התכנון החדשני נשען על תפישה בת-קיימה במגוון היבטים: החל מתקן בנייה ירוקה לכלל מבני הדיור והציבור, המשך בתכנון מרכזי אנרגיה שכונתיים וכלה בתשתיות תחבורה מתקדמות שנועדו להגדיל את הקישוריות ולהפחית את זיהום האוויר.

אחד הפרויקטים החלוציים בארץ, שיוקם בשכונת אשכול ברובע, הוא חיבור של 2,000 דירות למערכת אחת של מים אפורים. מדובר בלמעלה מ-40% מכלל דירות המגורים בשכונת אשכול בה מתוכננות 4,844 דירות.

גם בשני המתחמים הנוספים של הרובע – צפון ומרכז, מתוכננת תשתית מתאימה לחיבור אלפי בתים למערכת של מים אפורים, וזאת באמצעות פריסה של תשעה מתקנים לטיפול במים אפורים.

מים אפורים כטכנולוגיה בת קיימה

מים אפורים (הנקראים גם מים דלוחים או מים מושבים) הם שפכים שאין בהם הפרשות אדם וניתן לעשות בהם שימוש חוזר. מים דלוחים בכמויות משמעותיות מגיעים מכיורים, מקלחות ואמבטיות רחצה, וחלקם מגיעים ממכונות כביסה, מדיחי כלים ומזגנים.

המים שנאספים ומטוהרים מופנים לשימוש חוזר, לרוב בהשקיית גינות והדחת אסלות. השימוש בהם חוסך במים שפירים (מי שתייה או מים מותפלים) שעלותם גבוהה.

השימוש במים אפורים נפוץ באירופה, בארה"ב, בניו-זילנד ובאוסטרליה והוא נחשב לאסטרטגיה טובה להתמודדות עם שינויי האקלים, ולטכנולוגיה בת קיימה, החוסכת בייצור תשתיות להולכת מים ובאנרגיה.

שימוש חוזר בשפכים מקבל עידוד נרחב בערים ברחבי העולם. כך לדוגמה, במלבורן באוסטרליה, מקבלים התושבים החזר כספי בגין התקנת מערכות לשימוש במים אפורים. גם בקייפטאון בדרום אפריקה מופעלת מערכת של תמריצים כספיים לעידוד התקנה ושימוש במים אפורים.

בישראל, למרות היותה ארץ מדברית, המצב הפוך. התקנה של מערכות אלו בבתים פרטיים אסורה, ועסקים המבקשים להתקין מערכת למחזור מים נדרשים ברישוי. משרד הבריאות מתנגד להתקנת מערכות מיחזור מים בבתים פרטיים מחשש לסיכונים בריאותיים במקרה של הצלבה בין מים שפירים למים אפורים.

בריכות טיהור כאטרקציה נופית

בהתאם, השימוש במים אפורים להשקיית שטחים ציבוריים קיים בארץ בקנה מידה קטן. כך לדוגמה, מי הרצליה משתמשת במים מושבים להשקיית פארק הרצליה וכך גם באר שבע.

בשנת 2017 נחנך בגני תקווה פרויקט ראשון מסוגו בארץ: 500 דירות בשכונת גנים לקחו חלק בפרויקט במסגרתו נעשתה הפרדה בבתים לשתי מערכות ביוב נפרדות. האחת מגיעה ישירות למערכת הביוב העירונית ואילו מערכת המים האפורים מגיעה לבריכות הטיפול, שם עוברים המים תהליכי טיהור וניקוי ובסיומם משמשים להשקיה.

הפרויקט, המשתרע על פני שישה דונמים, כולל מערכת בריכות טיהור ביולוגיות הממוקמות בלב השכונה כאלמנט נופי מרכזי. מתקן הטיהור ואיגום המים בלב השכונה, משלב בתוכו פתרון הנדסי-אקולוגי ומהווה אטרקציה נופית לרווחת תושבי השכונה. המים המטוהרים משמשים להשקיית השטחים הירוקים הפרטיים והציבוריים בשכונה, אך הם אינם מותרים לרחצה או שתיה.

השקיה של מאות דונמים

כעת מתכננת עיריית תל אביב-יפו לבצע בשכונת אשכול פיילוט שטרם נראה כמותו בארץ, הן מבחינת מספר יחידות הדיור המחוברות, והן מבחינת כמויות המים שיזרמו בקו הייעודי.

על פי נספח המים והביוב של תוכנית מתחם אשכול, תתבצע הפרדה בין המים האפורים הבהירים (כיורי רחצה, מקלחות, אמבטיות) לבין המים האפורים הכהים והמים השחורים (שאר הביוב – כיורי מטבח, מדיח כלים, מכונות כביסה והדחת אסלות).

המים האפורים הבהירים יאספו אל מתקני טיפול אשר ימוקמו בשצ"פים (שטחים ציבוריים פתוחים) במתחם, בדומה לבריכה האקולוגית בגני תקווה. לאחר טיפול, ישמשו המים המושבים להשקיית הגינות הציבוריות המתוכננות ברובע, ואילו שאר השפכים – המים האפורים הכהים והמים השחורים – יזרמו למערכת הביוב. מתכנני הפרויקט מדגישים כי המים יטוהרו לאיכות המים הגבוהה ביותר הנדרשת על ידי משרד הבריאות.

