המאמצים להתאים את רחובותיה הצרים של העיר למאה ה-21, אינם קלים ונתקלים לא אחת במכשולים כמו עצים ותיקים, וזאת מבלי להזכיר את עבודות התשתית לרק"ל ולמטרו ברחבי העיר, אשר מעכבות את השלמת רשת השבילים הירוקים.

למרות כל הקושי, נתונים עדכניים מצביעים על שינוי עמוק: לראשונה, החל משנת 2023, תושבי העיר מתניידים יותר באמצעים מקיימים (אופנים, רגל, תחב"צ) מאשר ברכב פרטי. ממוצע הרכיבות בעיר, שהיה כ-93 אלף ביום בשנת 2016, קפץ בשנות הקורונה ל-160 אלף ביום, וכעת הוא מסתכם ב-179 אלף רכיבות ביום.

מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב–יפו ומחזיקת תיק התחבורה והזהירות בדרכים, גאה בנתון שממחיש את עומק השינוי: "כמעט 180 אלף רכיבות אופניים ביום מוכיחות שיש אלטרנטיבות תחבורתיות שמאפשרות לצמצם את השימוש ברכב הפרטי בערים", היא אומרת.

בלי טלאים: רשת שבילים מתוכננת

להבדיל מהמתרחש במרכז העיר, רובע שדה דב נהנה מפריבילגיה נדירה: היכולת לתכנן מאפס רובע מוטה הליכתיות ותחבורה ציבורית. "שדה דב הוא נייר חלק", מסכימה להבי. "במרכז העיר אנחנו עושים טלאי על טלאי ברחובות הקיימים. כאן אנחנו יכולים לבנות את הפירמידה התחבורתית ההפוכה מהיסוד – זו הזדמנות שלא חוזרת".

כבר היום, במסגרת עבודות התשתית הראשונות במתחם אשכול, נסללים שבילי האופניים הראשיים של הרובע. על פי התב"ע, שדה דב ירושת בעשרות קילומטרים של שבילים רציפים ומופרדים. זהו החלק המקומי של מהפכה עירונית רחבה יותר. התוכנית האסטרטגית לאופניים, שהושקה ב־2019, מתווה יעד של כ־250 ק"מ שבילי אופניים בעיר עד 2030. חלק מהרשת כבר קיים (כ-185 ק"מ נסללו) וחלקה בביצוע.

שדה דב אמור להיות הגירסה העדכנית והחדשנית של הגישה: לא לנסות להתאים שביל אופניים למציאות קיימת, אלא לעצב את הרחוב סביבו. "אנחנו בעקבות אמסטרדם, בעקבות הערים המובילות באירופה במהפכה של הפירמידה ההפוכה", אומרת להבי. "ההבדל הוא ששם הם מתקנים עיר היסטורית, ואצלנו בשדה דב אפשר לתכנן את זה נכון מראש, להפחית את הקונפליקט המסוכן בין הולכי רגל לכלי רכב שמאפיין את שאר העיר".

שתי וערב אל הים: חוויית היומיום

כדי להבין את חוויית היומיום העתידית ברובע, שלהבי מעתירה עליו שבחים כמו "חלון ראווה", "מודל לשכונה מקיימת", "גאווה עירונית",  צריך להסתכל על היררכיית הרחובות. להבי מתארת רשת "שתי וערב" ברורה: "הצירים של צפון-דרום הם צירים מרכזיים", היא מסבירה. "הם מביאים את האנשים מהעיר לרובע ולהיפך – עם תחבורה ציבורית, רכב פרטי, שבילי אופניים ומדרכות רחבות. אבן גבירול שממשיך צפונה לאורך כ־5.6 ק"מ הוא הדוגמה הכי חזקה לזה".

לעומתם, רחובות מזרח-מערב יהיו רחובות שכונתיים יותר. "אלו רחובות שלא נועדו לחולל תנועה גדולה של רכבים", אומרת להבי. "הם מיועדים בעיקר להולכי רגל ולחיבור היום־יומי – מהבית לים, לפארק, לבית הקפה". רוב רחובות הרובע מרושתים במסלולי רכיבה והליכה, והמעטים שאינם, הם ממותני תנועה עם מהירות נסיעה מוגבלת ל-30 קמ"ש.

בטיחות: פחות חיכוך, פחות פשרות

אחת החוזקות של שבילי האופניים ברובע היא החשיבה מראש על בטיחות הרוכבים. השיקול הבטיחותי אינו שולי. דו"חות ועדת התחבורה והבטיחות מ־2025 הציפו את המציאות העגומה בצירים הוותיקים: רוכבי אופניים שנהרגו, הולכי רגל שנפגעו, קונפליקט תמידי בין כלי רכב, אופניים, קורקינטים ומדרכות.

"אנחנו מכירים את אלנבי, את יגאל אלון, את אבן גבירול הישן", אומרת להבי. "במקומות האלה לא חשבו מראש על רוכבים והולכי רגל. בשדה דב אין הצדקה לרשת לא רציפה. אנחנו מנסים ליצור רשת שבילים מופרדים, רחובות ממותני תנועה, ומפגשים הרבה יותר צפויים בין כלי הרכב".

העירייה מקדמת במקביל גם אמצעי אכיפה טכנולוגיים ברחובות ממותני תנועה, אבל להבי מדגישה: "אכיפה לבד לא תפתור את הבעיה. אם נייצר תשתית טובה, האכיפה תהיה שכבת ההגנה – לא תחליף לתכנון נכון".

לא אי מנותק: רשת מטרופולינית סביב הרובע

שדה דב אינו מתוכנן כשכונה פרברית בדומה לשכונות "שינה" רבות בצפון תל אביב שאינן מקושרות למרכז העיר. "אנחנו לא מתכננים בועה אלא צומת", מדגישה להבי. "שדה דב יחובר לנחל הירקון, לכוכב הצפון, לשדרות איינשטיין ולרחוב פרופס, והוא חלק מרשת האופנידן המטרופולינית, שמחברת את תל אביב להרצליה ובעתיד גם לרמת השרון", מפרטת להבי.

