הקו הירוק מתוכנן לנוע לאורכו של ציר אבן גבירול, שחוצה את רובע שדה דב מצפון לדרום. בנוסף, ממזרח, יתחבר למרכז הרובע קו שינוע לאורך ציר רחוב איינשטיין, שעובר בימים אלה מהפך והופך לציר מרכזי ופעיל הן בתחום המגורים והן בתחום המסחר.

התחנות העיקריות שמתוכננות לקום בתחומי רובע שדה דב מצפון לדרום הן תחנת ״פרופס״, ״נופי ים״, ״איינשטיין״ ו״זהרה לביטוב״ – כולן על ציר אבן גבירול. בסמוך לרובע ממזרח יוקמו תחנות ״לוי אשכול״ ו״נמיר״ ומדרום לרובע תחנת ״רדינג״.

תחנת נמיר: שלב חשוב הושלם

"פרצנו את המעבר התת-קרקעי בתחנת נמיר (בצומת עם רחוב איינשטיין ר.פ), מה שאומר שהדיפונים והחפירה הושלמו בהצלחה", הודיעה חברת נת"ע ב-29 במאי. ההודעה מסמנת השלמת שלב מכריע בבניית התחנה, שתשרת את תושבי האזור ותחבר אותם לרשת הרכבת הקלה המתפתחת.

רחוב איינשטיין הוא אחד הרחובות הראשיים שחוצה את המתחם המרכזי ברובע שדה דב ממזרח למערב, עד הים. בחלקו המזרחי אוניברסיטת תל אביב וכן קניון רמת אביב והוא מהווה חיבור לשכונות רמת אביב הוותיקות. עם השלמת המקטע המערבי שחוצה כאמור את רובע שדה דב, יהווה ציר איינשטיין ציר הירידה אל הים, בין אם באמצעות הרכבת הקלה, ברכב, באופניים או בהליכה. דרכו ינועו אל הטיילת של רובע שדה דב ואל הפארק החופי רבים מתושבי האזור.

תחנת רדינג וגשר רוקח: חיבור ישיר אל מרכז העיר

גם בעבודות להקמת תחנת רדינג נרשמה התקדמות משמעותית. שלד התחנה כבר עומד בשטח וניכר שהעבודות נמשכות באופן רציף. לתחנה יהיו שלוש כניסות – כניסה מערבית בסמוך לחניון הגרירה העירוני, כניסה דרומית בפינה הצפון מערבית של צומת אבן גבירול-רוקח וכניסה מזרחית על רחוב אבן גבירול.

מתחנת רדינג יוצא דרומה גשר רוקח, שגם הוא ניצב כבר בשטח, ויהווה חיבור ישיר ומיידי בין צפון העיר למרכזה. מדובר על גשר בטון ופלדה באורך 700 מטרים, מעל נחל הירקון ושדרות רוקח. על הגשר יהיה גם מעבר להולכי רגל ושביל אופניים וכן שבילי גישה ישירים אל פארק הירקון.

עם סיום שלב השלד, התשתיות בשטח מוכנות כעת לשלב הבא: יציקות סיפון, מבנה התחנה והנחת המסילות.

אתגר תת-קרקעי: הכרייה מתקדמת למרות הקשיים

במקביל, ממשיכות עבודות הכרייה המורכבות במרכז תל אביב. מי שביקש להתרשם מקרוב מעבודות הכרייה, קיבל הזדמנות לעשות זאת בסיור במסגרת פסטיבל בתים מבפנים, שהתקיים בחודש החולף. המשתתפים קיבלו הצצה תת קרקעית לתחנת קרליבך, התחנה הגדולה והמורכבת ביותר בקו האדום. עומקה כ-30 מטרים ואורכה כ-250 מטרים. בתחנה זו יוכלו להחליף הנוסעים בין הקו האדום לבין הקו הירוק, בלי לצאת מהתחנה.

בפרויקט מופעלות שלוש מכונות כרייה מהמתקדמות בעולם, ולמרות אתגרי המלחמה, הן המשיכו לפעול.

איתמר בן מאיר, מנכ"ל נת"ע, ציין בפודקאסט משרד התחבורה, "התחנה האחרונה", כי אירועי התקופה הערימו קשיים על ניהול העבודות, ביניהם עובדים מומחים מחו"ל שעזבו עם פרוץ המלחמה וקושי בייבוא חומרי בנייה. "מכונות ה-TBM שחופרות את המנהרות בקו הירוק מתחת לתל אביב, המשיכו לעבוד ולא עצרו ליום אחד. למרות הקשיים, למרות האתגרים, אנחנו ממשיכים ומנסים בכל הכוח לקדם את הפרויקטים שלנו, כי ברור לנו כמה הם חשובים".

לוח זמנים מעודכן: פתיחה מדורגת בהתאם להתקדמות

עם זאת, השפעה אחת כבר מורגשת בשל העיכובים שיצרה המלחמה: דחייה בלוח הזמנים ופתיחה מדורגת של הקו.

לפי התוכנית החדשה, ניתן יהיה להפעיל את חלקו הדרומי של הקו – מראשון לציון דרך חולון ועד לתחנת לוינסקי בתל אביב – ביולי 2028. במקטע זה צפויים לנסוע למעלה מ-3,500 נוסעים בשעה לכל כיוון.

חלקו הצפוני של הקו, מתל אביב להרצליה, ייפתח כשנתיים לאחר מכן, בדצמבר 2030. בעיתוי סמוך למסירת הדירות הראשונות במתחם אשכול. התכנון הוא אם כן, שרוב תושבי הרובע, ובעיקר במתחמים המרכזי והצפוני, יעברו לדירותיהם כשהקו הירוק יהיה כבר פעיל באופן מלא.

תושבי רובע שדה דב ייהנו ממציאות תחבורתית חדשה שצפויה לשנות את הרגלי הנסיעה של כלל תושבי השכונות הצפוניות בעיר. עם השלמתו, הקו הירוק שאורכו המלא יגיע ל-39 קילומטרים, צפוי להסיע 275 אלף נוסעים ביום בתדירות של כל ארבע דקות.

״אנשים לא רוצים להיתקע בפקק״

"להערכתי, הקו הירוק ישנה את הרגלי הנסיעה של תושבי השכונות הצפוניות של תל אביב בכלל ושל תושבי שדה דב בפרט", אומרת סיון שמואלוביץ', מנכ"לית 15 דקות, עמותה שמקדמת תחבורה נגישה, ירוקה וצודקת.

"על פי הנתונים כיום, אנחנו מדינה מספר 1 בעומס הכבישים ב-OECD וזה רק הולך ומחמיר. אנשים לא רוצים להיתקע בפקק, ואם תהיה אלטרנטיבה נוחה, ויעילה ואמינה הם ישתמשו בה. כיום, העובדה שאת לא יודעת כמה זמן תעמדי בתחנה, האם האוטובוס יגיע או לא, ואם הוא יעצור לך, מרחיקה את המשתמשים מתחב"צ. ולכן, אין ספק שמערכות מסילתיות, רכבת ישראל והרכבות הקלות, שהן יותר עירוניות – יהוו אלטרנטיבה מצוינת".

הקו האדום: פי ארבעה משתמשים בהשוואה לאוטובוס

שמואלביץ' מסתמכת בדבריה גם על דו"ח שחיברה העמותה בדצמבר 2024 במלאת שנה לפעילות הקו האדום של הרכבת הקלה. מסקנות מחברי הדו"ח הן כי "הרכבת הקלה בגוש דן חוללה מהפכה באופן השימוש של הציבור בתחבורה ציבורית. היא שינתה את הרגלי הנסיעה שלנו וגרמה לנו להאמין שאכן ניתן לחצות את העיר ב-15 דקות בלבד. המקטע התת-קרקעי של הקו האדום קיצר באופן דרמטי את זמני הנסיעה ומספק אלטרנטיבה טובה במיוחד לרכב הפרטי".

"לקו האדום יש פי 4 יותר משתמשים מאשר לקו אוטובוס מספר 1, שהיה הקו המקביל במסלולו לקו האדום", מציינת שמואלביץ' ומדגישה: "אבל התנאי לשימוש תכוף הוא רשת תחבורה מפותחת, אמינה, ובסטנדרט גבוה של שירות. רשת שתאפשר לנו לדעת מתי נצא מהבית ומתי נגיע לעבודה, בלי הפתעות".

חלק מרשת רחבה: שלושה קווים לעתיד התחבורה

ואכן, הקו הירוק הוא חלק מרשת רחבה יותר שחברת נת"ע מקימה. הוא מצטרף לקו האדום שכבר פעיל מאז אוגוסט 2023 ומסיע מעל 110 אלף נוסעים ביום, ולקו הסגול שצפוי להיפתח גם הוא בשנת 2028.

"שלושת הקווים של הרכבת הקלה יסיעו 250 מיליון נוסעים בשנה", ציין בעבר מנכ"ל נת"ע בן מאיר והוסיף. "המטרה היא להעמיד אלטרנטיבה אמיתית לתושבים שלנו, וזו האלטרנטיבה היחידה אם אנחנו לא רוצים להמשיך לעמוד בפקקים".

