20 מטר מתחת לפני הקרקע

אחד המאפיינים הבולטים של הפרויקט הוא מיקומה של התחנה כולה מתחת לפני הקרקע. היא נבנתה בעומק של כ־20 מטרים, בלב סביבה עירונית פעילה ובתנאי שטח וטופוגרפיה מורכבים. העבודות כללו חפירה ודיפון בהיקף משמעותי ותכנון הנדסי שהותאם למגבלות השטח. אחד השלבים המורכבים בפרויקט היה הכנסת שני שנאי הכוח הגדולים אל מעמקי התחנה, בסמוך לכביש פעיל ובאזור שבו מתקיימת תנועה שוטפת.

ירון ליב, מנהל אגף השנאה בחברת החשמל, מסר כי התחנה היא "תשתית משמעותית שתשרת את תושבי רמת אביב וצפון תל אביב, את העסקים ואת המוסדות באזור לשנים קדימה".

גם תשתית המים מתכוננת לגידול בצפון העיר

הפעלת תחנת המשנה מצטרפת למהלכי תשתית נוספים המקודמים בצפון תל אביב על רקע הבנייה והגידול הצפויים באזור בשנים הקרובות. באוגוסט האחרון מקורות ומי אביבים דיווחו כי הן מקדמות את "קו פי גלילות" – קו המים החמישי לתל אביב, באורך של יותר משבעה קילומטרים ובהשקעה המוערכת בכ־80 מיליון שקל. הקו צפוי לחבר את צפון תל אביב למערכת המים הארצית ולהגדיל הן את כושר האספקה והן את הגיבוי של מערכת המים העירונית. היעד שהוצג להפעלתו הוא עד סוף 2030.

הקו נועד להתמודד בין היתר עם העלייה המשמעותית בצריכת המים הצפויה בעקבות הקמת רובע שדה דב והשכונות החדשות בצפון העיר. שני הפרויקטים משקפים את היקף ההיערכות התשתיתית הנדרשת בצפון תל אביב לקראת השנים הבאות ואכלוס אלפי יחידות דיור בשדה דב לצד שטחי מסחר, תעסוקה, מלונאות ומבני ציבור.

לקריאה נוספת: אור ירוק לקו המים החמישי לתל אביב, שיסלול את הדרך לאכלוס שדה דב

The post לקראת תנופת הבנייה בצפון תל אביב: תחנת משנה חדשה ב־217 מיליון שקל appeared first on רובע שדה דב.

את התוכנית ערך משרד מילוסלבסקי אדריכלים, ואדריכלות הנוף הופקדה בידי בהא מילחם. עם אישורה של התוכנית עולה מספר תוכניות העיצוב המאושרות במתחם הצפוני של הרובע לשבע, הכוללות יחד 1,174 יחידות דיור, כ-29% מתוך 4,022 יחידות הדיור המתוכננות במתחם.

המגרש הגדול במכרז הצפוני

אביב מליסרון זכתה במגרש במכרז של רשות מקרקעי ישראל שתוצאותיו פורסמו ב-26 במרץ 2025, ושבמסגרתו שווקו בצפון הרובע 10 מגרשים לבניית 1,731 דירות לשוק החופשי. זה היה המגרש הגדול ביותר באותו מכרז, והחברה שילמה עבורו 604 מיליון שקל, כ-1.88 מיליון שקל קרקע ליחידת דיור.

המגרש ממוקם בחלקה המרכזי של תוכנית צפון הרובע: רחוב אבן גבירול, שלאורכו יעבור הקו הירוק של הרכבת הקלה, גובל בו ממזרח; שדרה 9 מדרום; רחוב 9 ממערב; ושטח ציבורי פתוח (מגרש 678) מצפון.

מגדל, שלושה מבנים מרקמיים וחצר באמצע

הבינוי מסודר סביב חצר פנימית, ומורכב ממגדל בן 40 קומות, הממוקם על מפגש אבן גבירול ושדרה 9 וכולל 220 דירות. שני מבני מגורים מרקמיים בני תשע קומות (45 ו-55 דירות בהתאמה) ובניין ייעודי לתעסוקה עם שבע קומות, חמש מתוכן עבור שימושי תעסוקה.

שתי הקומות העליונות של בניין התעסוקה וקומת הגג הפעילה שלו יוקדשו לשימושים לרווחת דיירי המגורים בכל המתחם, ובהן ימוקמו שתי בריכות שחייה משותפות – במרפסת גג ו/או בקומת הגג הפעילה. אדריכלית הפרויקט, עינב זיו, הגדירה את העיצוב כ"לא מתחכם", "נקי ואלגנטי", וציינה כי המטרה היה לתכנן פרויקט שמתכתב עם הבנייה בתל אביב הלבנה, ולאפיין כל אחד מטיפוסי המבנים בפרויקט עם זהות משלו.

חצר פתוחה לציבור ורצף הליכה אל השצ"פ

בדומה לפרויקטים אחרים שאושרו ברחבי שדה דב, קומת הקרקע מאופיינת בחזית מסחרית פעילה. החצר הפנימית תהיה בזיקת הנאה לציבור: כ-630 מ"ר משטחי החצר יהיו פתוחים למעבר הולכי רגל ובתחזוקה עירונית. החצר תוכננה כמרחב הליכה ושהייה רציף, והיא תתחבר למדרכות העירוניות, לקולונדה שלאורך אבן גבירול ושדרה 9, ולשטח הציבורי הפתוח שמצפון למגרש. כך ייווצר רצף הליכה בציר צפון-דרום ובציר מזרח-מערב דרך המתחם.

תמהיל, חנייה וקיימות

תמהיל הדירות עומד בדרישות התב"ע: 80 דירות קטנות (25%), 79 דירות בינוניות (25%) ו-161 דירות גדולות וגדולות מאוד (50%). בנוסף מתוכננות 18 "דיוריות" – 14 מהן במגדל, בקומות 20 עד 39. מתחת למגרש מתוכננות ארבע קומות מרתף, והכניסה אליהן תהיה משדרה 9 באמצעות רמפה באחד מהבניינים המרקמיים. בתחום הפרויקט מתוכננים חדרי אופניים בקומת הקרקע ובמרתף העליון, לצד מקומות חנייה לאופניים בשטחי הפיתוח. כל הדירות יחוברו למערכת ניקוז נפרדת למים אפורים, ופינוי האשפה יתבצע באמצעות מערכת פניאומטית שתתחבר למערך העירוני.

לקריאה נוספת: אור ירוק לקו המים החמישי לתל־אביב, שיסלול את הדרך לאכלוס שדה דב

The post מגדל בן 40 קומות ו-320 דירות: אושרה תוכנית העיצוב של 'אביב בשדה דב' appeared first on רובע שדה דב.

