חי, צומח, עיר

שירה לוי בן ימיני, מנהלת ומייסדת בית ליבלינג היא אוצרת התערוכה "חי, צומח, עיר" – 100 שנים לתוכנית גדס לעיר הגנים של תל אביב. התערוכה נפתחה בנובמבר 2025 והיא מציגה את תפיסתו הייחודית של גדס, לפיה העיר היא מרקם חי שבו חברה, טבע, סביבה ותרבות שזורים זה בזה, ותפקידו של התכנון הוא לייצר איזון בין צרכי האדם לבין סביבתו.

בהרצאה שהתקיימה במסגרת בית הספר לקיימות של עיריית תל אביב, הדגישה לוי בן ימיני שגדס לא היה אדריכל מסורתי. "הוא החל את דרכו המקצועית בתחומי הבוטניקה, ביולוגיה ואבולוציה והתפתח בנושאים נוספים רב תחומיים בהם תכנון ערים. ההסתכלות ההוליסטית הייחודית שפיתח, היא שהפכה אותו לפורץ דרך בתחום התכנון העירוני".

גריד היררכי וגינות מרכזיות

גדס התבקש להציע תפיסה כוללת להתפתחותה של תל אביב, הן בהתווית קווים להתרחבותה של העיר צפונה והן לקישוריות בין השטח החדש לשכונות הדרומיות ויפו. אחד המאפיינים המרכזים של תוכנית גדס הוא הגריד ההיררכי שיצר, וזאת בניגוד לבינוי האקראי שאפיין את השכונות הוותיקות של העיר.

הגריד כלל רחובות ראשיים רחבים בכיוון צפון-דרום, שאמורים לתמוך בחיים העירוניים האינטנסיביים – מסחר, בנייה גבוהה יותר, תנועה. רחובות משניים בכיוון מזרח-מערב, שתוכננו כ"חגורות ירוקות" צרות יותר, נמוכות יותר, המיועדות להכניס את הבריזה מהים פנימה. רחובות צדדיים צרים עוד יותר, המובילים לתוך הבלוק עצמו.

בלב הבלוק, גדס תכנן מרחב ציבורי ייחודי: גינה משותפת שאמורה הייתה להיות בבעלות של 70 אחוז מהתושבים, כאשר 30 אחוז נשארים לעירייה לצורך תחזוקה ותשתיות. לוי בן ימיני מסבירה: "גדס האמין שאותה בעלות של תושבים על הגינות האלה תאפשר את האחריות ארוכת הטווח שאותם אנשים יעניקו לסביבה הזאת, והם גם אלה שיוכלו ליהנות מאותה גינה על ידי חקלאות עירונית".

מתוך כמאה גינות שתוכננו במקור בעיר הלבנה, שרדו עד היום רק כ-30. לחצי בנייה ופיתוח, מחסור במבני ציבור ושימושים אחרים דחקו אט אט את מקומן. חלק מהגינות ששרדו, שינוי את ייעודן ואיבדו את תפקידן האקולוגי.

עם זאת, העקרון של הדרגתיות בתנועה – מהרחוב הראשי הסואן, דרך רחוב משני שקט יותר, אל רחוב פנימי אינטימי ולבסוף לגינה משותפת – עדיין קיים במרבית הבלוקים במרכז תל אביב, בתחומי העיר אותה תכנן גדס.

רובע שדה דב: תכנון במאה ה-21

בשנת 2020 אושרה תוכנית המתאר לרובע שדה דב, פרויקט בהיקף חסר תקדים: כ-1,300 דונם לאורך חוף הים, שבו יוקמו כ-16,000 יחידות דיור, שטחי מסחר ותעסוקה, מבני ציבור ופארקים. התוכנית, שתוכננה על ידי משרד ארי כהן אדריכלות ובינוי ערים, מנסה להתמודד עם אתגרים עירוניים שגדס לא הכיר: צפיפות גבוהה בהרבה, משבר אקלים, צורך בתחבורה ציבורית מתקדמת ודרישות של חברה עכשווית. אחד העקרונות המרכזיים של תוכנית שדה דב הוא יצירת "רצף עירוני למרקם העיר הקיים והמתוכנן".

