חזית מסחרית פעילה ותחנת רכבת קלה

האתגר הראשון שעמד בפני המתכננים היה צורתו הייחודית של המגרש. "זה מגרש מאוד מיוחד מבחינת הגאומטריה שלו", אומר האדריכל אדר אופנהיים, שותף מייסד במשרד גריל-אופנהיים אדריכלים, האחראי על תכנון בית הספר. "מצידו המזרחי הוא גובל בשכונת נופי ים, שבנויה במעין מעוינים, ומצידו המערבי הוא גובל ברחוב אבן גבירול העתידי, שהוא ישר. כך שהמגרש שנוצר הוא בעל צורה מאוד לא רגולרית".

"בית הספר תוכנן כך שיתאים למרחב האורבני שבו הוא נמצא", נמסר ממחלקת בינוי ופיתוח של מוסדות החינוך בעיריית תל אביב-יפו. "המבנה ממוקם על המשך אבן גבירול, בסמוך לתחנת הקו הירוק של הרכבת הקלה. מיקום התחנה השפיע על מיקום הכניסה לבית הספר, שתוכננה בסמיכות אליו ותאפשר נגישות מרבית.

"בתכנון נלקח בחשבון המיקום הייחודי והוא נבנה בקו 0 לרחוב על מנת לייצר דופן אורבנית עם חזית פעילה. כלפי הרחוב מתוכננת חזית מסחרית עם חנויות וקולונדה (שדרת עמודים), בדומה לתכנון של אבן גבירול. החנויות מופרדות באופן מוחלט ממבנה בית הספר כפי שמתחייב בדרישות הבטיחות".

שטחי החוץ: בתוך המבנים

בית הספר כולל שש שכבות לימוד – ז' עד י"ב, כאשר בכל שכבה 7 כיתות וכיתת חינוך מיוחד. בתפוסה מלאה, הוא צפוי להכיל כ-1,600 תלמידים. אחד האתגרים הגדולים ביותר של המתכננים היה להכיל את הפיתוח והמתקנים הנדרשים לכמות תלמידים גדולה כל כך, בשטח מוגבל. "שטח המגרש הוא כ-10 דונם והמבנה בן 5 קומות, כך שמדובר על בנייה קומפקטית ולגובה", נמסר מהעירייה.

מתחם בית הספר כולל שלושה מבנים, באחד מהם ממוקמת חטיבת הביניים, בשני ממוקם התיכון ובשלישי אולם ספורט וחדרי מעבדות. בשל היקף השטחים הבנויים הגדול, נדרשו האדריכלים למצוא פתרונות יצירתיים וחדשניים להרחבת שטחי החוץ, ועשו זאת על ידי יצירת שטחי חוץ חדשים בתוך המבנים עצמם.

"המבנים של החטיבה והתיכון בנויים בצורת ח', כאשר כל קומה מיועדת לשכבת לימודים אחרת. במרכז ה-ח' של כל קומה ישנה מרפסת פתוחה מאוד גדולה, המתפרסת על שטח של 200-300 מ"ר ומהווה למעשה את החצר של אותה שכבה. כלומר, מעבר לשטחי החצר שנמצאים בקומת הקרקע, כל שכבה חובקת חצר נוספת, פרטית ואינטימית יותר", מסביר אופנהיים.

"בנוסף לגרמי המדרגות שנמצאים בתוך הבניין ומחברים בין הקומות", הוא ממשיך, "גם המרפסות עצמן מחוברות זו לזו באמצעות מערכת מדרגות חיצונית. למעשה, רצינו לייצר כאן סוג של מערכת תנועה אלטרנטיבית לתלמידים, שאמנם אין להם חצר ענקית בצמוד לכיתה, כי הם נמצאים, לצורך הדוגמה, בקומה רביעית, אבל יש להם מרפסת מאוד גדולה שמחוברת במערכת של מדרגות עד לקרקע".

"למרפסות השכבתיות יש חשיבות במיוחד במבני חינוך גבוהים", הוסיפו נציגי העירייה, "הן נותנות מענה גם בהפסקות וגם ללמידה חוץ כיתתית צמודה לכיתות, ומייתרות את הצורך לעלות ולרדת בכל הפסקה".

מרחבי לימוד מגוונים ומשתנים

בהתאם למגמה הארצית והעירונית, כיתות בית הספר הן כיתות "שקופות", אשר הקיר המחבר בינן לבין המסדרון מורכב כולו מחלונות זכוכית. החללים החוץ-כיתתיים בכל קומה מרוהטים בריהוט נייד הניתן לסידור בתצורות הושבה שונות. הדבר מייצר גמישות רבה, מאפשר למורים לערוך סוגים שונים של מפגשים ולהתאים את ההושבה למספר המשתתפים, לאופי הפעילות ולמטרתה.

בנוסף לכיתות האם ולחללי הלימוד החוץ כיתתיים, מבני בית הספר כוללים מגוון מרחבי לימוד בגדלים שונים ולצרכים שונים, בהם חדרי עזר קטנים ובינוניים, חדרי טכנולוגיה, חדרי מחשבים, חדרי מעבדות וחדרי פרויקטים.

מגרש כדורגל על הגג

על פי תקנות משרד החינוך, בית ספר בסדר גודל כזה צריך לכלול אולם ספורט סגור, מגרש ספורט חיצוני משולב, המורכב משני מגרשי כדורסל צמודים שמהווים יחד מגרש כדורגל גדול, וכן מגרש כדורגל חיצוני נוסף, קטן יותר. אולם הספורט נבנה בבניין השלישי, לצד חדרי המעבדות, המגרש הגדול מוקם בחצר שבקומת הקרקע, ואת מגרש הכדורגל הנוסף החליטו האדריכלים למקם לא אחרת מאשר על הגג.

"ככל שהעיר הולכת ומצטמצמת אנחנו נדרשים לבנות מבני ציבור יותר ויותר צפופים, ועם זאת אנחנו לא רוצים לפגוע באיכות המבנים או לגרוע מהמתקנים שהתלמידים אמורים לקבל", מסביר אופנהיים. "לכן, אין שטח שהוא לא מנוצל. ניצלנו את המרפסות לטובת חצרות נוספים, ואת הגג של בניין החטיבה ניצלנו לטובת מגרש הכדורגל הנוסף".

