בנייה ירוקה בשדה דב: בניינים שמייצרים חשמל ופינוי אשפה אוטומטי

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email
עתודת הקרקע האחרונה של תל אביב מתוכננת בהתאם לעקרונות בנייה ירוקה, מובילה וחדשנית: ברחובות הרובע לא יסעו משאיות אשפה, הבניינים ייצרו לעצמם 10% מתצרוכת החשמל וגגות "כחולים" יווסתו את זרימת המים לרחוב בעת ממטרים עזים וימנעו הצפות. "הישראלים יעריכו את התכנון הירוק ברגע שהם יגורו בדירות ויבינו את ההבדלים"
פרויקט שיכון ובינוי בשדה דב. תכנון: מילבאואר אדריכלים

רובע שדה דב מתוכנן להיבנות כרובע עירוני שוקק חיים המשלב בנייני מגורים בהיקף כולל של כ-16 אלף יחידות דיור, שטחי מסחר ותעסוקה, מבני ציבור ופארקים ותשתיות תחבורה ציבורית מתקדמות. הבט מתקדם וחדשני בתוכניות הרובע הוא ללא ספק הנחיות הבנייה הירוקה שהוטמעו בתוכניות. ההנחיות נוגעות במגוון הבטים ירוקים רחב. כך לדוגמה, הדירוג האנרגטי בסוגי המבנים השונים, כולל מבני מגורים, לא ירד מדירוג A (הדירוג הגבוה היותר). בנוסף, לראשונה בארץ, כל מגרש בתחום התוכנית נדרש להפיק 10% מצריכת האנרגיה השנתית החזויה למגרש.

היעד: ייצור 10 אחוזים מתצרוכת האנרגיה השנתית החזויה. צילום: מרקוס ספיקס

ביוני 2023 פרסם מהנדס העיר תל אביב מסמך הנחיות לעיצוב אורבני, עיצוב בניינים ומרחבים פתוחים, לרובע החדש. המסמך מוסיף על ההנחיות המוטמעות בתב"ע וכולל הנחיות מפורטות, חדשניות בחלקן, בכל הקשור למיקרו אקלים, ייצור אנרגיה ממקורות ברי קיימה, ניהול הנגר, הצללות, מעבר אוויר, שטחים פתוחים, חשיפת השטחים הפתוחים לאור שמש, חשיפה מרבית של גגות וקירות לשמש לצורך ניצול אנרגטי, צמצום תופעת אי-החום העירוני ותכנון גגות משותפים כגגות משותפים ומועילים לדיירים.

 ארי כהן-מיכאל וינד אדריכלות ובינוי ערים
עקרונות התכנון של הרובע. שיקופית: ארי כהן-מיכאל וינד אדריכלות ובינוי ערים

לראשונה: קירות סולאריים במגורים

אורית מילבאואר, אדריכלית ובעלים של משרד מילבאואר אדריכלים היא ממתכנני פרויקט שיכון ובינוי להשכרה ארוכת טווח במתחם אשכול. "ישנן הנחיות מפורטות בנושא הבנייה הירוקה והדירוג האנרגטי של הבניינים", מפרטת מילבאואר. "עיריית תל אביב הציבה רף גבוה מאוד, זה מאוד מעמיס כלכלית על הפרויקטים, אבל זה נכון מבחינה אנרגטית. לדוגמה, אנו נדרשים לייצר כעשרה אחוזים מסך הצריכה האנרגיה השנתית הנדרשת, זה הרבה מאוד".