"נער שירצה להגיע לתיכון, סטודנטית לאוניברסיטה או מי שעובד בצפון העיר – לכולם יהיו מסלולים רציפים שלא דורשים רכב לכל נסיעה". ככל שהשנים יעברו והחיבורים האזוריים יושלמו, הרובע אמור להרגיש פחות "קצה העיר" ויותר חוליה טבעית בשרשרת של צירי רכיבה והליכה לאורך החוף ובתוך גוש דן.

רכב פרטי: להחזיק, אבל לא כבסיס לכל תנועה

נושא החניה והרכב הפרטי נשאר אחת הנקודות הרגישות ביותר. התכנון לשדה דב כולל צמצום משמעותי של מקומות חניה, בהתאם למדיניות העירונית. תקני החניה למכוניות ברובע הוגדרו כבר בתוכנית המתאר שקבעה תקן מקסימלי למגורים של 1:1, כלומר חניה אחת לכל דירת מגורים בממוצע.  עוד נקבע כי בדיור בר השגה בבעלות עירונית, ניתן יהיה לרדת מהתקן המקסימלי (דירות עם תקן של 0 חניה).

"בהחלט יש כאן שינוי תפיסה", מודה להבי. "אנחנו מעדיפים לעשות תעתיק של מרכז העיר מבחינת הבאלאנסים, ולא של רמת אביב. לא לבסס את השכונה על שניים–שלושה רכבים למשפחה, אלא על סל אלטרנטיבות".

האלטרנטיבות התחבורתיות אותן מזכירה להבי, שלובות בתפיסת עירוב השימושים לפיה, רוב סידורי היומיום אמורים להיעשות ברגל או באופניים ובמרחק שלא עולה על 15 דקות. "אם יש לך בית קפה ליד הבית, סופר ומקום בילוי, את לא מחפשת לצאת החוצה", מסבירה להבי. עירוב השימושים בשילוב עם הרכבת הקלה והאוטובוסים, אמורים ליצור מציאות שבה מי שיישאר עם שני רכבים יעשה זאת מבחירה מודעת, לא כי אין לו ברירה.

"כמובן שפקקים תלויים לא מעט בבחירה של אנשים להשתמש ברכב", אומרת להבי. "אם כולם יתעקשו על שני רכבים, בעיות התנועה ברכב פרטי עשויות לצוץ גם בשדה דב. אבל אני מאמינה שככל שהמצב בכבישים יחמיר והאלטרנטיבות ישתפרו – יותר אנשים יגלו שהרכב השני פשוט פחות כדאי".

עשור קדימה: שינוי הרגלים יחד עם שינוי העיר

כל זה לא יקרה ביום אחד. להבי הראשונה להודות שכרגע שדה דב הוא בעיקר תב"עות, תוכניות ומצגות. "בואו קודם נראה את הרכבת מגיעה, את הבניין הראשון, השני, השלישי", היא אומרת בכנות. "אנחנו מדברים הרבה לפני הזמן".

אבל דווקא טווח הזמן הארוך – כמעט עשור של בנייה, השלמת תשתיות ושינויים בעיר כולה, הוא זה שגם מזין את האופטימיות הזהירה שלה. ככל שהעומסים בכבישים יתעצמו והתחבורה הציבורית תשתפר, כך, לדבריה, "הבחירה באופניים, ברכבת או ברגל תהפוך יותר ויותר הגיונית".

שדה דב לא מבטיח עתיד נטול פקקים, אבל הוא כן מציע מסלול אפשרי ליציאה מהמודל שבו כל נסיעה מתחילה ונגמרת ברכב פרטי. אם התושבים יאמצו את המרחב שתוכנן עבורם – השכונה יכולה להפוך ממבחן תיאורטי של "היפוך הפירמידה" למקום שבו באמת חיים אחרת את תל אביב של 2035.

להבי מודעת היטב למציאות הישראלית, אבל מאמינה שהמכלול – עומסי התנועה, עלויות הרכב וההתפתחות של האלטרנטיבות – יגרום בשנים הקרובות לשינוי אמיתי ויעביר את הכדור לידי התושבים, או במקרה הזה, את ההגה.

"תל אביב היא חלון ראווה של מדינת ישראל לעולם, בהרבה מאוד מובנים," היא אומרת. "ויכול להיות שגם במובן של הרובע הזה. יש ניסיון לייצר פריצות דרך משמעותיות, בתכנון וביישום של הפרויקט הזה, כדי שהוא יהיה מודל לשכונה מקיימת, בת קיימה. מקום בריא, טוב ונעים לחיות בו", היא מסכמת.

לקריאה נוספת: תקני החניה ממשיכים להצטמצם ברחבי הארץ. מה צפוי ברובע שדה דב?

The post תל אביב משרטטת בשדה דב את מודל התחבורה הבא appeared first on רובע שדה דב.

הקו הירוק מתוכנן לנוע לאורכו של ציר אבן גבירול, שחוצה את רובע שדה דב מצפון לדרום. בנוסף, ממזרח, יתחבר למרכז הרובע קו שינוע לאורך ציר רחוב איינשטיין, שעובר בימים אלה מהפך והופך לציר מרכזי ופעיל הן בתחום המגורים והן בתחום המסחר.

התחנות העיקריות שמתוכננות לקום בתחומי רובע שדה דב מצפון לדרום הן תחנת ״פרופס״, ״נופי ים״, ״איינשטיין״ ו״זהרה לביטוב״ – כולן על ציר אבן גבירול. בסמוך לרובע ממזרח יוקמו תחנות ״לוי אשכול״ ו״נמיר״ ומדרום לרובע תחנת ״רדינג״.

