שלגר מתארת פרויקט שלא היה כמותו בישראל: "אין בארץ פרויקט בסדר גודל כזה", היא מדגישה. "בדרך כלל ערים מתרחבות ומוסיפות שכונה עם כמה אלפי יח"ד, אבל כאן ממש בונים עיר נוספת (16,000 יח"ד) ואנחנו נמצאים בקשר עם כולם, עם עיריית תל אביב, עם משרדי התכנון השונים בתחומי המים, החשמל, התקשורת, גופים ארציים כמו הרכבת הקלה שעוברת לאורך אבן גבירול החדש, וגם עם כל אחד מהיזמים שזכו במגרשים".

גם לאחר ארבע שנות עבודה אינטנסיביות, הפרויקט עודנו רק בקו ההתחלה ושלגר מעריכה כי נכונו לו "בין 7 ל-10 שנים נוספות" עד להשלמתו המלאה. "עבור פרויקט בסדר גודל כזה עם מספר גבוה של יזמים וקבלנים, 10 שנים הן זמן סביר".

1.5 מיליארד שקלים מתחת לאדמה

בתחילת החודש התפרסם מחקר שנערך עבור מאקו, שדירג את עשר השכונות היקרות ביותר בישראל. לא מפתיע לגלות שמתחם אשכול בשדה דב, דורג במקום הראשון כשכונה היקרה ביותר בישראל עם מחיר חציוני שעומד על 7.2 מיליון שקלים. נראה כי היוקרה של שדה דב מתחילה כבר מתחת לקרקע. תקציב הפיתוח של תשתיות רובע שדה דב מסתכם בכמיליארד וחצי שקלים, תקציב ענק שלא מוכר בתחום התשתיות בארץ. התקציב אינו רק אינדיקציה לגודלה העצום של השכונה החדשה, אלא גם ל"פיתוח עירוני אינטנסיבי בסטנדרט הגבוה של עיריית תל אביב", מסבירה שלגר. "תל אביב תמיד דוחפת את כל המדינה קדימה וזה בא לידי ביטוי גם אצלנו בעבודות הפיתוח וסטנדרט הפיתוח".

תלת ממד: מהפכה בתכנון התשתיות

אחד החידושים הבולטים בתכנון התשתיות ברובע הוא שימוש בטכנולוגיה חדשנית שטרם נעשה בה שימוש בארץ לצרכים אלו. שדה דב הוא הפרויקט הראשון בישראל שהטמיע תכנון תלת ממד עבור תשתיות עם מערכת Bim – Building Information Modeling. שלגר מסבירה: "עד היום מערכת BIM היתה בשימוש של פרוייקטי בנייה בלבד ולא בתכנון תשתיות, אם כי בחו"ל המצב שונה.

"הצוות שלנו, שכולל שישה עובדים ועוד 15 מתכננים ממשרדים שונים, עובדים במערכת שמראה לנו את הכול 'חי', כמעט כפי שזה נראה בשטח. כל מערכת (ביוב, חשמל, תקשורת, מים) מתוכננת בנפרד, ואנו מבצעים סופר-פוזיציה בתלת ממד של כל התשתיות יחד.

"המערכת החדשנית מאפשרת לנו לגלות התנגשויות בין המתכננים ובין המערכות השונות, כבר בשלב התכנון. הזיהוי מראש של התנגשויות תכנוניות חוסך לנו זמן משמעותי, חוסך עלויות ומונע עיכובים בביצוע".

שלגר מציינת כי ההטמעה של המערכת לא היתה פשוטה. "האתגר הראשוני היה לשכנע את משרדי התכנון לאמץ את השיטה החדשנית, אך כיום, ארבע שנים לאחר שהחלו להשתמש בה, זה חלק מהמנטרה, מהעבודה הרגילה. לשמחתי, גם חלק מהקבלנים שזכו במכרזים מתחילים לאמץ אותה ולעבוד איתה".

מערכת פניאומטית עירונית

הצורך במערכת החדשנית היה גדול בשל מורכבות העבודה. לראשונה בשדה דב הונחו מעבר לתשתיות הרגילות והמקובלות גם מערכות חדשניות שלא נפרסו בעבר בהיקפים גדולים.

