המציאות בשטח, עם זאת, שונה לחלוטין. מי שמסתובב בשכונות חדשות בארץ מגלה רחובות רחבים, עם שורת עצים דלה וצעירה שאינה מספקת מענה. הולכי הרגל חשופים לשמש הקופחת, ההליכה קשה, והרחובות מתפקדים בעיקר כמעברים לרכב ולא כמרחב עירוני חי.

על הרקע הזה, התוכנית הנופית של רובע שדה דב נחשבת לאחת מהמקיפות והשאפתניות שנעשו בישראל, ומנסה לייצר מראש עירוניות שמבוססת על צל, ולא להסתפק בהוספת עצים נקודתיים בדיעבד.

תמר אריאלי-רונן ממשרד מנעד אדריכלים, שתכננה את אדריכלות הנוף במתחמי אשכול והצפון, מסבירה: "הצללה היום היא לא רק עניין של נוחות, זה עניין של הישרדות עירונית. אנחנו מדברים על הפחתה של שלוש עד חמש מעלות בשטח מוצל, וזה מאוד משמעותי".

מהפכה בבתי הגידול

הייחוד הראשון של תוכנית אדריכלות הנוף של שדה דב טמון במה שקורה מתחת לפני השטח ובתכנון מוקדם של בתי הגידול. בניגוד לרחובות התל אביביים הקלאסיים, שבהם העצים נאלצים להסתפק בריבועי אדמה צרים, בשדה דב נבנו עבור העצים בתי גידול רחבים פי חמישה מהמקובל.

אריאלי־רונן מסבירה כי מדובר במערכת תת־קרקעית הנדסית מורכבת: "בתי הגידול אינם מוגבלים לשטח קטן בין המדרכה לכביש. הם נמשכים גם מתחת לרצועות חניה ואופניים, משולבים במערכת התשתיות, ומאפשרים לעץ להתפתח לגודלו הטבעי. זה דורש פתרונות הנדסיים וטכנולוגיים מתקדמים ויקרים יותר, אבל התוצאה תיראה לעיני כול, בשדה דב יצמחו עצים גדולים מאוד, שיתנשאו לגובה רב ויעניקו צל מיטבי להולכי הרגל".

אריאלי־רונן מציינת כי התיאום בין התשתיות נעשה כבר בשלבי התב"ע, מתוך הבנה שהרובע עתיד לכלול גם מערכת פנאומטית לאשפה, תשתיות גז וקרבה לאזורי חוף – אתגרים שמקשים על שמירת נפח קרקע פנוי.

"העובדה שהעצים נכנסו לחישוב כבר בשלב התכנון הסטטוטורי נחשבת חריגה בנוף הישראלי ומעידה על החשיבות שייחסו המתכננים לעצים", כך מעידה גם אדריכלית הנוף ברברה אהרונסון, ממשרד שלמה אהרונסון אדריכלים, שתכננה את מתחם מרכז ומובילה כעת את התכנון המפורט בשלושת המתחמים.

עצים כתשתית עירונית

אהרונסון מציינת כי תוכנית הנוף בשדה דב בולטת לטובה עוד יותר על רקע היעדרו של הצל במרחב הציבורי הישראלי. "מי שמטייל בשכונות החדשות של ישראל יודע כי הצללה כמעט ואינה קיימת. רחובות רחבים נבנים, אך שורת עצים דלה, לעיתים צעירה מדי או לא מותאמת לאקלים, מותירה את הולכי הרגל חשופים לשמש הקופחת".

היא מדגישה: "אי אפשר עוד לחשוב על עירוניות בלי עצים. זו לא ‘תוספת ירוקה’ זו תשתית לכל דבר, כמו מים או ביוב". גם עיריית תל אביב יפו אימצה את התפישה הזו ואת המדיניות הממשלתית בנושא והציבה לעצמה יעד נטיעה של כ-100,000 עצים ברחבי העיר עד לשנת 2030.

אהרונסון מציינת כי על פי התב"ע רווח השתילה המקסימלי בין העצים הוא 8 מטרים על מנת שנטיעת העצים ברחובות תיצור רצף צל המשכי ורחב ככל הניתן עבור הולכי הרגל. לאורך מדרכות שרוחבן מעל 2.2 מטרים יינטעו עצים בעלי נוף גדול על פי סטנדרט משרד החקלאות, ואילו ההנחיות לנטיעת עצים בתחום רצועת הנטיעות יותאמו להנחיות עיריית תל אביב-יפו. לאורך שבילי האופניים השתילה תהיה בערוגה רציפה ככל הניתן, עבור יצירת בית גידול מיטבי. וחשוב מכך, לא יותר מעבר תשתיות במרחק אופקי של פחות ממטר מגזע העץ, על מנת לשמור על עצים, משימה לא פשוטה עם עומס התשתיות במתחם החדש.

בימים אלה מתמודדת אהרונסון עם התוכנית הנופית המפורטת במתחם אשכול בו החלה הבנייה. הנחיות התוכנית הכלליות מתגבשות ליצירה בשטח תוך מציאת פתרונות לאתגרים ולקשיים. ראוי לציין כי הנספח הנופי בתוכנית אינו מחייב אלא מהווה בגדר המלצה בלבד. עם זאת, אריאלי-רונן מבהירה כי "אם ייווצרו שינויים בשטח, על המבצע להוכיח כי הם לטובה", ואילו אהרונסון חשה מחויבת לתוכנית אותה היא מקדמת.

היררכיה ברורה של רחובות

אחד האתגרים הוא בהתייחסות השונה לרחובת הרובע ובהתאמת התוכנית הנופית אליהם. שדה דב אינו רובע אחיד. יש בו עורקי תחבורה ראשיים, סמטאות אינטימיות, שדרות רחבות, רחובות צידיים ומעברים ירוקים להולכי רגל בלבד. ההצללה שוזרת את כל אלה לשפה אחת.

