על פי דיווחי החברה, עד כה נמכרו בפרויקט ריינבו 265 דירות יוקרה בתמורה לכ-2.3 מיליארד שקלים. מחיר מכירה ממוצע לדירה מסתכם ב-8.7 מיליון שקלים.

על פי נתוני החברה במחצית הראשונה של 2025 נמכרו 20 דירות בלבד, אולם במחיר ממוצע גבוה יותר של כ-10 מיליון שקלים לדירה. בסך הכול ייבנו בפרוייקט 380 דירות בתמהיל הכולל מגדל בן 39 קומות עם חזית מסחרית ושישה מבנים מרקמיים בני 9 קומות היוצרים ביניהם חצר פנימית.

The post ישראל קנדה מתקדמת בשדה דב: פרויקט ריינבו קיבל היתר בנייה מלא appeared first on רובע שדה דב.

המציאות בשטח, עם זאת, שונה לחלוטין. מי שמסתובב בשכונות חדשות בארץ מגלה רחובות רחבים, עם שורת עצים דלה וצעירה שאינה מספקת מענה. הולכי הרגל חשופים לשמש הקופחת, ההליכה קשה, והרחובות מתפקדים בעיקר כמעברים לרכב ולא כמרחב עירוני חי.

על הרקע הזה, התוכנית הנופית של רובע שדה דב נחשבת לאחת מהמקיפות והשאפתניות שנעשו בישראל, ומנסה לייצר מראש עירוניות שמבוססת על צל, ולא להסתפק בהוספת עצים נקודתיים בדיעבד.

תמר אריאלי-רונן ממשרד מנעד אדריכלים, שתכננה את אדריכלות הנוף במתחמי אשכול והצפון, מסבירה: "הצללה היום היא לא רק עניין של נוחות, זה עניין של הישרדות עירונית. אנחנו מדברים על הפחתה של שלוש עד חמש מעלות בשטח מוצל, וזה מאוד משמעותי".

מהפכה בבתי הגידול

הייחוד הראשון של תוכנית אדריכלות הנוף של שדה דב טמון במה שקורה מתחת לפני השטח ובתכנון מוקדם של בתי הגידול. בניגוד לרחובות התל אביביים הקלאסיים, שבהם העצים נאלצים להסתפק בריבועי אדמה צרים, בשדה דב נבנו עבור העצים בתי גידול רחבים פי חמישה מהמקובל.

אריאלי־רונן מסבירה כי מדובר במערכת תת־קרקעית הנדסית מורכבת: "בתי הגידול אינם מוגבלים לשטח קטן בין המדרכה לכביש. הם נמשכים גם מתחת לרצועות חניה ואופניים, משולבים במערכת התשתיות, ומאפשרים לעץ להתפתח לגודלו הטבעי. זה דורש פתרונות הנדסיים וטכנולוגיים מתקדמים ויקרים יותר, אבל התוצאה תיראה לעיני כול, בשדה דב יצמחו עצים גדולים מאוד, שיתנשאו לגובה רב ויעניקו צל מיטבי להולכי הרגל".

אריאלי־רונן מציינת כי התיאום בין התשתיות נעשה כבר בשלבי התב"ע, מתוך הבנה שהרובע עתיד לכלול גם מערכת פנאומטית לאשפה, תשתיות גז וקרבה לאזורי חוף – אתגרים שמקשים על שמירת נפח קרקע פנוי.

"העובדה שהעצים נכנסו לחישוב כבר בשלב התכנון הסטטוטורי נחשבת חריגה בנוף הישראלי ומעידה על החשיבות שייחסו המתכננים לעצים", כך מעידה גם אדריכלית הנוף ברברה אהרונסון, ממשרד שלמה אהרונסון אדריכלים, שתכננה את מתחם מרכז ומובילה כעת את התכנון המפורט בשלושת המתחמים.

עצים כתשתית עירונית

אהרונסון מציינת כי תוכנית הנוף בשדה דב בולטת לטובה עוד יותר על רקע היעדרו של הצל במרחב הציבורי הישראלי. "מי שמטייל בשכונות החדשות של ישראל יודע כי הצללה כמעט ואינה קיימת. רחובות רחבים נבנים, אך שורת עצים דלה, לעיתים צעירה מדי או לא מותאמת לאקלים, מותירה את הולכי הרגל חשופים לשמש הקופחת".

היא מדגישה: "אי אפשר עוד לחשוב על עירוניות בלי עצים. זו לא ‘תוספת ירוקה’ זו תשתית לכל דבר, כמו מים או ביוב". גם עיריית תל אביב יפו אימצה את התפישה הזו ואת המדיניות הממשלתית בנושא והציבה לעצמה יעד נטיעה של כ-100,000 עצים ברחבי העיר עד לשנת 2030.

אהרונסון מציינת כי על פי התב"ע רווח השתילה המקסימלי בין העצים הוא 8 מטרים על מנת שנטיעת העצים ברחובות תיצור רצף צל המשכי ורחב ככל הניתן עבור הולכי הרגל. לאורך מדרכות שרוחבן מעל 2.2 מטרים יינטעו עצים בעלי נוף גדול על פי סטנדרט משרד החקלאות, ואילו ההנחיות לנטיעת עצים בתחום רצועת הנטיעות יותאמו להנחיות עיריית תל אביב-יפו. לאורך שבילי האופניים השתילה תהיה בערוגה רציפה ככל הניתן, עבור יצירת בית גידול מיטבי. וחשוב מכך, לא יותר מעבר תשתיות במרחק אופקי של פחות ממטר מגזע העץ, על מנת לשמור על עצים, משימה לא פשוטה עם עומס התשתיות במתחם החדש.

בימים אלה מתמודדת אהרונסון עם התוכנית הנופית המפורטת במתחם אשכול בו החלה הבנייה. הנחיות התוכנית הכלליות מתגבשות ליצירה בשטח תוך מציאת פתרונות לאתגרים ולקשיים. ראוי לציין כי הנספח הנופי בתוכנית אינו מחייב אלא מהווה בגדר המלצה בלבד. עם זאת, אריאלי-רונן מבהירה כי "אם ייווצרו שינויים בשטח, על המבצע להוכיח כי הם לטובה", ואילו אהרונסון חשה מחויבת לתוכנית אותה היא מקדמת.

היררכיה ברורה של רחובות

אחד האתגרים הוא בהתייחסות השונה לרחובת הרובע ובהתאמת התוכנית הנופית אליהם. שדה דב אינו רובע אחיד. יש בו עורקי תחבורה ראשיים, סמטאות אינטימיות, שדרות רחבות, רחובות צידיים ומעברים ירוקים להולכי רגל בלבד. ההצללה שוזרת את כל אלה לשפה אחת.

ברחוב אבן גבירול, שבו יעבור הקו הירוק של הרכבת הקלה, נקבע חתך רחוב יוצא דופן: שתי שורות עצים בכל צד ועוד שדרה מרכזית בצמוד לקו הרכבת הקלה. זהו רחוב ברוחב 45 מטרים, שצפוי לשמש לא רק את תושבי הרובע אלא את כל תנועת העיר. להבדיל, ברחובות פנימיים ושקטים יותר, תישתל שורה אחת בלבד בכל צד – פתרון שמתאים לקנה המידה השכונתי.