הבולטת שבהן היא מערכת פינוי האשפה הפנאומטית התת-קרקעית. "זאת תשתית שנכון להיום, לא קיימת עדיין בתחום תל אביב כרשת עירונית", מדגישה שלגר. זוהי גם התשתית העמוקה ביותר, שמונחת בעומק ממוצע של כחמישה מטרים מתחת לגובה פני הקרקע. המערכת תיצור רשת שלמה של צינורות תת-קרקעיים שתאסוף את האשפה היישר מבתי הדיירים אל שני טרמינלים מרכזיים, אחד במתחם אשכול והשני במתחם מרכז. שלגר מציינת כי במתחם אשכול ובתוכנית אבן גבירול-רוקח, התשתית הפניאומטית בוצעה במלואה, ואילו במתחמי מרכז וצפון היא תוכננה ויוצאת בזמן הקרוב לביצוע. "בניגוד למערכות נקודתיות בבניינים בודדים, זוהי רשת עירונית רחבת היקף. מדובר בתשתית קשיחה לחלוטין שכל היזמים מחויבים להתחבר אליה ואין לנו בתכנון שלה הרבה מקום לגמישות או לשינויים", מוסיפה שלגר.

תיאום הדוק עם עבודות הרק"ל

תשתית חדשנית נוספת היא מערכת המים האפורים, פיילוט עירוני ראשון מסוגו בתל אביב. המערכת תאסוף מים אפורים משטחי המגורים במתחמי מרכז וצפון שדה דב ותעביר אותם למתקני טיפול מיוחדים לאחריהם המים יוזרמו להשקיית הפארק החופי העתידי. מערכת זאת נמצאת בשלבי סיום תכנון.

בנוסף, עבודות התשתית דורשות תיאום מורכב והדוק גם עם עבודות הרכבת הקלה, העוברת לאורך שדרות אבן גבירול. "אנחנו מתאמים ומנהלים את הביצוע בתחום השטח שלנו", מסבירה שלגר, "כך שזה יתאים ללוחות הזמנים ולסטנדרט הפיתוח של העירייה, ובניסיון לצמצם, ככל שניתן, את ההפרעה שלנו לתושבי העיר. המטרה היא לא לחזור ולחסום אזור שכבר חסמנו אותו לעבודות, אלא לנסות ולשחרר כמה שיותר שטחים פתוחים לתנועה לטובת הציבור".

התשתיות היקרות ביותר

נכון להיום, עבודות הפיתוח של שלב א' במתחם אשכול הסתיימו, בתיאום מושלם עם היתרי הבנייה הראשונים שנמסרו לקבלנים בשכונה הדרומית של הרובע. "ביצענו באשכול את כל תשתיות מערכת האשפה הפניאומטית, הניקוז, ביוב, מים, תקשורת. הוספנו תאורה זמנית ובחלק מהצירים אפילו שתלנו עצים כדי לאפשר להם לצמוח בזמן הבנייה. סללנו גם אספלט כאשר המטרה היא לאפשר ליזמים אזור בטוח לעבודות הבנייה", מבהירה שלגר.

האם לעבודות התשתית המורכבות יש ערך מוסף גם אחרי האכלוס?

"להערכתי, ככל שהתשתית מתקדמת יותר, היכולת לנטר תקלות במערכת ולהקדים טיפול עולה", מבהירה שלגר ומציינת כי עם סיום העבודות העירייה תקבל תיק מסודר של כלל התשתיות המורכבות של הרובע.

באופן מפתיע, מסבירה שלגר כי עלויות התשתית היקרות ביותר ברובע אינן בכבישים, בביוב או בתקשורת כי אם בשטחים הציבוריים הפתוחים הגדולים המתוכננים בשדה דב.

"יש פה פיתוח עירוני מאוד מאוד מוקפד בשטחים הציבוריים, ולזה יש משמעות כספית", היא מפרטת. "לא מדובר בפארקים עם חתיכת דשא וספסל כי אם בשצ"פים מושקעים מאוד עם מתקני משחקים, אזורי הצללה, אזורי התכנסות, רשת שבילים ירוקה וכמות אלמנטים גדולה ויקרה".

הערכות לתשתיות צופות עתיד

ההשקעה בתשתיות כוללת גם מחשבה על העתיד. כך לדוגמה, עיריית תל אביב בוחנת פתרונות עתידניים כמו עמדות טעינה חכמות בפארקים בהם יבלו משפחות, נקודות נחיתה לרחפנים לצורכי שילוח או פתרונות טעינה חשמליים מתקדמים למכוניות באמצעות מרכזי אנרגיה שכונתיים. ההכרעה תתקבל בשנים הקרובות אך השאיפה ברורה: לבנות "עיר חכמה" שתענה על צרכי הדורות הבאים. לכל התשתיות החדשות תספק שלגר פתרונות בשנים הבאות, עם התקדמות העבודה והתפתחויות העתידיות.

