חזית מסחרית פעילה ותחנת רכבת קלה

האתגר הראשון שעמד בפני המתכננים היה צורתו הייחודית של המגרש. "זה מגרש מאוד מיוחד מבחינת הגאומטריה שלו", אומר האדריכל אדר אופנהיים, שותף מייסד במשרד גריל-אופנהיים אדריכלים, האחראי על תכנון בית הספר. "מצידו המזרחי הוא גובל בשכונת נופי ים, שבנויה במעין מעוינים, ומצידו המערבי הוא גובל ברחוב אבן גבירול העתידי, שהוא ישר. כך שהמגרש שנוצר הוא בעל צורה מאוד לא רגולרית".

"בית הספר תוכנן כך שיתאים למרחב האורבני שבו הוא נמצא", נמסר ממחלקת בינוי ופיתוח של מוסדות החינוך בעיריית תל אביב-יפו. "המבנה ממוקם על המשך אבן גבירול, בסמוך לתחנת הקו הירוק של הרכבת הקלה. מיקום התחנה השפיע על מיקום הכניסה לבית הספר, שתוכננה בסמיכות אליו ותאפשר נגישות מרבית.

"בתכנון נלקח בחשבון המיקום הייחודי והוא נבנה בקו 0 לרחוב על מנת לייצר דופן אורבנית עם חזית פעילה. כלפי הרחוב מתוכננת חזית מסחרית עם חנויות וקולונדה (שדרת עמודים), בדומה לתכנון של אבן גבירול. החנויות מופרדות באופן מוחלט ממבנה בית הספר כפי שמתחייב בדרישות הבטיחות".

שטחי החוץ: בתוך המבנים

בית הספר כולל שש שכבות לימוד – ז' עד י"ב, כאשר בכל שכבה 7 כיתות וכיתת חינוך מיוחד. בתפוסה מלאה, הוא צפוי להכיל כ-1,600 תלמידים. אחד האתגרים הגדולים ביותר של המתכננים היה להכיל את הפיתוח והמתקנים הנדרשים לכמות תלמידים גדולה כל כך, בשטח מוגבל. "שטח המגרש הוא כ-10 דונם והמבנה בן 5 קומות, כך שמדובר על בנייה קומפקטית ולגובה", נמסר מהעירייה.

מתחם בית הספר כולל שלושה מבנים, באחד מהם ממוקמת חטיבת הביניים, בשני ממוקם התיכון ובשלישי אולם ספורט וחדרי מעבדות. בשל היקף השטחים הבנויים הגדול, נדרשו האדריכלים למצוא פתרונות יצירתיים וחדשניים להרחבת שטחי החוץ, ועשו זאת על ידי יצירת שטחי חוץ חדשים בתוך המבנים עצמם.

"המבנים של החטיבה והתיכון בנויים בצורת ח', כאשר כל קומה מיועדת לשכבת לימודים אחרת. במרכז ה-ח' של כל קומה ישנה מרפסת פתוחה מאוד גדולה, המתפרסת על שטח של 200-300 מ"ר ומהווה למעשה את החצר של אותה שכבה. כלומר, מעבר לשטחי החצר שנמצאים בקומת הקרקע, כל שכבה חובקת חצר נוספת, פרטית ואינטימית יותר", מסביר אופנהיים.

"בנוסף לגרמי המדרגות שנמצאים בתוך הבניין ומחברים בין הקומות", הוא ממשיך, "גם המרפסות עצמן מחוברות זו לזו באמצעות מערכת מדרגות חיצונית. למעשה, רצינו לייצר כאן סוג של מערכת תנועה אלטרנטיבית לתלמידים, שאמנם אין להם חצר ענקית בצמוד לכיתה, כי הם נמצאים, לצורך הדוגמה, בקומה רביעית, אבל יש להם מרפסת מאוד גדולה שמחוברת במערכת של מדרגות עד לקרקע".

"למרפסות השכבתיות יש חשיבות במיוחד במבני חינוך גבוהים", הוסיפו נציגי העירייה, "הן נותנות מענה גם בהפסקות וגם ללמידה חוץ כיתתית צמודה לכיתות, ומייתרות את הצורך לעלות ולרדת בכל הפסקה".