אהרונסון מדגישה את הערך של ההיררכיה: "בישראל יש נטייה לנטוע שורה דלה של עצים לאורך כל הרחובות. בשדה דב נוצרה הבחנה אמיתית – רחוב מרכזי עם שדרה כפולה ומרשימה, סמטה קטנה עם נטיעה מתונה יותר. זה מייצר שפה שקופה וברורה לתושבים". אל תוך המערך הזה נטוו גם "אצבעות ירוקות" – מעברים ירוקים להולכי רגל בלבד, נדירים יחסית בנוף המקומי. גם בהם שולבו עצים כחלק מהתכנון, לא רק כנוי אלא כצל הכרחי.

מיקרו־אקלים נעים

אתגר מרכזי נוסף הוא המפגש בין המרחב הציבורי למרחב הפרטי, שכולל מגדלים של 30 ו־45 קומות. מבנים בגובה כזה עלולים ליצור מערבולות רוח חזקות והחזרי קרינה. גם במקרה הזה משמשים העצים כגורם ממתן כחלק מתוכנית הנוף של הרובע.

"ערכנו ניתוחים אקלימיים מפורטים שבוצעו עם חברת "יוזמות". בדקנו קרינה, כיווני רוחות והשפעתם על הרחובות", מספרת אריאלי־רונן. "גילינו למשל שבחלק מהמגרשים אין אפשרות להגיע לאיזון אקלימי בתוך השטח הפרטי בלבד. לכן נוספו עצים ברחוב הצמוד, כדי לשבור את עוצמת הרוח ולצנן את המרחב הציבורי".

אריאלי־רונן מוסיפה כי המשחק בין עצים ירוקי עד לנשירים הוא חלק אינטגרלי מהחשיבה: בקיץ הם מספקים צל מלא, ואילו בחורף מאפשרים חדירה של אור שמש המחמם את החזיתות. התוצאה היא מיקרו־אקלים נעים יותר, המאפשר להולכי הרגל חוויית הליכה גם בעונות החמות וגם בקרות.

מחקרים בינלאומיים קובעים שעץ בודד יכול להוריד את הטמפרטורה המקומית בשלוש עד חמש מעלות. בשכונה צפופה כמו שדה דב, ההשפעה המצטברת של מאות עצים תורגש היטב.

טבעת של פארקים ירוקים

לצד הרחובות המוצלים, רובע שדה דב יתבסס על מערך פארקים רחב היקף. שלושה פארקים מרכזיים כבר אושרו – פארק החוף, פארק המסלול והפארק הלינארי. על פי התב"ע, תותר הקמת מצללות ופרגולות צל בשטח של עד 35% משטח השצ"פ, בדומה למדיניות הקיימת כיום בעיר.

לילה מועלם, אדריכלית הנוף האחראית על תכנון הפארקים במשרד אדריכל העיר, הדגישה בהרצאתה בכנס "להעיר את הדב" כי הם הפארקים אינם רק “ריאות ירוקות” אלא חלק ממערך עירוני כולל שמספק תשתיות אקולוגיות, אגני נגר, ושדרות עצים שיתחברו לרשת ההצללה של הרחובות. "מטרת העל היא  יצירת רצף הליכה מוצל מהבית, דרך הרחוב ועד לפארק", היא ציינה. מועלם גם הזכירה את התוכנית השאפתנית לפיה 40% מהדירות המתוכננות בשכונת אשכול ברובע שדה דב, יחוברו למערכת ביוב שתמחזר את המים האפורים להשקיית הגינות והפארקים.

ייחוד נוסף הוא הקישוריות. הפארקים לא מנותקים זה מזה, אלא נטווים כחלק אינטגרלי ממערכת המעברים להולכי רגל ורוכבי אופניים. כך נבנית “רשת ירוקה” – עיקרון שלא מיושם כמעט באף רובע אחר בארץ.

כמה זמן ייקח למאות העצים ברובע החדש להגיע למלוא ההתפתחות ולהעניק להולכי הרגל ורוכבי האופניים כיסוי צל מיטבי בהתאם לתוכנית השאפתנית? אהרונסון משיבה באופטימיות: "הנטיעות של עצים ברובע הן לא של עצים בוגרים ויקרים, אלא של עצים שיצמחו ויתפתחו כשיתנו להם את התנאים הכי טובים שאפשר. צריך קצת סבלנות, אבל תוך כמה שנים יהיה צל נהדר", היא מסכמת.

"אני חושבת שתוכנית הנוף וההצללה בשדה דב תהיה דוגמה לתכנון נוף עכשווי שהוא באמת חדשני", מסכמת גם אריאלי-רונן. "תכנון שלקח בחשבון את מכלול המגבלות והאילוצים והיתרונות, כדי לייצר רובע חדש ובאמת ראוי לעיר".

לקריאה נוספת: טיילת פארק החוף בשדה דב זכתה בפרס קרוון לאדריכלות נוף

The post לא רק מגדלים: גם העצים צפויים להיות גבוהים במיוחד בשדה דב appeared first on רובע שדה דב.

המטרה: פיתוח עירוני מיטיב

אדריכלית שרון גולן, ממייסדות בית ליבלינג ומיוזמות הכנס, הסבירה: "שדה דב הוא המתחם הכי מעניין בימים אלו שנבנה לנגד עינינו. נדרשת מצד כל המעורבים ראייה עתידנית מחד ומצד שני, התמודדות עם המון לחץ יזמי-נדל"ני על המתחם".

"מטרת הכנס היתה להביא את התכנון העירוני לדיון ולשיח ציבורי, ולעשות דברים מתוך אינטרסים ערכיים של פיתוח עירוני מיטיב", הדגישה גולן. עוד הוסיפה כי מחד, שדה דב מספק אפשרות למתכננים וליזמים לרקום תכנון מיטבי על שטח ריק. תכנון מוטה חדשנות, מתקדם ועתידני שכולל מחשבה מפורטת ודקדקנית על כל היבט בחוויית המגורים והחיים של תושבי השכונה. מאידך, האתגרים הם רבים, ופריצת הגבולות הנדרשת כמו גם החשיבה העתידנית, דורשים מכלל המעורבים מאמץ מוגבר כדי לספק את התוצאות המבוקשות.

מהנדס העיר: "איך מייצרים נשמה עירונית"?

אודי כרמלי, מהנדס העיר תל אביב-יפו, הדגיש גם הוא את האתגר הגדול העומד בפתח וציין מהי לתפישתו הצלחה בתכנון המתחם: "האתגר הוא עד כמה נצליח לייצר מערכות קשרים בין הפרט לבין המבנה האורבני האדריכלי, כפי שקיים בחלקים הוותיקים של תל אביב".

"האוכלוסייה התל אביבית קשורה בכל נימי נפשה למרקם האורבני התל אביבי וזה מה שאנחנו מנסים לעשות גם כאן. השאלה שמרחפת מעל ראשינו היא איך מייצרים נשמה עירונית בכללים מאוד קשיחים של סטטוטוריקה ותב"עות, בהנחיות מרחביות והיתרים. אפילו שאלות טכניות ומשמימות לכאורה, כמו מי יישא בעלות שכרו של פועל שמטפל בשטחים הפרטיים עם זיקת הנאה – העירייה או ועד הבית? טומנות בחובן סט של ערכים, אמונות ותוצאות. אני מקווה ומאמין שאנחנו עומדים לפגוש יצירה יפה מאוד שנוכל גם בעוד 20 שנה להתגאות בה".