בתכנון נלקחו בחשבון כל המשמעויות הנלוות, החל משיקולי בטיחות והצללה וכלה בתרחישי "מה עושים אם הכדור עף מהמגרש": המגרש מקורה בבדים המייצרים הצללה נאותה, ומוקף ברשת שקופה למניעת נפילת כדורים. מצדדיו מוקף המגרש בחיפוי של רפפות אלומיניום ורטיקליות, אשר מבטיחות את בטיחות השימוש בו מבלי לחסום את האוויר ואת הנוף.

חניון אופניים במקום חניון לכלי רכב

לאחר שעות הפעילות של בית הספר, יעמדו לרשות תושבי השכונה אולם הספורט והאודיטוריום בן 350 מקומות. "הכוונה היא שהמבנים לא יעמדו כמו 'פיל לבן' בשעות אחר הצהריים והערב אלא יהיו פעילים וזמינים לשימוש הקהילה והסביבה", אומר אופנהיים, "לכן דאגנו לייצר אליהם כניסות לא רק מתוך בית הספר אלא גם ישירות מהרחוב".

בעבר, הביעו תושבי נוף ים התנגדות להקמת בית הספר, בין היתר בטענה שהקמתו במיקום זה תוביל לעומסי תנועה כבדים ולסכנה תעבורתית. העירייה טענה אז שההגעה לבית הספר תיעשה בעיקר על ידי הליכה, רכיבה באופניים ותחבורה ציבורית.

כיום, ניתן לראות כי תכנון בית הספר עולה בקנה אחד עם החזון התכנוני של רובע שדה דב, אשר כחלק מהמגמה העירונית מבקש לעודד את השימוש בתחבורה ציבורית ובאמצעי תחבורה "רכים" ולצמצם את השימוש ברכבים. אמצעי ההגעה לבית הספר כוללים כמובן את תחנת הרכבת הקלה הסמוכה, וכן רשת שבילים אופניים המחברת את בית הספר לשכונות הסמוכות.

"מתוך חשיבה על תיעדוף ההגעה בתחבורה ציבורית ואופניים", נמסר מהעירייה, "תוכנן ובוצע כאן פתרון ייחודי של הקמת חניון אופניים תת קרקעי, לכ-300 זוגות אופניים, לטובת התלמידים והמורים". חניון לכלי רכב, לעומת זאת, לא קיים בבית הספר, אלא רק חניון טכני תפעולי.

ללמוד עם נוף לים

דבר מרכזי נוסף שנלקח בחשבון בתכנון בית הספר הוא תנאי העבודה של המורים. "עיריית תל אביב-יפו בונה חדרי מורים גדולים יותר מהפרוגרמה הסטנדרטית של משרד החינוך בכל מבני החינוך החדשים. בפרויקט הזה נבנו מרפסות בצמוד לחדרי המורים, חדרי שהייה ועבודה למורים ממוקמים גם הם בקומות העליונות לנוחיותם".

חדרי המורים גם כוללים מטבחונים מצוידים ברמה גבוהה, "כמעט כמו בחברות הייטק", כפי שמגדיר זאת אופנהיים. לכל חדר מורים צמודה מרפסת הצופה לאבן גבירול ואל אחד היתרונות הגדולים של בית הספר, גם אם לזמן מוגבל – הנוף לים.

"הקרבה לים היא משהו שנלקח בחשבון, כמובן, ממגוון בחינות, בהן גם בעיצוב הפנים ובבחירת הצבעוניות", אומר אופנהיים. "מעבר לכך, כמובן שכל המרפסות השכבתיות פונות מערבה, הכול מופנה ומתייחס לים, וכרגע מכל כיתה ומכל חדר יש נוף באמת מטורף. זה אמנם לא יימשך לנצח, כי רובע שדה דב ייבנה ממערב לבית הספר, אבל בינתיים יש כמה שנים ליהנות מזה".

לקריאה נוספת: אושרה תוכנית להקמת קומפלקס חינוך וקהילה במתחם אשכול

The post חלון לים התיכון: בית הספר החדש ״עמוס עוז״ ישרת גם את תלמידי שדה דב appeared first on רובע שדה דב.

המגרש בייעוד תעסוקה, מסחר ולוגיסטיקה כולל  4,473 מ"ר וניתן להקים בו כ-18,000 מ״ר של שטחים עיקריים, מתוכם 12,705 מ"ר לתעסוקה, 1,750 מ"ר למסחר ו-3,780 מ"ר לאחסנה. לכך מתווספים עוד כ-13,000 מ"ר שטחי שירות.

ההצעה של חברת פאנגאיה מקבוצת ישראל קנדה, עמדה על 126.77 מיליון שקלים, סכום שנמוך בכ-11% מאומדן העירייה, שהסתכם ב-142 מיליון שקלים. חברה נוספת שהשתתפה במכרז הציעה סכום נמוך משמעותית, שהסתכם ב-40.25 מיליון שקלים.

בדיון שקדם להצעת ההחלטה, שדורשת את אישור מליאת עיריית תל אביב, צוין כי שמונה חברות השתתפו במפגש היזמים שערכה העירייה לקראת המכרז, אך שתיים בלבד הגישו הצעות. את הפער הסבירו בוועדה בתנאי השוק הנוכחיים וחשש היזמים מלקיחת סיכונים.

למרות שההצעה הזוכה נמוכה בכ-15 מיליון שקלים מהאומדן במכרז, ציינה חברת הוועדה מירית איב רוזנבאום, כי המכרז חשוב להתנעת הפעילות בשדה דב. עוד ציינה כי הפער סביר גם לאור אי הוודאויות הכרוכות בהקמת וניהול המרלו"ג.

המגרש בו זכתה החברה מיועד למסחר ותעסוקה ולהקמת מרכז לוגיסטי (מרלו"ג) שכונתי, והוא צמוד למגרש 111 המצוי גם הוא בבעלות ישראל קנדה ובו היא בונה את פרויקט Rainbow Tel Aviv. על פי דיווחי החברה ישראל קנדה כבר מכרה למעלה מ-200 דירות בפרויקט.

המרלו״ג המתוכנן במגרש יספק שירותים לכלל העסקים בשכונת אשכול ויוכל אף להעניק שירותים לעסקים מחוץ לשכונה. הצורך בהקמת מרלו״ג בשכונה מקורו בתפיסה לוגיסטית חדשה של עיריית תל אביב, שבמסגרתה יחולו הגבלות על תנועת רכבים כבדים ועל אפשרויות הפריקה והטעינה בסמיכות לבתי העסק ברובע החדש.

