תל אביב ידעה תהליכי התרחבות רבים, אך מעטים מהם נשענו על נקודת זינוק כה יוצאת דופן כמו זו של שדה דב: שטח חולי שהיה במשך עשורים שדה תעופה וכיום הופך לאחד המיזמים העירוניים הגדולים והמורכבים בישראל.
"אתה שותף לפרויקט נפלא, הכי-הכי מתקדם שיש בארץ. אתה מרגיש שאתה בסיירת, ממש בקידמת הדברים", כך מתאר רונן כנורי, אדריכל במנעד אדריכלים, את העבודה על תכנון מתחם צפון בשדה דב.
כנורי היה אחראי על התוכנית המפורטת של מתחם צפון ואשכול בשדה דב, "משרד ארי כהן ומיכאל וינד תכננו את תוכנית המתאר של שדה דב שקבעה את העקרונות ואנחנו המשכנו אותם", הוא מדגיש.
כנורי, שהיה שותף גם לתכנון תוכנית המתאר העירונית הקודמת תא/5000, ניגש לשדה דב עם פרספקטיבה נדירה: מישהו שחי את העיר מילדות, מבבלי ועד חוף מציצים, ומכיר את הדנ"א העירוני שלה מבפנים. "כל הקריירה שלי התרחשה בתל אביב", הוא אומר. "להיות חלק מהרובע החדש הזה מרגיש כמו להמשיך סיפור שהתחיל עוד בימי גדס, האדריכל שתכנן את תוכנית המתאר הראשונה של תל אביב לפני מאה שנים".
ליצור את תל אביב של המאה ה-21
מתחם צפון, המשתרע על כ־393 דונם, כולל למעלה מ-4,000 יחידות דיור והוא השלישי מבין שלושה מתחמים ברובע שדה דב שיחדיו יכללו כ-16 אלף יחידות דיור. מדובר באחת הקרקעות היקרות ביותר בארץ, רצועת חוף ארוכה וצרה בצפון תל אביב, מול חוף תל ברוך – אחד החופים האהובים בעיר. לא בכדי ניכרה תחרות עזה בין היזמים במכרזי הקרקע על הפריים לוקיישן הנדל״ני.
המיקום ומאפייני המתחם המיוחדים חייבו התייחסות תכנונית ייחודית. כבר בשלב החיפוש אחרי תקדימים בינלאומיים התברר שאין הרבה בנמצא. "חיפשנו מקומות בעולם שבהם בונים רובע שלם שמתוכנן כולו יחד, עם בנייה מרקמית משולבת בבנייה לגובה", אומר כנורי. "בוונקובר מצאנו השראה, אבל גם שם ההיקף אחר. בשדה דב מתוכננות 16 אלף יח"ד, כרבע מהן ייבנו במתחם צפון.
"מדובר בצפיפות גבוהה, אבל לא במינוח השלילי שנלווה לזה בדרך כלל, אלא ההפך. מי שמטייל בתל אביב אוהב לראות אנשים ברחוב, אוהב את התנועה, המשימה שלנו היתה לעמוד בצפיפות הנדרשת אבל לצד זאת לייצר רווחה לתושבים ואיכות חיים".
הייחודיות הזו שינתה את כללי המשחק. לא עוד הרחבה נקודתית או פרויקט בודד, אלא מרקם עירוני שלם, רחובות, בלוקים, חצרות, פארקים, מבני ציבור, הכול מתוכנן מראש כאקוסיסטם אחד. "התפקיד שלנו היה ליצור את תל אביב של המאה ה־21", הוא מסביר. "עירוניות שמרגישה תל אביבית, אבל בסטנדרטים של העתיד ומהבחינה הזו, שדה דב מתקדם אפילו ביחס למה שקורה בעולם".
עירוב שימושים שמייצר עיר חיה
לב התכנון היה ברור מהרגע הראשון: עירוב שימושים. "אין מגרש אחד במתחם צפון שהוא רק מגורים", מדגיש כנורי. "תמיד יש מסחר, תעסוקה או מבני ציבור. זה תנאי בסיסי לעירוניות טובה". ההיגיון פשוט: אדם שיורד מהבית לרחוב צריך לפגוש עיר, לא שקט מתבדר של שכונת מגורים מנותקת. המשמעות היא חזיתות פעילות, בתי קפה, תעסוקה, שירותים שכונתיים ורחוב שחי לאורך היום והלילה.
בנקודה זו מצטלב מתחם צפון עם שני המתחמים האחרים של הרובע, מרכז ואשכול, שגם בהם הוטמעו אותם עקרונות, אלא שבצפון העירוב מקבל משמעות נוספת בזכות הקרבה לים. "החיבור בין המרחב העירוני לבין החוף הוא משהו שלא קיים באותה עוצמה במתחמים האחרים", מסביר כנורי. "זו לא רק עיר. זו עיר על חוף ים".
