בעוד מספר שנים, עשרות אלפי אנשים יתגוררו ברובע שדה דב ואלפים נוספים יעבדו במתחם החדש והיוקרתי שנבנה בימים אלו. הרובע היוקרתי החדש נקרא על שמו של בסיס חיל האוויר ונמל התעופה האזרחי – שדה דב – שפונה סופית בפברואר 2020, אבל הסיפור מאחורי השם הוא סיפורו של איש יוצא דופן שהיה מחלוצי התעופה העברית בארץ ישראל – דב הוז.
דב הוז (19 בספטמבר 1894 – 29 בדצמבר 1940) היה מראשי תנועת העבודה, ממייסדי ארגון "ההגנה" ומחלוצי הטיס העברי בארץ ישראל. הוז נולד בעיר אורשה שבבלארוס של היום, עלה לארץ ישראל כחלק מהעלייה השנייה, עם חזון לבניית מדינה יהודית עצמאית. הוא היה איש ביצוע, יזם, שהבין את החשיבות הגדולה של התעופה לעתידו של הישוב היהודי. בתקופה בה התעופה עוד עמדה בחיתוליה בעולם, הוז כבר חזה את הפוטנציאל האדיר שטמון בה לפיתוח הארץ ולביטחונה.
דב הוז היה מהבודדים בראשית היישוב שיצאו ללמוד תעופה בצרפת בשנות ה־20. יחד עם יצחק בן-יעקב, הקים הוז וניהל את חברת "אווירון", שכללה קווי תעופה בארץ. חברה זו שימשה כיסוי מושלם לפעילויות האוויריות של ההגנה. במקביל, פעל הוז מול המנדט הבריטי לקידום רישוי טיסות עבריות וקידם גיוס טייסים להמשך הכשרתם ויצירת ענף תעופה משגשג ופעיל בישוב היהודי.
דב הוז לא הגביל את עצמו רק לתחום התעופה. הוא שימש גם כסגן ראש עיריית תל אביב, וכאיש פעולה שנמנה גם על גרעין המייסדים של ההגנה, הוא היה מעורב גם בבניית היכולת הביטחונית של הישוב. השילוב הייחודי שלו בין חזון ביטחוני לחזון התעופתי הפך אותו לאישיות מרכזית בהיסטוריה של הציונות המעשית.
הוז נהרג בתאונת דרכים בכביש חיפה-תל אביב ב-29 בדצמבר 1940. יחד עימו נהרגו אשתו, בתו, גיסתו, אחייניתו ושותפו לחברת אווירון, יצחק בן-יעקב. לזכרו שונה שם נמל התעופה שנחנך לראשונה בתחילת אותה שנה, לשדה דב הוז, ומאוחר יותר התקצר השם לשדה דב. שמו מונצח גם ברחובות בערים רבות ובמוסדות חינוך בתל אביב וברחבי הארץ.
היום, כאשר הרובע החדש מתפתח על שטח נמל התעופה הישן, המורשת של דב הוז חיה וקיימת. רובע שדה דב הוא לא רק פרויקט נדל"ן – הוא המשך של חלום התיישבות והתבססות בארץ. רובע שדה דב אינו רק רובע מגורים חדש בעיר העברית הראשונה. הוא סמל לרצון להמשיך ולבנות, בדיוק כפי שעשה דב הוז לפני שנים רבות, כשהאמין בכוח התעופה לשנות את המציאות.
לקריאה נוספת: 81 שנות היסטוריה: נפרדים לשלום משדה דב