מ"מ ראש העירייה ויו"ר ועדת תכנון ובנייה, ליאור שפירא, הגדיר בישיבה את המתחם כ"מיקום סופר אסטרטגי" בשפך הירקון, אזור שעובר פיתוח משמעותי ושמצפון לו מתוכננת גם מעגנה. לדבריו, הפרויקט הוא חוליה משמעותית בפיתוח העיר, עם דגש חדש על פיתוח גדת הירקון.

התוכנית היא תוצר משותף של שני המשרדים, מילבאואר אדריכלים ות.מ.א אדריכלות נוף, שזכו בתחרות האדריכלית במאי 2026. התכנון מבוסס על שימור ה"עיגול" החיצוני של המיכלים, ובתוכו תוספת "עיגול" פנימי חדש, שייצר חללי פנים ייחודיים, מוארים באור טבעי- חוויה אדריכלית מרשימה המחברת בין עבר תעשייתי להווה אורבני.

מרחצאות, תרבות וחיי לילה

התוכנית שאושרה מגדירה סל שימושים רחב לשלושת מבני הפלדה הקיימים. בתחום הספורט והבריאות ניתן יהיה לשלב תנועה, ספורט, ריפוי וגוף-נפש, וכן מרחצאות ו"חוף ים", בפעילות יום ולילה.

בתחום התרבות מאפשרת התוכנית תערוכות, חללי יצירה, מוזיאון, ספרייה, שימושים קהילתיים ומועדון.

בתחום הפנאי והבילוי נעשית הבחנה בין שעות היממה: ביום ניתן יהיה לקיים סדנאות, אירועים, כנסים והופעות; בלילה: הופעות, מוזיקה ומועדון. כלומר, התוכנית מאפשרת גם פעילות תרבות ובילוי בשעות הלילה.

אדריכלית אורית מילבאואר ציינה בדיון כי העירייה היא שתקבע בהמשך אילו שימושים יופעלו בפועל בכל אחד מהמיכלים.

חדר המשאבות יהפוך למרכז מבקרים ובית קפה

לצד שלושת המיכלים הגדולים פזורים באתר מבנים ומתקנים תעשייתיים נוספים בהיקף של כ-900 מ"ר, ובהם מיכלים קטנים, בית איתות ומבני שירות. גם הם ישולבו במתחם החדש ויוכלו לשמש, בין היתר, למסחר ולהסעדה. כך לדוגמה, חדר המשאבות ההיסטורי, ששטחו כ-280 מ"ר, מיועד להפוך למרכז מבקרים ובית קפה, מקום שבו ניתן יהיה לספר את סיפור האתר וחוות המיכלים.

פארק חדש בין שדה דב לפארק הירקון

סביב המיכלים יפותח פארק שיחבר את רובע שדה דב מצפון עם שפך הירקון, רדינג ופארק הירקון מדרום. בתוך חוות המיכלים יוקצו כחמישה דונם לאזורי התכנסות מרוצפים ונגישים. כיכר נוספת מתוכננת בפינת שדרות רוקח ורחוב 2, ומבואות כניסה ייווצרו מול גשר ווקופ וגשר התערוכה. בצפון המתחם תוקם גבעה נופית שתעלה מגובה הפארק אל המפלס המוגבה סביב מיכלי הדלק ותשמש נקודת תצפית אל שפך הירקון, הים ותחנת הכוח רדינג. חלק מגשרי השירות, המדרגות והאלמנטים התעשייתיים ישוקמו וישולבו בפיתוח החדש, וידגישו את המורשת התעשייתית של המקום.

הטיילת תוסט, גדת הירקון תשוקם

אחד המהלכים המשמעותיים בתוכנית מתרחש דווקא מחוץ למיכלים. הטיילת ושבילי הולכי הרגל והאופניים יוסטו משפת הירקון מזרחה, לכיוון המיכלים, כדי לפנות מקום להרחבת הגדה ולשיקום האקולוגי שלה. לאורך הגדה ישולבו אזורים טבעיים לצד נקודות ישיבה, תצפית וקשר עם המים.

התוכנית שמה דגש משמעותי על קיימות ושיקום סביבתי. בין היתר, יוקם במתחם אזור השהייה טבעי למי נגר, ויבוצע שיקום של גדות הירקון- מהלך שיאפשר יצירת בתי גידול מגוונים לדגים, צמחייה, חרקים וציפורים, ויחזיר למרחב את המופע הטבעי המקורי שלו.

בלי חניה בתוך הפארק

תכנון המתחם מקדם הליכה, רכיבה ותחבורה ציבורית: מסוף האוטובוסים המתוכנן יהיה במרחק של כ-200 מטר, ותחנת הקו הירוק של הרכבת הקלה במרחק של כ-300 מטר. במקביל, תקן החניה לרכב פרטי בתוך התוכנית נקבע על אפס. כניסת כלי רכב תותר רק לצורכי חירום ותפעול, בעוד מתקני חניה לאופניים ימוקמו בכניסות ובסמוך למיכלים. החניה לרכב ולאופנועים תישאר מחוץ לפארק.

שפירא סיכם ואמר: "זהו מהלך שממחיש כיצד תכנון נכון יכול להפוך תשתית היסטורית למרחב ציבורי חדש, משמעותי ופתוח לכולם. אנחנו מחברים כאן בין שימור, טבע וחיי העיר, ומשיבים לתושבות ולתושבים אזור שהיה במשך שנים סגור ומנותק, והופכים אותו למרחב ירוק, תוסס ומעורר השראה, בלב העיר".

לקריאה נוספת: מדרום לשדה דב: מיכלי הפלדה הענקיים יהפכו למוקד תרבות ובילוי חדש

The post החיים החדשים של מיכלי הדלק: פארק, תרבות ובילויים בשפך הירקון appeared first on רובע שדה דב.

הרקע להחלטה הוא מחלוקת בין הגורמים המעורבים: מנהלי הגוש הגדול, יחד עם יו"ר ועדת ההגרלה, השופט בדימוס איתן אורנשטיין, ביקשו להתקדם בהליך בטענה שמדובר בהגרלה בין מתחמים בלבד ולא בשיבוץ למגרשים ספציפיים, ושבעלי הקרקע ממתינים שנים ארוכות. מנגד, קבוצת בעלי זכויות המיוצגת על ידי עו"ד דורון כוכבי דרשה להמתין עד שתתקבל תמונה ברורה על היקף הזיהום.

"חלוקה שאיננה שוויונית"

השופט יעקב שקד קיבל את עמדת המתנגדים. לדבריו, הטענה שאפשר לקיים את ההגרלה כבר עכשיו נשענת על הנחה שהזיהום ישפיע באופן דומה על כל המתחמים, הנחה שאין כיום נתונים עובדתיים לתמוך בה. אם יתברר שהיקף הזיהום, משך הטיפול בו או עלות הניקוי שונים ממתחם למתחם, ייגזרו מכך גם הבדלים בשווי, שיחייבו לעדכן את המקדמים שקבע שמאי המנהלים. הגרלה שתתבצע כעת על בסיס מקדמים שנקבעו לפני גילוי הזיהום עלולה להוביל, כלשון ההחלטה, ל"חלוקה שאיננה שוויונית", כשעל הפרק זכויות ששוויין מיליארדי שקלים.

