גישה זו המקדמת הליכתיות באמצעות יצירת מרחבים עירוניים בטוחים, פעילים, תוססים וברי קיימה, מיושמת במאות ערים באירופה ובארצות הברית. גם בארץ התפישה העירונית החדשה צוברת פופולריות ועיריית תל אביב, שנחשבת לפורצת דרך בתחום, משקיעה רבות בשינוי המרחב העירוני הקיים על מנת "להפוך את הפירמידה", ולהציב את הולך הרגל במרכז.

תוכנית רובע שדה דב סיפקה למתכננים הזדמנות נדירה לתכנן שטח עירוני מאפס וליישם את העקרונות המבוקשים, אשר על פיהם מנסים "לתקן" כיום את שאר חלקי העיר. כיצד מיושמים עקרונות עידוד ההליכתיות בתכנון רובע שדה דב, והאם יש בכוחם להפוך את הרובע למרכז עירוני תוסס ומלא חיים, בשונה מהפרברים המנומנמים בשכונות הסמוכות אליו?

להסתדר ביומיום ברגל

"כשמדברים על הליכתיות בארץ מתייחסים בדרך כלל למדרכות רחבות ומוצלות ושם זה נגמר, אבל המושג 'הליכתיות' הוא הרבה יותר רחב מזה", מסביר אולריך יעקב בקר, אדריכל ומתכנן ערים, מומחה להליכתיות ופעיל בעמותת מרחב – התנועה לעירוניות בישראל.

"הבסיס למדידת ההליכתיות הוא ההבנה כמה אנחנו תלויים ברכב", הוא ממשיך. "ככל שאנחנו יכולים להסתדר ביומיום שלנו ברגל, באמצעות אופניים או תחבורה ציבורית, כך ההליכתיות באזור המגורים שלנו יותר גבוהה. כדי להסתדר ברגל, אנחנו צריכים שהיעדים אליהם אנחנו מגיעים ביומיום – חנויות, קופת חולים, מבני תרבות, בתי ספר, עבודה – יהיו במרחק הליכה, ושתהיה לנו רשת דרכים מספיק צפופה שתאפשר לנו להגיע מנקודה לנקודה במספר דרכים שונות וקצרות יחסית".

ריבוי יעדים במרחק הליכה

פרמטרים אלו של מרחקי הליכה מיעדים יומיומיים ניתנים למדידה, למשל, באמצעות אפליקציות כמו "Walk Score", שמעניקה ציון הליכתיות לכל נקודה שתנעצו במפה. לנקודה אקראית שבחר אולריך בשכונת כוכב הצפון, לדוגמה, ניתן הציון 74, נקודה אקראית בשכונת ל' קיבלה את הציון– 67, ואילו בנופי ים התקבל הציון 57 בלבד.

"באזורים אחרים של תל אביב, בעיקר במרקם העירוני הישן, האפליקציה מראה ציונים של 90 ומעלה", הוא אומר, "ומהניסיון שלי בשטח היא מדייקת ב-80-90%. אבל היא מודדת רק את הפרמטרים הבסיסיים שהזכרנו, ולא מתייחסת לפרמטרים נוספים כמו תחושת הביטחון, הנוחות והעניין בהליכה ברחוב".

את הפרמטר הראשון של הליכתיות טובה – ריבוי יעדים במרחק הליכה – מיישמת תוכנית רובע שדה דב באמצעות עירוב שימושים. כל מגרש ברובע צפוי, על פי התכנון, לכלול מספר ייעודים, ממגורים, מסחר ומשרדים ועד למוסדות חינוך וציבור.

על הפרמטר הבא, רשת דרכים צפופה, עונה תוכנית רובע שדה דב, בדומה לעיר ההיסטורית של תל אביב יפו, באמצעות גריד של רחובות הניצבים זה לזה, וכוללים רחובות ארוכים מצפון לדרום, שדרות ראשיות ומשניות הנפתחות מהים מזרחה ורחובות קטנים יותר המקשרים ביניהם.

צומת כל 100 מטרים

"התכנון האדריכלי מגדיר בלוקים מאוד קצרים, באורך של כ-100 מטרים, שמייצרים קישוריות טובה – הם מגדירים מרחק קצר בין צמתים וכמות צמתים גדולה, שמייצרת הרבה דרכים ישרות וקצרות לכל מקום, במיוחד לכיוון מוקדי תחבורה ציבורית", אומרת מהנדסת התנועה אסיה פפרנו, מתכננת התנועה והתחבורה של רובע שדה דב.

"בנוסף, הבלוקים עצמם לא סגורים, בין המבנים יש שצ"פים ושפ"פים (שטחים ציבוריים/ פרטיים פתוחים) וביניהם עוברת מערכת שבילים שמאפשרת מסלולים וקיצורי דרך נוספים להולכי הרגל והמדוושים".

על פי התוכנית, צפיפות הצמתים המתוכננת ברובע היא 110 צמתים לקמ"ר, בעוד שהצפיפות המינימלית שהוגדרה על ידי המדינה, לדברי בקר, לטובת יצירת עירוניות טובה, היא 120 צמתים לקמ"ר.

"תוכנית המתאר של שדה דב היא כבר תוכנית ישנה יחסית. היא הוגשה ב-2018 וכבר אז היא הייתה פורצת דרך", מסבירה פפרנו. "היום מגדילים את כמות הצמתים אפילו יותר ומדברים על מרחקים קטנים יותר בין צומת לצומת, אבל אנחנו מצליחים לשמר כאן גם מרחקים לא גדולים בין הצמתים וגם את קיבולת התנועה הנדרשת".

הרוחב כן קובע

הפרמטר הנוסף של הליכתיות טובה, תחושת הביטחון בהליכה ברחוב, הוא פעמים רבות נגזרת של ההליכתיות עצמה – ככל שהרחוב יהיה יותר פעיל ותוסס, וילכו בו יותר אנשים, כך הוא ירגיש בטוח יותר.

