועד לתעסוקה.

תמהיל המלונאות במגדל הוא ייחודי: 8 קומות מלון עסקים בחלקו התחתון, ו-3 קומות מלון נוספות (קומות 30–32) בחלקו העליון – ממש מתחת לגג עם בריכת שחייה. בסך הכול יכלול המלון כ-185 חדרים לטובת האורחים והנופשים.

בין שתי שכבות המלונאות מתוכננות 19 קומות תעסוקה ומשרדים (קומות 11–29) מה שיוצר מבנה "סנדוויץ" ייחודי עם נוף אל הים, הנמל והאורבניות החדשה של שדה דב. בלב המגרש מתוכננת גינה ציבורית פתוחה לכלל בכל שעות היממה, עם גנים תלויים המשלבים את הטבע עם האדריכלות העירונית. על תוכנית הנוף אמון משרד אדריכלי הנוף מאזה.

בתי המלון שאושרו באשכול הם חלק ממערך שלם מתוכנן לפיתוח ענף התיירות ברובע. רמ"י פרסמה לפני למעלה משנה מכרז מלונאות לחמישה מגרשים במתחם המרכזי, המיועדים לבניית חמישה בתי מלון עם כ-1,100 חדרים. בינתיים, המכרז טרם התקדם ועדיין ממתין לפתיחתו ליזמים במועד מתאים יותר.

לקריאה נוספת: מכרז התיירות הגדול בעשור האחרון: מלונות היוקרה מגיעים לשדה דב

The post אושרו תוכניות עיצוב לשני בתי מלון במתחם אשכול בשדה דב appeared first on רובע שדה דב.

אישור זה מצטרף לתוכניות ראשונות במתחמי צפון ומרכז שאושרו בחודש שעבר. לדברי מהנדס העירייה אודי כרמלי, בישיבות הוועדה הקרובות מתוכננים אישורים נוספים של תוכניות אדריכליות שמקדמים יזמים בצפון ובמרכז, בקצב מהיר. אישור תוכניות העיצוב מהווה שלב מקדים וחיוני בדרך להוצאת היתר בנייה.

פרויקט הדיור המוגן הראשון ברובע

במגרש 2104 במתחם המרכזי קיבלה אישור תוכנית העיצוב של "פאלאס שדה דב", פרויקט הדיור המוגן של קבוצת עזריאלי, הראשון מסוגו שאושר ברובע שדה דב. המגרש, בשטח של כ-4.5 דונם, ממוקם בשדרת זהרה לביטוב, המפרידה בין מתחם אשכול למתחם המרכזי, ממול לבית החולים השיקומי רעות, שתוכנית העיצוב שלו אושרה בינואר האחרון.

תוכנית העיצוב, שנערכה על ידי ברנד אדריכלים כוללת מבנה מרקמי בן 6 קומות עם 3 קומות מגורים בנסיגה מעליו, ושני מגדלים בני 20 קומות ממזרח וממערב. בהתאם לתוכנית העיצוב הכללית של הרובע, תוכננה רצועת מסחר צמודה לקולונדה לאורך השדרה, כניסות לדיור המוגן מהרחובות הצדדיים, כניסה למחלקה הסיעודית מצפון, ומעבר מקורה (פסאז') המחבר בין השדרה לבין הגן הציבורי הצפוני.

בסך הכול יציע הפרויקט כ-320 יחידות דיור מוגן, מחלקה סיעודית הכוללת 12 מיטות ומתחמים משותפים הכוללים חדר אוכל, אולם רב-תכליתי, בריכת שחייה עם פסאז', ספא, לובי דיירים, בית כנסת, ספרייה, בית קפה, חדר כושר, מטבח שף, חדרי חוגים, ומרפסת גג ירוקה.

דיור להשכרה בצפון הרובע

הוועדה אישרה בנוסף, תוכניות עיצוב לשני פרויקטים של אפריקה ישראל במתחם הצפוני, המיועדים להשכרה ארוכת טווח. תוכניות העיצוב של מגרשים 3202 ו-3209, נערכו שתיהן על ידי משרד קיקה ברא"ז.