תחנת נמיר: שלב חשוב הושלם

"פרצנו את המעבר התת-קרקעי בתחנת נמיר (בצומת עם רחוב איינשטיין ר.פ), מה שאומר שהדיפונים והחפירה הושלמו בהצלחה", הודיעה חברת נת"ע ב-29 במאי. ההודעה מסמנת השלמת שלב מכריע בבניית התחנה, שתשרת את תושבי האזור ותחבר אותם לרשת הרכבת הקלה המתפתחת.

רחוב איינשטיין הוא אחד הרחובות הראשיים שחוצה את המתחם המרכזי ברובע שדה דב ממזרח למערב, עד הים. בחלקו המזרחי אוניברסיטת תל אביב וכן קניון רמת אביב והוא מהווה חיבור לשכונות רמת אביב הוותיקות. עם השלמת המקטע המערבי שחוצה כאמור את רובע שדה דב, יהווה ציר איינשטיין ציר הירידה אל הים, בין אם באמצעות הרכבת הקלה, ברכב, באופניים או בהליכה. דרכו ינועו אל הטיילת של רובע שדה דב ואל הפארק החופי רבים מתושבי האזור.

תחנת רדינג וגשר רוקח: חיבור ישיר אל מרכז העיר

גם בעבודות להקמת תחנת רדינג נרשמה התקדמות משמעותית. שלד התחנה כבר עומד בשטח וניכר שהעבודות נמשכות באופן רציף. לתחנה יהיו שלוש כניסות – כניסה מערבית בסמוך לחניון הגרירה העירוני, כניסה דרומית בפינה הצפון מערבית של צומת אבן גבירול-רוקח וכניסה מזרחית על רחוב אבן גבירול.

מתחנת רדינג יוצא דרומה גשר רוקח, שגם הוא ניצב כבר בשטח, ויהווה חיבור ישיר ומיידי בין צפון העיר למרכזה. מדובר על גשר בטון ופלדה באורך 700 מטרים, מעל נחל הירקון ושדרות רוקח. על הגשר יהיה גם מעבר להולכי רגל ושביל אופניים וכן שבילי גישה ישירים אל פארק הירקון.

עם סיום שלב השלד, התשתיות בשטח מוכנות כעת לשלב הבא: יציקות סיפון, מבנה התחנה והנחת המסילות.

אתגר תת-קרקעי: הכרייה מתקדמת למרות הקשיים

במקביל, ממשיכות עבודות הכרייה המורכבות במרכז תל אביב. מי שביקש להתרשם מקרוב מעבודות הכרייה, קיבל הזדמנות לעשות זאת בסיור במסגרת פסטיבל בתים מבפנים, שהתקיים בחודש החולף. המשתתפים קיבלו הצצה תת קרקעית לתחנת קרליבך, התחנה הגדולה והמורכבת ביותר בקו האדום. עומקה כ-30 מטרים ואורכה כ-250 מטרים. בתחנה זו יוכלו להחליף הנוסעים בין הקו האדום לבין הקו הירוק, בלי לצאת מהתחנה.

בפרויקט מופעלות שלוש מכונות כרייה מהמתקדמות בעולם, ולמרות אתגרי המלחמה, הן המשיכו לפעול.

איתמר בן מאיר, מנכ"ל נת"ע, ציין בפודקאסט משרד התחבורה, "התחנה האחרונה", כי אירועי התקופה הערימו קשיים על ניהול העבודות, ביניהם עובדים מומחים מחו"ל שעזבו עם פרוץ המלחמה וקושי בייבוא חומרי בנייה. "מכונות ה-TBM שחופרות את המנהרות בקו הירוק מתחת לתל אביב, המשיכו לעבוד ולא עצרו ליום אחד. למרות הקשיים, למרות האתגרים, אנחנו ממשיכים ומנסים בכל הכוח לקדם את הפרויקטים שלנו, כי ברור לנו כמה הם חשובים".

לוח זמנים מעודכן: פתיחה מדורגת בהתאם להתקדמות

עם זאת, השפעה אחת כבר מורגשת בשל העיכובים שיצרה המלחמה: דחייה בלוח הזמנים ופתיחה מדורגת של הקו.

לפי התוכנית החדשה, ניתן יהיה להפעיל את חלקו הדרומי של הקו – מראשון לציון דרך חולון ועד לתחנת לוינסקי בתל אביב – ביולי 2028. במקטע זה צפויים לנסוע למעלה מ-3,500 נוסעים בשעה לכל כיוון.

חלקו הצפוני של הקו, מתל אביב להרצליה, ייפתח כשנתיים לאחר מכן, בדצמבר 2030. בעיתוי סמוך למסירת הדירות הראשונות במתחם אשכול. התכנון הוא אם כן, שרוב תושבי הרובע, ובעיקר במתחמים המרכזי והצפוני, יעברו לדירותיהם כשהקו הירוק יהיה כבר פעיל באופן מלא.

תושבי רובע שדה דב ייהנו ממציאות תחבורתית חדשה שצפויה לשנות את הרגלי הנסיעה של כלל תושבי השכונות הצפוניות בעיר. עם השלמתו, הקו הירוק שאורכו המלא יגיע ל-39 קילומטרים, צפוי להסיע 275 אלף נוסעים ביום בתדירות של כל ארבע דקות.

״אנשים לא רוצים להיתקע בפקק״

"להערכתי, הקו הירוק ישנה את הרגלי הנסיעה של תושבי השכונות הצפוניות של תל אביב בכלל ושל תושבי שדה דב בפרט", אומרת סיון שמואלוביץ', מנכ"לית 15 דקות, עמותה שמקדמת תחבורה נגישה, ירוקה וצודקת.