‫אדריכל העיר: פיתוח שמאתגר את כל בעלי המקצוע

יואב דוד, אדריכל העיר תל אביב-יפו: "זוהי חטיבת קרקע מאוד משמעותית ולאחר הרבה מאוד לבטים נוצרו בסופו של התהליך המתארי שתי תוכניות, האחת של שדה דב והשנייה של ת"א צפון מערב 3700. המצרף של שני האזורים האלה יוצר את רצועת הבינוי החדשה של צפון תל אביב".

דוד ציין כי עד שנת 2040 השטח בנקודת הממשק בין רמת השרון, תל אביב והרצליה ישתנה משמעותית וייבנו בו עשרות אלפי יחידות דיור. 30,000 יח"ד בתל אביב, 12,000 יח"ד בדרום מערב הרצליה, וקרוב ל-20,000 יח"ד בדרום מערב גלילות. "מדובר בפיתוח מאוד משמעותי שמאתגר גם ברמה של בינוי וגם ברמה של התייחסות לסביבה".

דוד התייחס גם לאתגר הגדול, לאזן בין חופש יצירתי לאדריכלים לבין שמירה על שפה משותפת וזהות עירונית במרחב המשותף. הוא הסביר מדוע פרסמה עיריית תל אביב הנחיות אדריכליות לשדה דב: "היזמים התלהבו ונחפזו לתכנן אובייקטים מאוד מיוחדים שיצרו גיבוב שהקשה עלינו להסתכל על השלם. נאלצנו לעצור, ליצור הלכות שיתנו לבינוי אופי משותף בדגש על החלקים המרקמיים. במגדלים הותרנו חופש מסוים".

עיצוב פשוט, מרחב מגוון

אלון גולדמן, מתכנן עיר במחלקת תכנון צפון הדגיש כי "השאיפה היא לעיצוב פשוט אך מגוון, המשלב את העיר החדשה עם העיר הקיימת, תוך הקפדה על הנחיות מרחביות ומתן מענה לצורכי הקהילה והמרחב הציבורי", הוא ציין כי גם במסגרת ההנחיות המרחביות, קיים חופש פעולה לאדריכלים לייצר תוצרים "פנטסטיים".

"זוהי אחריותם המשותפת של המתכננים והאדריכלים לנצל את ההזדמנות ליצור מרחב מגוון". הוא הוסיף כי המרחבים הציבוריים בבעלות פרטית הם חלק בלתי נפרד ממערך השטחים הפתוחים של הרובע החדש. "שטחים אלו נחוצים מאחר ששטחי ציבור פתוחים קיימים (שצ"פים) והפארקים לא יספיקו לכ-40,000 תושבים חדשים. חצרות פרטיות אלו יתוכננו כך שתהיה להן זיקת הנאה לציבור, בביטחון שישמשו את הקהילה ויתוחזקו על ידי העירייה לפי סטנדרטים עירוניים. המטרה היא להימנע מ"מתחמים מבודדים" וליצור רובע חדש שיהיה "תל אביבי" גם בעשורים הבאים".

תשתיות: עיר חכמה מהיום הראשון

ג’ינה שלאגר, סמנכ"לית תשתיות בחברת מסד עוז CPM, חשפה את ממדי הענק של עבודות הפיתוח המתנהלות ברובע, בחפירות מתחת לקרקע: "אנחנו מבצעים פרויקט שעבודות הפיתוח שלו מוערכות במיליארד וחצי שקלים". לדבריה, עבודות התשתית בשדה דב הן מורכבות וכוללות את שינוע האשפה הפניאומטית, התשתית העמוקה ביותר, תשתית למיחזור מים אפורים, סיבים, מסלולי נת"ע לקו הירוק, קווי סניקה, איגודן ועוד. היא הדגישה כי הניסיון הוא לעבוד בשת"פ מלא עם נת"ע כדי לבצע את הנחת התשתיות בפעם אחת כדי להקל על הציבור התל אביבי.

למרות שהחברה פעילה בעשרות פרויקטים ברחבי הארץ, הפעילות בשדה דב היא מאתגרת וייחודית בשל התשתיות המתקדמות. "המטרה היא להבטיח שהרובע יתפקד כעיר חכמה מהרגע הראשון".

דוחפים את הגבולות קדימה

הילה ירושלמי, מתכננת עיר במחלקת תכנון צפון, ציינה את עקרונות תוכנית הרובע וביניהם: הקישוריות בין השכונות הקיימות, הליכתיות, השצ"פים הנרחבים, החזיתות המסחריות הפעילות והבנייה הירוקה.

"יש פה הרבה מאוד נושאים מאוד מאתגרים גם לאדריכלים, גם ליזמים, וגם לעירייה", היא הודתה. "אני מקווה בכנות שנשכיל ליישם לפחות חלק מהם, כי הצבנו יעדים מאוד גבוהים, בנושאים רבים כמו ייצור אנרגיה, ניהול נגר ואשפה פניאומטית, דברים חדשים שהעירייה לא התנסתה בהם בעבר. כל השחקנים המעורבים עושים הרבה מאוד מאמצים כדי להצליח וליישם בצורה הכי מיטבית בנקודת הזמן הזאת, את כל הרעיונות הרבים והעקרונות הרבים החדשים שהתוכנית הזאת מכניסה לחזית התכנון".

מההנחיות למציאות: האדריכלים מציגים פרויקטים באשכול

חלק מרכזי בכנס הוקדש להצגת פרויקטים אדריכליים קונקרטיים המתרגמים את התב"עות וההנחיות המרחביות למציאות בשטח. שלושה משרדי אדריכלים הציגו את גישתם החדשנית לתכנון במתחם. משרד מילבאואר אדריכלים הציג שני פרויקטים במתחם אשכול שתוכננו עבור שיכון ובינוי, של פרויקטים להשכרה ארוכת טווח.

במגרש 106 במתחם אשכול, תוכננו על ידי מילבאואר אדריכלים 511 יח"ד שייבנו במגדל בן 40 קומות, מגדלון בן 16 קומות וארבעה מבנים מרקמיים בני 9 קומות. במגרש 109 הסמוך מתוכננות 324 יח"ד גם הן להשכרה ארוכת טווח. במגרש זה ייבנה מגדל בן 40 קומות ושני מבנים מרקמיים בני 9 קומות. חזית מסחרית פעילה תלווה את שני הפרוייקטים. אדריכלית רוני סנדר ישראלי ציינה כי בימים אלה מתכנן המשרד פרויקט שלישי להשכרה בשדה דב, הפעם, במתחם הצפוני.

האתגר: תכנון החצר עם זיקת הנאה

משרד גל אור-פישביין אדריכלים בשיתוף פעולה עם משרד האדריכלים ההולנדי הבינלאומי NVRDV תכנן שני פרוייקטים באשכול, שניהם שייכים לבעלי קרקעות פרטיים. מגרש 102 כולל 365 יח"ד שייבנו במגדל בן 35 קומות ושלושה מבנים מרקמיים בגובה 9 קומות. מגרש 108 כולל 409 יח"ד במגדל בן 37 קומות, מגדלון בן 16 קומות וארבעה בניינים מרקמיים בגובה 9 קומות.

ז'ראר גל אור ציין כי האתגר המרכזי שהעסיק אותם התייחס לתכנון החצר הפנימית. לדבריו, לאחר מחקר המודל שנבחר לתכנון החצר הוא מודל "קמפוס": חלל פתוח וירוק שבו הבניינים ממוקמים בנפרד, ויוצרים ביניהם מערכת קשרים. גל אור סיפר כי התכנון התכתב עם הקמת תל אביב כעיר גנים.

