עם אישורן של שלוש התוכניות החדשות עלה מספר תוכניות העיצוב המאושרות במתחם הצפוני של הרובע לשש. בסך הכול כוללות התוכניות שאושרו עד כה 854 יחידות דיור, כ־21.2% מתוך 4,022 יחידות הדיור המתוכננות במתחם הצפוני.

שלוש התוכניות החדשות שונות זו מזו לא רק בהיקף הבנייה, אלא גם במודל הפיתוח שלהן. מגרש 3106 הוא פרויקט יזמי של חברת לוזון רונסון, שהדירות בו מיועדות למכירה לציבור הרחב. במגרש 3105 בונה קבוצת רכישה בניהולה של קבוצת ב.ס.ר נדל"ן, ואילו במגרש 3101 יבנו בעלי קרקע פרטיים.

מגרש 3105: תכנון נוף משותף לשני פרויקטים

התוכנית במגרש 3105 משתרעת של שטח של 233 דונם, והפרויקט כולל 62 דירות בשני מבנים מרקמיים בני תשע קומות בלבד. את הפרויקט תכנן משרד מן־שנער אדריכלים ותכנון הנוף הופקד בידי אורבנוף.

המגרש ממוקם בסמיכות לפארק החופי, ללא בינוי נוסף בינו לבין הפארק והים. אחד הרכיבים הבולטים בתוכנית הוא גשר המחבר בין שני המבנים. על גג הגשר מתוכננת בריכת שחייה משותפת, ובקומה שמתחתיה ימוקמו חדר כושר ומערכות הבריכה. במתחם ישולבו גם ספא ומועדון דיירים.

בקומת הקרקע מתוכננים כ־600 מ"ר של שטחי מסחר, שיהיו בבעלות משותפת של בעלי הזכויות בפרויקט. תמהיל הדירות כולל 17 דירות קטנות, 16 דירות בינוניות ו־29 דירות גדולות וגדולות מאוד.

ממשרד מן שנער נמסר כי הפרויקט תוכנן בשיתוף פעולה עם היזם יוסי אברהמי, הבעלים של מגרש 3109 הצמוד, בדגש על שטחי הגינון והמעבר בין שני הפרויקטים, שמייצר תנועה טבעית וזרימה של הולכי רגל מהשצ"פ והרחוב כולו, אל הפרויקט ושטחי המסחר המתוכננים בו.

62 בעלי קרקע, ללא דירות לשיווק

הקרקע מוחזקת בידי 62 שותפים פרטיים, שכל אחד מהם מחזיק בזכויות בפרויקט. קבוצת ב.ס.ר נשכרה בידי בעלי הקרקע כדי לנהל עבורם את התכנון, הקידום ההנדסי, הליכי הרישוי וההיערכות לביצוע. נחשון קיויתי, יו"ר ובעל השליטה בקבוצת ב.ס.ר, מסביר כי בניגוד לפרויקט יזמי רגיל, לא יתקיים במתחם שיווק של דירות חדשות: "יש 62 שותפים, בעלי קרקע. הכול גמור, הכול מכור ואין לנו מה לשווק".

לדבריו, לאחר אישור תוכנית העיצוב מתכוונת הקבוצה לפעול במהירות לקבלת היתר בנייה. לפרויקט כבר נבחר בנק מלווה, והיעד שהציבה ב.ס.ר הוא להשלים את הבנייה ולאכלס את המתחם בתוך שלוש וחצי עד ארבע שנים.

מגרש 3106: שתי בריכות ומחווה לאדריכלות של שנות ה־50

הפרויקט במגרש 3106 מקודם בידי לוזון רונסון בשותפות עם חברת שמעון אמיר. החברות זכו בקרקע במכרז רשות מקרקעי ישראל שתוצאותיו פורסמו ב־26 במרץ 2025. תוכנית העיצוב שאושרה כוללת 67 דירות. הפרויקט מתוכנן כמבנה מרקמי בן שמונה קומות, המחולק לשלושה אגפים סביב חצר פנימית. את התוכנית ערך משרד פיצו קדם אדריכלים, ואדריכל הנוף הוא ליאור לוינגר.

התכנון מציג פרשנות עכשווית לאדריכלות התל־אביבית של שנות ה־50, באמצעות בטון אדריכלי, מרפסות שקועות ואלמנטים אנכיים להצללה, המזכירים את התריסולים שאפיינו את הבנייה בעיר באותה תקופה. מעבר פתוח בגובה שתי קומות יחבר בין הרחוב, החצר הפנימית והשטח הציבורי הפתוח שמצפון למגרש. בשונה מהפרויקט של בעלי הקרקע במגרש 3105, שבו לכל הדירות כבר יש בעלי זכויות רשומים, מדובר בפרויקט יזמי שהדירות בו מיועדות לשיווק לציבור הרחב. במתחם מתוכננות שתי בריכות משותפות: בריכה מקורה בקומת המרתף ובריכה נוספת על גג פעיל, לצד שטחי שהייה וגינון לרווחת כלל הדיירים.

מגרש 3101: 203 דירות ומגדל בן 20 קומות

התוכנית הגדולה מבין השלוש היא זו של מגרש 3101, הכוללת 203 יחידות דיור. הבינוי מורכב משני מבנים מרקמיים בני תשע קומות וממגדל בן 20 קומות. את התכנון מוביל משרד אורלי שרם אדריכלים, ואדריכלות הנוף הופקדה בידי צור־וולף אדריכלי נוף.

בקומות הקרקע ישולבו מסחר, מבואות מגורים ושטחים משותפים. החצר הפנימית ומערך המעברים יקשרו בין רחוב הים, שדרה 8 ופארק המסלול. על גג המבנה המרקמי הדרומי מתוכננים מתחם לרווחת הדיירים ובריכה משותפת. נוסף על כך, התוכנית מאפשרת הקמת בריכות פרטיות בחלק מדירות הגג. גם במקרה הזה, בעלי הקרקע הם אנשים פרטיים שמקדמים את התכנון ישירות והדירות, סביר להניח, לא ישווקו לציבור הרחב.

מהנייר לשטח: התקדמות בשלוש שכונות

אישור תוכניות אלה במתחם הצפוני של הרובע מצטרף לשלוש תוכניות אדריכליות שכבר אושרו ביניהם, הפרויקט של כלנית נכסים ופיתוח במגרש 3207, ושתי תוכניות של דיור להשכרה של אפריקה ישראל במגרשים 3202 ו-3209. סך יחידות הדיור בשש תוכניות העיצוב המאושרות מגיע ל־854, כ-15 אחוז מסך יחידות הדיור המתוכננות בצפון הרובע.

במתחם אשכול הדרומי, אושרו כבר כל תוכניות העיצוב האדריכלי, למעט מגרש אחד שיגיע בשבועות הקרובים לאישור הוועדה, ואילו במתחם המרכזי חלה התקדמות משמעותית וגם בה אושרו כבר תוכניות בינוי לכמחצית מהמגרשים ולמעלה מ-50% מסך יח"ד המתוכננות.

מהנדס העיר אודי כרמלי ציין בישיבה כי מתפתחת בשדה דב שפה אדריכלית ייחודית עם נגיעות והתייחסויות עיצוביות לתל אביב ההיסטורית והעכשווית. הוא ציין לטובה את האיכות האדריכלית והתחכום שמשתבחים מפרויקט לפרויקט.