תחושת הביטחון, לדברי בקר, נגזרת גם מתכנון הכבישים. "ככל שמהירות הנסיעה יותר גבוהה, כך תחושת הביטחון קטנה. פחות נעים ללכת ברחוב או לחצות את הכביש. הרבה פעמים זה פונקציה של רוחב המיסעה (נתיב הנסיעה) – ככל שהוא יותר רחב, כך הוא מגלם בתוכו מהירות נסיעה יותר גבוהה. ריבוי צמתים, אגב, תורם לתחושת הביטחון בהקשר הזה כי ככל שהמרחק בין הצמתים קטן יותר, כלי הרכב יכולים להאיץ פחות", אומר בקר.

רוחב הכביש משפיע על ההליכתיות גם בדרכים נוספות. "אנחנו לא אוהבים מרחבים רחבים מדי. יש איזשהו קנה מידה שבו האדם מרגיש חשוף, ולכן אנחנו מחפשים תחושה יותר עוטפת. אם המרחק בין חזית לחזית ברחוב גדול מדי, אנחנו מאבדים את התחושה הזאת ופחות נעים לנו.

"בנוסף, הרחוב המסחרי האופטימלי, מחקרית, הוא ברוחב של 28 מטרים, מרחק שמאפשר לי ללכת בצד אחד של הרחוב ועדיין להסתכל בחלונות הראווה של הצד השני, או אפילו לזהות פרצופים", מסביר בקר.

רחובות בקנה מידה אנושי

נספח התנועה של הרובע מפרט מספר סוגי רחובות: רחובות דו סטריים צרים, שרוחבם מחזית לחזית נע בין 17 ל-25 מטרים, שדרות ברוחב 31-35 מטרים מחזית לחזית, וכן שני רחובות מרכזיים רחבים: רחוב אבן גבירול, העורק הראשי של הרובע, שרוחבו עומד על 45 מטרים, והמשך רחוב איינשטיין אשר עומד על 49 מטרים, בשניהם שני נתיבי תנועה לכל כיוון.

"הרוחב שלהם אולי נשמע בומבסטי אבל 13.5 מטרים מתוכו זו רצועת הרכבת הקלה, כולל התחנות והמתקנים הקשורים אליה", מבהירה פפרנו. "זה ציר עירוני לא ענק, אין חניה לאורכו, והרוחב שלו הוא רוחב טוב כי הוא מאפשר בינוי מדרכות רחבות, שבילי אופניים, הרבה מקום לעצים וצמחייה שיספקו צל. אלה אלמנטים שהקפדנו עליהם בכל הרחובות כדי לאפשר הליכה נוחה ונעימה. רוב הרחובות כאן הם בקנה מידה מאוד אנושי, זה לא משהו שאנחנו רגילים לו בשכונות חדשות, שהן בסדר הגודל והצפיפות שיש לנו כאן".

מקסימום שבילי אופניים

תכנון התנועה כולל שילוב של שבילי אופניים ברובם המוחלט של הרחובות ובפארקים. "רוב שבילי האופניים יהיו חד סטריים, כשבכל צד של הרחוב שביל בכיוון נסיעה אחר, וברחובות המעטים שלא כוללים שבילי אופניים, יש שבילים מקבילים שעוברים דרך הפארקים שבין המבנים ומאפשרים נסיעה בטוחה", אומרת פפרנו.

עוד היא מוסיפה כי "קיימת ומתוכננת התייחסות בתכנון גם למתקני חניה לאופניים, אזורים המיועדים לחניית אופניים ימוקמו ברחובות הראשיים, בפארקים ומחוץ לתחנות הרכבת",

גם תקני החנייה ברובע מאוד נמוכים, דבר המתאפשר בזכות התחבורה הציבורית המגוונת שצפויה ברובע, ותכלול גם רכבת קלה וגם קווי אוטובוס בפריסה גבוהה: מרחק של כ-500-600 מטרים בין תחנות הרכבת הקלה ומרחק של כ-200 מטרים בין תחנות אוטובוס עוקבות.

"התכנון של הרובע הזה הוא ממש מהפכה"

ככלל, נראה שהושקעה מחשבה רבה בקידום ההליכתיות והשימוש בתחבורה בת קיימה ברובע, אך האם זה מספיק?

"הכוונות בתכנון רובע שדה דב מאוד טובות, ובאמת יש כאן רשת דרכים, רכבת קלה, מרחקי הליכה טובים יחסית מתחנת הרכבת. אבל היה כאן פוטנציאל אדיר, במיוחד בגלל שהשטח היה ריק, לעשות רשת באמת צפופה, עם בלוקים קטנים יותר. ביפו, לדוגמה, יש בלוקים של 25-30 מטר", אומר בקר.

"התכנון של הרובע הזה הוא ממש מהפכה", אומרת פפרנו מנגד. "שוב, צריך לזכור שעברו כמה שנים מאז שהוגשה תוכנית המתאר ומאז המגמה היא להקטין עוד יותר את הבלוקים, אבל אני לא מכירה כיום עוד שכונה שהתכנון שלה מספק התייחסות כל כך רחבה ומפורטת לעניין ההליכתיות והקישוריות.

"בעבר היינו צריכים לחשב את קיבולת התנועה הצפויה על פי השימושים, ולפיה לתכנן את הכבישים הנדרשים. כאן זה בכלל לא האישיו. הדגש כאן הוא לגמרי על הולכי הרגל, רוכבי האופניים והתחבורה הציבורית. גם עירוב השימושים המתוכנן ברובע משרת את אותה מטרה, כדי שאנשים שיגורו בשכונה יוכלו לעבוד בה, ולא בהכרח לנסוע כל יום לעיר אחרת, וימצאו את כל מה שהם צריכים – מסחר, עסקים, מבני ציבור, מבני תרבות – במרחק הליכה. המטרה הייתה לייצר שכונה שתהיה הרבה יותר נעימה ממקומות אחרים, ואני חושבת שיהיה מאוד נעים לחיות כאן".