בדומה לגדס, שתכנן את הצפון הישן כהמשך טבעי למרקם העיר הקיימת, גם תוכנית שדה דב מקפידה על המשכיות: רחוב אבן גבירול, עורק מרכזי במרקם גדס, ממשיך צפונה אל תוך הרובע החדש. שדרות עירוניות הניצבות לחוף נועדו ליצור חיבור טבעי בין הים לשכונות ממזרח.

התוכנית מבוססת על "רשת רחובות עירונית נגישה וצפופה", הדומה בעקרונותיה לגריד של גדס. יש רחובות ראשיים אינטנסיביים, רחובות משניים שקטים יותר, ומרחבים ציבוריים פנימיים. אבל בניגוד לגדס שתכנן בלוקים של כמה קומות, בשדה דב הצפיפות גבוהה בהרבה וכוללת מגדלים של עשרות קומות.

פארק המסלול: הגינה המרכזית

אם גינות הבלוק היו "לב הכפר" בתוכנית גדס, הרי שברובע שדה דב את התפקיד הזה ממלא "פארק המסלול" – פארק רובעי ייחודי המשמר את תוואי מסלול הנחיתה של שדה התעופה לשעבר. הפארק משמש כעמוד השדרה הירוק של המתחם הצפוני, כאשר מרבית מבני הציבור מרוכזים לצידו.

בנוסף, הגינות הפרטיות הממוקמות בלב כל מתחם מגורים, הן גינות עם זיקת הליכה להולכי רגל ומאפשרות חיבוריות והליכתיות בכל הרובע, לצד עידוד וטיפוח הקהילתיות.

בנוסף לפארק המסלול, התוכנית כוללת פארק חופי רחב, פארק לינארי החוצה את הרובע ממזרח למערב, וטיילת לאורך החוף. הגישה לים – משאב שגדס היה הראשון להכיר בחשיבותו כמרחב חיוני לציבור – מובטחת מכל נקודה ברובע, במרחק הליכה קצר במיוחד.

קיימות וטכנולוגיה

בעוד גדס התייחס לצמחייה ולנוף מתוך הבנה אינטואיטיבית של תפקידם האקולוגי וכתב תוכנית מתאר שכללה פירוט של סוגי הצמחייה, הרי שתוכנית שדה דב מיישמת עקרונות קיימות מפורשים, בתחומי הנגר, האנרגיה והצמחיה. החלטת ממשלה מ-2022 הכירה בעצים כתשתית עירונית קריטית והציבה יעד: עד שנת 2040, רחובות מרכזיים חייבים להיות מוצלים על ידי עצים. ברובע שדה דב מתוכנן "רצף של טבע עירוני" – שדרות ציבוריות לצד גינות פרטיות הממוקמות במרכז הבלוק, עם זיקת הנאה להולכי הרגל.

קווי הדמיון בין שתי התוכניות

שתי התוכניות, עיר גנים ושדה דב, חולקות מספר עקרונות יסוד: גריד היררכי: בשני המקרים יש הבחנה ברורה בין רחובות ראשיים אינטנסיביים לרחובות משניים אינטימיים יותר. העקרון של הדרגתיות בתנועה – מהסואן לשקט – קיים בשתיהן. גם החיבור שיצר גדס בין השכונות הקיימות לצפון העיר החדש, בא לידי ביטוי בתוכנית רובע שדה דב, עם המשכיותו של רחוב אבן גבירול במתכונתו הקיימת. מרחבים ציבוריים משותפים: גינות הבלוק של גדס ופארק המסלול של שדה דב ממלאים תפקיד דומה – לספק למגורים האורבניים אלמנט קהילתי, מרחב נשימה ירוק, ומוקד חברתי. עירוב שימושים: גדס תכנן מסחר ברחובות הראשיים ומגורים ברחובות הפנימיים. שדה דב מרחיב את הרעיון ומשלב גם תעסוקה ומלונאות, אך העיקרון של מרחב עירוני חי ומגוון נשמר. התייחסות לטבע העירוני: שתי התוכניות רואות בצמחייה ובשטחים הירוקים לא קישוט אלא מרכיב תכנוני מהותי, הכרחי לאיכות החיים העירונית.

