אחד העקרונות המוזכרים שוב ושוב במסמכי התכנון של רובע שדה דב הוא יצירת חיבוריות בין שכונות צפון תל אביב לבין השכונות הנמצאות מעברו הדרומי של הירקון. אלא שבתפר שבין הירקון לרובע שדה דב, נמצא כיום אזור תפעולי ברובו, שאינו תורם לחיבוריות המבוקשת וכולל, מלבד מסוף אוטובוסים ושטחי חניה נרחבים, חלקים שסגורים לציבור הרחב, כגון מתקנים של חברת החשמל, תחנת מכבי אש, מכון טיהור שפכים ובית לוויות שנסגר לפני עשרות שנים.
בשנים הקרובות צפוי האזור להשתנות לחלוטין ולהפוך לשטח ציבורי תוסס ופעיל שיוקדש כל כולו לצורכי הציבור הרחב. פיתוח האזור יאפשר את החיבור המבוקש בין השכונות, ויצירת רצף עירוני בין רובע שדה דב לנמל תל אביב . מהם השינויים הצפויים וכיצד השימושים המתוכננים ישרתו את תושבי הרובע והשכונות הסמוכות?
מ"חצר אחורית" למוקד מרכזי
התוכנית המפורטת למתחם רוקח-אבן גבירול (תא/4140) אושרה ביוני 2022. התוכנית מתפרסת על שטח של כ-380 דונם, התחום מדרום על ידי שדרות רוקח, ממערב על ידי שפך הירקון, מצפון על ידי תחנת הכוח רדינג ורובע שדה דב, וממזרח על ידי חלקו הצפוני המתוכנן של רחוב אבן גבירול.
"במשך שנים האזור הזה היה מעין 'חצר אחורית'", אומרת אדריכלית דנה קהת, שותפה במשרד האדריכלים מנספלד-קהת ואדריכלית תוכנית רוקח-אבן גבירול. "היסטורית, העיר הסתיימה בירקון, ומעבר לו הקימו פרויקטים תשתיתיים שפחות מתאים למקם אותם בלב שכונות מגורים. כעת, כשגם האזור הזה הופך להיות יותר עירוני ומרכזי, המטרה היא להפוך אותו למוקד ציבורי".
לטובת כך, יפונו מספר מתקנים קיימים, בהם בית הלוויות, מגרשי החניה ומסוף האוטובוסים. אלמנטים תשתיתיים שאינם ניתנים לפינוי, כגון מתקני חברת החשמל או מכון טיהור השפכים, המחוברים בתשתיות תת-קרקעיות לכל חלקי העיר, יצומצמו, ובמקום להתפרס על מגרשים ענקיים יתפסו רק את השטח המינימלי ההכרחי לפעילותם. ומה מתוכנן בשטחים שיתפנו?
62 אלף מ"ר של מבנים ומוסדות ציבור
במסגרת התוכנית, תוקם רצועת מבני ציבור לאורך חלקו הצפוני של רחוב אבן גבירול, בו יעבור גם הקו הירוק של הרכבת הקלה. מבנים אלו מיועדים לשימושים כלל-עירוניים מגוונים, החל מאולמות כנסים, מתקני ספורט ולוגיסטיקה, וכלה בשימושי תרבות, פנאי, חינוך, נופש וקהילה.
בסך הכול, כוללת התוכנית קרוב ל-62 אלף מ"ר של מבנים ומוסדות ציבור. גובהו של כל מבנה ציבור יהיה עד 10 קומות ובחלקו הצפוני של המתחם יוקם מבנה תעסוקה בגובה של עד 30 קומות.
על מנת לייצר המשכיות בין רחוב אבן גבירול הקיים כיום לבין חלקו הצפוני, מכתיבות הוראות הבינוי את אותה חזית רחוב אופיינית הכוללת קולונדה (שדרת עמודים מקורה) ושימושי מסחר בקומת הקרקע.
"אבן גבירול הוא אחד הרחובות המאפיינים את תל אביב ואחד החשובים בה", אומרת קהת, "היה לנו חשוב לשמר את האופי שלו הן מתוך כבוד לעבר והן כדי לקשר בצורה טובה יותר בין החדש לישן. התכנון נעשה בתיאום עם תכנון רובע שדה דב, ובשתי התוכניות הוכנסו הוראות דומות עם מידות מחייבות, כדי שכל בנייה חדשה, גם בחלק הרחוב שנמצא בתוכנית שלנו וגם בחלק הרחוב שממשיך לרובע שדה דב, תהיה בעלת אופי דומה. כך, גם אם למבנים יש שימושים שונים, עדיין תישמר תחושת המשכיות".