מחירי המגרשים בשדה דב עלו בחודשים האחרונים שוב לכותרות. לאחרונה רכשה חברת י.ח דמרי את מגרש 107 במתחם אשכול בשדה דב, תמורת 1.1 מיליארד שקלים. הקרקע נרכשה מנושי חברת חנן מור לשעבר, שרכשה את הקרקע בשנת 2021 תמורת 1.4 מיליארד שקלים. אינדיקציה נוספת למחירי השוק תתקבל בקרוב ממכירת מגרש 103 שיועמד למכירה לאחר שאושרה בקשתה של קבוצת נחמיאס לביצוע הליך פירוק שיתוף. בנובמבר 2022 שילמה החברה 654 מיליון שקלים כולל הוצאות פיתוח בסך כ-27 מיליון שקלים עבור מגרש 103, המשתרע על פני 5.2 דונם ומיועד לבניית 337 יחידות דיור ושטחי מסחר.

לקריאה נוספת: תכנון לוגיסטי חדשני במתחם אשכול: פחות פקקים, פחות רעש, פחות זיהום אוויר

The post קבוצת ישראל קנדה תרכוש בשדה דב קרקע להקמת מרלו״ג appeared first on רובע שדה דב.

רצועת החוף של הרובע משתרעת על פני קרוב לשני קילומטרים: חלקה הצפוני הוא חוף תל ברוך, חוף מסודר הכולל סוכת מציל, בית קפה וחניון, ואילו חלקה הדרומי הוא רצועת חוף בתולית וסלעית בחלקה, המשתרעת עד למעגנת רדינג המוכרת בשם "החוף הסודי".

100 מיליון ביקורים בשנה בחופי הים

"החופים בארץ הם השטח הפתוח הגדול ביותר שנמצא בקרבה גדולה למוקדי אוכלוסייה ומשמש כמקור בילוי כמעט חינמי", מסביר אסף זנזורי, מנהל תחום התכנון בחברה להגנת הטבע על חשיבות חופי הים. "בישראל, כמדינה מדברית, הערך של מקורות מים מקבל משנה תוקף, ואחרי הקורונה והמלחמה, שיצרו מצבים בהם לא תמיד ניתן לצאת לחו"ל או להגיע לכל חלקי הארץ, הערך של שטח פתוח משמעותי אפילו יותר".

זנזורי מציין כי בשונה ממדינות חוף אחרות, רצועת החוף הישראלית היא קצרה יחסית: "אורכו של חוף הים התיכון בישראל הוא כ-197 קילומטרים", הוא מפרט, "אבל חלקים גדולים ממנו סגורים בגלל תשתיות או שימושים צבאיים. חופים רבים לא מתאימים לרחצה או לא מוכרזים, כך שבסופו של דבר יש לנו 12.5 קילומטרים של חוף שזמינים לשימוש הציבור. זה מעט מאוד, נוכח העובדה שהאוכלוסייה הולכת וגדלה והשטחים הפתוחים לא. הציבור הישראלי מגיע ל-100 מיליון ביקורים בשנה בחופי הים, והמספר הזה רק ילך ויגדל".

"השאיפה שלנו", ממשיך זנזורי אשר במסגרת תפקידו מייצג את הציבור במערך התכנון הארצי, "היא להסתכל על תשתיות ושימושים קיימים, ולבחון אם אפשר להזיז, להעתיק או לשנות חלקים מהם, על מנת לשחרר שטחים נוספים לציבור. מה שעשו בשדה דב זה ליצור שטח יש מאין – הזיזו גורם תשתיתי/צבאי ואפשרו לציבור להרוויח".

בהחלטת הוועדה הארצית לשמירה על הסביבה החופית (ולחו"ף) נכתב: "התוכנית מאפשרת פתיחתו של מרחב שדה התעופה שעד כה היה סגור וחסום לציבור הרחב ומייעדת בשטחה, בין היתר, פארקים לטובת הציבור ולרווחתו בסמיכות לחוף הים. התוכנית מייצרת דופן עירונית איכותית לחוף הים ומחזקת את הקשר בין העיר והחוף".

גולת הכותרת: הפארק החופי

גולת הכותרת של סביבת החוף היא ללא ספק הפארק החופי – המרחב הציבורי הגדול ביותר ברובע, ששטחו עומד על כ-177 דונם. על פי התוכנית שאושרה, פיתוח הפארק החופי מתוכנן על פי מדרג אינטנסיביות, המרכז את מרבית מוקדי העניין (מוקדים מסחריים ומתקני ספורט) ברצועה המזרחית של הפארק, ומשאיר את הרצועה הסמוכה לחוף כרצועת פיתוח טבעי.

מוקדי העניין ימוקמו בצידי הצירים המובילים אל החוף, תוך שמירה על רציפות הליכה ועל מבטים וצירים פתוחים לפארק ולים. הבינוי בשטח הפארק לא יעלה על גובה של שתי קומות ושבעה מטרים ממפלס הכניסה הראשי, ותישמר זכות מעבר לציבור לכל חלקי הפארק, למעט מה שיוגדר כטבע עירוני שמור. חשיבותו של המרחב הציבורי בכלל, ושל חזית הים בפרט, הוגדרה על ידי עיריית תל אביב כאחד העקרונות עליהם מתבססת תוכנית רובע שדה דב.

בניגוד לרצועת החוף שמדרום לנמל תל אביב, בה הגישה לים אפשרית רק לסירוגין, כאן קיבלו המתכננים הזדמנות לייצר רצועת חוף רציפה וארוכה, והציבו כמטרה "יצירת נגישות חדשה, נוחה ומלאה, מן הרקמה הבנויה שממזרח, דרך רובע שדה דב, לכיוון מלוא רצועת החוף שממערב לה".

מקסימום גישה למקסימום ציבור

כיום, הגישה לחוף מתאפשרת בשלוש דרכים: דרך גשר הולכי הרגל ורוכבי האופניים העובר מעל מעגנת רדינג; דרך רחוב פרופס המתחבר לחוף תל ברוך; ודרך שביל להולכי רגל ורוכבי אופניים שמתחבר לאמצע רצועת החוף. כיצד תיראה הגישה בעתיד?

"ראינו חשיבות גדולה בחיבור כל שכונות העורף אל הים", מציינת גילי טסלר, מתכננת מחוז תל אביב ברשות מקרקעי ישראל. "לשם כך, הוגדרו 16 צירי רוחב ירוקים היורדים אל הים". צירים אלו יכללו שדרות, סמטאות ומשעולים המיועדים להליכה ברגל ולרכיבה באופניים, כאשר תנועת הרכבים תוסט לעבר חניונים תת קרקעיים המתוכננים להיבנות סמוך לקצה הצפוני והדרומי של הפארק החופי".

