הרקע להחלטה הוא מחלוקת בין הגורמים המעורבים: מנהלי הגוש הגדול, יחד עם יו"ר ועדת ההגרלה, השופט בדימוס איתן אורנשטיין, ביקשו להתקדם בהליך בטענה שמדובר בהגרלה בין מתחמים בלבד ולא בשיבוץ למגרשים ספציפיים, ושבעלי הקרקע ממתינים שנים ארוכות. מנגד, קבוצת בעלי זכויות המיוצגת על ידי עו"ד דורון כוכבי דרשה להמתין עד שתתקבל תמונה ברורה על היקף הזיהום.

"חלוקה שאיננה שוויונית"

השופט יעקב שקד קיבל את עמדת המתנגדים. לדבריו, הטענה שאפשר לקיים את ההגרלה כבר עכשיו נשענת על הנחה שהזיהום ישפיע באופן דומה על כל המתחמים, הנחה שאין כיום נתונים עובדתיים לתמוך בה. אם יתברר שהיקף הזיהום, משך הטיפול בו או עלות הניקוי שונים ממתחם למתחם, ייגזרו מכך גם הבדלים בשווי, שיחייבו לעדכן את המקדמים שקבע שמאי המנהלים. הגרלה שתתבצע כעת על בסיס מקדמים שנקבעו לפני גילוי הזיהום עלולה להוביל, כלשון ההחלטה, ל"חלוקה שאיננה שוויונית", כשעל הפרק זכויות ששוויין מיליארדי שקלים.

בית המשפט דחה גם את הרעיון להגריל עכשיו ולתקן בהמשך: תיקון מאוחר של המקדמים עלול לחייב העברת בעלי זכויות ממתחם למתחם ושינוי במספר יחידות הדיור האקוויוולנטיות שיוקצו לכל אחד. מעבר לכך, ציין השופט, מאחר שגם המנהלים אינם מציעים לחלק את המגרשים הספציפיים לפני בירור סוגיית הזיהום, הגרלת המתחמים לבדה לא תקדם באמת את התכנון והבנייה בשטח. עם זאת, הודגש כי ההחלטה נכונה לתמונה העובדתית הנוכחית בלבד, ונתונים חדשים עשויים לשנותה.

מה כבר ידוע על היקף הזיהום?

לפי מיפוי שהוגש לבית המשפט במרץ 2026, מגרש 102 במתחם אשכול והמגרשים 2201, 2210, 2213 ו־2266 במתחם מרכז הרובע נמצאים באזורים שהוגדרו כבעלי חשד לזיהום PFAS על בסיס השימושים ההיסטוריים בקרקע. בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה נדרשים במגרשים אלה ארבעה דיגומי קרקע לדונם. לעומתם, במגרשים 108 במתחם אשכול ו־2202, 2204 ו־2214 במרכז הרובע נדרשים שני דיגומים לדונם. עם זאת, עצם הכללתם של מגרשים בקבוצת החשד אינה מעידה כי בכל אחד מהם נמצא זיהום בפועל.

מנהלי הגוש מסרו לבית המשפט כי פוטנציאל הזיהום נוגע לכ-46% מהזכויות במתחם אשכול ולכ-56.8% מהזכויות במתחם השני (מרכז שדה דב). רמ"י עדכנה כי ועדת ההיגוי לטיפול בקרקעות מזוהמות אישרה הגדלת תקציב ומימון ביניים לחקירות, וכי תוכניות הדיגום ממתינות לאישור המשרד להגנת הסביבה, הליך שצפוי להימשך כחודש. בית המשפט הורה לרשות להגיש עדכון מפורט עד 6 באוקטובר 2026.

המשמעות לבעלי הקרקעות וההשלכות על פיתוח הרובע

בפועל נוצר פער הולך ומתרחב בין שני סוגי המגרשים ברובע: יזמים שרכשו קרקעות במכרזי רמ"י כבר מקדמים תכנון ובנייה בחלק מהמתחמים, בעוד שאלפי בעלי הזכויות הפרטיים אינם יכולים להתקדם לתכנון קונקרטי של הפרויקטים שלהם, משום שטרם נקבע באיזה מתחם ובאיזה מגרש ימומשו זכויותיהם. העיכוב גם מקשה על התארגנות קבוצות בעלים לקידום פרויקטים משותפים, שהיא תנאי מעשי להתקדמות לבנייה.

שלושת המתחמים שבהם אמורים בעלי הזכויות לקבל זכויות הם מתחם אשכול, שבו מדובר בכ-818 יחידות דיור אקוויוולנטיות; המתחם המרכזי, שבו מדובר בכ-1,483 יחידות; ומתחם נוסף בתוכנית תא/3700 מצפון לרובע שדה דב, שבו מדובר בכ-202 יחידות.

העיכוב אינו עוצר את כלל הפיתוח ברובע, אך הוא ממשיך לדחות את מימוש הזכויות של חלק משמעותי מבעלי הקרקע הפרטיים.

חזית מקבילה: בג"ץ

במקביל להליך בהרצליה, נמשך הקרב הרגולטורי הרחב יותר. אדם טבע ודין הודיעה כי היא מתנגדת להמלצת בג"ץ למחוק את העתירה שהגישה בסוף 2022 נגד המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ורשות המים בנוגע לטיפול בזיהומי PFAS. לטענת העמותה, כמעט ארבע שנים אחרי הגשת העתירה טרם הותקנו התקנות שיסדירו את היבוא והשימוש בחומרים, בעוד היקף הזיהום מתרחב: לפי עדכון המדינה קיימים כיום 35 אתרים חשודים ברחבי הארץ, ב-12 מהם אושר זיהום, ומספר קידוחי מי השתייה שנפסלו עלה ל-18. העמותה מבקשת מבג"ץ לקצוב למדינה מועד להשלמת התקנות ולהמשיך לפקח על ההליך.

לקריאה נוספת: המשרד להגנת הסביבה דורש לעצור עבודות תשתית בשדה דב

The post בית המשפט הקפיא את הגרלת המתחמים בין בעלי הקרקעות הפרטיים appeared first on רובע שדה דב.

שתי חזיתות משמעותיות באבן גבירול

פרויקט GINDI VOGUE מוקם בשני מגרשים נפרדים במרכז הרובע, ושניהם בעלי חזיתות לרחוב אבן גבירול – הציר העירוני הראשי המתוכנן של שדה דב, שבו יעבור גם הקו הירוק של הרכבת הקלה. תוכנית מרכז שדה דב מגדירה את המשך אבן גבירול כ"עמוד השדרה" של הרובע, עם הקו הירוק של הרכבת הקלה, תחבורה ציבורית, שבילי אופניים ושימושים מסחריים ותעסוקתיים לאורכו.

מגרש 2255, שבו מתוכננות 382 יחידות דיור, נמצא בצומת אבן גבירול ורחוב איינשטיין. שטחו כ־5.86 דונם. תוכנית העיצוב שאושרה כוללת מגדל בן 45 קומות, מגדלון בן 20 קומות ושני מבנים מרקמיים, לצד שימושי מסחר ותעסוקה.

מגרש 2206, שבו מתוכננות 326 יחידות דיור, נמצא אף הוא לאורך אבן גבירול, אך במוקד אחר של מרכז הרובע, בסמוך לשדרה 4. שטחו כ־8.5 דונם. התכנון כולל שני מגדלי מגורים בני 20 קומות ושלושה מבנים מרקמיים בני תשע קומות. אחד המבנים המרקמיים מיועד לתעסוקה. שני הפרויקטים אינם מגרש רציף אחד, ולכן משמעות העסקה רחבה יותר מרכישת מרכז מסחרי בודד: ריט 1 תחזיק ברכיב המסחרי והתעסוקתי של גינדי בשני מוקדים שונים לאורך הציר הראשי של מרכז הרובע.