"כיום אנחנו עובדים על התכנון התנועתי המפורט של הרובע", היא ממשיכה, "התחלנו כשעוד היו כאן מטוסים ואף אחד לא האמין בכלל שהשדה יפונה, והיום כבר פורצים דרכים ובונים תשתיות. פארק אחד כבר קיים, שביל אופניים משודרג נפתח בקרוב. הכול מתקדם וזה תענוג".

לקריאה נוספת: תכנון לוגיסטי חדשני במתחם אשכול: פחות פקקים, פחות רעש, פחות זיהום אוויר

The post השאיפה התכנונית: מדרכות ושבילי אופניים הומים והרכבים – בחניונים appeared first on רובע שדה דב.

"אנו מקדמים תוכנית כוללת לתחבורה ולהתניידות, שתייצר אלטרנטיבות יעילות ירוקות ומתקדמות. בראש יעמדו הולכי הרגל, אשר נוחותם ובטיחותם יזכו לתשומת לב מרבית", ציין אז ראש עיריית תל אביב-יפו רון חולדאי. "…אין דרך אחרת", הוא הוסיף. "הפקקים הולכים ומתארכים, הצפיפות הולכת ומורגשת, ולכולם ברור שנדרשים שינויים דרסטיים כדי שבסופו של התהליך, העיר שלנו תעמוד בשורה אחת עם הערים המתקדמות בעולם".

בארבע השנים שחלפו מאז, יישמה עיריית תל אביב שינויים מרחיקי לכת בהתנהלות התחבורתית בעיר שכללה מספר מהלכים כמו הפחתת מקומות חניה, סגירת רחובות לתנועת רכבים והפיכתם למוטי הליכה, תיעדוף תחבורה ציבורית, הסדרת התנועה של כלי רכב דו גלגליים והסדרת אזורי פריקה וטעינה למשאיות ושעות מותרות לעבודה.

תפישה לוגיסטית חדשה בשדה דב

רובע שדה דב תוכנן מראש בהתאם לעקרונות המהפכה התחבורתית המצויינים מעלה, כשאחד המרכיבים המשמעותיים הוא יישום של תפישה לוגיסטית חדשנית במרחב העירוני.

בחודש שעבר פרסמה עיריית תל אביב מכרז למכירת מגרש בשכונת אשכול, המיועד למסחר, תעסוקה והקמת מרכז לוגיסטי (מרלו"ג). מסמכי המכרז מאפשרים הצצה אל העתיד התחבורתי במתחם החדש, ואת השפעתו המיטיבה של המרלו״ג והתפישה הלוגיסטית החדשה על המרחב הציבורי.

המהלך נועד בראש ובראשונה להפחית משמעותית כניסת משאיות ורכבים מסחריים לשכונה. זאת בנוסף לתרומה שתהיה למערכת פינוי האשפה הפנאומטית, שצפויה לייתר לחלוטין כניסת משאיות פינוי אשפה לרובע.

רכבים ירוקים

על פי המכרז משאיות האספקה ינותבו למרלו"ג, המתוכנן להיבנות על מגרש 306, המצוי בפאתי הרובע, בחלקו הדרומי של אשכול.

משם יועברו הסחורות והחבילות לחלוקה בתוך העיר, לכלל העסקים וללקוחות פרטיים גם יחד, באמצעות אופני משא חשמליים, שקטים, נקיים וקטנים, המותאמים לנוע בשכונה. רכבים ירוקים אלה ישולבו בביצוע משלוחים לבתי עסק וללקוחות מסניפי חנויות, סופרמרקטים, חברות הפצה ושילוח. המרלו"ג יצטרך לספק סחורה מגוונת למבחר העסקים הצפויים בעיר: החל ממוצרי מזון קפואים, מצוננים וטריים, המשך ברהיטים, כלי בית, ציוד משרדי וכל ציוד נדרש אחר.

בעתיד: אספקה אווירית

לא מן הנמנע, שגם רחפנים ישולבו בעתיד במערך הפצת הסחורה ברחבי השכונה. כזכור, מיזם הרחפנים הלאומי של ישראל התקיים ב-11 רשויות שונות, ביניהן, תל אביב. על פי נתוני רשות התעופה האזרחית, למעלה מ-20 אלף טיסות בוצעו עד היום בעזרת למעלה מ-20 סוגים שונים של רחפנים. הרחפנים לקחו חלק בפיילוט שנועד לבחון את יכולת השימוש המסחרי בהם במרחב העירוני. אגב, הרחפן הכבד ביותר שלקח חלק בניסוי זה שוקל חצי טון ונושא משאות כבדים מאוד.

פיילוט פריקה וטעינה למשאיות

התפישה הלוגיסטית של המרלו"ג בשכונת אשכול מבוססת על מסקנות שהוסקו מתוך פיילוט 'פריקה וטעינה' למשאיות שערכה עיריית תל אביב בשנת 2020 בשיתוף עם חברות שילוח, התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר.

הפיילוט נמשך כחצי שנה בתחום הרחובות בן יהודה, בוגרשוב, שד' בן ציון, מרמורק, אבן גבירול ופרישמן ובמסגרתו ביצעה העירייה מספר פעולות כמו התאמת היצע חניות פריקה וטעינה ושעות פריקה וטעינה לביקושים; מתן אפשרות לפריקה וטעינה בשעות מסוימות בנתיבי נסיעה; אכיפה מוגברת לעבירות תנועה שמבצעות חברות ההפצה, לצד אכיפה של כלי רכב פרטיים המפריעים לפעילות כלי הרכב המסחריים; מיפוי מיקומי אזורי פריקה וטעינה בעיר והנגשת המידע במערכת ה-GIS העירונית.