גישה עיצובית מותאמת ליזם

יואב מיכאל ממשרד ישר אדריכלים הציג את הגישה העיצובית השונה בין שני מגרשים סמוכים באשכול שתוכננו בהתאם לחזון ורצון היזמים: פרויקט 'אשירה' במגרש 101 בבעלות אביסרור מתאפיין בחופש תכנוני רב המאפשר מגוון עשיר של דירות, בעוד פרויקט 'אוטופיה' במגרש 103 של נחמיאס נבנה באופי "תל אביבי" ממושמע יותר.

מיכאל הדגיש כי האתגר היה ליצור "תל אביב חדשה" שתשמור על הרומנטיקה של העיר הישנה, אך תהיה עכשווית ומותאמת להיום. גם מיכאל התייחס לחצרות והמעברים הפנימיים והדגיש כי לתפישתו, מעברים אלה שמלווים את כל הפרויקטים יהוו את סוד ההצלחה של שדה דב. "הם מאפשרים זרימה חלקה בין המגרשים ומאפשרים לתושבים לרדת מהמעלית, לצאת אל הפארקים ולהתחבר מחצר לחצר. מודל זה מוצלח הרבה יותר משכונות סמוכות (כמו הגוש הגדול) בהן קיימות חומות ואטימות, היוצרות רחובות פחות מוצלחים".

לקריאה נוספת: טיילת פארק החוף בשדה דב זכתה בפרס קרוון לאדריכלות נוף

The post מתכנני שדה דב דנו בתוכניות ובאתגרי הרובע: ״המתחם הכי מעניין שנבנה בימים אלה״ appeared first on רובע שדה דב.

מדובר בסיום סאגה משפטית שנמשכה למעלה מ-50 שנה, מאז החל הליך פירוק השיתוף בקרקעות שנמצאות בין החוף הצפוני של תל אביב לשדה התעופה לשעבר. במשך עשרות שנים לא יכלו בעלי הקרקעות לממש את זכויותיהם, וההליכים נגררו בין ערכאות משפטיות, שמאים ומוסדות תכנון.

חמישה עורכי הדין שעמדו בראש ניהול ההליך במשך שנים – רחל זכאי, משה ליפקה, אליהו מינקוביץ’, גלית רוזובסקי ומיכאל שפטלר, יקבלו כ-25 דירות כל אחד, כשכר טירחה על עבודתם בניהול המתחם משנת 2009 ואילך. בין בעלי הקרקע ישנן משפחות ותיקות, יורשים רבים וגם דמויות מוכרות בציבוריות הישראלית. כך לדוגמה, נשיא המדינה, יצחק הרצוג, זכאי ל-4.5 יחידות דיור שהגיעו אליו בירושה מסבו. משפחת רקנאטי תקבל כ-9 דירות.

בין בעלי הקרקעות הפרטיים מחזיקים בשיא מספר הדירות, אברהם טלסזאן שזכאי ל-31–32 דירות, רועי כהן ואילון ברוך שזכאים ל-23–27 דירות כל אחד.

על פי החלטת החלוקה, בעלי הקרקע יוכלו לבחור את דירתם באחד מתוך שלושה מתחמים מרכזיים: מתחם אשכול – בדרום־מזרח הרובע. המתחם המרכזי, הנמצא בלב רובע שדה דב, ומתחם צפון־מערב (תא/3700) – קרוב לחוף הים ולתוכנית הענק שמקודמת שם ותאושר, ככל הנראה, בשנה הקרובה.

בעלי הקרקעות יבחנו את השוני בין המתחמים ויכריעו אם ברצונם לקבל דירה בהקדם האפשרי, אזי יבחרו במתחם אשכול בו הבנייה החלה והוא המתקדם מבין השלושה, או שיעדיפו להמתין עוד מספר שנים ויבחרו במתחם קרוב יותר לקו החוף. במקרים בהם מספר זכאים יבחרו את אותו המתחם מעבר למכסה, תיערך ביניהם הגרלה שתכריע את המיקום.

כעת, לאחר אישור טבלת הזכויות, ניתן יהיה לרשום את הקרקעות בטאבו על שם בעלי הזכויות. זהו תנאי חיוני לפתיחת הדרך לשיווק ולבנייה בפועל. בעיריית תל אביב כבר מסמנים את ההחלטה כזרז משמעותי להתקדמות הרובע החדש, שבו מתוכננות אלפי יחידות דיור לצד שטחי מסחר, פארקים, בתי ספר ומבני ציבור.

במבט קדימה, רובע שדה דב נחשב לאחת התוכניות הגדולות והמורכבות בישראל – פרויקט שעתיד לעצב מחדש את צפון תל אביב ולהשפיע על מחירי הדיור בעיר כולה. אישור חלוקת הקרקעות מעניק סוף־סוף ודאות לבעלים, לשוק הנדל״ן ולציבור הרחב שממתין לראות את השכונה קורמת עור וגידים. עבור בעלי הקרקעות – שרבים מהם המתינו עשרות שנים למימוש זכויותיהם – מדובר באבן דרך היסטורית וסגירת מעגל. עבור העיר תל אביב ותושביה, ההחלטה מאפשרת חציית משוכה משמעותית בפיתוח הרובע החדש.

לקריאה נוספת: ברקת קפיטל מעמידה מימון של 1.15 מיליארד שקלים לבעלי קרקע פרטיים בשדה דב

The post אבן דרך היסטורית: בית המשפט הכריע בחלוקת הקרקעות הפרטיות בשדה דב appeared first on רובע שדה דב.

העיצוב הראשוני של הפרויקט שכולל כיום מגדל בן 40 קומות, מגדלון בן 16 קומות וארבעה מבנים מרקמיים בני 9 קומות, תוכנן על ידי ברעלי לויצקי כסיף אדריכלים ואושר בוועדה בשנת 2024, אולם כעת עבר תכנון מחדש.

התוכנית האדריכלית העדכנית של הפרויקט תוכננה על ידי מילבאואר אדריכלים. בדיון שהתקיים בוועדה, הדגיש ליאור שפירא, יו"ר ועדת תו"ב תל אביב כי עקרונות הפיתוח של הרובע נשמרו והתוכנית החדשה מעודדת הליכתיות גדולה יותר ומעברים חופשיים לשטחים ציבוריים רבים יותר. אורית מילבאואר, אדריכלית התוכנית ציינה: "העיצוב החדש כולל חזית מסחרית רציפה לכיכר העירונית, שטחים משותפים נרחבים עבור הדיירים ובריכה על הגג שצופה לכיכר ולפארק".

שיכון ובינוי נדל"ן בונה פרויקט נוסף במתחם אשכול המיועד להשכרה ארוכת טווח, וכולל 324 יח"ד. גם פרויקט זה תוכנן ועוצב על ידי מילבאואר אדריכלים. בנוסף, החברה זכתה במגרש במתחם הצפוני לבינוי 185 יח"ד המיועדות למכירה בשוק החופשי.

בסך הכול מתוכננות בשדה דב כ-5,000 דירות להשכרה ארוכת טווח במחירים מופחתים ומפוקחים אשר יאפשרו לזכאים להתגורר בהן לתקופות של 10-6 שנים.

לקריאה נוספת: הבשורה של שדה דב לזכאים: אלפי דירות יושכרו במחיר מוזל ומפוקח

The post אושר עיצוב מחודש לפרויקט שיכון ובינוי במתחם אשכול appeared first on רובע שדה דב.