רוב הדירות בפרויקט נמכרו, וכעת גם שטחי המסחר

גינדי החזקות זכתה בשני המגרשים בראשית 2025, במסגרת מכרזי המתחם המרכזי של הרובע, בתמורה לכ-1.24 מיליארד שקל כולל הוצאות פיתוח. בשני המגרשים יחד מתוכננות 708 דירות. הפרויקט יצא לשיווק ביוני אותה שנה בטווחי מחיר נמוכים במידה ניכרת מזה של פרויקטים אחרים ששווקו עד אותה עת ברובע, ומרבית הדירות בו כבר נמכרו.

עסקת המסחר עם ריט 1 עליה מדווחת גינדי נחתמת פחות משנה וחצי אחרי זכייתה של גינדי בקרקע. עבור גינדי, העסקה מאפשרת לממש כבר בשלב מוקדם את הרכיב המניב של הפרויקט, בלי להמתין להשלמת הבנייה ולשיווק נפרד של חנויות ומשרדים. עבור ריט 1 מדובר ברכישת נכס מניב עתידי בשני מוקדים מרכזיים ברובע חדש שבו צפויים להתגורר ולעבוד עשרות אלפי אנשים.

עד כה עיקר תשומת הלב בשדה דב הופנתה למכרזי הקרקע, למחירי הדירות ולתחרות בין פרויקטי המגורים השונים. העסקה בין גינדי לריט 1 מספקת הצצה לשלב הבא בהתפתחות הרובע – פיתוח שטחי התעסוקה והמסחר.

לקריאה נוספת: אושרה בתנאים תוכנית העיצוב ל־26 אלף מ״ר תעסוקה ומסחר על אבן גבירול

The post עסקת ענק בשדה דב: ריט 1 תרכוש מגינדי את שטחי המסחר והתעסוקה appeared first on רובע שדה דב.

דוח מבקר המדינה שפורסם ב־2025 מצא שכ־90% מהשטח העירוני בישראל מתאפיין במחסור בצל. מחקר של המשרד להגנת הסביבה, שבחן גלי חום בישראל בשנים 2012–2020, מצא בממוצע כ־45 מקרי תמותה עודפת בכל גל חום.

בשדה דב, רובע חדש שנבנה מן היסוד, ומבוסס על הליכתיות, השפעת האקלים הישראלי נכנסה לשיקולי התכנון הרבה לפני שהרחובות נסללו. מודלים של רוח, שמש ונוחות אקלימית בדקו היכן יהיה נעים ללכת, היכן עלולות להיווצר רוחות חזקות מדי, ועד כמה עמוק תכנס הבריזה מהים לתוך הרובע. בחלק מהמקרים התוצאות הובילו לשינויים של ממש בתוכניות הבינוי.

מתי עף לך הכובע?

התכנון האקלימי של שדה דב מתייחס לרוחות משני סוגים שונים: את האחת, בריזת הים הנעימה, רוצים להכניס פנימה, עד רחוב אבן גבירול ואף מזרחה מכך. ואת השנייה, רוח חזקה, שנוצרת או מתחזקת סביב הבנייה הגבוהה ועלולה אף לפגוע בהולך הרגל, מנסים לעצור. כך מסביר האדריכל רונן כנורי, ראש צוות התכנון מטעם מנעד אדריכלים.

כנורי משרטט את הגבול ביניהן: "מישהו הגדיר את זה באופן ציורי: מתי עף לך הכובע מהראש. כל עוד אתה מרגיש רוח ולא עף לך הכובע, זה נחמד. ברגע שעף הכובע מהראש, זו כבר רוח לא נעימה".

ל"כובע" הזה יש כמובן גם ערכים מספריים. בדוחות המיקרו־אקלים נבדקו רוחות במהירויות של 6, 9, 15 ו־20 מטר לשנייה. רוח מעל 6 מטר לשנייה כבר נבחנת מבחינת נוחות, אבל הסף המותר תלוי מאוד במה שאנשים אמורים לעשות במקום: לעבור ברחוב, להיכנס לבניין או לשבת בבית קפה לאורך זמן.

"התקן תלוי בשימוש", מסבירה רבקה חוצן, יועצת סביבה מאדמה שערכה את התסקיר הסביבתי של הרובע. "אם אנשים סתם הולכים במדרכה זה תקן אחד, ואם את רוצה שאנשים ישבו שם בבית קפה ולא הכול יעוף להם, זה תקן אחר". המטרה, לדבריה, אינה לעצור את האוויר: "את רוצה לאפשר כניסת רוח חלשה ולא לאפשר זרימת רוח חזקה".

לדבריה, בשדה דב המתח הזה משמעותי במיוחד. "האתגר האקלימי המרכזי הוא הקרבה לים", אומרת חוצן. "ליד הים יש רוחות חזקות יותר, ובשילוב עם הבנייה הגבוהה זה יכול ליצור מנהרות רוח מסוכנות".

הרוח שהזיזה מגדלים

כנורי מתאר את תהליך תכנון הרובע שנקבע בין האדריכלים ליועצי הרוח: "היועץ מריץ את המודל ואז אומר לנו, פה נוצר מסדרון רוח. אז הזזנו את המגדל למקום אחר והרצנו שוב כדי לוודא שעכשיו זה בסדר. היה דיאלוג כזה כל הזמן".

השפעת הבדיקות חלחלה גם להוראות התוכנית. "עבור כל מגרש קבענו שני קווי בניין: קו בניין לבנייה המרקמית וקו בניין למגדל". כנורי מספר כי מיקום המגדל בתוך המגרש נקבע מראש ולא נתון לשינוי של היזם. הסיבה פשוטה: "אם עשינו בדיקות רוחות למגדל במקום מסוים והאדריכל יזיז אותו, אז בדיקת הרוח שעשינו לא שווה שום דבר".

הבריזה לא אמורה לעצור בבניין הראשון

אם בצד אחד של המשוואה נמצאת הרוח החזקה מדי, בצד השני נמצאת הבריזה שרוצים למשוך כמה שיותר מזרחה, אל פנים הרובע. הרחובות הניצבים לים הם דרך אחת לעשות זאת, אבל בשדה דב ניסו להעביר את האוויר גם דרך הבלוקים עצמם.

"קבענו שבעצם חלק מהמסד, אותה בנייה מרקמית שמקיפה את החצר הפנימית, תהיה מחוררת, תהיה פתוחה", מסביר כנורי. "ודרכה תיכנס רוח לחצר הפנימית". הרעיון הוא שהאוויר לא ייעצר בחצר, אלא יוכל להמשיך משם מזרחה אל הרחוב הבא.

כאשר נשמר מיפתח רציף ממערב למזרח, האוורור חודר לתוך המתחם. בבלוקים שבהם אין פתיחה לכיוון מערב, תנועת האוויר בפנים פוחתת משמעותית. בעקבות הבדיקות הומלץ לשמור על רציפות המיפתחים, ובקו החוף אף להרחיב פתחים בקומת הקרקע לרוחב של לפחות 12 מטר כדי לאפשר לבריזה להגיע לבלוקים המזרחיים. כלומר, הרחוב אינו "צינור האוויר" היחיד של השכונה. גם קומת הקרקע, המעברים והחצרות הם חלק ממערכת האוורור.