מסלול ההמראה שיצמיח קהילה
אחת מחוזקות התכנון שמייחדת את מתחם צפון היא פארק המסלול שמפותח בשטחו של מסלול הטיסה לשעבר. "זה הקסם של מתחם הצפון", אומר כנורי. "לקחנו את מסלול ההמראה והפכנו אותו לציר קהילתי. לאורכו מפוזרים מבני הציבור: בית ספר, גני ילדים, מרכזים קהילתיים. הוא יוצר עמוד שדרה ירוק שמחבר את השכונה מקצה לקצה".
"דמייני אבא והילדה שלו הולכים בבוקר לבית הספר בתוך פארק המסלול", הוא אומר. "אחר כך היא חוזרת לבד, הולכת לחוג, אחר הצהריים נפגשת שם עם חברים. הכול ברגל. הכול בתוך הפארק הזה. זו תחושה של בית". "המתחם הצפוני יהיה הכי קהילתי", מאמין כנורי, "וזה חלק מהייחוד שלו".
הים ״נכנס״ לשכונה
אלמנט נוסף שזכה להתייחסות משמעותית בתכנון האדריכלי הוא חוף הים והנגישות אליו. "בתכנון המפורט שמנו דגש עצום על הכנסתו של הים לשכונה", מסביר כנורי. "הרוח, הנוף, ההצללה – הכול נבדק". "אפילו באבן גבירול, שממשיך צפונה במתווה חדש ניתן יהיה לראות את הים, כמעט כמו ברחוב בן יהודה כיום. זה משהו שלא היה בתל אביב: רחוב עירוני מרכזי שרואה את הים כמעט מראשיתו".
כדי להבטיח שהים יישאר מורגש, הן מבחינת המראה והן מבחינת משטר הרוחות, תוכננו הבלוקים העירוניים עם פתחים שמכניסים את הבריזה עד השכונות הנושקות לשדה דב ממזרח ותוכננו שבילים ושדרות שיובילו את תושביהן ישירות לים. "זה לא רק נוף. זה אוורור, זאת איכות חיים".
מתחם צפון מתאפיין במגוון טיפוסי בנייה, מבניינים מרקמיים בני תשע קומות ועד למגדלים בני 20, 30 ואפילו 40 קומות. כדי לנצל נכון את משאב הים נדרש תכנון קפדני וחכם של פיזור המבנים. "כל דירה מקבלת שעות אור משמעותיות. אין שורה של מגדלים שחוסמת. הכול מפוזר בחוכמה. החזית לים נהנית מהנוף באופן ישיר, אבל גם במרקם הנמוך יש לדירות פוטנציאל לראות את הים, בזכות מיקום מדויק ופתחים מתוכננים".
אנרגיה, ניקוז ועצים ענקיים
כיום עברו המושכות לידי היזמים והאדריכלים המתכננים את הפרויקטים במתחם, וכנורי מודה שעומדת בפניהם משימה לא פשוטה. לדבריו, אחד האילוצים המשמעותיים ביותר הוא ההחלטה להקצות 20% משטח כל מגרש לשטח ללא בנייה עבור ניהול נגר, חלחול מים ומניעת שטפונות. "זה אילוץ תכנוני שחייב אותנו לחשוב אחרת", אומר כנורי.
לצד זאת הוא מזכיר את היתרון: "ישנם מגרשים גדולים של 7 דונמים, מתוכם דונם או יותר מוקדשים לשטחים ירוקים אמיתיים שיכולים להחזיק עצים גדולים. העירייה שמה על זה דגש והתוצאה תהיה גינות עם עצים גדולים וגבוהים שיתנו לרובע את האופי התל אביבי שאנחנו מכירים ואוהבים משדרות מוכרות במרכז העיר כמו רוטשילד".
המהלך הזה מייקר את הבנייה, אבל מאפשר תפקוד עירוני מתקדם. "זה רובע מקיים", כנורי מזכיר. אתגר יישומי נוסף עמו יתמודדו האדריכלים הוא ייצור האנרגיה שמחייב כל מגרש לייצר חשמל בעצמו לאגירה ושימוש בשעות השיא. "זה אתגר ענק לאדריכלים וליזמים, שנדרשים לעמוד במכסה ובמקביל לייצר חזיתות אסתטיות בהתאם להנחיות. אין ספק שזה מתקדם מאוד ומייצר אתגר גם לעיריית תל אביב, משרד האנרגיה ומשרד איכות הסביבה, אבל זה יעניק לרובע עצמאות תפקודית חיונית".
מי שיתהלך ברובע ירגיש שייך למקום
כשכנורי מתבקש לתאר מה ירגיש אדם שיטייל לראשונה במתחם צפון, כנורי עונה ללא היסוס: "הוא ירגיש שזה תל אביב. הרעיון הוא לא לייצר שכונת יוקרה סגורה כמו בדובאי או בארסוף. מי שיתהלך ברובע ירגיש שייך למקום, ירגיש חופשי. הוא יראה מסעדת מישלן ולידה אדם מנגן ברחוב, המקום יהיה אלגנטי אבל על כפכפים". זו אולי התמצית של שדה דב צפון: רובע חדש, מורכב, פורץ דרך, אבל ישראלי, תל־אביבי, אנושי. "זה לא וונקובר ולא דובאי. זה משהו שהוא רק שלנו", הוא מסכם בסיפוק.
