לאחר פינויו של שדה דב, נעתרה עיריית תל אביב לבקשת התושבים וסללה שני שבילים זמניים החוצים את שטח הרובע ומאפשרים גישה רגלית או רכובה אל החוף. השבילים ממוקמים מול רחוב מארק שאגאל, ומול גן יצחק בשביס זינגר בשכונת נופי ים וכיום ברוב הזמן רק אחד מהם פתוח.

כעת מתנהלות בשטח מתחם אשכול עבודות לסלילת דרך חדשה. על פי הערכות, השדרה הראשונה של הרובע תיפתח לציבור בעוד כשנתיים. השדרה תאפשר לתושבי שכונת למד גישה ישירה אל החוף, בחלקו הדרומי של הרובע. בניגוד לשני השבילים הזמניים, השדרה החדשה במתחם אשכול תיבנה בתצורתה הסופית, ותהיה מוכנה טרם הגעת התושבים הראשונים של הרובע.

שמירה על נגישות הים לתושבים

"התכנון התב״עי של שדה דב כולל מספר דרכי רוחב ממזרח למערב שאחת המטרות שלהן היא להכניס את הבריזה של הים אל תושבי שדה דב והשכונות שממזרח לו. עם זאת, שדה דב כיום, וגם בשנים הקרובות, הוא אתר עבודה אחד ענקי. ידענו את זה כבר לפני ארבע שנים, בזמן שפינו אותו, לכן יצרנו שני שבילים לים בצפון הרובע", מסביר גיא גודלניק, מנהל יחידת פרויקטים משולבים בעיריית תל אביב.

"אלו שבילים זמניים לרווחת הציבור, לרווחת תושבי נופי ים שיוכלו לעבור בבטחה בשטח העבודות אל הים", מבהיר גודלניק לגבי הדרכים שנסללו בצפון הרובע. עוד הוא מציין כי העירייה סללה שני שבילים במטרה לשמור דרך קבע על הנגישות לים. "אם שביל אחד סגור בגלל עבודות, השני פתוח. כך תמיד יישאר שביל פתוח לרווחת הציבור". גודלניק מדגיש כי: "ההתחייבות לשמירה על נתיב פתוח לים מעוגנת גם בחוזים עם נת”ע, החברה שמבצעת את עבודות הקו הירוק, כך שלא ייווצר מצב ששני השבילים ייסגרו במקביל בזמן העבודות".

היחידה, שבראשה הוא עומד, אחראית על פיתוח התב״ע. בשדה דב לדוגמה, עוסק גודלניק בהנחת התשתיות למערך פינוי האשפה הפניאומטי שישרת את תושבי הרובע, על בניית אזור ניקוז חדש לים, בסמוך לסי אנד סאן, הנחת תשתיות לרשת החשמל ברובע ומשימות מיוחדות, כמו פרויקט מיחזור מים אפורים שיתבצע לראשונה בארץ בקנה מידה ענק של 2,000 יחידות דיור.

משימה מרכזית נוספת שמעסיקה אותו כעת היא הנגשת הים לשכונות המזרחיות לשדה דב. רצועת החוף של הרובע משתרעת על פני קרוב לשני קילומטרים: חלקה הצפוני הוא חוף תל ברוך, חוף מוסדר הכולל סוכת מציל, מסעדה וחניון, ואילו חלקה הדרומי הוא רצועת חוף המשתרעת עד למעגנת רדינג ומוכרת בשם "החוף הסודי".

פתרונות חדשים לתושבי שכונת למד

לא רק תושבי שכונת נופי ים יוצאים נשכרים מהנגישות הגבוהה לים, כעת גם תושבי שכונת למד יקבלו נתיב בטוח אל הים שיחצה דרך אתר הבנייה. הדרך אותה סוללים מצויה מול מרכזה של שכונת למד, יוצאת מערבה מלוי אשכול, מעט דרומית לפינה עם רחוב 2389 ומוכרת כרגע בשם הזמני – שדרה מספר 3.