ועדת הפרס נימקה את הבחירה בכך שהטיילת, המשתרעת לאורך שני קילומטרים, מהווה מודל ייחודי לאדריכלות נוף מקיימת. "טיילת המצוק, בין חוף הצוק לחוף תל ברוך, היא דוגמה להצלחה של אדריכלות נוף מקיימת ומתקדמת באזור אורבני צפוף במרכז הארץ. התכנון מבטא רגישות סביבתית וחברתית, תוך תזמור מורכב של אקולוגיה, הידרולוגיה, הנדסה ופעילות אנושית". עוד ציינו השופטים כי ההחלטה של עיריית תל־אביב-יפו להשאיר את השטח פתוח לטובת הציבור בשילוב עם אדריכלות נוף איכותית ורבת-רבדים הצליחו ליצור מקום מזמין, שמעניק חוויה עשירה של מפגש ישיר ובלתי אמצעי עם טבע, צומח וחי. "התכנון מבוסס על חשיבה מערכתית המתאימה עצמה למרחב משתנה ומגיבה אליו, ונעזר בכלים חדשניים וטכנולוגיות לעיצוב ולהעצמה של ערכי טבע ונוף", הם הוסיפו.

הפארק כולל טיילת הולכי רגל ושביל אופניים בשילוב רחבות לשהייה ולתצפית. המצפורים הם בעיצוב ייחודי, מגובש וחזרתי, המעניק למקום מוטיב אופייני ותו זיהוי משלו. עבודות העפר תוכננו להטיית מי הנגר לכיוון מזרח, כדי להפחית את זרימת המים אל מדרון המצוק ולמנוע סחף קרקע והתחתרות של הוואדיות. נטיעות העצים ומיני הצומח עמידים לתנאי האקלים הקשים של רוח ורסס ים, ויוצרים תחושה של מקום ״טבעי״ במרחב הבנוי.

השופטים סיכמו ואמרו כי "הטיילת מציגה תזמור מורכב של אקולוגיה, הידרולוגיה, הנדסה ופעילות אנושית, וממחישה כיצד ניתן לפתח פרויקט עירוני גדול תוך שמירה על רגישות סביבתית וחברתית".

מאז פתיחתה מושכת הטיילת אלפי מבקרים מדי שבוע, מתושבי רובע שדה דב והסביבה ועד מבקרים מכל רחבי גוש דן, שנהנים מהנוף הפתוח, משבילי ההליכה והרכיבה, ומהאפשרות להרגיש קרובים לטבע בלב העיר. טקס הענקת הפרס בסך 18 אלף שקלים, ייערך ביום חמישי, 6 בנובמבר 2025, באולם האירועים בבניין עיריית תל אביב-יפו, במעמד ראש העיר רון חולדאי.

לקריאה נוספת: מהרצליה ועד בת ים: הכירו את טיילת הפארק החופי החדשה בתל אביב

The post טיילת פארק החוף בשדה דב זכתה בפרס קרוון לאדריכלות נוף appeared first on רובע שדה דב.

בבוקר העוברים והשבים ממהרים לעבודה והחנויות נפתחות, בצהריים תלמידים חוזרים מבית ספר, לקראת ערב משפחות מטיילות בין גלידריות לדוכני פלאפל, ובלילה הברים מתמלאים במבלים. לא בכדי הפך הרחוב לאחד מהסמלים של העיר.

רגעים לאומיים חשובים

אבל אבן גבירול הוא לא רק מקום של יומיום. הוא שימש כזירה לאירועים משמעותיים רבים בהיסטוריה של המדינה: מחגיגות זכיית מכבי תל אביב בגביע אירופה בכדורסל, דרך הפגנות ענק, ועד הלילה הטראגי של רצח רבין שהתרחש בכיכר מלכי ישראל, לימים, כיכר רבין.

לאורך השנים אירח הרחוב מצעדים, מירוצים, אירועי שבוע הספר ואירועי תרבות רבים שחלקם הפכו למסורת של ממש בעיר. כמעט לכל אחד מתושבי העיר או המבקרים בה מבחוץ שמורים בזיכרון רגעים אישיים או חוויות שנחוו ברחוב אבן גבירול. פגישה רומנטית, עסקה שנחתמה, מפגש אקראי עם חבר או קרוב משפחה. הקסם של אבן גבירול פועל כבר שנים ארוכות, 24 שעות ביממה והמוני הרגעים האישיים והלאומיים מצטרפים יחדיו כמייצגים בולטים של ההיסטוריה והתרבות הישראלית התל-אביבית.

קו אדריכלי שמחבר בין עבר לעתיד

בשנת 2003 נכנס הרחוב לדפי ההיסטוריה גם מזווית אדריכלית: חלק גדול ממנו (בין מרמורק לארלוזורוב) הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית, כחלק מהעיר הלבנה. מאז, נדרשו מתכנני העיר לשמור על איזון עדין בין המראה המוכר של השדרה, עם הבניינים האחידים והקצב החוזר של החזיתות הזהות והקולונדה המסחרית המוכרת, ובמקביל, להצעיד את אבן גבירול קדימה אל המאה ה־21.

התוצאה היא תוכנית מתאר ייחודית, שהוכנה בשנים האחרונות, ומוקדשת לרחוב אחד בלבד. התוכנית נועדה לשמור על מה שכולנו אוהבים באבן גבירול, ובמקביל לאפשר לו את ההתחדשות וההתאמות הנדרשות לתל אביב של היום: יותר דירות, יותר מסחר, יותר ירוק, ופחות רכבים ופקקים. הקולונדה ההיסטורית תישמר ותשודרג, מדרכות יורחבו, שבילי אופניים ישתלבו לאורך הרחוב, והרכבת הקלה תעצור בשלוש תחנות תת־קרקעיות ואחת עילית, הפרושות לאורך הרחוב.

אבן גבירול מתחדש ועולה צפונה

עד לאחרונה, חצה אבן גבירול את מרכז העיר מצפון לדרום, בין נחל הירקון לבין שדרות קרליבך ואורכו עמד על כ-3.5 קילומטרים. במקטע זה כ-2,200 דירות, כ־48 אלף מ"ר של שטחי מסחר וכ-45 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה.

תוכנית המתאר שאושרה בשנת 2023 תוסיף עוד כ-2,300 דירות, בדגש על דירות קטנות, תוספת של 20 אלף מ"ר של שטחי מסחר ותוספת של 15 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה. גם המרכזים המסחריים המוכרים, כדוגמת לונדון מיניסטור וגן העיר יזכו להרחבה ושדרוג.

עם זאת, תוכנית המתאר היא רק השלב הראשון, והפחות משמעותי בשינוי הדרמטי שצפוי הרחוב לעבור. מבט צפונה, אל עבר הירקון, חושף את חלקו העתידי והלא פחות מרשים של הרחוב המיתולוגי של תל אביב.

ציר כלכלי-תרבותי

החלק הצפוני, שיחצה לאורכו של רובע שדה דב וימשיך צפונה עד אזור גלילות, יכפיל את אורכו של הרחוב ויהפוך אותו לציר הכלכלי-תרבותי המרכזי, שיחבר בין מרכז העיר לצפונה.

למעשה, ניתן יהיה להבחין לאורך הרחוב בין שלושה מקטעים בעלי הבדלים תכנוניים מהותיים: אבן גבירול ההיסטורי, בתחומי הכרזת אונסק"ו, אבן גבירול המתחדש בין ארלוזורוב לרוקח, ואבן גבירול החדש – לאורך רצועת החוף שבין שדה דב לגלילות.