"אני עובדת כבר הרבה בתחום וניהלתי פרוייקטים רבים של תשתיות ברחבי הארץ ובעיניי, שדה דב הוא רובע מסוג אחר. החשיבה על האנשים שיחיו בו היתה כבר מתחילת התכנון עם אוריינטציה לעתיד, וזה מה שמלווה אותנו גם עכשיו בפיתוח ובקביעת השלביות של עבודות התשתיות".

לקריאה נוספת: לא רק מגדלים: גם העצים צפויים להיות גבוהים במיוחד בשדה דב

The post שדה דב של מטה: מיליארד וחצי שקלים מתחת לאדמה appeared first on רובע שדה דב.

החדשנות פורצת הדרך בנושא ייצור האנרגיה הירוקה, אגירתה וחלוקתה באה לידי ביטוי משמעותי גם בתוכנית רובע שדה דב: מספר מרכזי אנרגיה, חלוצים מסוגם בארץ, מתוכננים להיבנות ברחבי הרובע.

מרכזי אנרגיה אלו עלו לאחרונה לכותרות: באוגוסט, לאחר דיון בהתנגדות שהגישה עמותת אדם, טבע ודין לתוכנית, החליטה הוועדה המקומית לתו"ב בתל אביב, שלא לאפשר הקמת מתקני אנרגיה מבוססי גז טבעי בשדה דב;

באוקטובר, הגישה חברת החשמל ערר לתוכנית צפון ומרכז שדה דב, אשר קובעת כי חיבור תשתיות אנרגיה וחלוקת חשמל לכל מרחבי התכנון ייעשה באמצעות "מרכזי אנרגיה" שיחלקו חשמל ל"מתחמי אנרגיה". לטענת חברת החשמל, הדבר יוצר מנגנון עצמאי של תכנון המנותק מהרגולציה ופוגע ברישיון החלוקה שהוענק לחברה. להבדיל, הערר של חברת החשמל נדחה.

האם החשש של חברת החשמל מוצדק? מהי החדשנות שטומנים בחובם מרכזי האנרגיה המתוכננים? איזו מטרה הם אמורים לשרת וכיצד שילובם ברובע צפוי להשפיע על חיי התושבים?

מתבססים על אנרגיה סולארית

על מנת להבין את השינוי המהפכני בצריכת האנרגיה ברובע, יש להתייחס לשני חלקים נפרדים של התהליך. האחד, הוא ייצור האנרגיה, המתוכנן להתבצע באופן מבוזר ועצמאי בכל מגרש ובכל בניין. והאחר, הוא ניהול ואגירת האנרגיה.

ייצור האנרגיה יתבצע בעיקר באמצעות אנרגיה סולארית. התוכנית מגדירה בכל מגרש את היקף ייצור האנרגיה הדרוש בהתאם לצורכים הצפויים, ומשאירה ליזם את החופש לבחור כיצד לעמוד בהיקף זה. בדיקה של משטר הרוחות ברובע העלתה כי הן אינן חזקות מספיק לייצור אנרגיה ועל כן, רוב האנרגיה הירוקה מתמקדת בשלב זה בייצור אנרגיה המסתמכת על אור השמש, שזמין בשפע בישראל. האנרגיה תיוצר באמצעות פנלים שיותקנו על קירות הבניינים ועל גגות הרובע. הפוטנציאל הקיים, כך על פי תסקיר האנרגיה, הוא לייצור אנרגיה ירוקה בהיקף של למעלה מ-15% מסך הצריכה השנתית הצפויה ברובע.

מדובר ביעד נמוך יחסית בהשוואה לערים אירופאיות. כך לדוגמה, על פי נתוני גרינפיס, במאלמו שוודיה, האנרגיה הירוקה מיוצרת מהשבת פסולת ומספקת 65% מתצרוכת החשמל בעיר. במינכן גרמניה, האנרגיה מיוצרת מאנרגיה סולארית ורוח ומספקת 90% מסך הצריכה בעיר. בברצלונה, המסתמכת על אנרגיה סולארית מייצרים 14% מתצרוכת האנרגיה הנדרשת ועד שנת 2050 היעד הוא להגיע ל-100 אחוזים.