"העקרונות שצריכים להנחות את המתכננים הם לייצר מקסימום גישה למקסימום ציבור, וזו לדעתי ההצלחה הכי גדולה של התוכנית", מוסיף זנזורי.

"זה מאוד משמח לשמוע על כל דרכי הגישה המתוכננות", אומרת שירי, שמתגוררת עם בעלה ושני ילדיה בשכונת רמת אביב החדשה, הסמוכה לרובע. "גם כיום אנחנו מגיעים לחוף ונהנים מאוד כשזה קורה, אבל אין לי ספק שכשהגישה תהיה נוחה יותר אנחנו נעשה את זה הרבה יותר".

גורדי שחקים על קו הבינוי הראשון

עם זאת חשוב לזכור כי קו הבינוי הראשון לים ברובע כולל גם מגדלים בני 20-25 קומות, ובחלקו הדרומי אף הותר בינוי של רבי קומות בני 30 קומות. טסלר מספקת הסבר לנושא הציפוף: "מלכתחילה נקבע ציפוף גבוה של יחידות הדיור בשל העובדה כי זו אחת מעתודות הקרקע האחרונות לאורך הים במחוז תל אביב ובפרט בעיר תל אביב, וכי ברצוננו היה למקם באופן רציף ורחב את הפארק הימי שישתרע לאורך חופי הים התיכון לכדי פארק אורכי התופר את ערי המחוז".

במצב זה, עד כמה הדיירים העורפיים ברובע יוכלו גם הם ליהנות מנוף ים למרות מאמצי המתכננים "למקסם את המבטים לים מהשכונות המזרחיות הסמוכות יותר"?

זנזורי מיישב את הסתירה: "התוכנית היא לא סטנדרטית באופי שלה, זאת ליגה בפני עצמה שקשה להשוות לתוכניות אחרות. שדה דב הוא אזור עם כלכליות מאוד גבוהה ויש לו שטח פתוח יחסית גדול בגלל החוף, זה אפשר למתכננים לייצר אינטנסיביות וצפיפות מאוד גבוהה, במובן החיובי, כי היא מייצרת עירוניות יותר טובה ומנצלת את הקרקע נכון. יכול להיות שבתוכנית רגילה זה היה נחשב גובה גבוה, אבל בתוכנית אינטנסיבית כזאת, זה גובה מתאים".

אז איך בכל זאת משתדלים להנגיש את הנוף? על ידי אופן ההעמדה של המבנים. הרובע יכלול מבנים בבנייה מרקמית של עד 9 קומות, מגדלונים בני עד 16 קומות ומגדלים בני 20-45 קומות. תוכנית המתאר מגדירה את המיקום המדויק של המגדלים בגבהים השונים.

המעגנה, החוף הסודי ומה שביניהם

בסך הכל, צפויה סביבת החוף לתפוס נתח של 25% בקירוב משטח הרובע כולו. נתח זה כולל את רצועת החוף עצמה, את הפארק החופי ואת שטח מעגנת רדינג, תוכנית שאושרה בתחילת החודש על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה, תל אביב.

תוכנית המעגנה כוללת שיקום והפיכה של המעגנה הקיימת למעגנה פעילה עם 300 מקומות עגינה, והקמת מועדון שייט ובית ספר לחינוך ימי ומתחם בילוי. על פי התוכנית, המעגנה היא "הזדמנות ליצירת מוקד ייחודי של ספורט ונופש, בדגש על חינוך ימי, אשר יהיה אבן שואבת לתושבי המחוז ויספק מקומות עגינה נדרשים".

לתפישתו של זנזורי הקמת המעגנה אינה תורמת לציבור אלא פוגעת בצרכיו. "החינוך והספורט הימי כמובן מבורכים, אבל בשבילם לא צריך לייצר מעגנה ענקית, מה גם שבדרך כלל הקמת מעגנה גדולה כרוכה בלקיחת חלקים מהחופים הסמוכים. מרינות באופן כללי זה משהו שאנחנו מאוד מתנגדים אליו כי הן משרתות רק חלק קטן מהציבור והמטרה שלנו היא למקסם את כמות האנשים שנהנים ממשאב החוף".

מדוברות עיריית תל אביב-יפו נמסר ביחס לנושא כי: "תא/4564 מעגנת רדינג התקפה היא תוכנית להשמשת המעגנה הקיימת ולא מתייחסת או כוללת את החוף שמצפון לה. נכון להיום, אין עדיין תוכנית תקפה הקובעת שינויים לגבי חופי הים הצמודים לאזור שדה דב".

שינוי חיובי למען הציבור

ביקור בחוף הסודי באחד הבקרים של אמצע השבוע, מאשש כי השם שניתן לחוף, אכן ראוי. מעטים מגיעים אליו ונהנים משקט ומרחב שלא קיימים בחופים אחרים בעיר. אחד המבקרים הקבועים בחוף, גבר בשנות ה-80 לחייו, מספר שבסופי השבוע הטיילת מתמלאת בהולכים וגם רצועת החוף עמוסה במבקרים, אך הוא מודה כי רוב המתרחצים מתרכזים בחלק הצפוני והמסודר יותר, חוף תל ברוך.

למרות שהשקט והמרחב יהפכו בקרוב למצרך נדיר גם כאן, אין לו ספק שהתוכנית המקודמת ברובע יוצרת כאן שינוי חיובי. "זאת פעם ראשונה שעושים משהו למען הציבור על פני זמן כל כך ארוך", הוא אומר, "ולא לקראת בחירות".

זנזורי מסכים: "חלק מרצועת החוף היה סגור. ברגע שפינו את שדה התעופה, החוף חזר לציבור. במובן הזה, עוד לפני שתוכנן אפילו פסיק בתוכנית לפיתוח הרובע, היא כבר עשתה טוב".

לקריאה נוספת: המרינה של שדה דב: חיבור חי ותוסס בין עיר וים

The post המשאב היקר ביותר של רובע שדה דב: שני קילומטרים של רצועת חוף appeared first on רובע שדה דב.

"אנו מקדמים תוכנית כוללת לתחבורה ולהתניידות, שתייצר אלטרנטיבות יעילות ירוקות ומתקדמות. בראש יעמדו הולכי הרגל, אשר נוחותם ובטיחותם יזכו לתשומת לב מרבית", ציין אז ראש עיריית תל אביב-יפו רון חולדאי. "…אין דרך אחרת", הוא הוסיף. "הפקקים הולכים ומתארכים, הצפיפות הולכת ומורגשת, ולכולם ברור שנדרשים שינויים דרסטיים כדי שבסופו של התהליך, העיר שלנו תעמוד בשורה אחת עם הערים המתקדמות בעולם".