לצד שיקולי הרוח, חשוב גם להמשיך את תל אביב

לכאורה, ניתן היה לתכנן את כל רשת הרחובות רק לפי הכיוון שמכניס הכי הרבה בריזה. בפועל, כנורי מדגיש, עיר היא מערכת מורכבת יותר. אחת השאלות שעלו הייתה האם להמשיך את דפוס הרחובות האלכסוני, בזווית של 45 מעלות לים, של השכונה הסמוכה, נוף ים. ההחלטה הייתה אחרת: הרחובות בשדה דב תוכננו מקבילים וניצבים לים.

הבחירה אמנם מסייעת פחות לחדירת הרוח, אבל מבחינת כנורי יש לה משמעות עירונית נוספת. "ה DNA-של תל אביב הוא שאתה מסתכל מערבה ורואה ים", הוא אומר. "גם אם זווית אחרת היא יותר טובה מבחינה אקלימית, עדיין יש שיקולים שהם לא רק הרוחות. יש את ההתמצאות האורבנית".

כנורי מדגיש שהבחירה ברחובות שתי וערב אנכיים וניצבים לים הם חלק מהרצון של שדה דב לא להיות שכונה נפרדת אלא המשך של העיר, בהתאם לתוכנית גדס הישנה. "מה שדה דב רוצה לעשות? להמשיך את תל אביב גרסה המודרנית של המאה ה־21", הוא מסכם.

צל ורוח: מה באמת קובע אם נעים ברחוב?

אבל רוח לבדה אינה הופכת רחוב להליכתי. אם הולך הרגל נמצא כל הדרך בשמש ישירה, גם בריזה לא תמיד תספיק. חוצן מסבירה שבשלבים המתקדמים יותר של התכנון כבר לא הסתכלו רק על מודל רוח או על מודל הצללה בנפרד, אלא על נוחות אקלימית: "כמה יהיה לאנשים נעים להסתובב ברחוב ולהיות בפארקים".

"הרבה מהצל מגיע מהבניינים עצמם, ולא מעצים או הצללות מלאכותיות", מדגישה חוצן. גובה הבניין, רוחב הרחוב והמרווחים בין המבנים קובעים במידה רבה כמה זמן ייחשף הולך הרגל לשמש. גם כנורי מתאר את מיקום המגדלים כתוצאה של אותו איזון. "המטרה לא הייתה לייצר רחובות וחצרות מוצלים תמיד, אלא לשמור על שילוב של שמש וצל לאורך השנה: יותר הגנה בקיץ, לצד חשיפה מסוימת לשמש בחורף ובאזורים שבהם היא נחוצה לצמחייה".

לכך מצטרפות הקולונדות שתוכננו לאורך חלק מהרחובות וכמובן העצים, שאמורים עם התבגרותם להוסיף חופת צל ולשפר עוד יותר את המיקרו־אקלים ברחובות. למעשה, הצל אמור להגיע מכמה שכבות יחד: הבינוי, הקולונדות ושדרות העצים, ולא מפתרון יחיד.

נוחות אקלימית מעודדת גם את המסחר

הנוחות האקלימית שנבדקה ותוכננה בשדה דב נועדה לעודד הליכתיות גם בתנאי אקלים לא פשוטים. המטרה אינה רק בריאות הולך הרגל והפחתת עומס התנועה בכבישים, אלא גם עידוד המסחר ויצירת עירוניות פעילה ושוקקת. אחרי הכול, המגרשים ברובע אינם מיועדים רק למגורים. הם משלבים מסחר, תעסוקה ולעיתים מבני ציבור, ובקומות הקרקע נקבעו חזיתות פעילות: חנויות, מקומות בילוי, כניסות לבניינים, גנים ושירותים שונים.

"לא יהיה אפילו רגע אחד משעמם ברחובות של שדה דב", אומר כנורי. זו אולי אמירה אופטימית מאוד, אבל היא ממחישה את העיקרון: הליכתיות תלויה לא רק באפשרות הפיזית ללכת, אלא גם במה שקורה לאורך הדרך.

ההצללה שתושג בעזרת העצים והרוח אמורים, אם כן, לאפשר את ההליכה; עירוב השימושים והחזיתות הפעילות אמורים לתת לתושבים סיבה ללכת.

המבחן: חודש אוגוסט הישראלי

אפשר להריץ מודלים, להזיז מגדלים, לפתוח מעברים לבריזה, לתכנן קולונדות ולהגדיר את דפנות הרחוב. בסופו של דבר, כל המערכת הזאת תיבחן באדם שהולך ברחוב.

ביום חם הוא לא יידע מהי מהירות הרוח שנמדדה בסימולציה, ולא יחשוב על קו הבניין של המגדל. הוא פשוט ירגיש אם הדרך מוצלת, אם האוויר זז, אם בפינת המגדל הרוח חזקה מדי, ואם הרחוב נעים ומעניין מספיק כדי לבחור ללכת בו.

כנורי עצמו מודה שהאתגר רק מחריף עם השנים ומצביע על האתגר שיעסיק יותר ויותר מתכננים בעתיד: "בקיץ הישראלי, לפעמים זה ממש בלתי נסבל להיות ברחוב, אבל אנחנו רוצים את האנשים בחוץ".

וזה יהיה גם המבחן האמיתי של שדה דב: לא רק אם הכול יהיה זמין וקרוב, אלא אם גם בחודשי יולי-אוגוסט, יהיה נעים מספיק להגיע לשם ברגל.

לקריאה נוספת: לא רק מגדלים: גם העצים צפויים להיות גבוהים במיוחד בשדה דב

The post לנהל את הבריזה: כך השפיע האקלים על תכנון רובע שדה דב appeared first on רובע שדה דב.

במרכזה עמד מהנדס התחנה חיים סלבין, ממקימי "רדינג". עוד לפני שהושלמה ההקמה פנה אליו שאול אביגור, מבכירי "ההגנה", והציע לו לעמוד בראש התעשייה הצבאית של הארגון (תע"ש). סלבין סיפר כי ההצעה הפתיעה אותו אך גם נגעה לליבו, שכן כבר קודם לכן החל להתעניין בתחום ייצור הנשק.

הדווידקה, מכשיר הלחץ והסליק

לצד תפקידו כמהנדס הראשי, גייס סלבין עובדים נוספים מחברת החשמל, ואחרי שעות העבודה ייצרו בבתי המלאכה של רדינג חלקי נשק ואמצעי לחימה. העובדים כינו זאת "עבודת קודש". מעמדה של התחנה כמפעל חיוני, שסיפק חשמל גם לשלטון הבריטי, הוא שאיפשר לפעילות להתקיים בחשאיות.

מהעדויות שבארכיון עולה כי גם הציוד ההנדסי של התחנה גויס למאמץ. סלבין תיאר כיצד נעשה שימוש במכשיר לחץ של חברת החשמל כדי לבדוק את תקינות הפצצות ולאתר סדקים שעלולים היו לגרום להתפוצצותן בעת הטיפול בהן. עוד עולה מהמסמכים כי בסיס המתכת של מרגמת ה"דווידקה" יוצר ככל הנראה בבתי המלאכה של רדינג, וכי בתחנה פעל גם סליק לאחסון נשק, שפונה זמן קצר לפני "השבת השחורה" (29 ביוני 1946, מבצע המעצרים הבריטי) והועבר לידי ארגון ההגנה.

מתחנת כוח למרכז תרבות ופנאי

תחנת רדינג נמצאת מדרום לרובע שדה דב, ובמשך עשרות שנים היו התחנה, שדה התעופה ומתקני התשתית שבאזור חלק מאותו מרחב תפעולי בצפון תל אביב. כיום עובר האזור שינוי נרחב: לצד הקמת רובע שדה דב מתוכננים סביב רדינג שטחי ציבור, פנאי ותרבות חדשים, תוך שימור חלק מהמבנים והתשתיות ההיסטוריים.

