תל אביב עשתה היסטוריה וחנכה בשבוע שעבר את תחנת הכוח הראשונה בישראל המייצרת חשמל מגלי הים. התחנה בנמל יפו היא פיילוט ראשון בארץ לייצור חשמל "ירוק" ממימי הים התיכון, והשקתה מהווה צעד משמעותי במאמץ לצמצום פליטות גזי חממה ובהיערכות לעתיד אנרגטי בר-קיימה.
החדשנות פורצת הדרך בנושא ייצור האנרגיה הירוקה, אגירתה וחלוקתה באה לידי ביטוי משמעותי גם בתוכנית רובע שדה דב: מספר מרכזי אנרגיה, חלוצים מסוגם בארץ, מתוכננים להיבנות ברחבי הרובע.
מרכזי אנרגיה אלו עלו לאחרונה לכותרות: באוגוסט, לאחר דיון בהתנגדות שהגישה עמותת אדם, טבע ודין לתוכנית, החליטה הוועדה המקומית לתו"ב בתל אביב, שלא לאפשר הקמת מתקני אנרגיה מבוססי גז טבעי בשדה דב;
באוקטובר, הגישה חברת החשמל ערר לתוכנית צפון ומרכז שדה דב, אשר קובעת כי חיבור תשתיות אנרגיה וחלוקת חשמל לכל מרחבי התכנון ייעשה באמצעות "מרכזי אנרגיה" שיחלקו חשמל ל"מתחמי אנרגיה". לטענת חברת החשמל, הדבר יוצר מנגנון עצמאי של תכנון המנותק מהרגולציה ופוגע ברישיון החלוקה שהוענק לחברה. להבדיל, הערר של חברת החשמל נדחה.
האם החשש של חברת החשמל מוצדק? מהי החדשנות שטומנים בחובם מרכזי האנרגיה המתוכננים? איזו מטרה הם אמורים לשרת וכיצד שילובם ברובע צפוי להשפיע על חיי התושבים?
מתבססים על אנרגיה סולארית
על מנת להבין את השינוי המהפכני בצריכת האנרגיה ברובע, יש להתייחס לשני חלקים נפרדים של התהליך. האחד, הוא ייצור האנרגיה, המתוכנן להתבצע באופן מבוזר ועצמאי בכל מגרש ובכל בניין. והאחר, הוא ניהול ואגירת האנרגיה.
ייצור האנרגיה יתבצע בעיקר באמצעות אנרגיה סולארית. התוכנית מגדירה בכל מגרש את היקף ייצור האנרגיה הדרוש בהתאם לצורכים הצפויים, ומשאירה ליזם את החופש לבחור כיצד לעמוד בהיקף זה. בדיקה של משטר הרוחות ברובע העלתה כי הן אינן חזקות מספיק לייצור אנרגיה ועל כן, רוב האנרגיה הירוקה מתמקדת בשלב זה בייצור אנרגיה המסתמכת על אור השמש, שזמין בשפע בישראל. האנרגיה תיוצר באמצעות פנלים שיותקנו על קירות הבניינים ועל גגות הרובע. הפוטנציאל הקיים, כך על פי תסקיר האנרגיה, הוא לייצור אנרגיה ירוקה בהיקף של למעלה מ-15% מסך הצריכה השנתית הצפויה ברובע.
מדובר ביעד נמוך יחסית בהשוואה לערים אירופאיות. כך לדוגמה, על פי נתוני גרינפיס, במאלמו שוודיה, האנרגיה הירוקה מיוצרת מהשבת פסולת ומספקת 65% מתצרוכת החשמל בעיר. במינכן גרמניה, האנרגיה מיוצרת מאנרגיה סולארית ורוח ומספקת 90% מסך הצריכה בעיר. בברצלונה, המסתמכת על אנרגיה סולארית מייצרים 14% מתצרוכת האנרגיה הנדרשת ועד שנת 2050 היעד הוא להגיע ל-100 אחוזים.
אגירה בשעות הבוקר, שימוש בשעות השיא
על פי התוכנית, מרכזי האנרגיה ישמשו כ'האב מתכלל' לניהול וחלוקה של האנרגיה ברובע, בין אם היא מגיעה מייצור מקומי או מרשת החשמל הארצית, ובהם יתבצע גם התהליך החדשני של אגירת האנרגיה.