לקריאה נוספת: חוויית מגורים שכמעט לא קיימת בארץ: כך ייראו החיים בשדה דב בעיני המתכננים

The post בקו ראשון לים: אושרו שלושה פרויקטים חדשים בשדה דב appeared first on רובע שדה דב.

הקו הירוק מתוכנן לחבר בין חולון וראשון לציון בדרום לבין תל אביב והרצליה בצפון. במקטע הצפוני שלו הוא יעבור באזור רובע שדה דב, ויאפשר חיבור ישיר למרכז תל אביב ולמוקדים מרכזיים כמו אוניברסיטת תל אביב, גני יהושע, רמת החייל ופארק עתידים. בנוסף, הוא צפוי לאפשר נסיעה רציפה משכונות דרום העיר, דרך שדה דב, ועד הרצליה.

עבור תושבי הרובע העתידי, מדובר באחד מעורקי התחבורה הציבורית המרכזיים. מסלול הרכבת הקלה מתוכנן לעבור לאורך רחוב אבן גבירול, שיהפוך לעמוד השדרה העירוני של הרובע. בתוכניות מרכז וצפון שדה דב נשמרה במרכז הרחוב רצועה ייעודית למסילות, לצד נתיבי נסיעה, מדרכות רחבות ושבילי אופניים.

ענף נוסף של הקו צפוי להמשיך לאורך רחוב איינשטיין, לכיוון אוניברסיטת תל אביב וצפון־מזרח העיר. כך יחוברו שכונות שדה דב לא רק למרכז תל אביב, אלא גם לרמת אביב, למוקדי התעסוקה בצפון־מזרח העיר ולרשת הרכבות הקלות והמטרו העתידית.

המנהרות הושלמו, עבודות התחנות נמשכות

מעיריית תל אביב-יפו נמסר כי הושלמה חפירת שתי המנהרות התת-קרקעיות של הקו הירוק, מהתחנה המרכזית הישנה באזור רחוב לוינסקי ועד נחל הירקון. העבודות עוברות כעת לשלב הקמת התחנות, השלמת המערכות ופיתוח מחדש של הרחובות שמעל התוואי.

בחלקים העיליים של הקו צפויות להתבצע לצד המסילות גם עבודות לשדרוג המרחב הציבורי, ובהן הרחבת מדרכות, סלילת שבילי אופניים, נטיעת עצים והוספת צמחייה. בעירייה מציינים כי המטרה היא לא רק להקים תשתית תחבורתית, אלא גם לחדש את הרחובות שלאורך הקווים הירוק והסגול.

אגב, התקדמות נרשמת גם בבניית הקרונות. השבוע פרסמה חברת נת"ע תמונות ראשונות ממשלחת בראשות ענת טוקר אלפרט משנה למנכ״ל נת”ע, מלה רושל, צרפת. שם בונה הזכיין את הקרונות עבור הקו הירוק. משלחת הקו הירוק נסעה בהרצה הראשונה של הקרונות, שיגיעו בשנה הבאה לדיפו חולון.

הקו הסגול צפוי להיפתח לפני הקו הירוק

ומה קורה עם הקו הסגול? לדברי חולדאי, עבודות הקו הסגול צפויות להסתיים בתוך פחות משנה. במהלך שנת 2027 אמורות להתחיל נסיעות הרצה ובחינה ללא נוסעים, והפעלתו המסחרית מתוכננת לשנת 2028. הקו הסגול הוא קו עילי שיחבר בין מזרח תל אביב למרכזה וימשיך גם לכיוון המרכז הרפואי שיבא בתל השומר ואוניברסיטת בר אילן. בחלקים מרחוב ארלוזורוב ומרחוב בן יהודה כבר ניתן לראות את מסילות הרכבת שהונחו. עם השלמת הקווים הירוק והסגול תפעל במטרופולין רשת של שלושה קווי רכבת קלה, לצד הקו האדום שכבר פועל. שלושת הקווים יחד יחברו את תל אביב-יפו ל-13 רשויות מקומיות.

עבור שדה דב, יעד שנת 2030 מספק לראשונה מסגרת זמן ברורה יותר להשלמת החיבור המסילתי של הרובע. מאחר שהאכלוס הראשון בשכונת אשכול צפוי להתחיל גם הוא באותה שנה, נראה כי הנגישות התחבורתית לתושבים החדשים תתקדם בד בבד עם אכלוס השכונה.

לקריאה נוספת: הקו הירוק: התקדמות בעבודות הביצוע בכניסה וביציאה משדה דב

The post עבודות הקו הירוק מתקדמות: מתי תגיע הרכבת לשדה דב? appeared first on רובע שדה דב.

תוכנית העיצוב שאושרה כעת מפרטת את אופי הבינוי, הפיתוח הסביבתי, השימושים בקומות הקרקע, החצר הפנימית, שטחי הציבור, תנועת הולכי הרגל והיבטי הקיימות בפרויקט. על פי התוכנית, תמהיל הדירות במחיר המפוקח יהיה זהה לתמהיל הדירות הכללי בפרויקט, והדירות המפוקחות יפוזרו באופן אחיד בין המבנים והקומות. המשמעות היא שהדירות המוזלות לא ירוכזו במבנה נפרד או באגף מוגדר, אלא ישולבו כחלק בלתי נפרד מהפרויקט כולו.

שלושה מבנים לאורך איינשטיין ואבן גבירול

התוכנית האדריכלית של משרד משה צור אדריכלים כוללת שלושה מבנים. בפינת הרחובות אבן גבירול ואיינשטיין מתוכנן מגדל בן 45 קומות, שבו 239 דירות, כ-2,834 מ"ר שטחי תעסוקה וכ-1,201 מ"ר שטחים ציבוריים המיועדים לשלוש כיתות גן. בנוסף מתוכנן מגדל נוסף בן 20 קומות עם 119 דירות, לצד מבנה מרקמי בן 6 קומות לאורך רחוב איינשטיין, שבו 52 דירות. בקומות הקרקע של שלושת המבנים מתוכנן מסחר רחוב, כחלק מהתפיסה של שדה דב כרובע מעורב שימושים, שבו משולבים לאורך הרחוב מסחר ושירותים יומיומיים. לאורך החזיתות המרכזיות מתוכננת קולונדה, שתייצר מרחב מוצל ורציף להולכי הרגל.

חצר פתוחה לציבור וגג עם בריכה

אחד המרכיבים הבולטים בתוכנית הוא החצר הפנימית של הפרויקט. החצר אינה מיועדת לדיירים בלבד, אלא מתוכננת כמרחב פתוח לציבור בזיקת הנאה, שיאפשר מעבר רגלי, שהייה, גינון וחיבור למגרשים הסמוכים. בכך מצטרף מגרש 2207 לרשת המעברים הציבוריים המתוכננת במרכז רובע שדה דב, שנועדה לאפשר תנועה רגלית רציפה בין הרחובות, השטחים הציבוריים והחצרות הפנימיות.

לצד החצר, התוכנית כוללת גם שטחים משותפים לרווחת הדיירים. בגג המבנה המרקמי מתוכנן גג משותף עם בריכה ושטחי שהייה, וכן גגות ירוקים וכחולים כחלק ממערך ניהול הנגר והקיימות של הפרויקט. בנוסף כוללת התוכנית נטיעת עצים, שטחי גינון, בתי גידול לעצים, שימוש במי עיבוי להשקיה וחיבור למערכת מים אפורים, רכיבים שממשיכים את מדיניות הקיימות שנקבעה בתוכניות שדה דב.

