פרויקטי המגורים כבר אינם מציעים רק דירה, מרפסת ונוף לים. הם מציעים מעטפת חיים שלמה. במילים פשוטות יותר: הבית מתרחב. הוא כבר לא מסתיים בדירה הפרטית, אלא נפרס על פני מערך שלם של חללים משותפים: בריכות, חדרי כושר, ספא, חללי עבודה, חדרי יוגה, לאונג׳ים, חדרי קולנוע, חדרי כביסה, חדרי חבילות, חצרות פנימיות ורופטופים.

מאחורי המונחים "פסיליטיז", "אמניטיז" ו"ריזורט מגורים" מסתתר שינוי עמוק בתפיסת המגורים: הדייר העתידי לא רוכש רק דירה, אלא נכנס לסביבת חיים שלמה ומתוכננת. השאלה אינה רק איך ייראה הסלון שלו, אלא איך ייראה היום שלו.

הבוקר מתחיל בלי לצאת מהמתחם

דמיינו בוקר רגיל בשדה דב העתידי. הדייר יורד במעלית, לא לרחוב ולא לחניה, אלא לחדר הכושר. באחד הפרויקטים חדר הכושר משקיף לבריכה; באחר, הפסיליטיז ממוקמים בקומה גבוהה מול הים. אחר כך אפשר לעצור לקפה בלאונג׳, לעבוד שעה מחלל עבודה משותף, או לרדת לחדר המשחקים או לבריכה עם הילדים, בלי להיכנס לרכב ובלי לעזוב את המתחם.

אלעד בן נחמיאס, מ־EB Design, אדריכל הפנים של פרויקט UTOPIA, מתאר את נקודת המוצא החדשה בפשטות: "היום אתה צריך לתת הכול". בפרויקט שלו מדובר, בין היתר, בחדר כושר המשקיף לבריכה, בריכה חצי אולימפית, חדר ספינינג, אופני מים, ובהמשך גם בחינה של חללי עבודה ומשחקייה.

המשמעות לדיירים ברורה: חלק מהפעולות שבעבר התרחשו מחוץ לבית – כמו יציאה לחדר כושר או לבריכה, מקום שקט לעבוד בו, חלל לילדים או מפגש עם שכנים – אמורות להתרחש בתוך המתחם. הבניין הופך למעין שכבת ביניים בין הדירה לעיר: לא לגמרי פרטי, לא ציבורי, אבל חלק בלתי נפרד משגרת החיים.

בן נחמיאס מדגיש כי השפע הזה אינו אמור להתבטא בעיצוב ראוותני. לדבריו, קהל היעד באזור "מדבר ביוקרה שקטה. לא מחפשים את הבלינג בלינג ורוצים את המקסימום". במילים אחרות: הרבה מאוד שירותים, אבל בלי תחושה של אולם אירועים או מלון מנקר עיניים.

כשהוא נשאל איזו חוויה ירצה לייצר למי שנכנס לראשונה ללובי, הוא עונה במשפט קצר: "שהוא נכנס לממד אחר". זו בדיוק ההבטחה של תפיסת המגורים החדשה בשדה דב: לחצות סף, ולעבור מהעיר לעולם פנימי אחר.

מהעיר הסואנת אל "אי של שקט"

טל גולדשמיט פיש, אדריכלית הפנים של פרויקט זוהי תל אביב, מתארת את חוויית המגורים כמעט כמסע הדרגתי. מבחוץ, תל אביב אינטנסיבית וסואנת. בפנים, מתחם שאמור להוריד את הקצב, לרכך את המעבר, ולייצר תחושת ביטחון ונינוחות. "אתה מגיע מהעיר המחוספסת והסואנת ואתה רוצה להיכנס פנימה לאי של שקט", היא אומרת. החללים המשותפים בפרויקט כוללים בריכה, חדר כושר, חדר יוגה, חלל עבודה, לובאים ראשיים וקומתיים ועוד. אבל מבחינתה, הרשימה אינה העיקר. העיקר הוא התחושה שהדייר עובר בהדרגה מהמרחב העירוני אל "סייף הייבן" פרטי יותר.

