אי הוודאות, שעדיין ניכרת בסוף שנת 2025, היא אחת הסיבות שכולם "נושאים עיניים" לשדה דב: לא כי זה הרובע היפה או היקר ביותר (הוא בהחלט מועמד), אלא כי הוא הפך לסמן מרכזי למצב הענף. ההתקדמות כאן, במיקום הכי מרכזי ויוקרתי, נבחנת תחת זכוכית מגדלת של כל מובילי ענף הנדל״ן המקומי.

בשנת 2025 שוק הדירות הישראלי הראה חולשה וירידה במכירות. לפי נתוני הלמ״ס כפי שפורסמו בדצמבר, באוגוסט–אוקטובר 2025 חלה ירידה של 9.8% במכירת דירות לעומת שלושת החודשים הקודמים ו־12.1% לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת. מלאי הדירות הלא מכורות טיפס לכ-80 אלף דירות. ועדיין, בשדה דב התהליכים לא נעצרו. מה זה אומר? לא ששדה דב חסין – אלא שהוא פועל על ציר זמן ארוך יותר, ושחקנים בו נוטים להמר על העתיד גם כשכאן ועכשיו לא נוח.

אשכול: היתרי בנייה ראשונים

בשנת 2025 החלו עבודות הביצוע במתחם אשכול, לא רק ברמה התשתיתית, אלא גם בפרוייקטי המגורים. ישראל קנדה קיבלה היתר בנייה מלא לפרוייקט Rainbow במגרש 111, היתר בנייה ניתן לאביסרור בפרוייקט Ashira במגרש 101, גם שיכון ובינוי קיבלה היתר במגרש 109 וקבוצת נחמיאס במגרש 103 בפרוייקט Utopia. במקביל, חלה התקדמות תשתיתית במתחם – נפרסו תשתיות תת-קרקעיות, נסללו כבישים וקודם פיתוחה של שדרה 3 שצפויה בקרוב לפתוח את הדרך אל הים עבור תושבי הסביבה.

מרכז וצפון: המכרזים נסגרו, והמחירים ירדו

לצד זה, קודמו השנה בשדה דב גם מתחמי המרכז והצפון. בפברואר 2025 נסגרו מכרזים במתחם המרכזי בהיקף של 4,191 יח״ד, עם תקבולים בהיקף של כ־6 מיליארד שקל וירידה משמעותית בשוויי הקרקע ביחס לשיאי העבר. מנהל רשות מקרקעי ישראל, ינקי קוינט התייחס לתוצאות המכרזים ולמחירי הזכייה וציין כי ״המכרזים שנסגרו מהווים גיים צ'יינג'ר לשוק הדיור בתל אביב".

במרץ 2025 נסגרו גם מכרזים במתחם הצפוני והתופעה חזרה על עצמה, תקבולים בהיקף של כ-4.5 מיליארד שקלים עבור קרקע ל- 1,737 דירות בשוק החופשי, פרויקט דיור מוגן הכולל 300 חדרים ולמעלה מ-700 יחידות דיור להשכרה ארוכת טווח.

התחרות התחדדה והיזמים התחמשו בפרזנטורים מובילים

המכרזים קבעו שתי עובדות משמעותיות: הראשונה, מהפך משמעותי בשוק הדיור להשכרה שהופך לעובדה מוגמרת עם מאות יחידות דיור באחד הרובעים היוקרתיים בארץ. השנייה, זריקת מרץ משמעותית לתחרות בין היזמים.

בשלב המוקדם, השיווק בשדה דב עדיין נראה כמו התחלה זהירה של שוק יוקרה: היו מי שהקדימו, ובראשם ישראל קנדה שהחלה למכור כבר בשנת 2024 וזכתה לחשיפה משמעותית באמצעות עסקה מתוקשרת עם נועה קירל, שנבחרה גם כפרזנטורית של החברה. קצת לאחר מכן, יצאה גם אביסרור לשיווק מוקדם ב־2024, עם יהודה לוי כפרזנטור ורוכש בפרויקט.