בחלק ההיסטורי המבנים יהיו נמוכים יותר והבנייה פחות צפופה, כמתחייב לפי כללי הנראות של העיר הלבנה. בחלקו המרכזי המתחדש, הבניינים יעלו לגובה ביניים של עד 9 קומות ואילו החלק הצפוני, שיתחיל בשדה דב, יאופיין בבנייה חדשה לגמרי שתשלב מבנים מרקמיים, מוסדות ציבור, כיכרות ומגדלים גבוהים שיגדירו מחדש את קו הרקיע בצפון העיר.

ציר תנועה מרכזי בין צפון העיר למרכזה

יצירתו של מרכז עירוני חדש ואינטנסיבי סביב חלקו הצפוני של הרחוב, ברובע שדה דב, במקביל להקמת קו הרכבת הקלה לאורכו, צפויים להפוך את אבן גבירול גם לעורק תחבורתי תנועתי מרכזי מאוד.

כיום סובלים התל אביביים והמבקרים מהעבודות לחפירת מנהרות הרכבת הקלה שכוללת הקמת שלוש תחנות תת קרקעיות במקטע הוותיק של אבן גבירול ותחנת עילית אחת.

בנוסף לתחנות הרכבת הקלה, שכבר נבנות כאמור בחלקו הנוכחי של הרחוב, מתוכננות ברובע שדה דב ארבע תחנות נוספות: "פרופס״, ״נופי ים״, ״איינשטיין״ ו״זהרה לביטוב״ – כולן על ציר אבן גבירול. הרכבת הקלה, יחד עם הנת״צים, שבילי האופניים והמדרכות הרחבות יחזקו עוד יותר את השדרה הוותיקה כעורק פועם וחי של תנועה בעיר ללא הפסקה.

פארק, כיכר ורחוב עם נשמה

אבל לא רק מגדלים וצירי תנועה מתוכננים בחלקו החדש של אבן גבירול. גם בחלקו הצפוני, צפוי להיות לאבן גבירול אופי תרבותי-חברתי ייחודי, או במילים אחרות, ״נשמה״.

דרומית לשדה דב – תוכנית רוקח-אבן גבירול תשלים את הרצף החסר בין מרכז העיר לרובע החדש. האזור, שעד היום אופיין כאזור מסחרי/תעשייתי, יהפוך לאזור פנאי ובילוי שימשוך מבקרים בשעות היום והלילה.

בהמשך, בחצייתו את רובע שדה דב לכל אורכו, יאופיין הרחוב בקולונדות שבצילן תתקיים פעילות מסחר, תרבות ופנאי ענפה. לאורך הרחוב ישובצו לצד מגדלי המגורים גם משרדים, מלונות ומבני ציבור שונים.

שתי נקודות משמעויות הבולטות במפת שדה דב לאורכו של הרחוב הן המפגש שלו עם הפארק הלינארי ועם שדרת איינשטיין שתתחבר אליו ממזרח ותמשיך מערבה בתצורת כיכר עירונית פעילה ורחבה, שתוביל אל פארק החוף והים.

סימן ההיכר לא ישתנה

בין אם בחלקו הוותיק או בחלקו הצפוני החדש, מה שעושה את אבן גבירול כל כך מיוחד הוא התחושה שהוא תמיד היה ותמיד יהיה הרחוב של כולם. בעוד מספר שנים, לאורכו של אבן גבירול החדש, יעברו תלמידים בדרכם לבית הספר, חנויות יפתחו, עוברים ושבים ימהרו לעבודה, תיירים ישבו בבתי הקפה בדרכם לחוף הים והרכבת הקלה תעלה ותוריד נוסעים לאורך השדרה.

בשעות אחר הצהריים, משפחות יעצרו לגלידה או מנת פלאפל בצל הקולונדה, רוכבי אופניים יפדלו בדרכם לרכיבה בפארק הירקון או לגלישה בחוף תל ברוך, ובשעות הלילה הברים יתמלאו במבלים, שיגיעו מרחבי העיר והסביבה.

כמו אבן גבירול הוותיק, גם אבן גבירול החדש יספק עבור הדורות הבאים מצרף אינסופי של רגעים, חוויות, מפגשים וזיכרונות מיוחדים שיגדירו שוב את הזיכרון הקולקטיבי של החוויה הישראלית והתל אביבית. וכשתל אביבים ותיקים ותושבי שדה דב החדשים ייפגשו על אותו ציר, יהיה ברור שהרחוב לא השתנה – הוא פשוט גדל יחד איתנו וממשיך להיות הרחוב המרכזי של העיר, שממשיכה להתפתח, ללא הפסקה.

לקריאה נוספת: נבחרו האדריכלים שיעצבו את קו הרקיע במרכז וצפון שדה דב

The post ממורשת עולמית לתל־אביב העתידית: הרחוב שממשיך לכתוב את הסיפור העירוני appeared first on רובע שדה דב.

מדובר במהלך המעיד על הבשלת הפרויקט ברמה התכנונית והתפתחות האמון מצד גופים פיננסיים פרטיים בעתיד הנדל"ני של שדה דב, אשר אמור להפוך לאחד הרובעים המרכזיים בצפון תל אביב.

ברקת קפיטל, בניהולו של אלעד גזית, היא קרן חוב חוץ־בנקאית המתמחה במתן אשראי לעסקים, יזמים ובעלי נכסים. על פי פרסום ב"כלכליסט", מדובר במהלך מימון ראשון של החברה בשדה דב – מהלך אסטרטגי שמצטרף להשקעות קודמות שביצעו גופים פרטיים וקרנות בשנה האחרונה. ברקת קפיטל מגייסת את עיקר המימון לפרויקט מהגופים המוסדיים מגדל ביטוח ופיננסים, מנורה מבטחים, וקרנות הפנסיה של עמיתים.

בשנה האחרונה בוצעו מספר עסקאות מימון משמעותיות בפרויקטים שונים ברחבי שדה דב. ביוני 2025 דיסקונט והפועלים חתמו על הסכם מימון של כ-700 מיליון שקלים עם חברת לוזון רונסון, לבניית פרויקט מגורים ותעסוקה במתחם המרכזי של שדה דב הכולל 340 יח"ד ואלפי מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה.

במרץ 2025 כלל ביטוח הודיעה כי תשקיע כמיליארד שקלים, כ-60% מההון הנדרש לעסקה להקמת פרויקט דיור מוגן במתחם הצפוני, על ידי חברת מגדלי הים התיכון.

באוקטובר 2024 לאומי ודיסקונט ספקו מימון לקבלן יגאל דמרי מחצית מסכום הרכישה ששילם עבור מגרש 107 בשכונת אשכול, אותו רכש מנושי חנן מור.

עם זאת, העמדת המימון החדשה על ידי ברקת קפיטל לבעלי קרקע פרטיים שלא היו מחוברים לגופים מממנים עד כה, תורמת לצמצום הפערים בין שחקנים קטנים ליזמים הגדולים. ראוי לציין שישנם פרויקטיים נוספים של בעלי קרקעות פרטיים, הן במתחם אשכול והן במתחמי צפון ומרכז. אמון הגופים הפיננסיים הגדולים בבעלי הקרקעות הפרטיים וביכולתם לקדם פרויקטים בהיקפים כספיים משמעותיים, תזרז ותזניק את ההתקדמות המתוכננת ברובע.