שמואלביץ' מסכימה ומעריכה כי הקו הירוק ישרת את כל תושבי השכונות הצפוניות שמוטות בתכנון העירוני שלהן לרכב. להערכתה, גם העשירון העליון שצפוי לאכלס את המתחם היוקרתי, ישתמש ברק"ל. "יש משפט ידוע שמיוחס לראש עיריית בוגוטה בקולומביה: מדינה מפותחת היא לא מקום שבו לעניים יש מכוניות, אלא מקום שבו העשירים משתמשים בתחבורה ציבורית. אנחנו יכולים לראות את זה גם במנהטן, בירת העסקים העולמית. אנשים מעונבים נוסעים לוול סטריט בסאבווי, במערכת התחבורה הציבורית, וזו לא בושה. אני חושבת שיש בזה הרבה מאוד ערך.

"אנחנו נוטים לחשוב שהמכונית היא פסגת הנוחות ופסגת איכות החיים שלנו, אבל בגוש דן ובטח ובטח בתל אביב, זה כבר מזמן לא המצב. אנשים שהנסיעות היומיות שלהם הן סיוט, מגיעים לעבודה מותשים. הרעיון של לשפר את התחבורה הציבורית ואת מערכות הניידות שלנו ולהיגמל מהרכב הפרטי, נועד להעלות את רמת החיים שלנו".

החזון: רשת תחבורה אירופאית

"אין שום סיבה שבמטרופולין תל אביב לא תהיה מערכת תחבורה כמו באירופה", סיכם בן מאיר את החזון. המשק הישראלי מפסיד מבעיית הגודש קרוב ל-40 מיליארד שקל בשנה, והפתרון הוא השקעה של 250 מיליארד שקל בפרוייקטי התחבורה הציבורית בעשור הקרוב.

הקו הירוק אינו רק פרויקט תשתית – הוא מפתח לעתיד טוב יותר, נקי יותר ויעיל יותר עבור מיליוני התושבים במטרופולין תל אביב.

לקריאה נוספת: תקני החניה ממשיכים להצטמצם ברחבי הארץ. מה צפוי ברובע שדה דב?

The post הקו הירוק: התקדמות בעבודות הביצוע בכניסה וביציאה משדה דב appeared first on רובע שדה דב.

מתחם אשכול, הדרומי מבין השלושה והראשון שיצא לדרך, כבר נמצא בשלב מתקדם של פיתוח ותחילת בינוי עם מאות דירות שכבר נמכרו. ואילו המתחמים המרכזי והצפוני עם קרקעות ראשונות ששווקו ליזמים, שכעת מתחילים את התכנון הראשוני. מכרזי קרקע נוספים צפויים בהמשך.

במה נבדלים המתחמים השונים ומהם קווי הדמיון ביניהם? כיצד ישפיעו המיקום, התב"ע והגישה התכנונית של עיריית תל אביב על אופיים המתהווה של המתחמים ועל העיצוב המתוכנן? בימים אלו מתנהלים המשאים והמתנים בין היזמים למשרדי האדריכלים שיובילו את עיצוב ותכנון הפרויקטים באחת מעתודות הקרקע היקרות במדינה. שלושה אדריכלים בכירים, שמובילים פרויקטים בשלושת האזורים, מספקים הצצה לעשייה מאחורי הקלעים, ומסבירים את ההבדלים בין שלושת המתחמים, שישפיעו על התכנון האדריכלי.

מיקום, מיקום, מיקום ומאפיינים של המתחמים

"האזור הדרומי, אשכול, קרוב יותר לתל אביב ההיסטורית, לפארק הירקון, ולכן הוא מתחבר באופן טבעי להמשך של העיר", מסבירה אורית מילבאואר ממילבאואר אדריכלים, שחתומים במתחם אשכול על שני פרויקטים של דיור להשכרה, עבור שיכון ובינוי.

"האזור המרכזי והצפוני קצת יותר מרוחקים, אבל יש להם את היתרון של הקירבה לים. "אני חושבת שהמאפיין של הקירבה לים ישפיע מאוד על התכנון והבינוי.

"בנוסף, האזור המרכזי והצפוני נמצאים מול חופי רחצה מוכרזים, ואילו השכונה הדרומית היא מול שפך הירקון. אני חושבת שהמרחק ההליכתי לים ישפיע על התכנון והחשיבה האדריכלית", מוסיפה מילבאואר.

יואב מיכאל, שותף בכיר במשרד ישר אדריכלים, מכיר היטב את מתחם אשכול. המשרד תכנן שני פרוייקטים במתחם עבור היזמים אביסרור משה ובניו ועבור קבוצת נחמיאס. מיכאל מתייחס גם הוא למיקום ומציין את התנאים הפיזיים השונים של המתחמים: "האזור הצפוני מאופיין בקרבה גדולה יותר לים, עם מגרשים בעלי ערך נדל"ני שמאי גבוה. המתחם כולו ממוקם מערבית לציר אבן גבירול עם הפנים לים. אני מעריך שהשכונה הצפונית תהיה מחוברת יותר לקו החוף ולטיילת.

"במתחם המרכזי לעומת זאת, אחד המאפיינים הוא שאבן גבירול חוצה אותו במרכזו כמו גם הקו הירוק של הרכבת הקלה. בהחלט יתכן שנראה שונות בין הדופן המזרחית למערבית של אבן גבירול".

מיכאל מוסיף כי "במרכז המתחם המרכזי מצוי שטח ממש רחב, זה מאפיין חשוב. במתחם זה מתקיים המפגש של איינשטיין עם אבן גבירול וזה הופך לצומת חשוב מאוד במתחם הזה. כל המסחר יופנה לשם והנגישות שם תהיה יותר גבוהה".

יותר עירוב שימושים, פחות מגדלונים

שוני נוסף בין אשכול לשני המתחמים החדשים נעוץ באינטנסיביות של עירוב השימושים, כך מציינת מילבאואר: "באשכול יש עירוב שימושים שכולל מסחר, מבני ציבור ומגורים אבל באזור המרכזי והצפוני יש מסה משמעותית יותר של תעסוקה".

מיכאל מסכים: "אנחנו רואים יותר מגרשים שמשלבים תעסוקה עם מגורים ומסחר, כאשר בתוכנית הדרומית, זה יותר התאפיין בבניינים נפרדים לדיור ותעסוקה. בתוכניות החדשות ישנם בניינים שכוללים מסחר בקומות התחתונות, משרדים בקומות מעל ומגורים למעלה. זה יוצר מגוון ועירוב שימושים יותר פעיל במשך כל שעות היממה".

מיכאל מציין גם כי במתחם אשכול כיכב בתוכניות "המגדלון" – מגדל מגורים של עד 16 קומות שהופיע בכל מגרש, אך כמעט ונעלם מתוכניות מתחמי צפון ומרכז. "ישנו דגש גדול למגדלים גבוהים בקצות המגרש, ובנייה מרקמית נמוכה", הוא מסביר.

הנחיות מחייבות של מהנדס העיר

שינוי נוסף שעשוי להשפיע על התכנון והעיצוב האדריכלי באחת מהקרקעות היקרות ביותר במדינה, הוא כניסתן לתוקף של הנחיות מהנדס העיר לבינוי ועיצוב אורבני ברובע שדה דב שפורסמו ביוני 2022.

אדריכלית רחל פללר, שותפה בכירה במשרד האדריכלים יסקי מור סיון, שחתום על תכנון פרויקט במגרש 105 באשכול, מסבירה כי ההנחיות היו בתוקף גם בתוכנית אשכול אבל הן אושרו אחרי ששווקו חלק גדול מהמגרשים, ולכן התוקף שלהן היה יותר רעיוני ופחות מחייב. כיום, המצב שונה. "ההנחיות מהנדס העיר הן חלק בלתי נפרד מהתב"ע, ולכן הן מחייבות אותנו לחלוטין בתכנון מתחמי צפון ומרכז.

"אפשר לומר שעיריית תל אביב די קיצצה לנו את הכנפיים" היא מוסיפה. "בהנחיות שלה העירייה לא השאירה לנו מרחב מאוד גדול. הם רוצים לקבל את המתווה של 'העיר הלבנה' ומדברים הרבה על חתך הרחוב שצריך להיות דומה בכל המגרשים. העבודה יותר מאתגרת היות והכללים יותר נוקשים, אבל אדריכל תמיד רוצה לחדש והוא יחפש את האמירה הנכונה יותר לכל מגרש, את האיכות המותאמת יותר למה שהוא רוצה לשדר".

המלצת מהנדס העיר מכוונת ליצור אחידות עיצובית על רקע ריבוי היזמים במקום. מילבאואר מסבירה: "ההנחיות לוקחות את העיצוב לכיוון טיפה יותר ממושטר, טיפה יותר מאחד. הן בעצם רוצות ליצור אחידות בין המגרשים השונים, כדי שמי שמשוטט בשכונה לא ירגיש שהוא עובר ממגרש למגרש ונתקל בשינויים קיצוניים בנראות, בגלל שכל פרויקט תוכנן על ידי אדריכל אחר. במגדלים יש קצת יותר חופש עיצובי, ואני חושבת ששם יבוא לידי ביטוי העושר הרעיוני של כל אדריכל".

