הקו המתוכנן יהיה באורך של יותר משבעה קילומטרים ובקוטר של 60 אינץ'. הוא יתחבר למערכת המים הארצית מדרום לכביש 5 ויעבור בתוואי מורכב הכולל חציות של כביש 20 וכביש 2. מטרתו היא להזרים לצפון תל־אביב עשרות אלפי מטרים מעוקבים של מים ביממה, ובמקביל להגדיל את הגיבוי והיתירות של מערכת אספקת המים העירונית. במקורות מעריכים כי ניתן יהיה להשלים את הפרויקט ולהפוך את הקו לאופרטיבי עד סוף העשור (2030).

יו"ר דירקטוריון מקורות, עו"ד משה שמעוני, ציין כי "חיבור הקו החמישי לעיר יאפשר לחבר בין היכולות והתשתיות הארציות של מקורות לבין ההיכרות של התאגיד עם צורכי העיר. קידום הפרויקט יאפשר לשני הצדדים לתכנן יחד מערכת מים אמינה, מתקדמת וערוכה לשנים הבאות". יו"ר דירקטוריון מי אביבים, אברהם מנלה, הגדיר את החיבור בין החברות "מכפיל כוח לאומי ומוניציפלי", והוסיף כי שיתוף הפעולה יאפשר לקדם פתרונות הנדסיים וטכנולוגיים ולשמור על רציפות תפקודית ואיכות התשתיות בעיר.

הצורך בקו ידוע כבר שנים

הצורך בחיבור מים נוסף לתל־אביב אינו חדש. כבר בנספח תשתיות המים והביוב של רובע שדה דב מפברואר 2019 נכתב במפורש כי מתוכנן "חיבור מים חמישי לעיר ת"א" מקו של מקורות, בסמוך לצומת גלילות מערב. באותה עת הוערך קוטר הקו בכ־40 אינץ', לעומת 60 אינץ' בתכנון שמקודם כיום, אולם רק כעת, שבע שנים אחרי, התוכניות עוברות לביצוע.

גם במסמכי התכנון המאוחרים יותר נשמר הקו כחלק בלתי נפרד ממערך התשתיות של הרובע. בנספח המים והביוב של מרכז רובע שדה דב מדצמבר 2024 נכללה לצד הקו גם בריכת איגום בנפח של 15 אלף מ"ק. בנספח המקביל של צפון הרובע ממאי 2025 נקבע באופן מפורש כי תנאי להיתר בנייה הוא השלמתו והפעלתו של קו המים החמישי של מקורות ובריכת האיגום.

לוח הזמנים מתקרב לשלב האכלוס

לוח הזמנים של קו המים מקבל משנה חשיבות ככל שהבנייה במתחם אשכול מתקדמת. יזמים הפועלים במתחם פרסמו הערכות לפיהן הבנייה צפויה להסתיים בשנים 2029-2028. זאת בעוד מקורות ומי אביבים מכוונות להפעלת הקו עד סוף העשור. במקורות אף הבהירו כי ללא תשתית המים החדשה לא ניתן יהיה להתחיל בתהליך האכלוס בהיקפים המתוכננים. המשמעות היא שלוח הזמנים לביצוע הקו יצטרך להסתנכרן עם השלמת הפרויקטים הראשונים ברובע.

קו המים אינו התשתית הגדולה היחידה שאמורה להבשיל סביב תחילת אכלוס הרובע. הקו הירוק של הרכבת הקלה, שעליו נשען במידה רבה התכנון התחבורתי של שדה דב, צפוי להיפתח במהלך 2030. מכאן שגם תשתית המים וגם תשתית התחבורה הציבורית המרכזית של הרובע אמורות להגיע לבשלות בסוף העשור.

לא רק מי שתייה: פיילוט להשבת מים אפורים

לצד תשתית אספקת מי השתייה, שדה דב תוכנן מראש כרובע שבו ייושמו מערכות מים מתקדמות. אחת מהן היא מערכת להשבת מים אפורים – מים שמקורם בכיורי רחצה ובמקלחות בבנייני המגורים, שיופרדו ממערכת הביוב הרגילה, יוזרמו למתקן טיפול ייעודי ולאחר הטיפול ישמשו להשקיית שטחים ציבוריים.