שדה דב כמוקד של דיור להשכרה

הפרויקט במגרש 2207 הוא חלק ממערך רחב יותר של דיור להשכרה ארוכת טווח ברובע שדה דב. עד כה שווקו בשדה דב קרקעות לבניית 2,514 דירות להשכרה ארוכת טווח במסגרת מכרזי "דירה להשכיר", מחציתן במחיר מפוקח לזכאים. במתחם אשכול מקדמת שיכון ובינוי 835 דירות בשני מגרשים; במרכז הרובע זכתה פרשקובסקי בשלושה מגרשים עם 966 דירות; ובצפון הרובע שווקו 713 דירות נוספות לאפריקה ישראל וליוניון ליב.

במתחם המרכזי של הרובע, שבו נמצא מגרש 2207, מתוכננות בסך הכול 7,128 יחידות דיור. מתוכן 5,845 יחידות דיור סחירות, 983 יחידות דיור בהישג יד עירוני, 300 יחידות דיור מוגן ציבורי ועוד 503 יחידות דיור מוגן פרטי או דיור מיוחד.

במתחם המרכזי בולטת פרשקובסקי כשחקנית מובילה בתחום ההשכרה: לצד מגרש 2207, אושרו לה בתחילת השנה שני פרויקטים נוספים להשכרה ארוכת טווח:  מגרש 2102 (424 דירות) ומגרש 2203 (132 דירות). בכך הופך המתחם לאחד הריכוזים הגדולים של דיור מוסדי-ממשלתי בלב תל אביב.

אישור תוכנית העיצוב למגרש 2207 מוסיף נדבך נוסף להתקדמות מימושו של מרכז הרובע. עבור פרשקובסקי, שכבר קידמה תוכניות עיצוב למגרשים נוספים בשדה דב, מדובר בהרחבת פעילותה באחד ממתחמי השכירות המרכזיים בעיר. עבור שדה דב, מדובר בעוד פרוייקט שעובר משלב התכנון הכולל אל שלב התכנון המפורט, ומקרב את מימושו של מערך הדיור להשכרה המתוכנן ברובע.

לקריאה נוספת: האם שדה דב יכול להיות ״רובע של כולם״?

The post אושרה תוכנית לפרויקט נוסף של דיור להשכרה בשדה דב appeared first on רובע שדה דב.

הקמפוס החדש צפוי להיבנות בתוך כשש שנים, ויכלול יכלול כ-540 מיטות, אשפוז יום שיקומי מורחב, מרחבי טיפול חדשניים, בריכה הידרותרפית, מכונים ומרפאות מתקדמות, חממה למחקר ופיתוח ושטחים ירוקים לרווחת המטופלים ובני משפחותיהם. לצד בית החולים מתוכנן גם בניין דיור ציבורי חדש עם כ-250 יחידות דיור.

עבור רובע שדה דב, מדובר באחד העוגנים הציבוריים המשמעותיים הראשונים שמתוכננים לקום בו – מוסד רפואי-שיקומי בקנה מידה ארצי. הקמפוס יוקם בחלקו הצפוני של מתחם אשכול, על שטח של כ-16 דונם ובהיקף של כ-60 אלף מ"ר בנוי, והוא יקלוט מטופלים מכל רחבי הארץ.

הקצאת קרקע לשימוש ציבורי-חברתי בתוך אזור שמזוהה בעיקר עם נדל"ן מגורים יוקרתי, מסחר, תעסוקה וקרבה לחוף הים אינו מהלך של מה בכך. מנכ"ל עמותת רעות, עידו שריר, תיאר את הקמת הקמפוס בשדה דב כמהלך בעל משמעות עירונית רחבה, החורג מהעתקת מוסד רפואי ממקום למקום. הקמפוס החדש צפוי לכלול גם שירותים אמבולטוריים, מרפאות חוץ ואשפוז יום, שירותים שיכולים להפוך אותו לעוגן תפקודי חי בתוך הרובע, ולא למוסד סגור המנותק מסביבתו.

הצורך בשיקום הפך לאתגר לאומי

ההודעה על התרומה מתפרסמת על רקע עלייה בביקוש לשירותי שיקום בישראל, בין היתר בעקבות מלחמת חרבות ברזל, ריבוי הפצועים ונפגעי הטראומה, העלייה בכמות תאונות דרכים והזדקנות האוכלוסייה. ראש עיריית תל אביב-יפו ויו"ר קרן תל אביב, רון חולדאי, אמר כי העיר מתגייסת לצורכי השיקום, "שלדאבוננו יש להם דרישה עצומה עבור פצועי המלחמה, נפגעי הטראומה וכל מי שזקוק להזדמנות אמיתית לחזור לחיים עצמאיים ומלאים".

יו"ר עמותת רעות, פרופ' נחמן אש, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, ציין כי מדובר בפרויקט לאומי אסטרטגי לקידום השיקום והגריאטריה בישראל. לדבריו, בית החולים משרת כבר כיום מטופלים "מדן ועד אילת", והתרומה תאפשר להגדיל את מספר מטופלי השיקום והגריאטריה ולשפר את תנאי האשפוז.

הקמפוס השיקומי יוקם בשותפות עם קרן תל אביב על קרקע שהוקצתה לרעות ע"י עיריית תל אביב-יפו. השטח ההיסטורי שיפונה בשכונת יד אליהו ישמש את העירייה לטובת פיתוח עירוני ומבני ציבור לרווחת הקהילה ותושבי השכונה. כעת, עם תרומת העוגן של משפחת חוסידמן, מקבל הפרויקט דחיפה משמעותית במימון ובמיצוב הציבורי שלו. יתרת המימון צפויה להגיע ממקורות עצמיים, עירוניים, ממשלתיים ותרומות נוספות. על פי פרסומים בתקשורת הכלכלית, היקף ההשקעה הכולל בפרויקט מוערך בכ-390 מיליון דולר – יותר מ-1.1 מיליארד שקלים.

אם אכן יושלם בלוחות הזמנים המתוכננים, בית החולים השיקומי חוסידמן יהיה לא רק אחד מבתי החולים השיקומיים הגדולים בישראל, אלא גם אחד המוסדות הראשונים שיעצבו בפועל את דמותו הציבורית של רובע שדה דב.

לקריאה נוספת: קמפוס חדש לבית החולים השיקומי רעות תל אביב ייבנה ברובע שדה דב

The post משפחת חוסידמן תתרום 200 מיליון שקל להקמת בית החולים רעות בשדה דב appeared first on רובע שדה דב.

פרויקטי המגורים כבר אינם מציעים רק דירה, מרפסת ונוף לים. הם מציעים מעטפת חיים שלמה. במילים פשוטות יותר: הבית מתרחב. הוא כבר לא מסתיים בדירה הפרטית, אלא נפרס על פני מערך שלם של חללים משותפים: בריכות, חדרי כושר, ספא, חללי עבודה, חדרי יוגה, לאונג׳ים, חדרי קולנוע, חדרי כביסה, חדרי חבילות, חצרות פנימיות ורופטופים.