חיבור לים: גדס היה הראשון שהבין שהחוף הוא משאב ציבורי חיוני. עד אז בתי השכונות הוותיקות נבנו עם הגב לים, ומאיר דיזינגוף תכנן לפתח בו נמל תעשייתי בדומה לנמל חיפה. שדה דב ממשיך את החזון הזה ומגדיל אותו: שני קילומטרים של קו חוף נפתחים לשימוש ציבורי, וקבלני הרובע מבטיחים לרוכשים דירות עם נוף לים, אחד מהמשאבים המשמעותיים של הרובע.

בין כרכרות למכוניות

עם זאת, קיימים גם הבדלים מהותיים הנובעים מההקשר ההיסטורי והתפיסה התכנונית. כך לדוגמה, שתי התוכניות הן תשובה לגידול המהיר באוכלוסייה וללחצי פיתוח. אך בעוד שגדס תכנן עיר המיועדת לקלוט את גלי ההגירה בבניינים של 2-4 קומות, שדה דב מתמודד עם לחצי צפיפות של מטרופולין מודרני. על פי התוכנית, 16,000 יחידות דיור יקלטו כ-50 אלף תושבים בבנייה מתוכננת של רבי קומות לצד בניינים מרקמיים (8-10 קומות) גבוהים בהרבה בהשוואה לעיר הגנים.

גם ההתייחסות לתחבורה אינה דומה. גדס תכנן עיר בעידן חף מפקקי התנועה. שדה דב צריך להתמודד עם מציאות של עומס תחבורתי, זיהום אוויר והכרח של תחבורה ציבורית מתקדמת. הדגש על "היפוך הפירמידה" – הולך רגל ואופניים במרכז במקום הרכב הפרטי – הוא תגובה לבעיות שגדס כלל לא הכיר.

תוכנית גדס יצרה "עיר גנים" בעיקר מתוך תפיסה סוציולוגית וביולוגית. תוכנית שדה דב כוללת גם היערכות למשברי אקלים – גלי חום, הצפות, צורך בצמצום טביעת הרגל האקולוגית. הקיימות היא לא "תוצר לוואי" אלא מטרה מרכזית.

מרקם אורבני תל אביבי

מאה שנה לאחר תוכנית גדס, רובע שדה דב מהווה הזדמנות לבחון מחדש את העקרונות שהניח הבוטנאי-מתכנן הערים הסקוטי. חלק מהעקרונות, הגריד ההיררכי, המרחבים הציבוריים המשותפים, החיבור לים, הטבע העירוני – רלוונטיים היום לא פחות מאשר אז. אחרים דורשים תרגום מחדש לאתגרים שמציבה מציאות המאה ה-21. היטיב לנסח זאת מהנדס העיר אודי כרמלי. בכנס שעסק בתוכניות ואתגרי הרובע הוא ציין: "האתגר הוא עד כמה נצליח לייצר מערכות קשרים בין הפרט לבין המבנה האורבני האדריכלי, כפי שקיים בחלקים הוותיקים של תל אביב". הוא הוסיף: "האוכלוסייה התל אביבית קשורה בכל נימי נפשה למרקם האורבני התל אביבי וזה מה שאנחנו מנסים לעשות גם כאן".

לקריאה נוספת: מאחורי ״היהלום של תל אביב״: חצי מאה של מאבק על הקרקע

The post מאה שנה של חזון: מתוכנית גדס לרובע שדה דב appeared first on רובע שדה דב.