"קיבלנו הרבה פניות של תושבים משכונת למד בנושא הזה", מודה גודלניק. "בעבר, סירבנו בתוקף. אמרנו שזה לא יכול לעבוד בגלל העבודות על הקו הירוק, אבל עכשיו זה מתאפשר. "בימים אלו אנחנו מפתחים את תב"ע שכונת אשכול, זה המתחם היחיד כרגע בשדה דב שמאושר לבנייה. במתחם הזה נמצאת שדרה 3  – שהיא הרחוב הרוחבי הכי צפוני בתב"ע של אשכול, ברחוב בו נמצא מגדל הפיקוח. אנחנו צופים ששדרה 3 תפתח לציבור סמוך לסוף שנת 2026".

גודלניק מודה שהעבודות על שדרה 3, שתעניק לתושבי למד נגישות קלה לים בקיץ 2027, נועדה גם לשמור על אתר העבודות בשדה דב סטרילי. "אני לא רוצה שאנשים יסתובבו לי באזור שבו עובדים היזמים. שדרה 3 תהיה פתוחה לציבור כרחוב עירוני לכל דבר. יתר הרחובות של תב"ע אשכול יישארו סגורים".

ספסלי ישיבה, שביל אופניים ומפרצי חניה

שדרה 3 לים היא אחת מהשדרות המרכזיות במתחם אשכול. רוחב השדרה הוא 35 מטרים והיא כוללת שני נתיבי נסיעה בכל כיוון ומפרצי חניה לטובת הנהגים. שדרת עצים במרכז השדרה תפריד בין כיווני הנסיעה. לטובת הולכי הרגל, רוכבי האופניים ומשתמשי התחב"צ יותקנו שבילי אופניים ותחנות אוטובוס משני צידי הרחוב.

הולכי הרגל יצעדו במדרכה רחבה מאוד, שתהיה מוצלת בחלקה תחת קולונדות הבניינים שיכללו גם חזיתות מסחריות. כאמור, השדרה נבנית כיום בתצורתה הסופית והיא תכלול גם ריהוט רחוב לטובת משתמשי הדרך בדרכם אל הים.

עם זאת, בסוף שדרה 3 ליד הים, לא ימתין למבקרים חניון. גודלניק מסביר: "זה מיועד לדרופ-אפים בלבד, תבוא ותוריד את הנוסעים או תגיע עם אופניים לים. גם בעתיד לא יהיה שם חניון".

גודלניק מסביר מדוע סוללים את הדרך בתצורתה הסופית ובהשקעה תקציבית גדולה ולא בוחרים לפתח דרך זמנית, כפי שבוצע עבור תושבי נוף ים: "אנחנו רוצים שהציבור יתחיל ליהנות כמה שיותר מוקדם. זו החלטה עירונית, זו המדיניות הקיימת, להנגיש כמה שיותר שטחים לציבור. שדרה מספר 3 תהיה מוכנה עוד לפני האכלוס והתושבים הראשונים".

האם במסגרת פתיחת הדרך לים בעוד כשנה, ייפתח גם מגדל הפיקוח לציבור?

"לא. המגדל סגור לציבור עד שתתקבל החלטה מה עושים בו. העבודות במגדל שאנחנו נבצע הן לא של שימור, אלא רק עבודות חיזוק. אני מאוד מקווה שהעבודות על השדרה אכן יסתיימו בעוד שנה עד סוף שנת 2026, אני יודע שמצטטים אותי פה".

האם נותרה שכונה מזרחית לשדה דב שלא מחוברת לים?

"לא, אני חושב שזה ייתן מענה ממש יפה לכולם".

לקריאה נוספת: המשאב היקר ביותר של רובע שדה דב: שני קילומטרים של רצועת חוף

The post שדרה חדשה בשדה דב תאפשר גישה לים לתושבי שכונת למד והאזור appeared first on רובע שדה דב.