החוויה הזו אמורה לבוא לידי ביטוי גם בדברים הקטנים ביותר. לא רק בבריכה או בחדר הכושר, אלא גם בהוצאת דואר, בקבלת חבילה, בחדר הכביסה, בריח, בטמפרטורה, במעברים ובסירקולציה. "כל הדבר הזה כבר מייצר חיים, כבר מייצר איזושהי שגרה חדשה", היא אומרת. ובהקשר של תיבות הדואר וחדר החבילות היא מוסיפה: "אנחנו רוצים שכל החוויה תהיה מהממת, גם כשהם מוציאים דואר".

זו נקודה חשובה: בשדה דב, חוויית היוקרה אינה שמורה רק לרגעים "גדולים" של אירוח, בריכה או נוף. היא אמורה להיכנס גם לפעולות יומיומיות, כמעט אפורות. לקחת חבילה. לחכות למעלית. לעבור במסדרון. לשבת בלובי. כשהתכנון הזה מצליח, הבניין לא מרגיש כמו מקום שעוברים דרכו בדרך לדירה, אלא כמו חלק מהבית.

גם גולדשמיט פיש מגדירה את השפה העיצובית כ"יוקרה מאופקת". לדבריה, "זה לא שופוני, זה לא מוגזם, זה לא צעקני, זה מאוד מעודן הדיזיין". עבור הדייר, המשמעות היא ניסיון לייצר מקום שמרגיש איכותי, אך לא מנוכר; יוקרתי, אך לא מתאמץ.

חלל שעוצרים בו, לא רק עוברים דרכו

דנה אוברזון, אדריכלית הפנים של פרויקט ASHIRA, מתארת את החללים המשותפים דרך חוויית השימוש היומיומית. מבחינתה, הכניסה למתחם צריכה להיות "חלל שמיד פותח את הנשימה ומשרה תחושת רוגע ונינוחות. חוויה הוליסטית של אור, חומר ואווירה, שמאפשרת לדייר להרגיש בבית כבר מהרגע הראשון".

אוברזון נוגעת באחת הבעיות המעשיות של בנייני יוקרה: רבים מהדיירים כלל לא נכנסים מהרחוב, אלא ישירות מהחניה. לכן, כדי שחלל משותף לא יהפוך לתפאורה ריקה, הוא צריך לגרום לאנשים לרצות לעצור בו. לדבריה, חלל כזה צריך להיות "מזמין, נעים ונוח לשהייה", עם אקוסטיקה טובה, תאורה נכונה, ריהוט שמזמין לעצור ואווירה שמזכירה לאונג׳ של מלון איכותי.

במילים אחרות: ההצלחה לא תימדד רק בצילום יפה של הלובי, אלא בשאלה פשוטה בהרבה – האם הדייר יבחר לשבת שם? האם הוא ירגיש בנוח לחכות שם לאורח, לפתוח מחשב, לנהל שיחה קצרה, או להישאר עוד כמה דקות לפני שהוא עולה לדירה?

גם אצל אוברזון חוזרת ההתרחקות מיוקרה מוחצנת. "אנשים מחפשים תחושת בית גם בחללים הציבוריים שהם משתמשים בהם מדי יום", היא אומרת. "יוקרה בעיניי אינה נוצצת או ראוותנית, אלא מתבטאת באיכות החומרים, בפרופורציות, בנוחות ובתחושת החום שהחלל מייצר".

מבחינת הדיירים, זהו אולי לב העניין: החללים המשותפים צריכים להיות מרשימים מספיק כדי להצדיק את מעמדם, אבל ביתיים מספיק כדי שלא ירגישו כמו לובי של מלון שבו אתה אורח זמני.

