"שדה דב נחשב כיום לפרויקט התשתית הגדול והמורכב ביותר בישראל", מסבירה מי שעומדת בלב מיזם הבנייה העצום ומתכללת את עבודות התשתית ברובע החדש של תל אביב. ג'ינה שלגר, סמנכ"לית תשתיות בחברת מסד עוז CPM הנדסה מנהלת את פרויקט הכנת התשתיות בשדה דב בארבע השנים האחרונות ומנווטת את בנייתה של ה"שכונה-עיר חדשה" שתשנה את פני קו החוף הצפוני של תל אביב.
שלגר מתארת פרויקט שלא היה כמותו בישראל: "אין בארץ פרויקט בסדר גודל כזה", היא מדגישה. "בדרך כלל ערים מתרחבות ומוסיפות שכונה עם כמה אלפי יח"ד, אבל כאן ממש בונים עיר נוספת (16,000 יח"ד) ואנחנו נמצאים בקשר עם כולם, עם עיריית תל אביב, עם משרדי התכנון השונים בתחומי המים, החשמל, התקשורת, גופים ארציים כמו הרכבת הקלה שעוברת לאורך אבן גבירול החדש, וגם עם כל אחד מהיזמים שזכו במגרשים".
גם לאחר ארבע שנות עבודה אינטנסיביות, הפרויקט עודנו רק בקו ההתחלה ושלגר מעריכה כי נכונו לו "בין 7 ל-10 שנים נוספות" עד להשלמתו המלאה. "עבור פרויקט בסדר גודל כזה עם מספר גבוה של יזמים וקבלנים, 10 שנים הן זמן סביר".
1.5 מיליארד שקלים מתחת לאדמה
בתחילת החודש התפרסם מחקר שנערך עבור מאקו, שדירג את עשר השכונות היקרות ביותר בישראל. לא מפתיע לגלות שמתחם אשכול בשדה דב, דורג במקום הראשון כשכונה היקרה ביותר בישראל עם מחיר חציוני שעומד על 7.2 מיליון שקלים. נראה כי היוקרה של שדה דב מתחילה כבר מתחת לקרקע. תקציב הפיתוח של תשתיות רובע שדה דב מסתכם בכמיליארד וחצי שקלים, תקציב ענק שלא מוכר בתחום התשתיות בארץ. התקציב אינו רק אינדיקציה לגודלה העצום של השכונה החדשה, אלא גם ל"פיתוח עירוני אינטנסיבי בסטנדרט הגבוה של עיריית תל אביב", מסבירה שלגר. "תל אביב תמיד דוחפת את כל המדינה קדימה וזה בא לידי ביטוי גם אצלנו בעבודות הפיתוח וסטנדרט הפיתוח".
תלת ממד: מהפכה בתכנון התשתיות
אחד החידושים הבולטים בתכנון התשתיות ברובע הוא שימוש בטכנולוגיה חדשנית שטרם נעשה בה שימוש בארץ לצרכים אלו. שדה דב הוא הפרויקט הראשון בישראל שהטמיע תכנון תלת ממד עבור תשתיות עם מערכת Bim – Building Information Modeling. שלגר מסבירה: "עד היום מערכת BIM היתה בשימוש של פרוייקטי בנייה בלבד ולא בתכנון תשתיות, אם כי בחו"ל המצב שונה.
"הצוות שלנו, שכולל שישה עובדים ועוד 15 מתכננים ממשרדים שונים, עובדים במערכת שמראה לנו את הכול 'חי', כמעט כפי שזה נראה בשטח. כל מערכת (ביוב, חשמל, תקשורת, מים) מתוכננת בנפרד, ואנו מבצעים סופר-פוזיציה בתלת ממד של כל התשתיות יחד.
"המערכת החדשנית מאפשרת לנו לגלות התנגשויות בין המתכננים ובין המערכות השונות, כבר בשלב התכנון. הזיהוי מראש של התנגשויות תכנוניות חוסך לנו זמן משמעותי, חוסך עלויות ומונע עיכובים בביצוע".
שלגר מציינת כי ההטמעה של המערכת לא היתה פשוטה. "האתגר הראשוני היה לשכנע את משרדי התכנון לאמץ את השיטה החדשנית, אך כיום, ארבע שנים לאחר שהחלו להשתמש בה, זה חלק מהמנטרה, מהעבודה הרגילה. לשמחתי, גם חלק מהקבלנים שזכו במכרזים מתחילים לאמץ אותה ולעבוד איתה".
מערכת פניאומטית עירונית
הצורך במערכת החדשנית היה גדול בשל מורכבות העבודה. לראשונה בשדה דב הונחו מעבר לתשתיות הרגילות והמקובלות גם מערכות חדשניות שלא נפרסו בעבר בהיקפים גדולים.