שלושה מתחמים, שכונה אחת

ההנחיות העיצוביות, שכבר יושמו בחלקן במתחם אשכול, כמו גם תוכניות התב"ע המחייבות מבוססות ברובן על מאפיינים זהים התורמים גם לדמיון בין שלושת המתחמים.

"בסך הכול שמרו על המאפיינים הגדולים בכל השכונה, גם באשכול וגם במתחם המרכזי והצפוני", מציין מיכאל. "בשלושתם נראה במגרשים צורת בינוי של בניינים שסוגרים על חצר משותפת, אני חושב שזה תכנון מוצלח. בכל המתחמים שמרו על מעברים ותנועה של הולכי רגל ממזרח למערב, ומצפון לדרום, ועל מסדרונות רוח שמכניסים בריזות מכיוון הים לעיר".

מילבאואר מוסיפה כי נשמר גם היחס בין שטחים פתוחים לסגורים, גדלי מרפסות ומיקומן, שימוש בחומרים גמר מותאמים לאזור ועוד.

פללר מציינת כי "בכל המתחמים הקרבה לשטחים ירוקים ולפארקים היא מאוד גדולה. התוכנית מנסה ליצור עירוניות ברמה גבוהה, ביחד עם הצורך לחיות בקירבה לטבע". לדבריה, היחס בין שטחים ציבורים פתוחים לשטח הבנוי הוא גבוה מאוד בכל הרובע: "אחד הגבוהים שראיתי בשנים האחרונות".

על יוקרתיות ואתגר הבידול

"מאפיין משותף נוסף הוא היוקרתיות של כלל הפרויקטים בשכונה החדשה של תל אביב".

"כל האזור הזה הולך להיות מאוד מאוד יוקרתי", מאשרת מילבאואר, "כבר היום רואים את זה בפרויקטים שמשווקים במחירים מאוד גבוהים ועוד שואפים מעלה".

עוד מוסיפה מילבאואר: "גם העיצוב של הבניינים והחומרים שמשתמשים בהם יהיו ברמה הגבוהה ביותר. השכונה הזאת לא תפחת מכל מה שקורה בעולם, בליגות הגבוהות ביותר של העיצוב והתכנון האדריכלי".

"ברור שהקהל שיגיע הוא מי שמסוגל לשלם עלות קרקע גבוהה מהארץ ומחו"ל, אבל יש גם מתחמים לדיור להשכרה שיגורו בהם סטודנטים והייטקיסטים ומשפחות", מדגישה פללר. "ולכן אחד הדברים החשובים הוא לייצר גמישות שתתאים לקהלים רחבים. היא לא צריכה להיות שכונת 'צפונבונים'".

לנוכח היצע כה רחב ברובע אחד, האתגר לייצר פרויקטים שיבלטו בסביבתם מעסיק את האדריכלים.

"הפרויקטים יכולים להתבלט באמצעות תכנון אדריכלי מוקפד", מציינת פללר. "האתגר הוא לייצר יחידת דיור איכותית, טובה ויעילה שמתאימה לישראלי שאוהב לארח ולאורח החיים המשתנה של אנשים שיאפשר גמישות".

"העבודה שלנו כאדריכלים במתחמים האלה היא חלק מההצלחה. האחריות שלנו היא לתכנון נכון ועיצוב ייחודי. אחרי הכול, בסוף כל היזמים נותנים לדייר בריכת שחייה ומכון כושר ומועדון דיירים, ויש כבר מתחמים שבונים חדר משחקים לילדים וחדר מלח ומה לא? ולכן האקסטרה יכולה להגיע מהמיקום עצמו של המגרש ביחס לחוף הים או בקרבה לקו הירוק של הרכבת הקלה או לפארק. הבידול הנוסף יכול לנבוע מהתכנון האדריכלי המדויק.

"זה האתגר שלנו כמתכננים בתוך המסה הגדולה הזו, שעכשיו יוצאת לשוק. תכנון טוב של דירה מעלה את ערך המחיר למ"ר וגם את המכירות עצמן. בסופו של יום, ההיצע הוא מאוד גדול ודייר שמשקיע סכומים גבוהים כאלה ברכישת דירה, עושה שופינג ובוחן את המחיר, המיקום ואת הפרויקט עצמו. אם הדירה בפרויקט אחד מתוכננת יותר טוב מהפרויקט השני, אז תהיה לו העדפה. לכן העבודה שלנו כמתכננים, בהיצע כל כך גדול ובתחרות כל כך בולטת היא מאוד חשובה".

לקריאה נוספת: המשאב היקר ביותר של רובע שדה דב: שני קילומטרים של רצועת חוף

The post הקו האדריכלי של שדה דב: מה צפוי במתחמים הבאים? appeared first on רובע שדה דב.

בשנים הקרובות צפוי האזור להשתנות לחלוטין ולהפוך לשטח ציבורי תוסס ופעיל שיוקדש כל כולו לצורכי הציבור הרחב. פיתוח האזור יאפשר את החיבור המבוקש בין השכונות, ויצירת רצף עירוני בין רובע שדה דב לנמל תל אביב . מהם השינויים הצפויים וכיצד השימושים המתוכננים ישרתו את תושבי הרובע והשכונות הסמוכות?

מ"חצר אחורית" למוקד מרכזי

התוכנית המפורטת למתחם רוקח-אבן גבירול (תא/4140) אושרה ביוני 2022. התוכנית מתפרסת על שטח של כ-380 דונם, התחום מדרום על ידי שדרות רוקח, ממערב על ידי שפך הירקון, מצפון על ידי תחנת הכוח רדינג ורובע שדה דב, וממזרח על ידי חלקו הצפוני המתוכנן של רחוב אבן גבירול.

"במשך שנים האזור הזה היה מעין 'חצר אחורית'", אומרת אדריכלית דנה קהת, שותפה במשרד האדריכלים מנספלד-קהת ואדריכלית תוכנית רוקח-אבן גבירול. "היסטורית, העיר הסתיימה בירקון, ומעבר לו הקימו פרויקטים תשתיתיים שפחות מתאים למקם אותם בלב שכונות מגורים. כעת, כשגם האזור הזה הופך להיות יותר עירוני ומרכזי, המטרה היא להפוך אותו למוקד ציבורי".

לטובת כך, יפונו מספר מתקנים קיימים, בהם בית הלוויות, מגרשי החניה ומסוף האוטובוסים. אלמנטים תשתיתיים שאינם ניתנים לפינוי, כגון מתקני חברת החשמל או מכון טיהור השפכים, המחוברים בתשתיות תת-קרקעיות לכל חלקי העיר, יצומצמו, ובמקום להתפרס על מגרשים ענקיים יתפסו רק את השטח המינימלי ההכרחי לפעילותם. ומה מתוכנן בשטחים שיתפנו?

62 אלף מ"ר של מבנים ומוסדות ציבור

במסגרת התוכנית, תוקם רצועת מבני ציבור לאורך חלקו הצפוני של רחוב אבן גבירול, בו יעבור גם הקו הירוק של הרכבת הקלה. מבנים אלו מיועדים לשימושים כלל-עירוניים מגוונים, החל מאולמות כנסים, מתקני ספורט ולוגיסטיקה, וכלה בשימושי תרבות, פנאי, חינוך, נופש וקהילה.

בסך הכול, כוללת התוכנית קרוב ל-62 אלף מ"ר של מבנים ומוסדות ציבור. גובהו של כל מבנה ציבור יהיה עד 10 קומות ובחלקו הצפוני של המתחם יוקם מבנה תעסוקה בגובה של עד 30 קומות.

על מנת לייצר המשכיות בין רחוב אבן גבירול הקיים כיום לבין חלקו הצפוני, מכתיבות הוראות הבינוי את אותה חזית רחוב אופיינית הכוללת קולונדה (שדרת עמודים מקורה) ושימושי מסחר בקומת הקרקע.

"אבן גבירול הוא אחד הרחובות המאפיינים את תל אביב ואחד החשובים בה", אומרת קהת, "היה לנו חשוב לשמר את האופי שלו הן מתוך כבוד לעבר והן כדי לקשר בצורה טובה יותר בין החדש לישן. התכנון נעשה בתיאום עם תכנון רובע שדה דב, ובשתי התוכניות הוכנסו הוראות דומות עם מידות מחייבות, כדי שכל בנייה חדשה, גם בחלק הרחוב שנמצא בתוכנית שלנו וגם בחלק הרחוב שממשיך לרובע שדה דב, תהיה בעלת אופי דומה. כך, גם אם למבנים יש שימושים שונים, עדיין תישמר תחושת המשכיות".