חזית מסחרית פעילה ותחנת רכבת קלה

האתגר הראשון שעמד בפני המתכננים היה צורתו הייחודית של המגרש. "זה מגרש מאוד מיוחד מבחינת הגאומטריה שלו", אומר האדריכל אדר אופנהיים, שותף מייסד במשרד גריל-אופנהיים אדריכלים, האחראי על תכנון בית הספר. "מצידו המזרחי הוא גובל בשכונת נופי ים, שבנויה במעין מעוינים, ומצידו המערבי הוא גובל ברחוב אבן גבירול העתידי, שהוא ישר. כך שהמגרש שנוצר הוא בעל צורה מאוד לא רגולרית".

"בית הספר תוכנן כך שיתאים למרחב האורבני שבו הוא נמצא", נמסר ממחלקת בינוי ופיתוח של מוסדות החינוך בעיריית תל אביב-יפו. "המבנה ממוקם על המשך אבן גבירול, בסמוך לתחנת הקו הירוק של הרכבת הקלה. מיקום התחנה השפיע על מיקום הכניסה לבית הספר, שתוכננה בסמיכות אליו ותאפשר נגישות מרבית.

"בתכנון נלקח בחשבון המיקום הייחודי והוא נבנה בקו 0 לרחוב על מנת לייצר דופן אורבנית עם חזית פעילה. כלפי הרחוב מתוכננת חזית מסחרית עם חנויות וקולונדה (שדרת עמודים), בדומה לתכנון של אבן גבירול. החנויות מופרדות באופן מוחלט ממבנה בית הספר כפי שמתחייב בדרישות הבטיחות".

שטחי החוץ: בתוך המבנים

בית הספר כולל שש שכבות לימוד – ז' עד י"ב, כאשר בכל שכבה 7 כיתות וכיתת חינוך מיוחד. בתפוסה מלאה, הוא צפוי להכיל כ-1,600 תלמידים. אחד האתגרים הגדולים ביותר של המתכננים היה להכיל את הפיתוח והמתקנים הנדרשים לכמות תלמידים גדולה כל כך, בשטח מוגבל. "שטח המגרש הוא כ-10 דונם והמבנה בן 5 קומות, כך שמדובר על בנייה קומפקטית ולגובה", נמסר מהעירייה.

מתחם בית הספר כולל שלושה מבנים, באחד מהם ממוקמת חטיבת הביניים, בשני ממוקם התיכון ובשלישי אולם ספורט וחדרי מעבדות. בשל היקף השטחים הבנויים הגדול, נדרשו האדריכלים למצוא פתרונות יצירתיים וחדשניים להרחבת שטחי החוץ, ועשו זאת על ידי יצירת שטחי חוץ חדשים בתוך המבנים עצמם.

"המבנים של החטיבה והתיכון בנויים בצורת ח', כאשר כל קומה מיועדת לשכבת לימודים אחרת. במרכז ה-ח' של כל קומה ישנה מרפסת פתוחה מאוד גדולה, המתפרסת על שטח של 200-300 מ"ר ומהווה למעשה את החצר של אותה שכבה. כלומר, מעבר לשטחי החצר שנמצאים בקומת הקרקע, כל שכבה חובקת חצר נוספת, פרטית ואינטימית יותר", מסביר אופנהיים.

"בנוסף לגרמי המדרגות שנמצאים בתוך הבניין ומחברים בין הקומות", הוא ממשיך, "גם המרפסות עצמן מחוברות זו לזו באמצעות מערכת מדרגות חיצונית. למעשה, רצינו לייצר כאן סוג של מערכת תנועה אלטרנטיבית לתלמידים, שאמנם אין להם חצר ענקית בצמוד לכיתה, כי הם נמצאים, לצורך הדוגמה, בקומה רביעית, אבל יש להם מרפסת מאוד גדולה שמחוברת במערכת של מדרגות עד לקרקע".