בתוכנית המאושרת של מתחם אשכול נקבעה הפרדת מים אפורים במגרשים שיועדו לכך, ותוכננו שני מתקני טיפול. הוראות התוכנית אף קובעות כי במגרשים המחויבים בחיבור לא יינתנו היתרי בנייה ללא הצגת מערכת נפרדת לאיסוף המים האפורים, בהתאם להנחיות משרד הבריאות.

במרכז הרובע מתוכנן מהלך רחב יותר: המים יוזרמו למתקן טיפול בשטח הציבורי החופי וישמשו להשקיית הפארק החופי. המתקן אמור לפעול תחילה כפיילוט להשקיית כ־20 דונם, ובהמשך להתרחב להשקיית הפארק כולו המשתרע על פני כ־60 דונם. גם בצפון הרובע נקבע כי במבני המגורים תבוצע הפרדת מים אפורים וכי החיבור למערכת יבוצע בשלבים.

מערכת המים האפורים מצטרפת לשורה של תשתיות סביבתיות שנכללו בתכנון שדה דב, ובהן ניהול מי נגר, בנייה ירוקה, מערכות אנרגיה מתחדשת ומערכת אשפה פניאומטית. כך, לצד החשיבות שבהשלמת קו המים החמישי, הרובע אמור לשמש גם שדה יישום לתשתיות עירוניות מתקדמות שנועדו לצמצם צריכת משאבים ולהפחית את העומס על מערכות העיר הקיימות.

לקריאה נוספת: מהמקלחת לפארק השכונתי: אלפי דירות ברובע יחוברו למערכת מיחזור מים

The post אור ירוק לקו המים החמישי לתל־אביב, שיסלול את הדרך לאכלוס שדה דב appeared first on רובע שדה דב.

התכנון החדשני נשען על תפישה בת-קיימה במגוון היבטים: החל מתקן בנייה ירוקה לכלל מבני הדיור והציבור, המשך בתכנון מרכזי אנרגיה שכונתיים וכלה בתשתיות תחבורה מתקדמות שנועדו להגדיל את הקישוריות ולהפחית את זיהום האוויר.

אחד הפרויקטים החלוציים בארץ, שיוקם בשכונת אשכול ברובע, הוא חיבור של 2,000 דירות למערכת אחת של מים אפורים. מדובר בלמעלה מ-40% מכלל דירות המגורים בשכונת אשכול בה מתוכננות 4,844 דירות.

גם בשני המתחמים הנוספים של הרובע – צפון ומרכז, מתוכננת תשתית מתאימה לחיבור אלפי בתים למערכת של מים אפורים, וזאת באמצעות פריסה של תשעה מתקנים לטיפול במים אפורים.

מים אפורים כטכנולוגיה בת קיימה

מים אפורים (הנקראים גם מים דלוחים או מים מושבים) הם שפכים שאין בהם הפרשות אדם וניתן לעשות בהם שימוש חוזר. מים דלוחים בכמויות משמעותיות מגיעים מכיורים, מקלחות ואמבטיות רחצה, וחלקם מגיעים ממכונות כביסה, מדיחי כלים ומזגנים.

המים שנאספים ומטוהרים מופנים לשימוש חוזר, לרוב בהשקיית גינות והדחת אסלות. השימוש בהם חוסך במים שפירים (מי שתייה או מים מותפלים) שעלותם גבוהה.

השימוש במים אפורים נפוץ באירופה, בארה"ב, בניו-זילנד ובאוסטרליה והוא נחשב לאסטרטגיה טובה להתמודדות עם שינויי האקלים, ולטכנולוגיה בת קיימה, החוסכת בייצור תשתיות להולכת מים ובאנרגיה.

