המדיניות העירונית של עיריית תל אביב-יפו, השואפת "להפוך את הפירמידה" ולהציב את הולך הרגל בראש, היא חלק ממגמה ארצית ועולמית לצמצום השימוש ברכב הפרטי ולעידוד השימוש בתחבורה ציבורית, אופניים, הליכה ברגל ועוד.
אחד הצעדים הנעשים לטובת המטרה הוא צמצום תקני החניה לרכבים, בעיקר באזורים כמו רובע שדה דב, המוגדרים על פי תקנות התכנון והבנייה כ"אזור א'" – אזור הנמצא בסמיכות מיידית לציר מתע"ן (מערכת תחבורה עתירת נוסעים).
"התוכנית סמוכה לקו הרכבת הקלה העתיד לעבור ברחוב אבן גבירול (הקו הירוק)", נכתב בדברי ההסבר לתמ"ל 3001 – התוכנית המפורטת למתחם אשכול. "בהסתמך על כך, התוכנית מבוססת על תחבורה ציבורית מבחינת מאפייני הרחובות ותקני החניה ומפחיתה את תלות תושביה ומבקריה ברכב הפרטי".
האם צמצום התקנים יסייע בהפחתת התלות ברכב הפרטי וב"חינוך" הציבור לשימוש באמצעי תחבורה ירוקים, או שהציבור ימשיך להצביע ברגל על דוושת הגז, והתוצאה תהיה מצוקת חניה כמו בחלקים אחרים של העיר? יצאנו לבדוק את הסדרי החניה הצפויים ברובע.
הרובע שמקדים תרופה למכה
"זה לא עניין של חינוך, זה עניין של אלטרנטיבות", אומר אופיר כהן, מנהל הרשות לתחבורה, תנועה וחניה בעיריית תל אביב-יפו. "אנחנו לא מטיפים לצמצום השימוש ברכב הפרטי, אנחנו דוגלים בזה מתוך אינטרס ציבורי ופועלים כדי לספק לתושבים אלטרנטיבות מספיק טובות, שיאפשרו להם לעשות בחירה חופשית".
"במקרה של שדה דב", הוא ממשיך, "השכונה מתוכננת במידה מסוימת באופן שמקדים תרופה למכה. אנחנו – המדינה ועיריית תל אביב-יפו – מייצרים קודם כל תשתית תחבורה ציבורית, עם תחנות אטרקטיביות במרכז השכונה ורמת שירות גבוהה שיכולה להביא את התושבים לחלקים נרחבים בגוש דן. לצד זה ייצרנו רשת שבילי אופניים, מרקם הליכתיות ותמהיל שימושים שמאפשרים נגישות ב-15 דקות לרוב הצרכים השכונתיים.
"תקני החניה הם תוצאה של תכנון אורבני מוקפד ותכנון תחבורתי משולב, שמביאים לשימוש דל ברכב פרטי. כתוצאה מכך, אנו מאמינים ומקווים שלא יהיה צורך בהחזקת כמות רכבים גבוהה ולכן גם תקני החניה מופחתים".
תקני החניה על פי שימושים
תקני החניה למכוניות ברובע הוגדרו בקווים כלליים כבר בתוכנית המתאר, תא/4444, שקבעה תקן מקסימלי למגורים של 1:1, כלומר חניה אחת לכל היותר לכל דירת מגורים. בהמשך, קבעה התוכנית המפורטת של מתחם אשכול, תמ"ל 3001, את התקנים המפורטים בכלל שימושי הקרקע, ועל פיהם מתוכננות גם התוכניות המפורטות של מרכז וצפון הרובע:
- מגורים: 1:1 – חניה אחת לכל דירה.
- מלונאות: 1:4 – חניה אחת ל-4 יחידות אירוח.
- שטחי מסחר: 1:50 – חניה אחת לכל 50 מ"ר מסחר.
- שטחי תעסוקה: 1:240 – חניה אחת לכל 240 מ"ר מסחר.
בתוכניות המפורטות של צפון ומרכז הרובע, נקבע כי בדיור בר השגה בבעלות עירונית, ניתן יהיה לרדת מהתקן המקסימלי של 1:1.
