איסוף האשפה הפניאומטי הוא אחד המרכיבים המרכזיים בתשתית החכמה של הרובע, שיספק שירותי איסוף אשפה אוטומטיים לכ-8,000 בתי אב בשכונת אשכול בשדה דב. המתקן ישתרע על פני שטח של כ־4,688 מ"ר, ויוקם בחלקו הדרום־מזרחי של המגרש. מעליו תוקם קומת משרדים עירונית בשטח של כ־1,000 מ"ר. המערכת הפנאומטית תאפשר איסוף פסולת בצנרת תת־קרקעית ישירות מבנייני המגורים אל מתקן הקצה, ללא מגע יד אדם וללא תנועת משאיות ברחובות הפנימיים.

חיסכון כלכלי והפחתה בזיהום

מערכות איסוף פסולת פניאומטיות מציעות שורת יתרונות סביבתיים, כלכליים ותכנוניים לעומת מערך איסוף האשפה המוכר. הן מצמצמות את הצורך בכוח אדם, בכלי רכב ובשימוש בדלק – וכך מפחיתות משמעותית את ההוצאות השוטפות של הרשויות המקומיות. בנוסף, המערכת מקטינה את נפח התנועה של משאיות פינוי בתוך הרובע, תורמת להפחתת רעש, עומסי תנועה ופליטות מזהמים, ומשפרת את איכות האוויר והחיים עבור התושבים.

יתרון תכנוני חשוב נוסף הוא ביטול חדרי האשפה בתוך הבניינים – מהלך שמפנה שטח לשימושים קהילתיים וציבוריים בתוך קומת הקרקע, תורם לאסתטיקה של הלובי ומאפשר חוויית מגורים משודרגת. מערכות כאלה מופעלות כבר בהצלחה בשכונות חדשות בערים בישראל, כדוגמת יבנה וראשון לציון, אבל המערכת המתוכננת בשדה דב, גדולה מהן משמעותית וחדשנית.

"אני לא מכירה מערך אשפה פניאומטי מתקדם בארץ כמו זה שמתוכנן ברובע", ציינה בעבר אדריכלית אורית מילבאואר, ממשרד מילבאואר אדריכלים, שמתכננת מספר פרויקטים בשדה דב. "ישנם פרויקטים שהתחילו להטמיע את זה, אבל לא בסדר גודל המתוכנן בשדה דב", היא הוסיפה. "מדובר על מערך שלם של צינורות תת קרקעיים, תשתיות מתחת לרחובות שמגיעות למקום אחד וחוסכות משמעותית בהוצאות העירוניות של שינוע אשפה".

מרכז לוגיסטי וחזיתות מסחריות

על פי התוכנית שאושרה, במהלך העשור הראשון להפעלת הרובע יפונו כ־16 טון אשפה ביום. כדי להתמודד עם העומס תתאפשר כניסה למגרש של 1–2 משאיות ביום בשלב ההפעלה הראשוני, ובהמשך תעלה התדירות ל־4-6 משאיות ביום לצורך פינוי מכלים מרכזיים. המתקן מתוכנן בהתאם לסטנדרטים גבוהים למניעת מפגעי ריח, רעש ושימוש באנרגיה בת קיימה.

הקמת מתקן איסוף האשפה הוא רק השלב הראשון בפיתוח המתוכנן של המגרש. חלקה השני של תוכנית הפיתוח (שלב ב') למגרש 302 , שטרם אושרה סופית, כוללת הקמת מרכז לוגיסטי ומשרדים עירוני במערב וצפון המגרש. המרכז הלוגיסטי ישתרע על שטח של כ-6,000 מ"ר, ויכלול שטחי מסחר חזיתיים וקולונדה לרחוב אבן גבירול. בשטח זה, שוכן מגדל כיבוי האש הישן, אשר שומר במסגרת הקמת רחוב אבן גבירול והרכבת הקלה. סביב המגדל לשימור תיבנה כיכר ציבורית מרוצפת הכוללת ריהוט רחוב, גינון ומדשאות. הרחבה תתמזג עם מפלס המדרכה וייווצר רצף שבילים עירוני ידידותי להולכי רגל.

האדריכל הראשי של התוכנית הוא אודי מנדלסון, ומתכננת הפיתוח והנוף היא גל דנן. על תכנון הבנייה הירוקה מופקדת חברת אלתר. המתחם כולו נמצא בבעלות עיריית תל אביב ומקודם על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב-יפו. התוכנית להקמת מתקן שינוע האשפה הוא חלק מפיתוח ויישום תוכנית מתחם רוקח-אבן גבירול. תוכנית זו צפויה לצמצם משמעותית את רוב השטח התפעולי המצוי במגרש כיום, ולהפוך חלקים ממנו לאזורים עירוניים תוססים. על פי לוחות הזמנים של עיריית תל אביב יפו, המתקן הפניאומטי ישרת את ראשוני הדיירים של שכונת אשכול ברובע שדה דב, שיעברו להתגורר במתחם בעוד כחמש שנים.