בית המשפט דחה גם את הרעיון להגריל עכשיו ולתקן בהמשך: תיקון מאוחר של המקדמים עלול לחייב העברת בעלי זכויות ממתחם למתחם ושינוי במספר יחידות הדיור האקוויוולנטיות שיוקצו לכל אחד. מעבר לכך, ציין השופט, מאחר שגם המנהלים אינם מציעים לחלק את המגרשים הספציפיים לפני בירור סוגיית הזיהום, הגרלת המתחמים לבדה לא תקדם באמת את התכנון והבנייה בשטח. עם זאת, הודגש כי ההחלטה נכונה לתמונה העובדתית הנוכחית בלבד, ונתונים חדשים עשויים לשנותה.

מה כבר ידוע על היקף הזיהום?

לפי מיפוי שהוגש לבית המשפט במרץ 2026, מגרש 102 במתחם אשכול והמגרשים 2201, 2210, 2213 ו־2266 במתחם מרכז הרובע נמצאים באזורים שהוגדרו כבעלי חשד לזיהום PFAS על בסיס השימושים ההיסטוריים בקרקע. בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה נדרשים במגרשים אלה ארבעה דיגומי קרקע לדונם. לעומתם, במגרשים 108 במתחם אשכול ו־2202, 2204 ו־2214 במרכז הרובע נדרשים שני דיגומים לדונם. עם זאת, עצם הכללתם של מגרשים בקבוצת החשד אינה מעידה כי בכל אחד מהם נמצא זיהום בפועל.

מנהלי הגוש מסרו לבית המשפט כי פוטנציאל הזיהום נוגע לכ-46% מהזכויות במתחם אשכול ולכ-56.8% מהזכויות במתחם השני (מרכז שדה דב). רמ"י עדכנה כי ועדת ההיגוי לטיפול בקרקעות מזוהמות אישרה הגדלת תקציב ומימון ביניים לחקירות, וכי תוכניות הדיגום ממתינות לאישור המשרד להגנת הסביבה, הליך שצפוי להימשך כחודש. בית המשפט הורה לרשות להגיש עדכון מפורט עד 6 באוקטובר 2026.

המשמעות לבעלי הקרקעות וההשלכות על פיתוח הרובע

בפועל נוצר פער הולך ומתרחב בין שני סוגי המגרשים ברובע: יזמים שרכשו קרקעות במכרזי רמ"י כבר מקדמים תכנון ובנייה בחלק מהמתחמים, בעוד שאלפי בעלי הזכויות הפרטיים אינם יכולים להתקדם לתכנון קונקרטי של הפרויקטים שלהם, משום שטרם נקבע באיזה מתחם ובאיזה מגרש ימומשו זכויותיהם. העיכוב גם מקשה על התארגנות קבוצות בעלים לקידום פרויקטים משותפים, שהיא תנאי מעשי להתקדמות לבנייה.

שלושת המתחמים שבהם אמורים בעלי הזכויות לקבל זכויות הם מתחם אשכול, שבו מדובר בכ-818 יחידות דיור אקוויוולנטיות; המתחם המרכזי, שבו מדובר בכ-1,483 יחידות; ומתחם נוסף בתוכנית תא/3700 מצפון לרובע שדה דב, שבו מדובר בכ-202 יחידות.

העיכוב אינו עוצר את כלל הפיתוח ברובע, אך הוא ממשיך לדחות את מימוש הזכויות של חלק משמעותי מבעלי הקרקע הפרטיים.

חזית מקבילה: בג"ץ

במקביל להליך בהרצליה, נמשך הקרב הרגולטורי הרחב יותר. אדם טבע ודין הודיעה כי היא מתנגדת להמלצת בג"ץ למחוק את העתירה שהגישה בסוף 2022 נגד המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות ורשות המים בנוגע לטיפול בזיהומי PFAS. לטענת העמותה, כמעט ארבע שנים אחרי הגשת העתירה טרם הותקנו התקנות שיסדירו את היבוא והשימוש בחומרים, בעוד היקף הזיהום מתרחב: לפי עדכון המדינה קיימים כיום 35 אתרים חשודים ברחבי הארץ, ב-12 מהם אושר זיהום, ומספר קידוחי מי השתייה שנפסלו עלה ל-18. העמותה מבקשת מבג"ץ לקצוב למדינה מועד להשלמת התקנות ולהמשיך לפקח על ההליך.

לקריאה נוספת: המשרד להגנת הסביבה דורש לעצור עבודות תשתית בשדה דב

The post בית המשפט הקפיא את הגרלת המתחמים בין בעלי הקרקעות הפרטיים appeared first on רובע שדה דב.

שתי חזיתות משמעותיות באבן גבירול

פרויקט GINDI SDE DOV מוקם בשני מגרשים נפרדים במרכז הרובע, ושניהם בעלי חזיתות לרחוב אבן גבירול – הציר העירוני הראשי המתוכנן של שדה דב, שבו יעבור גם הקו הירוק של הרכבת הקלה. תוכנית מרכז שדה דב מגדירה את המשך אבן גבירול כ"עמוד השדרה" של הרובע, עם הקו הירוק של הרכבת הקלה, תחבורה ציבורית, שבילי אופניים ושימושים מסחריים ותעסוקתיים לאורכו.

מגרש 2255, שבו מתוכננות 382 יחידות דיור, נמצא בצומת אבן גבירול ורחוב איינשטיין. שטחו כ־5.86 דונם. תוכנית העיצוב שאושרה כוללת מגדל בן 45 קומות, מגדלון בן 20 קומות ושני מבנים מרקמיים, לצד שימושי מסחר ותעסוקה.

מגרש 2206, שבו מתוכננות 326 יחידות דיור, נמצא אף הוא לאורך אבן גבירול, אך במוקד אחר של מרכז הרובע, בסמוך לשדרה 4. שטחו כ־8.5 דונם. התכנון כולל שני מגדלי מגורים בני 20 קומות ושלושה מבנים מרקמיים בני תשע קומות. אחד המבנים המרקמיים מיועד לתעסוקה. שני הפרויקטים אינם מגרש רציף אחד, ולכן משמעות העסקה רחבה יותר מרכישת מרכז מסחרי בודד: ריט 1 תחזיק ברכיב המסחרי והתעסוקתי של גינדי בשני מוקדים שונים לאורך הציר הראשי של מרכז הרובע.