התקנים מסתמכים, כאמור, על הנגישות הגבוהה לאזור באמצעים שאינם מצריכים שימוש ברכב פרטי, ותואמים את התקן הארצי באזור א', שנקבע כבר ב-2016. התוכנית מסייגת וקובעת כי התקן בכל אחד מהשימושים יהיה התקן המצוין לעיל או התקן התקף בעת הוצאת היתר בנייה – הנמוך מבין השניים. כלומר, אם התקן הארצי ירד, תרחיש אפשרי לאור המגמה הכללית של צמצום תקני החניה, ייתכן שהתקנים שיינתנו בפועל יהיו נמוכים יותר.
בהתאם למדיניות העירונית, כל מגרשי החניה במבנים יהיו בתת הקרקע. בחלק גדול מהרחובות ברובע תהיה רצועת חניה שתשמש בעיקר לחניה קצרת טווח, חניית אופנועים, חניה לרכב שיתופי, העלאה והורדה של נוסעים ועוד.
היצע רב של חניונים ציבוריים ופרטיים
כמות החניות בבנייני המגורים צפויה אמנם להיות מוגבלת אך הודות לעקרון עירוב השימושים האינטנסיבי, עליו הושתת תכנון הרובע, צפויים להיבנות ברחבי הרובע חניונים רבים נוספים. על פי התוכניות המפורטות שהופקדו, חניוני המסחר, המלונאות ומבני הציבור ברובע יכללו בסך הכל כ-2,500 מקומות חניה.
חלק ממקומות החניה, המיועדים למבני ציבור, יוכלו לשמש את תושבי הרובע והמבקרים בשעות ה"שקטות", בהתאם להסדרים שייקבעו במדויק בהמשך.
עוד בתוכניות המפורטות, שטרם אושרו סופית, מתוכננים כ-4,500 מקומות חניה בחניונים ציבוריים ביניהם: 1,000 חניות צפונית לרחוב פרופס, 1,500 חניות מערבית לדרך הים בחלק הצפוני, 800 חניות בחניון כיכר איינשטיין, 600 חניות במגרש 201 ו-240 חניות במגרש 2700, במתחם המרכזי. בנוסף, מתוכנן חניון ציבורי עם 400 מקומות חניה סמוך לפינת הרחובות ש״י עגנון – אבן גבירול.
נמוך ביחס לקיים, גבוה ביחס למתוכנן בעתיד
ומה לגבי החניות הפרטיות בבנייני המגורים? התקן המתוכנן למגורים ברובע שדה דב נמוך מהתקן הקיים כיום בשכונות הסמוכות. ברובעים 1 ו-2, הכוללים את השכונות שמצפון לירקון, התקן התקף עומד על חניה אחת לפחות לכל דירה, ואילו בשדה דב, כאמור, מדובר על חניה אחת לכל היותר לכל דירה.
עם זאת, התקנים ברובע שדה דב גבוהים ביחס למדיניות העירונית החדשה, שעל פיה מתוכננת כל תב"ע בעיר החל מ-2020. מדיניות זו קובעת תקן של 0.8 חניות ליחידת דיור בכל חלקי העיר, למעט מרכז העיר, שם התקן החדש עומד על 0.5 חניות ליחידת דיור.
"ככל שמתפתח ומתקדם נושא המטרו העתידי, מחוז תל אביב כולו מתחיל למשוך לכיוון הזה", אומרת אירית לבהר-גבאי, רכזת היחידה לתכנון ארוך טווח באגף התנועה של עיריית תל אביב יפו. "אנחנו נראה את התקנים המופחתים האלה בכל ערי המרכז שהן בסמיכות למטרו".