לחיות מול הים, לא רק לראות אותו

בפרויקט FIRST החוויה מקבלת ממד נוסף: מיקום הפסיליטיז עצמם. טל גולדנברג, אדריכלית החברה הראשית של קבוצת חג׳ג׳, מסבירה כי בפרויקט הוחלט למקם את שטחי הפנאי בקומה גבוהה, על גג הבנייה המרקמית המחוברת למגדל, ולא בתת־הקרקע. הבחירה הזו נועדה להפוך את הפסיליטיז לחלק מרכזי מהחוויה, לא לשטח נלווה.

בקומה הזו מתוכננים בריכה, ספא, בר ולאונג׳, חדר קולנוע ואזורים הצופים אל החצר הפנימית, השטחים הפתוחים והים. מבחינת הדייר, המשמעות היא שהים אינו רק נוף הנשקף מהדירה, אלא משמש כרקע לפעילויות היומיומיות: שחייה, אימון, ישיבה בבר, צפייה בסרט או קפה מול השקיעה.

גולדנברג מנסחת את זה כחוויה של "להרגיש שאתה בחופשה בחו״ל, אבל אתה בעצם נמצא בארץ", ובהמשך כ"לחיות בחופשה מתמדת". לדבריה, "אם אתה בבריכה, אתה יושב בקו ראשון לים; אם אתה בחדר קולנוע ואתה מסתכל החוצה, אתה בקו ראשון לים". והיא מוסיפה: "זה לא רק כדי להגיד את זה, זה באמת לחוות את זה". בפרויקטים מהסוג הזה, הים אינו רק נכס נדל״ני שנמדד במחיר למ״ר, אלא חלק מתסריט החיים של הדייר.

הבית החדש: בין דירה, מלון ועיר

הקו המשותף לארבעת המעצבים הוא שהחללים המשותפים אינם עוד תוספת לדירה. הם חלק מהחוויה הבסיסית של המגורים. אצל בן נחמיאס זו הדרישה "לתת הכול"; אצל גולדשמיט פיש זו שגרה חדשה שמתחילה כבר בתיבות הדואר; אצל אוברזון זה הרצון לגרום לדייר לעצור, לשהות ולהרגיש שייכות; ואצל גולדנברג זו חופשה עירונית שמתרחשת בקומה גבוהה מול הים.

בשדה דב, כך נראה, הבית החדש נמצא איפשהו בין דירה, מלון ועיר. הוא מציע פרטיות אבל גם מעטפת שירותים. הוא ממוקם בתוך תל אביב אבל מבקש לייצר הפוגה מהעיר. הוא קרוב לים אבל מנסה להפוך את הים לחוויה יומיומית, לא רק לנוף. והוא מוכר יוקרה אבל משתדל לעשות זאת בשקט.

אין ספק שהמבחן האמיתי לחוויה החדשה ששדה דב שואף להציע לדיירים – יגיע רק אחרי האכלוס. לא בהדמיות, לא בסרטוני המכירה ולא ברשימת הפסיליטיז, אלא בשאלה האם הדיירים באמת ישתמשו בחללים האלה כחלק טבעי מהיום שלהם. האם הם ירדו לבריכה גם ביום חול רגיל? האם יעבדו מהלאונג’, ישבו רגע בלובי, ירגישו שהמעברים בבניין נעימים ולא סתמיים? ובעיקר — האם “הבית” שלהם יתחיל הרבה לפני דלת הדירה?

"הצלחה אמיתית תהיה לראות שהחללים "נשארו רלוונטיים" ושאנשים ממשיכים להשתמש בהם כחלק משגרת החיים שלהם", מציינת אוברזון ואילו גולדשמיט מסכמת: "הצלחה בעיניי תהיה אם הם יאמרו שהם לא רוצים לעזוב את המתחם. זה משפט שאני מאוד אוהבת לקבל מלקוחות שלי. אם בן אדם נכנס לבית או לדירה ולא בא לו לצאת ממנה, אז אני יודעת שעשינו משהו טוב".

