הקו הירוק של הרכבת הקלה, שחוצה את רובע שדה דב לכל אורכו, הוא עוגן מרכזי במפת התחבורה של הרובע. הקו הירוק יחבר את הרובע החדש למרכז תל אביב מדרום, להרצליה מצפון ולשכונות עבר הירקון ממזרח. לצידו, נכללים בפתרונות התחבורה גם נתיבי תחבורה ציבורית, שבילי אופניים ואלמנטים נוספים המעודדים הליכתיות ושימוש בתחבורה ציבורית על פני הרכב הפרטי.
הקו הירוק מתוכנן לנוע לאורכו של ציר אבן גבירול, שחוצה את רובע שדה דב מצפון לדרום. בנוסף, ממזרח, יתחבר למרכז הרובע קו שינוע לאורך ציר רחוב איינשטיין, שעובר בימים אלה מהפך והופך לציר מרכזי ופעיל הן בתחום המגורים והן בתחום המסחר.
התחנות העיקריות שמתוכננות לקום בתחומי רובע שדה דב מצפון לדרום הן תחנת ״פרופס״, ״נופי ים״, ״איינשטיין״ ו״זהרה לביטוב״ – כולן על ציר אבן גבירול. בסמוך לרובע ממזרח יוקמו תחנות ״לוי אשכול״ ו״נמיר״ ומדרום לרובע תחנת ״רדינג״.
תחנת נמיר: שלב חשוב הושלם
"פרצנו את המעבר התת-קרקעי בתחנת נמיר (בצומת עם רחוב איינשטיין ר.פ), מה שאומר שהדיפונים והחפירה הושלמו בהצלחה", הודיעה חברת נת"ע ב-29 במאי. ההודעה מסמנת השלמת שלב מכריע בבניית התחנה, שתשרת את תושבי האזור ותחבר אותם לרשת הרכבת הקלה המתפתחת.
רחוב איינשטיין הוא אחד הרחובות הראשיים שחוצה את המתחם המרכזי ברובע שדה דב ממזרח למערב, עד הים. בחלקו המזרחי אוניברסיטת תל אביב וכן קניון רמת אביב והוא מהווה חיבור לשכונות רמת אביב הוותיקות. עם השלמת המקטע המערבי שחוצה כאמור את רובע שדה דב, יהווה ציר איינשטיין ציר הירידה אל הים, בין אם באמצעות הרכבת הקלה, ברכב, באופניים או בהליכה. דרכו ינועו אל הטיילת של רובע שדה דב ואל הפארק החופי רבים מתושבי האזור.
תחנת רדינג וגשר רוקח: חיבור ישיר אל מרכז העיר
גם בעבודות להקמת תחנת רדינג נרשמה התקדמות משמעותית. שלד התחנה כבר עומד בשטח וניכר שהעבודות נמשכות באופן רציף. לתחנה יהיו שלוש כניסות – כניסה מערבית בסמוך לחניון הגרירה העירוני, כניסה דרומית בפינה הצפון מערבית של צומת אבן גבירול-רוקח וכניסה מזרחית על רחוב אבן גבירול.
מתחנת רדינג יוצא דרומה גשר רוקח, שגם הוא ניצב כבר בשטח, ויהווה חיבור ישיר ומיידי בין צפון העיר למרכזה. מדובר על גשר בטון ופלדה באורך 700 מטרים, מעל נחל הירקון ושדרות רוקח. על הגשר יהיה גם מעבר להולכי רגל ושביל אופניים וכן שבילי גישה ישירים אל פארק הירקון.
עם סיום שלב השלד, התשתיות בשטח מוכנות כעת לשלב הבא: יציקות סיפון, מבנה התחנה והנחת המסילות.