שימוש חוזר בשפכים מקבל עידוד נרחב בערים ברחבי העולם. כך לדוגמה, במלבורן באוסטרליה, מקבלים התושבים החזר כספי בגין התקנת מערכות לשימוש במים אפורים. גם בקייפטאון בדרום אפריקה מופעלת מערכת של תמריצים כספיים לעידוד התקנה ושימוש במים אפורים.

בישראל, למרות היותה ארץ מדברית, המצב הפוך. התקנה של מערכות אלו בבתים פרטיים אסורה, ועסקים המבקשים להתקין מערכת למחזור מים נדרשים ברישוי. משרד הבריאות מתנגד להתקנת מערכות מיחזור מים בבתים פרטיים מחשש לסיכונים בריאותיים במקרה של הצלבה בין מים שפירים למים אפורים.

בריכות טיהור כאטרקציה נופית

בהתאם, השימוש במים אפורים להשקיית שטחים ציבוריים קיים בארץ בקנה מידה קטן. כך לדוגמה, מי הרצליה משתמשת במים מושבים להשקיית פארק הרצליה וכך גם באר שבע.

בשנת 2017 נחנך בגני תקווה פרויקט ראשון מסוגו בארץ: 500 דירות בשכונת גנים לקחו חלק בפרויקט במסגרתו נעשתה הפרדה בבתים לשתי מערכות ביוב נפרדות. האחת מגיעה ישירות למערכת הביוב העירונית ואילו מערכת המים האפורים מגיעה לבריכות הטיפול, שם עוברים המים תהליכי טיהור וניקוי ובסיומם משמשים להשקיה.

הפרויקט, המשתרע על פני שישה דונמים, כולל מערכת בריכות טיהור ביולוגיות הממוקמות בלב השכונה כאלמנט נופי מרכזי. מתקן הטיהור ואיגום המים בלב השכונה, משלב בתוכו פתרון הנדסי-אקולוגי ומהווה אטרקציה נופית לרווחת תושבי השכונה. המים המטוהרים משמשים להשקיית השטחים הירוקים הפרטיים והציבוריים בשכונה, אך הם אינם מותרים לרחצה או שתיה.

השקיה של מאות דונמים

כעת מתכננת עיריית תל אביב-יפו לבצע בשכונת אשכול פיילוט שטרם נראה כמותו בארץ, הן מבחינת מספר יחידות הדיור המחוברות, והן מבחינת כמויות המים שיזרמו בקו הייעודי.

על פי נספח המים והביוב של תוכנית מתחם אשכול, תתבצע הפרדה בין המים האפורים הבהירים (כיורי רחצה, מקלחות, אמבטיות) לבין המים האפורים הכהים והמים השחורים (שאר הביוב – כיורי מטבח, מדיח כלים, מכונות כביסה והדחת אסלות).

המים האפורים הבהירים יאספו אל מתקני טיפול אשר ימוקמו בשצ"פים (שטחים ציבוריים פתוחים) במתחם, בדומה לבריכה האקולוגית בגני תקווה. לאחר טיפול, ישמשו המים המושבים להשקיית הגינות הציבוריות המתוכננות ברובע, ואילו שאר השפכים – המים האפורים הכהים והמים השחורים – יזרמו למערכת הביוב. מתכנני הפרויקט מדגישים כי המים יטוהרו לאיכות המים הגבוהה ביותר הנדרשת על ידי משרד הבריאות.

לפיילוט מיחזור המים יחוברו רק דירות מגורים היות והמים בשימוש הדיירים מכילים פחות דטרגנטים ושומנים, המעמיסים על מתקני הטיפול. להערכת מהנדסי המים, המים המושבים מ-2,000 דירות יספיקו להשקיית כלל הגינות והפארקים במתחם אשכול, ביניהם הפארק הליניארי, הפארק הרובעי המשתרע על שטח של עשרות דונמים.

בתקופות גשומות בהן הנגר העילי מוזרם לשצ"פים ומייתר את הצורך במים אפורים, המים העודפים יוזרמו למערכת הביוב המקומית. אם הפיילוט יוגדר כהצלחה, כלל השצ"פים ברובע (צפון, מרכז ואשכול), המשתרעים על פני כ-480 דונמים, יושקו בעזרת מים מושבים.