מרכז תחבורתי משולב במבנה סגור

בצומת הרחובות רוקח ואבן גבירול יוקם מרכז תחבורתי משולב במבנה סגור, אשר יכלול מסוף אוטובוסים, מוניות, קווי שירות ושאטלים, ויוצמד לתחנת הרכבת הקלה רדינג, בה יעבור הקו הירוק. קומת הקרקע תכלול חזית מסחרית לאורך הרחוב ובתת הקרקע יוקם חניון ציבורי. משרד האדריכלים מנספלד-קהת אחראי על תכנון מרכז התחבורה, אשר ישתרע על פני כ-24 אלף מ"ר. "כיום מסוף האוטובוסים נמצא על מגרש אספלט ענק ופתוח", מסבירה קהת. "מרכז התחבורה החדש יאפשר נגישות לאזור בתחבורה ציבורית ומעבר נוח בין אמצעי התחבורה הציבורית השונים, אבל על מגרש הרבה יותר קטן, בצורה קומפקטית ומשולבת בבינוי. כמו כן, המרכז יספק תנאים טובים יותר כמו סככות ומבנים שונים לשירות הנוסעים".

חוות מיכלי הדלק תהפוך לפארק

אחד האתגרים הגדולים בתכנון תוכנית רוקח-אבן גבירול היה לחבר בצורה הרמונית בין השימושים השונים שחלקם, כאמור, הם מתקני תשתית שאינם ניתנים לפינוי.

"המטרה הייתה ליצור מרחב שנראה טוב, שנעים להסתובב בו, ללכת ברחובות, שיש עצים, חזיתות מסחריות מעניינות ופעילות. כך גם עטפנו את מתקני התשתית שנשארים בשטח התוכנית וגרמנו להם להיראות יותר עירוניים, כדי שמי שמגיע לא ירגיש שהוא במקום תפעולי או תשתיתי, אלא במקום ציבורי-עירוני", אומרת קהת.

בין מתקני התשתית הקיימים, נמצאת גם חוות מכלי הדלק ששימשו בעבר את תחנת הכוח. אלו מקבלים בתוכנית טיפול שונה משאר המתקנים – במקום לפנותם או "לעטוף" גם אותם במראה מודרני ועירוני, הוחלט לשמר אותם, להשמיש אותם מחדש ולהפוך אותם לפארק תעשייתי פתוח לציבור, המהווה את אחד החלקים המסקרנים והמלהיבים ביותר של התוכנית.

"אלו מתקנים היסטוריים שיש להם גם אסתטיקה שאפשר להשתמש בה", מסבירה קהת את הבחירה. "המטרה היא לא למחוק את העבר של החשמל והתעשייה, אלא לקשור את הישן בחדש ולשמר את הישן, אבל בצורה שתשתלב בפיתוח ותהיה פתוחה לקהל הרחב. יש דוגמאות מהעולם לדברים מדהימים שאפשר לעשות איתם".

תחילת הפיתוח של אזור המיכלים בהתאם לתוכנית, החלה כבר להתבצע. באוגוסט 2023 חנכה עיריית תל אביב יפו את פארק רדינג החדש, המהווה שלב ראשון בפיתוח מתחם מכלי הדלק הישנים, שעתידים בהמשך להפוך למוקד בילוי ייחודי.

"חשיפתם של המתקנים והמבנים השונים לציבור, תאפשר הצגתה של המורשת הבנויה של העיר ושל חברת החשמל, תשלב במרקם הבנוי הקיים מבנים בקנה מידה ובטכנולוגיית בנייה ייחודיים וחד פעמיים, ותוסיף פרק חדש לסיפור העירוני, בממשק שבין העיר לתעשייה, בין העיר לטבע, בין העבר, ההווה והעתיד", נכתב במסמכי התוכנית.

"אופן השילוב האפשרי של המתקנים ההיסטוריים בפארק העתידי הוא מגוון", נכתב בהמשך לכך. "למבנים עצמם פוטנציאל להשמשה מחדש כמבנים לרווחת הציבור כדוגמת אולמות רב-תכליתיים, מתקני משחק, אולמות ספורט, ספריה ציבורית, מיצגים אומנותיים ועוד״.

תוכנית שכל כולה לטובת התושבים

הפארק התעשייתי יתחבר לחלק מרכזי נוסף בתוכנית – רצועת שטח ציבורי פתוח שתלווה את הירקון משדרות רוקח עד לשפך הנחל אל הים, תתחבר לפארק החופי ברובע שדה דב, ותיצור רצף בינו לבין פארק הירקון, הנמצא מדרום לשדרות רוקח. רצועה זו תתחבר גם אל חצי האי הירקוני, עליו ממוקם נמל תל אביב, באמצעות גשרים להולכי רגל ורוכבי אופניים. בסך הכול, כוללת התוכנית מעל 105 אלף מ"ר של שטחים ציבוריים פתוחים. במסמכי התוכנית נכתב כי "קסמו של הפארק יהיה בחיבור בין מאפייני הסביבה הטבעית של הנחל לסביבה הבנויה ההיסטורית והמודרנית".

"זו תוכנית שכל כולה לטובת התושבים", מסכמת קהת. "לקחת אזור כל כך גדול ולהקדיש את כולו לצרכי ציבור, זה מאוד יוצא דופן וייחודי. זה אזור עם המון פוטנציאל, סמוך לים, שיהיה בו הרבה מה לעשות ויהיה נוח וקל להגיע אליו בתחבורה ציבורית. אנחנו רואים אותו כמעין מִפרק שמחבר את הכול, וצופים שיהפוך למוקד עירוני חדש וימשוך אליו אנשים מכל חלקי העיר והמטרופולין".

The post המהפך של רוקח-אבן גבירול: מוקד עירוני חדש בין מרכז העיר לשדה דב appeared first on רובע שדה דב.

אחד הצעדים הנעשים לטובת המטרה הוא צמצום תקני החניה לרכבים, בעיקר באזורים כמו רובע שדה דב, המוגדרים על פי תקנות התכנון והבנייה כ"אזור א'" – אזור הנמצא בסמיכות מיידית לציר מתע"ן (מערכת תחבורה עתירת נוסעים).

"התוכנית סמוכה לקו הרכבת הקלה העתיד לעבור ברחוב אבן גבירול (הקו הירוק)", נכתב בדברי ההסבר לתמ"ל 3001 – התוכנית המפורטת למתחם אשכול. "בהסתמך על כך, התוכנית מבוססת על תחבורה ציבורית מבחינת מאפייני הרחובות ותקני החניה ומפחיתה את תלות תושביה ומבקריה ברכב הפרטי".

האם צמצום התקנים יסייע בהפחתת התלות ברכב הפרטי וב"חינוך" הציבור לשימוש באמצעי תחבורה ירוקים, או שהציבור ימשיך להצביע ברגל על דוושת הגז, והתוצאה תהיה מצוקת חניה כמו בחלקים אחרים של העיר? יצאנו לבדוק את הסדרי החניה הצפויים ברובע.

הרובע שמקדים תרופה למכה

"זה לא עניין של חינוך, זה עניין של אלטרנטיבות", אומר אופיר כהן, מנהל הרשות לתחבורה, תנועה וחניה בעיריית תל אביב-יפו. "אנחנו לא מטיפים לצמצום השימוש ברכב הפרטי, אנחנו דוגלים בזה מתוך אינטרס ציבורי ופועלים כדי לספק לתושבים אלטרנטיבות מספיק טובות, שיאפשרו להם לעשות בחירה חופשית".

"במקרה של שדה דב", הוא ממשיך, "השכונה מתוכננת במידה מסוימת באופן שמקדים תרופה למכה. אנחנו – המדינה ועיריית תל אביב-יפו – מייצרים קודם כל תשתית תחבורה ציבורית, עם תחנות אטרקטיביות במרכז השכונה ורמת שירות גבוהה שיכולה להביא את התושבים לחלקים נרחבים בגוש דן. לצד זה ייצרנו רשת שבילי אופניים, מרקם הליכתיות ותמהיל שימושים שמאפשרים נגישות ב-15 דקות לרוב הצרכים השכונתיים.

"תקני החניה הם תוצאה של תכנון אורבני מוקפד ותכנון תחבורתי משולב, שמביאים לשימוש דל ברכב פרטי. כתוצאה מכך, אנו מאמינים ומקווים שלא יהיה צורך בהחזקת כמות רכבים גבוהה ולכן גם תקני החניה מופחתים".

תקני החניה על פי שימושים

תקני החניה למכוניות ברובע הוגדרו בקווים כלליים כבר בתוכנית המתאר, תא/4444, שקבעה תקן מקסימלי למגורים של 1:1, כלומר חניה אחת לכל היותר לכל דירת מגורים. בהמשך, קבעה התוכנית המפורטת של מתחם אשכול, תמ"ל 3001, את התקנים המפורטים בכלל שימושי הקרקע, ועל פיהם מתוכננות גם התוכניות המפורטות של מרכז וצפון הרובע:

• מגורים: 1:1 – חניה אחת לכל דירה.
• מלונאות: 1:4 – חניה אחת ל-4 יחידות אירוח.
• שטחי מסחר: 1:50 – חניה אחת לכל 50 מ"ר מסחר.
• שטחי תעסוקה: 1:240 – חניה אחת לכל 240 מ"ר מסחר.