מאחורי המונחים "פסיליטיז", "אמניטיז" ו"ריזורט מגורים" מסתתר שינוי עמוק בתפיסת המגורים: הדייר העתידי לא רוכש רק דירה, אלא נכנס לסביבת חיים שלמה ומתוכננת. השאלה אינה רק איך ייראה הסלון שלו, אלא איך ייראה היום שלו.

הבוקר מתחיל בלי לצאת מהמתחם

דמיינו בוקר רגיל בשדה דב העתידי. הדייר יורד במעלית, לא לרחוב ולא לחניה, אלא לחדר הכושר. באחד הפרויקטים חדר הכושר משקיף לבריכה; באחר, הפסיליטיז ממוקמים בקומה גבוהה מול הים. אחר כך אפשר לעצור לקפה בלאונג׳, לעבוד שעה מחלל עבודה משותף, או לרדת לחדר המשחקים או לבריכה עם הילדים, בלי להיכנס לרכב ובלי לעזוב את המתחם.

אלעד בן נחמיאס, מ־EB Design, אדריכל הפנים של פרויקט UTOPIA, מתאר את נקודת המוצא החדשה בפשטות: "היום אתה צריך לתת הכול". בפרויקט שלו מדובר, בין היתר, בחדר כושר המשקיף לבריכה, בריכה חצי אולימפית, חדר ספינינג, אופני מים, ובהמשך גם בחינה של חללי עבודה ומשחקייה.

המשמעות לדיירים ברורה: חלק מהפעולות שבעבר התרחשו מחוץ לבית – כמו יציאה לחדר כושר או לבריכה, מקום שקט לעבוד בו, חלל לילדים או מפגש עם שכנים – אמורות להתרחש בתוך המתחם. הבניין הופך למעין שכבת ביניים בין הדירה לעיר: לא לגמרי פרטי, לא ציבורי, אבל חלק בלתי נפרד משגרת החיים.

בן נחמיאס מדגיש כי השפע הזה אינו אמור להתבטא בעיצוב ראוותני. לדבריו, קהל היעד באזור "מדבר ביוקרה שקטה. לא מחפשים את הבלינג בלינג ורוצים את המקסימום". במילים אחרות: הרבה מאוד שירותים, אבל בלי תחושה של אולם אירועים או מלון מנקר עיניים.

כשהוא נשאל איזו חוויה ירצה לייצר למי שנכנס לראשונה ללובי, הוא עונה במשפט קצר: "שהוא נכנס לממד אחר". זו בדיוק ההבטחה של תפיסת המגורים החדשה בשדה דב: לחצות סף, ולעבור מהעיר לעולם פנימי אחר.

מהעיר הסואנת אל "אי של שקט"

טל גולדשמיט פיש, אדריכלית הפנים של פרויקט זוהי תל אביב, מתארת את חוויית המגורים כמעט כמסע הדרגתי. מבחוץ, תל אביב אינטנסיבית וסואנת. בפנים, מתחם שאמור להוריד את הקצב, לרכך את המעבר, ולייצר תחושת ביטחון ונינוחות. "אתה מגיע מהעיר המחוספסת והסואנת ואתה רוצה להיכנס פנימה לאי של שקט", היא אומרת. החללים המשותפים בפרויקט כוללים בריכה, חדר כושר, חדר יוגה, חלל עבודה, לובאים ראשיים וקומתיים ועוד. אבל מבחינתה, הרשימה אינה העיקר. העיקר הוא התחושה שהדייר עובר בהדרגה מהמרחב העירוני אל "סייף הייבן" פרטי יותר.

החוויה הזו אמורה לבוא לידי ביטוי גם בדברים הקטנים ביותר. לא רק בבריכה או בחדר הכושר, אלא גם בהוצאת דואר, בקבלת חבילה, בחדר הכביסה, בריח, בטמפרטורה, במעברים ובסירקולציה. "כל הדבר הזה כבר מייצר חיים, כבר מייצר איזושהי שגרה חדשה", היא אומרת. ובהקשר של תיבות הדואר וחדר החבילות היא מוסיפה: "אנחנו רוצים שכל החוויה תהיה מהממת, גם כשהם מוציאים דואר".

זו נקודה חשובה: בשדה דב, חוויית היוקרה אינה שמורה רק לרגעים "גדולים" של אירוח, בריכה או נוף. היא אמורה להיכנס גם לפעולות יומיומיות, כמעט אפורות. לקחת חבילה. לחכות למעלית. לעבור במסדרון. לשבת בלובי. כשהתכנון הזה מצליח, הבניין לא מרגיש כמו מקום שעוברים דרכו בדרך לדירה, אלא כמו חלק מהבית.

גם גולדשמיט פיש מגדירה את השפה העיצובית כ"יוקרה מאופקת". לדבריה, "זה לא שופוני, זה לא מוגזם, זה לא צעקני, זה מאוד מעודן הדיזיין". עבור הדייר, המשמעות היא ניסיון לייצר מקום שמרגיש איכותי, אך לא מנוכר; יוקרתי, אך לא מתאמץ.

חלל שעוצרים בו, לא רק עוברים דרכו

דנה אוברזון, אדריכלית הפנים של פרויקט ASHIRA, מתארת את החללים המשותפים דרך חוויית השימוש היומיומית. מבחינתה, הכניסה למתחם צריכה להיות "חלל שמיד פותח את הנשימה ומשרה תחושת רוגע ונינוחות. חוויה הוליסטית של אור, חומר ואווירה, שמאפשרת לדייר להרגיש בבית כבר מהרגע הראשון".

אוברזון נוגעת באחת הבעיות המעשיות של בנייני יוקרה: רבים מהדיירים כלל לא נכנסים מהרחוב, אלא ישירות מהחניה. לכן, כדי שחלל משותף לא יהפוך לתפאורה ריקה, הוא צריך לגרום לאנשים לרצות לעצור בו. לדבריה, חלל כזה צריך להיות "מזמין, נעים ונוח לשהייה", עם אקוסטיקה טובה, תאורה נכונה, ריהוט שמזמין לעצור ואווירה שמזכירה לאונג׳ של מלון איכותי.

במילים אחרות: ההצלחה לא תימדד רק בצילום יפה של הלובי, אלא בשאלה פשוטה בהרבה – האם הדייר יבחר לשבת שם? האם הוא ירגיש בנוח לחכות שם לאורח, לפתוח מחשב, לנהל שיחה קצרה, או להישאר עוד כמה דקות לפני שהוא עולה לדירה?

גם אצל אוברזון חוזרת ההתרחקות מיוקרה מוחצנת. "אנשים מחפשים תחושת בית גם בחללים הציבוריים שהם משתמשים בהם מדי יום", היא אומרת. "יוקרה בעיניי אינה נוצצת או ראוותנית, אלא מתבטאת באיכות החומרים, בפרופורציות, בנוחות ובתחושת החום שהחלל מייצר".

מבחינת הדיירים, זהו אולי לב העניין: החללים המשותפים צריכים להיות מרשימים מספיק כדי להצדיק את מעמדם, אבל ביתיים מספיק כדי שלא ירגישו כמו לובי של מלון שבו אתה אורח זמני.