מהנדסי הפרויקט מציינים כי כי הבחירה במתחמי המגורים שיחוברו למערכת המים האפורים, תיעשה בהתאם לקריטריון הקרבה למתקני הטיהור המתוכננים ברובע.

מיחזור קצר: מהעיר לעיר

פרופ' ערן פרידלר, מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, חבר ביחידה להנדסת סביבה, מים וחקלאות ויו"ר מכון גרנד למחקר המים בטכניון, הוא אחד התומכים הבולטים במיחזור מים אפורים בישראל.

"אני חוקר הרבה שנים אספקת מים ממקורות אלטרנטיביים, ובין היתר מתעסק כבר עשרות שנים במיחזור של מים אפורים. הייתי גם חבר ועדת התקינה במכון התקנים לתקן ישראלי למים אפורים, אך לצערי זה טרם התקדם", הוא מעיד. "משרד הבריאות מתנגד לזה ושם לתקן מקלות בגלגלים, יש טיוטת תקן במכון התקנים שטרם אושרה. להבדיל, בעולם הרחב מעודדים את זה".

פרופ' פרידלר מציין כי יש מקום להמשך פעילות השפד"ן – מכון טיהור שפכי גוש דן, המטפל בשפכים המגיעים אליו מערי גוש דן ומשיב אותם למים המשמשים להשקיית שטחים חקלאיים בנגב. "עם זאת, כבר היום יש עודפי מי קולחים (מי שפכים אשר עברו טיפול במכוני שפכים) שלא יודעים כל כך מה לעשות איתם, ולכן יש מקומות שבהם מאוד כדאי לקדם מערכת של מיחזור מים, במיוחד בערים. זאת כדי ליצור מעגל מיחזור קצר – מהעיר לתוך העיר. לא צריך להוביל את הקולחים עשרות קילומטרים".

חיסכון של 2.5 מיליון שקלים בשנה

"מבחינה זו הפרויקט של שדה דב מאוד מתאים לזה", הוא פוסק. "מדובר בפרויקט גדול מאוד שמתיישב עם מה שנקרא 'כלכלת מים מעגלית' – להשתמש במים ולמחזר אותם בתוך העיר לטובת תושבי העיר. אפשר לומר שזה ה״באז״ היום – Circular Water Economy".

להערכתו של פרופ' פרידלר הפרויקט יחסוך לקופת העירייה מיליוני שקלים מדי שנה על מים שפירים, כספים שאותם תוכל להפנות לטובת השבחת איכות החיים של תושבי הרובע.

"הצריכה השנתית של כלל משקי הבית באשכול צפויה להסתכם ב-1.2 מיליון קוב לשנה. מזה ניתן למחזר כ-500 אלף קוב בשנה של מים אפורים – זה המון מים. בחישוב גס לפי עלות של 5 שקלים לקוב, מדובר בחיסכון של כ-2.5 מיליון שקלים בשנה על מי השקיה לגנים ולפארקים במתחם אשכול".

פרופ' פרידלר מדגיש כי קיים רכיב משמעותי נוסף: "החיסכון לא מסתכם רק בתחשיב הזה – המים האלה אינם עוברים תהליך התפלה, העירייה חוסכת בשימוש במים מותפלים שהם המים הכי יקרים בארץ, וחוסכת גם בשימוש במשאבי הסביבה.

"ניתן לומר שהפיילוט הזה מציע חיסכון גדול גם מבחינה כספית וגם מבחינה סביבתית –  וזה מצביע על שינוי פרדיגמה בארץ, של מיחזור במעגל קצר. אני חושב שזה צעד חשוב לקראת כלכלה מעגלית של מים במגזר העירוני".

לקריאה נוספת: תכנון לוגיסטי חדשני במתחם אשכול: פחות פקקים, פחות רעש, פחות זיהום אוויר

The post מהמקלחת לפארק השכונתי: 2,000 דירות באשכול יחוברו למערכת מיחזור מים appeared first on רובע שדה דב.