בתוכניות המפורטות של צפון ומרכז הרובע, נקבע כי בדיור בר השגה בבעלות עירונית, ניתן יהיה לרדת מהתקן המקסימלי של 1:1.

התקנים מסתמכים, כאמור, על הנגישות הגבוהה לאזור באמצעים שאינם מצריכים שימוש ברכב פרטי, ותואמים את התקן הארצי באזור א', שנקבע כבר ב-2016. התוכנית מסייגת וקובעת כי התקן בכל אחד מהשימושים יהיה התקן המצוין לעיל או התקן התקף בעת הוצאת היתר בנייה – הנמוך מבין השניים. כלומר, אם התקן הארצי ירד, תרחיש אפשרי לאור המגמה הכללית של צמצום תקני החניה, ייתכן שהתקנים שיינתנו בפועל יהיו נמוכים יותר.

בהתאם למדיניות העירונית, כל מגרשי החניה במבנים יהיו בתת הקרקע. בחלק גדול מהרחובות ברובע תהיה רצועת חניה שתשמש בעיקר לחניה קצרת טווח, חניית אופנועים, חניה לרכב שיתופי, העלאה והורדה של נוסעים ועוד.

היצע רב של חניונים ציבוריים ופרטיים

כמות החניות בבנייני המגורים צפויה אמנם להיות מוגבלת אך הודות לעקרון עירוב השימושים האינטנסיבי, עליו הושתת תכנון הרובע, צפויים להיבנות ברחבי הרובע חניונים רבים נוספים. על פי התוכניות המפורטות שהופקדו,  חניוני המסחר, המלונאות ומבני הציבור ברובע יכללו בסך הכל כ-2,500 מקומות חניה.

חלק ממקומות החניה, המיועדים למבני ציבור, יוכלו לשמש את תושבי הרובע והמבקרים בשעות ה"שקטות", בהתאם להסדרים שייקבעו במדויק בהמשך.

עוד בתוכניות המפורטות, שטרם אושרו סופית, מתוכננים כ-4,500 מקומות חניה בחניונים ציבוריים ביניהם: 1,000 חניות צפונית לרחוב פרופס, 1,500 חניות מערבית לדרך הים בחלק הצפוני, 800 חניות בחניון כיכר איינשטיין, 600 חניות במגרש 201 ו-240 חניות במגרש 2700, במתחם המרכזי. בנוסף, מתוכנן חניון ציבורי עם 400 מקומות חניה סמוך לפינת הרחובות ש״י עגנון – אבן גבירול.

נמוך ביחס לקיים, גבוה ביחס למתוכנן בעתיד

ומה לגבי החניות הפרטיות בבנייני המגורים? התקן המתוכנן למגורים ברובע שדה דב נמוך מהתקן הקיים כיום בשכונות הסמוכות. ברובעים 1 ו-2, הכוללים את השכונות שמצפון לירקון, התקן התקף עומד על חניה אחת לפחות לכל דירה, ואילו בשדה דב, כאמור, מדובר על חניה אחת לכל היותר לכל דירה.

עם זאת, התקנים ברובע שדה דב גבוהים ביחס למדיניות העירונית החדשה, שעל פיה מתוכננת כל תב"ע בעיר החל מ-2020. מדיניות זו קובעת תקן של 0.8 חניות ליחידת דיור בכל חלקי העיר, למעט מרכז העיר, שם התקן החדש עומד על 0.5 חניות ליחידת דיור.

"ככל שמתפתח ומתקדם נושא המטרו העתידי, מחוז תל אביב כולו מתחיל למשוך לכיוון הזה", אומרת אירית לבהר-גבאי, רכזת היחידה לתכנון ארוך טווח באגף התנועה של עיריית תל אביב יפו. "אנחנו נראה את התקנים המופחתים האלה בכל ערי המרכז שהן בסמיכות למטרו".

תקנים גבוהים במיוחד לחניית אופניים

תקנים גבוהים מהתקן הארצי הקיים נקבעו ברובע שדה דב עבור חניית אופניים. בתמ"ל 3001 אשכול נכתב כי תקן החניה לאופניים יהיה על פי התקן התקף לעת הוצאת היתרי בניה, אך לא ירד מ-2.5 מקומות חניה לאופניים לכל דירה, חניית אופניים אחת לכל 40 מ"ר מסחר, חניית אופניים אחת לכל 50 מ"ר תעסוקה, חניית אופניים אחת לכל 10 מיטות בשטחי מלונאות, 5 מקומות חניית אופניים לכל כיתה בבית ספר יסודי, ובבית ספר על יסודי – 10 מקומות חניה לכל כיתה ובנוסף מקום חניה לכל 50 מ"ר.

התקן הגבוה עומד בהתאם לביקוש שאותו רואה העירייה כיום, בשטח, בעיקר באזורים בהם ישנה תשתית מספקת, יעדי תעסוקה ועירוב שימושים. "במרכז העיר יש הרבה תנועת אופניים", אומר כהן, "התנועה גוברת גם מאזור יד אליהו וגם ההתניידות באופניים לאזורי תעסוקה בקצה העיר, כמו עתידים, הולכת וגדלה ככל שהתשתית משתפרת".

הרכב הפרטי הוא אחד האמצעים, אבל הוא לא היחיד

ההערכה היא שמערך התחבורה הציבורית המתוכנן ברובע, יוכל לחבר את תושביו בקלות ובמהירות יחסית לכל חלקי גוש דן, ולהוות אלטרנטיבה לא רעה לשימוש ברכב הפרטי לאורך ימות השבוע. הבעיה העיקרית בוויתור על הרכב הפרטי במדינת ישראל היא, כידוע, היעדר התחבורה הציבורית בסופי השבוע.

עם מגבלה זו מנסה עיריית תל אביב להתמודד כבר שנים באמצעות מיזמי תחבורה ציבורית כמו "נעים בסופ"ש", מערך היסעים עירוני בסוף השבוע ובחגים, שיש לקוות שיתרחבו בבוא העת גם לרובע החדש. אל חוף הים לפחות, יוכלו תושבי הרובע לנוע רגלית.

פתרון ציבורי נוסף הוא שימוש ברכב שיתופי. בתמ"ל 3001 אשכול מצוין כי 10% לפחות ממקומות החניה בחניונים הציבורים יוקצו עבור רכבים שיתופיים. "יש בהחלט אוכלוסייה שתוכל להסתדר גם בלי רכב, או לפחות בלי חניה צמודה, אבל אף אחד לא לוקח מהתושבים את הזכות להחזיק ברכב", מדגישה לבהר-גבאי. "חשוב לזכור שתקני החניה המופחתים הם גם כורח המציאות. גם אם היינו נותנים תקנים גבוהים, לאן הם יתנקזו? זה חייב להיות בהלימה לרחובות".

"רובע שדה דב הוא רובע במיקום מצוין, שתוכנן בצורה טובה, עירונית, המבוססת על מתע"ן, תחבורה ציבורית נוספת וכמובן אופניים", היא מסכמת. "אנשים שיגיעו לגור כאן ייהנו מכל היתרונות של המגורים ברובע, בהם הקישוריות הגבוהה בכל האמצעים. הרכב הפרטי הוא אחד האמצעים, אבל לשמחתנו הוא לא היחיד, וטוב שלאנשים יהיו אפשרויות בחירה".

אלטרנטיבה ירוקה: הקו הירוק

הקו הירוק של הרכבת הקלה, אשר צפוי להתחיל לפעול בשנת 2028, עוד בטרם האיכלוסים הראשונים ברובע. הקו הירוק יחבר את רובע שדה דב למרכז תל אביב, לחולון ולראשון לציון בדרום, להרצליה בצפון ולשכונות צפון תל אביב ממזרח.

את תושבי הרובע ישרתו ארבע תחנות לאורך ציר אבן גבירול ותחנה סמוכה נוספת בפינת הרחובות איינשטיין/לוי אשכול. כמו-כן, תושבי הרובע יוכלו באמצעותו להגיע לתחנת האוניברסיטה של רכבת ישראל. על פי הערכות, ישרת הקו כ-275 אלף נוסעים מדי יום, ותדירות הגעת הרכבת לכל אחת מהתחנות המתוכננות בו, צפויה לעמוד על 4 דקות.

לקריאה נוספת: השאיפה התכנונית: מדרכות ושבילי אופניים הומים והרכבים – בחניונים

The post תקני החניה ממשיכים להצטמצם ברחבי הארץ. מה צפוי ברובע שדה דב? appeared first on רובע שדה דב.

החודש הונפו קורות הבטון הראשונות והעבודות להקמת גשר הירקון, אחד מארבעת הגשרים במסלול הקו הירוק של הרכבת הקלה, עברו לשלבי הביצוע המשמעותיים. אורכו של גשר הירקון הוא כ-700 מטרים, הכי ארוך בעיר, ורוחבו 13 מטרים. הגשר מורכב מ-8 קורות ענקיות באורך 24 מטרים ובמשקל 50 טון כל אחת.