בארבע השנים שחלפו מאז, יישמה עיריית תל אביב שינויים מרחיקי לכת בהתנהלות התחבורתית בעיר שכללה מספר מהלכים כמו הפחתת מקומות חניה, סגירת רחובות לתנועת רכבים והפיכתם למוטי הליכה, תיעדוף תחבורה ציבורית, הסדרת התנועה של כלי רכב דו גלגליים והסדרת אזורי פריקה וטעינה למשאיות ושעות מותרות לעבודה.

תפישה לוגיסטית חדשה בשדה דב

רובע שדה דב תוכנן מראש בהתאם לעקרונות המהפכה התחבורתית המצויינים מעלה, כשאחד המרכיבים המשמעותיים הוא יישום של תפישה לוגיסטית חדשנית במרחב העירוני.

בחודש שעבר פרסמה עיריית תל אביב מכרז למכירת מגרש בשכונת אשכול, המיועד למסחר, תעסוקה והקמת מרכז לוגיסטי (מרלו"ג). מסמכי המכרז מאפשרים הצצה אל העתיד התחבורתי במתחם החדש, ואת השפעתו המיטיבה של המרלו״ג והתפישה הלוגיסטית החדשה על המרחב הציבורי.

המהלך נועד בראש ובראשונה להפחית משמעותית כניסת משאיות ורכבים מסחריים לשכונה. זאת בנוסף לתרומה שתהיה למערכת פינוי האשפה הפנאומטית, שצפויה לייתר לחלוטין כניסת משאיות פינוי אשפה לרובע.

רכבים ירוקים

על פי המכרז משאיות האספקה ינותבו למרלו"ג, המתוכנן להיבנות על מגרש 306, המצוי בפאתי הרובע, בחלקו הדרומי של אשכול.

משם יועברו הסחורות והחבילות לחלוקה בתוך העיר, לכלל העסקים וללקוחות פרטיים גם יחד, באמצעות אופני משא חשמליים, שקטים, נקיים וקטנים, המותאמים לנוע בשכונה. רכבים ירוקים אלה ישולבו בביצוע משלוחים לבתי עסק וללקוחות מסניפי חנויות, סופרמרקטים, חברות הפצה ושילוח. המרלו"ג יצטרך לספק סחורה מגוונת למבחר העסקים הצפויים בעיר: החל ממוצרי מזון קפואים, מצוננים וטריים, המשך ברהיטים, כלי בית, ציוד משרדי וכל ציוד נדרש אחר.

בעתיד: אספקה אווירית

לא מן הנמנע, שגם רחפנים ישולבו בעתיד במערך הפצת הסחורה ברחבי השכונה. כזכור, מיזם הרחפנים הלאומי של ישראל התקיים ב-11 רשויות שונות, ביניהן, תל אביב. על פי נתוני רשות התעופה האזרחית, למעלה מ-20 אלף טיסות בוצעו עד היום בעזרת למעלה מ-20 סוגים שונים של רחפנים. הרחפנים לקחו חלק בפיילוט שנועד לבחון את יכולת השימוש המסחרי בהם במרחב העירוני. אגב, הרחפן הכבד ביותר שלקח חלק בניסוי זה שוקל חצי טון ונושא משאות כבדים מאוד.

פיילוט פריקה וטעינה למשאיות

התפישה הלוגיסטית של המרלו"ג בשכונת אשכול מבוססת על מסקנות שהוסקו מתוך פיילוט 'פריקה וטעינה' למשאיות שערכה עיריית תל אביב בשנת 2020 בשיתוף עם חברות שילוח, התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר.

הפיילוט נמשך כחצי שנה בתחום הרחובות בן יהודה, בוגרשוב, שד' בן ציון, מרמורק, אבן גבירול ופרישמן ובמסגרתו ביצעה העירייה מספר פעולות כמו התאמת היצע חניות פריקה וטעינה ושעות פריקה וטעינה לביקושים; מתן אפשרות לפריקה וטעינה בשעות מסוימות בנתיבי נסיעה; אכיפה מוגברת לעבירות תנועה שמבצעות חברות ההפצה, לצד אכיפה של כלי רכב פרטיים המפריעים לפעילות כלי הרכב המסחריים; מיפוי מיקומי אזורי פריקה וטעינה בעיר והנגשת המידע במערכת ה-GIS העירונית.

משאיות כמוקד חיכוך

הפיילוט שנערך נועד לשפר את תנועת רכבי השילוח וההפצה בעיר. הסיבה ברורה: משאיות אספקה לעסקים, בינוניות וגדולות, גורמות להפרעות תנועה הרבה מעבר לחלקן היחסי בסך כלי הרכב בעיר.

על פי נתוני עיריית תל אביב, בשנת 2020 נכנסו בכל יום לעיר כ-6,003 משאיות וכ-21,537 כלי רכב מסחריים. כאמור, מדובר באחוזים בודדים מסך כלי הרכב שנכנסים לעיר, אולם הצורך לעמוד על צירי התנועה המרכזיים למשך זמן הפריקה, בחלק מהמקרים תוך חסימת הנתיב, מייצר עשרות מוקדי חיכוך הפוגעים בזרימת התנועה, תורמים לזיהום האוויר ומסכנים את הולכי הרכב ונהגי הרכבים הפרטיים בהיבטים של נראות ובטיחות.

0.5% מסך התנועה: משאיות כבדות

ההפחתה המתוכננת של כניסת כלי רכב כבדים ומסחריים לשכונת אשכול היא משמעותית ומשתלבת עם תפישת התחבורה הכוללת ברובע.

המתחם מתוכנן כמוטה הולכי רגל, אופניים ותחבורה ציבורית. רחובות המתחם מתוכננים עם מדרכות רחבות, במיוחד באזור קולונדות מסחריות כדי לעודד הליכה. מערכת שבילי הליכה רחבה מתפרסת גם גם בשצ"פים ובשפ"פים, ושתי תחנות מטרו ישמשו את תושביה העתידיים של השכונה.

