כעת עיריית תל אביב-יפו וחברת אתרים מציגות כיוון אחר לגמרי: במקום למחוק את הזיכרון התעשייתי של המקום, התוכנית החדשה מבקשת להפוך אותו למוקד ציבורי פעיל, שמחבר בין שימור, תרבות, טבע עירוני ורובע שדה דב המתפתח מצפון.

בתחרות האדריכלים לתכנון המתחם בה השתתפו שבעה משרדים מובילים, זכתה חברת מילבאואר אדריכלים, בשיתוף משרד תמא אדריכלות נוף. על פי התוכנית, שלושת המיכלים ששימשו לאחסון דלק בין השנים 1968–2007 יעברו שימוש מחדש: המעטפת התעשייתית האייקונית תישמר, ובתוכה ייווצרו חללים חדשים לפעילות ציבורית — תרבות, יצירה, פנאי, ספורט ואירועים.

החוליה הדרומית של שדה דב

הסיפור של חוות המיכלים אינו עומד בפני עצמו. מבחינת רובע שדה דב, מדובר באחת מנקודות החיבור החשובות ביותר בין הרובע החדש לבין העיר הוותיקה: מדרום — רדינג, הירקון והנמל; מצפון — שדה דב, הפארק החופי, רחוב אבן גבירול המתוכנן והמשך ההתפתחות העירונית של צפון תל אביב.

במסמכי התכנון של צפון רובע שדה דב כבר נקבע כי ניתן יהיה לעשות שימוש מחדש במיכלים הקיימים, וכי יותרו בהם שימושים ציבוריים, שימושי פנאי, נופש וספורט, תוך שמירה על גישה חופשית לציבור סביבם וביניהם. כעת, התחרות האדריכלית מעניקה למהלך הזה דמות מוחשית יותר: לא רק “שימור” במובן המוזיאלי, אלא הפיכה של תשתית ישנה למרחב עירוני פעיל.

זהו גם מהלך שמתכתב עם תפיסת התכנון הכוללת של שדה דב: רובע צפוף, מעורב שימושים, המסתמך על הליכתיות, רכיבה, תחבורה ציבורית ושטחים פתוחים משמעותיים. במובן הזה, חוות המיכלים יכולה להפוך לשער תרבותי-ציבורי בדרום הרובע, ולחבר בין הפארק החופי העתידי לבין פארק הירקון ונמל תל אביב.

אדריכלית אורית מילבאואר מסבירה: "המיכלים האלה שימשו בעבר מיכלי דלק של תחנת הכוח רידינג ואנחנו בקונספט שלנו ממלאים אותם מחדש באנרגיה אבל מסוג אחר, אנרגיה של עשייה ובילוי. כל המרחב הזה יהיה פתוח 24/7 כפי שמתאים לעיר ללא הפסקה. המרחב החדש הזה יכול להיות פעיל ולא להפריע לאף אחד, הוא מרוחק מספיק מכל מבני המגורים הקיימים והמתוכננים והוא נמצא במיקום מדהים ומרכזי על שפך הירקון, שיש אליו נגישות גם מפארק הירקון וגם מכיוון מזרח מציר שי עגנון".

לא להרוס – למלא באנרגיה חדשה

הרעיון המרכזי בתכנית הזוכה הוא שימור הצורה העגולה והחזקה של המיכלים, והכנסת “עיגול פנימי” חדש לתוכם. כך ייווצרו חללי פנים ייחודיים, עם תאורה טבעית ואופי אדריכלי יוצא דופן — חללים שלא מנסים להסתיר את עברם התעשייתי, אלא משתמשים בו כחלק מהחוויה.

במקום לראות במיכלים שריד מיושן של עידן הדלקים, התוכנית מתייחסת אליהם כמעט כאל חומר גלם עירוני: מבנים גדולים, בעלי נוכחות, שמספרים סיפור על האנרגיה שהניעה בעבר את העיר ויכולים להכיל היום אנרגיה מסוג אחר: פעילות ציבורית, תרבות, ספורט, מפגש ושהייה.