גשר זה יישא שתי מסילות של הרכבת הקלה. הוא עובר מעל נחל הירקון ושדרות רוקח, במקביל לרחוב אבן גבירול, בין שני הגשרים הקיימים – גשר הפלדה וגשר בר יהודה.

על הגשר יהיה גם מעבר להולכי רגל ושביל אופניים וכן שבילי גישה ישירים אל פארק הירקון. בחלקו הצפוני של הגשר תמוקם תחנת רדינג של הקו הירוק, מצפון לשדרות רוקח וממערב לאבן גבירול.

בנוסף, לאורך רחוב אבן גבירול יינטעו עצים חדשים, וכן יפותחו שבילי אופניים ומדרכות רחבות לרווחת הציבור. על פי הערכות, הגשר יפתח לתנועה בשנת 2028.

The post הכי ארוך בתל אביב: התקדמות בעבודות להקמת גשר הירקון של הרכבת הקלה appeared first on רובע שדה דב.

על פי נספח התחבורה שאושר, פרויקט "רובע שדה דב" נדרש לבדיקה תחבורתית מיד עם תחילת עבודת התכנון בכדי למצות את כל האפשרויות התכנוניות המורכבות בו. מלכתחילה היה ברור שאין המדובר בתכנון רובע או שכונה "רגילים" אלא ״בעיר חדשה" אשר תפקודה התנועתי מתמקד ב"הליכה רגלית" (למרחקים סבירים), רכיבה באופנים (למרחקים יותר גדולים), וכמובן שימוש מאסיבי בתחבורה ציבורית ענפה, שעיקרה קו הדנקל "הירוק".

הקו הירוק של הרכבת הקלה יחבר את רובע שדה דב למרכז תל אביב, לחולון ולראשון לציון בדרום, להרצליה בצפון ולשכונות צפון תל אביב ממזרח. הקו הירוק יתן מענה גם לשכונות מגורים עתידיות נוספות שייבנו לאורך חופה הצפוני של תל אביב ויאפשר נגישות למוקדי תעסוקה ופנאי רבים. על פי הערכות, ישרת הקו כ-275 אלף נוסעים מדי יום, ותדירות הגעת הרכבת לכל אחת מהתחנות המתוכננות בו, צפויה לעמוד על 4 דקות.

לאורך הקו הירוק מתוכננות 62 תחנות, ארבע מתוכן יהיו תת-קרקעיות. בתל אביב לבדה יוקמו במסגרת הקו הירוק 33 תחנות – הצפונית ביותר, תחנת יוניצמן והדרומית ביותר, תחנת גיתית (מדרך בן צבי ועד צומת חולון).

בנוסף, לקו הירוק יהיו נקודות מפגש עם הקו האדום והקו הסגול, אלה יעניקו למשתמשי הדנקל נגישות גבוהה לכל אזור גוש דן.

תחנות הקו הירוק ברובע שדה דב

התחנה העיקרית שמתוכננת לקום בתחומי רובע שדה דב היא תחנת ״דב״. התחנה תמוקם בין מפגשי הרחובות ש״י עגנון ואיינשטיין עם ציר אבן גבירול העתידי, שיחצה את רובע שדה דב מדרום לצפון. בסמוך לתחנה ייבנה חניון תת-קרקעי שיכלול כ-2,000 מקומות חנייה. באזור רובע שדה דב יהיה הקו הירוק קו עילי, ובהתאם, תחנת דב תהיה תחנה עילית. התחנה הבאה לכיוון דרום תהיה תחנת ״רדינג״, גם היא תחנה עילית, ולאחריה יהפוך הקו לתת-קרקעי באזור מרכז תל אביב עד לתחנת לוינסקי. המשכו של הקו דרומה, לכיוון חולון וראשון לציון יהיה שוב עילי.

התחנה הצפונית אחרי תחנת דב תהיה תחנת ״איינשטיין״, שבה יתפצל הקו הירוק לשני כיוונים – צפון ומזרח. בכיוון צפון ימשיך הקו דרך תחנות הגוש הגדול ופרופס, הצמודות לרובע, ועתידות לשרת את תושבי המתחם המרכזי והצפוני. משם ימשיך הקו לאורך החוף, דרך אזורי מגורים עתידיים נוספים שייבנו במסגרת תוכנית 3700 עד להרצליה.

הפיצול מזרחה בתחנת איינשטיין יחבר את רובע שדה דב לרמת אביב, לתחנת הרכבת של האוניברסיטה, לרמת החייל ולשכונות נוספות בצפונה של העיר.

הצפי לסיום עבודות ההקמה של הקו הירוק, כולל ברובע שדה דב, הוא בחלוקה לשני שלבים – סיום שלב אינפרא 1 (ביצוע עבודות להעתקת תשתית, שיפור תשתיות קיימות ופיתוח נופי) בשנת 2024; וסיום שלב אינפרא 2 (בניית תחנות, הנחת עמודי חשמל, הכנת התשתיות הרכבתיות וחשמול הרכבת הקלה) והפעלת הרכבת הקלה בשנת 2027.

אדריכל מיכאל וינד, עורך תוכנית מרכז הרובע, ציין במפגש שיתוף ציבור שהתקיים באפריל 2022 כי "לרכבת תהיה השפעה טובה על הרחוב, כפי שאנחנו רואים כבר היום ברחוב יפו בירושלים. הרכבת הקלה תייצר רחוב פעיל ונעים, תתמוך במסחר המקומי ותייצר מרחב מוטה הולכי רגל".

The post הקו הירוק של הרכבת הקלה יחבר את רובע שדה דב לגוש דן appeared first on רובע שדה דב.

הרובע החדש ממשיך את מגמתה של תכנית המתאר להגברת האיכויות העירוניות בצפון העיר וליצירת קישוריות בין השכונה והרובע לסביבתם, וכולל עקרונות של עירוב שימושים לאורך שלד רחובות ושטחים ציבוריים פתוחים, היוצר רצף עירוני בין שכונות קיימות, שכונות חדשות וחוף הים.

הבסיס לתכנון השכונה החדשה הוא רשת הרחובות המתוכננת כגריד המשכי לרחובות קיימים בהיקף השכונה – הרחובות מקבילים לים או ניצבים אליו. רשת הרחובות מרובת צמתים ומאפשר מגוון אפשרויות הליכה בשכונה.

בתכנון רחובות השכונה הושם דגש על החוויה העירונית של הולך הרגל. לאורך כל הרחובות מתוכננת דופן פעילה המורכבת ממסחר, שימושים קהילתיים וכניסות למבני המגורים. בנוסף לכל אורך הרחובות מתוכננים עצי רחוב משני צידי הרחוב שיעניקו צל להולכי הרגל.

שוק חופשי ודיור בר השגה

גם שכונה זו, בדומה לשכונת אשכול המצויה כבר בשלב שיווק הקרקע, מאופיינת בעירוב שימושים אינטנסיבי. כל מגרש מגורים כולל גם מסחר ולאורך אבן גבירול משולבים גם תעסוקה ומלונאות. בחלק ממגרשי המגורים משולבים שטחים ציבוריים בנויים, כגון גני ילדים ומעונות יום ושימושים ציבוריים נוספים.

3,728 יחידות דיור מתוכננות להיבנות בשכונת צפון הרובע. 3,279 מתוכן ימכרו בשוק החופשי. 50% מהדירות הסחירות ייבנו כיח"ד גדולות, 25% כיח"ד קטנות ו-25% כיח"ד בינוניות בשטחן.

449 יחידות דיור לא יימכרו בשוק החופשי אלא יופנו לדיור בר השגה. בנוסף, מתוכננות 300 יחידות דיור מוגן.

בנייה מרקמית ומגדלים

עיון בתוכנית מגלה כי תוכננו שלושה טיפוסי בינוי עיקריים:

65% מבנייני המגורים בשכונה ייבנו בבנייה מרקמית (עד 9 קומות). לצידם ייבנו 18 מגדלים בגובה של 22-20 קומות ו-6 מגדלים בגובה של עד 40 קומות במפגש רחוב אבן גבירול והרחובות הראשיים בכיוון מזרח-מערב.

תמהיל הדיור גם הוא רחב במטרה לאפשר מנעד רחב של גדלים וצורות מגורים שימשכו אוכלוסיות שונות לשכונה. "מגוון תושבים הינו אחד המרכיבים הנחוצים ליצירת עירוניות חיה ומתוך רצון לקדם שוויון חברתי בעיר", כתבו מתכנני התוכנית.

לצד המגורים מתוכננים 23 אלף מ"ר המיועדים למסיר, 29 אלף מ"ר לתעסוקה ו-83 אלף מ"ר למלונאות.

