שלגר מתארת פרויקט שלא היה כמותו בישראל: "אין בארץ פרויקט בסדר גודל כזה", היא מדגישה. "בדרך כלל ערים מתרחבות ומוסיפות שכונה עם כמה אלפי יח"ד, אבל כאן ממש בונים עיר נוספת (16,000 יח"ד) ואנחנו נמצאים בקשר עם כולם, עם עיריית תל אביב, עם משרדי התכנון השונים בתחומי המים, החשמל, התקשורת, גופים ארציים כמו הרכבת הקלה שעוברת לאורך אבן גבירול החדש, וגם עם כל אחד מהיזמים שזכו במגרשים".

גם לאחר ארבע שנות עבודה אינטנסיביות, הפרויקט עודנו רק בקו ההתחלה ושלגר מעריכה כי נכונו לו "בין 7 ל-10 שנים נוספות" עד להשלמתו המלאה. "עבור פרויקט בסדר גודל כזה עם מספר גבוה של יזמים וקבלנים, 10 שנים הן זמן סביר".

1.5 מיליארד שקלים מתחת לאדמה

בתחילת החודש התפרסם מחקר שנערך עבור מאקו, שדירג את עשר השכונות היקרות ביותר בישראל. לא מפתיע לגלות שמתחם אשכול בשדה דב, דורג במקום הראשון כשכונה היקרה ביותר בישראל עם מחיר חציוני שעומד על 7.2 מיליון שקלים. נראה כי היוקרה של שדה דב מתחילה כבר מתחת לקרקע. תקציב הפיתוח של תשתיות רובע שדה דב מסתכם בכמיליארד וחצי שקלים, תקציב ענק שלא מוכר בתחום התשתיות בארץ. התקציב אינו רק אינדיקציה לגודלה העצום של השכונה החדשה, אלא גם ל"פיתוח עירוני אינטנסיבי בסטנדרט הגבוה של עיריית תל אביב", מסבירה שלגר. "תל אביב תמיד דוחפת את כל המדינה קדימה וזה בא לידי ביטוי גם אצלנו בעבודות הפיתוח וסטנדרט הפיתוח".

תלת ממד: מהפכה בתכנון התשתיות

אחד החידושים הבולטים בתכנון התשתיות ברובע הוא שימוש בטכנולוגיה חדשנית שטרם נעשה בה שימוש בארץ לצרכים אלו. שדה דב הוא הפרויקט הראשון בישראל שהטמיע תכנון תלת ממד עבור תשתיות עם מערכת Bim – Building Information Modeling. שלגר מסבירה: "עד היום מערכת BIM היתה בשימוש של פרוייקטי בנייה בלבד ולא בתכנון תשתיות, אם כי בחו"ל המצב שונה.

"הצוות שלנו, שכולל שישה עובדים ועוד 15 מתכננים ממשרדים שונים, עובדים במערכת שמראה לנו את הכול 'חי', כמעט כפי שזה נראה בשטח. כל מערכת (ביוב, חשמל, תקשורת, מים) מתוכננת בנפרד, ואנו מבצעים סופר-פוזיציה בתלת ממד של כל התשתיות יחד.

"המערכת החדשנית מאפשרת לנו לגלות התנגשויות בין המתכננים ובין המערכות השונות, כבר בשלב התכנון. הזיהוי מראש של התנגשויות תכנוניות חוסך לנו זמן משמעותי, חוסך עלויות ומונע עיכובים בביצוע".

שלגר מציינת כי ההטמעה של המערכת לא היתה פשוטה. "האתגר הראשוני היה לשכנע את משרדי התכנון לאמץ את השיטה החדשנית, אך כיום, ארבע שנים לאחר שהחלו להשתמש בה, זה חלק מהמנטרה, מהעבודה הרגילה. לשמחתי, גם חלק מהקבלנים שזכו במכרזים מתחילים לאמץ אותה ולעבוד איתה".