רוב הדירות בפרויקט נמכרו, וכעת גם שטחי המסחר

גינדי החזקות זכתה בשני המגרשים בראשית 2025, במסגרת מכרזי המתחם המרכזי של הרובע, בתמורה לכ-1.24 מיליארד שקל כולל הוצאות פיתוח. בשני המגרשים יחד מתוכננות 708 דירות. הפרויקט יצא לשיווק ביוני אותה שנה בטווחי מחיר נמוכים במידה ניכרת מזה של פרויקטים אחרים ששווקו עד אותה עת ברובע, ומרבית הדירות בו כבר נמכרו.

עסקת המסחר עם ריט 1 עליה מדווחת גינדי נחתמת פחות משנה וחצי אחרי זכייתה של גינדי בקרקע. עבור גינדי, העסקה מאפשרת לממש כבר בשלב מוקדם את הרכיב המניב של הפרויקט, בלי להמתין להשלמת הבנייה ולשיווק נפרד של חנויות ומשרדים. עבור ריט 1 מדובר ברכישת נכס מניב עתידי בשני מוקדים מרכזיים ברובע חדש שבו צפויים להתגורר ולעבוד עשרות אלפי אנשים.

עד כה עיקר תשומת הלב בשדה דב הופנתה למכרזי הקרקע, למחירי הדירות ולתחרות בין פרויקטי המגורים השונים. העסקה בין גינדי לריט 1 מספקת הצצה לשלב הבא בהתפתחות הרובע – פיתוח שטחי התעסוקה והמסחר.

לקריאה נוספת: אושרה בתנאים תוכנית העיצוב ל־26 אלף מ״ר תעסוקה ומסחר על אבן גבירול

The post עסקת ענק בשדה דב: ריט 1 תרכוש מגינדי את שטחי המסחר והתעסוקה appeared first on רובע שדה דב.

דוח מבקר המדינה שפורסם ב־2025 מצא שכ־90% מהשטח העירוני בישראל מתאפיין במחסור בצל. מחקר של המשרד להגנת הסביבה, שבחן גלי חום בישראל בשנים 2012–2020, מצא בממוצע כ־45 מקרי תמותה עודפת בכל גל חום.

בשדה דב, רובע חדש שנבנה מן היסוד, ומבוסס על הליכתיות, השפעת האקלים הישראלי נכנסה לשיקולי התכנון הרבה לפני שהרחובות נסללו. מודלים של רוח, שמש ונוחות אקלימית בדקו היכן יהיה נעים ללכת, היכן עלולות להיווצר רוחות חזקות מדי, ועד כמה עמוק תכנס הבריזה מהים לתוך הרובע. בחלק מהמקרים התוצאות הובילו לשינויים של ממש בתוכניות הבינוי.

מתי עף לך הכובע?

התכנון האקלימי של שדה דב מתייחס לרוחות משני סוגים שונים: את האחת, בריזת הים הנעימה, רוצים להכניס פנימה, עד רחוב אבן גבירול ואף מזרחה מכך. ואת השנייה, רוח חזקה, שנוצרת או מתחזקת סביב הבנייה הגבוהה ועלולה אף לפגוע בהולך הרגל, מנסים לעצור. כך מסביר האדריכל רונן כנורי, ראש צוות התכנון מטעם מנעד אדריכלים.

כנורי משרטט את הגבול ביניהן: "מישהו הגדיר את זה באופן ציורי: מתי עף לך הכובע מהראש. כל עוד אתה מרגיש רוח ולא עף לך הכובע, זה נחמד. ברגע שעף הכובע מהראש, זו כבר רוח לא נעימה".

ל"כובע" הזה יש כמובן גם ערכים מספריים. בדוחות המיקרו־אקלים נבדקו רוחות במהירויות של 6, 9, 15 ו־20 מטר לשנייה. רוח מעל 6 מטר לשנייה כבר נבחנת מבחינת נוחות, אבל הסף המותר תלוי מאוד במה שאנשים אמורים לעשות במקום: לעבור ברחוב, להיכנס לבניין או לשבת בבית קפה לאורך זמן.

"התקן תלוי בשימוש", מסבירה רבקה חוצן, יועצת סביבה מאדמה שערכה את התסקיר הסביבתי של הרובע. "אם אנשים סתם הולכים במדרכה זה תקן אחד, ואם את רוצה שאנשים ישבו שם בבית קפה ולא הכול יעוף להם, זה תקן אחר". המטרה, לדבריה, אינה לעצור את האוויר: "את רוצה לאפשר כניסת רוח חלשה ולא לאפשר זרימת רוח חזקה".

לדבריה, בשדה דב המתח הזה משמעותי במיוחד. "האתגר האקלימי המרכזי הוא הקרבה לים", אומרת חוצן. "ליד הים יש רוחות חזקות יותר, ובשילוב עם הבנייה הגבוהה זה יכול ליצור מנהרות רוח מסוכנות".

הרוח שהזיזה מגדלים

כנורי מתאר את תהליך תכנון הרובע שנקבע בין האדריכלים ליועצי הרוח: "היועץ מריץ את המודל ואז אומר לנו, פה נוצר מסדרון רוח. אז הזזנו את המגדל למקום אחר והרצנו שוב כדי לוודא שעכשיו זה בסדר. היה דיאלוג כזה כל הזמן".

השפעת הבדיקות חלחלה גם להוראות התוכנית. "עבור כל מגרש קבענו שני קווי בניין: קו בניין לבנייה המרקמית וקו בניין למגדל". כנורי מספר כי מיקום המגדל בתוך המגרש נקבע מראש ולא נתון לשינוי של היזם. הסיבה פשוטה: "אם עשינו בדיקות רוחות למגדל במקום מסוים והאדריכל יזיז אותו, אז בדיקת הרוח שעשינו לא שווה שום דבר".

הבריזה לא אמורה לעצור בבניין הראשון

אם בצד אחד של המשוואה נמצאת הרוח החזקה מדי, בצד השני נמצאת הבריזה שרוצים למשוך כמה שיותר מזרחה, אל פנים הרובע. הרחובות הניצבים לים הם דרך אחת לעשות זאת, אבל בשדה דב ניסו להעביר את האוויר גם דרך הבלוקים עצמם.

"קבענו שבעצם חלק מהמסד, אותה בנייה מרקמית שמקיפה את החצר הפנימית, תהיה מחוררת, תהיה פתוחה", מסביר כנורי. "ודרכה תיכנס רוח לחצר הפנימית". הרעיון הוא שהאוויר לא ייעצר בחצר, אלא יוכל להמשיך משם מזרחה אל הרחוב הבא.

כאשר נשמר מיפתח רציף ממערב למזרח, האוורור חודר לתוך המתחם. בבלוקים שבהם אין פתיחה לכיוון מערב, תנועת האוויר בפנים פוחתת משמעותית. בעקבות הבדיקות הומלץ לשמור על רציפות המיפתחים, ובקו החוף אף להרחיב פתחים בקומת הקרקע לרוחב של לפחות 12 מטר כדי לאפשר לבריזה להגיע לבלוקים המזרחיים. כלומר, הרחוב אינו "צינור האוויר" היחיד של השכונה. גם קומת הקרקע, המעברים והחצרות הם חלק ממערכת האוורור.