גולת הכותרת: הפארק החופי ופארק המסלול

אחד הפארקים הגדולים של השכונה הוא הפארק החופי המשתרע על שטח של כ-135 דונם ומהווה חלק מפארק חופי רציף לאורך חוף ימה של העיר.

פארק מרכזי ומרשים נוסף הוא פארק המסלול העובר בלב השכונה בתוואי מסלול הטיסה שהתקיים בשדה התעופה. הפארק בעל הערך ההיסטורי משתרע על שטח של 24 דונם הוא עובר בחלקה הדרומי של השכונה וממשיך לצפון הרובע ולמעשה, ופרוס לאורך השכונה כולה. מבני הציבור המתוכננים בשכונה ממוקמים לאורכו על מנת להפוך את הפארק ללב החיים הקהילתיים של השכונה. הפארק גם מקושר לחצרות המשותפות (חצרות משותפות פתוחות לציבור בלב הבלוקים העירוניים) ולפארק החופי באמצעות מערכת שבילים ציבוריים.

תחבורה ציבורית מפותחת

תוכנית צפון מיישמת גם את מטרת התוכנית המתארית להפחית את השימוש ברכב פרטי בתחומה, על ידי הגברת השימוש בתח"צ, בשבילי אופניים ועידוד תנועת הולכי הרגל. כך לדוגמה, רוחב הרחובות המתוכנן מאפשר רוחב מדרכות נוח עבור הולכי רגל בשילוב נתיבי אופניים ייעודיים במטרה לעודד תנועה בת קיימא ברחבי הרובע. לאורך רחוב אבן גבירול מתוכננים 4 צמתים מלאים המאפשרים מעבר של הולכי רגל ואופניים ורחובות השכונה כולה מרושתים בשבילי אופניים. תשומת לב מיוחדת ניתנה למערך הנטיעות. שטחי קרקע משמעותיים הוקצו במרחב הרחוב כך שיתאפשרו עצי צל גדולים ומפותחים לטובת הולכי הרגל.

עוד מתוכנן מסוף תחבורה ציבורית, ממערב לרחוב הים שייבנה כמסוף תת קרקעי מתחת לפארק החופי, ויאפשר נגישות אל אתרי הנופש הפתוחים על חוף הים. מסוף תחבורה ציבורית יכלול מסלולים לכ-40 אוטובוסים וחניון לרכב פרטי לכ-1,500 מכוניות. הגישה למסוף ולחניון תהיה מרחוב הים ומרחוב רודנסקי. החניון יוכל לתת מענה לחניית רכבים פרטיים, שיתופיים וכן לצרכי טעינת רכבים.

תכנון נוסף הוא להקים בדרום המתחם מרכז לוגיסטיקה מקומי אשר אליו יתנקזו משאיות המובילות סחורה לחנויות בשכונה. ממרכז זה יפוזרו המטענים בכלי רכב זעירים המיועדים לתנועה בתוך עיר. בכך תצומצם תנועת המשאיות בשכונה.

שתי תחנות בקו הירוק

התחבורה הציבורית והפחתת השימוש ברכב פרטי מקבלים חיזוק משמעותי מהקו הירוק של הרכבת הקלה (הרק"ל) שיעבור ברחוב אבן גבירול, ויספק גם הוא תחבורה ציבורית קלה ונוחה. הרק"ל המתוכנן כולל שתי תחנות בתחום השכונה: תחנת פרופס ותחנת הגוש הגדול. בנוסף לקו הרק"ל, מתוכננים רחובות ראשיים אשר בהם ניתן לתכנן נת"צ (נתיב תחבורה ציבורית) ומסוף תחבורה ציבורית.  עוד מתוכנן כי חניה ברחובות תתאפשר בכל הרחובות פרט לרחוב אבן גבירול. חניות אלו ישמשו בעיקר לפריקה וטעינה, חניה לנכים, עצירת אוטובוסים של תיירים לבתי מלון, חניה לרכב שיתופי, חניה למוניות וחניה לרכב דו-גלגלי. התנועה בתוך השכונות תתנהל בהתאם לאזורי מיתון-תנועה כולל הגבלת מהירות הנסיעה ל-30 קמ"ש. על פי הערכות המתכננים זמן ביצוע התוכנית הוא 20 שנה מרגע אישורה.

לקריאה נוספת: התוכנית לפיתוח מרכז רובע שדה דב אושרה להפקדה

The post התוכנית לבינוי צפון הרובע אושרה להפקדה appeared first on רובע שדה דב.

תוכנית מתחם מרכז משתרעת על שטח של כ-570 דונם בצפון-מערב העיר, בתחום מרחב שדה דב שהתפנה. גבולות התוכנית ממזרח: רחוב לוי אשכול ושכונות ל' החדשה ונופי ים; ממערב: חוף הים; מדרום: שכונת אשכול ותחנת הכח רדינג;  ומצפון רחוב מרק שאגאל.

מתחם מרכז במספרים

על פי התוכנית שאושרה ייבנו במתחם מרכז 5,845 יחידות דיור שיימכרו בשוק החופשי ו-1,283 יח"ד נוספות הכוללות 983 יחידות דיור של דב"י עירוני (דיור בר השגה) ו-300 יח"ד לדיור מוגן ציבורי.

התוכנית בקונספט של עירוב שימושים כוללת גם הקצאה של  87,600 מ"ר לשטחי מלונאות ( 1,700 חדרים).  65,068 מ"ר שטחי מסחר ברחבי המתחם, כולל 1,251 מ"ר מסחר במוקדים לאורך הפארק החופי, 203 מ"ר מסחר בשצ"פים , 250 מ"ר מסחר בכיכרות עירוניות ו- 3220 מ"ר במגרשי דב"י עירוני. 14,7555  מ"ר יוקצו לשטחי תעסוקה ו- 263,399 מ"ר להקמת ובינוי מוסדות ציבור. עוד מתוכננת בשכונה הקמה של חניה ציבורית שתכלול כ- 1,600חניות.

רשת רחובות עירונית

התוכנית ממשיכה את מגמתה של תכנית המתאר להגברת האיכויות העירוניות בצפון העיר וליצירת קישוריות בין השכונה והרובע לסביבתם, וכוללת עקרונות של עירוב שימושים לאורך שלד רחובות ושטחים ציבוריים פתוחים, היוצר רצף עירוני בין שכונות קיימות, שכונות חדשות וחוף הים.

הבסיס לתכנון השכונה הוא רשת רחובות עירונית המתוכננת כגריד המשכי לרחובות קיימים בהיקף השכונה – מרבית הרחובות מקבילים לים או ניצבים אליו. רשת הרחובות מרובת צמתים ומאפשרת מגוון אפשרויות הליכה בשכונה.

בתכנון רחובות השכונה הושם דגש על החוויה העירונית של הולך הרגל. לאורך כל הרחובות מתוכננת דופן פעילה המורכבת ממסחר, מבני ציבור וכניסות למבני המגורים. בנוסף, לכל אורך הרחובות מתוכננים עצי רחוב משני צידי הרחוב. עבור כל העצים נקבעה מחויבות להקמת בית גידול שיאפשר את צמיחתם לגודל מלא, כך שיעניקו צל להולכי הרגל.

השכונה מאופיינת בעירוב שימושים אינטנסיבי – כל מגרש מגורים כולל גם מסחר ולאורך אבן גבירול משולבים גם תעסוקה ומלונאות. בחלק ממגרשי המגורים משולבים שטחים ציבוריים בנויים, כגון גני ילדים ומעונות יום, ושימושים ציבוריים נוספים לטובת תושבי השכונה וסביבתה.

שילוב בנייה מרקמית ובנייה גבוהה

הבינוי בשכונה מבוסס על מגרשים עירוניים סביב חצר משותפת. בלוק המגורים מורכב משלושה טיפוסי בינוי – בנייה מרקמית עד 9 קומות אשר יוצרת דופן פעילה לרחוב, ומגדלים בגובה משתנה של 20-18 ושל 45-25 קומות.

הבינוי כולל מגוון סוגי יחידות דיור, במנעד גדלים וצורות מגורים מתוך ראייה שמגוון תושבים הינו אחד המרכיבים הנחוצים ליצירת עירוניות חיה ומתוך רצון לקדם שוויון חברתי בעיר. תמהיל הדיור כולל דיור מכליל על מאפייניו השונים, דירות מונגשות לבעלי מוגבלויות, דיוריות, 350 יחידות דיור מוגן פרטי לקשישים, 300 יחידות דיור מוגן ציבורי, 983 יחידות דיור בהישג יד.

שטחים פתוחים

מערך השטחים הפתוחים כולל מספר פארקים בשכונה, המרכזי בהם הוא פארק חופי בשטח של כ-133 דונם אשר מהווה חלק מפארק חופי רציף לאורך חוף ימה של העיר, ואשר לאורכו נמתחת טיילת להליכה ורכיבה.

הפארק החופי מתחבר מדרום לטיילת רדינג ולפארק הירקון, וממשיך צפונה בתחום תוכנית צפון הרובע. תכנון הפארק מאפשר מגוון פעילויות של פנאי, ספורט, מנוחה ונופש. פארק זה עתיד למשוך מבקרים מכלל רחבי העיר והמחוז.