מערכת פניאומטית עירונית

הצורך במערכת החדשנית היה גדול בשל מורכבות העבודה. לראשונה בשדה דב הונחו מעבר לתשתיות הרגילות והמקובלות גם מערכות חדשניות שלא נפרסו בעבר בהיקפים גדולים.

הבולטת שבהן היא מערכת פינוי האשפה הפנאומטית התת-קרקעית. "זאת תשתית שנכון להיום, לא קיימת עדיין בתחום תל אביב כרשת עירונית", מדגישה שלגר. זוהי גם התשתית העמוקה ביותר, שמונחת בעומק ממוצע של כחמישה מטרים מתחת לגובה פני הקרקע. המערכת תיצור רשת שלמה של צינורות תת-קרקעיים שתאסוף את האשפה היישר מבתי הדיירים אל שני טרמינלים מרכזיים, אחד במתחם אשכול והשני במתחם מרכז. שלגר מציינת כי במתחם אשכול ובתוכנית אבן גבירול-רוקח, התשתית הפניאומטית בוצעה במלואה, ואילו במתחמי מרכז וצפון היא תוכננה ויוצאת בזמן הקרוב לביצוע. "בניגוד למערכות נקודתיות בבניינים בודדים, זוהי רשת עירונית רחבת היקף. מדובר בתשתית קשיחה לחלוטין שכל היזמים מחויבים להתחבר אליה ואין לנו בתכנון שלה הרבה מקום לגמישות או לשינויים", מוסיפה שלגר.

תיאום הדוק עם עבודות הרק"ל

תשתית חדשנית נוספת היא מערכת המים האפורים, פיילוט עירוני ראשון מסוגו בתל אביב. המערכת תאסוף מים אפורים משטחי המגורים במתחמי מרכז וצפון שדה דב ותעביר אותם למתקני טיפול מיוחדים לאחריהם המים יוזרמו להשקיית הפארק החופי העתידי. מערכת זאת נמצאת בשלבי סיום תכנון.

בנוסף, עבודות התשתית דורשות תיאום מורכב והדוק גם עם עבודות הרכבת הקלה, העוברת לאורך שדרות אבן גבירול. "אנחנו מתאמים ומנהלים את הביצוע בתחום השטח שלנו", מסבירה שלגר, "כך שזה יתאים ללוחות הזמנים ולסטנדרט הפיתוח של העירייה, ובניסיון לצמצם, ככל שניתן, את ההפרעה שלנו לתושבי העיר. המטרה היא לא לחזור ולחסום אזור שכבר חסמנו אותו לעבודות, אלא לנסות ולשחרר כמה שיותר שטחים פתוחים לתנועה לטובת הציבור".

התשתיות היקרות ביותר

נכון להיום, עבודות הפיתוח של שלב א' במתחם אשכול הסתיימו, בתיאום מושלם עם היתרי הבנייה הראשונים שנמסרו לקבלנים בשכונה הדרומית של הרובע. "ביצענו באשכול את כל תשתיות מערכת האשפה הפניאומטית, הניקוז, ביוב, מים, תקשורת. הוספנו תאורה זמנית ובחלק מהצירים אפילו שתלנו עצים כדי לאפשר להם לצמוח בזמן הבנייה. סללנו גם אספלט כאשר המטרה היא לאפשר ליזמים אזור בטוח לעבודות הבנייה", מבהירה שלגר.

האם לעבודות התשתית המורכבות יש ערך מוסף גם אחרי האכלוס?

"להערכתי, ככל שהתשתית מתקדמת יותר, היכולת לנטר תקלות במערכת ולהקדים טיפול עולה", מבהירה שלגר ומציינת כי עם סיום העבודות העירייה תקבל תיק מסודר של כלל התשתיות המורכבות של הרובע.

באופן מפתיע, מסבירה שלגר כי עלויות התשתית היקרות ביותר ברובע אינן בכבישים, בביוב או בתקשורת כי אם בשטחים הציבוריים הפתוחים הגדולים המתוכננים בשדה דב.