לראשונה בארץ קירות סולאריים בבנייני מגורים. בתמונה: קירות סולאריים בחו"ל. צילום: רונלנד הווארד

"כדי לעמוד ביעד הזה לא ניתן להסתפק בייצור אנרגיה סולארית רק על הגג. נדרש מאיתנו לחפות גם את החזיתות של הבניינים, בדגש על החזית הדרומית שהכי חשופה לשמש, בתאים פוטו-וולטאים. למיטב ידיעתי, זה לא היה קיים בארץ לפני כן במבני מגורים. גם במבני משרדים יש מעט מאוד בארץ שהטמיעו את זה".
"בעיניי, הרובע הזה לקח על עצמו להיות רובע לדוגמה בעיר, להיות החלוץ בתחום הזה. זה לא אומר שלא מנסים להחיל את הנחיות הבנייה הירוקה על עוד אזורים בארץ, אבל פה יש הזדמנות אמיתית לבנות מאפס רובע גדול מאוד, 16 אלף יחידות דיור".

בלי פחי אשפה ברחובות, בלי שטפונות

מילבאואר מזכירה גם את פינוי האשפה המתוכנן להיות פניאומטי. מערך פינוי האשפה במבני המגורים כולל פיר אשפה בכל קומה בבניין, וצנרת תת קרקעית שמובילה בשאיבת וואקום את האשפה למבנה מרכזי המצוי מחוץ לשכונה, ומרכז את כל הפסולת המגיעה מכל הבניינים בשכונה. המשמעות היא שלא יהיו חדרי אשפה חיצוניים בבניינים, לא יהיה צורך בשימוש במשאיות אשפה ועלויות יקרות יחסכו על הפרדת אשפה, שינוע, הדברת מזיקים וריחות.

אשפה, בנייה ירוקה
תשתית תת קרקעית ענפה לפינוי אשפה. מערכת פניאומטית בשכונה הירוקה ביבנה. איור מתוך אתר עיריית יבנה

"אני לא מכירה מערך אשפה פניאומטי מתקדם בארץ כמו זה שמתוכנן ברובע. ישנם פרויקטים שהתחילו להטמיע את זה, אבל לא בסדר גודל המתוכנן בשדה דב. מדובר על מערך שלם של צינורות תת קרקעיים, תשתיות מתחת לרחובות שמגיעות למקום אחד וחוסכות משמעותית בהוצאות העירוניות של שינוע אשפה".

האם כל הבנייה הירוקה הזו, תחסוך לי הוצאות כדייר ברובע?

"כן, התכנון מכוון לחסוך אנרגיה למשתמשים בטווח הארוך. ישנה חשיבה על מיקום הבניינים במגרש, כיוון הפתחים, שימוש בחומרים מבודדים, זכוכיות מותאמת למעבר מוגבל של השמש, מערכת מים אפורים של מי מזגנים שהולכים להשקיה ועוד.

מעבר לזה יש גם התייחסות ירוקה למרחב הסביבתי כמו תקני חניית אופנים, רשת שבילי הליכה, זיקת הנאה לחצרות הבניינים כדי ליצור רצף פארקים והתייחסות ספציפית לנושא של השהיית נגר בגגות, כדי לא לגרום לשיטפונות ברחובות. הגג מאפשר לאגור את מי הגשם ולשחרר אותו במרזבים אט אט ולא בבת אחת. כך הרחובות לא מוצפים".

תכנון גג כחול בפרויקט של אביסרור בשדה דב. הדמיה: ישר אדריכלים

בנייה ירוקה? כמו מרצדס

לשאלה האם הנחיות מהנדס העיר תל אביב הפתיעו אותה, משיבה מילבאואר בחיוב: "המסמך הפתיע כי באמת לא נתקלנו בעבר ברמת דרישות כזו גבוהה. מצד אחד זה מקשה על התכנון ומצד שני, זה משמח. התפקיד שלנו כמתכננים הוא לקחת את התכנון כמה צעדים קדימה מבחינת החדשנות ולכן אנחנו לוקחים את האתגר הזה בשתי ידיים כי המטרה פה היא חשובה".