לפיילוט מיחזור המים יחוברו רק דירות מגורים היות והמים בשימוש הדיירים מכילים פחות דטרגנטים ושומנים, המעמיסים על מתקני הטיפול. להערכת מהנדסי המים, המים המושבים מ-2,000 דירות יספיקו להשקיית כלל הגינות והפארקים במתחם אשכול, ביניהם הפארק הליניארי, הפארק הרובעי המשתרע על שטח של עשרות דונמים.

בתקופות גשומות בהן הנגר העילי מוזרם לשצ"פים ומייתר את הצורך במים אפורים, המים העודפים יוזרמו למערכת הביוב המקומית. אם הפיילוט יוגדר כהצלחה, כלל השצ"פים ברובע (צפון, מרכז ואשכול), המשתרעים על פני כ-480 דונמים, יושקו בעזרת מים מושבים.

מהנדסי הפרויקט מציינים כי כי הבחירה במתחמי המגורים שיחוברו למערכת המים האפורים, תיעשה בהתאם לקריטריון הקרבה למתקני הטיהור המתוכננים ברובע.

מיחזור קצר: מהעיר לעיר

פרופ' ערן פרידלר, מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, חבר ביחידה להנדסת סביבה, מים וחקלאות ויו"ר מכון גרנד למחקר המים בטכניון, הוא אחד התומכים הבולטים במיחזור מים אפורים בישראל.

"אני חוקר הרבה שנים אספקת מים ממקורות אלטרנטיביים, ובין היתר מתעסק כבר עשרות שנים במיחזור של מים אפורים. הייתי גם חבר ועדת התקינה במכון התקנים לתקן ישראלי למים אפורים, אך לצערי זה טרם התקדם", הוא מעיד. "משרד הבריאות מתנגד לזה ושם לתקן מקלות בגלגלים, יש טיוטת תקן במכון התקנים שטרם אושרה. להבדיל, בעולם הרחב מעודדים את זה".

פרופ' פרידלר מציין כי יש מקום להמשך פעילות השפד"ן – מכון טיהור שפכי גוש דן, המטפל בשפכים המגיעים אליו מערי גוש דן ומשיב אותם למים המשמשים להשקיית שטחים חקלאיים בנגב. "עם זאת, כבר היום יש עודפי מי קולחים (מי שפכים אשר עברו טיפול במכוני שפכים) שלא יודעים כל כך מה לעשות איתם, ולכן יש מקומות שבהם מאוד כדאי לקדם מערכת של מיחזור מים, במיוחד בערים. זאת כדי ליצור מעגל מיחזור קצר – מהעיר לתוך העיר. לא צריך להוביל את הקולחים עשרות קילומטרים".

חיסכון של 2.5 מיליון שקלים בשנה

"מבחינה זו הפרויקט של שדה דב מאוד מתאים לזה", הוא פוסק. "מדובר בפרויקט גדול מאוד שמתיישב עם מה שנקרא 'כלכלת מים מעגלית' – להשתמש במים ולמחזר אותם בתוך העיר לטובת תושבי העיר. אפשר לומר שזה ה״באז״ היום – Circular Water Economy".

להערכתו של פרופ' פרידלר הפרויקט יחסוך לקופת העירייה מיליוני שקלים מדי שנה על מים שפירים, כספים שאותם תוכל להפנות לטובת השבחת איכות החיים של תושבי הרובע.

"הצריכה השנתית של כלל משקי הבית באשכול צפויה להסתכם ב-1.2 מיליון קוב לשנה. מזה ניתן למחזר כ-500 אלף קוב בשנה של מים אפורים – זה המון מים. בחישוב גס לפי עלות של 5 שקלים לקוב, מדובר בחיסכון של כ-2.5 מיליון שקלים בשנה על מי השקיה לגנים ולפארקים במתחם אשכול".

פרופ' פרידלר מדגיש כי קיים רכיב משמעותי נוסף: "החיסכון לא מסתכם רק בתחשיב הזה – המים האלה אינם עוברים תהליך התפלה, העירייה חוסכת בשימוש במים מותפלים שהם המים הכי יקרים בארץ, וחוסכת גם בשימוש במשאבי הסביבה.

"ניתן לומר שהפיילוט הזה מציע חיסכון גדול גם מבחינה כספית וגם מבחינה סביבתית –  וזה מצביע על שינוי פרדיגמה בארץ, של מיחזור במעגל קצר. אני חושב שזה צעד חשוב לקראת כלכלה מעגלית של מים במגזר העירוני".

לקריאה נוספת: תכנון לוגיסטי חדשני במתחם אשכול: פחות פקקים, פחות רעש, פחות זיהום אוויר

The post מהמקלחת לפארק השכונתי: 2,000 דירות באשכול יחוברו למערכת מיחזור מים appeared first on רובע שדה דב.