לצד המיכלים עצמם, התוכנית מציעה לפתח את המרחב שביניהם כמרחב שוטטות עירוני: מקום שאפשר לעבור דרכו, לשהות בו, להגיע לאירוע, לפגוש אנשים או פשוט להמשיך ממנו אל הירקון, הים או שדה דב. זו נקודה משמעותית, משום שהאתגר המרכזי באזור רדינג–שפך הירקון הוא לא רק עיצוב מבנים, אלא פתיחה מחדש של אזור שהיה במשך שנים תשתיתי ומנותק יחסית מהעיר.

טבע עירוני במקום אזור תשתיות סגור

מעבר לממד התרבותי, אחד המרכיבים הבולטים בתוכנית הוא השיקום הסביבתי. על פי הודעת העירייה, במתחם יוקם אזור שמור שישמש מנגנון טבעי לניקוי מי נגר עירוניים, לצד שיקום מלא של גדות הירקון. המטרה היא ליצור בתי גידול חדשים לדגים, צמחייה, חרקים וציפורים, ולהחזיר לאזור חלק מהמופע הטבעי שאפיין את שפך הירקון לפני הפיכתו למרחב תשתיתי.

הדגש הזה אינו מקרי. בשנים האחרונות תל אביב-יפו מנסה להגדיר מחדש את תפקידם של שטחים פתוחים: לא רק פארקים יפים או מדשאות, אלא תשתיות עירוניות לכל דבר — כאלה שקולטות נגר, ממתנות הצפות, מייצרות צל, משפרות מיקרו-אקלים ותומכות במגוון ביולוגי. עבור שדה דב, שבו ניהול מי נגר, הפארק החופי והקשר לים הם חלק מהדיון התכנוני השוטף, חוות המיכלים עשויה להפוך לדוגמה מוחשית לאופן שבו תשתית ישנה יכולה להפוך גם לפארק, גם למוקד ציבורי וגם למערכת אקולוגית מתפקדת.

"להשיב אזור שהיה מנותק מהעיר"

מ"מ וסגן ראש עיריית תל אביב-יפו, ליאור שפירא, אמר כי מדובר במהלך שמבטא את תל אביב "שיודעת לנצל משאבים קיימים בצורה חכמה ויצירתית, ולתרגם תשתיות ישנות למרחבים חדשים של תרבות, יצירה, ספורט וטבע עירוני, פתוחים לכולם".

לדבריו, “התוכנית הזוכה מציגה חשיבה מתארית עמוקה שמשלבת בין שימור, קיימות ואיכות חיים עירונית, ומציעה מודל חדשני להתחדשות אזורי תשתית בלב המטרופולין. החיבור בין הירקון, הים, התעשייה ההיסטורית והחיים העירוניים מייצר כאן הזדמנות נדירה — להשיב אזור שהיה מנותק מהעיר אל התושבות והתושבים, כמרחב ציבורי משמעותי, ירוק, תוסס ומעורר השראה”.

הסיור הראשון: בסוף השבוע הקרוב

הציבור יוכל להיחשף לתוכנית כבר בסוף השבוע הקרוב, במסגרת אירועי “בתים מבפנים” שיתקיימו בתל אביב-יפו בין 7 ל-9 במאי. ביום חמישי, 7 במאי, בשעה 17:00, יתקיים בחוות המיכלים סיור עם אדריכלית אורית מילבאואר ואדריכלית הנוף ליטל סמוק. בסיור יוצג הרעיון התכנוני שמבקש לקחת את השימוש המקורי של המיכלים, אחסון כמויות גדולות של דלק, ולהטעין אותו במשמעות חדשה: לא עוד אנרגיה תעשייתית סגורה, אלא אנרגיה עירונית פתוחה של פעילות, חדשנות, תרבות וטבע. משך הסיור כשעה, ואין צורך ברישום מוקדם.