עם זאת, מילבאואר מציינת כי בהשוואה למתרחש בחו"ל, ישראל מפגרת מאחור: "הם באמת הרבה צעדים לפנינו בנושא הזה, במיוחד צפון אירופה, נורבגיה, שבדיה ודנמרק. יש להם תקנים מאוד מחמירים והם גם משקיעים הרבה יותר בבנייה הזו, ממה שנעשה בארץ. אנחנו עדיין רחוקים מחו"ל אבל שדה דב עושה צעד משמעותי קדימה בנושא".

בנייה ירוקה מילבאואר אדריכלים
התייחסות הוליסטית למגוון רחב של אספקטים בבנייה ירוקה. יזם: שיכון ובינוי. הדמיה: מילבאואר אדריכלים

האם הישראלי הממוצע יסכים לשלם "פרמיה ירוקה", לשלם יותר על דירה שמתוכננת בהתאם לבנייה בת קיימה?

"מעט מאוד מרוכשי הדירות מודעים בכלל לנושא הזה, רוכשים בודדים, מהנדסים ברובם, מעמיקים במפרט הטכני. רוב הקונים לא מבינים בנושא, לא שואלים או שזה לא מעניין אותם, גם אם הם משלמים 9 מיליון שקלים לדירה", משיב לשאלה רוני מזרחי, נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו". עם זאת הוא מוסיף כי הקונים לא בהכרח צריכים להתעמק בזה: "מי שרוכש מרצדס לא יודע מאיזה חומרים בנו את הרכב בדיוק, אבל יודע שמדובר בייצור איכותי. אותו דבר ניתן לומר על בניינים עם דירוג אנרגטי גבוה או שכונה שנבנית על פי תקן בנייה ירוקה".

ירוק = איכות חיים

מילבאואר מאמינה גם היא, כי מגורים בשכונה "ירוקה" מספקת ערך מוסף לרוכשים: "אני חושבת שהישראלים גם יעריכו את זה ברגע שהם יגורו שם ויבינו את ההבדלים. אני מאוד מקווה שהרובע יצליח כמו שכרגע זה נראה".

מדוע תכנון ירוק מספק ערך מוסף לרוכשי הדירות?

רות אברהם מהמועצה הישראלית לבנייה ירוקה מסבירה: "איכות חיים נמדדת מעבר לגבול הצר של הדירה,  וצריך לבחון גם אותה בחיפוש שלנו אחרי מגורים. ניהול הפסולת, יעילות אנרגטית, נגישות לשימושים שונים, לתחבורה ציבורית ולשטחים פתוחים – כל אלה משפיעים על איכות החיים שלנו ועל היומיום שלנו".

אדריכלית אסתי כהן ליס מאגף בכיר תכנון במשרד הבינוי והשיכון, מפרטת מהי החשיבות של תכנון כלל המרחב כבר-קיימה, מעבר לרמת הבניין הבודד: "תקן הבנייה הירוקה 5281 של מכון התקנים הפך בשנים האחרונות לתקן מחייב. עם זאת, ראינו שההתייחסות למבנה הבודד לא מספקת, והבנו, שצריכה להיות תשובה רחבה יותר הוליסטית יותר של המרחב הציבורי. איכות חיים ירוקה לא משיגים מבנייה של בנין ירוק יחיד, אלא משילוב של הרבה מאוד פרמטרים שמתקשרים ביניהם".

"הציבור הישראלי שעומד היום בפקקים וחווה את הצפיפות בכביש, מבין היום טוב יותר את החשיבות של תכנון טוב"

אברהם מעריכה שחשיבות התכנון ההוליסטי מתחוורת אט אט לקהל המקומי: "אני חושבת שהציבור הישראלי שעומד היום בפקקים וחווה את הצפיפות בכביש, מבין היום טוב יותר את החשיבות של תכנון במיוחד לנוכח העובדה שכמות האוכלוסייה תגדל ואיתה גם כמות הרכבים והעומס. זוהי סוגיית שנוגעת ישירות באיכות החיים, ובמובן הזה יש איזהו שינוי בגישה של הציבור".