לחיות מול הים, לא רק לראות אותו

בפרויקט FIRST החוויה מקבלת ממד נוסף: מיקום הפסיליטיז עצמם. טל גולדנברג, אדריכלית החברה הראשית של קבוצת חג׳ג׳, מסבירה כי בפרויקט הוחלט למקם את שטחי הפנאי בקומה גבוהה, על גג הבנייה המרקמית המחוברת למגדל, ולא בתת־הקרקע. הבחירה הזו נועדה להפוך את הפסיליטיז לחלק מרכזי מהחוויה, לא לשטח נלווה.

בקומה הזו מתוכננים בריכה, ספא, בר ולאונג׳, חדר קולנוע ואזורים הצופים אל החצר הפנימית, השטחים הפתוחים והים. מבחינת הדייר, המשמעות היא שהים אינו רק נוף הנשקף מהדירה, אלא משמש כרקע לפעילויות היומיומיות: שחייה, אימון, ישיבה בבר, צפייה בסרט או קפה מול השקיעה.

גולדנברג מנסחת את זה כחוויה של "להרגיש שאתה בחופשה בחו״ל, אבל אתה בעצם נמצא בארץ", ובהמשך כ"לחיות בחופשה מתמדת". לדבריה, "אם אתה בבריכה, אתה יושב בקו ראשון לים; אם אתה בחדר קולנוע ואתה מסתכל החוצה, אתה בקו ראשון לים". והיא מוסיפה: "זה לא רק כדי להגיד את זה, זה באמת לחוות את זה". בפרויקטים מהסוג הזה, הים אינו רק נכס נדל״ני שנמדד במחיר למ״ר, אלא חלק מתסריט החיים של הדייר.

הבית החדש: בין דירה, מלון ועיר

הקו המשותף לארבעת המעצבים הוא שהחללים המשותפים אינם עוד תוספת לדירה. הם חלק מהחוויה הבסיסית של המגורים. אצל בן נחמיאס זו הדרישה "לתת הכול"; אצל גולדשמיט פיש זו שגרה חדשה שמתחילה כבר בתיבות הדואר; אצל אוברזון זה הרצון לגרום לדייר לעצור, לשהות ולהרגיש שייכות; ואצל גולדנברג זו חופשה עירונית שמתרחשת בקומה גבוהה מול הים.

בשדה דב, כך נראה, הבית החדש נמצא איפשהו בין דירה, מלון ועיר. הוא מציע פרטיות אבל גם מעטפת שירותים. הוא ממוקם בתוך תל אביב אבל מבקש לייצר הפוגה מהעיר. הוא קרוב לים אבל מנסה להפוך את הים לחוויה יומיומית, לא רק לנוף. והוא מוכר יוקרה אבל משתדל לעשות זאת בשקט.

אין ספק שהמבחן האמיתי לחוויה החדשה ששדה דב שואף להציע לדיירים – יגיע רק אחרי האכלוס. לא בהדמיות, לא בסרטוני המכירה ולא ברשימת הפסיליטיז, אלא בשאלה האם הדיירים באמת ישתמשו בחללים האלה כחלק טבעי מהיום שלהם. האם הם ירדו לבריכה גם ביום חול רגיל? האם יעבדו מהלאונג’, ישבו רגע בלובי, ירגישו שהמעברים בבניין נעימים ולא סתמיים? ובעיקר — האם “הבית” שלהם יתחיל הרבה לפני דלת הדירה?

"הצלחה אמיתית תהיה לראות שהחללים "נשארו רלוונטיים" ושאנשים ממשיכים להשתמש בהם כחלק משגרת החיים שלהם", מציינת אוברזון ואילו גולדשמיט מסכמת: "הצלחה בעיניי תהיה אם הם יאמרו שהם לא רוצים לעזוב את המתחם. זה משפט שאני מאוד אוהבת לקבל מלקוחות שלי. אם בן אדם נכנס לבית או לדירה ולא בא לו לצאת ממנה, אז אני יודעת שעשינו משהו טוב".

לקריאה נוספת: יוקרה בלי חומות: רשת פנימית ייחודית תעצב את החיים בשדה דב

The post חוויית מגורים שכמעט לא קיימת בארץ: כך ייראו החיים בשדה דב בעיני המתכננים appeared first on רובע שדה דב.

מגרש 2226: מגדל בן 45 קומות על אבן גבירול

התוכנית של אופק כחול י. אבו־קוקו מתייחסת למגרש 2226, הממוקם בחלקו הדרומי של המתחם המרכזי – לאורך הרחובות אבן גבירול, שדרה 3 ורחוב 1, וגובל גם במגרש ציבורי ובשצ"פ. המגרש משתרע על שטח של כ־7.1 דונם, בייעוד מעורב לתעסוקה, מסחר ומגורים.

הבינוי המתוכנן כולל מגדל מגורים בן 45 קומות בפינת הרחובות אבן גבירול ושדרה 3, לצד שלושה מבנים מרקמיים לשימושי תעסוקה ומגורים. בסך הכול ייבנו במתחם 347 יחידות דיור. המגדל המרכזי מתוכנן עבור 258 יחידות דיור, ואילו במבנים המרקמיים מתוכננות 89 יחידות דיור נוספות. לצד אלה כולל המגרש גם מבנה תעסוקה בן 6 קומות לאורך אבן גבירול.

אחד הדגשים המרכזיים בתוכנית הוא קומת הרחוב. כל המבנים משלבים בקומת הקרקע שטחי מסחר, כניסות ללובאים ושטחים טכניים נלווים. לאורך החזיתות הפונות לאבן גבירול ולשדרה 3 מתוכננת קולונדה רציפה בעומק של כ־5 מטרים, שנועדה להרחיב את מרחב הולכי הרגל וליצור דופן רחוב פעילה ומוצלת. בנוסף, מכל הרחובות המקיפים את המגרש תתאפשר גישה להולכי רגל אל גן פנימי במרכז המגרש, המסומן כולו בזיקת הנאה לציבור למעבר ולשהייה.

מגרש 2103: שני מגדלים ו־424 יחידות דיור

התוכנית הנוספת שאושרה היא של האחים ישראל, במגרש 2103. גם כאן מדובר במגרש במתחם המרכזי, המיועד למגורים ולמסחר ושטחו כ־7 דונם. התוכנית כוללת שני מגדלים: מגדל בן 45 קומות בפינה הצפון־מזרחית של המגרש, בסמוך לשצ"פ ולמגרש 2102; ומגדל בן 25 קומות בפינה הדרום־מערבית, בצומת הרחובות בתיה לישנסקי ושדרה 3.

בשני המגדלים מתוכננות 348 יחידות דיור. לצידם מתוכננים שני מבנים מרקמיים: מבנה בן 5 קומות לאורך רחוב בתיה לישנסקי, שמעליו גג ירוק ובריכה לשימוש כלל דיירי המגרש; ומבנה בן 8 קומות לאורך שדרה 3. בשני המבנים המרקמיים מתוכננות 76 יחידות דיור נוספות. בסך הכול כוללת התוכנית 424 יחידות דיור.

גם במגרש זה קומות הקרקע של כלל המבנים מיועדות למסחר, ולאורך שדרה 3 מתוכננת קולונדה בעומק של כ־5 מטרים. המשמעות היא שמרכז הרובע ממשיך להתעצב לפי אותו עיקרון עירוני שמלווה את תכנון שדה דב כולו: לא מגדלים מנותקים מהמרחב העירוני, אלא בלוקים עירוניים עם דופן רחוב פעילה, מסחר בקומת הקרקע, חצרות פנימיות, מעברים וזיקות הנאה לציבור.