ואז הגיעה 2025 ושינתה את הטון: זו כבר לא זירה של פרוייקטים בודדים ראשונים, אלא שוק שהולך ונעשה צפוף. נחמיאס החלה לשווק בסיוע ליאור סושרד כפרזנטור, ודמרי, יצאה בקמפיין לפרוייקט Dimri Yama שמובל על ידי פרזנטור החברה עידן עמדי.

מהר מאד, ובאופן מפתיע יחסית, נכנסו לתמונה גם היזמים במתחמי מרכז וצפון, שיצאו בקמפיינים חודשים ספורים לאחר זכייתם בקרקע. גינדי יצאה במהלך שיווקי בולט, עם תג מחיר שעורר עניין ארצי, קבוצת חג׳ג׳ החלה גם היא למכור במכירה מוקדמת, עוד לפני שהיתה לה הדמיה של הפרויקט. כך נמכרו תוך זמן קצר מאות דירות בשדה דב, חלקן ברף מחיר נמוך מזה שנראה עד לאותו שלב.

בעלי הקרקע הפרטיים קיבלו סוף־סוף ודאות

אחד מהאירועים המרכזיים של 2025 הוא לא מכרז ולא היתר וגם לא קמפיין שיווקי, אלא החלטת בית המשפט לגבי זכויות בעלי הקרקע הפרטיים. בספטמבר 2025 פורסמה טבלת זכויות שמחלקת זכויות בין כ־1,700 בעלי קרקע – אבן דרך משמעותית אחרי עשרות שנים של הליכים מורכבים.  המשמעות העירונית־כלכלית של זה עצומה: ודאות היא דלק. לא כי כולם רצים מיד לבנות, אלא כי מרגע שמבינים "מה יש לי ביד" אפשר לקבל החלטות: להתאגד, להמתין, לממש, לחבור ליזם. בלי ודאות, כל הפוטנציאל הזה נשאר כנכס תיאורטי. עם ודאות, הוא הופך למערכת עם שעון.

בתחום המלונאות אי הוודאות נותרה בעינה

אי הוודאות השפיעה משמעותית על רכיב שלא הצליח השנה להתנתק מהכותרות הביטחוניות: המלונאות. במרץ 2025 רמ״י פרסמה שלושה מכרזים להקמת חמישה בתי מלון במתחם המרכזי (כ־1,100 חדרים), חלקם על קו החוף – אחד מסממני "הריביירה" התל אביבית החדשה. המכרזים פורסמו כעשור לאחר השיווק האחרון של מגרשים למלונאות בתל אביב, ובהיותה של תל אביב אחד היעדים המרכזיים והעיקריים לתיירות נכנסת, הציפיות היו גבוהות.

המציאות הפוליטית־ביטחונית, התפוסות הנמוכות וצמצום כניסות התיירים, גרמו לקפאון במכרזי המלונאות ודחיית סגירתם. התקווה היא ש-2026 תביא לישראל מציאות ביטחונית חדשה, כזו שמעודדת תיירות, פריחה כלכלית ושיתופי פעולה בינלאומיים, ולא שולחת את הישראלים לנפוש רק בחו״ל.

השורה התחתונה היא שב־2025 שדה דב עבר שלב חשוב: ההכרעה בגוש הגדול יצרה ודאות, ההיתרים והעבודות מראים סוף סוף התקדמות בשטח, התחרות בין היזמים חידדה את מאמצי השיווק, והכול התרחש תחת תנאי מאקרו קשוחים של מלחמה, האטה במכירות וסביבת ריבית מכבידה. שדה דב הפסיק להיות רק חזון של מתכננים ומצגים של יזמים, והתחיל להיות רובע שעולה על הקרקע ומייצר עובדות בשטח תחת תנאים שלא בדיוק עושים הנחות. והאמת? בענף שנוטה להיסחף לקצוות, אחרי הברומטר שמהווה רובע שדה דב כדאי להמשיך לעקוב.

לקריאה נוספת: אלגנטיות עם כפכפים: תל אביב שלנו, במאה ה-21

The post ברומטר הנדל״ן של ישראל: סיכום השנה שעברה על הרובע הכי מדובר במדינה appeared first on רובע שדה דב.