המטרה: תכנון מיטבי

כדי לעזור לאדריכלים לתכנן שכונה בת-קיימה ולא להזניח אף פרט ממכלול הנושאים הנדרשים לתכנון ירוק מיטיב פותח כלי המדידה, שכונה 360° שמטרתו להטמיע עקרונות פיתוח בר קיימה בתכנון שכונות מגורים בישראל. הכלי פותח בשותפות אסטרטגית של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה ומשרד הבינוי והשיכון.

ליס: "שדה דב הוא רובע ששם לו כמטרה לתכנן תכנון מיטבי, ולכן הם השתמשו בשלב התכנון כמעט בכל כלי שיכול לטייב את התכנון. הם נעזרו בכלי של שכונה 360° ככלי מדידה שמקדם איכות תכנונית. אם כי חשוב לי להדגיש שאנחנו לא היינו חלק מצוות התכנון והתוכניות לא נבדקו על ידינו. אדריכל התוכנית, ארי כהן, עשה שימוש עצמאי בהוראת התוכנית וזה מבורך.
"אני חושבת שהשכונה הזאת תוכננה עם הרבה תשומת לב לערכים של בנייה ירוקה, והלוואי שיהיו עוד הרבה פרויקטים עם תכנון ותשומת לב כאלה".

מעמיס כלכלית על הפרויקט

האם הבנייה הירוקה והמתקדמת בצפון תל אביב, תעמיס על עלויות הדירה עוד יותר? מזרחי סבור שבנייה ירוקה מייקרת את הפרוייקט בכ-5-3 אחוזים. "כל קבלן יכול לבחור אם לגלגל את העלויות האלה על הרוכש או לספוג אותם. יש תחרות עזה בתחום ויהיו קבלנים שיראו בעלויות הנוספות ערך מוסף שיעזור להם להתמודד בתחרות, כך שלא בהכרח הלקוח הוא זה שישלם יותר".

מילבאואר אומרת שההנחיות הירוקות אכן מעמיסות כלכלית על הפרויקט אבל מציינת כי "התפקיד שלנו הוא לבנות היום הכי טוב שאנו יכולים במסגרת הידע שנצבר, גם אם יש לזה מחיר נוסף, כי זה תכנון עם חשיבה לטווח ארוך. אני חושבת שהישראלים גם יעריכו את התכנון הירוק ברגע שהם יגורו בדירה ויבינו את ההבדלים".

תשומת לב לפרטים, לתכנון התהליך

בניגוד לשניהם, מציינת ליס כי היא בחנה במסרת תפקידה את הנושא ומצאה כי עלויות הבנייה בהתאם לעקרונות שכונה 360 בהתאם לסטנדרט של משב"ש הן זניחות: "הפתרונות של 360°  לא דורשים יותר כסף אלא יותר תשומת לב ותכנון וביצוע נכונים. לדוגמה, אם אתה משתף את מתכנן הנגר בסוף התוכניות, סביר להניח שיהיה לך קשה יותר להטמיע את ההנחיות שלו בתוכנית. אני חושבת שהשכונה הזאת תוכננה עם הרבה תשומת לב למאפיינים שלה ולערכים של בנייה ירוקה שהתוכנית לקחה על עצמה, והלוואי שיהיו עוד הרבה פרויקטים עם תכנון ותשומת לב כאלה".
אברהם מסכמת: "אין ספק שעיריית תל אביב לקחה את המשימה של תכנון עתודת הקרקע האחרונה שלה די ברצינות. אנחנו כמובן נדע רק בשלב שבו כבר תהיה שכונה, אם הם הצליחו במשימה או לא".

לקריאה נוספת: תוכניות עיצוב ראשונות אושרו במתחם אשכול

תגיות

כתבות נוספות

מרכז מבקרים סביבתי יוקם בפארק החוף

תגובות

רוצים להישאר מעודכנים כל הזמן?

הצטרפו לעדכונים ברשתות:

דילוג לתוכן