אחד המהלכים הבולטים הוא התוכנית לחידוש שלושת מיכלי הדלק ההיסטוריים של התחנה והפיכתם למתחם תרבות, פנאי, יצירה וספורט, לצד שיקום סביבתי של גדות הירקון. בנוסף, יש כאן גם היפוך מעניין: אם ב-1938 החשמל של העיר יוצר במפעל מרכזי אחד בשפך הירקון, הרי שהרובע החדש מתוכנן בהיגיון הפוך: ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים בכל מגרש, מרכזי אנרגיה תת-קרקעיים, ואיסור על מרכזי אנרגיה המבוססים על גז טבעי. 88 שנה אחרי – ומשק החשמל של אותה חלקת עיר, נראה אחרת לגמרי.

לקריאה נוספת: מדרום לשדה דב: מיכלי הפלדה הענקיים יהפכו למוקד תרבות ובילוי חדש

The post 88 שנה לתחנת רדינג שהיתה גם מפעל נשק סודי עבור "ההגנה" appeared first on רובע שדה דב.

הקו המתוכנן יהיה באורך של יותר משבעה קילומטרים ובקוטר של 60 אינץ'. הוא יתחבר למערכת המים הארצית מדרום לכביש 5 ויעבור בתוואי מורכב הכולל חציות של כביש 20 וכביש 2. מטרתו היא להזרים לצפון תל־אביב עשרות אלפי מטרים מעוקבים של מים ביממה, ובמקביל להגדיל את הגיבוי והיתירות של מערכת אספקת המים העירונית. במקורות מעריכים כי ניתן יהיה להשלים את הפרויקט ולהפוך את הקו לאופרטיבי עד סוף העשור (2030).

יו"ר דירקטוריון מקורות, עו"ד משה שמעוני, ציין כי "חיבור הקו החמישי לעיר יאפשר לחבר בין היכולות והתשתיות הארציות של מקורות לבין ההיכרות של התאגיד עם צורכי העיר. קידום הפרויקט יאפשר לשני הצדדים לתכנן יחד מערכת מים אמינה, מתקדמת וערוכה לשנים הבאות". יו"ר דירקטוריון מי אביבים, אברהם מנלה, הגדיר את החיבור בין החברות "מכפיל כוח לאומי ומוניציפלי", והוסיף כי שיתוף הפעולה יאפשר לקדם פתרונות הנדסיים וטכנולוגיים ולשמור על רציפות תפקודית ואיכות התשתיות בעיר.

הצורך בקו ידוע כבר שנים

הצורך בחיבור מים נוסף לתל־אביב אינו חדש. כבר בנספח תשתיות המים והביוב של רובע שדה דב מפברואר 2019 נכתב במפורש כי מתוכנן "חיבור מים חמישי לעיר ת"א" מקו של מקורות, בסמוך לצומת גלילות מערב. באותה עת הוערך קוטר הקו בכ־40 אינץ', לעומת 60 אינץ' בתכנון שמקודם כיום, אולם רק כעת, שבע שנים אחרי, התוכניות עוברות לביצוע.

גם במסמכי התכנון המאוחרים יותר נשמר הקו כחלק בלתי נפרד ממערך התשתיות של הרובע. בנספח המים והביוב של מרכז רובע שדה דב מדצמבר 2024 נכללה לצד הקו גם בריכת איגום בנפח של 15 אלף מ"ק. בנספח המקביל של צפון הרובע ממאי 2025 נקבע באופן מפורש כי תנאי להיתר בנייה הוא השלמתו והפעלתו של קו המים החמישי של מקורות ובריכת האיגום.

לוח הזמנים מתקרב לשלב האכלוס

לוח הזמנים של קו המים מקבל משנה חשיבות ככל שהבנייה במתחם אשכול מתקדמת. יזמים הפועלים במתחם פרסמו הערכות לפיהן הבנייה צפויה להסתיים בשנים 2029-2028. זאת בעוד מקורות ומי אביבים מכוונות להפעלת הקו עד סוף העשור. במקורות אף הבהירו כי ללא תשתית המים החדשה לא ניתן יהיה להתחיל בתהליך האכלוס בהיקפים המתוכננים. המשמעות היא שלוח הזמנים לביצוע הקו יצטרך להסתנכרן עם השלמת הפרויקטים הראשונים ברובע.

קו המים אינו התשתית הגדולה היחידה שאמורה להבשיל סביב תחילת אכלוס הרובע. הקו הירוק של הרכבת הקלה, שעליו נשען במידה רבה התכנון התחבורתי של שדה דב, צפוי להיפתח במהלך 2030. מכאן שגם תשתית המים וגם תשתית התחבורה הציבורית המרכזית של הרובע אמורות להגיע לבשלות בסוף העשור.

לא רק מי שתייה: פיילוט להשבת מים אפורים

לצד תשתית אספקת מי השתייה, שדה דב תוכנן מראש כרובע שבו ייושמו מערכות מים מתקדמות. אחת מהן היא מערכת להשבת מים אפורים – מים שמקורם בכיורי רחצה ובמקלחות בבנייני המגורים, שיופרדו ממערכת הביוב הרגילה, יוזרמו למתקן טיפול ייעודי ולאחר הטיפול ישמשו להשקיית שטחים ציבוריים.

בתוכנית המאושרת של מתחם אשכול נקבעה הפרדת מים אפורים במגרשים שיועדו לכך, ותוכננו שני מתקני טיפול. הוראות התוכנית אף קובעות כי במגרשים המחויבים בחיבור לא יינתנו היתרי בנייה ללא הצגת מערכת נפרדת לאיסוף המים האפורים, בהתאם להנחיות משרד הבריאות.

במרכז הרובע מתוכנן מהלך רחב יותר: המים יוזרמו למתקן טיפול בשטח הציבורי החופי וישמשו להשקיית הפארק החופי. המתקן אמור לפעול תחילה כפיילוט להשקיית כ־20 דונם, ובהמשך להתרחב להשקיית הפארק כולו המשתרע על פני כ־60 דונם. גם בצפון הרובע נקבע כי במבני המגורים תבוצע הפרדת מים אפורים וכי החיבור למערכת יבוצע בשלבים.

מערכת המים האפורים מצטרפת לשורה של תשתיות סביבתיות שנכללו בתכנון שדה דב, ובהן ניהול מי נגר, בנייה ירוקה, מערכות אנרגיה מתחדשת ומערכת אשפה פניאומטית. כך, לצד החשיבות שבהשלמת קו המים החמישי, הרובע אמור לשמש גם שדה יישום לתשתיות עירוניות מתקדמות שנועדו לצמצם צריכת משאבים ולהפחית את העומס על מערכות העיר הקיימות.

לקריאה נוספת: מהמקלחת לפארק השכונתי: אלפי דירות ברובע יחוברו למערכת מיחזור מים

The post אור ירוק לקו המים החמישי לתל־אביב, שיסלול את הדרך לאכלוס שדה דב appeared first on רובע שדה דב.

לדברי עיריית תל אביב-יפו שלב הביצוע צפוי להימשך כ־15 חודשים והיעד לפתיחת הגשר להולכי הרגל אמור להתרחש ברבעון האחרון של שנת 2027. העבודות מתקיימות בימים ראשון עד חמישי, בשעות 7:00–19:00, ברחוב לוי אשכול, בקטע שבין רחוב מאיר יערי לשדרות רוקח. במהלך התקופה יופעלו מעברים חלופיים להולכי רגל ולרוכבי אופניים, ומספר מקומות החניה בחניון הספורטק יצומצם.