"על פי הנתונים כיום, אנחנו מדינה מספר 1 בעומס הכבישים ב-OECD וזה רק הולך ומחמיר. אנשים לא רוצים להיתקע בפקק, ואם תהיה אלטרנטיבה נוחה, ויעילה ואמינה הם ישתמשו בה. כיום, העובדה שאת לא יודעת כמה זמן תעמדי בתחנה, האם האוטובוס יגיע או לא, ואם הוא יעצור לך, מרחיקה את המשתמשים מתחב"צ. ולכן, אין ספק שמערכות מסילתיות, רכבת ישראל והרכבות הקלות, שהן יותר עירוניות – יהוו אלטרנטיבה מצוינת".

הקו האדום: פי ארבעה משתמשים בהשוואה לאוטובוס

שמואלביץ' מסתמכת בדבריה גם על דו"ח שחיברה העמותה בדצמבר 2024 במלאת שנה לפעילות הקו האדום של הרכבת הקלה. מסקנות מחברי הדו"ח הן כי "הרכבת הקלה בגוש דן חוללה מהפכה באופן השימוש של הציבור בתחבורה ציבורית. היא שינתה את הרגלי הנסיעה שלנו וגרמה לנו להאמין שאכן ניתן לחצות את העיר ב-15 דקות בלבד. המקטע התת-קרקעי של הקו האדום קיצר באופן דרמטי את זמני הנסיעה ומספק אלטרנטיבה טובה במיוחד לרכב הפרטי".

"לקו האדום יש פי 4 יותר משתמשים מאשר לקו אוטובוס מספר 1, שהיה הקו המקביל במסלולו לקו האדום", מציינת שמואלביץ' ומדגישה: "אבל התנאי לשימוש תכוף הוא רשת תחבורה מפותחת, אמינה, ובסטנדרט גבוה של שירות. רשת שתאפשר לנו לדעת מתי נצא מהבית ומתי נגיע לעבודה, בלי הפתעות".

חלק מרשת רחבה: שלושה קווים לעתיד התחבורה

ואכן, הקו הירוק הוא חלק מרשת רחבה יותר שחברת נת"ע מקימה. הוא מצטרף לקו האדום שכבר פעיל מאז אוגוסט 2023 ומסיע מעל 110 אלף נוסעים ביום, ולקו הסגול שצפוי להיפתח גם הוא בשנת 2028.

"שלושת הקווים של הרכבת הקלה יסיעו 250 מיליון נוסעים בשנה", ציין בעבר מנכ"ל נת"ע בן מאיר והוסיף. "המטרה היא להעמיד אלטרנטיבה אמיתית לתושבים שלנו, וזו האלטרנטיבה היחידה אם אנחנו לא רוצים להמשיך לעמוד בפקקים".

שמואלביץ' מסכימה ומעריכה כי הקו הירוק ישרת את כל תושבי השכונות הצפוניות שמוטות בתכנון העירוני שלהן לרכב. להערכתה, גם העשירון העליון שצפוי לאכלס את המתחם היוקרתי, ישתמש ברק"ל. "יש משפט ידוע שמיוחס לראש עיריית בוגוטה בקולומביה: מדינה מפותחת היא לא מקום שבו לעניים יש מכוניות, אלא מקום שבו העשירים משתמשים בתחבורה ציבורית. אנחנו יכולים לראות את זה גם במנהטן, בירת העסקים העולמית. אנשים מעונבים נוסעים לוול סטריט בסאבווי, במערכת התחבורה הציבורית, וזו לא בושה. אני חושבת שיש בזה הרבה מאוד ערך.

"אנחנו נוטים לחשוב שהמכונית היא פסגת הנוחות ופסגת איכות החיים שלנו, אבל בגוש דן ובטח ובטח בתל אביב, זה כבר מזמן לא המצב. אנשים שהנסיעות היומיות שלהם הן סיוט, מגיעים לעבודה מותשים. הרעיון של לשפר את התחבורה הציבורית ואת מערכות הניידות שלנו ולהיגמל מהרכב הפרטי, נועד להעלות את רמת החיים שלנו".

החזון: רשת תחבורה אירופאית

"אין שום סיבה שבמטרופולין תל אביב לא תהיה מערכת תחבורה כמו באירופה", סיכם בן מאיר את החזון. המשק הישראלי מפסיד מבעיית הגודש קרוב ל-40 מיליארד שקל בשנה, והפתרון הוא השקעה של 250 מיליארד שקל בפרוייקטי התחבורה הציבורית בעשור הקרוב.

הקו הירוק אינו רק פרויקט תשתית – הוא מפתח לעתיד טוב יותר, נקי יותר ויעיל יותר עבור מיליוני התושבים במטרופולין תל אביב.

לקריאה נוספת: תקני החניה ממשיכים להצטמצם ברחבי הארץ. מה צפוי ברובע שדה דב?

The post הקו הירוק: התקדמות בעבודות הביצוע בכניסה וביציאה משדה דב appeared first on רובע שדה דב.

על פי נספח התחבורה שאושר, פרויקט "רובע שדה דב" נדרש לבדיקה תחבורתית מיד עם תחילת עבודת התכנון בכדי למצות את כל האפשרויות התכנוניות המורכבות בו. מלכתחילה היה ברור שאין המדובר בתכנון רובע או שכונה "רגילים" אלא ״בעיר חדשה" אשר תפקודה התנועתי מתמקד ב"הליכה רגלית" (למרחקים סבירים), רכיבה באופנים (למרחקים יותר גדולים), וכמובן שימוש מאסיבי בתחבורה ציבורית ענפה, שעיקרה קו הדנקל "הירוק".

הקו הירוק של הרכבת הקלה יחבר את רובע שדה דב למרכז תל אביב, לחולון ולראשון לציון בדרום, להרצליה בצפון ולשכונות צפון תל אביב ממזרח. הקו הירוק יתן מענה גם לשכונות מגורים עתידיות נוספות שייבנו לאורך חופה הצפוני של תל אביב ויאפשר נגישות למוקדי תעסוקה ופנאי רבים. על פי הערכות, ישרת הקו כ-275 אלף נוסעים מדי יום, ותדירות הגעת הרכבת לכל אחת מהתחנות המתוכננות בו, צפויה לעמוד על 4 דקות.