לצד שיקולי הרוח, חשוב גם להמשיך את תל אביב

לכאורה, ניתן היה לתכנן את כל רשת הרחובות רק לפי הכיוון שמכניס הכי הרבה בריזה. בפועל, כנורי מדגיש, עיר היא מערכת מורכבת יותר. אחת השאלות שעלו הייתה האם להמשיך את דפוס הרחובות האלכסוני, בזווית של 45 מעלות לים, של השכונה הסמוכה, נוף ים. ההחלטה הייתה אחרת: הרחובות בשדה דב תוכננו מקבילים וניצבים לים.

הבחירה אמנם מסייעת פחות לחדירת הרוח, אבל מבחינת כנורי יש לה משמעות עירונית נוספת. "ה DNA-של תל אביב הוא שאתה מסתכל מערבה ורואה ים", הוא אומר. "גם אם זווית אחרת היא יותר טובה מבחינה אקלימית, עדיין יש שיקולים שהם לא רק הרוחות. יש את ההתמצאות האורבנית".

כנורי מדגיש שהבחירה ברחובות שתי וערב אנכיים וניצבים לים הם חלק מהרצון של שדה דב לא להיות שכונה נפרדת אלא המשך של העיר, בהתאם לתוכנית גדס הישנה. "מה שדה דב רוצה לעשות? להמשיך את תל אביב גרסה המודרנית של המאה ה־21", הוא מסכם.

צל ורוח: מה באמת קובע אם נעים ברחוב?

אבל רוח לבדה אינה הופכת רחוב להליכתי. אם הולך הרגל נמצא כל הדרך בשמש ישירה, גם בריזה לא תמיד תספיק. חוצן מסבירה שבשלבים המתקדמים יותר של התכנון כבר לא הסתכלו רק על מודל רוח או על מודל הצללה בנפרד, אלא על נוחות אקלימית: "כמה יהיה לאנשים נעים להסתובב ברחוב ולהיות בפארקים".

"הרבה מהצל מגיע מהבניינים עצמם, ולא מעצים או הצללות מלאכותיות", מדגישה חוצן. גובה הבניין, רוחב הרחוב והמרווחים בין המבנים קובעים במידה רבה כמה זמן ייחשף הולך הרגל לשמש. גם כנורי מתאר את מיקום המגדלים כתוצאה של אותו איזון. "המטרה לא הייתה לייצר רחובות וחצרות מוצלים תמיד, אלא לשמור על שילוב של שמש וצל לאורך השנה: יותר הגנה בקיץ, לצד חשיפה מסוימת לשמש בחורף ובאזורים שבהם היא נחוצה לצמחייה".

לכך מצטרפות הקולונדות שתוכננו לאורך חלק מהרחובות וכמובן העצים, שאמורים עם התבגרותם להוסיף חופת צל ולשפר עוד יותר את המיקרו־אקלים ברחובות. למעשה, הצל אמור להגיע מכמה שכבות יחד: הבינוי, הקולונדות ושדרות העצים, ולא מפתרון יחיד.

נוחות אקלימית מעודדת גם את המסחר

הנוחות האקלימית שנבדקה ותוכננה בשדה דב נועדה לעודד הליכתיות גם בתנאי אקלים לא פשוטים. המטרה אינה רק בריאות הולך הרגל והפחתת עומס התנועה בכבישים, אלא גם עידוד המסחר ויצירת עירוניות פעילה ושוקקת. אחרי הכול, המגרשים ברובע אינם מיועדים רק למגורים. הם משלבים מסחר, תעסוקה ולעיתים מבני ציבור, ובקומות הקרקע נקבעו חזיתות פעילות: חנויות, מקומות בילוי, כניסות לבניינים, גנים ושירותים שונים.

"לא יהיה אפילו רגע אחד משעמם ברחובות של שדה דב", אומר כנורי. זו אולי אמירה אופטימית מאוד, אבל היא ממחישה את העיקרון: הליכתיות תלויה לא רק באפשרות הפיזית ללכת, אלא גם במה שקורה לאורך הדרך.

ההצללה שתושג בעזרת העצים והרוח אמורים, אם כן, לאפשר את ההליכה; עירוב השימושים והחזיתות הפעילות אמורים לתת לתושבים סיבה ללכת.

המבחן: חודש אוגוסט הישראלי

אפשר להריץ מודלים, להזיז מגדלים, לפתוח מעברים לבריזה, לתכנן קולונדות ולהגדיר את דפנות הרחוב. בסופו של דבר, כל המערכת הזאת תיבחן באדם שהולך ברחוב.

ביום חם הוא לא יידע מהי מהירות הרוח שנמדדה בסימולציה, ולא יחשוב על קו הבניין של המגדל. הוא פשוט ירגיש אם הדרך מוצלת, אם האוויר זז, אם בפינת המגדל הרוח חזקה מדי, ואם הרחוב נעים ומעניין מספיק כדי לבחור ללכת בו.

כנורי עצמו מודה שהאתגר רק מחריף עם השנים ומצביע על האתגר שיעסיק יותר ויותר מתכננים בעתיד: "בקיץ הישראלי, לפעמים זה ממש בלתי נסבל להיות ברחוב, אבל אנחנו רוצים את האנשים בחוץ".

וזה יהיה גם המבחן האמיתי של שדה דב: לא רק אם הכול יהיה זמין וקרוב, אלא אם גם בחודשי יולי-אוגוסט, יהיה נעים מספיק להגיע לשם ברגל.

לקריאה נוספת: לא רק מגדלים: גם העצים צפויים להיות גבוהים במיוחד בשדה דב

The post לנהל את הבריזה: כך השפיע האקלים על תכנון רובע שדה דב appeared first on רובע שדה דב.

במרכזה עמד מהנדס התחנה חיים סלבין, ממקימי "רדינג". עוד לפני שהושלמה ההקמה פנה אליו שאול אביגור, מבכירי "ההגנה", והציע לו לעמוד בראש התעשייה הצבאית של הארגון (תע"ש). סלבין סיפר כי ההצעה הפתיעה אותו אך גם נגעה לליבו, שכן כבר קודם לכן החל להתעניין בתחום ייצור הנשק.

הדווידקה, מכשיר הלחץ והסליק

לצד תפקידו כמהנדס הראשי, גייס סלבין עובדים נוספים מחברת החשמל, ואחרי שעות העבודה ייצרו בבתי המלאכה של רדינג חלקי נשק ואמצעי לחימה. העובדים כינו זאת "עבודת קודש". מעמדה של התחנה כמפעל חיוני, שסיפק חשמל גם לשלטון הבריטי, הוא שאיפשר לפעילות להתקיים בחשאיות.