משאיות כמוקד חיכוך

הפיילוט שנערך נועד לשפר את תנועת רכבי השילוח וההפצה בעיר. הסיבה ברורה: משאיות אספקה לעסקים, בינוניות וגדולות, גורמות להפרעות תנועה הרבה מעבר לחלקן היחסי בסך כלי הרכב בעיר.

על פי נתוני עיריית תל אביב, בשנת 2020 נכנסו בכל יום לעיר כ-6,003 משאיות וכ-21,537 כלי רכב מסחריים. כאמור, מדובר באחוזים בודדים מסך כלי הרכב שנכנסים לעיר, אולם הצורך לעמוד על צירי התנועה המרכזיים למשך זמן הפריקה, בחלק מהמקרים תוך חסימת הנתיב, מייצר עשרות מוקדי חיכוך הפוגעים בזרימת התנועה, תורמים לזיהום האוויר ומסכנים את הולכי הרכב ונהגי הרכבים הפרטיים בהיבטים של נראות ובטיחות.

0.5% מסך התנועה: משאיות כבדות

ההפחתה המתוכננת של כניסת כלי רכב כבדים ומסחריים לשכונת אשכול היא משמעותית ומשתלבת עם תפישת התחבורה הכוללת ברובע.

המתחם מתוכנן כמוטה הולכי רגל, אופניים ותחבורה ציבורית. רחובות המתחם מתוכננים עם מדרכות רחבות, במיוחד באזור קולונדות מסחריות כדי לעודד הליכה. מערכת שבילי הליכה רחבה מתפרסת גם גם בשצ"פים ובשפ"פים, ושתי תחנות מטרו ישמשו את תושביה העתידיים של השכונה.

כזכור, שכונת אשכול מהווה חלק מרובע שדה דב והיא מתוכננת לאכלס כ-12,500 תושבים ומספר רב של עסקים מסוגים שונים. על פי תוכנית המתאר, נפחי התנועה החזויים בשכונת אשכול, בשני הרחובות המרכזיים, לוי אשכול ושי עגנון יסתכמו בכ-2,250 כלי רכב בשעות השיא.  95.8% מסך כלי הרכב יהיו פרטיים, 1.5% משאיות בינוניות, 0.5% משאיות כבדות, 1.2% אוטובוסים ו-1% אופנועים.

את הנתונים סיפקה חברת מ.ת.נ תנועה ותחבורה בהתבסס על ספירות תנועה שבוצעו בשנת 2019 ברחוב 2040 בצפון תל אביב ולאחר התאמות לאופי הרחובות בשדה דב.

המטרה: שיפור איכות החיים ברובע

"התכנון מיישם תפיסה אורבנית להפחתת מטרדים ולחץ תחבורתי, מניעת זיהומים ושחרור עומס תפעולי נגיש לטובת איכות חיים וסביבה בריאה יותר".  פירטה עיריית תל אביב יפו בנוגע לתפישה הלוגיסטית המפורטת במכרז.

"תשתיות התחבורה והחניה של הרובע וגם הרגולציה שיש בכוונת העירייה להחיל על סדרי התחבורה והחניה ברובע, מתוכננים באופן שיגביל תנועת רכבים כבדים וכן את אפשרויות הפריקה והטעינה בסמיכות לבתי העסק, וזאת בהסתמך על תפקוד איכותי ויעיל של המרכזים הלוגיסטיים השכונתיים".

המטרה המוצהרת של המהלך היא "לשיפור איכות החיים ברובע", הדגישה עיריית תל אביב והוסיפה: "שימוש במרלו"גים, כדוגמת מרלו"ג שדה דב, עשוי לשמש כחלופה יעילה לתהליך הקיים ולסייע בצמצום תנועת רכבי השילוח ברחובות העיר במקביל לשיפור השירות לחברות ההפצה והשילוח".

"כוונת העירייה היא שהפצת הסחורות ברחבי השכונה במתווה המתואר לעיל, תשפר את בטיחות משתמשי הדרך, הולכי הרגל, תצמצם מטרדי רעש, תפחית תנועה תפעולית כבדה, תקטין את זיהום האוויר, תשפר את איכות החיים, תחסוך בשטחי אחסון ובשטחים תפעוליים, תצמצמם את זמן וכמות המשלוחים לעסקים וללקוחות הקצה", סיכמה העירייה.

לקריאה נוספת: עיריית תל אביב מעמידה למכירה מגרש בבעלותה במתחם אשכול

The post תכנון לוגיסטי חדשני במתחם אשכול: פחות פקקים, פחות רעש, פחות זיהום אוויר appeared first on רובע שדה דב.

על פי נספח התחבורה שאושר, פרויקט "רובע שדה דב" נדרש לבדיקה תחבורתית מיד עם תחילת עבודת התכנון בכדי למצות את כל האפשרויות התכנוניות המורכבות בו. מלכתחילה היה ברור שאין המדובר בתכנון רובע או שכונה "רגילים" אלא ״בעיר חדשה" אשר תפקודה התנועתי מתמקד ב"הליכה רגלית" (למרחקים סבירים), רכיבה באופנים (למרחקים יותר גדולים), וכמובן שימוש מאסיבי בתחבורה ציבורית ענפה, שעיקרה קו הדנקל "הירוק".

הקו הירוק של הרכבת הקלה יחבר את רובע שדה דב למרכז תל אביב, לחולון ולראשון לציון בדרום, להרצליה בצפון ולשכונות צפון תל אביב ממזרח. הקו הירוק יתן מענה גם לשכונות מגורים עתידיות נוספות שייבנו לאורך חופה הצפוני של תל אביב ויאפשר נגישות למוקדי תעסוקה ופנאי רבים. על פי הערכות, ישרת הקו כ-275 אלף נוסעים מדי יום, ותדירות הגעת הרכבת לכל אחת מהתחנות המתוכננות בו, צפויה לעמוד על 4 דקות.