ברחוב אבן גבירול, שבו יעבור הקו הירוק של הרכבת הקלה, נקבע חתך רחוב יוצא דופן: שתי שורות עצים בכל צד ועוד שדרה מרכזית בצמוד לקו הרכבת הקלה. זהו רחוב ברוחב 45 מטרים, שצפוי לשמש לא רק את תושבי הרובע אלא את כל תנועת העיר. להבדיל, ברחובות פנימיים ושקטים יותר, תישתל שורה אחת בלבד בכל צד – פתרון שמתאים לקנה המידה השכונתי.

אהרונסון מדגישה את הערך של ההיררכיה: "בישראל יש נטייה לנטוע שורה דלה של עצים לאורך כל הרחובות. בשדה דב נוצרה הבחנה אמיתית – רחוב מרכזי עם שדרה כפולה ומרשימה, סמטה קטנה עם נטיעה מתונה יותר. זה מייצר שפה שקופה וברורה לתושבים". אל תוך המערך הזה נטוו גם "אצבעות ירוקות" – מעברים ירוקים להולכי רגל בלבד, נדירים יחסית בנוף המקומי. גם בהם שולבו עצים כחלק מהתכנון, לא רק כנוי אלא כצל הכרחי.

מיקרו־אקלים נעים

אתגר מרכזי נוסף הוא המפגש בין המרחב הציבורי למרחב הפרטי, שכולל מגדלים של 30 ו־45 קומות. מבנים בגובה כזה עלולים ליצור מערבולות רוח חזקות והחזרי קרינה. גם במקרה הזה משמשים העצים כגורם ממתן כחלק מתוכנית הנוף של הרובע.

"ערכנו ניתוחים אקלימיים מפורטים שבוצעו עם חברת "יוזמות". בדקנו קרינה, כיווני רוחות והשפעתם על הרחובות", מספרת אריאלי־רונן. "גילינו למשל שבחלק מהמגרשים אין אפשרות להגיע לאיזון אקלימי בתוך השטח הפרטי בלבד. לכן נוספו עצים ברחוב הצמוד, כדי לשבור את עוצמת הרוח ולצנן את המרחב הציבורי".

אריאלי־רונן מוסיפה כי המשחק בין עצים ירוקי עד לנשירים הוא חלק אינטגרלי מהחשיבה: בקיץ הם מספקים צל מלא, ואילו בחורף מאפשרים חדירה של אור שמש המחמם את החזיתות. התוצאה היא מיקרו־אקלים נעים יותר, המאפשר להולכי הרגל חוויית הליכה גם בעונות החמות וגם בקרות.

מחקרים בינלאומיים קובעים שעץ בודד יכול להוריד את הטמפרטורה המקומית בשלוש עד חמש מעלות. בשכונה צפופה כמו שדה דב, ההשפעה המצטברת של מאות עצים תורגש היטב.

טבעת של פארקים ירוקים

לצד הרחובות המוצלים, רובע שדה דב יתבסס על מערך פארקים רחב היקף. שלושה פארקים מרכזיים כבר אושרו – פארק החוף, פארק המסלול והפארק הלינארי. על פי התב"ע, תותר הקמת מצללות ופרגולות צל בשטח של עד 35% משטח השצ"פ, בדומה למדיניות הקיימת כיום בעיר.

לילה מועלם, אדריכלית הנוף האחראית על תכנון הפארקים במשרד אדריכל העיר, הדגישה בהרצאתה בכנס "להעיר את הדב" כי הם הפארקים אינם רק “ריאות ירוקות” אלא חלק ממערך עירוני כולל שמספק תשתיות אקולוגיות, אגני נגר, ושדרות עצים שיתחברו לרשת ההצללה של הרחובות. "מטרת העל היא  יצירת רצף הליכה מוצל מהבית, דרך הרחוב ועד לפארק", היא ציינה. מועלם גם הזכירה את התוכנית השאפתנית לפיה 40% מהדירות המתוכננות בשכונת אשכול ברובע שדה דב, יחוברו למערכת ביוב שתמחזר את המים האפורים להשקיית הגינות והפארקים.

ייחוד נוסף הוא הקישוריות. הפארקים לא מנותקים זה מזה, אלא נטווים כחלק אינטגרלי ממערכת המעברים להולכי רגל ורוכבי אופניים. כך נבנית “רשת ירוקה” – עיקרון שלא מיושם כמעט באף רובע אחר בארץ.

כמה זמן ייקח למאות העצים ברובע החדש להגיע למלוא ההתפתחות ולהעניק להולכי הרגל ורוכבי האופניים כיסוי צל מיטבי בהתאם לתוכנית השאפתנית? אהרונסון משיבה באופטימיות: "הנטיעות של עצים ברובע הן לא של עצים בוגרים ויקרים, אלא של עצים שיצמחו ויתפתחו כשיתנו להם את התנאים הכי טובים שאפשר. צריך קצת סבלנות, אבל תוך כמה שנים יהיה צל נהדר", היא מסכמת.

"אני חושבת שתוכנית הנוף וההצללה בשדה דב תהיה דוגמה לתכנון נוף עכשווי שהוא באמת חדשני", מסכמת גם אריאלי-רונן. "תכנון שלקח בחשבון את מכלול המגבלות והאילוצים והיתרונות, כדי לייצר רובע חדש ובאמת ראוי לעיר".

לקריאה נוספת: טיילת פארק החוף בשדה דב זכתה בפרס קרוון לאדריכלות נוף

The post לא רק מגדלים: גם העצים צפויים להיות גבוהים במיוחד בשדה דב appeared first on רובע שדה דב.