170 מטרים של הליכה ורכיבה

אורכו של הגשר המתוכנן כ־170 מטרים ורוחבו הכולל שישה מטרים. הוא יכלול שביל אופניים ברוחב שלושה מטרים ומסלול נפרד להולכי רגל ברוחב 2.5 מטרים, וביניהם רצועת הפרדה ברוחב כחצי מטר. הגשר ייבנה מקונסטרוקציית פלדה ומבטון, עם מדרך מדק במבוק. המפתח המרכזי מעל שדרות רוקח יגיע עד לכ־42 מטרים, והגובה החופשי מתחת לגשר יהיה שישה מטרים לפחות. בקצותיו יוקמו רמפות מבטון, והביסוס יבוצע באמצעות כלונסאות. השיפוע האורכי של הגשר יהיה מתון (עד 5%) ולכן הוא יהיה נגיש ללא צורך במעלית. תאורה תוטמע במעקות כדי לאפשר שימוש גם בשעות החשכה, ומתחת לגשר, משני עברי שדרות רוקח, יותקנו מתקני חניה לאופניים. במסגרת הפיתוח הסביבתי מתוכננות גם נטיעות עצים מצפון ומדרום לגשר וחיבורים למערך השבילים הקיים והמתוכנן בפארק הירקון.

מהתכנון לביצוע: הליך שנמשך כשבע שנים

אף שהעבודות בשטח החלו רק כעת, תכנון הגשר החל לפני שנים. התוכנית הסטטוטורית להקמתו, תא/מק/4729, אושרה בוועדה המקומית כבר ביוני 2019. בנובמבר 2021 נדונה ואושרה גם תוכנית העיצוב האדריכלי והפיתוח הסביבתי של הפרויקט, שאפשרה להתקדם לתכנון המפורט ולשלב הביצוע. בשנת 2022 הוקצה לפרויקט תקציב ראשוני של 2.5 מיליון שקל, שנועד בעיקר לקידום התכנון. בשנים שלאחר מכן הורחבה המסגרת התקציבית בהדרגה, עד לסכום כולל של יותר מ־45 מיליון שקל.

המשמעות היא שהקמת הגשר מתחילה כשבע שנים לאחר אישור התוכנית הראשונית וכחמש שנים לאחר אישור העיצוב האדריכלי. פרק הזמן הממושך משקף את המעבר בין שלבי התכנון הסטטוטורי, התכנון ההנדסי, גיבוש מקורות המימון וההיערכות לביצוע מעל אחד מצירי התנועה המרכזיים בעיר.

על התכנון האדריכלי מופקד משרד ציונוב ויתקון אדריכלים. תכנון הקונסטרוקציה נעשה בידי רוקח אשכנזי מהנדסים ויועצים, תכנון הנוף בידי ברוידא–מעוז אדריכלות נוף ותכנון התנועה בידי נתן תומר הנדסה.

השלב הראשון בציר ארוך יותר

המשמעות התחבורתית של הגשר חורגת מהחיבור המקומי אל הפארק. על פי תוכנית העיצוב שאושרה בוועדה המקומית, מדובר בשלב הראשון של ציר צפון–דרום להולכי רגל ולרוכבי אופניים. השלב הנמצא כעת בביצוע כולל את הגשר שממשיך את רחוב לוי אשכול מעל שדרות רוקח ונוחת בפארק הירקון. בשלב עתידי מתוכנן גשר נוסף מעל נחל הירקון. החיבור בין שני הגשרים אמור ליצור ציר רציף מרובע שדה דב אל המשך רחוב ויצמן, כיכר המדינה ובהמשך דרומה לכיוון רחוב שאול המלך.

עם זאת, חשוב להבחין בין שני חלקי הפרויקט: רק הגשר שמעל שדרות רוקח נמצא כיום בביצוע. בפרסומים העירוניים העדכניים לא נמסר מועד להקמת הגשר השני מעל הירקון, ולכן החיבור הרציף עד כיכר המדינה ומרכז העיר הוא בשלב זה יעד תכנוני עתידי.

עבור רובע שדה דב, הקמת הגשר היא חלק מהיערכות רחבה יותר לחיבור הרובע החדש אל מערכות התחבורה, הפארקים והשכונות הקיימות בצפון תל אביב. לצד הקו הירוק של הרכבת הקלה ורשת שבילי האופניים המתוכננת ברובע, הגשר צפוי לספק לתושבים העתידיים אפשרות להגיע לפארק הירקון ברגל או באופניים, ללא צורך בחציית שדרות רוקח במפלס הכביש.

לקריאה נוספת: הכי ארוך בתל אביב: התקדמות בעבודות להקמת גשר הירקון של הרכבת הקלה

The post החלה הקמת הגשר שיחבר את מתחם אשכול בשדה דב לפארק הירקון appeared first on רובע שדה דב.

התוכנית אושרה בתנאים, בכפוף לבדיקת מהנדס העיר והצוות המקצועי ולהשלמת הבחינה של היבטי הקיימות והחזית. אישור התוכנית משלים את שלב תוכניות העיצוב והבנייה של המגרשים ששווקו עד כה ליזמים במתחם אשכול – הראשון מבין שלושת מתחמי רובע שדה דב.

הפרויקט יוקם על מגרש 303 שבבעלות מבנה נדל״ן ושטחו עומד על כ־5.6 דונם. התכנון האדריכלי נערך בידי משה צור אדריכלים ובוני ערים, ותכנון הפיתוח והנוף בידי מאזא ארכיטקטורה. לפי התוכנית, המבנים יכללו כ־19,000 מ״ר לתעסוקה וכ־7,000 מ״ר למסחר.

שדרה פתוחה לציבור ומרפסות אל הים

הבינוי מורכב משני מבנים, צפוני ודרומי, שביניהם שדרה פנימית המיועדת למעבר, ישיבה ושהייה. קומת הקרקע תהיה מסחרית ברובה ותכלול גם את הכניסות ללובי המשרדים. לאורך רחוב אבן גבירול ושדרה 2 מתוכננת קולונדה מסחרית גדולה. הקומות שמעל המסחר ישמשו לתעסוקה, וחלקן יחוברו באמצעות גשרים. בקומה השישית מתוכננות מרפסות גג הפונות מערבה לכיוון הים. השטחים הפתוחים במגרש יחברו בין אבן גבירול, הפארק הליניארי והמגרשים הסמוכים, ויהיו פתוחים לציבור למעבר ולשהייה בכל שעות היממה.

התוכנית מבקשת לאפשר רצף הליכה בין המגרשים ובין הרחובות והפארק, ולא מתחם משרדים סגור. בהתאם לכך, מסמכי התוכנית קובעים כי השטחים שאינם מבונים יהיו בזיקת הנאה לציבור וכי תישמר קישוריות מלאה למגרש 302 הצמוד.

חזית המשתנה בהתאם לכיוון התנועה

הנושא המרכזי בדיון בוועדה נסוב סביב עיצוב מעטפת המבנים. האדריכלים הציגו חזית חדשה שפיתחו במיוחד לפרויקט, המבוססת על חזית כפולה ומאווררת מסוג Double Skin, המעוצבת כרצף של קיפולים.

החלקים האטומים של הקיפולים יופנו בעיקר דרומה, כדי לחסום קרינת שמש ישירה, להפחית סנוור ולצמצם את עומסי החום בתוך המבנים. על חלקם ישולבו פאנלים פוטו־וולטאיים שייצרו חשמל. בין שכבות החזית תותקן גם מערכת הצללה פנימית דינמית, כחלק מהמאמץ לעמוד בדרישות בנייה ירוקה ובתקן LEED.