לאורך הקו הירוק מתוכננות 62 תחנות, ארבע מתוכן יהיו תת-קרקעיות. בתל אביב לבדה יוקמו במסגרת הקו הירוק 33 תחנות – הצפונית ביותר, תחנת יוניצמן והדרומית ביותר, תחנת גיתית (מדרך בן צבי ועד צומת חולון).

בנוסף, לקו הירוק יהיו נקודות מפגש עם הקו האדום והקו הסגול, אלה יעניקו למשתמשי הדנקל נגישות גבוהה לכל אזור גוש דן.

תחנות הקו הירוק ברובע שדה דב

התחנה העיקרית שמתוכננת לקום בתחומי רובע שדה דב היא תחנת ״דב״. התחנה תמוקם בין מפגשי הרחובות ש״י עגנון ואיינשטיין עם ציר אבן גבירול העתידי, שיחצה את רובע שדה דב מדרום לצפון. בסמוך לתחנה ייבנה חניון תת-קרקעי שיכלול כ-2,000 מקומות חנייה. באזור רובע שדה דב יהיה הקו הירוק קו עילי, ובהתאם, תחנת דב תהיה תחנה עילית. התחנה הבאה לכיוון דרום תהיה תחנת ״רדינג״, גם היא תחנה עילית, ולאחריה יהפוך הקו לתת-קרקעי באזור מרכז תל אביב עד לתחנת לוינסקי. המשכו של הקו דרומה, לכיוון חולון וראשון לציון יהיה שוב עילי.

התחנה הצפונית אחרי תחנת דב תהיה תחנת ״איינשטיין״, שבה יתפצל הקו הירוק לשני כיוונים – צפון ומזרח. בכיוון צפון ימשיך הקו דרך תחנות הגוש הגדול ופרופס, הצמודות לרובע, ועתידות לשרת את תושבי המתחם המרכזי והצפוני. משם ימשיך הקו לאורך החוף, דרך אזורי מגורים עתידיים נוספים שייבנו במסגרת תוכנית 3700 עד להרצליה.

הפיצול מזרחה בתחנת איינשטיין יחבר את רובע שדה דב לרמת אביב, לתחנת הרכבת של האוניברסיטה, לרמת החייל ולשכונות נוספות בצפונה של העיר.

הצפי לסיום עבודות ההקמה של הקו הירוק, כולל ברובע שדה דב, הוא בחלוקה לשני שלבים – סיום שלב אינפרא 1 (ביצוע עבודות להעתקת תשתית, שיפור תשתיות קיימות ופיתוח נופי) בשנת 2024; וסיום שלב אינפרא 2 (בניית תחנות, הנחת עמודי חשמל, הכנת התשתיות הרכבתיות וחשמול הרכבת הקלה) והפעלת הרכבת הקלה בשנת 2027.

אדריכל מיכאל וינד, עורך תוכנית מרכז הרובע, ציין במפגש שיתוף ציבור שהתקיים באפריל 2022 כי "לרכבת תהיה השפעה טובה על הרחוב, כפי שאנחנו רואים כבר היום ברחוב יפו בירושלים. הרכבת הקלה תייצר רחוב פעיל ונעים, תתמוך במסחר המקומי ותייצר מרחב מוטה הולכי רגל".

The post הקו הירוק של הרכבת הקלה יחבר את רובע שדה דב לגוש דן appeared first on רובע שדה דב.

הרובע החדש ממשיך את מגמתה של תכנית המתאר להגברת האיכויות העירוניות בצפון העיר וליצירת קישוריות בין השכונה והרובע לסביבתם, וכולל עקרונות של עירוב שימושים לאורך שלד רחובות ושטחים ציבוריים פתוחים, היוצר רצף עירוני בין שכונות קיימות, שכונות חדשות וחוף הים.

הבסיס לתכנון השכונה החדשה הוא רשת הרחובות המתוכננת כגריד המשכי לרחובות קיימים בהיקף השכונה – הרחובות מקבילים לים או ניצבים אליו. רשת הרחובות מרובת צמתים ומאפשר מגוון אפשרויות הליכה בשכונה.

בתכנון רחובות השכונה הושם דגש על החוויה העירונית של הולך הרגל. לאורך כל הרחובות מתוכננת דופן פעילה המורכבת ממסחר, שימושים קהילתיים וכניסות למבני המגורים. בנוסף לכל אורך הרחובות מתוכננים עצי רחוב משני צידי הרחוב שיעניקו צל להולכי הרגל.

שוק חופשי ודיור בר השגה

גם שכונה זו, בדומה לשכונת אשכול המצויה כבר בשלב שיווק הקרקע, מאופיינת בעירוב שימושים אינטנסיבי. כל מגרש מגורים כולל גם מסחר ולאורך אבן גבירול משולבים גם תעסוקה ומלונאות. בחלק ממגרשי המגורים משולבים שטחים ציבוריים בנויים, כגון גני ילדים ומעונות יום ושימושים ציבוריים נוספים.

3,728 יחידות דיור מתוכננות להיבנות בשכונת צפון הרובע. 3,279 מתוכן ימכרו בשוק החופשי. 50% מהדירות הסחירות ייבנו כיח"ד גדולות, 25% כיח"ד קטנות ו-25% כיח"ד בינוניות בשטחן.

449 יחידות דיור לא יימכרו בשוק החופשי אלא יופנו לדיור בר השגה. בנוסף, מתוכננות 300 יחידות דיור מוגן.

בנייה מרקמית ומגדלים

עיון בתוכנית מגלה כי תוכננו שלושה טיפוסי בינוי עיקריים:

65% מבנייני המגורים בשכונה ייבנו בבנייה מרקמית (עד 9 קומות). לצידם ייבנו 18 מגדלים בגובה של 22-20 קומות ו-6 מגדלים בגובה של עד 40 קומות במפגש רחוב אבן גבירול והרחובות הראשיים בכיוון מזרח-מערב.