כזכור, שכונת אשכול מהווה חלק מרובע שדה דב והיא מתוכננת לאכלס כ-12,500 תושבים ומספר רב של עסקים מסוגים שונים. על פי תוכנית המתאר, נפחי התנועה החזויים בשכונת אשכול, בשני הרחובות המרכזיים, לוי אשכול ושי עגנון יסתכמו בכ-2,250 כלי רכב בשעות השיא.  95.8% מסך כלי הרכב יהיו פרטיים, 1.5% משאיות בינוניות, 0.5% משאיות כבדות, 1.2% אוטובוסים ו-1% אופנועים.

את הנתונים סיפקה חברת מ.ת.נ תנועה ותחבורה בהתבסס על ספירות תנועה שבוצעו בשנת 2019 ברחוב 2040 בצפון תל אביב ולאחר התאמות לאופי הרחובות בשדה דב.

המטרה: שיפור איכות החיים ברובע

"התכנון מיישם תפיסה אורבנית להפחתת מטרדים ולחץ תחבורתי, מניעת זיהומים ושחרור עומס תפעולי נגיש לטובת איכות חיים וסביבה בריאה יותר".  פירטה עיריית תל אביב יפו בנוגע לתפישה הלוגיסטית המפורטת במכרז.

"תשתיות התחבורה והחניה של הרובע וגם הרגולציה שיש בכוונת העירייה להחיל על סדרי התחבורה והחניה ברובע, מתוכננים באופן שיגביל תנועת רכבים כבדים וכן את אפשרויות הפריקה והטעינה בסמיכות לבתי העסק, וזאת בהסתמך על תפקוד איכותי ויעיל של המרכזים הלוגיסטיים השכונתיים".

המטרה המוצהרת של המהלך היא "לשיפור איכות החיים ברובע", הדגישה עיריית תל אביב והוסיפה: "שימוש במרלו"גים, כדוגמת מרלו"ג שדה דב, עשוי לשמש כחלופה יעילה לתהליך הקיים ולסייע בצמצום תנועת רכבי השילוח ברחובות העיר במקביל לשיפור השירות לחברות ההפצה והשילוח".

"כוונת העירייה היא שהפצת הסחורות ברחבי השכונה במתווה המתואר לעיל, תשפר את בטיחות משתמשי הדרך, הולכי הרגל, תצמצם מטרדי רעש, תפחית תנועה תפעולית כבדה, תקטין את זיהום האוויר, תשפר את איכות החיים, תחסוך בשטחי אחסון ובשטחים תפעוליים, תצמצמם את זמן וכמות המשלוחים לעסקים וללקוחות הקצה", סיכמה העירייה.

לקריאה נוספת: עיריית תל אביב מעמידה למכירה מגרש בבעלותה במתחם אשכול

The post תכנון לוגיסטי חדשני במתחם אשכול: פחות פקקים, פחות רעש, פחות זיהום אוויר appeared first on רובע שדה דב.

על פי הנתונים שפרסם אגף נכסי העירייה, שטח המגרש הוא 4,473 מ"ר וניתן להקים בו כ-18,000 מ״ר של שטחים עיקריים, מתוכם 12,705 מ"ר לתעסוקה, 1,750 מ"ר למסחר ו-3,780 מ"ר לאחסנה. לכך מתווספים עוד כ-12,000 מ"ר שטחי שירות.

מיקום מגרש 306 – בחלקו הדרומי של מתחם אשכול. על פי הנחיות הבינוי, הבנייה תתאפשר עד לגובה של 11 קומות, מתוכן, חמש קומות מרתף, וקומה אחת לפחות מתחת למפלס מי התהום, שדורשת עלויות בנייה גבוהות יותר. המרכז הלוגיסטי יוקם בקומת קרקע שגובהה האפשרי הוא עד תשעה מטרים, ובשתי קומות מרתף מתחתיה.

המרלו״ג יספק שירותים לכלל העסקים בשכונת אשכול ויוכל אף להעניק שירותים לעסקים מחוץ לשכונה. הצורך בהקמת מרלו״ג בשכונה מקורו בתפיסה לוגיסטית חדשה של עיריית תל אביב, שבמסגרתה יחולו הגבלות על תנועת רכבים כבדים ועל אפשרויות הפריקה והטעינה בסמיכות לבתי העסק ברובע החדש. על פי תוכנית המתאר ברובע שדה דב כולו מתוכננים כ-126 אלף מ"ר למסחר, ובמתחם אשכול לבדו כ-45 אלף מ"ר למסחר.

שווי המגרש: למעלה מ-100 מיליון שקלים

זכויות עיריית תל אביב-יפו בקרקעות מתחם אשכול מהוות 3.24% מכלל הזכויות במתחם, ולמעלה ממחציתן (1.73%) נמצאות במגרש 306 המוצע כעת למכירה.

משרד צ'רניאבסקי שמאות מקרקעין העריך בפברואר 2021 את שווי המגרש בכ-115 מיליון שקל על פי החלוקה הבאה:

• זכויות לשטחי מסחר – 38 מיליון שקלים, לפי 21,700 שקלים למ״ר;
• זכויות לשטחי תעסוקה – 66 מיליון שקלים, לפי 5,200 שקלים למ״ר;
• זכויות לשטחי לוגיסטיקה (מרלו״ג) – 19.7 מיליון שקלים, לפי 5,200 שקלים למ״ר;

שווי הזכויות הבסיסי של המגרש הוערך בכ-123.7 מיליון שקלים והשווי הסופי, לאחר הכפלה במקדם השימוש למסחר, תעסוקה ומלונאות ומקדם מי תהום, הוערך ב-115.7 מיליון שקלים. כאמור, נתונים אלו הם משנת 2021 וסביר להניח ששווי המגרש העדכני גבוה יותר.

המכרז ייסגר להצעות בסוף יוני 2024. מספר המציעים וגובה ההצעות יאפשרו לקבל אינדיקציה מעניינת לגבי אטרקטיביות שטחי הנדל״ן המסחרי ברובע החדש.

לקריאה נוספת: לא רק מגורים: מלונות, משרדים ואלפי עסקים יפתחו בשדה דב

The post עיריית תל אביב מעמידה למכירה מגרש בבעלותה במתחם אשכול appeared first on רובע שדה דב.

על פי ההסכם שנחתם עם העירייה היום (ג'), בית החולים יעתיק את פעילותו למבנה חדש שיספק מענה מתקדם לצרכים ההולכים וגדלים בתחומי השיקום במדינת ישראל, בייחוד על רקע מלחמת "חרבות ברזל" ואל מול אלפי הנפגעים, אשר מאות מהם נזקקים ויזדקקו לתהליכי שיקום ממושכים.