מרחבי לימוד מגוונים ומשתנים

בהתאם למגמה הארצית והעירונית, כיתות בית הספר הן כיתות "שקופות", אשר הקיר המחבר בינן לבין המסדרון מורכב כולו מחלונות זכוכית. החללים החוץ-כיתתיים בכל קומה מרוהטים בריהוט נייד הניתן לסידור בתצורות הושבה שונות. הדבר מייצר גמישות רבה, מאפשר למורים לערוך סוגים שונים של מפגשים ולהתאים את ההושבה למספר המשתתפים, לאופי הפעילות ולמטרתה.

בנוסף לכיתות האם ולחללי הלימוד החוץ כיתתיים, מבני בית הספר כוללים מגוון מרחבי לימוד בגדלים שונים ולצרכים שונים, בהם חדרי עזר קטנים ובינוניים, חדרי טכנולוגיה, חדרי מחשבים, חדרי מעבדות וחדרי פרויקטים.

מגרש כדורגל על הגג

על פי תקנות משרד החינוך, בית ספר בסדר גודל כזה צריך לכלול אולם ספורט סגור, מגרש ספורט חיצוני משולב, המורכב משני מגרשי כדורסל צמודים שמהווים יחד מגרש כדורגל גדול, וכן מגרש כדורגל חיצוני נוסף, קטן יותר. אולם הספורט נבנה בבניין השלישי, לצד חדרי המעבדות, המגרש הגדול מוקם בחצר שבקומת הקרקע, ואת מגרש הכדורגל הנוסף החליטו האדריכלים למקם לא אחרת מאשר על הגג.

"ככל שהעיר הולכת ומצטמצמת אנחנו נדרשים לבנות מבני ציבור יותר ויותר צפופים, ועם זאת אנחנו לא רוצים לפגוע באיכות המבנים או לגרוע מהמתקנים שהתלמידים אמורים לקבל", מסביר אופנהיים. "לכן, אין שטח שהוא לא מנוצל. ניצלנו את המרפסות לטובת חצרות נוספים, ואת הגג של בניין החטיבה ניצלנו לטובת מגרש הכדורגל הנוסף".

בתכנון נלקחו בחשבון כל המשמעויות הנלוות, החל משיקולי בטיחות והצללה וכלה בתרחישי "מה עושים אם הכדור עף מהמגרש": המגרש מקורה בבדים המייצרים הצללה נאותה, ומוקף ברשת שקופה למניעת נפילת כדורים. מצדדיו מוקף המגרש בחיפוי של רפפות אלומיניום ורטיקליות, אשר מבטיחות את בטיחות השימוש בו מבלי לחסום את האוויר ואת הנוף.

חניון אופניים במקום חניון לכלי רכב

לאחר שעות הפעילות של בית הספר, יעמדו לרשות תושבי השכונה אולם הספורט והאודיטוריום בן 350 מקומות. "הכוונה היא שהמבנים לא יעמדו כמו 'פיל לבן' בשעות אחר הצהריים והערב אלא יהיו פעילים וזמינים לשימוש הקהילה והסביבה", אומר אופנהיים, "לכן דאגנו לייצר אליהם כניסות לא רק מתוך בית הספר אלא גם ישירות מהרחוב".

בעבר, הביעו תושבי נוף ים התנגדות להקמת בית הספר, בין היתר בטענה שהקמתו במיקום זה תוביל לעומסי תנועה כבדים ולסכנה תעבורתית. העירייה טענה אז שההגעה לבית הספר תיעשה בעיקר על ידי הליכה, רכיבה באופניים ותחבורה ציבורית.

כיום, ניתן לראות כי תכנון בית הספר עולה בקנה אחד עם החזון התכנוני של רובע שדה דב, אשר כחלק מהמגמה העירונית מבקש לעודד את השימוש בתחבורה ציבורית ובאמצעי תחבורה "רכים" ולצמצם את השימוש ברכבים. אמצעי ההגעה לבית הספר כוללים כמובן את תחנת הרכבת הקלה הסמוכה, וכן רשת שבילים אופניים המחברת את בית הספר לשכונות הסמוכות.

"מתוך חשיבה על תיעדוף ההגעה בתחבורה ציבורית ואופניים", נמסר מהעירייה, "תוכנן ובוצע כאן פתרון ייחודי של הקמת חניון אופניים תת קרקעי, לכ-300 זוגות אופניים, לטובת התלמידים והמורים". חניון לכלי רכב, לעומת זאת, לא קיים בבית הספר, אלא רק חניון טכני תפעולי.