לקריאה נוספת: יוקרה בלי חומות: רשת פנימית ייחודית תעצב את החיים בשדה דב

The post חוויית מגורים שכמעט לא קיימת בארץ: כך ייראו החיים בשדה דב בעיני המתכננים appeared first on רובע שדה דב.

אישור תוכנית הבינוי למגרש 2270 של קבוצת חג'ג' מצטרף לשש תוכניות בינוי שכבר אושרו במתחם המרכזי במהלך השבועות האחרונים, של היזמים קבוצת לוזון רונסון מור, קבוצת פרשקובסקי, גינדי ישראל וקבוצת עזריאלי הכוללים מאות יחידות דיור למגורים לצד דיור מוגן ודיור להשכרה לטווח ארוך.

בלוק עירוני מסביב לחצר

מגרש 2270, בשטח של כ-4.9 דונם, שוכן בצפון המתחם המרכזי של הרובע, בין רחוב אבן גבירול ממערב, רחוב בתיה לישנסקי ממזרח, שדרה 6 מדרום, ומגרש 2453 בייעוד מסחר תיירות ותעסוקה מצפון. התכנון כולל 350 יחידות דיור ושטחי תעסוקה, והבינוי מאורגן כבלוק עירוני מסביב לחצר פנימית משותפת.

הבלוק מורכב מארבעה מבנים: שני בניינים מרקמיים בני 9 קומות (בניינים A ו-C) המלווים את רחוב אבן גבירול ואת רחוב בתיה לישנסקי בהתאמה, בניין מרקמי בן 7 קומות (בניין B) הגובל בשדרה 6 מדרום, ומגדל (בניין D) בגובה של עד 45 קומות. המגדל ממוקם בפינה הצפון-מערבית של המגרש, פונה לרחוב אבן גבירול.

תעסוקה ורווחת דיירים

קומות המסד של המגדל (קומות 2–9) מיועדות לשטחי תעסוקה הכוללים שימושי בילוי, פנאי וספורט, עם חזיתות הפונות לרחוב בתיה לישנסקי ולחצר הפנימית. בקומה 10 מתוכננים חללים משותפים לרווחת הדיירים, עם גישה למרפסת גג משותפת גדולה מעל בניין C הכוללת בריכת שחייה, שטחי גינון ופינות שהייה. בריכה נוספת מקורה תיבנה בקומה 10 של בניין D.

לאורך רחוב אבן גבירול תיבנה קולונדה עם חזית מסחרית פעילה ב-85% מאורכה. שלושה מעברים ציבוריים בזיקת הנאה יחברו בין הרחובות הסובבים לחצר הפנימית, המתוכננת לאפשר מעבר חופשי להולכי רגל, שהייה, גינון ורחבות מסחר.

בנייה ירוקה ותשתיות חכמות

תמהיל יחידות הדיור בפרויקט כולל 25% דירות קטנות (30–60 מ"ר), 25% דירות בינוניות (61–85 מ"ר) ו-50% דירות גדולות ודירות גדולות מאוד. בפרויקט מתוכננות גם 17 דיוריות במגדל. שישה מפלסי חניון תת-קרקעיים יכילו את מרבית צרכי החנייה של המתחם ורמפת הכניסה לחניון תמוקם ברחוב בתיה לישנסקי.

במסגרת הפיתוח הסביבתי מתוכננת נטיעת 42 עצים בוגרים בפרויקט, מתוכם לפחות 33 בקרקע טבעית. 20% משטח המגרש ישמרו פנויים מבנייה ומחיפוי אטום, בהתאם להוראות תכנית המתאר. החצר הפנימית כוללת זיקת הנאה לרווחת הולכי הרגל.

כחלק מהסטנדרטים שנקבעו על ידי מהנדס העיר תל אביב, הפרויקט יעמוד בתקני בנייה ירוקה מחמירים (דירוג של 4 כוכבים למגדל ו-3 כוכבים למבנים המרקמיים). המבנה יחובר למערכות התשתית המתקדמות של הרובע, בהן מערכת פינוי אשפה פנאומטית.