מדובר בסיום סאגה משפטית שנמשכה למעלה מ-50 שנה, מאז החל הליך פירוק השיתוף בקרקעות שנמצאות בין החוף הצפוני של תל אביב לשדה התעופה לשעבר. במשך עשרות שנים לא יכלו בעלי הקרקעות לממש את זכויותיהם, וההליכים נגררו בין ערכאות משפטיות, שמאים ומוסדות תכנון.

חמישה עורכי הדין שעמדו בראש ניהול ההליך במשך שנים – רחל זכאי, משה ליפקה, אליהו מינקוביץ’, גלית רוזובסקי ומיכאל שפטלר, יקבלו כ-25 דירות כל אחד, כשכר טירחה על עבודתם בניהול המתחם משנת 2009 ואילך. בין בעלי הקרקע ישנן משפחות ותיקות, יורשים רבים וגם דמויות מוכרות בציבוריות הישראלית. כך לדוגמה, נשיא המדינה, יצחק הרצוג, זכאי ל-4.5 יחידות דיור שהגיעו אליו בירושה מסבו. משפחת רקנאטי תקבל כ-9 דירות.

בין בעלי הקרקעות הפרטיים מחזיקים בשיא מספר הדירות, אברהם טלסזאן שזכאי ל-31–32 דירות, רועי כהן ואילון ברוך שזכאים ל-23–27 דירות כל אחד.

על פי החלטת החלוקה, בעלי הקרקע יוכלו לבחור את דירתם באחד מתוך שלושה מתחמים מרכזיים: מתחם אשכול – בדרום־מזרח הרובע. המתחם המרכזי, הנמצא בלב רובע שדה דב, ומתחם צפון־מערב (תא/3700) – קרוב לחוף הים ולתוכנית הענק שמקודמת שם ותאושר, ככל הנראה, בשנה הקרובה.

בעלי הקרקעות יבחנו את השוני בין המתחמים ויכריעו אם ברצונם לקבל דירה בהקדם האפשרי, אזי יבחרו במתחם אשכול בו הבנייה החלה והוא המתקדם מבין השלושה, או שיעדיפו להמתין עוד מספר שנים ויבחרו במתחם קרוב יותר לקו החוף. במקרים בהם מספר זכאים יבחרו את אותו המתחם מעבר למכסה, תיערך ביניהם הגרלה שתכריע את המיקום.

כעת, לאחר אישור טבלת הזכויות, ניתן יהיה לרשום את הקרקעות בטאבו על שם בעלי הזכויות. זהו תנאי חיוני לפתיחת הדרך לשיווק ולבנייה בפועל. בעיריית תל אביב כבר מסמנים את ההחלטה כזרז משמעותי להתקדמות הרובע החדש, שבו מתוכננות אלפי יחידות דיור לצד שטחי מסחר, פארקים, בתי ספר ומבני ציבור.

במבט קדימה, רובע שדה דב נחשב לאחת התוכניות הגדולות והמורכבות בישראל – פרויקט שעתיד לעצב מחדש את צפון תל אביב ולהשפיע על מחירי הדיור בעיר כולה. אישור חלוקת הקרקעות מעניק סוף־סוף ודאות לבעלים, לשוק הנדל״ן ולציבור הרחב שממתין לראות את השכונה קורמת עור וגידים. עבור בעלי הקרקעות – שרבים מהם המתינו עשרות שנים למימוש זכויותיהם – מדובר באבן דרך היסטורית וסגירת מעגל. עבור העיר תל אביב ותושביה, ההחלטה מאפשרת חציית משוכה משמעותית בפיתוח הרובע החדש.

לקריאה נוספת: ברקת קפיטל מעמידה מימון של 1.15 מיליארד שקלים לבעלי קרקע פרטיים בשדה דב

The post אבן דרך היסטורית: בית המשפט הכריע בחלוקת הקרקעות הפרטיות בשדה דב appeared first on רובע שדה דב.