רובע עירוני אינטנסיבי

בסך הכול מוסיפות שתי התוכניות שאושרו 771 יחידות דיור מתוכננות במרכז הרובע: 347 יחידות דיור במגרש אופק כחול ו־424 יחידות דיור במגרש האחים ישראל. לצד יחידות הדיור, התוכניות כוללות שטחי מסחר בקומות הקרקע ותכנון מפורט של הממשק בין הבניינים לבין הרחובות החדשים של הרובע, ובעיקר הרחובות אבן גבירול, שדרה 3, רחוב 1 ובתיה לישנסקי.

בנוסף, בשתי התוכניות בולטת במיוחד השפה התכנונית המשותפת: מגדלים גבוהים לצד בנייה מרקמית, מסחר בקומת הקרקע, חזיתות פעילות, קולונדות רחבות ומרחבים פנימיים הפתוחים לציבור. מאפיינים אלה הם חלק מהניסיון להפוך את שדה דב לרובע עירוני אינטנסיבי, הליכתי ומעורב שימושים, ולא לאוסף מגדלי מגורים סגורים.

התקדמות משמעותית במתחמי מרכז וצפון

שתי התוכניות החדשות מצטרפות לשורת תוכניות עיצוב שאושרו מתחילת השנה במרכז ובצפון רובע שדה דב. במתחם המרכזי כבר אושרו, בין היתר, תוכניות העיצוב של לוזון־רונסון־מור; פרשקובסקי – לפרויקט דיור להשכרה; גינדי ישראל – לפרויקט VOGUE; קבוצת עזריאלי – לפרויקט דיור מוגן; קבוצת חג'ג' – לפרויקט FIRST; ודן נדל"ן ואלקטרה מגורים – לפרויקט Seven Seas.

בצפון הרובע אושרו עד כה תוכניות עיצוב של שפיר מגורים ושל אפריקה ישראל.

עם אישור שתי התוכניות החדשות של אופק כחול והאחים ישראל, אושרו עד כה במתחם המרכזי בשדה דב תוכניות עיצוב ל־3,446 יחידות דיור, כולל כ־320 יחידות דיור מוגן. מדובר בכ-48% מיחידות הדיור המתוכננות במרכז הרובע. בצפון הרובע אושרו עד כה תוכניות עיצוב ל-540 יח"ד, מתוך 4,022 יח"ד מתוכננות – כ-13%. בשני המתחמים יחד אושרו עד כה תוכניות עיצוב לכשליש מיחידות הדיור המתוכננות.

לקריאה נוספת: מדרום לשדה דב: מיכלי הפלדה הענקיים יהפכו למוקד תרבות ובילוי חדש

The post אושרו תוכניות ל-771 דירות נוספות במתחם המרכזי בשדה דב appeared first on רובע שדה דב.

מגרש 2208 ממוקם בליבו של המתחם המרכזי של שדה דב – על ציר אבן גבירול ובסמיכות לרחוב איינשטיין, ומהמיקום המרכזי נגזר גם תפקידו בפאזל העירוני של הרובע.

ארבעה מבנים סביב חצר פנימית

מגרש 2208 ממוקם במתחם המרכזי של רובע שדה דב ומשתרע על שטח של כ-6.2 דונם. הפרויקט יכלול 437 יחידות דיור, לצד כ-3,500 מ"ר לתעסוקה וכ-2,200 מ"ר למסחר. התכנון כולל ארבעה בניינים עיקריים: מגדל מגורים בן 45 קומות בגובה של כ-180 מטר, בניין מגורים מרקמי בן 10 קומות, מגדל מגורים נוסף בן 20 קומות ובניין תעסוקה בן 8 קומות. ארבעת המבנים תוכננו על ידי משרד יסקי מור סיון אדריכלים ומתכנני ערים, כקומפוזיציה סביב חצר פנימית ומעברים להולכי רגל, ולא כקבוצת מבנים מנותקת. את עיצוב הפנים ותכנון החללים הציבוריים מוביל אדריכל קובי קרפ.

לאורך אבן גבירול: מסחר, מעברים וקולונדה

תמהיל הדירות בפרויקט כולל 110 דירות קטנות, שהן כ-25% מכלל הדירות, בשטח ממוצע של כ-45 מ"ר; 110 דירות בינוניות, גם הן כ-25% מכלל הדירות, בשטח ממוצע של כ-73 מ"ר; ו-217 דירות גדולות, שהן כ-50% מכלל הדירות בפרויקט. התוכנית שומרת על תמהיל דירות מגוון, בהתאם לעקרונות תוכנית מרכז הרובע.

אחד המרכיבים הבולטים בתוכנית הוא קומת הקרקע שאינה מתפקדת רק כבסיס למגדלים או כרצף של לובאים סגורים, אלא כוללת פריסה רחבה של שטחי מסחר, כניסות, אזורי תפעול, לובאים ומעברים. לאורך אבן גבירול מתוכננת קולונדה בעומק של כ-5 מטרים, שתלווה את החזית המסחרית ותיצור מרחב הליכה מוצל ורציף. גם כלפי הרחובות האחרים וכלפי פנים המגרש מתוכננות חזיתות פעילות, כך שהמסחר והכניסות אינם פונים רק החוצה, אלא גם אל המרחב הפנימי.

במרכז המגרש מתוכננת חצר פנימית רחבה, כאשר שטח זיקת ההנאה לציבור עומד על כ-3,100 מ"ר. מדובר בשטח פתוח משמעותי שיאפשר מעבר, שהייה וחיבור בין חלקי המגרש והרחובות הסובבים אותו. אדריכל הנוף הוא בהא מילחם, והיועץ הסביבתי הוא סטודיו WAWA.

התוכנית אושרה בכפוף לאישור מהנדס העיר, וכעת יוכלו היזמים להתקדם לשלב הגשת בקשת היתר הבנייה. עבור מרכז שדה דב, האישור של מגרש 2208 הוא עוד שלב בהתקדמות מהרובע המתוכנן אל הרובע הבנוי.

מהחברות נמסר: "פרויקט SEVEN SEAS תוכנן כסביבת מגורים עירונית המשלבת מגורים, מסחר, תעסוקה ופנאי במתחם אחד ונמצא מערבית לרחוב אבן גבירול בקרבה משמעותית לים. אישור תכנית העיצוב האדריכלי מהווה שלב משמעותי בקידום הפרויקט, ואנו רואים בו חלק מתהליך רחב יותר של התפתחות רובע שדה דב כאזור מגורים חדש ומשמעותי בתל אביב בפרט ובגוש דן בכלל".

לקריאה נוספת: משלימים את הפאזל של אשכול: אושרה תוכנית לפרויקט תעסוקה ומסחר

The post 437 דירות ומגדל בן 45 קומות: אושרה תוכנית לפרויקט נוסף במרכז שדה דב appeared first on רובע שדה דב.

הסקירה מיועדת למי שמחפש מידע סדור, אמין ונגיש במקום אחד. היא מציגה מדדי מפתח של השוק, גרף מכירות חודשי לצד מחיר ממוצע למ"ר לאורך זמן, פילוח היקפי המכירות לפי מספר חדרים ולפי טווחי מחיר, שטח דירות ממוצע, טבלת העסקאות היקרות והזולות ביותר ברובע, וגרף התפתחות עלות הקרקע ליחידת דיור במכרזי רמ"י לאורך השנים, לרבות טווח מחירי ההצעות הזוכות בכל מכרז.