לאורך הקו הירוק מתוכננות 62 תחנות, ארבע מתוכן יהיו תת-קרקעיות. בתל אביב לבדה יוקמו במסגרת הקו הירוק 33 תחנות – הצפונית ביותר, תחנת יוניצמן והדרומית ביותר, תחנת גיתית (מדרך בן צבי ועד צומת חולון).

בנוסף, לקו הירוק יהיו נקודות מפגש עם הקו האדום והקו הסגול, אלה יעניקו למשתמשי הדנקל נגישות גבוהה לכל אזור גוש דן.

תחנות הקו הירוק ברובע שדה דב

התחנה העיקרית שמתוכננת לקום בתחומי רובע שדה דב היא תחנת ״דב״. התחנה תמוקם בין מפגשי הרחובות ש״י עגנון ואיינשטיין עם ציר אבן גבירול העתידי, שיחצה את רובע שדה דב מדרום לצפון. בסמוך לתחנה ייבנה חניון תת-קרקעי שיכלול כ-2,000 מקומות חנייה. באזור רובע שדה דב יהיה הקו הירוק קו עילי, ובהתאם, תחנת דב תהיה תחנה עילית. התחנה הבאה לכיוון דרום תהיה תחנת ״רדינג״, גם היא תחנה עילית, ולאחריה יהפוך הקו לתת-קרקעי באזור מרכז תל אביב עד לתחנת לוינסקי. המשכו של הקו דרומה, לכיוון חולון וראשון לציון יהיה שוב עילי.

התחנה הצפונית אחרי תחנת דב תהיה תחנת ״איינשטיין״, שבה יתפצל הקו הירוק לשני כיוונים – צפון ומזרח. בכיוון צפון ימשיך הקו דרך תחנות הגוש הגדול ופרופס, הצמודות לרובע, ועתידות לשרת את תושבי המתחם המרכזי והצפוני. משם ימשיך הקו לאורך החוף, דרך אזורי מגורים עתידיים נוספים שייבנו במסגרת תוכנית 3700 עד להרצליה.

הפיצול מזרחה בתחנת איינשטיין יחבר את רובע שדה דב לרמת אביב, לתחנת הרכבת של האוניברסיטה, לרמת החייל ולשכונות נוספות בצפונה של העיר.

הצפי לסיום עבודות ההקמה של הקו הירוק, כולל ברובע שדה דב, הוא בחלוקה לשני שלבים – סיום שלב אינפרא 1 (ביצוע עבודות להעתקת תשתית, שיפור תשתיות קיימות ופיתוח נופי) בשנת 2024; וסיום שלב אינפרא 2 (בניית תחנות, הנחת עמודי חשמל, הכנת התשתיות הרכבתיות וחשמול הרכבת הקלה) והפעלת הרכבת הקלה בשנת 2027.

אדריכל מיכאל וינד, עורך תוכנית מרכז הרובע, ציין במפגש שיתוף ציבור שהתקיים באפריל 2022 כי "לרכבת תהיה השפעה טובה על הרחוב, כפי שאנחנו רואים כבר היום ברחוב יפו בירושלים. הרכבת הקלה תייצר רחוב פעיל ונעים, תתמוך במסחר המקומי ותייצר מרחב מוטה הולכי רגל".

The post הקו הירוק של הרכבת הקלה יחבר את רובע שדה דב לגוש דן appeared first on רובע שדה דב.

הרובע החדש ממשיך את מגמתה של תכנית המתאר להגברת האיכויות העירוניות בצפון העיר וליצירת קישוריות בין השכונה והרובע לסביבתם, וכולל עקרונות של עירוב שימושים לאורך שלד רחובות ושטחים ציבוריים פתוחים, היוצר רצף עירוני בין שכונות קיימות, שכונות חדשות וחוף הים.

הבסיס לתכנון השכונה החדשה הוא רשת הרחובות המתוכננת כגריד המשכי לרחובות קיימים בהיקף השכונה – הרחובות מקבילים לים או ניצבים אליו. רשת הרחובות מרובת צמתים ומאפשר מגוון אפשרויות הליכה בשכונה.

בתכנון רחובות השכונה הושם דגש על החוויה העירונית של הולך הרגל. לאורך כל הרחובות מתוכננת דופן פעילה המורכבת ממסחר, שימושים קהילתיים וכניסות למבני המגורים. בנוסף לכל אורך הרחובות מתוכננים עצי רחוב משני צידי הרחוב שיעניקו צל להולכי הרגל.

שוק חופשי ודיור בר השגה

גם שכונה זו, בדומה לשכונת אשכול המצויה כבר בשלב שיווק הקרקע, מאופיינת בעירוב שימושים אינטנסיבי. כל מגרש מגורים כולל גם מסחר ולאורך אבן גבירול משולבים גם תעסוקה ומלונאות. בחלק ממגרשי המגורים משולבים שטחים ציבוריים בנויים, כגון גני ילדים ומעונות יום ושימושים ציבוריים נוספים.

3,728 יחידות דיור מתוכננות להיבנות בשכונת צפון הרובע. 3,279 מתוכן ימכרו בשוק החופשי. 50% מהדירות הסחירות ייבנו כיח"ד גדולות, 25% כיח"ד קטנות ו-25% כיח"ד בינוניות בשטחן.

449 יחידות דיור לא יימכרו בשוק החופשי אלא יופנו לדיור בר השגה. בנוסף, מתוכננות 300 יחידות דיור מוגן.

בנייה מרקמית ומגדלים

עיון בתוכנית מגלה כי תוכננו שלושה טיפוסי בינוי עיקריים:

65% מבנייני המגורים בשכונה ייבנו בבנייה מרקמית (עד 9 קומות). לצידם ייבנו 18 מגדלים בגובה של 22-20 קומות ו-6 מגדלים בגובה של עד 40 קומות במפגש רחוב אבן גבירול והרחובות הראשיים בכיוון מזרח-מערב.