"למרפסות השכבתיות יש חשיבות במיוחד במבני חינוך גבוהים", הוסיפו נציגי העירייה, "הן נותנות מענה גם בהפסקות וגם ללמידה חוץ כיתתית צמודה לכיתות, ומייתרות את הצורך לעלות ולרדת בכל הפסקה".

מרחבי לימוד מגוונים ומשתנים

בהתאם למגמה הארצית והעירונית, כיתות בית הספר הן כיתות "שקופות", אשר הקיר המחבר בינן לבין המסדרון מורכב כולו מחלונות זכוכית. החללים החוץ-כיתתיים בכל קומה מרוהטים בריהוט נייד הניתן לסידור בתצורות הושבה שונות. הדבר מייצר גמישות רבה, מאפשר למורים לערוך סוגים שונים של מפגשים ולהתאים את ההושבה למספר המשתתפים, לאופי הפעילות ולמטרתה.

בנוסף לכיתות האם ולחללי הלימוד החוץ כיתתיים, מבני בית הספר כוללים מגוון מרחבי לימוד בגדלים שונים ולצרכים שונים, בהם חדרי עזר קטנים ובינוניים, חדרי טכנולוגיה, חדרי מחשבים, חדרי מעבדות וחדרי פרויקטים.

מגרש כדורגל על הגג

על פי תקנות משרד החינוך, בית ספר בסדר גודל כזה צריך לכלול אולם ספורט סגור, מגרש ספורט חיצוני משולב, המורכב משני מגרשי כדורסל צמודים שמהווים יחד מגרש כדורגל גדול, וכן מגרש כדורגל חיצוני נוסף, קטן יותר. אולם הספורט נבנה בבניין השלישי, לצד חדרי המעבדות, המגרש הגדול מוקם בחצר שבקומת הקרקע, ואת מגרש הכדורגל הנוסף החליטו האדריכלים למקם לא אחרת מאשר על הגג.

"ככל שהעיר הולכת ומצטמצמת אנחנו נדרשים לבנות מבני ציבור יותר ויותר צפופים, ועם זאת אנחנו לא רוצים לפגוע באיכות המבנים או לגרוע מהמתקנים שהתלמידים אמורים לקבל", מסביר אופנהיים. "לכן, אין שטח שהוא לא מנוצל. ניצלנו את המרפסות לטובת חצרות נוספים, ואת הגג של בניין החטיבה ניצלנו לטובת מגרש הכדורגל הנוסף".

בתכנון נלקחו בחשבון כל המשמעויות הנלוות, החל משיקולי בטיחות והצללה וכלה בתרחישי "מה עושים אם הכדור עף מהמגרש": המגרש מקורה בבדים המייצרים הצללה נאותה, ומוקף ברשת שקופה למניעת נפילת כדורים. מצדדיו מוקף המגרש בחיפוי של רפפות אלומיניום ורטיקליות, אשר מבטיחות את בטיחות השימוש בו מבלי לחסום את האוויר ואת הנוף.

חניון אופניים במקום חניון לכלי רכב

לאחר שעות הפעילות של בית הספר, יעמדו לרשות תושבי השכונה אולם הספורט והאודיטוריום בן 350 מקומות. "הכוונה היא שהמבנים לא יעמדו כמו 'פיל לבן' בשעות אחר הצהריים והערב אלא יהיו פעילים וזמינים לשימוש הקהילה והסביבה", אומר אופנהיים, "לכן דאגנו לייצר אליהם כניסות לא רק מתוך בית הספר אלא גם ישירות מהרחוב".

בעבר, הביעו תושבי נוף ים התנגדות להקמת בית הספר, בין היתר בטענה שהקמתו במיקום זה תוביל לעומסי תנועה כבדים ולסכנה תעבורתית. העירייה טענה אז שההגעה לבית הספר תיעשה בעיקר על ידי הליכה, רכיבה באופניים ותחבורה ציבורית.