"יש פה פיתוח עירוני מאוד מאוד מוקפד בשטחים הציבוריים, ולזה יש משמעות כספית", היא מפרטת. "לא מדובר בפארקים עם חתיכת דשא וספסל כי אם בשצ"פים מושקעים מאוד עם מתקני משחקים, אזורי הצללה, אזורי התכנסות, רשת שבילים ירוקה וכמות אלמנטים גדולה ויקרה".

הערכות לתשתיות צופות עתיד

ההשקעה בתשתיות כוללת גם מחשבה על העתיד. כך לדוגמה, עיריית תל אביב בוחנת פתרונות עתידניים כמו עמדות טעינה חכמות בפארקים בהם יבלו משפחות, נקודות נחיתה לרחפנים לצורכי שילוח או פתרונות טעינה חשמליים מתקדמים למכוניות באמצעות מרכזי אנרגיה שכונתיים. ההכרעה תתקבל בשנים הקרובות אך השאיפה ברורה: לבנות "עיר חכמה" שתענה על צרכי הדורות הבאים. לכל התשתיות החדשות תספק שלגר פתרונות בשנים הבאות, עם התקדמות העבודה והתפתחויות העתידיות.

"אני עובדת כבר הרבה בתחום וניהלתי פרוייקטים רבים של תשתיות ברחבי הארץ ובעיניי, שדה דב הוא רובע מסוג אחר. החשיבה על האנשים שיחיו בו היתה כבר מתחילת התכנון עם אוריינטציה לעתיד, וזה מה שמלווה אותנו גם עכשיו בפיתוח ובקביעת השלביות של עבודות התשתיות".

לקריאה נוספת: לא רק מגדלים: גם העצים צפויים להיות גבוהים במיוחד בשדה דב

The post שדה דב של מטה: מיליארד וחצי שקלים מתחת לאדמה appeared first on רובע שדה דב.

התכנון החדשני נשען על תפישה בת-קיימה במגוון היבטים: החל מתקן בנייה ירוקה לכלל מבני הדיור והציבור, המשך בתכנון מרכזי אנרגיה שכונתיים וכלה בתשתיות תחבורה מתקדמות שנועדו להגדיל את הקישוריות ולהפחית את זיהום האוויר.

אחד הפרויקטים החלוציים בארץ, שיוקם בשכונת אשכול ברובע, הוא חיבור של 2,000 דירות למערכת אחת של מים אפורים. מדובר בלמעלה מ-40% מכלל דירות המגורים בשכונת אשכול בה מתוכננות 4,844 דירות.

גם בשני המתחמים הנוספים של הרובע – צפון ומרכז, מתוכננת תשתית מתאימה לחיבור אלפי בתים למערכת של מים אפורים, וזאת באמצעות פריסה של תשעה מתקנים לטיפול במים אפורים.

מים אפורים כטכנולוגיה בת קיימה

מים אפורים (הנקראים גם מים דלוחים או מים מושבים) הם שפכים שאין בהם הפרשות אדם וניתן לעשות בהם שימוש חוזר. מים דלוחים בכמויות משמעותיות מגיעים מכיורים, מקלחות ואמבטיות רחצה, וחלקם מגיעים ממכונות כביסה, מדיחי כלים ומזגנים.

המים שנאספים ומטוהרים מופנים לשימוש חוזר, לרוב בהשקיית גינות והדחת אסלות. השימוש בהם חוסך במים שפירים (מי שתייה או מים מותפלים) שעלותם גבוהה.

השימוש במים אפורים נפוץ באירופה, בארה"ב, בניו-זילנד ובאוסטרליה והוא נחשב לאסטרטגיה טובה להתמודדות עם שינויי האקלים, ולטכנולוגיה בת קיימה, החוסכת בייצור תשתיות להולכת מים ובאנרגיה.

שימוש חוזר בשפכים מקבל עידוד נרחב בערים ברחבי העולם. כך לדוגמה, במלבורן באוסטרליה, מקבלים התושבים החזר כספי בגין התקנת מערכות לשימוש במים אפורים. גם בקייפטאון בדרום אפריקה מופעלת מערכת של תמריצים כספיים לעידוד התקנה ושימוש במים אפורים.