תמהיל הדיור גם הוא רחב במטרה לאפשר מנעד רחב של גדלים וצורות מגורים שימשכו אוכלוסיות שונות לשכונה. "מגוון תושבים הינו אחד המרכיבים הנחוצים ליצירת עירוניות חיה ומתוך רצון לקדם שוויון חברתי בעיר", כתבו מתכנני התוכנית.

לצד המגורים מתוכננים 23 אלף מ"ר המיועדים למסיר, 29 אלף מ"ר לתעסוקה ו-83 אלף מ"ר למלונאות.

גולת הכותרת: הפארק החופי ופארק המסלול

אחד הפארקים הגדולים של השכונה הוא הפארק החופי המשתרע על שטח של כ-135 דונם ומהווה חלק מפארק חופי רציף לאורך חוף ימה של העיר.

פארק מרכזי ומרשים נוסף הוא פארק המסלול העובר בלב השכונה בתוואי מסלול הטיסה שהתקיים בשדה התעופה. הפארק בעל הערך ההיסטורי משתרע על שטח של 24 דונם הוא עובר בחלקה הדרומי של השכונה וממשיך לצפון הרובע ולמעשה, ופרוס לאורך השכונה כולה. מבני הציבור המתוכננים בשכונה ממוקמים לאורכו על מנת להפוך את הפארק ללב החיים הקהילתיים של השכונה. הפארק גם מקושר לחצרות המשותפות (חצרות משותפות פתוחות לציבור בלב הבלוקים העירוניים) ולפארק החופי באמצעות מערכת שבילים ציבוריים.

תחבורה ציבורית מפותחת

תוכנית צפון מיישמת גם את מטרת התוכנית המתארית להפחית את השימוש ברכב פרטי בתחומה, על ידי הגברת השימוש בתח"צ, בשבילי אופניים ועידוד תנועת הולכי הרגל. כך לדוגמה, רוחב הרחובות המתוכנן מאפשר רוחב מדרכות נוח עבור הולכי רגל בשילוב נתיבי אופניים ייעודיים במטרה לעודד תנועה בת קיימא ברחבי הרובע. לאורך רחוב אבן גבירול מתוכננים 4 צמתים מלאים המאפשרים מעבר של הולכי רגל ואופניים ורחובות השכונה כולה מרושתים בשבילי אופניים. תשומת לב מיוחדת ניתנה למערך הנטיעות. שטחי קרקע משמעותיים הוקצו במרחב הרחוב כך שיתאפשרו עצי צל גדולים ומפותחים לטובת הולכי הרגל.

עוד מתוכנן מסוף תחבורה ציבורית, ממערב לרחוב הים שייבנה כמסוף תת קרקעי מתחת לפארק החופי, ויאפשר נגישות אל אתרי הנופש הפתוחים על חוף הים. מסוף תחבורה ציבורית יכלול מסלולים לכ-40 אוטובוסים וחניון לרכב פרטי לכ-1,500 מכוניות. הגישה למסוף ולחניון תהיה מרחוב הים ומרחוב רודנסקי. החניון יוכל לתת מענה לחניית רכבים פרטיים, שיתופיים וכן לצרכי טעינת רכבים.

תכנון נוסף הוא להקים בדרום המתחם מרכז לוגיסטיקה מקומי אשר אליו יתנקזו משאיות המובילות סחורה לחנויות בשכונה. ממרכז זה יפוזרו המטענים בכלי רכב זעירים המיועדים לתנועה בתוך עיר. בכך תצומצם תנועת המשאיות בשכונה.

שתי תחנות בקו הירוק

התחבורה הציבורית והפחתת השימוש ברכב פרטי מקבלים חיזוק משמעותי מהקו הירוק של הרכבת הקלה (הרק"ל) שיעבור ברחוב אבן גבירול, ויספק גם הוא תחבורה ציבורית קלה ונוחה. הרק"ל המתוכנן כולל שתי תחנות בתחום השכונה: תחנת פרופס ותחנת הגוש הגדול. בנוסף לקו הרק"ל, מתוכננים רחובות ראשיים אשר בהם ניתן לתכנן נת"צ (נתיב תחבורה ציבורית) ומסוף תחבורה ציבורית.  עוד מתוכנן כי חניה ברחובות תתאפשר בכל הרחובות פרט לרחוב אבן גבירול. חניות אלו ישמשו בעיקר לפריקה וטעינה, חניה לנכים, עצירת אוטובוסים של תיירים לבתי מלון, חניה לרכב שיתופי, חניה למוניות וחניה לרכב דו-גלגלי. התנועה בתוך השכונות תתנהל בהתאם לאזורי מיתון-תנועה כולל הגבלת מהירות הנסיעה ל-30 קמ"ש. על פי הערכות המתכננים זמן ביצוע התוכנית הוא 20 שנה מרגע אישורה.

לקריאה נוספת: התוכנית לפיתוח מרכז רובע שדה דב אושרה להפקדה

The post התוכנית לבינוי צפון הרובע אושרה להפקדה appeared first on רובע שדה דב.

תוכנית מתחם מרכז משתרעת על שטח של כ-570 דונם בצפון-מערב העיר, בתחום מרחב שדה דב שהתפנה. גבולות התוכנית ממזרח: רחוב לוי אשכול ושכונות ל' החדשה ונופי ים; ממערב: חוף הים; מדרום: שכונת אשכול ותחנת הכח רדינג;  ומצפון רחוב מרק שאגאל.

מתחם מרכז במספרים

על פי התוכנית שאושרה ייבנו במתחם מרכז 5,845 יחידות דיור שיימכרו בשוק החופשי ו-1,283 יח"ד נוספות הכוללות 983 יחידות דיור של דב"י עירוני (דיור בר השגה) ו-300 יח"ד לדיור מוגן ציבורי.