תמהיל הדיור גם הוא רחב במטרה לאפשר מנעד רחב של גדלים וצורות מגורים שימשכו אוכלוסיות שונות לשכונה. "מגוון תושבים הינו אחד המרכיבים הנחוצים ליצירת עירוניות חיה ומתוך רצון לקדם שוויון חברתי בעיר", כתבו מתכנני התוכנית.

לצד המגורים מתוכננים 23 אלף מ"ר המיועדים למסיר, 29 אלף מ"ר לתעסוקה ו-83 אלף מ"ר למלונאות.

גולת הכותרת: הפארק החופי ופארק המסלול

אחד הפארקים הגדולים של השכונה הוא הפארק החופי המשתרע על שטח של כ-135 דונם ומהווה חלק מפארק חופי רציף לאורך חוף ימה של העיר.

פארק מרכזי ומרשים נוסף הוא פארק המסלול העובר בלב השכונה בתוואי מסלול הטיסה שהתקיים בשדה התעופה. הפארק בעל הערך ההיסטורי משתרע על שטח של 24 דונם הוא עובר בחלקה הדרומי של השכונה וממשיך לצפון הרובע ולמעשה, ופרוס לאורך השכונה כולה. מבני הציבור המתוכננים בשכונה ממוקמים לאורכו על מנת להפוך את הפארק ללב החיים הקהילתיים של השכונה. הפארק גם מקושר לחצרות המשותפות (חצרות משותפות פתוחות לציבור בלב הבלוקים העירוניים) ולפארק החופי באמצעות מערכת שבילים ציבוריים.

תחבורה ציבורית מפותחת

תוכנית צפון מיישמת גם את מטרת התוכנית המתארית להפחית את השימוש ברכב פרטי בתחומה, על ידי הגברת השימוש בתח"צ, בשבילי אופניים ועידוד תנועת הולכי הרגל. כך לדוגמה, רוחב הרחובות המתוכנן מאפשר רוחב מדרכות נוח עבור הולכי רגל בשילוב נתיבי אופניים ייעודיים במטרה לעודד תנועה בת קיימא ברחבי הרובע. לאורך רחוב אבן גבירול מתוכננים 4 צמתים מלאים המאפשרים מעבר של הולכי רגל ואופניים ורחובות השכונה כולה מרושתים בשבילי אופניים. תשומת לב מיוחדת ניתנה למערך הנטיעות. שטחי קרקע משמעותיים הוקצו במרחב הרחוב כך שיתאפשרו עצי צל גדולים ומפותחים לטובת הולכי הרגל.

עוד מתוכנן מסוף תחבורה ציבורית, ממערב לרחוב הים שייבנה כמסוף תת קרקעי מתחת לפארק החופי, ויאפשר נגישות אל אתרי הנופש הפתוחים על חוף הים. מסוף תחבורה ציבורית יכלול מסלולים לכ-40 אוטובוסים וחניון לרכב פרטי לכ-1,500 מכוניות. הגישה למסוף ולחניון תהיה מרחוב הים ומרחוב רודנסקי. החניון יוכל לתת מענה לחניית רכבים פרטיים, שיתופיים וכן לצרכי טעינת רכבים.

תכנון נוסף הוא להקים בדרום המתחם מרכז לוגיסטיקה מקומי אשר אליו יתנקזו משאיות המובילות סחורה לחנויות בשכונה. ממרכז זה יפוזרו המטענים בכלי רכב זעירים המיועדים לתנועה בתוך עיר. בכך תצומצם תנועת המשאיות בשכונה.

שתי תחנות בקו הירוק

התחבורה הציבורית והפחתת השימוש ברכב פרטי מקבלים חיזוק משמעותי מהקו הירוק של הרכבת הקלה (הרק"ל) שיעבור ברחוב אבן גבירול, ויספק גם הוא תחבורה ציבורית קלה ונוחה. הרק"ל המתוכנן כולל שתי תחנות בתחום השכונה: תחנת פרופס ותחנת הגוש הגדול. בנוסף לקו הרק"ל, מתוכננים רחובות ראשיים אשר בהם ניתן לתכנן נת"צ (נתיב תחבורה ציבורית) ומסוף תחבורה ציבורית.  עוד מתוכנן כי חניה ברחובות תתאפשר בכל הרחובות פרט לרחוב אבן גבירול. חניות אלו ישמשו בעיקר לפריקה וטעינה, חניה לנכים, עצירת אוטובוסים של תיירים לבתי מלון, חניה לרכב שיתופי, חניה למוניות וחניה לרכב דו-גלגלי. התנועה בתוך השכונות תתנהל בהתאם לאזורי מיתון-תנועה כולל הגבלת מהירות הנסיעה ל-30 קמ"ש. על פי הערכות המתכננים זמן ביצוע התוכנית הוא 20 שנה מרגע אישורה.

לקריאה נוספת: התוכנית לפיתוח מרכז רובע שדה דב אושרה להפקדה

The post התוכנית לבינוי צפון הרובע אושרה להפקדה appeared first on רובע שדה דב.

תוכנית מתחם מרכז משתרעת על שטח של כ-570 דונם בצפון-מערב העיר, בתחום מרחב שדה דב שהתפנה. גבולות התוכנית ממזרח: רחוב לוי אשכול ושכונות ל' החדשה ונופי ים; ממערב: חוף הים; מדרום: שכונת אשכול ותחנת הכח רדינג;  ומצפון רחוב מרק שאגאל.

מתחם מרכז במספרים

על פי התוכנית שאושרה ייבנו במתחם מרכז 5,845 יחידות דיור שיימכרו בשוק החופשי ו-1,283 יח"ד נוספות הכוללות 983 יחידות דיור של דב"י עירוני (דיור בר השגה) ו-300 יח"ד לדיור מוגן ציבורי.