המטרה: פיתוח עירוני מיטיב

אדריכלית שרון גולן, ממייסדות בית ליבלינג ומיוזמות הכנס, הסבירה: "שדה דב הוא המתחם הכי מעניין בימים אלו שנבנה לנגד עינינו. נדרשת מצד כל המעורבים ראייה עתידנית מחד ומצד שני, התמודדות עם המון לחץ יזמי-נדל"ני על המתחם".

"מטרת הכנס היתה להביא את התכנון העירוני לדיון ולשיח ציבורי, ולעשות דברים מתוך אינטרסים ערכיים של פיתוח עירוני מיטיב", הדגישה גולן. עוד הוסיפה כי מחד, שדה דב מספק אפשרות למתכננים וליזמים לרקום תכנון מיטבי על שטח ריק. תכנון מוטה חדשנות, מתקדם ועתידני שכולל מחשבה מפורטת ודקדקנית על כל היבט בחוויית המגורים והחיים של תושבי השכונה. מאידך, האתגרים הם רבים, ופריצת הגבולות הנדרשת כמו גם החשיבה העתידנית, דורשים מכלל המעורבים מאמץ מוגבר כדי לספק את התוצאות המבוקשות.

מהנדס העיר: "איך מייצרים נשמה עירונית"?

אודי כרמלי, מהנדס העיר תל אביב-יפו, הדגיש גם הוא את האתגר הגדול העומד בפתח וציין מהי לתפישתו הצלחה בתכנון המתחם: "האתגר הוא עד כמה נצליח לייצר מערכות קשרים בין הפרט לבין המבנה האורבני האדריכלי, כפי שקיים בחלקים הוותיקים של תל אביב".

"האוכלוסייה התל אביבית קשורה בכל נימי נפשה למרקם האורבני התל אביבי וזה מה שאנחנו מנסים לעשות גם כאן. השאלה שמרחפת מעל ראשינו היא איך מייצרים נשמה עירונית בכללים מאוד קשיחים של סטטוטוריקה ותב"עות, בהנחיות מרחביות והיתרים. אפילו שאלות טכניות ומשמימות לכאורה, כמו מי יישא בעלות שכרו של פועל שמטפל בשטחים הפרטיים עם זיקת הנאה – העירייה או ועד הבית? טומנות בחובן סט של ערכים, אמונות ותוצאות. אני מקווה ומאמין שאנחנו עומדים לפגוש יצירה יפה מאוד שנוכל גם בעוד 20 שנה להתגאות בה".

‫אדריכל העיר: פיתוח שמאתגר את כל בעלי המקצוע

יואב דוד, אדריכל העיר תל אביב-יפו: "זוהי חטיבת קרקע מאוד משמעותית ולאחר הרבה מאוד לבטים נוצרו בסופו של התהליך המתארי שתי תוכניות, האחת של שדה דב והשנייה של ת"א צפון מערב 3700. המצרף של שני האזורים האלה יוצר את רצועת הבינוי החדשה של צפון תל אביב".

דוד ציין כי עד שנת 2040 השטח בנקודת הממשק בין רמת השרון, תל אביב והרצליה ישתנה משמעותית וייבנו בו עשרות אלפי יחידות דיור. 30,000 יח"ד בתל אביב, 12,000 יח"ד בדרום מערב הרצליה, וקרוב ל-20,000 יח"ד בדרום מערב גלילות. "מדובר בפיתוח מאוד משמעותי שמאתגר גם ברמה של בינוי וגם ברמה של התייחסות לסביבה".

דוד התייחס גם לאתגר הגדול, לאזן בין חופש יצירתי לאדריכלים לבין שמירה על שפה משותפת וזהות עירונית במרחב המשותף. הוא הסביר מדוע פרסמה עיריית תל אביב הנחיות אדריכליות לשדה דב: "היזמים התלהבו ונחפזו לתכנן אובייקטים מאוד מיוחדים שיצרו גיבוב שהקשה עלינו להסתכל על השלם. נאלצנו לעצור, ליצור הלכות שיתנו לבינוי אופי משותף בדגש על החלקים המרקמיים. במגדלים הותרנו חופש מסוים".