החתכים השונים זמינים בפורמט מרוכז ומעובד ונוח לצפייה. הנתונים מטוייבים, ממוינים ומוצגים עם הקשר, ונועדו לסייע לכל רוכש, משקיע או איש מקצוע בתחום הנדל"ן, שמבקשים להבין טוב יותר את המגמות שמעצבות את תמונת השוק באחד מאזורי הנדל"ן המסקרנים והמדוברים ביותר בישראל.

למעבר לסקירת שוק הנדל"ן ברובע שדה דב >

The post סקירה מקצועית חדשה מנתחת את שוק הנדל״ן ברובע שדה דב appeared first on רובע שדה דב.

מגרש 305 ממוקם בצידו המערבי של מתחם אשכול, על ציר אבן גבירול ובצמידות לתחנת הרכבת הקלה ״זהרה לביטוב״. צוות התכנון כולל את יסקי מור סיוון אדריכלים ומתכנני ערים כאדריכלי התוכנית, בהא מילחם כאדריכל הנוף, וד.ג.ש הנדסה כיועץ התנועה ו-EBN אלה בן נון ניהול פרויקטים.

פרוייקט ראשון בייעוד תעסוקה ומסחר

ברובע שדה דב כבר קודמו ואושרו תוכניות עיצוב רבות לפרוייקטי מגורים, שחלקם כוללים מסחר בקומת הקרקע, וכן תוכניות עיצוב ראשונות למלונאות. מגרש 305 הוא הראשון שמיועד לתעסוקה ולמסחר בלבד. המגרש יפתח מדרום את הרצף העירוני-מסחרי לאורכו של ציר אבן גבירול החדש, בתחומי הרובע.

שטח המגרש הוא כ-6.1 דונם ועל הקרקע ניתן להקים כ־15,400 מ"ר עיקרי לתעסוקה ועוד כ־6,600 מ"ר שטחי שירות עיליים, יחד כ־22 אלף מ"ר; עוד מתוכננים כ־5,320 מ"ר עיקרי למסחר ועוד כ־2,280 מ"ר שטחי שירות עיליים, יחד כ־7,600 מ"ר.

בנייה מרקמית עם נוכחות עירונית

על פי התוכנית האדריכלית, ייבנו במגרש שני מבנים: מבנה בן 9 קומות לכיוון רחוב אבן גבירול ומבנה נוסף, עורפי, בן 12 קומות. בהשוואה למגדלי המגורים הגבוהים בשדה דב ואף ביחס למגרש 304 הצמוד, מגרש 305 מאופיין בבנייה נמוכה יותר.

עם זאת, העיצוב האדריכלי מצביע על נוכחות עירונית מובהקת: שני נפחים עיקריים, חזיתות מעוגלות, מעטפת זכוכית בהירה, קומות מסחר ותעסוקה פעילות, וגגות ירוקים או מרפסות עליונות המשולבים במבנה.

מגרש 305 מצוי בחלק הדרומי של יחידת תכנון 7. החלק הצפוני של היחידה הוא מגרש 304, שגם הוא מיועד למסחר ותעסוקה. לפי מסמכי התוכנית, במגרש 304 מתוכנן מגדל בן 40 קומות מעל בנייה מרקמית של עד 9 קומות, בעוד מגרש 305 מציג בינוי נמוך יותר יחסית, אך עדיין אינטנסיבי. יחד, שני המגרשים יוצרים בלוק עירוני של תעסוקה ומסחר על ציר אבן גבירול.

כיכרות, ציר פנימי וגשרים בין המבנים

הדופן הפונה לאבן גבירול מקבלת בתוכנית משקל מיוחד. הבינוי על אבן גבירול מחויב בחזית מסחרית ובקולונדה ברוחב 5 מטרים לאורך 75% מאורך החזית המסחרית. המשמעות העירונית היא שהמגרש לא מתוכנן כמתחם סגור, אלא כחלק מרחוב פעיל: חזית מסחרית, הליכה מקורה, כניסות, שהייה ותנועה רציפה של הולכי רגל.

גם במגרש זה, החצרות הפנימיות במגרשים יהיו משותפות ובזיקת הנאה לשהייה ולמעבר הציבור בכל שעות היממה ובמהלך כל ימות השנה. בנוסף, כל שטח שאינו מבונה בקומת הקרקע יסומן בזיקת הנאה לטובת הציבור. במילים פשוטות, התוכנית מייצרת לא רק חזית מסחרית החוצה לרחוב, אלא גם מעבר פנימי פעיל בתוך הבלוק. עוד מתוכננים גשרים או מעברים עיליים המחברים בין אגפי המבנה, ומחזקים את התחושה שמדובר בקומפלקס תעסוקה ומסחר אחד, ולא בשני בניינים נפרדים. בנוסף, קרנות הרחובות בין אבן גבירול לשדרה 1 מדרום, ובין אבן גבירול לשדרה 2 מצפון, יפותחו ככיכרות עירוניות.

מגרש 305, הסנונית הראשונה

רובע שדה דב מתוכנן כרובע עירוני עם עירוב שימושים אינטנסיבי – ברובע כולו מתוכננים כ-126 אלף מ"ר למסחר וכ-330 אלף מ"ר לתעסוקה. בנוסף, מתוכננת בשדה דב בנייה למלונאות בהיקף של כ-125 אלף מ"ר, שמשמעותה כ-3,700 חדרי מלון חדשים. הרובע יספק תעסוקה לאלפי עובדים מדי יום ויהווה אבן שואבת לעסקים רבים. מדובר בכמות גדולה מאוד של שטחי מסחר השקולה בהיקפה ל-5 קניונים.

במתחם אשכול לבדו, מתוכננים 6 מגרשי תעסוקה ומסחר, שיספקו 145 אלף מ"ר לתעסוקה וכ-45 אלף מ"ר למסחר. מגרש 305 הוא אם כן, הסנונית הראשונה במתחם אשכול, המיועד כולו לתעסוקה ומסחר. קדמו לו אישור בינוי למרלו"ג העירוני במגרש 306 ואישור תוכנית העיצוב למבני מלונאות, תעסוקה ומסחר שאושרו במגרשים 301 ו-302, בחודשים האחרונים.

לקריאה נוספת: רובע שדה דב: גם המרכז הלוגיסטי נראה כמו פרויקט יוקרה

The post משלימים את הפאזל של אשכול: אושרה תוכנית לפרויקט תעסוקה ומסחר appeared first on רובע שדה דב.

כעת עיריית תל אביב-יפו וחברת אתרים מציגות כיוון אחר לגמרי: במקום למחוק את הזיכרון התעשייתי של המקום, התוכנית החדשה מבקשת להפוך אותו למוקד ציבורי פעיל, שמחבר בין שימור, תרבות, טבע עירוני ורובע שדה דב המתפתח מצפון.

בתחרות האדריכלים לתכנון המתחם בה השתתפו שבעה משרדים מובילים, זכתה חברת מילבאואר אדריכלים, בשיתוף משרד תמא אדריכלות נוף. על פי התוכנית, שלושת המיכלים ששימשו לאחסון דלק בין השנים 1968–2007 יעברו שימוש מחדש: המעטפת התעשייתית האייקונית תישמר, ובתוכה ייווצרו חללים חדשים לפעילות ציבורית — תרבות, יצירה, פנאי, ספורט ואירועים.