תהליך אגירת אנרגיה כולל שימוש באנרגיה עודפת, לא מנוצלת, הן מייצור מקומי והן מרשת החשמל הארצית בשעות השפל, ואגירתה בסוללות ליתיום, שימוקמו בחוות אנרגיה מרוכזות. האנרגיה הנאגרת ניתנת לניצול בהתאם לצורך, למשל בזמני שיא הביקוש (צריכת שיא), בהפסקות חשמל או בתרחישי קיצון בהם עלולה הרשת המרכזית להיפגע, כמו מלחמה.
גמישות לפתרונות העתיד
על פי נספח האנרגיה של תוכניות מרכז וצפון רובע שדה דב, יוקמו 16 מרכזי אנרגיה לאגירה וניהול האנרגיה. מרכזי האנרגיה ימוקמו מתחת לפני השטח בכיכרות עירוניות או בשטחים פתוחים. כל מרכז יספק חשמל למתחם מגורים מוגדר שכולל מספר בניינים ומבני ציבור.
עיריית תל אביב ציינה בעבר כי "התוכנית אינה מכוונת להקמת מרכזי אנרגיה המופעלים בטכנולוגיה מסוימת, אלא מאפשרת גמישות לבחירה בהמשך בשיטות שונות, מתוך תפישה כי תוכנית כה נרחבת לאזור שמפותח מחדש וצפויה להתממש במשך שנים רבות קדימה, ראוי כי תשמור על גמישות לפתרונות שונים וחדשניים שלא בהכרח ניתן לצפותם כיום.
"צפוי כי החדשנות הטכנולוגית בתחום זה תמשיך ותתפתח בקצב מואץ ותמצא פתרונות הן לצריכה ההולכת וגוברת, והן לאתגרים הסביבתיים המקומיים והגלובליים הכרוכים בנושא האנרגיה".
עצמאות אנרגטית של הרובע
על פי הערכות מומחים הרובע אכן ייצר אנרגיה באופן עצמאי, אך לא ברמה המקורית שתוכננה בשימוש בגז טבעי, שנפסל לשימוש, אלא בהיקף נמוך יותר. מהי אם כן הכמות הפוטנציאלית של שעות "רזרבה" שהאגירה יכולה לספק במקרה של הפסקת חשמל?
אין עדיין מספרים מוחלטים, אולם השאיפה היא כי במקרה של הפסקת חשמל, מתקני האגירה יוכלו להמשיך לספק חשמל למספר שעות-עד ימים. זה נכון גם במצבי חירום, שהוזכרו לא אחת בשנה החולפת, וכללו תרחישים של הפסקת חשמל ממושכת בשל פגיעה בתחנות הכוח או בתחנות המשנה של חברת החשמל וניתוק אספקת זרם החשמל לתושבי ישראל.
למרות ההפחתה בכמות האנרגיה שתיאגר ביחס לתכנון המקורי, ברור כי עדיין מדובר, לראשונה בארץ, בתכנון חדשני. מרכזי האנרגיה יאפשרו לרובע לשמור על עצמאות אנרגטית חלקית, להפחית עומסים מרשת החשמל, שמתמודדת עם עומסים קיצוניים לנוכח צמיחת האוכלוסייה בישראל, ולספק לתושבים רשת ביטחון אנרגטית במקרי קיצון. מבחינה זו, שדה דב מסמל מהפך אמיתי: רובע חדש בו אגירת האנרגיה מתוכננת בהיקפים פורצי דרך.
מים חמים 24/7 ומיזוג אוויר יעיל
בימים אלה עובדת מחלקת תכנון בר-קיימה ואנרגיה של העירייה על התוכניות המפורטות להקמת מרכזי האנרגיה והשימושים השונים בהם. ההצעות השונות מסתמכות גם על עירוב השימושים המתוכנן ברובע, שיאפשר ניצול יעיל במיוחד של האנרגיה לאורך כל שעות היממה. שטחי המגורים דורשים אנרגיה בעיקר בשעות הבוקר והערב, בעוד ששטחי משרדים ותעסוקה, למשל, פעילים בשעות אחרות.