שתי התוכניות של המתחם המרכזי והצפוני תחומות לאורך רחוב אבן גבירול ובין הרחובות לוי אשכול, מארק שאגאל ותחנת הכוח רדינג. בסך הכול צפוי לכלול רובע שדה דב 16 אלף דירות, במתחם אשכול שאושר בעבר ייבנו 4,884 דירות. שאר הדירות ייבנו בשני המתחמים החדשים. ברובע כולו פרושים שטחי ציבור בנויים נרחבים הכוללים לצד מוסדות חינוך ותרבות גם מגרשים חומים עליהם תבנה העירייה דיור בר השגה.

מתחם מרכז הרובע

במתחם מרכז הרובע, ייבנו 7,128 דירות מתוכן יוקצו 983 יחידות דיור לטובת דיור בהישג יד (דיור להשכרה/מעונות סטודנטים/מוגן) וכ-300 דירות לטובת יחידות דיור מיוחד (בבעלות העירייה).

על פי התוכניות שהוצגו כ-25% מכלל יחידות הדיור יהיו קטנות (שטח של 60-35 מ"ר), 25% יהיו יח"ד בינוניות בגודלן (85-61 מ"ר) והשאר יהיו דירות גדולות בעלות שטח של 86 מ"ר ומעלה. תמהיל המגורים בהתאם לתוכנית התב"ע הוא מגוון וכולל בנייה מרקמית עד לגובה של 9 קומות סביב חצר משותפת וחזית מסחרית, לצד בנייה לגובה של רבי קומות, חלקם בני 20-18 קומות וחלקם גבוהים יותר, שיתנשאו לגובה של 45-25 קומות.

במתחם המרכזי הוקצו גם כ-65 אלף מ"ר לשטחי מסחר, כ-147 אלף מ"ר לתעסוקה, כ-87 אלף מ"ר למלונאות וכן שטחים למוסדות חינוך וציבור.

את התוכנית ערכו האדריכלים ארי כהן ומיכאל וינד ממשרד ארי כהן-מיכאל וינד אדריכלות ובינוי ערים.

מתחם צפון הרובע

התוכנית השנייה שאושרה להפקדה מתייחסת לצפון הרובע והיא כוללת כ-570 אלף מ"ר. במתחם הצפוני ייבנו 4,028 יחידות דיור, מתוכן יוקצו כ-450 יחידות דיור לטובת דיור בהישג יד ועוד 300 יחידות לדיור מוגן.

גם בצפון הרובע תמהיל המגורים הוא בדומה למרכז הרובע, רבע מיחידות המגורים הן קטנות, רבע נוסף דירות בינוניות בגודלן ומחצית הדירות דירות גדלות ששטחן 86 מ"ר ומעלה. במתחם ייבנו דירות להשכרה לטווח ארוך ובמחיר מופחת כמו גם כמו מאות יחידות לדיור מוגן. בדומה למתחם אשכול ולמתחם המרכזי, גם המתחם הצפוני משופע בשצפ"ים, מבני ציבור ומתוכנן בהתאם לעקרונות הבנייה הירוקה והתכנון המתקדם שאושרו בתוכנית המתאר. את התוכנית ערכו האדריכלים יאיר אביגדור ורונן כינורי ממשרד מנעד אדריכלים.

בסך הכל כוללת התוכנית כ-29 אלף מ"ר לשטחי תעסוקה, כ-23 אלף מ"ר לשטחי מסחר, כ-1,320 חדרי מלון וכ-167 דונם לטובת פארקים עירוניים ושטחים פתוחים. על פי התוכנית יתגוררו בשני המתחמים יחד כ-10,500 תושבים ומספר המועסקים בה יסתכם בכ-1,450 עובדים.

*השיקופיות הן מתוך מצגת רשות מקרקעי ישראל בישיבת ההפקדה של הוועדה לתו"ב ת"א. הדמיות: משרד ארי כהן-מיכאל וינד אדריכלות ובינוי ערים ומשרד מנעד אדריכלים;

לקריאה נוספת: תוכניות עיצוב ראשונות אושרו במתחם אשכול

The post אושרו להפקדה תוכניות מפורטות עבור המתחמים המרכזי והצפוני ברובע שדה דב appeared first on רובע שדה דב.