בישראל, למרות היותה ארץ מדברית, המצב הפוך. התקנה של מערכות אלו בבתים פרטיים אסורה, ועסקים המבקשים להתקין מערכת למחזור מים נדרשים ברישוי. משרד הבריאות מתנגד להתקנת מערכות מיחזור מים בבתים פרטיים מחשש לסיכונים בריאותיים במקרה של הצלבה בין מים שפירים למים אפורים.

בריכות טיהור כאטרקציה נופית

בהתאם, השימוש במים אפורים להשקיית שטחים ציבוריים קיים בארץ בקנה מידה קטן. כך לדוגמה, מי הרצליה משתמשת במים מושבים להשקיית פארק הרצליה וכך גם באר שבע.

בשנת 2017 נחנך בגני תקווה פרויקט ראשון מסוגו בארץ: 500 דירות בשכונת גנים לקחו חלק בפרויקט במסגרתו נעשתה הפרדה בבתים לשתי מערכות ביוב נפרדות. האחת מגיעה ישירות למערכת הביוב העירונית ואילו מערכת המים האפורים מגיעה לבריכות הטיפול, שם עוברים המים תהליכי טיהור וניקוי ובסיומם משמשים להשקיה.

הפרויקט, המשתרע על פני שישה דונמים, כולל מערכת בריכות טיהור ביולוגיות הממוקמות בלב השכונה כאלמנט נופי מרכזי. מתקן הטיהור ואיגום המים בלב השכונה, משלב בתוכו פתרון הנדסי-אקולוגי ומהווה אטרקציה נופית לרווחת תושבי השכונה. המים המטוהרים משמשים להשקיית השטחים הירוקים הפרטיים והציבוריים בשכונה, אך הם אינם מותרים לרחצה או שתיה.

השקיה של מאות דונמים

כעת מתכננת עיריית תל אביב-יפו לבצע בשכונת אשכול פיילוט שטרם נראה כמותו בארץ, הן מבחינת מספר יחידות הדיור המחוברות, והן מבחינת כמויות המים שיזרמו בקו הייעודי.

על פי נספח המים והביוב של תוכנית מתחם אשכול, תתבצע הפרדה בין המים האפורים הבהירים (כיורי רחצה, מקלחות, אמבטיות) לבין המים האפורים הכהים והמים השחורים (שאר הביוב – כיורי מטבח, מדיח כלים, מכונות כביסה והדחת אסלות).

המים האפורים הבהירים יאספו אל מתקני טיפול אשר ימוקמו בשצ"פים (שטחים ציבוריים פתוחים) במתחם, בדומה לבריכה האקולוגית בגני תקווה. לאחר טיפול, ישמשו המים המושבים להשקיית הגינות הציבוריות המתוכננות ברובע, ואילו שאר השפכים – המים האפורים הכהים והמים השחורים – יזרמו למערכת הביוב. מתכנני הפרויקט מדגישים כי המים יטוהרו לאיכות המים הגבוהה ביותר הנדרשת על ידי משרד הבריאות.

לפיילוט מיחזור המים יחוברו רק דירות מגורים היות והמים בשימוש הדיירים מכילים פחות דטרגנטים ושומנים, המעמיסים על מתקני הטיפול. להערכת מהנדסי המים, המים המושבים מ-2,000 דירות יספיקו להשקיית כלל הגינות והפארקים במתחם אשכול, ביניהם הפארק הליניארי, הפארק הרובעי המשתרע על שטח של עשרות דונמים.

בתקופות גשומות בהן הנגר העילי מוזרם לשצ"פים ומייתר את הצורך במים אפורים, המים העודפים יוזרמו למערכת הביוב המקומית. אם הפיילוט יוגדר כהצלחה, כלל השצ"פים ברובע (צפון, מרכז ואשכול), המשתרעים על פני כ-480 דונמים, יושקו בעזרת מים מושבים.