אגירה בשעות הבוקר, שימוש בשעות השיא

על פי התוכנית, מרכזי האנרגיה ישמשו כ'האב מתכלל' לניהול וחלוקה של האנרגיה ברובע, בין אם היא מגיעה מייצור מקומי או מרשת החשמל הארצית, ובהם יתבצע גם התהליך החדשני של אגירת האנרגיה.

תהליך אגירת אנרגיה כולל שימוש באנרגיה עודפת, לא מנוצלת, הן מייצור מקומי והן מרשת החשמל הארצית בשעות השפל, ואגירתה בסוללות ליתיום, שימוקמו בחוות אנרגיה מרוכזות. האנרגיה הנאגרת ניתנת לניצול בהתאם לצורך, למשל בזמני שיא הביקוש (צריכת שיא), בהפסקות חשמל או בתרחישי קיצון בהם עלולה הרשת המרכזית להיפגע, כמו מלחמה.

גמישות לפתרונות העתיד

על פי נספח האנרגיה של תוכניות מרכז וצפון רובע שדה דב, יוקמו 16 מרכזי אנרגיה לאגירה וניהול האנרגיה. מרכזי האנרגיה ימוקמו מתחת לפני השטח בכיכרות עירוניות או בשטחים פתוחים. כל מרכז יספק חשמל למתחם מגורים מוגדר שכולל מספר בניינים ומבני ציבור.

עיריית תל אביב ציינה בעבר כי "התוכנית אינה מכוונת להקמת מרכזי אנרגיה המופעלים בטכנולוגיה מסוימת, אלא מאפשרת גמישות לבחירה בהמשך בשיטות שונות, מתוך תפישה כי תוכנית כה נרחבת לאזור שמפותח מחדש וצפויה להתממש במשך שנים רבות קדימה, ראוי כי תשמור על גמישות לפתרונות שונים וחדשניים שלא בהכרח ניתן לצפותם כיום.

"צפוי כי החדשנות הטכנולוגית בתחום זה תמשיך ותתפתח בקצב מואץ ותמצא פתרונות הן לצריכה ההולכת וגוברת, והן לאתגרים הסביבתיים המקומיים והגלובליים הכרוכים בנושא האנרגיה".

עצמאות אנרגטית של הרובע

על פי הערכות מומחים הרובע אכן ייצר אנרגיה באופן עצמאי, אך לא ברמה המקורית שתוכננה בשימוש בגז טבעי, שנפסל לשימוש, אלא בהיקף נמוך יותר. מהי אם כן הכמות הפוטנציאלית של שעות "רזרבה" שהאגירה יכולה לספק במקרה של הפסקת חשמל?

אין עדיין מספרים מוחלטים, אולם השאיפה היא כי במקרה של הפסקת חשמל, מתקני האגירה יוכלו להמשיך לספק חשמל למספר שעות-עד ימים. זה נכון גם במצבי חירום, שהוזכרו לא אחת בשנה החולפת, וכללו תרחישים של הפסקת חשמל ממושכת בשל פגיעה בתחנות הכוח או בתחנות המשנה של חברת החשמל וניתוק אספקת זרם החשמל לתושבי ישראל.

למרות ההפחתה בכמות האנרגיה שתיאגר ביחס לתכנון המקורי, ברור כי עדיין מדובר, לראשונה בארץ, בתכנון חדשני. מרכזי האנרגיה יאפשרו לרובע לשמור על עצמאות אנרגטית חלקית, להפחית עומסים מרשת החשמל, שמתמודדת עם עומסים קיצוניים לנוכח צמיחת האוכלוסייה בישראל, ולספק לתושבים רשת ביטחון אנרגטית במקרי קיצון. מבחינה זו, שדה דב מסמל מהפך אמיתי: רובע חדש בו אגירת האנרגיה מתוכננת בהיקפים פורצי דרך.

מים חמים 24/7 ומיזוג אוויר יעיל

בימים אלה עובדת מחלקת תכנון בר-קיימה ואנרגיה של העירייה על התוכניות המפורטות להקמת מרכזי האנרגיה והשימושים השונים בהם. ההצעות השונות מסתמכות גם על עירוב השימושים המתוכנן ברובע, שיאפשר ניצול יעיל במיוחד של האנרגיה לאורך כל שעות היממה. שטחי המגורים דורשים אנרגיה בעיקר בשעות הבוקר והערב, בעוד ששטחי משרדים ותעסוקה, למשל, פעילים בשעות אחרות.