תקנים גבוהים במיוחד לחניית אופניים
תקנים גבוהים מהתקן הארצי הקיים נקבעו ברובע שדה דב עבור חניית אופניים. בתמ"ל 3001 אשכול נכתב כי תקן החניה לאופניים יהיה על פי התקן התקף לעת הוצאת היתרי בניה, אך לא ירד מ-2.5 מקומות חניה לאופניים לכל דירה, חניית אופניים אחת לכל 40 מ"ר מסחר, חניית אופניים אחת לכל 50 מ"ר תעסוקה, חניית אופניים אחת לכל 10 מיטות בשטחי מלונאות, 5 מקומות חניית אופניים לכל כיתה בבית ספר יסודי, ובבית ספר על יסודי – 10 מקומות חניה לכל כיתה ובנוסף מקום חניה לכל 50 מ"ר.
התקן הגבוה עומד בהתאם לביקוש שאותו רואה העירייה כיום, בשטח, בעיקר באזורים בהם ישנה תשתית מספקת, יעדי תעסוקה ועירוב שימושים. "במרכז העיר יש הרבה תנועת אופניים", אומר כהן, "התנועה גוברת גם מאזור יד אליהו וגם ההתניידות באופניים לאזורי תעסוקה בקצה העיר, כמו עתידים, הולכת וגדלה ככל שהתשתית משתפרת".
הרכב הפרטי הוא אחד האמצעים, אבל הוא לא היחיד
ההערכה היא שמערך התחבורה הציבורית המתוכנן ברובע, יוכל לחבר את תושביו בקלות ובמהירות יחסית לכל חלקי גוש דן, ולהוות אלטרנטיבה לא רעה לשימוש ברכב הפרטי לאורך ימות השבוע. הבעיה העיקרית בוויתור על הרכב הפרטי במדינת ישראל היא, כידוע, היעדר התחבורה הציבורית בסופי השבוע.
עם מגבלה זו מנסה עיריית תל אביב להתמודד כבר שנים באמצעות מיזמי תחבורה ציבורית כמו "נעים בסופ"ש", מערך היסעים עירוני בסוף השבוע ובחגים, שיש לקוות שיתרחבו בבוא העת גם לרובע החדש. אל חוף הים לפחות, יוכלו תושבי הרובע לנוע רגלית.
פתרון ציבורי נוסף הוא שימוש ברכב שיתופי. בתמ"ל 3001 אשכול מצוין כי 10% לפחות ממקומות החניה בחניונים הציבורים יוקצו עבור רכבים שיתופיים. "יש בהחלט אוכלוסייה שתוכל להסתדר גם בלי רכב, או לפחות בלי חניה צמודה, אבל אף אחד לא לוקח מהתושבים את הזכות להחזיק ברכב", מדגישה לבהר-גבאי. "חשוב לזכור שתקני החניה המופחתים הם גם כורח המציאות. גם אם היינו נותנים תקנים גבוהים, לאן הם יתנקזו? זה חייב להיות בהלימה לרחובות".
"רובע שדה דב הוא רובע במיקום מצוין, שתוכנן בצורה טובה, עירונית, המבוססת על מתע"ן, תחבורה ציבורית נוספת וכמובן אופניים", היא מסכמת. "אנשים שיגיעו לגור כאן ייהנו מכל היתרונות של המגורים ברובע, בהם הקישוריות הגבוהה בכל האמצעים. הרכב הפרטי הוא אחד האמצעים, אבל לשמחתנו הוא לא היחיד, וטוב שלאנשים יהיו אפשרויות בחירה".
אלטרנטיבה ירוקה: הקו הירוק
הקו הירוק של הרכבת הקלה, אשר צפוי להתחיל לפעול בשנת 2028, עוד בטרם האיכלוסים הראשונים ברובע. הקו הירוק יחבר את רובע שדה דב למרכז תל אביב, לחולון ולראשון לציון בדרום, להרצליה בצפון ולשכונות צפון תל אביב ממזרח.
את תושבי הרובע ישרתו ארבע תחנות לאורך ציר אבן גבירול ותחנה סמוכה נוספת בפינת הרחובות איינשטיין/לוי אשכול. כמו-כן, תושבי הרובע יוכלו באמצעותו להגיע לתחנת האוניברסיטה של רכבת ישראל. על פי הערכות, ישרת הקו כ-275 אלף נוסעים מדי יום, ותדירות הגעת הרכבת לכל אחת מהתחנות המתוכננות בו, צפויה לעמוד על 4 דקות.