ללמוד עם נוף לים

דבר מרכזי נוסף שנלקח בחשבון בתכנון בית הספר הוא תנאי העבודה של המורים. "עיריית תל אביב-יפו בונה חדרי מורים גדולים יותר מהפרוגרמה הסטנדרטית של משרד החינוך בכל מבני החינוך החדשים. בפרויקט הזה נבנו מרפסות בצמוד לחדרי המורים, חדרי שהייה ועבודה למורים ממוקמים גם הם בקומות העליונות לנוחיותם".

חדרי המורים גם כוללים מטבחונים מצוידים ברמה גבוהה, "כמעט כמו בחברות הייטק", כפי שמגדיר זאת אופנהיים. לכל חדר מורים צמודה מרפסת הצופה לאבן גבירול ואל אחד היתרונות הגדולים של בית הספר, גם אם לזמן מוגבל – הנוף לים.

"הקרבה לים היא משהו שנלקח בחשבון, כמובן, ממגוון בחינות, בהן גם בעיצוב הפנים ובבחירת הצבעוניות", אומר אופנהיים. "מעבר לכך, כמובן שכל המרפסות השכבתיות פונות מערבה, הכול מופנה ומתייחס לים, וכרגע מכל כיתה ומכל חדר יש נוף באמת מטורף. זה אמנם לא יימשך לנצח, כי רובע שדה דב ייבנה ממערב לבית הספר, אבל בינתיים יש כמה שנים ליהנות מזה".

לקריאה נוספת: אושרה תוכנית להקמת קומפלקס חינוך וקהילה במתחם אשכול

The post חלון לים התיכון: בית הספר החדש ״עמוס עוז״ ישרת גם את תלמידי שדה דב appeared first on רובע שדה דב.

עוד אושרו תוכניות לפארק שכונתי בשצ"פ הצמוד (מגרש 607) שישמש הן את הקהילה והן את תלמידי בית הספר וילדי הגנים הסמוכים. מבני הציבור, מוסדות החינוך והפארק השכונתי מתוכננים כמרחב קוהרנטי אחוד לכלל צורכי הציבור בשכונה.

על פי התכנון של משרד האדריכלים ויינשטיין ועדיה אדריכלים ייבנו במגרש 409 בית ספר יסודי עם 24 כיתות, שש כיתות חינוך מיוחד, אולם ספורט, שמונה כיתות גן ילדים, שש כיתות מעון יום, שטחי מסחר ומגרשי ספורט וכן מרכז קהילתי עם ספריה.

מבנה המרכז הקהילתי יהיה בן שלוש קומות ואילו מבני בית הספר וגני הילדים יתנשאו לגובה של חמש קומות. מגרשי הספורט וחצר בית הספר ייבנו על שטחי הגג של המרכז הקהילתי.

מהנדס העיר תל אביב, אודי כרמלי, ציין בישיבה: "מדובר במבנה מורכב, 'מגה בניין ציבורי', 20 אלף מ"ר במגרש אחד עם חמישה מבנים בעלי שימושים שונים. אין כאלה בארץ וגם לא הרבה בעולם". עוד הוסיף כרמלי כי המבנים אמורים לשרת את תושבי הרובע וציין כי התוכנית לוקחת בחשבון גם בינוי עתידי של 2 קומות נוספות.

תכנון השצ"פ, שבוצע על ידי שלומי זאבי, תמר אריאלי-רונן ממשרד מנעד תכנון נוף בוצע בהלימה עם צורכי מוסדות החינוך והקהילה. כך לדוגמה, ילדי הגנים יצאו לשטח ציבורי ייעודי להם ואילו לב הפארק ישמש את כלל תושבי השכונה הן לשימושים יומיומיים והן להתקהלויות גדולות יותר. עוד מתוכננים בפארק גינת כלבים, גינה קהילתית ובריכה אקולוגית קבועה.

מגרש 409 הוא המגרש השני במתחם אשכול שאושרו בו תוכניות לבניית מבני ציבור עד כה. בפברואר 2024 אישרה הוועדה את התוכניות להקמת בית החולים השיקומי רעות במגרש 407, הסמוך לו מצפון.

לקריאה נוספת: קמפוס חדש לבית החולים השיקומי רעות תל אביב ייבנה ברובע שדה דב

The post אושרה תוכנית להקמת קומפלקס חינוך וקהילה במתחם אשכול appeared first on רובע שדה דב.