מהעדויות שבארכיון עולה כי גם הציוד ההנדסי של התחנה גויס למאמץ. סלבין תיאר כיצד נעשה שימוש במכשיר לחץ של חברת החשמל כדי לבדוק את תקינות הפצצות ולאתר סדקים שעלולים היו לגרום להתפוצצותן בעת הטיפול בהן. עוד עולה מהמסמכים כי בסיס המתכת של מרגמת ה"דווידקה" יוצר ככל הנראה בבתי המלאכה של רדינג, וכי בתחנה פעל גם סליק לאחסון נשק, שפונה זמן קצר לפני "השבת השחורה" (29 ביוני 1946, מבצע המעצרים הבריטי) והועבר לידי ארגון ההגנה.

מתחנת כוח למרכז תרבות ופנאי

תחנת רדינג נמצאת מדרום לרובע שדה דב, ובמשך עשרות שנים היו התחנה, שדה התעופה ומתקני התשתית שבאזור חלק מאותו מרחב תפעולי בצפון תל אביב. כיום עובר האזור שינוי נרחב: לצד הקמת רובע שדה דב מתוכננים סביב רדינג שטחי ציבור, פנאי ותרבות חדשים, תוך שימור חלק מהמבנים והתשתיות ההיסטוריים.

אחד המהלכים הבולטים הוא התוכנית לחידוש שלושת מיכלי הדלק ההיסטוריים של התחנה והפיכתם למתחם תרבות, פנאי, יצירה וספורט, לצד שיקום סביבתי של גדות הירקון. בנוסף, יש כאן גם היפוך מעניין: אם ב-1938 החשמל של העיר יוצר במפעל מרכזי אחד בשפך הירקון, הרי שהרובע החדש מתוכנן בהיגיון הפוך: ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים בכל מגרש, מרכזי אנרגיה תת-קרקעיים, ואיסור על מרכזי אנרגיה המבוססים על גז טבעי. 88 שנה אחרי – ומשק החשמל של אותה חלקת עיר, נראה אחרת לגמרי.

לקריאה נוספת: מדרום לשדה דב: מיכלי הפלדה הענקיים יהפכו למוקד תרבות ובילוי חדש

The post 88 שנה לתחנת רדינג שהיתה גם מפעל נשק סודי של "ההגנה" appeared first on רובע שדה דב.

הקו המתוכנן יהיה באורך של יותר משבעה קילומטרים ובקוטר של 60 אינץ'. הוא יתחבר למערכת המים הארצית מדרום לכביש 5 ויעבור בתוואי מורכב הכולל חציות של כביש 20 וכביש 2. מטרתו היא להזרים לצפון תל־אביב עשרות אלפי מטרים מעוקבים של מים ביממה, ובמקביל להגדיל את הגיבוי והיתירות של מערכת אספקת המים העירונית. במקורות מעריכים כי ניתן יהיה להשלים את הפרויקט ולהפוך את הקו לאופרטיבי עד סוף העשור (2030).

יו"ר דירקטוריון מקורות, עו"ד משה שמעוני, ציין כי "חיבור הקו החמישי לעיר יאפשר לחבר בין היכולות והתשתיות הארציות של מקורות לבין ההיכרות של התאגיד עם צורכי העיר. קידום הפרויקט יאפשר לשני הצדדים לתכנן יחד מערכת מים אמינה, מתקדמת וערוכה לשנים הבאות". יו"ר דירקטוריון מי אביבים, אברהם מנלה, הגדיר את החיבור בין החברות "מכפיל כוח לאומי ומוניציפלי", והוסיף כי שיתוף הפעולה יאפשר לקדם פתרונות הנדסיים וטכנולוגיים ולשמור על רציפות תפקודית ואיכות התשתיות בעיר.

הצורך בקו ידוע כבר שנים

הצורך בחיבור מים נוסף לתל־אביב אינו חדש. כבר בנספח תשתיות המים והביוב של רובע שדה דב מפברואר 2019 נכתב במפורש כי מתוכנן "חיבור מים חמישי לעיר ת"א" מקו של מקורות, בסמוך לצומת גלילות מערב. באותה עת הוערך קוטר הקו בכ־40 אינץ', לעומת 60 אינץ' בתכנון שמקודם כיום, אולם רק כעת, שבע שנים אחרי, התוכניות עוברות לביצוע.

גם במסמכי התכנון המאוחרים יותר נשמר הקו כחלק בלתי נפרד ממערך התשתיות של הרובע. בנספח המים והביוב של מרכז רובע שדה דב מדצמבר 2024 נכללה לצד הקו גם בריכת איגום בנפח של 15 אלף מ"ק. בנספח המקביל של צפון הרובע ממאי 2025 נקבע באופן מפורש כי תנאי להיתר בנייה הוא השלמתו והפעלתו של קו המים החמישי של מקורות ובריכת האיגום.

לוח הזמנים מתקרב לשלב האכלוס

לוח הזמנים של קו המים מקבל משנה חשיבות ככל שהבנייה במתחם אשכול מתקדמת. יזמים הפועלים במתחם פרסמו הערכות לפיהן הבנייה צפויה להסתיים בשנים 2029-2028. זאת בעוד מקורות ומי אביבים מכוונות להפעלת הקו עד סוף העשור. במקורות אף הבהירו כי ללא תשתית המים החדשה לא ניתן יהיה להתחיל בתהליך האכלוס בהיקפים המתוכננים. המשמעות היא שלוח הזמנים לביצוע הקו יצטרך להסתנכרן עם השלמת הפרויקטים הראשונים ברובע.

קו המים אינו התשתית הגדולה היחידה שאמורה להבשיל סביב תחילת אכלוס הרובע. הקו הירוק של הרכבת הקלה, שעליו נשען במידה רבה התכנון התחבורתי של שדה דב, צפוי להיפתח במהלך 2030. מכאן שגם תשתית המים וגם תשתית התחבורה הציבורית המרכזית של הרובע אמורות להגיע לבשלות בסוף העשור.

לא רק מי שתייה: פיילוט להשבת מים אפורים

לצד תשתית אספקת מי השתייה, שדה דב תוכנן מראש כרובע שבו ייושמו מערכות מים מתקדמות. אחת מהן היא מערכת להשבת מים אפורים – מים שמקורם בכיורי רחצה ובמקלחות בבנייני המגורים, שיופרדו ממערכת הביוב הרגילה, יוזרמו למתקן טיפול ייעודי ולאחר הטיפול ישמשו להשקיית שטחים ציבוריים.

בתוכנית המאושרת של מתחם אשכול נקבעה הפרדת מים אפורים במגרשים שיועדו לכך, ותוכננו שני מתקני טיפול. הוראות התוכנית אף קובעות כי במגרשים המחויבים בחיבור לא יינתנו היתרי בנייה ללא הצגת מערכת נפרדת לאיסוף המים האפורים, בהתאם להנחיות משרד הבריאות.