כך לדוגמה, טעינת כל הרכבים החשמליים ברובע תנוהל על ידי מרכזי האנרגיה, שיספקו לבעלי הרכבים אנרגיה שנאגרה בשעות היום, לשימוש בשעות הלילה.

בעירייה גם נבחנת תוכנית להקמת מתקנים מרוכזים לקירור וחימום של מים. כך, במקום מערכות מיזוג אוויר הנמצאות בכל דירה בנפרד ומבוססות על קירור אוויר, ניתן יהיה למזג את הבניין כולו באופן מרוכז, על בסיס קירור מים. הדבר ייעל את תהליך המיזוג וייתר את הצורך ביחידות החיצוניות של המזגן, אשר פולטות חום ורעש וגורמות למפגע אסתטי בחזיתות המבנים.

בדומה, כולל התכנון גם הקמת מערכות מרכזיות לחימום מים, שיספקו מים חמים במשך כל שעות היממה.

עמידות במצבי חירום

ובכל זאת, יש מי שעדיין מזהיר ממרכזי האנרגיה או ליתר דיוק, מתהליך הקמתם וניהולם ללא שיתוף הציבור. ד"ר אריה ונגר, מומחה למדעי הסביבה, כימיה ואטמוספירה, ומדען בעמותת "אדם טבע ודין", שמח מאוד על הצלחת המאבק ומיגור אפשרות השימוש בגז טבעי ברובע.

"קיבלו את ההתנגדויות שלנו לשימוש בגז, אבל התנגדנו גם לאישור מרכזי האנרגיה בלי תכנון מפורט – ואת ההתנגדות הזו דחו. היות ואין עדיין תוכנית מפורטת, אנחנו עדיין לא יודעים מה בדיוק יהיה שם, איפה הם יקומו ואיך הם יפעלו. לצערי, נדע על התוכניות המפורטות רק בשלב היתרי הבנייה, מה שיקשה על הציבור להתנגד".

ד"ר ונגר מוסיף: "אם יקימו מערכת שמנהלת חיסכון אנרגטי בשכונה  – זה מצוין. אבל מנגד, יכולים להקים שם דברים לא טובים. רק לצורך ההמחשה, אם המשרד להגנת הסביבה מחליט שהפתרון לבעיות האנרגיה של המדינה הוא כור גרעיני, אז תאורטית אפשר להקים שם כור. כמובן, שאני לא חושב שזה יקרה או שזה הכיוון".

למרות החששות, ד"ר ונגר מתרשם מהתכנון, הראשון בארץ מסוגו: "זה מאוד מרשים להקים שכונה שלמה שכל הבניינים שם מייצרים חשמל. מדובר בכמות אנרגיה גדולה ומשמעותית". הוא מוסיף כי להערכתו ניהול מרכזי האנרגיה ידרוש בעתיד הקמת חברה ייעודית לניהולם: "אני מקווה שכמו שהקימו תאגידי מים עירוניים, בעתיד יקומו גם תאגידי אנרגיה עירוניים שינהלו את זה. לאחרונה, התגברו על בעיה משפטית שסוללת את הדרך לכך".

האם השימוש באנרגיה שנאגרה מייצר חיסכון לתושבים?

"כן, זה אפשרי, אבל אני מסייג את התשובה כי אני לא יודע מהו המודל העסקי שעומד מאחורי מרכזי האנרגיה. למי יהיה שייך החשמל, לעירייה, ליזם או לגוף אחר? יכול להיות שהתושבים לא יקבלו את החשמל הסולארי בחינם, אבל בהחלט יכול להיות מודל של חשמל מוזל עבורם".

ד"ר ונגר מדגיש מהו היתרון המשמעותי ביותר במרכזי האנרגיה: "אם תתרחש הפסקת חשמל, לתושבים תהיה אספקת חשמל נוספת, עד שהסוללות במרכז האנרגיה ייגמרו. לשכונה הזו תהיה קצת 'אקסטרה'. העמידות הזאת במצבי חירום וקבלת אנרגיה ירוקה ולא מזהמת –  אלו שני היתרונות המרכזיים שתושבי רובע שדה דב ייהנו מהם".

לקריאה נוספת: בנייה ירוקה בשדה דב: בניינים שמייצרים חשמל ופינוי אשפה אוטומטי

The post מוכנות לכל תרחיש: רשת חשמל פורצת דרך תוקם ברובע שדה דב appeared first on רובע שדה דב.