ברקע הממצאים הראשוניים שהתגלו במתחם שדה דב לתרכובות PFAS (קבוצה של "כימיקלים נצחיים" שמשמשים בין היתר בקצפי כיבוי אש), המשרד להגנת הסביבה פרסם הנחיות מקצועיות ליזמים לגבי דיגום, חקירת קרקע ופינוי קרקעות – ככל שיידרש – תוך דגש מפורש על שמירה על רציפות עבודות הפיתוח והבנייה.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, מסרה כי מרגע קבלת הממצאים המשרד פועל "במהירות" להשלים בדיקות ולטפל סביבתית "תוך שמירה על רציפות הבנייה והפיתוח", ובמקביל נבחנים גם מתחמים רלוונטיים נוספים.
לפי הודעת המשרד, המהלך נועד לייצר סט כללים תפעוליים ברור: איך דוגמים, איך חוקרים, מתי נדרש פינוי קרקע ולאן, ואיך מתאמים את כל זה כך שבאתר שבו כבר יש עבודות עפר, דיפון או תשתיות – לא נגררים לעצירה גורפת.
המשרד מציין במסגרת היישום שלושה צעדים מרכזיים:
- עדכון ערכי הסף לשיקום קרקעות עבור PFAS – אלה הערכים שעל פיהם יקבעו “יעדי הקצה” המותרים (כלומר, מתי נדרש טיפול/פינוי וכמה).
- האצת אישור תוכניות חקירה ואישורי מנהל לפינוי קרקע מזוהמת לאתרי קצה מורשים, אם יהיה צורך בפינוי.
- מנגנון תיאום מהיר עם החברה לשירותי איכות הסביבה (הזרוע המבצעת), כדי שתוכל להיכנס לשטח ולעבוד במקביל בכמה מגרשים – כך שהחקירות/השיקום יתבצעו לצד המשך פיתוח.
לדוגמה, עבור היזמים שהגיעו כבר לשלב החפירות למרתפים, ההנחיות אמורות להגדיר מראש איפה דוגמים, באיזו תדירות, מה עושים אם מתקבלת חריגה, והאם אפשר להתקדם במגרש/בשלב מסוים במקביל – במקום לגלות את הדרישות "תוך כדי תנועה".
שדה דב כפיילוט למדיניות PFAS רחבה יותר
המשרד להגה"ס מציין כי במקביל לטיפול בשדה דב, מתבצע בירור לגבי הימצאות אפשרית של PFAS במתחמים נוספים שהם בתכנון, בנייה או שכבר שווקו – כולל בחינה אם צריך לעדכן סקרים היסטוריים ותוכניות דיגום באתרים שבהם נעשה שימוש ב-PFAS או נמצאו רכיבים במי תהום. כך לדוגמא, יבוצעו בדיקות בשטח שעליו מוקמת בימים אלה שכונת צמרת בפתח תקווה, היכן ששכן בעבר המחנה הצבאי סירקין.
דווח כי נבחנים חשדות ל-PFAS גם במתחמים פי גלילות, בסיס חיל האוויר לשעבר בלוד ושדה התעופה לשעבר בהרצליה – מה שמאותת שהאירוע בשדה דב עלול להתרחב.
עם זאת, המסר של המשרד להגה"ס ליזמים ברור: יש לטפל סביבתית – אבל לא "לכבות את האתר". ההנחיות הן ניסיון לייצר ודאות תפעולית (מה עושים ומתי) ולצמצם את הפגיעה ביזמים שכבר התחילו לעבוד.