אישור תוכנית העיצוב סולל את הדרך להוצאת היתרי בנייה והתחלת העבודות בשטח.

לקריאה נוספת: אושרו תוכניות העיצוב של אפריקה ישראל וקבוצת עזריאלי בשדה דב

The post אושרה תוכנית העיצוב לפרויקט FIRST של קבוצת חג'ג' appeared first on רובע שדה דב.

היזמים המובילים בישראל, שרכשו מתחמים לבנייה בשדה דב, מתכננים בעבודה משותפת עם משרדי אדריכלים מובילים, בינוי בסטנדרט הכי גבוה בארץ, אדריכלות בינלאומית ונוכחות עיצובית מרשימה. מדובר בפיתוח שונה בתכלית מהדפוס הרגיל של שכונות חדשות בישראל – לא עוד שכפול של מגדלים פונקציונליים, אלא חתירה מוצהרת ליצירת סביבה עם אופי, נראות ואייקונים אדריכליים חדשים שייצרו זיהוי מיידי עם הרובע החדש.

עלייתם של הריזורטים

ייחוד נוסף של שדה דב הוא ריכוז פרויקטים גדול בסגנון "ריזורט אורבני" – מתחמים המשלבים מגורים עם חוויית נופש יוקרתי וכוללים בריכה, חדר כושר, מתחם ספא, לאונג׳, משחקיות ומרחבים ציבוריים שונים לשימוש הדיירים. תכנון פרויקט מסוג זה שונה מתכנון מגדל מגורים "סטנדרטי" בערי ישראל. בנוסף, אחד האתגרים החשובים עימם מתמודדים האדריכלים הוא מיקסום המשאב היקר ביותר של הרובע: קו החוף.

האתגר התכנוני – להעניק לכמה שיותר דיירים נוף פתוח לים – מיתרגם לאינספור פתרונות אדריכליים יצירתיים מחד, ומאידך, מדובר בפתרונות שצריכים להתיישר עם הקו העיצובי הברור והמפורט שעיריית תל אביב התוותה ליזמים, במסמך המדיניות שפרסמה.

המיקוד העיצובי, הרצון בבידול, וההכרה בחשיבות המרחב הציבורי הופכים את שדה דב לרובע שבו לכל פרויקט יש זהות עיצובית מובחנת אך בו זמנית מתכתבת עם הנחיות מהנדס העיר תל אביב. כך נוצרת שפה משותפת המבוססת על שילוב בין יוקרה, פתיחות לנוף וקו רקיע בלתי נשכח. כל יזם מבין שהוא לא מתחרה רק על רוכשי הדירות, אלא גם על הזכות להשאיר חותם אדריכלי בעיר.

ארבעה חודשים לאחר סגירת מכרזי הקרקעות הגדולים במרכז וצפון שדה דב, נחשפים שמות משרדי האדריכלים שכבר נבחרו לתכנן את הפרויקטים, שיטביעו חותם על האדריכלות הישראלית.

אדריכל משה צור יתכנן שני פרויקטים

האדריכל משה צור יתכנן שני פרויקטים, אחד במתחם הצפוני, והשני במתחם המרכזי. האחים חן ואיתי גינדי בחרו בו לתכנן את פרויקט ה-82 דירות שלהם במגרש 3107 בקו הראשון לחוף. עבור המגרש במתחם הצפוני שילמו האחים גינדי 208.8 מיליון שקלים.

במקביל, גם שותפות א.א.י. אבו מגורים ותומר קוקו השקעות בחרה במשה צור לפרויקט הגדול יותר שלהם במתחם המרכזי. מגרש 2246 כולל 347 יחידות דיור שייבנו במגדל 45 קומות ובניין מרקמי. משרד משה צור חתום על חלק מהפרויקטים המובילים בישראל: מגדל עזריאלי שרונה, מגדלי מידטאון ועזריאלי טאון, מגדל אמות אטריום ברמת גן, וקניוני שבעת הכוכבים וערים כפר סבא.