לדברי מתכנני הפרויקט, החזית החדשה יוצרת מראה משתנה וחוויית נראות דינמית בהתאם לכיוון התנועה: אדם שינוע מדרום לצפון יראה חזית אטומה יותר, ואילו מכיוון צפון היא תיראה שקופה ופתוחה יותר. האדריכל הציג את המהלך כ״פריצת דרך״ אדריכלית והעריך כי חזית מסוג זה אינה קיימת כיום בישראל.

חשש מחזית שלא תשיג את התוצאה הרצויה

לא כל חברי הוועדה השתכנעו כי המראה המשתנה הוא בהכרח יתרון. במהלך הדיון הועלה חשש כי מכיוון מסוים המבנים ייראו אטומים מדי, וכי התוצאה בפועל עלולה להיות שונה מן המראה המוצג בהדמיות. אחד מחברי הוועדה אף הזכיר חזיתות בפרויקטים ותיקים בעיר, שלדבריו לא השיגו את התוצאה האדריכלית הרצויה. האדריכל השיב כי במקרה זה אין מדובר בסנפירים המוצמדים לחזית זכוכית רגילה, אלא במערכת חזית כפולה שבה הקיפול הוא חלק מהפתרון האקלימי והאדריכלי עצמו. לדבריו, החזית עומדת בהנחיות העירוניות הנוגעות ליחס בין שקיפות לאטימות, מפחיתה את צריכת האנרגיה ומעניקה למבנים זהות ייחודית. בסיום הדיון אושרה התוכנית בכפוף לאישור מהנדס העיר וצוותו, להתאמתה לתוכנית העיצוב המתחמית ולהחלטות הוועדה ולהשלמת הבדיקה של דוח הקיימות.

157 חניות בחניון משותף

השטחים התת־קרקעיים בפרויקט יתפרסו על כשניים וחצי מפלסים ויכללו חניות, שטחים טכניים, חצר משק, דחסניות ושטחי מסחר. בתוכנית הוצגו 157 מקומות חניה עבור התעסוקה והמסחר. הכניסה לחניון תתבצע באמצעות רמפה משותפת למגרשים 302 ו־303, הממוקמת במגרש 302. בין שני המגרשים יירשמו זיקות הנאה הדדיות ויישמר רצף תנועתי גם במפלסי הקרקע וגם בתת־הקרקע.

מגרש 302 הצמוד, שתוכנית העיצוב שלו כבר אושרה, מיועד למלונאות, תעסוקה ומסחר. שני המגרשים מהווים יחד יחידת תכנון אחת לאורך אבן גבירול, עם פיתוח משותף, מעברים להולכי רגל, חזיתות מסחריות ורמפת גישה אחת לחניונים.

באשכול נותר מגרש יזמי אחד, והמתחמים הבאים בדרך

תוכניות העיצוב הראשונות במתחם אשכול אושרו כבר בשנת 2023, ומאז אושרו בהדרגה פרויקטים למגורים, דיור להשכרה, מלונאות, מסחר ותעסוקה. אישור תוכנית מגרש 303 משלים את תוכניות העיצוב לכל המגרשים ששווקו עד כה ליזמים באשכול. מגרש 304, שטרם שווק, הוא מגרש התעסוקה והמסחר האחרון באשכול, ותוכנית העיצוב שלו תקודם לאחר בחירת היזם. במקביל נותר לקדם ולאשר תוכניות למבני ציבור ולמגרשי דיור בהישג יד עירוני במתחם.

במקביל לאישורי התוכניות במתחם אשכול, חלה התקדמות גם במתחמים הבאים של רובע שדה דב – המרכזי והצפוני. במתחם המרכזי אושרו תוכניות בינוי לכמחצית מהמגרשים ולמעלה ממחצית מסך יחידות הדיור המתוכננות, מכרזי הקרקע התקדמו ומכירות ראשונות כבר יצאו לדרך. במתחם הצפוני אושרו לאחרונה תוכניות עיצוב ראשונות, בהן למגרשים 3101, 3105 ו-3106 הצמודים לפארק החופי, הכוללות יחד 332 יחידות דיור.

לקריאה נוספת: חוויית מגורים שכמעט לא קיימת בארץ: כך ייראו החיים בשדה דב בעיני המתכננים

The post אושרה בתנאים תוכנית העיצוב ל־26 אלף מ״ר תעסוקה ומסחר על אבן גבירול appeared first on רובע שדה דב.

בעירייה מדגישים מנגד כי לא נמסר צו להפסקת כלל עבודות הפיתוח והתשתית בשדה דב, אלא דרישה להפסיק רק את העבודות המונעות את הדיגום. לדברי העירייה, נמשכות עבודות הנדרשות לצורך ביצוע הבדיקות, וכן עבודות שאינן קשורות לקרקע החשודה כמזוהמת.

עבודות שמונעות את המשך הדיגום

הפנייה לעירייה נשלחה בעקבות סיור שערך נציג מחוז תל אביב של המשרד להגנת הסביבה ב־23 ביוני 2026 במגרש 821. מדובר במגרש המיועד לסלילת כביש, הנמצא באזור מתחם אשכול.

הסיור נערך לאחר שנמסר למשרד כי עבודות התשתית במקום מונעות את ביצוע הדיגום המתוכנן במגרש. לטענת משרד הגנת הסביבה, במהלך הסיור התברר כי באזורים שטרם בוצעה בהם חקירת קרקע נחפרו במסגרת עבודות התשתית כמויות המוערכות בעשרות אלפי טונות, והקרקע הועברה לערמות בגובה של יותר מעשרה מטרים. במכתב נטען כי הקרקע נערמה ללא הפרדה ברורה בין מקורותיה, ללא סימון מספק וללא תיעוד וליווי סביבתי המאפשרים לבדוק מאין הגיעה כל ערימה. עוד נמסר כי נצפו משאיות שהכניסו לשטח קרקע שמקורה מחוץ לאתר, בלי הפרדה ברורה בינה לבין קרקע החשודה כמזוהמת.

לפי מידע שנמסר לעובדי המשרד במהלך הסיור, קרקע החשודה כמזוהמת ב־ PFAS אף פוזרה, לכאורה, לצורכי מילוי בשטחים המיועדים לשימושים ציבוריים. חשוב להדגיש כי במכתב הדברים מוצגים כמידע שנמסר לעובדי המשרד, ולא כתוצאה של בדיקות מעבדה שנערכו בכל אותם שטחים.

החשש: פגיעה בדגימות הנדרשות

המשרד מעריך כי שינוי תוואי הקרקע ועבודות העפר מונעים את ביצוע הדיגום במגרש 821, וככל הנראה פגעו גם באפשרות לדגום מגרשים נוספים: 823, 824 ו־3209. מגרשים 821, 823 ו־824 הם תאי שטח המשמשים בעיקר לדרכים ולתשתיות באזור מתחם אשכול. מגרש 3209 נמצא בצפון רובע שדה דב. עם זאת, עצם אזכורם במכתב אינו מעיד כי נמצא בהם זיהום מוכח. המשמעות היא שהעבודות שבוצעו בהם או בסביבתם עלולות להקשות על ביצוע חקירת הקרקע ועל קבלת תוצאה אמינה.

במשרד להגנת הסביבה מזהירים כי חפירה ופינוי של קרקע החשודה כמזוהמת לפני ביצוע דיגומים, וללא פיקוח ובקרה מתאימים, עלולים לסכן את בריאות הציבור העתיד להתגורר ברובע. עוד נכתב כי העברת קרקע מזוהמת אל מחוץ לשטח התוכנית ללא אישור עלולה לגרום לזיהום מים גם באתרים שאליהם תועבר הקרקע.