על פי הסיכום בין בעלי הקרקע לברקת קפיטל, הלווים ישלימו את הקמת הפרויקט עד לסוף ספטמבר 2030, ויפרעו את ההלוואה בתום שש שנים ממועד העמדת האשראי, או לחילופין בתום שנה מקבלת אישור האכלוס.

לקריאה נוספת: נבחרו האדריכלים שיעצבו את קו הרקיע במרכז וצפון שדה דב

The post ברקת קפיטל מעמידה מימון של 1.15 מיליארד שקלים לבעלי קרקע פרטיים בשדה דב appeared first on רובע שדה דב.

דב הוז (19 בספטמבר 1894 – 29 בדצמבר 1940) היה מראשי תנועת העבודה, ממייסדי ארגון "ההגנה" ומחלוצי הטיס העברי בארץ ישראל. הוז נולד בעיר אורשה שבבלארוס של היום, עלה לארץ ישראל כחלק מהעלייה השנייה, עם חזון לבניית מדינה יהודית עצמאית. הוא היה איש ביצוע, יזם, שהבין את החשיבות הגדולה של התעופה לעתידו של הישוב היהודי. בתקופה בה התעופה עוד עמדה בחיתוליה בעולם, הוז כבר חזה את הפוטנציאל האדיר שטמון בה לפיתוח הארץ ולביטחונה.

דב הוז היה מהבודדים בראשית היישוב שיצאו ללמוד תעופה בצרפת בשנות ה־20. יחד עם יצחק בן-יעקב, הקים הוז וניהל את חברת "אווירון", שכללה קווי תעופה בארץ. חברה זו שימשה כיסוי מושלם לפעילויות האוויריות של ההגנה. במקביל, פעל הוז מול המנדט הבריטי לקידום רישוי טיסות עבריות וקידם גיוס טייסים להמשך הכשרתם ויצירת ענף תעופה משגשג ופעיל בישוב היהודי.

דב הוז לא הגביל את עצמו רק לתחום התעופה. הוא שימש גם כסגן ראש עיריית תל אביב, וכאיש פעולה שנמנה גם על גרעין המייסדים של ההגנה, הוא היה מעורב גם בבניית היכולת הביטחונית של הישוב. השילוב הייחודי שלו בין חזון ביטחוני לחזון התעופתי הפך אותו לאישיות מרכזית בהיסטוריה של הציונות המעשית.

הוז נהרג בתאונת דרכים בכביש חיפה-תל אביב ב-29 בדצמבר 1940. יחד עימו נהרגו אשתו, בתו, גיסתו, אחייניתו ושותפו לחברת אווירון, יצחק בן-יעקב. לזכרו שונה שם נמל התעופה שנחנך לראשונה בתחילת אותה שנה, לשדה דב הוז, ומאוחר יותר התקצר השם לשדה דב. שמו מונצח גם ברחובות בערים רבות ובמוסדות חינוך בתל אביב וברחבי הארץ.

היום, כאשר הרובע החדש מתפתח על שטח נמל התעופה הישן, המורשת של דב הוז חיה וקיימת. רובע שדה דב הוא לא רק פרויקט נדל"ן – הוא המשך של חלום התיישבות והתבססות בארץ. רובע שדה דב אינו רק רובע מגורים חדש בעיר העברית הראשונה. הוא סמל לרצון להמשיך ולבנות, בדיוק כפי שעשה דב הוז לפני שנים רבות, כשהאמין בכוח התעופה לשנות את המציאות.

לקריאה נוספת: 81 שנות היסטוריה: נפרדים לשלום משדה דב

The post דב הוז: חלוץ התעופה העברית שעל שמו נקרא הרובע החדש appeared first on רובע שדה דב.

היזמים המובילים בישראל, שרכשו מתחמים לבנייה בשדה דב, מתכננים בעבודה משותפת עם משרדי אדריכלים מובילים, בינוי בסטנדרט הכי גבוה בארץ, אדריכלות בינלאומית ונוכחות עיצובית מרשימה. מדובר בפיתוח שונה בתכלית מהדפוס הרגיל של שכונות חדשות בישראל – לא עוד שכפול של מגדלים פונקציונליים, אלא חתירה מוצהרת ליצירת סביבה עם אופי, נראות ואייקונים אדריכליים חדשים שייצרו זיהוי מיידי עם הרובע החדש.

עלייתם של הריזורטים

ייחוד נוסף של שדה דב הוא ריכוז פרויקטים גדול בסגנון "ריזורט אורבני" – מתחמים המשלבים מגורים עם חוויית נופש יוקרתי וכוללים בריכה, חדר כושר, מתחם ספא, לאונג׳, משחקיות ומרחבים ציבוריים שונים לשימוש הדיירים. תכנון פרויקט מסוג זה שונה מתכנון מגדל מגורים "סטנדרטי" בערי ישראל. בנוסף, אחד האתגרים החשובים עימם מתמודדים האדריכלים הוא מיקסום המשאב היקר ביותר של הרובע: קו החוף.

האתגר התכנוני – להעניק לכמה שיותר דיירים נוף פתוח לים – מיתרגם לאינספור פתרונות אדריכליים יצירתיים מחד, ומאידך, מדובר בפתרונות שצריכים להתיישר עם הקו העיצובי הברור והמפורט שעיריית תל אביב התוותה ליזמים, במסמך המדיניות שפרסמה.

המיקוד העיצובי, הרצון בבידול, וההכרה בחשיבות המרחב הציבורי הופכים את שדה דב לרובע שבו לכל פרויקט יש זהות עיצובית מובחנת אך בו זמנית מתכתבת עם הנחיות מהנדס העיר תל אביב. כך נוצרת שפה משותפת המבוססת על שילוב בין יוקרה, פתיחות לנוף וקו רקיע בלתי נשכח. כל יזם מבין שהוא לא מתחרה רק על רוכשי הדירות, אלא גם על הזכות להשאיר חותם אדריכלי בעיר.

ארבעה חודשים לאחר סגירת מכרזי הקרקעות הגדולים במרכז וצפון שדה דב, נחשפים שמות משרדי האדריכלים שכבר נבחרו לתכנן את הפרויקטים, שיטביעו חותם על האדריכלות הישראלית.

אדריכל משה צור יתכנן שני פרויקטים

האדריכל משה צור יתכנן שני פרויקטים, אחד במתחם הצפוני, והשני במתחם המרכזי. האחים חן ואיתי גינדי בחרו בו לתכנן את פרויקט ה-82 דירות שלהם במגרש 3107 בקו הראשון לחוף. עבור המגרש במתחם הצפוני שילמו האחים גינדי 208.8 מיליון שקלים.

במקביל, גם שותפות א.א.י. אבו מגורים ותומר קוקו השקעות בחרה במשה צור לפרויקט הגדול יותר שלהם במתחם המרכזי. מגרש 2246 כולל 347 יחידות דיור שייבנו במגדל 45 קומות ובניין מרקמי. משרד משה צור חתום על חלק מהפרויקטים המובילים בישראל: מגדל עזריאלי שרונה, מגדלי מידטאון ועזריאלי טאון, מגדל אמות אטריום ברמת גן, וקניוני שבעת הכוכבים וערים כפר סבא.

י.ח דימרי ממשיכים עם לאה רובננקו

חלק מהיזמים בחרו לעבוד בפרויקט הדגל בשדה דב עם משרדי אדריכלים עימם יש להם ניסיון ועבודה משותפת מוצלחת. י.ח דמרי, שבונה במגרש 3210 פרויקט עם 275 יחידות דיור, בחרה במשרד לאה רובננקו אדריכלים. זהו המשך של שיתוף פעולה הנמשך שנים רבות, שכלל בעבר את מתחם שלום אש בפתח-תקווה, עיר ימים בבת-ים, מתחם שינדלר בבת-ים, ו-M GIVATAYIM בגבעתיים.