מרכז תחבורתי משולב במבנה סגור
בצומת הרחובות רוקח ואבן גבירול יוקם מרכז תחבורתי משולב במבנה סגור, אשר יכלול מסוף אוטובוסים, מוניות, קווי שירות ושאטלים, ויוצמד לתחנת הרכבת הקלה רדינג, בה יעבור הקו הירוק. קומת הקרקע תכלול חזית מסחרית לאורך הרחוב ובתת הקרקע יוקם חניון ציבורי. משרד האדריכלים מנספלד-קהת אחראי על תכנון מרכז התחבורה, אשר ישתרע על פני כ-24 אלף מ"ר. "כיום מסוף האוטובוסים נמצא על מגרש אספלט ענק ופתוח", מסבירה קהת. "מרכז התחבורה החדש יאפשר נגישות לאזור בתחבורה ציבורית ומעבר נוח בין אמצעי התחבורה הציבורית השונים, אבל על מגרש הרבה יותר קטן, בצורה קומפקטית ומשולבת בבינוי. כמו כן, המרכז יספק תנאים טובים יותר כמו סככות ומבנים שונים לשירות הנוסעים".
חוות מיכלי הדלק תהפוך לפארק
אחד האתגרים הגדולים בתכנון תוכנית רוקח-אבן גבירול היה לחבר בצורה הרמונית בין השימושים השונים שחלקם, כאמור, הם מתקני תשתית שאינם ניתנים לפינוי.
"המטרה הייתה ליצור מרחב שנראה טוב, שנעים להסתובב בו, ללכת ברחובות, שיש עצים, חזיתות מסחריות מעניינות ופעילות. כך גם עטפנו את מתקני התשתית שנשארים בשטח התוכנית וגרמנו להם להיראות יותר עירוניים, כדי שמי שמגיע לא ירגיש שהוא במקום תפעולי או תשתיתי, אלא במקום ציבורי-עירוני", אומרת קהת.
בין מתקני התשתית הקיימים, נמצאת גם חוות מכלי הדלק ששימשו בעבר את תחנת הכוח. אלו מקבלים בתוכנית טיפול שונה משאר המתקנים – במקום לפנותם או "לעטוף" גם אותם במראה מודרני ועירוני, הוחלט לשמר אותם, להשמיש אותם מחדש ולהפוך אותם לפארק תעשייתי פתוח לציבור, המהווה את אחד החלקים המסקרנים והמלהיבים ביותר של התוכנית.
"אלו מתקנים היסטוריים שיש להם גם אסתטיקה שאפשר להשתמש בה", מסבירה קהת את הבחירה. "המטרה היא לא למחוק את העבר של החשמל והתעשייה, אלא לקשור את הישן בחדש ולשמר את הישן, אבל בצורה שתשתלב בפיתוח ותהיה פתוחה לקהל הרחב. יש דוגמאות מהעולם לדברים מדהימים שאפשר לעשות איתם".
תחילת הפיתוח של אזור המיכלים בהתאם לתוכנית, החלה כבר להתבצע. באוגוסט 2023 חנכה עיריית תל אביב יפו את פארק רדינג החדש, המהווה שלב ראשון בפיתוח מתחם מכלי הדלק הישנים, שעתידים בהמשך להפוך למוקד בילוי ייחודי.
"חשיפתם של המתקנים והמבנים השונים לציבור, תאפשר הצגתה של המורשת הבנויה של העיר ושל חברת החשמל, תשלב במרקם הבנוי הקיים מבנים בקנה מידה ובטכנולוגיית בנייה ייחודיים וחד פעמיים, ותוסיף פרק חדש לסיפור העירוני, בממשק שבין העיר לתעשייה, בין העיר לטבע, בין העבר, ההווה והעתיד", נכתב במסמכי התוכנית.
"אופן השילוב האפשרי של המתקנים ההיסטוריים בפארק העתידי הוא מגוון", נכתב בהמשך לכך. "למבנים עצמם פוטנציאל להשמשה מחדש כמבנים לרווחת הציבור כדוגמת אולמות רב-תכליתיים, מתקני משחק, אולמות ספורט, ספריה ציבורית, מיצגים אומנותיים ועוד״.
תוכנית שכל כולה לטובת התושבים
הפארק התעשייתי יתחבר לחלק מרכזי נוסף בתוכנית – רצועת שטח ציבורי פתוח שתלווה את הירקון משדרות רוקח עד לשפך הנחל אל הים, תתחבר לפארק החופי ברובע שדה דב, ותיצור רצף בינו לבין פארק הירקון, הנמצא מדרום לשדרות רוקח. רצועה זו תתחבר גם אל חצי האי הירקוני, עליו ממוקם נמל תל אביב, באמצעות גשרים להולכי רגל ורוכבי אופניים. בסך הכול, כוללת התוכנית מעל 105 אלף מ"ר של שטחים ציבוריים פתוחים. במסמכי התוכנית נכתב כי "קסמו של הפארק יהיה בחיבור בין מאפייני הסביבה הטבעית של הנחל לסביבה הבנויה ההיסטורית והמודרנית".
"זו תוכנית שכל כולה לטובת התושבים", מסכמת קהת. "לקחת אזור כל כך גדול ולהקדיש את כולו לצרכי ציבור, זה מאוד יוצא דופן וייחודי. זה אזור עם המון פוטנציאל, סמוך לים, שיהיה בו הרבה מה לעשות ויהיה נוח וקל להגיע אליו בתחבורה ציבורית. אנחנו רואים אותו כמעין מִפרק שמחבר את הכול, וצופים שיהפוך למוקד עירוני חדש וימשוך אליו אנשים מכל חלקי העיר והמטרופולין".