המשרד דורש להפסיק את העבודות המונעות את הדיגום, לבצע חפירה ופינוי רק לאחר בדיקות קרקע, לדגום את ערימות העפר ולקבל אישור מתאים לפני פינוי קרקע שנמצאה מזוהמת. עוד הוצע לקיים ישיבת תיאום דחופה עם העירייה. עוד נמסר מהמשרד להגנת הסביבה כי עד כה הושלמו חקירות קרקע בכ־9 מגרשים בתחום תוכנית שדה דב, וברובם המוחלט נמדדו ריכוזים של מזהמים מקבוצת PFAS. חלקים נרחבים מהתוכנית טרם נדגמו, ולכן לא ניתן בשלב זה למפות באופן מלא את מוקדי הזיהום ואת היקפם.

העירייה: העבודות שלא קשורות לקרקע החשודה נמשכות

מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה לאתר 'רובע שדה דב' כי היא פועלת בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה ובהתאם להנחיותיו. לדברי העירייה, "בניגוד לנטען לא נמסר צו הפסקת עבודות כללי, אלא הפסקת 'עבודות התשתית המונעות את הדיגום הנדרש'". בעירייה מסבירים כי בהתאם לכך מתבצעות בשטח עבודות לצורך הדיגום, לצד עבודות שאינן נוגעות לקרקע החשודה כמזוהמת.

בעירייה מוסיפים כי היא ורשות מקרקעי ישראל מחויבות לביצוע התשתיות ולמסירת המגרשים ליזמים בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו בחוזים. לכן, לדבריה, נדרשת התגייסות של כל הגורמים המעורבים כדי לגבש בדחיפות הנחיות לטיפול בקרקע החשודה כמזוהמת. "עם קבלת ההנחיות, העירייה תבצע את העבודות בהתאם ובתיאום מול המשרד להגנת הסביבה, תוך שמירה על בריאות הציבור", נמסר.

המשרד להגנת הסביבה: תשעה מגרשים עם ממצאים

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "המשרד להגנת הסביבה מלווה את הטיפול במתחם שדה דב באופן שוטף, נמצא בקשר רציף עם עיריית תל אביב, רשות מקרקעי ישראל, החברה לשירותי איכות הסביבה, בעלי המגרשים ויתר הגורמים המקצועיים. תשעת המגרשים שבהם בוצעו עד כה חקירות קרקע ואותרו ממצאים המעידים על הימצאות מזהמים שמקורם בתרכובות PFAS הם: 103, 105, 106, 107, 301, 303, 2206, 2207 ו-2102. נציין כי ממצאם אלו הועברו לבעלי הזכויות במקרקעין. עם אישור דוחות החקירה, תוצאות הדיגומים של תשעת המגרשים יפורסמו באופן שקוף לכלל הציבור באתר המשרד".

לקריאה נוספת: תפנית בזיהום הקרקע בשדה דב בעקבות עדכון דרמטי של ערכי הסף

The post המשרד להגנת הסביבה דורש לעצור עבודות תשתית בשדה דב appeared first on רובע שדה דב.

עם אישורן של שלוש התוכניות החדשות עלה מספר תוכניות העיצוב המאושרות במתחם הצפוני של הרובע לשש. בסך הכול כוללות התוכניות שאושרו עד כה 854 יחידות דיור, כ־21.2% מתוך 4,022 יחידות הדיור המתוכננות במתחם הצפוני.

שלוש התוכניות החדשות שונות זו מזו לא רק בהיקף הבנייה, אלא גם במודל הפיתוח שלהן. מגרש 3106 הוא פרויקט יזמי של חברת לוזון רונסון, שהדירות בו מיועדות למכירה לציבור הרחב. במגרש 3105 בונה קבוצת רכישה בניהולה של קבוצת ב.ס.ר נדל"ן, ואילו במגרש 3101 יבנו בעלי קרקע פרטיים.

מגרש 3105: תכנון נוף משותף לשני פרויקטים

התוכנית במגרש 3105 משתרעת של שטח של 233 דונם, והפרויקט כולל 62 דירות בשני מבנים מרקמיים בני תשע קומות בלבד. את הפרויקט תכנן משרד מן־שנער אדריכלים ותכנון הנוף הופקד בידי אורבנוף.

המגרש ממוקם בסמיכות לפארק החופי, ללא בינוי נוסף בינו לבין הפארק והים. אחד הרכיבים הבולטים בתוכנית הוא גשר המחבר בין שני המבנים. על גג הגשר מתוכננת בריכת שחייה משותפת, ובקומה שמתחתיה ימוקמו חדר כושר ומערכות הבריכה. במתחם ישולבו גם ספא ומועדון דיירים.

בקומת הקרקע מתוכננים כ־600 מ"ר של שטחי מסחר, שיהיו בבעלות משותפת של בעלי הזכויות בפרויקט. תמהיל הדירות כולל 17 דירות קטנות, 16 דירות בינוניות ו־29 דירות גדולות וגדולות מאוד.

ממשרד מן שנער נמסר כי הפרויקט תוכנן בשיתוף פעולה עם היזם יוסי אברהמי, הבעלים של מגרש 3109 הצמוד, בדגש על שטחי הגינון והמעבר בין שני הפרויקטים, שמייצר תנועה טבעית וזרימה של הולכי רגל מהשצ"פ והרחוב כולו, אל הפרויקט ושטחי המסחר המתוכננים בו.

62 בעלי קרקע, ללא דירות לשיווק

הקרקע מוחזקת בידי 62 שותפים פרטיים, שכל אחד מהם מחזיק בזכויות בפרויקט. קבוצת ב.ס.ר נשכרה בידי בעלי הקרקע כדי לנהל עבורם את התכנון, הקידום ההנדסי, הליכי הרישוי וההיערכות לביצוע. נחשון קיויתי, יו"ר ובעל השליטה בקבוצת ב.ס.ר, מסביר כי בניגוד לפרויקט יזמי רגיל, לא יתקיים במתחם שיווק של דירות חדשות: "יש 62 שותפים, בעלי קרקע. הכול גמור, הכול מכור ואין לנו מה לשווק".

לדבריו, לאחר אישור תוכנית העיצוב מתכוונת הקבוצה לפעול במהירות לקבלת היתר בנייה. לפרויקט כבר נבחר בנק מלווה, והיעד שהציבה ב.ס.ר הוא להשלים את הבנייה ולאכלס את המתחם בתוך שלוש וחצי עד ארבע שנים.

מגרש 3106: שתי בריכות ומחווה לאדריכלות של שנות ה־50

הפרויקט במגרש 3106 מקודם בידי לוזון רונסון בשותפות עם חברת שמעון אמיר. החברות זכו בקרקע במכרז רשות מקרקעי ישראל שתוצאותיו פורסמו ב־26 במרץ 2025. תוכנית העיצוב שאושרה כוללת 67 דירות. הפרויקט מתוכנן כמבנה מרקמי בן שמונה קומות, המחולק לשלושה אגפים סביב חצר פנימית. את התוכנית ערך משרד פיצו קדם אדריכלים, ואדריכל הנוף הוא ליאור לוינגר.