מגרש 3202, ששטחו כ-3.5 דונם ממוקם בחלקו הדרומי של המתחם הצפוני, על ציר אבן גבירול. תוכנית הבינוי שלו כוללת שלושה בניינים: מגדל בן 20 קומות (95 יח"ד), בניין תעסוקה בן 6 קומות, ומבנה מרקמי בן 9 קומות (40 יח"ד).

בשלושת המבנים תיבנה קולונדה מסחרית. תמהיל הדירות הוא כמקובל בשאר הפרויקטים 25% דירות קטנות, 25% דירות בינוניות ו-50% דירות גדולות. בפרויקט מתוכננות גם 7 דיוריות. 50% מכלל הדירות הן בשכר דירה מפוקח. במרכז הפרויקט חצר משותפת לשלושת הבניינים עם זיקת הנאה להולכי רגל ברחובות הסמוכים.

מגרש 3209, ששטחו כ-3.6 דונם, שוכן גם הוא לאורך ציר אבן גבירול, בחלקו הצפוני של המתחם. הפרויקט כולל 255 יחידות דיור להשכרה בשלושה מבנים: מגדל בן 40 קומות הממוקם בחלק הדרומי של המגרש, עם 220 יחידות דיור להשכרה, 1,695 מ"ר שטחי תעסוקה ו-957 מ"ר שטחי מסחר בקומת הקרקע ובקומה הראשונה. מבנה מרקמי בן 9 קומות בצמידות לקו הבניין, עם 21 יחידות דיור וקומת מסחר. המבנה פונה לצומת רחוב אבן גבירול ורחוב רודניצקי. מבנה מרקמי בן 7 קומות בחלק המערבי של המגרש, עם 14 יחידות דיור ו-324 מ"ר מסחר בקומת הקרקע. 50% מכלל הדירות הן בשכר דירה מפוקח.

שלושת המגרשים הסמוכים זה לזה (3209, 3304 ו-3402) מתוכננים יחד ליצור בלוק עירוני מאוחד שחצרותיו מאפשרות מעבר ביניהן. חצר המגרש, בשטח של כ-1,835 מ"ר, כוללת כ-450 מ"ר שטחי גינון, דשאים, ספסלים ושבילי אבן, בריכה אקולוגית ומשחקים. כ-50% משטח הגגות מיועדים לגגות ירוקים וכחולים.

"דיור להשכרה בעיר סופר יקרה"

כזכור, גם במתחם אשכול מקדמת שיכון ובינוי שני פרויקטיים של דיור להשכרה, עבור אחד מהם היא קיבלה כבר בדצמבר 2025 היתר בנייה.

בחודש שעבר אושרו תוכניות עיצוב של חברת פרשקובסקי לשני פרוייקטים של דיור להשכרה במתחם המרכזי הכוללים למעלה מ-550 יח"ד.

האישורים שניתנו אתמול מהווים שלב משמעותי נוסף בהתקדמות מתחמי מרכז וצפון אל עבר שלב הרישוי. רונית אשד לוי, מנכ"לית אפריקה ישראל ציינה בישיבה: "אנחנו זוכים לשיתוף פעולה יוצא דופן מצד העירייה. מדובר בפרויקט של דיור להשכרה בעיר סופר יקרה, ולכן עבורנו זה פרויקט חברתי. אנחנו יוצאים מכאן לקידום היתרי בנייה ונתחיל לבנות ברגע שנוכל. אנחנו ערוכים לעלות לקרקע כמה שיותר מהר".

לקריאה נוספת: אושרו תוכניות בינוי ראשונות במתחמי מרכז וצפון שדה דב

The post אושרו תוכניות העיצוב של אפריקה ישראל וקבוצת עזריאלי בשדה דב appeared first on רובע שדה דב.