במרץ 2024 מונה עו"ד ליאור שפירא (60), מ"מ וסגן ראש העיר, ליו"ר ועדת התכנון והבנייה המקומית של תל אביב-יפו, אחד התפקידים המשמעותיים ביותר בעיר, שקצב ההתחדשות העירונית בה הוא מהגבוהים בארץ. על פי נתוני הלמ"ס ברבעון הראשון של שנת 2024, למעלה מאלף התחלות בנייה היו בתל אביב במסגרת התחדשות עירונית, נתון שהקפיץ אותה לראש טבלת הערים.
לצד זאת, תכנונן של שתי השכונות החדשות, שדה דב (16 אלף יח"ד) ותוכנית 3700 (11.5 אלף יח"ד – לא סופי) צפוי להוסיף לעיר עשרות אלפי יחידות דיור ולמעלה מ-80 אלף תושבים. העומס כולו מתנקז לוועדה שבראשה הוא עומד.
שפירא הוא חבר מועצה ותיק ואיש אמונו של ראש העיר רון חולדאי. בשתי הקדנציות הקודמות שימש כמ"מ ליו"ר ועדת תו"ב, והוא בעל ניסיון בתחום של תשע שנים במצטבר.
בחודש שעבר השתתף שפירא בטקס הנחת אבן הפינה הראשונה בשדה דב ואמר: "אם ניקח את שתי התוכניות של שדה דב ו- 3700 ביחד, הן הופכות להיות העיר ה-20 בגודלה בארץ".
"שני הפרוייקטים יחד מייצרים רצף טריטוריאלי ענק וההתייחסות שלנו אליו היא כאל מקשה אחת. עיריית תל אביב תהפוך את המקום לשוקק חיים כולל תכנון פארק המסלול שמתוכנן במסלול ההמראה והנחיתה בשדה התעופה שפונה, והפארק הנופי שימשך לכל אורך קו החוף ממלון סי אנד סאן ועד המרינה ושומר על הצביון של המקום. זה פארק עצום ממדים בין הבניינים לקו החוף". עוד הוא מציין כי בניגוד לשכונות הפרבריות המנומנמות בצפון תל אביב, כדוגמת נופי ים, תוכנית למד, רמת אביב וכדומה, הצפון החדש יהווה מוקד עירוני ומרכז תרבותי.
"יש לי חברים מנס ציונה שהיו מגיעים ללב תל אביב יותר ממה שאני הייתי מגיע מצפון העיר למרכז העיר. לא הגיוני שנסיעה כזו תיארך 40 דקות", הוא מסביר. "היום יותר מתמיד, אני רוצה להנגיש את שכונות עבר הירקון, ללב העיר. עכשיו, אם אתה לא יודע לעשות את זה, אז תעשה לך 'לב עיר' חדש בצפון העיר".
קיבוץ בעיר: הכל במרחק של 10 דקות הליכה
ואכן על פי תוכנית המתאר, כ-5% מכלל הבנייה הם מסחר מלווה רחוב המצוי כמעט בכל רחובות רובע שדה דב ומספק נגישות גבוהה לחנויות ושירותים מתחת לבית. מדובר באחוז גבוה ביחס לשאר חלקי העיר. בנוסף, מתכננת עיריית תל אביב לפתח בעיר החדשה גם מוזיאונים, תיאטראות ומוסדות תרבות נוספים.
"הרעיון הוא לבנות עיר שכיף להיות בה, עם מסעדות, ברים, פאבים ומוסדות תרבות ופנאי", מדגיש שפירא ומרחיב: "לראש העיר יש מנטרה של "קיבוץ בעיר" כל מקום שאתה צריך להגיע אליו צריך להיות במרחק של 10-15 דקות הליכה בלבד. במרחק הזה, אתה צריך לקבל מענה מלא וזה מה שאנחנו משתדלים שיקרה בכל העיר".
מהי המנטרה שלך?
"אני תומך בעמדת ראש העיר בנושא. אני חסיד גדול של עירוב שימושים. לאחרונה עשיתי שינוי משמעותי בחיי. במשך 30 שנה ויותר חייתי באחת משכונות השינה בצפון העיר. עכשיו אני גר בלב העיר, וזה עולם אחר. צריך להתרגל לזה שאין לך מקרר גדול, כי רוב המוצרים זמינים לך ב-AM-PM. אין לך מכונת קפה, ואתה שותה בבית הקפה הקרוב. אתה לא מארח אנשים בסלון בבית, אלא בהליכה בפארק או על חוף הים. זה קונספט חדש שצריך להתרגל אליו ואני מודה שאני מאוד נהנה. אני גר בקומה רביעית בלי מעלית ומאתגר את עצמי כל יום מחדש".
בית ספר משולב עם קאנטרי
תוכניות שדה דב מעניקה למתכננים הזדמנות נדירה: לתכנן מהתחלה, להתחיל מאפס. עם זאת, התכנון לא חף מאילוצים ואתגרים. "האתגר המשמעותי הראשון הוא פני העתיד", מאשר שפירא. "אנחנו רוצים להפוך את זה לשכונה הרבה יותר מודרנית. יש לנו גם את הפריבילגיה לתכנן אותה נכון עם בתי ספר, מוסדות ציבור, מרינה, רכבת. תנועה פחותה יותר, עירוב שימושים חזק יותר, זו לא תהיה שכונה שהולכים לישון בה אלא חיים בה.