לקריאה נוספת: בנייה ירוקה בשדה דב: בניינים שמייצרים חשמל ופינוי אשפה אוטומטי

The post בלי פחים ובלי משאיות: אושר המתקן בשדה דב שיעלים את האשפה מהרחוב ומהעין appeared first on רובע שדה דב.

בשנים הקרובות צפוי האזור להשתנות לחלוטין ולהפוך לשטח ציבורי תוסס ופעיל שיוקדש כל כולו לצורכי הציבור הרחב. פיתוח האזור יאפשר את החיבור המבוקש בין השכונות, ויצירת רצף עירוני בין רובע שדה דב לנמל תל אביב . מהם השינויים הצפויים וכיצד השימושים המתוכננים ישרתו את תושבי הרובע והשכונות הסמוכות?

מ"חצר אחורית" למוקד מרכזי

התוכנית המפורטת למתחם רוקח-אבן גבירול (תא/4140) אושרה ביוני 2022. התוכנית מתפרסת על שטח של כ-380 דונם, התחום מדרום על ידי שדרות רוקח, ממערב על ידי שפך הירקון, מצפון על ידי תחנת הכוח רדינג ורובע שדה דב, וממזרח על ידי חלקו הצפוני המתוכנן של רחוב אבן גבירול.

"במשך שנים האזור הזה היה מעין 'חצר אחורית'", אומרת אדריכלית דנה קהת, שותפה במשרד האדריכלים מנספלד-קהת ואדריכלית תוכנית רוקח-אבן גבירול. "היסטורית, העיר הסתיימה בירקון, ומעבר לו הקימו פרויקטים תשתיתיים שפחות מתאים למקם אותם בלב שכונות מגורים. כעת, כשגם האזור הזה הופך להיות יותר עירוני ומרכזי, המטרה היא להפוך אותו למוקד ציבורי".

לטובת כך, יפונו מספר מתקנים קיימים, בהם בית הלוויות, מגרשי החניה ומסוף האוטובוסים. אלמנטים תשתיתיים שאינם ניתנים לפינוי, כגון מתקני חברת החשמל או מכון טיהור השפכים, המחוברים בתשתיות תת-קרקעיות לכל חלקי העיר, יצומצמו, ובמקום להתפרס על מגרשים ענקיים יתפסו רק את השטח המינימלי ההכרחי לפעילותם. ומה מתוכנן בשטחים שיתפנו?

62 אלף מ"ר של מבנים ומוסדות ציבור

במסגרת התוכנית, תוקם רצועת מבני ציבור לאורך חלקו הצפוני של רחוב אבן גבירול, בו יעבור גם הקו הירוק של הרכבת הקלה. מבנים אלו מיועדים לשימושים כלל-עירוניים מגוונים, החל מאולמות כנסים, מתקני ספורט ולוגיסטיקה, וכלה בשימושי תרבות, פנאי, חינוך, נופש וקהילה.

בסך הכול, כוללת התוכנית קרוב ל-62 אלף מ"ר של מבנים ומוסדות ציבור. גובהו של כל מבנה ציבור יהיה עד 10 קומות ובחלקו הצפוני של המתחם יוקם מבנה תעסוקה בגובה של עד 30 קומות.

על מנת לייצר המשכיות בין רחוב אבן גבירול הקיים כיום לבין חלקו הצפוני, מכתיבות הוראות הבינוי את אותה חזית רחוב אופיינית הכוללת קולונדה (שדרת עמודים מקורה) ושימושי מסחר בקומת הקרקע.

"אבן גבירול הוא אחד הרחובות המאפיינים את תל אביב ואחד החשובים בה", אומרת קהת, "היה לנו חשוב לשמר את האופי שלו הן מתוך כבוד לעבר והן כדי לקשר בצורה טובה יותר בין החדש לישן. התכנון נעשה בתיאום עם תכנון רובע שדה דב, ובשתי התוכניות הוכנסו הוראות דומות עם מידות מחייבות, כדי שכל בנייה חדשה, גם בחלק הרחוב שנמצא בתוכנית שלנו וגם בחלק הרחוב שממשיך לרובע שדה דב, תהיה בעלת אופי דומה. כך, גם אם למבנים יש שימושים שונים, עדיין תישמר תחושת המשכיות".

מרכז תחבורתי משולב במבנה סגור

בצומת הרחובות רוקח ואבן גבירול יוקם מרכז תחבורתי משולב במבנה סגור, אשר יכלול מסוף אוטובוסים, מוניות, קווי שירות ושאטלים, ויוצמד לתחנת הרכבת הקלה רדינג, בה יעבור הקו הירוק. קומת הקרקע תכלול חזית מסחרית לאורך הרחוב ובתת הקרקע יוקם חניון ציבורי. משרד האדריכלים מנספלד-קהת אחראי על תכנון מרכז התחבורה, אשר ישתרע על פני כ-24 אלף מ"ר. "כיום מסוף האוטובוסים נמצא על מגרש אספלט ענק ופתוח", מסבירה קהת. "מרכז התחבורה החדש יאפשר נגישות לאזור בתחבורה ציבורית ומעבר נוח בין אמצעי התחבורה הציבורית השונים, אבל על מגרש הרבה יותר קטן, בצורה קומפקטית ומשולבת בבינוי. כמו כן, המרכז יספק תנאים טובים יותר כמו סככות ומבנים שונים לשירות הנוסעים".