התוכנית בקונספט של עירוב שימושים כוללת גם הקצאה של  87,600 מ"ר לשטחי מלונאות ( 1,700 חדרים).  65,068 מ"ר שטחי מסחר ברחבי המתחם, כולל 1,251 מ"ר מסחר במוקדים לאורך הפארק החופי, 203 מ"ר מסחר בשצ"פים , 250 מ"ר מסחר בכיכרות עירוניות ו- 3220 מ"ר במגרשי דב"י עירוני. 14,7555  מ"ר יוקצו לשטחי תעסוקה ו- 263,399 מ"ר להקמת ובינוי מוסדות ציבור. עוד מתוכננת בשכונה הקמה של חניה ציבורית שתכלול כ- 1,600חניות.

רשת רחובות עירונית

התוכנית ממשיכה את מגמתה של תכנית המתאר להגברת האיכויות העירוניות בצפון העיר וליצירת קישוריות בין השכונה והרובע לסביבתם, וכוללת עקרונות של עירוב שימושים לאורך שלד רחובות ושטחים ציבוריים פתוחים, היוצר רצף עירוני בין שכונות קיימות, שכונות חדשות וחוף הים.

הבסיס לתכנון השכונה הוא רשת רחובות עירונית המתוכננת כגריד המשכי לרחובות קיימים בהיקף השכונה – מרבית הרחובות מקבילים לים או ניצבים אליו. רשת הרחובות מרובת צמתים ומאפשרת מגוון אפשרויות הליכה בשכונה.

בתכנון רחובות השכונה הושם דגש על החוויה העירונית של הולך הרגל. לאורך כל הרחובות מתוכננת דופן פעילה המורכבת ממסחר, מבני ציבור וכניסות למבני המגורים. בנוסף, לכל אורך הרחובות מתוכננים עצי רחוב משני צידי הרחוב. עבור כל העצים נקבעה מחויבות להקמת בית גידול שיאפשר את צמיחתם לגודל מלא, כך שיעניקו צל להולכי הרגל.

השכונה מאופיינת בעירוב שימושים אינטנסיבי – כל מגרש מגורים כולל גם מסחר ולאורך אבן גבירול משולבים גם תעסוקה ומלונאות. בחלק ממגרשי המגורים משולבים שטחים ציבוריים בנויים, כגון גני ילדים ומעונות יום, ושימושים ציבוריים נוספים לטובת תושבי השכונה וסביבתה.

שילוב בנייה מרקמית ובנייה גבוהה

הבינוי בשכונה מבוסס על מגרשים עירוניים סביב חצר משותפת. בלוק המגורים מורכב משלושה טיפוסי בינוי – בנייה מרקמית עד 9 קומות אשר יוצרת דופן פעילה לרחוב, ומגדלים בגובה משתנה של 20-18 ושל 45-25 קומות.

הבינוי כולל מגוון סוגי יחידות דיור, במנעד גדלים וצורות מגורים מתוך ראייה שמגוון תושבים הינו אחד המרכיבים הנחוצים ליצירת עירוניות חיה ומתוך רצון לקדם שוויון חברתי בעיר. תמהיל הדיור כולל דיור מכליל על מאפייניו השונים, דירות מונגשות לבעלי מוגבלויות, דיוריות, 350 יחידות דיור מוגן פרטי לקשישים, 300 יחידות דיור מוגן ציבורי, 983 יחידות דיור בהישג יד.

שטחים פתוחים

מערך השטחים הפתוחים כולל מספר פארקים בשכונה, המרכזי בהם הוא פארק חופי בשטח של כ-133 דונם אשר מהווה חלק מפארק חופי רציף לאורך חוף ימה של העיר, ואשר לאורכו נמתחת טיילת להליכה ורכיבה.

הפארק החופי מתחבר מדרום לטיילת רדינג ולפארק הירקון, וממשיך צפונה בתחום תוכנית צפון הרובע. תכנון הפארק מאפשר מגוון פעילויות של פנאי, ספורט, מנוחה ונופש. פארק זה עתיד למשוך מבקרים מכלל רחבי העיר והמחוז.

פארק המסלול ממוקם על הרצועה ההיסטורית של מסלול הטיסה. הפארק מתווך בין הסביבה המבונה לסביבות הים. פארק זה כולל מוקדי מסחר ופנאי ומתוכנן כמוקד רובעי חשוב. פארק המסלול ממשיך לתוך תחום צפון הרובע.

טיילת המסלול משמרת תוואי של מסלול קודם שעבר ממזרח (רח' לוי אשכול) למערב. טיילת זו מתחילה בתחום תוכנית אשכול וממשיכה מערבה עד למפגש עם הפארק החופי לאורך רצועת החוף. מגדל הפיקוח אשר שימש את שדה התעופה ישוקם בתוך כיכר עירונית ויאפשר שימושים בעלי אופי ציבורי במבנה.

"עוד בתוכנית מרחב השוטטות", שטח של כ-46 דונם בחלקה המערבי של התוכנית, אשר מתוכנן לשמש ככיכר עירונית שוקקת, עם דפנות מסחריות, שימושי מלונאות ותרבות ומרחבי הליכה ושהייה. הכיכר תוכל לשמש גם כשטח התכנסות לאירועים, הפגנות וכיו"ב. הכיכר סמוכה לרצועת מבני ציבור חלקם מיועדים לשימושים כלל עירוניים וחלקם לשימושים רובעיים ומקושרת למערך רחובות ושבילים ציבוריים הסמוכים לפארק החופי.

הפארק המזרחי, סמוך לרחוב 2040 ,בשטח של כ-5.7 דונם מהווה את הפארק הגדול בסביבותיו והינו מוקד שכונתי חשוב.

הפארק הכלקוליתי -שטח בו נמצאו ממצאים ארכאולוגיים מהתקופה הכלקוליטית (מחבר בין שד' אבן גבירול לרח' 2040 ) כולל אתר ארכיאולוגי שישומר וישוקם בתוך שצ"פ בתיאום עם רשות העתיקות.