מהנדסי הפרויקט מציינים כי כי הבחירה במתחמי המגורים שיחוברו למערכת המים האפורים, תיעשה בהתאם לקריטריון הקרבה למתקני הטיהור המתוכננים ברובע.

מיחזור קצר: מהעיר לעיר

פרופ' ערן פרידלר, מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, חבר ביחידה להנדסת סביבה, מים וחקלאות ויו"ר מכון גרנד למחקר המים בטכניון, הוא אחד התומכים הבולטים במיחזור מים אפורים בישראל.

"אני חוקר הרבה שנים אספקת מים ממקורות אלטרנטיביים, ובין היתר מתעסק כבר עשרות שנים במיחזור של מים אפורים. הייתי גם חבר ועדת התקינה במכון התקנים לתקן ישראלי למים אפורים, אך לצערי זה טרם התקדם", הוא מעיד. "משרד הבריאות מתנגד לזה ושם לתקן מקלות בגלגלים, יש טיוטת תקן במכון התקנים שטרם אושרה. להבדיל, בעולם הרחב מעודדים את זה".

פרופ' פרידלר מציין כי יש מקום להמשך פעילות השפד"ן – מכון טיהור שפכי גוש דן, המטפל בשפכים המגיעים אליו מערי גוש דן ומשיב אותם למים המשמשים להשקיית שטחים חקלאיים בנגב. "עם זאת, כבר היום יש עודפי מי קולחים (מי שפכים אשר עברו טיפול במכוני שפכים) שלא יודעים כל כך מה לעשות איתם, ולכן יש מקומות שבהם מאוד כדאי לקדם מערכת של מיחזור מים, במיוחד בערים. זאת כדי ליצור מעגל מיחזור קצר – מהעיר לתוך העיר. לא צריך להוביל את הקולחים עשרות קילומטרים".

חיסכון של 2.5 מיליון שקלים בשנה

"מבחינה זו הפרויקט של שדה דב מאוד מתאים לזה", הוא פוסק. "מדובר בפרויקט גדול מאוד שמתיישב עם מה שנקרא 'כלכלת מים מעגלית' – להשתמש במים ולמחזר אותם בתוך העיר לטובת תושבי העיר. אפשר לומר שזה ה״באז״ היום – Circular Water Economy".

להערכתו של פרופ' פרידלר הפרויקט יחסוך לקופת העירייה מיליוני שקלים מדי שנה על מים שפירים, כספים שאותם תוכל להפנות לטובת השבחת איכות החיים של תושבי הרובע.

"הצריכה השנתית של כלל משקי הבית באשכול צפויה להסתכם ב-1.2 מיליון קוב לשנה. מזה ניתן למחזר כ-500 אלף קוב בשנה של מים אפורים – זה המון מים. בחישוב גס לפי עלות של 5 שקלים לקוב, מדובר בחיסכון של כ-2.5 מיליון שקלים בשנה על מי השקיה לגנים ולפארקים במתחם אשכול".

פרופ' פרידלר מדגיש כי קיים רכיב משמעותי נוסף: "החיסכון לא מסתכם רק בתחשיב הזה – המים האלה אינם עוברים תהליך התפלה, העירייה חוסכת בשימוש במים מותפלים שהם המים הכי יקרים בארץ, וחוסכת גם בשימוש במשאבי הסביבה.

"ניתן לומר שהפיילוט הזה מציע חיסכון גדול גם מבחינה כספית וגם מבחינה סביבתית –  וזה מצביע על שינוי פרדיגמה בארץ, של מיחזור במעגל קצר. אני חושב שזה צעד חשוב לקראת כלכלה מעגלית של מים במגזר העירוני".

לקריאה נוספת: תכנון לוגיסטי חדשני במתחם אשכול: פחות פקקים, פחות רעש, פחות זיהום אוויר

The post מהמקלחת לפארק השכונתי: 2,000 דירות באשכול יחוברו למערכת מיחזור מים appeared first on רובע שדה דב.