"השילוב עם הפארק הוא אדיר, צריך לדעת איך לנצל אותו נכון גם לטובת תושבי השכונה וגם עבור תושבים שיבקרו בו מחוץ לרובע. אנחנו בוחנים איך אפשר לגעת כמה שפחות בטבע היפה שיש פה, ומצד שני להנגיש אותו לציבור. אנחנו משקיעים גם בשיטות מתוחכמות של תשתיות מתקדמות, איסוף זבל, חיסכון באנרגיה, אוזון-פרנדלי. "יש פה צוותים שעובדים מאוד קשה על זה. בוחנים כל היבט והיבט בתוכנית".
מה לגבי תכנון מוסדות חינוך?
"קיימת פרוגרמה למבני ציבור אם כי אנחנו לא יודעים בוודאות את הזהות של כל מבנה ומבנה, אם זה יהיה גן, בית ספר או מתנ"ס. בשכונת אשכול, שהיא השכונה הראשונה שמתקדמת בשדה דב, מתוכננת שדרת מבני חינוך במרכזה, וכבר אושר עיצוב של קומפלס חינוך אחד.
"יש לנו את האופציה לתכנן שימוש רב יותר בבתי הספר ואנחנו רוצים לצרף להם מעין קאנטרי. כך באותו מבנה יהיו מגרשי ספורט, בריכה ובית ספר. אנחנו מנסים למצוא את השטח המתאים לבניית קריה אקדמית שיש בה הכול ושתהיה פעילה הרבה יותר במשך היממה".
שפירא מפרט גם לגבי מספר מבני ציבור בולטים באשכול שהתוכניות שלהם מתקדמות: "התקבלה כבר החלטה להעביר את בית החולים השיקומי רעות מיד אליהו לשדה דב. לדעתי זה מתבקש. מתוכנן גם מרכז מבקרים בפארק החוף אם כי עוד לא יודעים מה בדיוק הולך להיות שם.
יש לנו גם תוכניות לשמר את מגדל הפיקוח – למרות שגם איתו עדיין לא הוחלט מה נעשה. יש שם בעיה מאתגרת עם מפלסי קרקע, וכרגע, הקומה הראשונה במגדל היא מתחת לאדמה. אנחנו עדיין בודקים מה ניתן לעשות. ערכנו שם סיור לא מזמן, והמגדל מאוד מרשים.
"תוכנית המרינה אושרה, אבל יש עיכובים בעניין בגלל אילוצים תקציביים. המתחם כולל גם בית ספר לספורט ימי, צופי ים. זה אמור להיות שילוב של הדולפינריום עם המרינה. סוג של מתנ"ס על חוף הים".
שוויון מגדרי בשמות הרחובות
מתי כל זה יקרה? במתחם אשכול בו תוכניות העיצוב כבר אושרו, עובדים היזמים על קבלת היתרי בנייה. לחלק מהיזמים כבר הונפקו היתרי חפירה ודיפון. "הכדור בידיים של היזמים. הם מתקדמים בקצב שלהם", מעיד שפירא.
להבדיל, תוכנית 3700 שהופקדה ב-2018 חזרה לשולחן התכנון. "מתכננים אותה מחדש, חלקית. עיריית תל אביב חלמה ורצתה ששדה דב יישאר עם שדה התעופה, לא חלמנו שההפך יקרה. תכננו את תוכנית 3700 בצורה שתאפשר למטוסים להמריא. ברגע ששדה התעופה התבטל, ואני אומר שוב, לצערנו הרב ולצערה של כל מדינת ישראל, החלטנו לתכנן יותר לגובה כדי לנצל את עוצמות הבנייה הרבה יותר. זה עומד להפוך לאזור עירוני עם עוצמות אדירות, עם רכבת קלה שתעבור שם".
ידוע כבר מתי הרכבת הקלה תהיה מוכנה?
"זה לא בתחום האחריות שלנו, אבל אני מאוד מקווה שבעוד חמש שנים. על פי מה שאנחנו שומעים הם עוקפים את התחזיות של עצמם".
איך מבטיחים שלא ייווצר פער גדול בין התוכניות הנפלאות על הנייר לבין מה שקורה בשטח?
"רוב הפרויקטים האחרונים שעשינו היו מאוד מוצלחים, ואני לא מצליח לחשוב כרגע על פרויקט שהיה בו פער גדול בין רמת התכנון ורמת הביצוע. אנחנו לא עושים לאף אחד חיים קלים בוועדה. לא לגורמי המקצוע שלנו ולא ליזמים. אנחנו בוחנים את הכול לגופו של עניין כדי לראות מה מיטיב ומה נכון לעיר. הצוותים המקצועיים שלנו עובדים סופר-סופר קשה, מסביב לשעון. הפרויקט מאתגר אותנו, אבל זו תהיה שכונה מדהימה מכל הבחינות, נופים, שמש, צל, משטר רוחות – אין שום דבר שלא חשבו עליו או נכנס לתוכנית בקלות".
כבר ידועים שמות הרחובות ברובע החדש?
"לא. אני מעריך שהנטייה תהיה לבחור שמות של נשים, אנחנו במגמה של להדביק פערים", אומר שפירא ומתייחס לשמות הרחובות שנבחרו בשנים האחרונות והנציחו נשים, ביניהן, ד"ר ויקי שירן, דליה רביקוביץ, זהרירה חריפאי, אהובה עוזרי, דבורה עומר ועוד. "לדוגמה, אין לנו רחוב גולדה מאיר בתל אביב", הוא מוסיף. "יש את מרכז גולדה, גינת גולדה, אבל אין רחוב. מאוד חשוב לראש העיר שיהיה כאן שוויון מוחלט".