כך לדוגמה, טעינת כל הרכבים החשמליים ברובע תנוהל על ידי מרכזי האנרגיה, שיספקו לבעלי הרכבים אנרגיה שנאגרה בשעות היום, לשימוש בשעות הלילה.
בעירייה גם נבחנת תוכנית להקמת מתקנים מרוכזים לקירור וחימום של מים. כך, במקום מערכות מיזוג אוויר הנמצאות בכל דירה בנפרד ומבוססות על קירור אוויר, ניתן יהיה למזג את הבניין כולו באופן מרוכז, על בסיס קירור מים. הדבר ייעל את תהליך המיזוג וייתר את הצורך ביחידות החיצוניות של המזגן, אשר פולטות חום ורעש וגורמות למפגע אסתטי בחזיתות המבנים.
בדומה, כולל התכנון גם הקמת מערכות מרכזיות לחימום מים, שיספקו מים חמים במשך כל שעות היממה.
עמידות במצבי חירום
ובכל זאת, יש מי שעדיין מזהיר ממרכזי האנרגיה או ליתר דיוק, מתהליך הקמתם וניהולם ללא שיתוף הציבור. ד"ר אריה ונגר, מומחה למדעי הסביבה, כימיה ואטמוספירה, ומדען בעמותת "אדם טבע ודין", שמח מאוד על הצלחת המאבק ומיגור אפשרות השימוש בגז טבעי ברובע.
"קיבלו את ההתנגדויות שלנו לשימוש בגז, אבל התנגדנו גם לאישור מרכזי האנרגיה בלי תכנון מפורט – ואת ההתנגדות הזו דחו. היות ואין עדיין תוכנית מפורטת, אנחנו עדיין לא יודעים מה בדיוק יהיה שם, איפה הם יקומו ואיך הם יפעלו. לצערי, נדע על התוכניות המפורטות רק בשלב היתרי הבנייה, מה שיקשה על הציבור להתנגד".
ד"ר ונגר מוסיף: "אם יקימו מערכת שמנהלת חיסכון אנרגטי בשכונה – זה מצוין. אבל מנגד, יכולים להקים שם דברים לא טובים. רק לצורך ההמחשה, אם המשרד להגנת הסביבה מחליט שהפתרון לבעיות האנרגיה של המדינה הוא כור גרעיני, אז תאורטית אפשר להקים שם כור. כמובן, שאני לא חושב שזה יקרה או שזה הכיוון".
למרות החששות, ד"ר ונגר מתרשם מהתכנון, הראשון בארץ מסוגו: "זה מאוד מרשים להקים שכונה שלמה שכל הבניינים שם מייצרים חשמל. מדובר בכמות אנרגיה גדולה ומשמעותית". הוא מוסיף כי להערכתו ניהול מרכזי האנרגיה ידרוש בעתיד הקמת חברה ייעודית לניהולם: "אני מקווה שכמו שהקימו תאגידי מים עירוניים, בעתיד יקומו גם תאגידי אנרגיה עירוניים שינהלו את זה. לאחרונה, התגברו על בעיה משפטית שסוללת את הדרך לכך".
האם השימוש באנרגיה שנאגרה מייצר חיסכון לתושבים?
"כן, זה אפשרי, אבל אני מסייג את התשובה כי אני לא יודע מהו המודל העסקי שעומד מאחורי מרכזי האנרגיה. למי יהיה שייך החשמל, לעירייה, ליזם או לגוף אחר? יכול להיות שהתושבים לא יקבלו את החשמל הסולארי בחינם, אבל בהחלט יכול להיות מודל של חשמל מוזל עבורם".
ד"ר ונגר מדגיש מהו היתרון המשמעותי ביותר במרכזי האנרגיה: "אם תתרחש הפסקת חשמל, לתושבים תהיה אספקת חשמל נוספת, עד שהסוללות במרכז האנרגיה ייגמרו. לשכונה הזו תהיה קצת 'אקסטרה'. העמידות הזאת במצבי חירום וקבלת אנרגיה ירוקה ולא מזהמת – אלו שני היתרונות המרכזיים שתושבי רובע שדה דב ייהנו מהם".