על פי התוכנית, בית החולים יעתיק את מקומו משכונת יד אליהו לטובת קמפוס חדש בחלקו הצפוני של מתחם אשכול ברובע שדה דב. המבנה החדש, בהיקף של כ-60 אלף מ״ר בנוי, ייבנה על שטח של 16 דונם ויכלול 12 מחלקות אשפוז. כמות המיטות תגדל בכ-100 מיטות, מ-356 כיום לכ-450 מיטות, בסטנדרט אשפוז גבוה.

בנוסף, יכלול בית החולים החדש מערך אמבולטורי גדול, בריכה הידרותרפית, מכון דימות, חממה למחקר ופיתוח, תא לחץ, חדרי ניתוח אמבולטוריים, שטחי מסחר ועוד. קומת המרתף אשר תשמש חניון בימים רגילים, תיועד למתחם אשפוז בזמן חירום.

הקמפוס השיקומי יוקם בשותפות עם קרן תל אביב על קרקע שהוקצתה לרעות ע"י עיריית תל אביב-יפו. השטח ההיסטורי שיפונה בשכונת יד אליהו ישמש את העירייה לטובת פיתוח עירוני ומבני ציבור לרווחת הקהילה ותושבי השכונה.

עלות הפרויקט: כ-850 מיליון שקלים

לפי ההערכות, הפרויקט צפוי להסתיים בעוד 7 שנים. עם אישור התוכנית, יוצאים בית החולים וקרן תל אביב לגיוס תרומות לטובת מימון הפרויקט שעלותו מוערכת בכ-850 מיליון שקלים. מתוכם, כ-200 מיליון שקלים מעיריית תל אביב-יפו, כ-250 מיליון שקלים מהשתתפות המדינה, כ-40 מיליון שקלים משיתופי פעולה מסחריים ומימון עצמי וכ-360 מיליון שקלים מתרומות שיגויסו לטובת הפרויקט.

התכנון: מתחם ירוק חסכוני באנרגיה

את הפרויקט מוביל משרד האדריכלים יסקי-מור-סיון. הקמפוס העתידי, בו ישולב גם מבנה מגורים ציבורי לאוכלוסיות הזכאיות לסיוע ותמיכה בדיור, יוקם כמתחם ירוק החוסך באנרגיה ובעלויות תפעול, עם תאורה שתנצל באופן מיטבי את השימוש באור טבעי, פינוי אשפה וכביסה בעזרת מערכת פניאומטית מתקדמת, ריאות ירוקות כמו פטיו פנימי ירוק וגגות ירוקים ועוד.

רעות תל אביב הינו בית חולים אוניברסיטאי, הפועל כבר מעל 60 שנה ומסונף לפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. בית החולים מוכר להתמחות ברפואת שיקום, גריאטריה ושיכוך כאב ועוסק בהכשרה והוראה אקדמית לסטודנטים לרפואה, סיעוד ומקצועות הבריאות. כן פועל בבית החולים מכון למחקר ופיתוח העובד בשיתוף פעולה עם מוסדות להשכלה גבוהה וחברות היי טק.

ראש עיריית תל אביב-יפו ויו"ר קרן תל אביב, רון חולדאי: "חיזוק מערך השיקום הרפואי יהווה אתגר מרכזי לישראל בשנים הבאות, בין היתר לאור אירועי 7 באוקטובר, מלחמת חרבות ברזל, ולצערנו, הנפגעים הרבים בגוף ובנפש. לעמותת רעות ולמרכז השיקומי רעות יש תפקיד מרכזי וחשוב בהיבט הזה. אני מברך על כך שכחלק מהתכנון העתידי לעיר הקצנו מגרש שעליו ייבנה בשנים הקרובות קמפוס חדש וגדול יותר לבית החולים, כזה שיאפשר לו להרחיב את פעילותו ויצעיד אותו עמוק אל תוך המאה ה-21.
אנחנו גאים בשיתוף הפעולה הרחב והעמוק שיש לנו לאורך שנים עם עמותת 'רעות' ונעמוד לצדה בכל דרך שנוכל. אנחנו בעירייה נמשיך להשקיע ולפתח מענים שישרתו את תושבי העיר, המטרופולין והמדינה".

מנכ"לית קרן תל אביב, ד"ר הלה אורן: "אנחנו גאים להיות שותפים בהקמת קמפוס חדש ומתקדם, אשר יהווה מרכז עבור מטופלים מכל רחבי הארץ. ההזדמנות לקחת חלק משמעותי בפיתוח האורבני במתחם החדש ברובע שדה דב, הכולל מרחבים ציבוריים רבים, זו עירוניות במיטבה, העומדת בקנה מידה עם ערכי הקרן".

מנכ"ל עמותת רעות, עידו שריר: "שיתוף הפעולה המצויין מזה עשרות שנים של 'רעות' עם עיריית תל אביב יפו נושא כעת פרי ביצירת בית חולים שיקומי מהמתקדמים בארץ למטופלים מכל הארץ שיזכו לתנאי אשפוז מהטובים בישראל ולדיירים נזקקים שאנו רואים חשיבות רבה בדאגה לצרכיהם".

The post קמפוס חדש לבית החולים השיקומי רעות תל אביב ייבנה ברובע שדה דב appeared first on רובע שדה דב.

750 הדונמים של שדה דב בו ייבנה הרובע החדש, הם חלק ממרחב גדול, אזור ששימש בעברו כאחד ממוקדי התשתיות המרכזיות והחשובות של העיר העברית והישוב היהודי בארץ.

בשטח מצומצם יחסית, הוקמו תוך עשור אחד בלבד, בשנות ה-30 של המאה ה-20 נמל התעופה שדה דב (1938), תחנת הכוח רדינג (1938), נמל תל אביב-הנמל העברי הראשון (1938), המגדלור (1935) ומרכז הירידים הבינלאומי (1932). לכל אחד מהאתרים הללו היסטוריה עשירה, מורשת מפוארת וייחוד.

תכנון בריטי ועבודה עברית

"אי אפשר להתעלם מהקשר בין המקומות האלה שנבנו בחצי האי הירקוני, בצפון תל אביב", מאשרת תמר טוכלר, סמנכ"לית המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. "הקשר ביניהם גם תרם להתפתחותם. לדוגמה, יריד המזרח היה היריד השישי בחשיבותו בעולם, הגיעו אליו 600 אלף איש מרחבי העולם עוד לפני הקמת המדינה. ניתן להשוות אותו ליריד שבמסגרתו בנו את מגדל האייפל או את המגדל בסיאטל. החשיבות שלו היתה עצומה.