התוכנית בקונספט של עירוב שימושים כוללת גם הקצאה של  87,600 מ"ר לשטחי מלונאות ( 1,700 חדרים).  65,068 מ"ר שטחי מסחר ברחבי המתחם, כולל 1,251 מ"ר מסחר במוקדים לאורך הפארק החופי, 203 מ"ר מסחר בשצ"פים , 250 מ"ר מסחר בכיכרות עירוניות ו- 3220 מ"ר במגרשי דב"י עירוני. 14,7555  מ"ר יוקצו לשטחי תעסוקה ו- 263,399 מ"ר להקמת ובינוי מוסדות ציבור. עוד מתוכננת בשכונה הקמה של חניה ציבורית שתכלול כ- 1,600חניות.

רשת רחובות עירונית

התוכנית ממשיכה את מגמתה של תכנית המתאר להגברת האיכויות העירוניות בצפון העיר וליצירת קישוריות בין השכונה והרובע לסביבתם, וכוללת עקרונות של עירוב שימושים לאורך שלד רחובות ושטחים ציבוריים פתוחים, היוצר רצף עירוני בין שכונות קיימות, שכונות חדשות וחוף הים.

הבסיס לתכנון השכונה הוא רשת רחובות עירונית המתוכננת כגריד המשכי לרחובות קיימים בהיקף השכונה – מרבית הרחובות מקבילים לים או ניצבים אליו. רשת הרחובות מרובת צמתים ומאפשרת מגוון אפשרויות הליכה בשכונה.

בתכנון רחובות השכונה הושם דגש על החוויה העירונית של הולך הרגל. לאורך כל הרחובות מתוכננת דופן פעילה המורכבת ממסחר, מבני ציבור וכניסות למבני המגורים. בנוסף, לכל אורך הרחובות מתוכננים עצי רחוב משני צידי הרחוב. עבור כל העצים נקבעה מחויבות להקמת בית גידול שיאפשר את צמיחתם לגודל מלא, כך שיעניקו צל להולכי הרגל.

השכונה מאופיינת בעירוב שימושים אינטנסיבי – כל מגרש מגורים כולל גם מסחר ולאורך אבן גבירול משולבים גם תעסוקה ומלונאות. בחלק ממגרשי המגורים משולבים שטחים ציבוריים בנויים, כגון גני ילדים ומעונות יום, ושימושים ציבוריים נוספים לטובת תושבי השכונה וסביבתה.

שילוב בנייה מרקמית ובנייה גבוהה

הבינוי בשכונה מבוסס על מגרשים עירוניים סביב חצר משותפת. בלוק המגורים מורכב משלושה טיפוסי בינוי – בנייה מרקמית עד 9 קומות אשר יוצרת דופן פעילה לרחוב, ומגדלים בגובה משתנה של 20-18 ושל 45-25 קומות.

הבינוי כולל מגוון סוגי יחידות דיור, במנעד גדלים וצורות מגורים מתוך ראייה שמגוון תושבים הינו אחד המרכיבים הנחוצים ליצירת עירוניות חיה ומתוך רצון לקדם שוויון חברתי בעיר. תמהיל הדיור כולל דיור מכליל על מאפייניו השונים, דירות מונגשות לבעלי מוגבלויות, דיוריות, 350 יחידות דיור מוגן פרטי לקשישים, 300 יחידות דיור מוגן ציבורי, 983 יחידות דיור בהישג יד.

שטחים פתוחים

מערך השטחים הפתוחים כולל מספר פארקים בשכונה, המרכזי בהם הוא פארק חופי בשטח של כ-133 דונם אשר מהווה חלק מפארק חופי רציף לאורך חוף ימה של העיר, ואשר לאורכו נמתחת טיילת להליכה ורכיבה.

הפארק החופי מתחבר מדרום לטיילת רדינג ולפארק הירקון, וממשיך צפונה בתחום תוכנית צפון הרובע. תכנון הפארק מאפשר מגוון פעילויות של פנאי, ספורט, מנוחה ונופש. פארק זה עתיד למשוך מבקרים מכלל רחבי העיר והמחוז.

פארק המסלול ממוקם על הרצועה ההיסטורית של מסלול הטיסה. הפארק מתווך בין הסביבה המבונה לסביבות הים. פארק זה כולל מוקדי מסחר ופנאי ומתוכנן כמוקד רובעי חשוב. פארק המסלול ממשיך לתוך תחום צפון הרובע.

טיילת המסלול משמרת תוואי של מסלול קודם שעבר ממזרח (רח' לוי אשכול) למערב. טיילת זו מתחילה בתחום תוכנית אשכול וממשיכה מערבה עד למפגש עם הפארק החופי לאורך רצועת החוף. מגדל הפיקוח אשר שימש את שדה התעופה ישוקם בתוך כיכר עירונית ויאפשר שימושים בעלי אופי ציבורי במבנה.

"עוד בתוכנית מרחב השוטטות", שטח של כ-46 דונם בחלקה המערבי של התוכנית, אשר מתוכנן לשמש ככיכר עירונית שוקקת, עם דפנות מסחריות, שימושי מלונאות ותרבות ומרחבי הליכה ושהייה. הכיכר תוכל לשמש גם כשטח התכנסות לאירועים, הפגנות וכיו"ב. הכיכר סמוכה לרצועת מבני ציבור חלקם מיועדים לשימושים כלל עירוניים וחלקם לשימושים רובעיים ומקושרת למערך רחובות ושבילים ציבוריים הסמוכים לפארק החופי.

הפארק המזרחי, סמוך לרחוב 2040 ,בשטח של כ-5.7 דונם מהווה את הפארק הגדול בסביבותיו והינו מוקד שכונתי חשוב.

הפארק הכלקוליתי -שטח בו נמצאו ממצאים ארכאולוגיים מהתקופה הכלקוליטית (מחבר בין שד' אבן גבירול לרח' 2040 ) כולל אתר ארכיאולוגי שישומר וישוקם בתוך שצ"פ בתיאום עם רשות העתיקות.

