נתחיל בהתחלה: הרעיון להקמת הקמת שדה התעופה נהגה עוד בשנות השלושים על ידי מאיר דיזינגוף וישראל רוקח, ראשי העיר תל אביב וסגנם דב הוז. הדחיפה להקמת השדה ניתנה בעקבות המרד הערבי שפרץ בשנים 1939-1936. הבריטים, ששלטו בארץ, קיבלו את הטיעון הביטחוני שהציג דב הוז לפיו המאורעות גרמו לניתוק דרכי הים והיבשה וכי יש צורך בדרכי קישור אוויריים, והעניקו רישיון זמני להקמת השדה.

1940-1938

שדה דב הוקם בשנת 1938 ונקרא בתחילת דרכו "שדה תל אביב". נמל התעופה שנחנך ב-23 בספטמבר הוקם לבסוף ביוזמתו של פנחס רוטנברג, הנחשב למייסד חברת החשמל לישראל. מטרת השדה, לתפישתו של רוטנברג, היתה להעניק שירות משלים לתחנת הכוח רדינג, שנחנכה גם היא באותה שנה. תחנת הכוח הוקמה כמענה לבעיה שהטרידה את היישוב היהודי בארץ, שסבל מפגיעות חוזרות בעמודי החשמל בתקופת המרד הערבי בין השנים 1939-1936. רוטנברג סבר כי הקמת שדה תעופה בסמוך לתחנת הכוח תעזור לתפעול השוטף, להובלת חומרים נדרשים ולסיורים. השלטונות הבריטיים אישרו את הקמת השדה בשל החשש לניתוק תל אביב בתקופת המאורעות של המרד הערבי. השדה הוקם במטרה לקדם את התעופה האזרחית והופעל ע"י חברת "נתיבי אויר לא"י".

1947 – 1950

עם הכרזת האו"ם על תוכנית החלוקה הפך שדה דב לבסיס המרכזי של הזרוע האווירית של ארגון ההגנה, ושימש את הישוב היהודי למטרות צבאיות. לאחר קום המדינה עבר ניהול השדה לידי משרד התחבורה וחזר לשרת בהתאם לייעודו המקורי, חברות תעופה אזרחיות, רובן חברות זרות.

אחד מרגעי ההיסטוריה הבלתי נשכחים של העיר תל אביב ושל השדה הצמוד לה, הוא הפגזת שדה התעופה שאירעה במאי 1948. מטוס של חברת אייר פראנס הצרפתית נפגע מהפצצת ארבעה מטוסים מצריים. בהתקפה נהרגו חמישה אנשים ונפצעו תשעה. בעקבות ההתקפה עצרו החברות הזרות את פעילותן בשדה ושבו לפעול רק עם הקמתה של מדינת ישראל וביסוס שלטונה. בשנת 1948 שונה שמו הרשמי של נמל התעופה ל"שדה דב הוז" על שמו דב הוז, סגן ראש העיר תל אביב, מבכירי ארגון "ההגנה", ממייסדי חברת "אווירון" ומחלוצי הטיס בארץ, שנהרג בתאונת דרכים בשנת 1940.

1959

בשנה זו החל לפעול בשדה, לצד חברות התעופה האזרחיות, גם חיל האוויר הישראלי (כנף 15). לבסיס הטיסה הצבאי הוקצו כ-800 דונם מתוך שטחו הכולל של השדה שהשתרע על שטח של כ-1,300 דונם. חיל האוויר פעל ברציפות בשדה דב עד להפסקת הטיסות ב-1 ביולי 2019. בפברואר 2020 פינה משרד הביטחון את שדה דב, בהתאם להחלטת הממשלה.

1960 ואילך

בשנות ה-60 של המאה העשרים החלה ארקיע להפעיל קו תעופה סדיר משדה דב לאילת. עם השנים הפכה ארקיע למפעילה משמעותית בשדה, ולצידה החלו לפעול חברות אזרחיות נוספות.

לצד עיבוי הפעילות בשדה, התקיימו בשנות השישים דיונים ראשונים בנושא פינוי שדה התעופה. הנמל בבעלות עיריית תל אביב ורשות מקרקעי ישראל הפריע, כך לדברי מתנגדיו, לרצף ההתפתחות של העיר תל אביב צפונה. בשנות ה- 70' אף פורסם מכרז להעתקת שדה התעופה לאי בים, רעיון שהעלה גם ראש עיריית תל אביב הנוכחי, רון חולדאי כשהחלו לרקום עור וגידים התהליכים לסגירת השדה. המכרז משנות ה-70' נגנז וגם ההצעה של חולדאי לא צלחה בסופו של דבר.

שנות ה-2000

בתחילת שנות האלפיים נבנה בשדה דב מגדל פיקוח חדש בתכנונו של אדריכל אריה שילה. המגדל החדש העניק לפקחי הטיסה ראות טובה יותר מבעד למגדלים המגורים שצמחו במהלך השנים בקרבת השדה.

הפעילות הענפה בשדה דב העניקה לתושבי אילת והדרום דרך הגעה מהירה וזריזה למרכז והשדה הפך ברבות הימים גם לשער יציאה לחו"ל לרבבות ישראלים.

בפברואר 2012 קיבלה הממשלה את ההחלטה לסגור את שדה התעופה ולפנותו לטובת הקמת מתחמי מגורים. הסגירה בפועל אירעה רק 8 שנים מאוחר יותר בפברואר 2020.

סגירתו של השדה, לוותה במאבק ארוך שניהלו תושבי הדרום ובראשם ראש עיריית אילת דאז, מאיר יצחק הלוי, ונידונה אינספור פעמים בדיוני הממשלה ואף הגיעה לפתחו של בג"צ שדחה את סגירת השדה בשנתיים.

מאיר יצחק הלוי, אמר לאור פסיקת בג"צ כי "פסיקת בית המשפט מהווה חלון הזדמנויות עבור הממשלה לעשות את הדבר הנכון. פינוי שדה דב, ללא הקמת חלופות אמיתיות, מהווה לא רק יריקה בפרצופם של תושבי אילת, שינותקו ממרכז הארץ, אלא גם מעשה חלם. קודם הורסים, ואחרי שמאוחר מדי – מתפלאים, מצטדקים ומנסים לתקן. אני קורא לממשלת ישראל – עוד לא מאוחר מדי. הסמכות היא בידכם. אל תפקירו את תושבי אילת. מאחורי פינוי שדה דב ישנם אנשים – אילתים, צעירים ומבוגרים, חולים וסטודנטים, רופאים ומרצים – כולם יסבלו. האחריות היא עליכם“.

מגדל הפיקוח – שריד אחרון

בפברואר 2020 פונה שדה דב סופית, זאת לאחר שנדחו כל ההתנגדויות ובעקבות הכרעתו הסופית של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו. בשנת 2021 פורסמו מרכזים ראשונים ליזמים עבור בנייה למגורים ובשנת 2022 החלו בשטח עבודות הפיתוח. שריד יחיד שנותר עומד לשדה התעופה הוא מגדל הפיקוח שהוחלט לשמרו ולשלבו ברובע החדש כתזכורת היסטורית ל-82 שנים של פעילות תעופתית באזור.

The post 81 שנות היסטוריה: נפרדים לשלום משדה דב appeared first on רובע שדה דב.