פארק המסלול ממוקם על הרצועה ההיסטורית של מסלול הטיסה. הפארק מתווך בין הסביבה המבונה לסביבות הים. פארק זה כולל מוקדי מסחר ופנאי ומתוכנן כמוקד רובעי חשוב. פארק המסלול ממשיך לתוך תחום צפון הרובע.

טיילת המסלול משמרת תוואי של מסלול קודם שעבר ממזרח (רח' לוי אשכול) למערב. טיילת זו מתחילה בתחום תוכנית אשכול וממשיכה מערבה עד למפגש עם הפארק החופי לאורך רצועת החוף. מגדל הפיקוח אשר שימש את שדה התעופה ישוקם בתוך כיכר עירונית ויאפשר שימושים בעלי אופי ציבורי במבנה.

"עוד בתוכנית מרחב השוטטות", שטח של כ-46 דונם בחלקה המערבי של התוכנית, אשר מתוכנן לשמש ככיכר עירונית שוקקת, עם דפנות מסחריות, שימושי מלונאות ותרבות ומרחבי הליכה ושהייה. הכיכר תוכל לשמש גם כשטח התכנסות לאירועים, הפגנות וכיו"ב. הכיכר סמוכה לרצועת מבני ציבור חלקם מיועדים לשימושים כלל עירוניים וחלקם לשימושים רובעיים ומקושרת למערך רחובות ושבילים ציבוריים הסמוכים לפארק החופי.

הפארק המזרחי, סמוך לרחוב 2040 ,בשטח של כ-5.7 דונם מהווה את הפארק הגדול בסביבותיו והינו מוקד שכונתי חשוב.

הפארק הכלקוליתי -שטח בו נמצאו ממצאים ארכאולוגיים מהתקופה הכלקוליטית (מחבר בין שד' אבן גבירול לרח' 2040 ) כולל אתר ארכיאולוגי שישומר וישוקם בתוך שצ"פ בתיאום עם רשות העתיקות.

שדרות הליכה רחבות על צירי מזרח-מערב – האחת בחלקו המערבי של רח' איינשטיין והשני בחלקה המערבי של שדרה 3 .שדרות אלו אינן מכילות נתיבים לרכבים וישמשו הולכי רגל ורוכבי אופניים בלבד.

עידוד הליכה ושימוש בתחב"צ

מערך הרחובות מייחד תפקיד עירוני שונה לסוגי הרחובות והשדרות מתחום התוכנית ומדגיש את ההיררכיה ברובע המוצע. התכנון מייצר רשת צפופה באופן יחסי של רחובות מסוגים שונים, בהיררכיה המשלבת שדרות רחבות ידיים, רחובות משניים וסמטאות להולכי רגל ורוכבי אופנים. מספר הצמתים הממוצע לקמ"ר (למעלה מ-130) מצביע על רמת קישוריות גבוהה בכל אזורי התוכנית.

גם בתכנון מרכז הרובע ניתנת עדיפות לתחבורה ציבורית ולהפחתת השימוש ברכב פרטי. קו הרכבת הקלה- הקו הירוק עובר במתחם מרכז ויספק לתושבי השכונה החדשה נגישות תחבורתית גבוהה.

בנוסף, התוכנית כוללת מערכת שבילי אופניים מפותחת. המערכת כוללת שבילי אופניים ראשיים בציר אבן גבירול, רחוב איינשטיין ורחוב הים. בתחום התוכנית מתוכננים שבילי אופניים משניים (חד-סטריים או דו-סטריים) בכל הרחובות הראשיים. בנוסף לאלו מתוכננים שבילי אופניים ברצועות שצ"פ ופארק החוף. באשר לתנועה בתוך השכונות, המערכת מגדירה אזורי מיתון-תנועה (כולל הגבלת מהירות הנסיעה שם ל-30 קמ"ש), כך שרוכבי אופניים יכולים לנוע בהם כגישה ישירה אל שבילי האופניים במערכת התחבורה הראשית.

תקן חניה וחניונים ציבוריים

תכנון הרובע מבוסס על ניהול משאב החניה וניצול מיטבי של קרקע עבור חניית כלי רכב לאור השפעתה על היבטי סביבה ועלויות הדיור. בהתאם, לא תותר הצמדת חניות לשימושים שאינם מגורים, וחניונים במגרשים פרטיים ישמשו לרווחת התושבים, המועסקים והמבקרים ברובע, כולל חניה לאופניים ורכבים דו-גלגליים כפי שיקבע בתוכנית .תקן החניה למגורים יהיה לפי התקן התקף לעת הוצאת היתרי בנייה ולא יעלה על 1:1 ( כולל חניית אורחים). כך נקבע גם בתוכנית המאושרת למתחם אשכול. באופן זה, דואגת התוכנית כי תקני החניה יותאמו לעקרונות תכנית המתאר, אשר דורשת את צמצום תקן החניה בהתאם להתקדמות תשתיות תח"צ.

בתוכנית מרכז הרובע מתוכננים שלושה חניונים ציבוריים עירוניים:

חניון מרכזי תת"ק "ככר עירונית איינשטיין" – כ-800 מקומות חניה;

חניון דרומי תת"ק בשטח ציבורי ממערב לרחוב 5 – כ- 240 מקומות חניה;

חניון דרומי תת"ק בשטח מבני ציבור בפינת רחוב אבן גבירול ושדרה 3 – כ- 600 מקומות חניה.

חניה ברחובות תתאפשר בכל הרחובות פרט לרחוב אבן גבירול. חניות אלו ישמשו בעיקר לחניה לפריקה וטעינה, חניה לנכים, עצירת אוטובוסים של תיירים לבתי מלון, חניה לרכב שיתופי, חניה למוניות וחניה לרכב דו-גלגלי. רמפות ירידה לחניונים במגרשים סמוכים יאוחדו במידת האפשר במטרה להקטין את ההפרעה לרציפות הולכי הרגל במדרכות.

נוף לים: הגבלת גובה

בתוכנית מרכז הרובע נמצא חלק משמעותי מהחזית המערבית הגובלת בים. חזית הים עוצבה תחת הנחיות מיוחדות כולל הגבלת גובה, יעוד מגרשים לשימושי מלונאות תוך יצירת תמהיל סוגי מלונות באזור חשוב זה, יצירת רצף תכנוני של חזית הים, הממשיך לתחום התוכנית הצפונית, כל זאת על מנת להעצים ולנצל את החוויה העירונית המיוחדת במקום. הבניה האופיינית ברובע זה הינה בנייה מרקמית 9-5 קומות. מבנים אלה יוצרים מבננים עם שטחים פתוחים במרכזם, המהווים חצר משותפת לדיירים. בשטח החצר המשותפת תירשם זיקת הנאה למעבר ושהיית הציבור במשך כל שעות היממה וימות השנה. שטחים אלו יאפשרו מעברים חוצי מבנן אשר מייצרים רשת מעברים ידידותיים המאפשרת הליכתיות, כל זאת במרחב משותף ופתוח לכלל המשתמשים: דיירים במבנן, שכנים, מטיילים ויוממים.–

בתחום מרכז הרובע מוצעים 16 מגדלים בני 45-25 קומות ו-18 מגדלים בני 20-18 קומות, המלווים את הצירים המרכזיים ברובע: אבן גבירול, איינשטיין, שדירה מס' 3 ורח' הים. לדברי המתכננים מיקומם של המגדלים נבדק במטרה לבחון את השפעתם בנושא הצללות, רוחות, צפיפות נתפסת ושמירה על קו רקיע פתוח לים.

לקריאה נוספת: מתחם צפון בשדה דב: עירוניות מתקדמת במאה ה-21

The post התוכנית לפיתוח מרכז רובע שדה דב אושרה להפקדה appeared first on רובע שדה דב.

התוכנית שאושרה כוללת בניינים בני 10-5 קומות ו-35 מגדלים בני עד 40 קומות לאורך הצירים הראשיים בתוכנית: אבן גבירול, איינשטיין, והטיילות הראשיות. על פי התוכנית, הקו הירוק של הרכבת הקלה יעבור בציר אבן גבירול. תקן החנייה שנקבע לתוכנית הוא מופחת.

מתכננת מחוז תל אביב ברשות מקרקעי ישראל גילי טסלר מסרה כי "זהו יום היסטורי בו תוכנית לאומית בסדר גודל כזה שנערכה וקודמה במאמץ משותף מקבלת תוקף. רובע שדה דב הינו הרובע החדשני ביותר שיקום במדינת ישראל במתחם שיהווה רצף אורבני לחלקי העיר של תל אביב לאורך חוף הים ובו פארקים נרחבים ושטחי ציבור רבים לטובת הציבור. זוהי זכות גדולה לנהל ולקדם תוכנית שכזו בעלת חשיבות כה רבה".

The post רובע חדש בתל אביב יוצא לדרך: תוכנית שדה דב אושרה appeared first on רובע שדה דב.