החוליה הדרומית של שדה דב

הסיפור של חוות המיכלים אינו עומד בפני עצמו. מבחינת רובע שדה דב, מדובר באחת מנקודות החיבור החשובות ביותר בין הרובע החדש לבין העיר הוותיקה: מדרום — רדינג, הירקון והנמל; מצפון — שדה דב, הפארק החופי, רחוב אבן גבירול המתוכנן והמשך ההתפתחות העירונית של צפון תל אביב.

במסמכי התכנון של צפון רובע שדה דב כבר נקבע כי ניתן יהיה לעשות שימוש מחדש במיכלים הקיימים, וכי יותרו בהם שימושים ציבוריים, שימושי פנאי, נופש וספורט, תוך שמירה על גישה חופשית לציבור סביבם וביניהם. כעת, התחרות האדריכלית מעניקה למהלך הזה דמות מוחשית יותר: לא רק “שימור” במובן המוזיאלי, אלא הפיכה של תשתית ישנה למרחב עירוני פעיל.

זהו גם מהלך שמתכתב עם תפיסת התכנון הכוללת של שדה דב: רובע צפוף, מעורב שימושים, המסתמך על הליכתיות, רכיבה, תחבורה ציבורית ושטחים פתוחים משמעותיים. במובן הזה, חוות המיכלים יכולה להפוך לשער תרבותי-ציבורי בדרום הרובע, ולחבר בין הפארק החופי העתידי לבין פארק הירקון ונמל תל אביב.

אדריכלית אורית מילבאואר מסבירה: "המיכלים האלה שימשו בעבר מיכלי דלק של תחנת הכוח רידינג ואנחנו בקונספט שלנו ממלאים אותם מחדש באנרגיה אבל מסוג אחר, אנרגיה של עשייה ובילוי. כל המרחב הזה יהיה פתוח 24/7 כפי שמתאים לעיר ללא הפסקה. המרחב החדש הזה יכול להיות פעיל ולא להפריע לאף אחד, הוא מרוחק מספיק מכל מבני המגורים הקיימים והמתוכננים והוא נמצא במיקום מדהים ומרכזי על שפך הירקון, שיש אליו נגישות גם מפארק הירקון וגם מכיוון מזרח מציר שי עגנון".

לא להרוס – למלא באנרגיה חדשה

הרעיון המרכזי בתכנית הזוכה הוא שימור הצורה העגולה והחזקה של המיכלים, והכנסת “עיגול פנימי” חדש לתוכם. כך ייווצרו חללי פנים ייחודיים, עם תאורה טבעית ואופי אדריכלי יוצא דופן — חללים שלא מנסים להסתיר את עברם התעשייתי, אלא משתמשים בו כחלק מהחוויה.

במקום לראות במיכלים שריד מיושן של עידן הדלקים, התוכנית מתייחסת אליהם כמעט כאל חומר גלם עירוני: מבנים גדולים, בעלי נוכחות, שמספרים סיפור על האנרגיה שהניעה בעבר את העיר ויכולים להכיל היום אנרגיה מסוג אחר: פעילות ציבורית, תרבות, ספורט, מפגש ושהייה.

לצד המיכלים עצמם, התוכנית מציעה לפתח את המרחב שביניהם כמרחב שוטטות עירוני: מקום שאפשר לעבור דרכו, לשהות בו, להגיע לאירוע, לפגוש אנשים או פשוט להמשיך ממנו אל הירקון, הים או שדה דב. זו נקודה משמעותית, משום שהאתגר המרכזי באזור רדינג–שפך הירקון הוא לא רק עיצוב מבנים, אלא פתיחה מחדש של אזור שהיה במשך שנים תשתיתי ומנותק יחסית מהעיר.

טבע עירוני במקום אזור תשתיות סגור

מעבר לממד התרבותי, אחד המרכיבים הבולטים בתוכנית הוא השיקום הסביבתי. על פי הודעת העירייה, במתחם יוקם אזור שמור שישמש מנגנון טבעי לניקוי מי נגר עירוניים, לצד שיקום מלא של גדות הירקון. המטרה היא ליצור בתי גידול חדשים לדגים, צמחייה, חרקים וציפורים, ולהחזיר לאזור חלק מהמופע הטבעי שאפיין את שפך הירקון לפני הפיכתו למרחב תשתיתי.

הדגש הזה אינו מקרי. בשנים האחרונות תל אביב-יפו מנסה להגדיר מחדש את תפקידם של שטחים פתוחים: לא רק פארקים יפים או מדשאות, אלא תשתיות עירוניות לכל דבר — כאלה שקולטות נגר, ממתנות הצפות, מייצרות צל, משפרות מיקרו-אקלים ותומכות במגוון ביולוגי. עבור שדה דב, שבו ניהול מי נגר, הפארק החופי והקשר לים הם חלק מהדיון התכנוני השוטף, חוות המיכלים עשויה להפוך לדוגמה מוחשית לאופן שבו תשתית ישנה יכולה להפוך גם לפארק, גם למוקד ציבורי וגם למערכת אקולוגית מתפקדת.

"להשיב אזור שהיה מנותק מהעיר"

מ"מ וסגן ראש עיריית תל אביב-יפו, ליאור שפירא, אמר כי מדובר במהלך שמבטא את תל אביב "שיודעת לנצל משאבים קיימים בצורה חכמה ויצירתית, ולתרגם תשתיות ישנות למרחבים חדשים של תרבות, יצירה, ספורט וטבע עירוני, פתוחים לכולם".

לדבריו, “התוכנית הזוכה מציגה חשיבה מתארית עמוקה שמשלבת בין שימור, קיימות ואיכות חיים עירונית, ומציעה מודל חדשני להתחדשות אזורי תשתית בלב המטרופולין. החיבור בין הירקון, הים, התעשייה ההיסטורית והחיים העירוניים מייצר כאן הזדמנות נדירה — להשיב אזור שהיה מנותק מהעיר אל התושבות והתושבים, כמרחב ציבורי משמעותי, ירוק, תוסס ומעורר השראה”.

הסיור הראשון: בסוף השבוע הקרוב

הציבור יוכל להיחשף לתוכנית כבר בסוף השבוע הקרוב, במסגרת אירועי “בתים מבפנים” שיתקיימו בתל אביב-יפו בין 7 ל-9 במאי. ביום חמישי, 7 במאי, בשעה 17:00, יתקיים בחוות המיכלים סיור עם אדריכלית אורית מילבאואר ואדריכלית הנוף ליטל סמוק. בסיור יוצג הרעיון התכנוני שמבקש לקחת את השימוש המקורי של המיכלים, אחסון כמויות גדולות של דלק, ולהטעין אותו במשמעות חדשה: לא עוד אנרגיה תעשייתית סגורה, אלא אנרגיה עירונית פתוחה של פעילות, חדשנות, תרבות וטבע. משך הסיור כשעה, ואין צורך ברישום מוקדם.

לקריאה נוספת: המהפך של רוקח-אבן גבירול: מוקד עירוני חדש בין מרכז העיר לשדה דב

The post מדרום לשדה דב: מיכלי הפלדה הענקיים יהפכו למוקד תרבות ובילוי חדש appeared first on רובע שדה דב.