שדרות הליכה רחבות על צירי מזרח-מערב – האחת בחלקו המערבי של רח' איינשטיין והשני בחלקה המערבי של שדרה 3 .שדרות אלו אינן מכילות נתיבים לרכבים וישמשו הולכי רגל ורוכבי אופניים בלבד.

עידוד הליכה ושימוש בתחב"צ

מערך הרחובות מייחד תפקיד עירוני שונה לסוגי הרחובות והשדרות מתחום התוכנית ומדגיש את ההיררכיה ברובע המוצע. התכנון מייצר רשת צפופה באופן יחסי של רחובות מסוגים שונים, בהיררכיה המשלבת שדרות רחבות ידיים, רחובות משניים וסמטאות להולכי רגל ורוכבי אופנים. מספר הצמתים הממוצע לקמ"ר (למעלה מ-130) מצביע על רמת קישוריות גבוהה בכל אזורי התוכנית.

גם בתכנון מרכז הרובע ניתנת עדיפות לתחבורה ציבורית ולהפחתת השימוש ברכב פרטי. קו הרכבת הקלה- הקו הירוק עובר במתחם מרכז ויספק לתושבי השכונה החדשה נגישות תחבורתית גבוהה.

בנוסף, התוכנית כוללת מערכת שבילי אופניים מפותחת. המערכת כוללת שבילי אופניים ראשיים בציר אבן גבירול, רחוב איינשטיין ורחוב הים. בתחום התוכנית מתוכננים שבילי אופניים משניים (חד-סטריים או דו-סטריים) בכל הרחובות הראשיים. בנוסף לאלו מתוכננים שבילי אופניים ברצועות שצ"פ ופארק החוף. באשר לתנועה בתוך השכונות, המערכת מגדירה אזורי מיתון-תנועה (כולל הגבלת מהירות הנסיעה שם ל-30 קמ"ש), כך שרוכבי אופניים יכולים לנוע בהם כגישה ישירה אל שבילי האופניים במערכת התחבורה הראשית.

תקן חניה וחניונים ציבוריים

תכנון הרובע מבוסס על ניהול משאב החניה וניצול מיטבי של קרקע עבור חניית כלי רכב לאור השפעתה על היבטי סביבה ועלויות הדיור. בהתאם, לא תותר הצמדת חניות לשימושים שאינם מגורים, וחניונים במגרשים פרטיים ישמשו לרווחת התושבים, המועסקים והמבקרים ברובע, כולל חניה לאופניים ורכבים דו-גלגליים כפי שיקבע בתוכנית .תקן החניה למגורים יהיה לפי התקן התקף לעת הוצאת היתרי בנייה ולא יעלה על 1:1 ( כולל חניית אורחים). כך נקבע גם בתוכנית המאושרת למתחם אשכול. באופן זה, דואגת התוכנית כי תקני החניה יותאמו לעקרונות תכנית המתאר, אשר דורשת את צמצום תקן החניה בהתאם להתקדמות תשתיות תח"צ.

בתוכנית מרכז הרובע מתוכננים שלושה חניונים ציבוריים עירוניים:

חניון מרכזי תת"ק "ככר עירונית איינשטיין" – כ-800 מקומות חניה;

חניון דרומי תת"ק בשטח ציבורי ממערב לרחוב 5 – כ- 240 מקומות חניה;

חניון דרומי תת"ק בשטח מבני ציבור בפינת רחוב אבן גבירול ושדרה 3 – כ- 600 מקומות חניה.

חניה ברחובות תתאפשר בכל הרחובות פרט לרחוב אבן גבירול. חניות אלו ישמשו בעיקר לחניה לפריקה וטעינה, חניה לנכים, עצירת אוטובוסים של תיירים לבתי מלון, חניה לרכב שיתופי, חניה למוניות וחניה לרכב דו-גלגלי. רמפות ירידה לחניונים במגרשים סמוכים יאוחדו במידת האפשר במטרה להקטין את ההפרעה לרציפות הולכי הרגל במדרכות.

נוף לים: הגבלת גובה

בתוכנית מרכז הרובע נמצא חלק משמעותי מהחזית המערבית הגובלת בים. חזית הים עוצבה תחת הנחיות מיוחדות כולל הגבלת גובה, יעוד מגרשים לשימושי מלונאות תוך יצירת תמהיל סוגי מלונות באזור חשוב זה, יצירת רצף תכנוני של חזית הים, הממשיך לתחום התוכנית הצפונית, כל זאת על מנת להעצים ולנצל את החוויה העירונית המיוחדת במקום. הבניה האופיינית ברובע זה הינה בנייה מרקמית 9-5 קומות. מבנים אלה יוצרים מבננים עם שטחים פתוחים במרכזם, המהווים חצר משותפת לדיירים. בשטח החצר המשותפת תירשם זיקת הנאה למעבר ושהיית הציבור במשך כל שעות היממה וימות השנה. שטחים אלו יאפשרו מעברים חוצי מבנן אשר מייצרים רשת מעברים ידידותיים המאפשרת הליכתיות, כל זאת במרחב משותף ופתוח לכלל המשתמשים: דיירים במבנן, שכנים, מטיילים ויוממים.–

בתחום מרכז הרובע מוצעים 16 מגדלים בני 45-25 קומות ו-18 מגדלים בני 20-18 קומות, המלווים את הצירים המרכזיים ברובע: אבן גבירול, איינשטיין, שדירה מס' 3 ורח' הים. לדברי המתכננים מיקומם של המגדלים נבדק במטרה לבחון את השפעתם בנושא הצללות, רוחות, צפיפות נתפסת ושמירה על קו רקיע פתוח לים.

לקריאה נוספת: מתחם צפון בשדה דב: עירוניות מתקדמת במאה ה-21

The post התוכנית לפיתוח מרכז רובע שדה דב אושרה להפקדה appeared first on רובע שדה דב.