י.ח דימרי ממשיכים עם לאה רובננקו

חלק מהיזמים בחרו לעבוד בפרויקט הדגל בשדה דב עם משרדי אדריכלים עימם יש להם ניסיון ועבודה משותפת מוצלחת. י.ח דמרי, שבונה במגרש 3210 פרויקט עם 275 יחידות דיור, בחרה במשרד לאה רובננקו אדריכלים. זהו המשך של שיתוף פעולה הנמשך שנים רבות, שכלל בעבר את מתחם שלום אש בפתח-תקווה, עיר ימים בבת-ים, מתחם שינדלר בבת-ים, ו-M GIVATAYIM בגבעתיים.

שיתוף הפעולה הממושך בין שתי החברות, מבוסס, כך נראה, על אמון הדדי ויכולת מוכחת לעמוד בלוחות זמנים ותקציבים. עבור דמרי, שכבר פעילה בשדה דב (רכשה את מגרש 107 במתחם אשכול לאחר פשיטת הרגל של קבוצת מור), הבחירה ברובננקו מבטיחה המשכיות והתנהלות חלקה.

גינדי החזקות בחרו שוב בקיקה ברא"ז

גם גינדי החזקות שבונה את פרויקט VOGUE במגרש 2255, בחרה להמשיך בשיתוף הפעולה רב השנים עם משרד קיקה ברא"ז אדריכלות ותכנון ערים.

הפרויקט כולל 708 יחידות דיור במגדל 44 קומות ומגדלון 20 קומות, וההדמיות של הפרויקט כבר משמשות את גינדי בקמפיין השיווקי. לשתי החברות רזומה משותף של מספר פרויקטים מוכרים: גינדי שרונה בדרום הקריה בתל אביב, שני מגדלי מגורים בעיר ימים נתניה, מגדל גינדי הייטס ברמת גן ועוד.

ODA מניו יורק תתכנן עבור קבוצת חג'ג'

קבוצת חג'ג' שזכתה במגרש 2270 במתחם המרכזי, חתמה על הסכם עם פירמת האדריכלות  ODA מניו יורק בהובלת אדריכל ערן חן. הפרויקט FIRST הממוקם בין רחוב בתיה לישנסקי לאבן גבירול, יכלול 350 דירות בארבעה בניינים – מגדל בן 45 קומות ושלושה מבני בוטיק של 9 קומות כל אחד.

את הפרויקט תתכנן ODA בשיתוף עם בר אוריין אדריכלים כשותפים מקומיים. "הבחירה ב-ODA משקפת את חזונה של קבוצת חג'ג' ליצור לא רק בניינים, אלא סמל יוקרה אורבני שאין שני לו בקו הרקיע של תל אביב", מסרה הנהלת החברה.

יוניון ליב בחרה במילבאואר בעלי הנסיון בדיור להשכרה

יוניון ליב, שזכתה במגרש 3208 תמורת 185.5 מיליון שקלים, בחרה במשרד מילבאואר אדריכלים. הבחירה הזו מבוססת על התמחות ייחודית: הפרויקט כולל 320 יחידות דיור, כמחציתן מיועדות לדיור להשכרה ארוכת טווח של כ-20 שנים לזכאים, והיתר יושכרו בשוק החופשי.

משרד מילבאואר כבר חתום על שני פרויקטים במתחם אשכול בשדה דב, שניהם של חברת שיכון ובינוי ושניהם מיועדים גם כן להשכרה ארוכת טווח. נראה כי ההתמחות בדיור להשכרה הופכת את מילבאואר לכתובת המועדפת על יזמים שמתכננים להיכנס לתחום זה.

ישר אדריכלים יתכננו פרוייקט שלישי ברובע

יורו ישראל, ששילמה 435.6 מיליון שקלים על מגרש 3201 הפינתי במפגש אבן גבירול ורחוב מס' 2447, בחרה במשרד ישר אדריכלים. הבחירה מגיעה חודש בלבד לאחר הזכייה של  ישר אדריכלים בשני פרסים ב"אולימפיאדת המגדלים העולמית" לשנת 2025 עבור פרויקט "לנדמרק" בתל אביב.