כיום, ניתן לראות כי תכנון בית הספר עולה בקנה אחד עם החזון התכנוני של רובע שדה דב, אשר כחלק מהמגמה העירונית מבקש לעודד את השימוש בתחבורה ציבורית ובאמצעי תחבורה "רכים" ולצמצם את השימוש ברכבים. אמצעי ההגעה לבית הספר כוללים כמובן את תחנת הרכבת הקלה הסמוכה, וכן רשת שבילים אופניים המחברת את בית הספר לשכונות הסמוכות.

"מתוך חשיבה על תיעדוף ההגעה בתחבורה ציבורית ואופניים", נמסר מהעירייה, "תוכנן ובוצע כאן פתרון ייחודי של הקמת חניון אופניים תת קרקעי, לכ-300 זוגות אופניים, לטובת התלמידים והמורים". חניון לכלי רכב, לעומת זאת, לא קיים בבית הספר, אלא רק חניון טכני תפעולי.

ללמוד עם נוף לים

דבר מרכזי נוסף שנלקח בחשבון בתכנון בית הספר הוא תנאי העבודה של המורים. "עיריית תל אביב-יפו בונה חדרי מורים גדולים יותר מהפרוגרמה הסטנדרטית של משרד החינוך בכל מבני החינוך החדשים. בפרויקט הזה נבנו מרפסות בצמוד לחדרי המורים, חדרי שהייה ועבודה למורים ממוקמים גם הם בקומות העליונות לנוחיותם".

חדרי המורים גם כוללים מטבחונים מצוידים ברמה גבוהה, "כמעט כמו בחברות הייטק", כפי שמגדיר זאת אופנהיים. לכל חדר מורים צמודה מרפסת הצופה לאבן גבירול ואל אחד היתרונות הגדולים של בית הספר, גם אם לזמן מוגבל – הנוף לים.

"הקרבה לים היא משהו שנלקח בחשבון, כמובן, ממגוון בחינות, בהן גם בעיצוב הפנים ובבחירת הצבעוניות", אומר אופנהיים. "מעבר לכך, כמובן שכל המרפסות השכבתיות פונות מערבה, הכול מופנה ומתייחס לים, וכרגע מכל כיתה ומכל חדר יש נוף באמת מטורף. זה אמנם לא יימשך לנצח, כי רובע שדה דב ייבנה ממערב לבית הספר, אבל בינתיים יש כמה שנים ליהנות מזה".

לקריאה נוספת: אושרה תוכנית להקמת קומפלקס חינוך וקהילה במתחם אשכול

The post חלון לים התיכון: בית הספר החדש ״עמוס עוז״ ישרת גם את תלמידי שדה דב appeared first on רובע שדה דב.

הגשר החדש הינו גשר להולכי רגל ורוכבי אופניים, וייעודו לחבר, דרך רחוב יובל נאמן, בין שכונת ל' החדשה ושכונת נופי ים הנושקות לרובע שדה דב. כמו-כן, יעניק הגשר לתושבי השכונות גישה נוחה לאזורי המסחר ברחוב איינשטיין ובעתיד לתחנת הרכבת הקלה של הקו הירוק, המתוכננת בסמוך לו. הנפת חלקו המזרחי של הגשר מתוכננת במהלך חודש יוני.

אורכו של הגשר כ-90 מטרים ורוחבו כ-10 מטרים, והוא יכלול פינות ישיבה מעוצבות, ריצוף דק, תאורת רחוב דקורטיבית ועצים. נגישות הגשר תתאפשר באמצעות מעליות בשני צידי הגשר.

העבודות להקמת הגשר צפויות להסתיים בחודש ספטמבר השנה.

כך נראתה הנפת הגשר, לאורך יום העבודה אתמול (קרדיט: רם הנדסה):

לקריאה נוספת: הקו הירוק של הרכבת הקלה יחבר את רובע שדה דב לגוש דן

The post הונף גשר איינשטיין שיחבר בין נופי ים לשכונת ל׳ החדשה appeared first on רובע שדה דב.