עיצוב פשוט, מרחב מגוון

אלון גולדמן, מתכנן עיר במחלקת תכנון צפון הדגיש כי "השאיפה היא לעיצוב פשוט אך מגוון, המשלב את העיר החדשה עם העיר הקיימת, תוך הקפדה על הנחיות מרחביות ומתן מענה לצורכי הקהילה והמרחב הציבורי", הוא ציין כי גם במסגרת ההנחיות המרחביות, קיים חופש פעולה לאדריכלים לייצר תוצרים "פנטסטיים".

"זוהי אחריותם המשותפת של המתכננים והאדריכלים לנצל את ההזדמנות ליצור מרחב מגוון". הוא הוסיף כי המרחבים הציבוריים בבעלות פרטית הם חלק בלתי נפרד ממערך השטחים הפתוחים של הרובע החדש. "שטחים אלו נחוצים מאחר ששטחי ציבור פתוחים קיימים (שצ"פים) והפארקים לא יספיקו לכ-40,000 תושבים חדשים. חצרות פרטיות אלו יתוכננו כך שתהיה להן זיקת הנאה לציבור, בביטחון שישמשו את הקהילה ויתוחזקו על ידי העירייה לפי סטנדרטים עירוניים. המטרה היא להימנע מ"מתחמים מבודדים" וליצור רובע חדש שיהיה "תל אביבי" גם בעשורים הבאים".

תשתיות: עיר חכמה מהיום הראשון

ג’ינה שלאגר, סמנכ"לית תשתיות בחברת מסד עוז CPM, חשפה את ממדי הענק של עבודות הפיתוח המתנהלות ברובע, בחפירות מתחת לקרקע: "אנחנו מבצעים פרויקט שעבודות הפיתוח שלו מוערכות במיליארד וחצי שקלים". לדבריה, עבודות התשתית בשדה דב הן מורכבות וכוללות את שינוע האשפה הפניאומטית, התשתית העמוקה ביותר, תשתית למיחזור מים אפורים, סיבים, מסלולי נת"ע לקו הירוק, קווי סניקה, איגודן ועוד. היא הדגישה כי הניסיון הוא לעבוד בשת"פ מלא עם נת"ע כדי לבצע את הנחת התשתיות בפעם אחת כדי להקל על הציבור התל אביבי.

למרות שהחברה פעילה בעשרות פרויקטים ברחבי הארץ, הפעילות בשדה דב היא מאתגרת וייחודית בשל התשתיות המתקדמות. "המטרה היא להבטיח שהרובע יתפקד כעיר חכמה מהרגע הראשון".

דוחפים את הגבולות קדימה

הילה ירושלמי, מתכננת עיר במחלקת תכנון צפון, ציינה את עקרונות תוכנית הרובע וביניהם: הקישוריות בין השכונות הקיימות, הליכתיות, השצ"פים הנרחבים, החזיתות המסחריות הפעילות והבנייה הירוקה.

"יש פה הרבה מאוד נושאים מאוד מאתגרים גם לאדריכלים, גם ליזמים, וגם לעירייה", היא הודתה. "אני מקווה בכנות שנשכיל ליישם לפחות חלק מהם, כי הצבנו יעדים מאוד גבוהים, בנושאים רבים כמו ייצור אנרגיה, ניהול נגר ואשפה פניאומטית, דברים חדשים שהעירייה לא התנסתה בהם בעבר. כל השחקנים המעורבים עושים הרבה מאוד מאמצים כדי להצליח וליישם בצורה הכי מיטבית בנקודת הזמן הזאת, את כל הרעיונות הרבים והעקרונות הרבים החדשים שהתוכנית הזאת מכניסה לחזית התכנון".