אתגר תת-קרקעי: הכרייה מתקדמת למרות הקשיים
במקביל, ממשיכות עבודות הכרייה המורכבות במרכז תל אביב. מי שביקש להתרשם מקרוב מעבודות הכרייה, קיבל הזדמנות לעשות זאת בסיור במסגרת פסטיבל בתים מבפנים, שהתקיים בחודש החולף. המשתתפים קיבלו הצצה תת קרקעית לתחנת קרליבך, התחנה הגדולה והמורכבת ביותר בקו האדום. עומקה כ-30 מטרים ואורכה כ-250 מטרים. בתחנה זו יוכלו להחליף הנוסעים בין הקו האדום לבין הקו הירוק, בלי לצאת מהתחנה.
בפרויקט מופעלות שלוש מכונות כרייה מהמתקדמות בעולם, ולמרות אתגרי המלחמה, הן המשיכו לפעול.
איתמר בן מאיר, מנכ"ל נת"ע, ציין בפודקאסט משרד התחבורה, "התחנה האחרונה", כי אירועי התקופה הערימו קשיים על ניהול העבודות, ביניהם עובדים מומחים מחו"ל שעזבו עם פרוץ המלחמה וקושי בייבוא חומרי בנייה. "מכונות ה-TBM שחופרות את המנהרות בקו הירוק מתחת לתל אביב, המשיכו לעבוד ולא עצרו ליום אחד. למרות הקשיים, למרות האתגרים, אנחנו ממשיכים ומנסים בכל הכוח לקדם את הפרויקטים שלנו, כי ברור לנו כמה הם חשובים".
לוח זמנים מעודכן: פתיחה מדורגת בהתאם להתקדמות
עם זאת, השפעה אחת כבר מורגשת בשל העיכובים שיצרה המלחמה: דחייה בלוח הזמנים ופתיחה מדורגת של הקו.
לפי התוכנית החדשה, ניתן יהיה להפעיל את חלקו הדרומי של הקו – מראשון לציון דרך חולון ועד לתחנת לוינסקי בתל אביב – ביולי 2028. במקטע זה צפויים לנסוע למעלה מ-3,500 נוסעים בשעה לכל כיוון.
חלקו הצפוני של הקו, מתל אביב להרצליה, ייפתח כשנתיים לאחר מכן, בדצמבר 2030. בעיתוי סמוך למסירת הדירות הראשונות במתחם אשכול. התכנון הוא אם כן, שרוב תושבי הרובע, ובעיקר במתחמים המרכזי והצפוני, יעברו לדירותיהם כשהקו הירוק יהיה כבר פעיל באופן מלא.
תושבי רובע שדה דב ייהנו ממציאות תחבורתית חדשה שצפויה לשנות את הרגלי הנסיעה של כלל תושבי השכונות הצפוניות בעיר. עם השלמתו, הקו הירוק שאורכו המלא יגיע ל-39 קילומטרים, צפוי להסיע 275 אלף נוסעים ביום בתדירות של כל ארבע דקות.
״אנשים לא רוצים להיתקע בפקק״
"להערכתי, הקו הירוק ישנה את הרגלי הנסיעה של תושבי השכונות הצפוניות של תל אביב בכלל ושל תושבי שדה דב בפרט", אומרת סיון שמואלוביץ', מנכ"לית 15 דקות, עמותה שמקדמת תחבורה נגישה, ירוקה וצודקת.
"על פי הנתונים כיום, אנחנו מדינה מספר 1 בעומס הכבישים ב-OECD וזה רק הולך ומחמיר. אנשים לא רוצים להיתקע בפקק, ואם תהיה אלטרנטיבה נוחה, ויעילה ואמינה הם ישתמשו בה. כיום, העובדה שאת לא יודעת כמה זמן תעמדי בתחנה, האם האוטובוס יגיע או לא, ואם הוא יעצור לך, מרחיקה את המשתמשים מתחב"צ. ולכן, אין ספק שמערכות מסילתיות, רכבת ישראל והרכבות הקלות, שהן יותר עירוניות – יהוו אלטרנטיבה מצוינת".