שיתוף הפעולה הממושך בין שתי החברות, מבוסס, כך נראה, על אמון הדדי ויכולת מוכחת לעמוד בלוחות זמנים ותקציבים. עבור דמרי, שכבר פעילה בשדה דב (רכשה את מגרש 107 במתחם אשכול לאחר פשיטת הרגל של קבוצת מור), הבחירה ברובננקו מבטיחה המשכיות והתנהלות חלקה.

גינדי החזקות בחרו שוב בקיקה ברא"ז

גם גינדי החזקות שבונה את פרויקט VOGUE במגרש 2255, בחרה להמשיך בשיתוף הפעולה רב השנים עם משרד קיקה ברא"ז אדריכלות ותכנון ערים.

הפרויקט כולל 708 יחידות דיור במגדל 44 קומות ומגדלון 20 קומות, וההדמיות של הפרויקט כבר משמשות את גינדי בקמפיין השיווקי. לשתי החברות רזומה משותף של מספר פרויקטים מוכרים: גינדי שרונה בדרום הקריה בתל אביב, שני מגדלי מגורים בעיר ימים נתניה, מגדל גינדי הייטס ברמת גן ועוד.

ODA מניו יורק תתכנן עבור קבוצת חג'ג'

קבוצת חג'ג' שזכתה במגרש 2270 במתחם המרכזי, חתמה על הסכם עם פירמת האדריכלות  ODA מניו יורק בהובלת אדריכל ערן חן. הפרויקט FIRST הממוקם בין רחוב בתיה לישנסקי לאבן גבירול, יכלול 350 דירות בארבעה בניינים – מגדל בן 45 קומות ושלושה מבני בוטיק של 9 קומות כל אחד.

את הפרויקט תתכנן ODA בשיתוף עם בר אוריין אדריכלים כשותפים מקומיים. "הבחירה ב-ODA משקפת את חזונה של קבוצת חג'ג' ליצור לא רק בניינים, אלא סמל יוקרה אורבני שאין שני לו בקו הרקיע של תל אביב", מסרה הנהלת החברה.

יוניון ליב בחרה במילבאואר בעלי הנסיון בדיור להשכרה

יוניון ליב, שזכתה במגרש 3208 תמורת 185.5 מיליון שקלים, בחרה במשרד מילבאואר אדריכלים. הבחירה הזו מבוססת על התמחות ייחודית: הפרויקט כולל 320 יחידות דיור, כמחציתן מיועדות לדיור להשכרה ארוכת טווח של כ-20 שנים לזכאים, והיתר יושכרו בשוק החופשי.

משרד מילבאואר כבר חתום על שני פרויקטים במתחם אשכול בשדה דב, שניהם של חברת שיכון ובינוי ושניהם מיועדים גם כן להשכרה ארוכת טווח. נראה כי ההתמחות בדיור להשכרה הופכת את מילבאואר לכתובת המועדפת על יזמים שמתכננים להיכנס לתחום זה.

ישר אדריכלים יתכננו פרוייקט שלישי ברובע

יורו ישראל, ששילמה 435.6 מיליון שקלים על מגרש 3201 הפינתי במפגש אבן גבירול ורחוב מס' 2447, בחרה במשרד ישר אדריכלים. הבחירה מגיעה חודש בלבד לאחר הזכייה של  ישר אדריכלים בשני פרסים ב"אולימפיאדת המגדלים העולמית" לשנת 2025 עבור פרויקט "לנדמרק" בתל אביב.

"אנחנו לא בונים מגדלים כדי לזכות בפרסים, אלא כדי לשפר את החיים בעיר. ההכרה הבינלאומית הזו רק מחזקת את הדרך שלנו", אמר אדריכל אבנר ישר.

הפרויקט החדש של יורו ישראל יכלול מגדל מגורים בן 40 קומות ומבנה מרקמי בן 8 קומות, עם סך של 260 יחידות דיור.

למשרד ישר אדריכלים יש כבר ברזומה שני פרויקטים במתחם אשכול בשדה דב: פרויקט ASHIRA של משה אביסרור ובניו, ופרויקט UTOPIA של קבוצת נחמיאס. נראה כי הניסיון וההכרות עם הרובע החדש, מעניק ליורו ישראל ביטחון שהמשרד מכיר את האתגרים הייחודיים של האזור.

אלקטרה מגורים בחרה במשרד יסקי, מור סיון אדריכלים

אלקטרה מגורים בשיתוף דן נדל"ן, שזכתה במגרש 2208 במתחם המרכזי לפרויקט של 437 יחידות דיור, בחרה במשרד יסקי, מור סיון אדריכלים. גם כאן מדובר במשרד שהתמודד כבר עם האתגרים העיצוביים שרובע שדה דב מספק. המשרד תכנן את מגרש 107 במתחם אשכול השייך לבעלי קרקעות פרטיים.

מן-שנער: מנמל התעופה לדירות מול הים

נחשון קיויתי, יו"ר חברת ב.ס.ר שנבחרה לנהל את פרויקט ה-62 דירות במגרש 3105 בקו הראשון למים, בחר במשרד מן-שנער אדריכלים. המשרד תכנן פרויקטים ציבוריים גדולים כמו נמל התעופה רמון, הספרייה הלאומית בירושלים, חזית הים בחיפה ותחנת רכבת שדרות. "התכנון יהיה מיוחד ברמה גבוהה מאוד עם בריכה וחדר כושר, כאשר כל הדירות בגדלים השונים יפנו לים", ציין קיויתי.

שפיר מגורים בחרה באדריכל גיל שנהב

שפיר מגורים שזכתה במגרש בצפון הרובע תבנה פרויקט שכולל 150 דירות בתמהיל מגוון, אשר ייבנו במגדל בוטיק בן 20 קומות, לצד שני מבנים בני 9 קומות. במרכז המבנים יבנה רחוב פנימי וישלב שטחי מסחר בקומת הקרקע – כחלק מתפיסת עירוב השימושים של הרובע. לתכנון הפרויקט נבחר האדריכל גיל שנהב ממשרד האדריכלים 'כנען שנהב'.

המתח שמאחורי הקלעים

בעוד ההתקשרויות הללו כבר נחתמו, עדיין נותרו יזמים גדולים שלא חשפו את בחירתם וטרם חתמו על התקשרות עם משרד האדריכלים שיעצב את חתימת הנראות שלהם בקו הרקיע החדש. מליסרון אביב, אברהמי, מגדלי הים התיכון, פאלאס מגורים ושיכון ובינוי טרם חתמו סופית על הסכם עם משרד אדריכלים.

התחרות על תשומת הלב בשוק הצפוף של שדה דב הולכת ומתגברת, וכל יזם מבין שהבחירה באדריכל תשפיע לא רק על העיצוב אלא גם על יכולת השיווק והמכירה. בסביבה כזו, הבחירה במשרד אדריכלים שיוביל את הפרויקט הופכת לאסטרטגית יותר מתמיד.

לקריאה נוספת: הקו האדריכלי של שדה דב: מה צפוי במתחמים הבאים?

The post נבחרו האדריכלים שיעצבו את קו הרקיע במרכז וצפון שדה דב appeared first on רובע שדה דב.