התכנון מציג פרשנות עכשווית לאדריכלות התל־אביבית של שנות ה־50, באמצעות בטון אדריכלי, מרפסות שקועות ואלמנטים אנכיים להצללה, המזכירים את התריסולים שאפיינו את הבנייה בעיר באותה תקופה. מעבר פתוח בגובה שתי קומות יחבר בין הרחוב, החצר הפנימית והשטח הציבורי הפתוח שמצפון למגרש. בשונה מהפרויקט של בעלי הקרקע במגרש 3105, שבו לכל הדירות כבר יש בעלי זכויות רשומים, מדובר בפרויקט יזמי שהדירות בו מיועדות לשיווק לציבור הרחב. במתחם מתוכננות שתי בריכות משותפות: בריכה מקורה בקומת המרתף ובריכה נוספת על גג פעיל, לצד שטחי שהייה וגינון לרווחת כלל הדיירים.

מגרש 3101: 203 דירות ומגדל בן 20 קומות

התוכנית הגדולה מבין השלוש היא זו של מגרש 3101, הכוללת 203 יחידות דיור. הבינוי מורכב משני מבנים מרקמיים בני תשע קומות וממגדל בן 20 קומות. את התכנון מוביל משרד אורלי שרם אדריכלים, ואדריכלות הנוף הופקדה בידי צור־וולף אדריכלי נוף.

בקומות הקרקע ישולבו מסחר, מבואות מגורים ושטחים משותפים. החצר הפנימית ומערך המעברים יקשרו בין רחוב הים, שדרה 8 ופארק המסלול. על גג המבנה המרקמי הדרומי מתוכננים מתחם לרווחת הדיירים ובריכה משותפת. נוסף על כך, התוכנית מאפשרת הקמת בריכות פרטיות בחלק מדירות הגג. גם במקרה הזה, בעלי הקרקע הם אנשים פרטיים שמקדמים את התכנון ישירות והדירות, סביר להניח, לא ישווקו לציבור הרחב.

מהנייר לשטח: התקדמות בשלוש שכונות

אישור תוכניות אלה במתחם הצפוני של הרובע מצטרף לשלוש תוכניות אדריכליות שכבר אושרו ביניהם, הפרויקט של כלנית נכסים ופיתוח במגרש 3207, ושתי תוכניות של דיור להשכרה של אפריקה ישראל במגרשים 3202 ו-3209. סך יחידות הדיור בשש תוכניות העיצוב המאושרות מגיע ל־854, כ-15 אחוז מסך יחידות הדיור המתוכננות בצפון הרובע.

במתחם אשכול הדרומי, אושרו כבר כל תוכניות העיצוב האדריכלי, למעט מגרש אחד שיגיע בשבועות הקרובים לאישור הוועדה, ואילו במתחם המרכזי חלה התקדמות משמעותית וגם בה אושרו כבר תוכניות בינוי לכמחצית מהמגרשים ולמעלה מ-50% מסך יח"ד המתוכננות.

מהנדס העיר אודי כרמלי ציין בישיבה כי מתפתחת בשדה דב שפה אדריכלית ייחודית עם נגיעות והתייחסויות עיצוביות לתל אביב ההיסטורית והעכשווית. הוא ציין לטובה את האיכות האדריכלית והתחכום שמשתבחים מפרויקט לפרויקט.

לקריאה נוספת: חוויית מגורים שכמעט לא קיימת בארץ: כך ייראו החיים בשדה דב בעיני המתכננים

The post בקו ראשון לים: אושרו שלושה פרויקטים חדשים בשדה דב appeared first on רובע שדה דב.

הקו הירוק מתוכנן לחבר בין חולון וראשון לציון בדרום לבין תל אביב והרצליה בצפון. במקטע הצפוני שלו הוא יעבור באזור רובע שדה דב, ויאפשר חיבור ישיר למרכז תל אביב ולמוקדים מרכזיים כמו אוניברסיטת תל אביב, גני יהושע, רמת החייל ופארק עתידים. בנוסף, הוא צפוי לאפשר נסיעה רציפה משכונות דרום העיר, דרך שדה דב, ועד הרצליה.

עבור תושבי הרובע העתידי, מדובר באחד מעורקי התחבורה הציבורית המרכזיים. מסלול הרכבת הקלה מתוכנן לעבור לאורך רחוב אבן גבירול, שיהפוך לעמוד השדרה העירוני של הרובע. בתוכניות מרכז וצפון שדה דב נשמרה במרכז הרחוב רצועה ייעודית למסילות, לצד נתיבי נסיעה, מדרכות רחבות ושבילי אופניים.

ענף נוסף של הקו צפוי להמשיך לאורך רחוב איינשטיין, לכיוון אוניברסיטת תל אביב וצפון־מזרח העיר. כך יחוברו שכונות שדה דב לא רק למרכז תל אביב, אלא גם לרמת אביב, למוקדי התעסוקה בצפון־מזרח העיר ולרשת הרכבות הקלות והמטרו העתידית.

המנהרות הושלמו, עבודות התחנות נמשכות

מעיריית תל אביב-יפו נמסר כי הושלמה חפירת שתי המנהרות התת-קרקעיות של הקו הירוק, מהתחנה המרכזית הישנה באזור רחוב לוינסקי ועד נחל הירקון. העבודות עוברות כעת לשלב הקמת התחנות, השלמת המערכות ופיתוח מחדש של הרחובות שמעל התוואי.

בחלקים העיליים של הקו צפויות להתבצע לצד המסילות גם עבודות לשדרוג המרחב הציבורי, ובהן הרחבת מדרכות, סלילת שבילי אופניים, נטיעת עצים והוספת צמחייה. בעירייה מציינים כי המטרה היא לא רק להקים תשתית תחבורתית, אלא גם לחדש את הרחובות שלאורך הקווים הירוק והסגול.

אגב, התקדמות נרשמת גם בבניית הקרונות. השבוע פרסמה חברת נת"ע תמונות ראשונות ממשלחת בראשות ענת טוקר אלפרט משנה למנכ״ל נת”ע, מלה רושל, צרפת. שם בונה הזכיין את הקרונות עבור הקו הירוק. משלחת הקו הירוק נסעה בהרצה הראשונה של הקרונות, שיגיעו בשנה הבאה לדיפו חולון.

הקו הסגול צפוי להיפתח לפני הקו הירוק

ומה קורה עם הקו הסגול? לדברי חולדאי, עבודות הקו הסגול צפויות להסתיים בתוך פחות משנה. במהלך שנת 2027 אמורות להתחיל נסיעות הרצה ובחינה ללא נוסעים, והפעלתו המסחרית מתוכננת לשנת 2028. הקו הסגול הוא קו עילי שיחבר בין מזרח תל אביב למרכזה וימשיך גם לכיוון המרכז הרפואי שיבא בתל השומר ואוניברסיטת בר אילן. בחלקים מרחוב ארלוזורוב ומרחוב בן יהודה כבר ניתן לראות את מסילות הרכבת שהונחו. עם השלמת הקווים הירוק והסגול תפעל במטרופולין רשת של שלושה קווי רכבת קלה, לצד הקו האדום שכבר פועל. שלושת הקווים יחד יחברו את תל אביב-יפו ל-13 רשויות מקומיות.

עבור שדה דב, יעד שנת 2030 מספק לראשונה מסגרת זמן ברורה יותר להשלמת החיבור המסילתי של הרובע. מאחר שהאכלוס הראשון בשכונת אשכול צפוי להתחיל גם הוא באותה שנה, נראה כי הנגישות התחבורתית לתושבים החדשים תתקדם בד בבד עם אכלוס השכונה.

לקריאה נוספת: הקו הירוק: התקדמות בעבודות הביצוע בכניסה וביציאה משדה דב

The post עבודות הקו הירוק מתקדמות: מתי תגיע הרכבת לשדה דב? appeared first on רובע שדה דב.