הקו האדום: פי ארבעה משתמשים בהשוואה לאוטובוס
שמואלביץ' מסתמכת בדבריה גם על דו"ח שחיברה העמותה בדצמבר 2024 במלאת שנה לפעילות הקו האדום של הרכבת הקלה. מסקנות מחברי הדו"ח הן כי "הרכבת הקלה בגוש דן חוללה מהפכה באופן השימוש של הציבור בתחבורה ציבורית. היא שינתה את הרגלי הנסיעה שלנו וגרמה לנו להאמין שאכן ניתן לחצות את העיר ב-15 דקות בלבד. המקטע התת-קרקעי של הקו האדום קיצר באופן דרמטי את זמני הנסיעה ומספק אלטרנטיבה טובה במיוחד לרכב הפרטי".
"לקו האדום יש פי 4 יותר משתמשים מאשר לקו אוטובוס מספר 1, שהיה הקו המקביל במסלולו לקו האדום", מציינת שמואלביץ' ומדגישה: "אבל התנאי לשימוש תכוף הוא רשת תחבורה מפותחת, אמינה, ובסטנדרט גבוה של שירות. רשת שתאפשר לנו לדעת מתי נצא מהבית ומתי נגיע לעבודה, בלי הפתעות".
חלק מרשת רחבה: שלושה קווים לעתיד התחבורה
ואכן, הקו הירוק הוא חלק מרשת רחבה יותר שחברת נת"ע מקימה. הוא מצטרף לקו האדום שכבר פעיל מאז אוגוסט 2023 ומסיע מעל 110 אלף נוסעים ביום, ולקו הסגול שצפוי להיפתח גם הוא בשנת 2028.
"שלושת הקווים של הרכבת הקלה יסיעו 250 מיליון נוסעים בשנה", ציין בעבר מנכ"ל נת"ע בן מאיר והוסיף. "המטרה היא להעמיד אלטרנטיבה אמיתית לתושבים שלנו, וזו האלטרנטיבה היחידה אם אנחנו לא רוצים להמשיך לעמוד בפקקים".
שמואלביץ' מסכימה ומעריכה כי הקו הירוק ישרת את כל תושבי השכונות הצפוניות שמוטות בתכנון העירוני שלהן לרכב. להערכתה, גם העשירון העליון שצפוי לאכלס את המתחם היוקרתי, ישתמש ברק"ל. "יש משפט ידוע שמיוחס לראש עיריית בוגוטה בקולומביה: מדינה מפותחת היא לא מקום שבו לעניים יש מכוניות, אלא מקום שבו העשירים משתמשים בתחבורה ציבורית. אנחנו יכולים לראות את זה גם במנהטן, בירת העסקים העולמית. אנשים מעונבים נוסעים לוול סטריט בסאבווי, במערכת התחבורה הציבורית, וזו לא בושה. אני חושבת שיש בזה הרבה מאוד ערך.
"אנחנו נוטים לחשוב שהמכונית היא פסגת הנוחות ופסגת איכות החיים שלנו, אבל בגוש דן ובטח ובטח בתל אביב, זה כבר מזמן לא המצב. אנשים שהנסיעות היומיות שלהם הן סיוט, מגיעים לעבודה מותשים. הרעיון של לשפר את התחבורה הציבורית ואת מערכות הניידות שלנו ולהיגמל מהרכב הפרטי, נועד להעלות את רמת החיים שלנו".
החזון: רשת תחבורה אירופאית
"אין שום סיבה שבמטרופולין תל אביב לא תהיה מערכת תחבורה כמו באירופה", סיכם בן מאיר את החזון. המשק הישראלי מפסיד מבעיית הגודש קרוב ל-40 מיליארד שקל בשנה, והפתרון הוא השקעה של 250 מיליארד שקל בפרוייקטי התחבורה הציבורית בעשור הקרוב.
הקו הירוק אינו רק פרויקט תשתית – הוא מפתח לעתיד טוב יותר, נקי יותר ויעיל יותר עבור מיליוני התושבים במטרופולין תל אביב.