במרכז הרובע מתוכנן מהלך רחב יותר: המים יוזרמו למתקן טיפול בשטח הציבורי החופי וישמשו להשקיית הפארק החופי. המתקן אמור לפעול תחילה כפיילוט להשקיית כ־20 דונם, ובהמשך להתרחב להשקיית הפארק כולו המשתרע על פני כ־60 דונם. גם בצפון הרובע נקבע כי במבני המגורים תבוצע הפרדת מים אפורים וכי החיבור למערכת יבוצע בשלבים.

מערכת המים האפורים מצטרפת לשורה של תשתיות סביבתיות שנכללו בתכנון שדה דב, ובהן ניהול מי נגר, בנייה ירוקה, מערכות אנרגיה מתחדשת ומערכת אשפה פניאומטית. כך, לצד החשיבות שבהשלמת קו המים החמישי, הרובע אמור לשמש גם שדה יישום לתשתיות עירוניות מתקדמות שנועדו לצמצם צריכת משאבים ולהפחית את העומס על מערכות העיר הקיימות.

לקריאה נוספת: מהמקלחת לפארק השכונתי: אלפי דירות ברובע יחוברו למערכת מיחזור מים

The post אור ירוק לקו המים החמישי לתל־אביב, שיסלול את הדרך לאכלוס שדה דב appeared first on רובע שדה דב.

לדברי עיריית תל אביב-יפו שלב הביצוע צפוי להימשך כ־15 חודשים והיעד לפתיחת הגשר להולכי הרגל אמור להתרחש ברבעון האחרון של שנת 2027. העבודות מתקיימות בימים ראשון עד חמישי, בשעות 7:00–19:00, ברחוב לוי אשכול, בקטע שבין רחוב מאיר יערי לשדרות רוקח. במהלך התקופה יופעלו מעברים חלופיים להולכי רגל ולרוכבי אופניים, ומספר מקומות החניה בחניון הספורטק יצומצם.

170 מטרים של הליכה ורכיבה

אורכו של הגשר המתוכנן כ־170 מטרים ורוחבו הכולל שישה מטרים. הוא יכלול שביל אופניים ברוחב שלושה מטרים ומסלול נפרד להולכי רגל ברוחב 2.5 מטרים, וביניהם רצועת הפרדה ברוחב כחצי מטר. הגשר ייבנה מקונסטרוקציית פלדה ומבטון, עם מדרך מדק במבוק. המפתח המרכזי מעל שדרות רוקח יגיע עד לכ־42 מטרים, והגובה החופשי מתחת לגשר יהיה שישה מטרים לפחות. בקצותיו יוקמו רמפות מבטון, והביסוס יבוצע באמצעות כלונסאות. השיפוע האורכי של הגשר יהיה מתון (עד 5%) ולכן הוא יהיה נגיש ללא צורך במעלית. תאורה תוטמע במעקות כדי לאפשר שימוש גם בשעות החשכה, ומתחת לגשר, משני עברי שדרות רוקח, יותקנו מתקני חניה לאופניים. במסגרת הפיתוח הסביבתי מתוכננות גם נטיעות עצים מצפון ומדרום לגשר וחיבורים למערך השבילים הקיים והמתוכנן בפארק הירקון.

מהתכנון לביצוע: הליך שנמשך כשבע שנים

אף שהעבודות בשטח החלו רק כעת, תכנון הגשר החל לפני שנים. התוכנית הסטטוטורית להקמתו, תא/מק/4729, אושרה בוועדה המקומית כבר ביוני 2019. בנובמבר 2021 נדונה ואושרה גם תוכנית העיצוב האדריכלי והפיתוח הסביבתי של הפרויקט, שאפשרה להתקדם לתכנון המפורט ולשלב הביצוע. בשנת 2022 הוקצה לפרויקט תקציב ראשוני של 2.5 מיליון שקל, שנועד בעיקר לקידום התכנון. בשנים שלאחר מכן הורחבה המסגרת התקציבית בהדרגה, עד לסכום כולל של יותר מ־45 מיליון שקל.

המשמעות היא שהקמת הגשר מתחילה כשבע שנים לאחר אישור התוכנית הראשונית וכחמש שנים לאחר אישור העיצוב האדריכלי. פרק הזמן הממושך משקף את המעבר בין שלבי התכנון הסטטוטורי, התכנון ההנדסי, גיבוש מקורות המימון וההיערכות לביצוע מעל אחד מצירי התנועה המרכזיים בעיר.

על התכנון האדריכלי מופקד משרד ציונוב ויתקון אדריכלים. תכנון הקונסטרוקציה נעשה בידי רוקח אשכנזי מהנדסים ויועצים, תכנון הנוף בידי ברוידא–מעוז אדריכלות נוף ותכנון התנועה בידי נתן תומר הנדסה.

השלב הראשון בציר ארוך יותר

המשמעות התחבורתית של הגשר חורגת מהחיבור המקומי אל הפארק. על פי תוכנית העיצוב שאושרה בוועדה המקומית, מדובר בשלב הראשון של ציר צפון–דרום להולכי רגל ולרוכבי אופניים. השלב הנמצא כעת בביצוע כולל את הגשר שממשיך את רחוב לוי אשכול מעל שדרות רוקח ונוחת בפארק הירקון. בשלב עתידי מתוכנן גשר נוסף מעל נחל הירקון. החיבור בין שני הגשרים אמור ליצור ציר רציף מרובע שדה דב אל המשך רחוב ויצמן, כיכר המדינה ובהמשך דרומה לכיוון רחוב שאול המלך.

עם זאת, חשוב להבחין בין שני חלקי הפרויקט: רק הגשר שמעל שדרות רוקח נמצא כיום בביצוע. בפרסומים העירוניים העדכניים לא נמסר מועד להקמת הגשר השני מעל הירקון, ולכן החיבור הרציף עד כיכר המדינה ומרכז העיר הוא בשלב זה יעד תכנוני עתידי.

עבור רובע שדה דב, הקמת הגשר היא חלק מהיערכות רחבה יותר לחיבור הרובע החדש אל מערכות התחבורה, הפארקים והשכונות הקיימות בצפון תל אביב. לצד הקו הירוק של הרכבת הקלה ורשת שבילי האופניים המתוכננת ברובע, הגשר צפוי לספק לתושבים העתידיים אפשרות להגיע לפארק הירקון ברגל או באופניים, ללא צורך בחציית שדרות רוקח במפלס הכביש.

לקריאה נוספת: הכי ארוך בתל אביב: התקדמות בעבודות להקמת גשר הירקון של הרכבת הקלה

The post החלה הקמת הגשר שיחבר את מתחם אשכול בשדה דב לפארק הירקון appeared first on רובע שדה דב.

התוכנית אושרה בתנאים, בכפוף לבדיקת מהנדס העיר והצוות המקצועי ולהשלמת הבחינה של היבטי הקיימות והחזית. אישור התוכנית משלים את שלב תוכניות העיצוב והבנייה של המגרשים ששווקו עד כה ליזמים במתחם אשכול – הראשון מבין שלושת מתחמי רובע שדה דב.