הבולטת שבהן היא מערכת פינוי האשפה הפנאומטית התת-קרקעית. "זאת תשתית שנכון להיום, לא קיימת עדיין בתחום תל אביב כרשת עירונית", מדגישה שלגר. זוהי גם התשתית העמוקה ביותר, שמונחת בעומק ממוצע של כחמישה מטרים מתחת לגובה פני הקרקע. המערכת תיצור רשת שלמה של צינורות תת-קרקעיים שתאסוף את האשפה היישר מבתי הדיירים אל שני טרמינלים מרכזיים, אחד במתחם אשכול והשני במתחם מרכז. שלגר מציינת כי במתחם אשכול ובתוכנית אבן גבירול-רוקח, התשתית הפניאומטית בוצעה במלואה, ואילו במתחמי מרכז וצפון היא תוכננה ויוצאת בזמן הקרוב לביצוע. "בניגוד למערכות נקודתיות בבניינים בודדים, זוהי רשת עירונית רחבת היקף. מדובר בתשתית קשיחה לחלוטין שכל היזמים מחויבים להתחבר אליה ואין לנו בתכנון שלה הרבה מקום לגמישות או לשינויים", מוסיפה שלגר.
תיאום הדוק עם עבודות הרק"ל
תשתית חדשנית נוספת היא מערכת המים האפורים, פיילוט עירוני ראשון מסוגו בתל אביב. המערכת תאסוף מים אפורים משטחי המגורים במתחמי מרכז וצפון שדה דב ותעביר אותם למתקני טיפול מיוחדים לאחריהם המים יוזרמו להשקיית הפארק החופי העתידי. מערכת זאת נמצאת בשלבי סיום תכנון.
בנוסף, עבודות התשתית דורשות תיאום מורכב והדוק גם עם עבודות הרכבת הקלה, העוברת לאורך שדרות אבן גבירול. "אנחנו מתאמים ומנהלים את הביצוע בתחום השטח שלנו", מסבירה שלגר, "כך שזה יתאים ללוחות הזמנים ולסטנדרט הפיתוח של העירייה, ובניסיון לצמצם, ככל שניתן, את ההפרעה שלנו לתושבי העיר. המטרה היא לא לחזור ולחסום אזור שכבר חסמנו אותו לעבודות, אלא לנסות ולשחרר כמה שיותר שטחים פתוחים לתנועה לטובת הציבור".
התשתיות היקרות ביותר
נכון להיום, עבודות הפיתוח של שלב א' במתחם אשכול הסתיימו, בתיאום מושלם עם היתרי הבנייה הראשונים שנמסרו לקבלנים בשכונה הדרומית של הרובע. "ביצענו באשכול את כל תשתיות מערכת האשפה הפניאומטית, הניקוז, ביוב, מים, תקשורת. הוספנו תאורה זמנית ובחלק מהצירים אפילו שתלנו עצים כדי לאפשר להם לצמוח בזמן הבנייה. סללנו גם אספלט כאשר המטרה היא לאפשר ליזמים אזור בטוח לעבודות הבנייה", מבהירה שלגר.
האם לעבודות התשתית המורכבות יש ערך מוסף גם אחרי האכלוס?
"להערכתי, ככל שהתשתית מתקדמת יותר, היכולת לנטר תקלות במערכת ולהקדים טיפול עולה", מבהירה שלגר ומציינת כי עם סיום העבודות העירייה תקבל תיק מסודר של כלל התשתיות המורכבות של הרובע.
באופן מפתיע, מסבירה שלגר כי עלויות התשתית היקרות ביותר ברובע אינן בכבישים, בביוב או בתקשורת כי אם בשטחים הציבוריים הפתוחים הגדולים המתוכננים בשדה דב.
"יש פה פיתוח עירוני מאוד מאוד מוקפד בשטחים הציבוריים, ולזה יש משמעות כספית", היא מפרטת. "לא מדובר בפארקים עם חתיכת דשא וספסל כי אם בשצ"פים מושקעים מאוד עם מתקני משחקים, אזורי הצללה, אזורי התכנסות, רשת שבילים ירוקה וכמות אלמנטים גדולה ויקרה".
הערכות לתשתיות צופות עתיד
ההשקעה בתשתיות כוללת גם מחשבה על העתיד. כך לדוגמה, עיריית תל אביב בוחנת פתרונות עתידניים כמו עמדות טעינה חכמות בפארקים בהם יבלו משפחות, נקודות נחיתה לרחפנים לצורכי שילוח או פתרונות טעינה חשמליים מתקדמים למכוניות באמצעות מרכזי אנרגיה שכונתיים. ההכרעה תתקבל בשנים הקרובות אך השאיפה ברורה: לבנות "עיר חכמה" שתענה על צרכי הדורות הבאים. לכל התשתיות החדשות תספק שלגר פתרונות בשנים הבאות, עם התקדמות העבודה והתפתחויות העתידיות.
"אני עובדת כבר הרבה בתחום וניהלתי פרוייקטים רבים של תשתיות ברחבי הארץ ובעיניי, שדה דב הוא רובע מסוג אחר. החשיבה על האנשים שיחיו בו היתה כבר מתחילת התכנון עם אוריינטציה לעתיד, וזה מה שמלווה אותנו גם עכשיו בפיתוח ובקביעת השלביות של עבודות התשתיות".
