ועדת המשנה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב-יפו אישרה בתנאים את תוכנית העיצוב הארכיטקטוני של מתקן הקצה לאיסוף אשפה פנאומטי, שיוקם במגרש עירוני (302) בגבול הרחובות אבן גבירול מדרום-מערב ומגרשי איגודן וכיבוי אש מדרום ומזרח. כיום משמש המגרש כחניון וכולל כביש כניסה לתחנת כיבוי האש החדשה. בגבול המערבי של המגרש ממוקם מגדל תחנת הכיבוי הישנה, מבנה לשימור.
איסוף האשפה הפניאומטי הוא אחד המרכיבים המרכזיים בתשתית החכמה של הרובע, שיספק שירותי איסוף אשפה אוטומטיים לכ-8,000 בתי אב בשכונת אשכול בשדה דב. המתקן ישתרע על פני שטח של כ־4,688 מ"ר, ויוקם בחלקו הדרום־מזרחי של המגרש. מעליו תוקם קומת משרדים עירונית בשטח של כ־1,000 מ"ר. המערכת הפנאומטית תאפשר איסוף פסולת בצנרת תת־קרקעית ישירות מבנייני המגורים אל מתקן הקצה, ללא מגע יד אדם וללא תנועת משאיות ברחובות הפנימיים.
חיסכון כלכלי והפחתה בזיהום
מערכות איסוף פסולת פניאומטיות מציעות שורת יתרונות סביבתיים, כלכליים ותכנוניים לעומת מערך איסוף האשפה המוכר. הן מצמצמות את הצורך בכוח אדם, בכלי רכב ובשימוש בדלק – וכך מפחיתות משמעותית את ההוצאות השוטפות של הרשויות המקומיות. בנוסף, המערכת מקטינה את נפח התנועה של משאיות פינוי בתוך הרובע, תורמת להפחתת רעש, עומסי תנועה ופליטות מזהמים, ומשפרת את איכות האוויר והחיים עבור התושבים.
יתרון תכנוני חשוב נוסף הוא ביטול חדרי האשפה בתוך הבניינים – מהלך שמפנה שטח לשימושים קהילתיים וציבוריים בתוך קומת הקרקע, תורם לאסתטיקה של הלובי ומאפשר חוויית מגורים משודרגת. מערכות כאלה מופעלות כבר בהצלחה בשכונות חדשות בערים בישראל, כדוגמת יבנה וראשון לציון, אבל המערכת המתוכננת בשדה דב, גדולה מהן משמעותית וחדשנית.
"אני לא מכירה מערך אשפה פניאומטי מתקדם בארץ כמו זה שמתוכנן ברובע", ציינה בעבר אדריכלית אורית מילבאואר, ממשרד מילבאואר אדריכלים, שמתכננת מספר פרויקטים בשדה דב. "ישנם פרויקטים שהתחילו להטמיע את זה, אבל לא בסדר גודל המתוכנן בשדה דב", היא הוסיפה. "מדובר על מערך שלם של צינורות תת קרקעיים, תשתיות מתחת לרחובות שמגיעות למקום אחד וחוסכות משמעותית בהוצאות העירוניות של שינוע אשפה".
מרכז לוגיסטי וחזיתות מסחריות
על פי התוכנית שאושרה, במהלך העשור הראשון להפעלת הרובע יפונו כ־16 טון אשפה ביום. כדי להתמודד עם העומס תתאפשר כניסה למגרש של 1–2 משאיות ביום בשלב ההפעלה הראשוני, ובהמשך תעלה התדירות ל־4-6 משאיות ביום לצורך פינוי מכלים מרכזיים. המתקן מתוכנן בהתאם לסטנדרטים גבוהים למניעת מפגעי ריח, רעש ושימוש באנרגיה בת קיימה.
הקמת מתקן איסוף האשפה הוא רק השלב הראשון בפיתוח המתוכנן של המגרש. חלקה השני של תוכנית הפיתוח (שלב ב') למגרש 302 , שטרם אושרה סופית, כוללת הקמת מרכז לוגיסטי ומשרדים עירוני במערב וצפון המגרש. המרכז הלוגיסטי ישתרע על שטח של כ-6,000 מ"ר, ויכלול שטחי מסחר חזיתיים וקולונדה לרחוב אבן גבירול. בשטח זה, שוכן מגדל כיבוי האש הישן, אשר שומר במסגרת הקמת רחוב אבן גבירול והרכבת הקלה. סביב המגדל לשימור תיבנה כיכר ציבורית מרוצפת הכוללת ריהוט רחוב, גינון ומדשאות. הרחבה תתמזג עם מפלס המדרכה וייווצר רצף שבילים עירוני ידידותי להולכי רגל.
האדריכל הראשי של התוכנית הוא יהודה מנדלסון, ומתכננת הפיתוח והנוף היא גל דנן. על תכנון הבנייה הירוקה מופקדת חברת אלתר. המתחם כולו נמצא בבעלות עיריית תל אביב ומקודם על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב-יפו. התוכנית להקמת מתקן שינוע האשפה הוא חלק מפיתוח ויישום תוכנית מתחם רוקח-אבן גבירול. תוכנית זו צפויה לצמצם משמעותית את רוב השטח התפעולי המצוי במגרש כיום, ולהפוך חלקים ממנו לאזורים עירוניים תוססים. על פי לוחות הזמנים של עיריית תל אביב יפו, המתקן הפניאומטי ישרת את ראשוני הדיירים של שכונת אשכול ברובע שדה דב, שיעברו להתגורר במתחם בעוד כחמש שנים.