הפרויקט יוקם על מגרש 303 שבבעלות מבנה נדל״ן ושטחו עומד על כ־5.6 דונם. התכנון האדריכלי נערך בידי משה צור אדריכלים ובוני ערים, ותכנון הפיתוח והנוף בידי מאזא ארכיטקטורה. לפי התוכנית, המבנים יכללו כ־19,000 מ״ר לתעסוקה וכ־7,000 מ״ר למסחר.

שדרה פתוחה לציבור ומרפסות אל הים

הבינוי מורכב משני מבנים, צפוני ודרומי, שביניהם שדרה פנימית המיועדת למעבר, ישיבה ושהייה. קומת הקרקע תהיה מסחרית ברובה ותכלול גם את הכניסות ללובי המשרדים. לאורך רחוב אבן גבירול ושדרה 2 מתוכננת קולונדה מסחרית גדולה. הקומות שמעל המסחר ישמשו לתעסוקה, וחלקן יחוברו באמצעות גשרים. בקומה השישית מתוכננות מרפסות גג הפונות מערבה לכיוון הים. השטחים הפתוחים במגרש יחברו בין אבן גבירול, הפארק הליניארי והמגרשים הסמוכים, ויהיו פתוחים לציבור למעבר ולשהייה בכל שעות היממה.

התוכנית מבקשת לאפשר רצף הליכה בין המגרשים ובין הרחובות והפארק, ולא מתחם משרדים סגור. בהתאם לכך, מסמכי התוכנית קובעים כי השטחים שאינם מבונים יהיו בזיקת הנאה לציבור וכי תישמר קישוריות מלאה למגרש 302 הצמוד.

חזית המשתנה בהתאם לכיוון התנועה

הנושא המרכזי בדיון בוועדה נסוב סביב עיצוב מעטפת המבנים. האדריכלים הציגו חזית חדשה שפיתחו במיוחד לפרויקט, המבוססת על חזית כפולה ומאווררת מסוג Double Skin, המעוצבת כרצף של קיפולים.

החלקים האטומים של הקיפולים יופנו בעיקר דרומה, כדי לחסום קרינת שמש ישירה, להפחית סנוור ולצמצם את עומסי החום בתוך המבנים. על חלקם ישולבו פאנלים פוטו־וולטאיים שייצרו חשמל. בין שכבות החזית תותקן גם מערכת הצללה פנימית דינמית, כחלק מהמאמץ לעמוד בדרישות בנייה ירוקה ובתקן LEED.

לדברי מתכנני הפרויקט, החזית החדשה יוצרת מראה משתנה וחוויית נראות דינמית בהתאם לכיוון התנועה: אדם שינוע מדרום לצפון יראה חזית אטומה יותר, ואילו מכיוון צפון היא תיראה שקופה ופתוחה יותר. האדריכל הציג את המהלך כ״פריצת דרך״ אדריכלית והעריך כי חזית מסוג זה אינה קיימת כיום בישראל.

חשש מחזית שלא תשיג את התוצאה הרצויה

לא כל חברי הוועדה השתכנעו כי המראה המשתנה הוא בהכרח יתרון. במהלך הדיון הועלה חשש כי מכיוון מסוים המבנים ייראו אטומים מדי, וכי התוצאה בפועל עלולה להיות שונה מן המראה המוצג בהדמיות. אחד מחברי הוועדה אף הזכיר חזיתות בפרויקטים ותיקים בעיר, שלדבריו לא השיגו את התוצאה האדריכלית הרצויה. האדריכל השיב כי במקרה זה אין מדובר בסנפירים המוצמדים לחזית זכוכית רגילה, אלא במערכת חזית כפולה שבה הקיפול הוא חלק מהפתרון האקלימי והאדריכלי עצמו. לדבריו, החזית עומדת בהנחיות העירוניות הנוגעות ליחס בין שקיפות לאטימות, מפחיתה את צריכת האנרגיה ומעניקה למבנים זהות ייחודית. בסיום הדיון אושרה התוכנית בכפוף לאישור מהנדס העיר וצוותו, להתאמתה לתוכנית העיצוב המתחמית ולהחלטות הוועדה ולהשלמת הבדיקה של דוח הקיימות.

157 חניות בחניון משותף

השטחים התת־קרקעיים בפרויקט יתפרסו על כשניים וחצי מפלסים ויכללו חניות, שטחים טכניים, חצר משק, דחסניות ושטחי מסחר. בתוכנית הוצגו 157 מקומות חניה עבור התעסוקה והמסחר. הכניסה לחניון תתבצע באמצעות רמפה משותפת למגרשים 302 ו־303, הממוקמת במגרש 302. בין שני המגרשים יירשמו זיקות הנאה הדדיות ויישמר רצף תנועתי גם במפלסי הקרקע וגם בתת־הקרקע.

מגרש 302 הצמוד, שתוכנית העיצוב שלו כבר אושרה, מיועד למלונאות, תעסוקה ומסחר. שני המגרשים מהווים יחד יחידת תכנון אחת לאורך אבן גבירול, עם פיתוח משותף, מעברים להולכי רגל, חזיתות מסחריות ורמפת גישה אחת לחניונים.

באשכול נותר מגרש יזמי אחד, והמתחמים הבאים בדרך

תוכניות העיצוב הראשונות במתחם אשכול אושרו כבר בשנת 2023, ומאז אושרו בהדרגה פרויקטים למגורים, דיור להשכרה, מלונאות, מסחר ותעסוקה. אישור תוכנית מגרש 303 משלים את תוכניות העיצוב לכל המגרשים ששווקו עד כה ליזמים באשכול. מגרש 304, שטרם שווק, הוא מגרש התעסוקה והמסחר האחרון באשכול, ותוכנית העיצוב שלו תקודם לאחר בחירת היזם. במקביל נותר לקדם ולאשר תוכניות למבני ציבור ולמגרשי דיור בהישג יד עירוני במתחם.

במקביל לאישורי התוכניות במתחם אשכול, חלה התקדמות גם במתחמים הבאים של רובע שדה דב – המרכזי והצפוני. במתחם המרכזי אושרו תוכניות בינוי לכמחצית מהמגרשים ולמעלה ממחצית מסך יחידות הדיור המתוכננות, מכרזי הקרקע התקדמו ומכירות ראשונות כבר יצאו לדרך. במתחם הצפוני אושרו לאחרונה תוכניות עיצוב ראשונות, בהן למגרשים 3101, 3105 ו-3106 הצמודים לפארק החופי, הכוללות יחד 332 יחידות דיור.

לקריאה נוספת: חוויית מגורים שכמעט לא קיימת בארץ: כך ייראו החיים בשדה דב בעיני המתכננים

The post אושרה בתנאים תוכנית העיצוב ל־26 אלף מ״ר תעסוקה ומסחר על אבן גבירול appeared first on רובע שדה דב.