חוות מיכלי הדלק תהפוך לפארק

אחד האתגרים הגדולים בתכנון תוכנית רוקח-אבן גבירול היה לחבר בצורה הרמונית בין השימושים השונים שחלקם, כאמור, הם מתקני תשתית שאינם ניתנים לפינוי.

"המטרה הייתה ליצור מרחב שנראה טוב, שנעים להסתובב בו, ללכת ברחובות, שיש עצים, חזיתות מסחריות מעניינות ופעילות. כך גם עטפנו את מתקני התשתית שנשארים בשטח התוכנית וגרמנו להם להיראות יותר עירוניים, כדי שמי שמגיע לא ירגיש שהוא במקום תפעולי או תשתיתי, אלא במקום ציבורי-עירוני", אומרת קהת.

בין מתקני התשתית הקיימים, נמצאת גם חוות מכלי הדלק ששימשו בעבר את תחנת הכוח. אלו מקבלים בתוכנית טיפול שונה משאר המתקנים – במקום לפנותם או "לעטוף" גם אותם במראה מודרני ועירוני, הוחלט לשמר אותם, להשמיש אותם מחדש ולהפוך אותם לפארק תעשייתי פתוח לציבור, המהווה את אחד החלקים המסקרנים והמלהיבים ביותר של התוכנית.

"אלו מתקנים היסטוריים שיש להם גם אסתטיקה שאפשר להשתמש בה", מסבירה קהת את הבחירה. "המטרה היא לא למחוק את העבר של החשמל והתעשייה, אלא לקשור את הישן בחדש ולשמר את הישן, אבל בצורה שתשתלב בפיתוח ותהיה פתוחה לקהל הרחב. יש דוגמאות מהעולם לדברים מדהימים שאפשר לעשות איתם".

תחילת הפיתוח של אזור המיכלים בהתאם לתוכנית, החלה כבר להתבצע. באוגוסט 2023 חנכה עיריית תל אביב יפו את פארק רדינג החדש, המהווה שלב ראשון בפיתוח מתחם מכלי הדלק הישנים, שעתידים בהמשך להפוך למוקד בילוי ייחודי.

"חשיפתם של המתקנים והמבנים השונים לציבור, תאפשר הצגתה של המורשת הבנויה של העיר ושל חברת החשמל, תשלב במרקם הבנוי הקיים מבנים בקנה מידה ובטכנולוגיית בנייה ייחודיים וחד פעמיים, ותוסיף פרק חדש לסיפור העירוני, בממשק שבין העיר לתעשייה, בין העיר לטבע, בין העבר, ההווה והעתיד", נכתב במסמכי התוכנית.

"אופן השילוב האפשרי של המתקנים ההיסטוריים בפארק העתידי הוא מגוון", נכתב בהמשך לכך. "למבנים עצמם פוטנציאל להשמשה מחדש כמבנים לרווחת הציבור כדוגמת אולמות רב-תכליתיים, מתקני משחק, אולמות ספורט, ספריה ציבורית, מיצגים אומנותיים ועוד״.

תוכנית שכל כולה לטובת התושבים

הפארק התעשייתי יתחבר לחלק מרכזי נוסף בתוכנית – רצועת שטח ציבורי פתוח שתלווה את הירקון משדרות רוקח עד לשפך הנחל אל הים, תתחבר לפארק החופי ברובע שדה דב, ותיצור רצף בינו לבין פארק הירקון, הנמצא מדרום לשדרות רוקח. רצועה זו תתחבר גם אל חצי האי הירקוני, עליו ממוקם נמל תל אביב, באמצעות גשרים להולכי רגל ורוכבי אופניים. בסך הכול, כוללת התוכנית מעל 105 אלף מ"ר של שטחים ציבוריים פתוחים. במסמכי התוכנית נכתב כי "קסמו של הפארק יהיה בחיבור בין מאפייני הסביבה הטבעית של הנחל לסביבה הבנויה ההיסטורית והמודרנית".

"זו תוכנית שכל כולה לטובת התושבים", מסכמת קהת. "לקחת אזור כל כך גדול ולהקדיש את כולו לצרכי ציבור, זה מאוד יוצא דופן וייחודי. זה אזור עם המון פוטנציאל, סמוך לים, שיהיה בו הרבה מה לעשות ויהיה נוח וקל להגיע אליו בתחבורה ציבורית. אנחנו רואים אותו כמעין מִפרק שמחבר את הכול, וצופים שיהפוך למוקד עירוני חדש וימשוך אליו אנשים מכל חלקי העיר והמטרופולין".

The post המהפך של רוקח-אבן גבירול: מוקד עירוני חדש בין מרכז העיר לשדה דב appeared first on רובע שדה דב.