שדרות הליכה רחבות על צירי מזרח-מערב – האחת בחלקו המערבי של רח' איינשטיין והשני בחלקה המערבי של שדרה 3 .שדרות אלו אינן מכילות נתיבים לרכבים וישמשו הולכי רגל ורוכבי אופניים בלבד.

עידוד הליכה ושימוש בתחב"צ

מערך הרחובות מייחד תפקיד עירוני שונה לסוגי הרחובות והשדרות מתחום התוכנית ומדגיש את ההיררכיה ברובע המוצע. התכנון מייצר רשת צפופה באופן יחסי של רחובות מסוגים שונים, בהיררכיה המשלבת שדרות רחבות ידיים, רחובות משניים וסמטאות להולכי רגל ורוכבי אופנים. מספר הצמתים הממוצע לקמ"ר (למעלה מ-130) מצביע על רמת קישוריות גבוהה בכל אזורי התוכנית.

גם בתכנון מרכז הרובע ניתנת עדיפות לתחבורה ציבורית ולהפחתת השימוש ברכב פרטי. קו הרכבת הקלה- הקו הירוק עובר במתחם מרכז ויספק לתושבי השכונה החדשה נגישות תחבורתית גבוהה.

בנוסף, התוכנית כוללת מערכת שבילי אופניים מפותחת. המערכת כוללת שבילי אופניים ראשיים בציר אבן גבירול, רחוב איינשטיין ורחוב הים. בתחום התוכנית מתוכננים שבילי אופניים משניים (חד-סטריים או דו-סטריים) בכל הרחובות הראשיים. בנוסף לאלו מתוכננים שבילי אופניים ברצועות שצ"פ ופארק החוף. באשר לתנועה בתוך השכונות, המערכת מגדירה אזורי מיתון-תנועה (כולל הגבלת מהירות הנסיעה שם ל-30 קמ"ש), כך שרוכבי אופניים יכולים לנוע בהם כגישה ישירה אל שבילי האופניים במערכת התחבורה הראשית.

תקן חניה וחניונים ציבוריים

תכנון הרובע מבוסס על ניהול משאב החניה וניצול מיטבי של קרקע עבור חניית כלי רכב לאור השפעתה על היבטי סביבה ועלויות הדיור. בהתאם, לא תותר הצמדת חניות לשימושים שאינם מגורים, וחניונים במגרשים פרטיים ישמשו לרווחת התושבים, המועסקים והמבקרים ברובע, כולל חניה לאופניים ורכבים דו-גלגליים כפי שיקבע בתוכנית .תקן החניה למגורים יהיה לפי התקן התקף לעת הוצאת היתרי בנייה ולא יעלה על 1:1 ( כולל חניית אורחים). כך נקבע גם בתוכנית המאושרת למתחם אשכול. באופן זה, דואגת התוכנית כי תקני החניה יותאמו לעקרונות תכנית המתאר, אשר דורשת את צמצום תקן החניה בהתאם להתקדמות תשתיות תח"צ.

בתוכנית מרכז הרובע מתוכננים שלושה חניונים ציבוריים עירוניים:

חניון מרכזי תת"ק "ככר עירונית איינשטיין" – כ-800 מקומות חניה;

חניון דרומי תת"ק בשטח ציבורי ממערב לרחוב 5 – כ- 240 מקומות חניה;

חניון דרומי תת"ק בשטח מבני ציבור בפינת רחוב אבן גבירול ושדרה 3 – כ- 600 מקומות חניה.

חניה ברחובות תתאפשר בכל הרחובות פרט לרחוב אבן גבירול. חניות אלו ישמשו בעיקר לחניה לפריקה וטעינה, חניה לנכים, עצירת אוטובוסים של תיירים לבתי מלון, חניה לרכב שיתופי, חניה למוניות וחניה לרכב דו-גלגלי. רמפות ירידה לחניונים במגרשים סמוכים יאוחדו במידת האפשר במטרה להקטין את ההפרעה לרציפות הולכי הרגל במדרכות.

נוף לים: הגבלת גובה

בתוכנית מרכז הרובע נמצא חלק משמעותי מהחזית המערבית הגובלת בים. חזית הים עוצבה תחת הנחיות מיוחדות כולל הגבלת גובה, יעוד מגרשים לשימושי מלונאות תוך יצירת תמהיל סוגי מלונות באזור חשוב זה, יצירת רצף תכנוני של חזית הים, הממשיך לתחום התוכנית הצפונית, כל זאת על מנת להעצים ולנצל את החוויה העירונית המיוחדת במקום. הבניה האופיינית ברובע זה הינה בנייה מרקמית 9-5 קומות. מבנים אלה יוצרים מבננים עם שטחים פתוחים במרכזם, המהווים חצר משותפת לדיירים. בשטח החצר המשותפת תירשם זיקת הנאה למעבר ושהיית הציבור במשך כל שעות היממה וימות השנה. שטחים אלו יאפשרו מעברים חוצי מבנן אשר מייצרים רשת מעברים ידידותיים המאפשרת הליכתיות, כל זאת במרחב משותף ופתוח לכלל המשתמשים: דיירים במבנן, שכנים, מטיילים ויוממים.–

בתחום מרכז הרובע מוצעים 16 מגדלים בני 45-25 קומות ו-18 מגדלים בני 20-18 קומות, המלווים את הצירים המרכזיים ברובע: אבן גבירול, איינשטיין, שדירה מס' 3 ורח' הים. לדברי המתכננים מיקומם של המגדלים נבדק במטרה לבחון את השפעתם בנושא הצללות, רוחות, צפיפות נתפסת ושמירה על קו רקיע פתוח לים.

לקריאה נוספת: מתחם צפון בשדה דב: עירוניות מתקדמת במאה ה-21

The post התוכנית לפיתוח מרכז רובע שדה דב אושרה להפקדה appeared first on רובע שדה דב.