לקריאה נוספת: המהפך של רוקח-אבן גבירול: מוקד עירוני חדש בין מרכז העיר לשדה דב

The post מדרום לשדה דב: מיכלי הפלדה הענקיים יהפכו למוקד תרבות ובילוי חדש appeared first on רובע שדה דב.

הארת המיכלים היא חלק ממהלך רחב של פיתוח מחדש של שטחים ומתקני תשתית ששימשו בעבר את חברת החשמל, והפיכתם למרחבים ומבני ציבור פתוחים לציבור. במסגרת הפרויקט יזכו אזורים מרכזיים בעיר להתחדשות ויאפשרו לציבור ליהנות מנוף שמשלב ערכי טבע, היסטוריה ותעשייה.

אחד המוקדים הבולטים בפרויקט הוא אזור שפך הירקון – נקודה אסטרטגית המחברת בין פארק הירקון לרצועת החוף ורובע שדה דב. השטח, שבעבר שימש כמרחב תעשייתי ותפעולי ייהפך במסגרת תוכנית רוקח-אבן גבירול לריאה ירוקה חדשה שתשרת את תושבי העיר ואת המבקרים בה. תוכנית רוקח אבן גבירול הופכת את האזור התפעולי הכולל בין היתר את חניוני רדינג, מתקני חברת החשמל ומכון טיהור השפכים לאזור עירוני תוסס, הכולל שטחים ציבוריים פתוחים, מבני ומוסדות ציבור, מרכז תחבורה משולב ופארק תעשייתי. "האזור הזה היה מעין 'חצר אחורית'. המטרה היא להפוך אותו למוקד ציבורי", ציינה בעבר אדריכלית התוכנית.

אתר מיכלי הדלק של תחנת הכוח רדינג הוא אחד המקומות המסקרנים ביותר בפרויקט. בשטחו נמצאים שלושה מבני פלדה עגולים ששימשו כמיכלי דלק ענקיים. במקום להרוס אותם, החליטה עיריית תל אביב-יפו להפכם לאייקון עירוני חדש. כאמור, החל מחודש פברואר יוארו קירות המיכלים מדי יום כדי להדגיש את נוכחותם וליצור מוקד משיכה מרהיב לעין בשעות הערב. בין המועדים אשר יצוינו בצבעים ייחודיים ניתן למצוא את חגי ישראל, יום המודעות לסרטן השד, יום הפועלים, יום איכות הסביבה, יום האוקיינוס ויום היוגה הבינלאומי.

עוד מתכננת הרשות להכריז על תחרות אדריכלים לתכנון מתארי. התוכניות החדשות יקיפו את המיכלים בפארק ירוק ורחב ידיים, שיהווה מרחב טבע פעיל ונגיש לצד נחל הירקון והמגדלור ההיסטורי. מהלך עירוני זה יאפשר לשמר את הנוף התעשייתי של תל אביב-יפו ובמקביל להחזיר שטחים לטובת הציבור. המרחבים החדשים יהוו תוספת משמעותית למלאי השטחים הפתוחים בעיר ולמבני הציבור, ויספקו לתושבים ולמבקרים מקום מפגש יוצא דופן, שמשלב בין טבע, תרבות והיסטוריה מקומית.

ומי שמגיע לאזור יכול כבר עכשיו ליהנות מפארק רדינג, שנמצא ברחוב רחבעם זאבי במפגש עם טיילת רדינג ופארק רדינג המערבי הצמוד למעגנת חברת החשמל. בפארק ניטעו 84 עצים, הותקנו כ- 20 פרגולות צבעוניות ועשרות ספסלים, ואלו יוצרו מרחב מזמין, מוצל ועם מרחבי דשא בעלי נוחות אקלימית מרבית.

לקריאה נוספת: פארק רדינג החדש: "לפיקניק, לריצה, לישיבה ליד המגדלור או לצפייה בשקיעה"

The post אייקון עירוני חדש: מיכלי הדלק של תחנת רדינג יוארו מדי ערב appeared first on רובע שדה דב.