מההנחיות למציאות: האדריכלים מציגים פרויקטים באשכול

חלק מרכזי בכנס הוקדש להצגת פרויקטים אדריכליים קונקרטיים המתרגמים את התב"עות וההנחיות המרחביות למציאות בשטח. שלושה משרדי אדריכלים הציגו את גישתם החדשנית לתכנון במתחם. משרד מילבאואר אדריכלים הציג שני פרויקטים במתחם אשכול שתוכננו עבור שיכון ובינוי, של פרויקטים להשכרה ארוכת טווח.

במגרש 106 במתחם אשכול, תוכננו על ידי מילבאואר אדריכלים 511 יח"ד שייבנו במגדל בן 40 קומות, מגדלון בן 16 קומות וארבעה מבנים מרקמיים בני 9 קומות. במגרש 109 הסמוך מתוכננות 324 יח"ד גם הן להשכרה ארוכת טווח. במגרש זה ייבנה מגדל בן 40 קומות ושני מבנים מרקמיים בני 9 קומות. חזית מסחרית פעילה תלווה את שני הפרוייקטים. אדריכלית רוני סנדר ישראלי ציינה כי בימים אלה מתכנן המשרד פרויקט שלישי להשכרה בשדה דב, הפעם, במתחם הצפוני.

האתגר: תכנון החצר עם זיקת הנאה

משרד גל אור-פישביין אדריכלים בשיתוף פעולה עם משרד האדריכלים ההולנדי הבינלאומי NVRDV תכנן שני פרוייקטים באשכול, שניהם שייכים לבעלי קרקעות פרטיים. מגרש 102 כולל 365 יח"ד שייבנו במגדל בן 35 קומות ושלושה מבנים מרקמיים בגובה 9 קומות. מגרש 108 כולל 409 יח"ד במגדל בן 37 קומות, מגדלון בן 16 קומות וארבעה בניינים מרקמיים בגובה 9 קומות.

ז'ראר גל אור ציין כי האתגר המרכזי שהעסיק אותם התייחס לתכנון החצר הפנימית. לדבריו, לאחר מחקר המודל שנבחר לתכנון החצר הוא מודל "קמפוס": חלל פתוח וירוק שבו הבניינים ממוקמים בנפרד, ויוצרים ביניהם מערכת קשרים. גל אור סיפר כי התכנון התכתב עם הקמת תל אביב כעיר גנים.

גישה עיצובית מותאמת ליזם

יואב מיכאל ממשרד ישר אדריכלים הציג את הגישה העיצובית השונה בין שני מגרשים סמוכים באשכול שתוכננו בהתאם לחזון ורצון היזמים: פרויקט 'אשירה' במגרש 101 בבעלות אביסרור מתאפיין בחופש תכנוני רב המאפשר מגוון עשיר של דירות, בעוד פרויקט 'אוטופיה' במגרש 103 של נחמיאס נבנה באופי "תל אביבי" ממושמע יותר.

מיכאל הדגיש כי האתגר היה ליצור "תל אביב חדשה" שתשמור על הרומנטיקה של העיר הישנה, אך תהיה עכשווית ומותאמת להיום. גם מיכאל התייחס לחצרות והמעברים הפנימיים והדגיש כי לתפישתו, מעברים אלה שמלווים את כל הפרויקטים יהוו את סוד ההצלחה של שדה דב. "הם מאפשרים זרימה חלקה בין המגרשים ומאפשרים לתושבים לרדת מהמעלית, לצאת אל הפארקים ולהתחבר מחצר לחצר. מודל זה מוצלח הרבה יותר משכונות סמוכות (כמו הגוש הגדול) בהן קיימות חומות ואטימות, היוצרות רחובות פחות מוצלחים".

לקריאה נוספת: טיילת פארק החוף בשדה דב זכתה בפרס קרוון לאדריכלות נוף

The post מתכנני שדה דב דנו בתוכניות ובאתגרי הרובע: ״המתחם הכי מעניין שנבנה בימים אלה״ appeared first on רובע שדה דב.