"אנחנו לא בונים מגדלים כדי לזכות בפרסים, אלא כדי לשפר את החיים בעיר. ההכרה הבינלאומית הזו רק מחזקת את הדרך שלנו", אמר אדריכל אבנר ישר.

הפרויקט החדש של יורו ישראל יכלול מגדל מגורים בן 40 קומות ומבנה מרקמי בן 8 קומות, עם סך של 260 יחידות דיור.

למשרד ישר אדריכלים יש כבר ברזומה שני פרויקטים במתחם אשכול בשדה דב: פרויקט ASHIRA של משה אביסרור ובניו, ופרויקט UTOPIA של קבוצת נחמיאס. נראה כי הניסיון וההכרות עם הרובע החדש, מעניק ליורו ישראל ביטחון שהמשרד מכיר את האתגרים הייחודיים של האזור.

אלקטרה מגורים בחרה במשרד יסקי, מור סיון אדריכלים

אלקטרה מגורים בשיתוף דן נדל"ן, שזכתה במגרש 2208 במתחם המרכזי לפרויקט של 437 יחידות דיור, בחרה במשרד יסקי, מור סיון אדריכלים. גם כאן מדובר במשרד שהתמודד כבר עם האתגרים העיצוביים שרובע שדה דב מספק. המשרד תכנן את מגרש 107 במתחם אשכול השייך לבעלי קרקעות פרטיים.

מן-שנער: מנמל התעופה לדירות מול הים

נחשון קיויתי, יו"ר חברת ב.ס.ר שנבחרה לנהל את פרויקט ה-62 דירות במגרש 3105 בקו הראשון למים, בחר במשרד מן-שנער אדריכלים. המשרד תכנן פרויקטים ציבוריים גדולים כמו נמל התעופה רמון, הספרייה הלאומית בירושלים, חזית הים בחיפה ותחנת רכבת שדרות. "התכנון יהיה מיוחד ברמה גבוהה מאוד עם בריכה וחדר כושר, כאשר כל הדירות בגדלים השונים יפנו לים", ציין קיויתי.

שפיר מגורים בחרה באדריכל גיל שנהב

שפיר מגורים שזכתה במגרש בצפון הרובע תבנה פרויקט שכולל 150 דירות בתמהיל מגוון, אשר ייבנו במגדל בוטיק בן 20 קומות, לצד שני מבנים בני 9 קומות. במרכז המבנים יבנה רחוב פנימי וישלב שטחי מסחר בקומת הקרקע – כחלק מתפיסת עירוב השימושים של הרובע. לתכנון הפרויקט נבחר האדריכל גיל שנהב ממשרד האדריכלים 'כנען שנהב'.

המתח שמאחורי הקלעים

בעוד ההתקשרויות הללו כבר נחתמו, עדיין נותרו יזמים גדולים שלא חשפו את בחירתם וטרם חתמו על התקשרות עם משרד האדריכלים שיעצב את חתימת הנראות שלהם בקו הרקיע החדש. מליסרון אביב, אברהמי, מגדלי הים התיכון, פאלאס מגורים ושיכון ובינוי טרם חתמו סופית על הסכם עם משרד אדריכלים.

התחרות על תשומת הלב בשוק הצפוף של שדה דב הולכת ומתגברת, וכל יזם מבין שהבחירה באדריכל תשפיע לא רק על העיצוב אלא גם על יכולת השיווק והמכירה. בסביבה כזו, הבחירה במשרד אדריכלים שיוביל את הפרויקט הופכת לאסטרטגית יותר מתמיד.

לקריאה נוספת: הקו האדריכלי של שדה דב: מה צפוי במתחמים הבאים?

The post נבחרו האדריכלים שיעצבו את קו הרקיע במרכז וצפון שדה דב appeared first on רובע שדה דב.