"המרחב הזה היה אמור לקלוט ירידים נוספים בהמשך וכחלק מהתפישה של התפתחות ופעילות בצפון העיר, הבריטים בנו גם את שדה התעופה".

טוכלר מציינת כי המורשת של האזור הזה אינה מסתכמת רק בתוכניות שקודמו על ידי הבריטים, ומדגישה גם את חלקו של היישוב היהודי. "היועצים והמהנדסים של הבריטים היו יהודים וחלק מהפרויקטים נבנו על ידי פועלי תל אביב, וחברות 'רסקו' ו'סולל בונה'. זה חלק מהמורשת של התפתחות הישוב בארץ ובנייה לאומית".

מגדל הפיקוח: מאפיין ערכי ומשמעותי

בחלוף השנים חלו שינויים משמעותיים באזור הצפון תל אביבי המרוחק. בנייני המגורים הקיפו את התשתיות התעשיות ששירתו את האזור ושכונות חדשות קמו באזור שפעם היה "קצה העיר'. מה נותר כשריד לעבר המפואר וההיסטורי במתחם ומדוע בכלל חשוב לשמר מבנים היסטוריים? מומחים מסכימים כי מטרת השימור היא ליצור סביבת מגורים עשירה ואיכותית יותר לתושבים. סביבה שמעניקה מקום גם לאזכורים ושכבות מהעבר, מעניקה למקום אופי ייחודי ועוזרת לאנשים למצב את עצמם בסביבה, ביחס למקום ולזמן. השימור מהווה מעין גשר שעוזר לייצר חיבור בין הרקמה החברתית העכשווית, עם המורשת שקדמה לה.

בפברואר 2020 הושלם פינוי שדה דב והמבנה היחיד שנותר על כנו בשטח הוא מגדל הפיקוח, שהוכרז מבנה לשימור ויישאר כשטח ציבורי בשכונת המגורים העתידית שתוקם במקום. מגדל פיקוח זה נבנה בשנת 2,000 במקומו של מגדל הפיקוח הנמוך שהתקשה למלא את תפקידו לאור צמיחתם של בנייני המגורים הסמוכים לגובה. מחווה אדריכלית נוספת בתכנון הרובע החדש ניתן למסלול ההמראה והנחיתה, שבמיקומו יקום פארק המסלול – פארק רובעי המשמר את תוואי מסלול הנחיתה בשדה התעופה. הבינוי בתוכנית הוא משני צדדיו של הפארק ובצמוד לפארק מרוכזים מרבית מבני הציבור.

"לצערי, בשדה דב נותרו שני מאפיינים בלבד, מגדל הפיקוח ומסלול ההמראה והנחיתה שהוסב לפארק הליכה. עם זאת, מגדל הפיקוח הוא מאפיין ערכי ומשמעותי של שדה התעופה", מסבירה טוכלר.

ההאנגר של רוטנברג

מבנה נוסף שנותר ללא פגע הוא האנגר למטוסים ששימש את מטוסו של פנחס רוטנברג, ממקימי תחנת הכוח רדינג והיוזמים להקמת שדה התעופה, אולם ההאנגר אינו מצוי בתחומו המוניציפלי של שדה דב, כי אם בקצה אזור הרדינג. המבנה טרם הוכרז לשימור, ובימים אלה בוחנים בעיריית תל אביב-יפן את האפשרויות השונות להפיכתו למבנה ציבורי שימש את הקהל הרחב. גם השימוש העתידי של מגדל הפיקוח שנותר על כנו, טרם הוחלט, אולם התפישה העקרונית המנחה היא להפוך את המבנה למקום פעיל, ציבורי, שיעניק אופי לשכונה החדשה ויחבר את התושבים החדשים לערכים ההיסטוריים של המקום.

ממגדלור לבית קפה

שימור מגדל הפיקוח בשדה דב, אינו מתבצע בחלל ריק. למעשה, תפישת השימור השלטת, כפי שבאה לידי ביטוי בשימור מבנה המגדלור ההיסטורי בנמל תל אביב, לפני מספר שנים, היא לראותו כחלק ממארג גדול יותר, הכולל גם את שימור תחנת הכוח רדינג.

המגדלור בנמל תל אביב (או "מגדלור רידינג") ממוקם בחוף שעל יד תחנת הכוח רדינג בצמוד לתל כודאדי שעל שפך הירקון. המגדלור הוקם על ידי הבריטים במטרה להזהיר אוניות המתקרבות לחוף מפני שרטונים וכיום משמש כבית קפה וכמקום מפגש לציבור.

"אחד הנושאים החמים בעולם הוא הוא מורשת תעשייתית. בשלוש השנים האחרונות גם אנחנו מתעסקים עם זה מאוד חזק. הכוונה לשימור ושימוש מחודש של מתקנים חקלאיים, מפעלים, תחנות רכבת, שדות תעופה, בסיסי צבא וכדומה. אין ספק שיש פוטנציאל גדול לשימור ושיפוץ תחנת הכוח רדינג, כחלק מהמרחב של חצי האי הירקוני", מסבירה טוכלר ומציינת כי מתקיימים דיונים עם עיריית תל אביב יפו ועם חברת החשמל בנושא.

"הניסיון הוא למקסם את מה שאתה יכול במרחב, אבל לפעמים מה שמוביל את הפרויקט הוא החזון. במקרה שלנו, אפשר לדבר על חזון הטיילת הגדולה, שמגיעה משדה דב עד לרדינג וממשיכה גם למגדלור בנמל תל אביב", מפרטת טוכלר. טיילת זו תיצור הלכה למעשה רצף הליכתי מהרצליה ועד בת-ים.

מקצה העיר למרכזה

"הייתי שמחה אם היינו מצליחים לשמר מבנים נוספים בשדה דב כמו מחסן גדול שהיה שם, אבל בסופו של דבר, האלמנט המשקף של המרחב הזה, מגדל הפיקוח, נשמר, וזה מה שחשוב".

טוכלר מסכמת ואומרת שהמבנים, ששכנו בקצה העיר, כמעט בבדידות מזהרת, מסמלים לכולנו לא רק את סיפור התפתחותה של העיר תל אביב, כי אם את התפתחותה של האומה העברית, ואת הרצון העז ליצור, לבנות, לקדם ולפתח. ערכים שבאים לידי ביטוי בהלך הרוח הציבורי גם כיום, כמעט מאה שלמה אחרי.

The post עבר ועתיד בשדה דב: פארק מסלול הטיסה ומגדל פיקוח בלב השכונה appeared first on רובע שדה דב.