רצועת החוף של הרובע משתרעת על פני קרוב לשני קילומטרים: חלקה הצפוני הוא חוף תל ברוך, חוף מסודר הכולל סוכת מציל, בית קפה וחניון, ואילו חלקה הדרומי הוא רצועת חוף בתולית וסלעית בחלקה, המשתרעת עד למעגנת רדינג המוכרת בשם "החוף הסודי".

100 מיליון ביקורים בשנה בחופי הים

"החופים בארץ הם השטח הפתוח הגדול ביותר שנמצא בקרבה גדולה למוקדי אוכלוסייה ומשמש כמקור בילוי כמעט חינמי", מסביר אסף זנזורי, מנהל תחום התכנון בחברה להגנת הטבע על חשיבות חופי הים. "בישראל, כמדינה מדברית, הערך של מקורות מים מקבל משנה תוקף, ואחרי הקורונה והמלחמה, שיצרו מצבים בהם לא תמיד ניתן לצאת לחו"ל או להגיע לכל חלקי הארץ, הערך של שטח פתוח משמעותי אפילו יותר".

זנזורי מציין כי בשונה ממדינות חוף אחרות, רצועת החוף הישראלית היא קצרה יחסית: "אורכו של חוף הים התיכון בישראל הוא כ-197 קילומטרים", הוא מפרט, "אבל חלקים גדולים ממנו סגורים בגלל תשתיות או שימושים צבאיים. חופים רבים לא מתאימים לרחצה או לא מוכרזים, כך שבסופו של דבר יש לנו 12.5 קילומטרים של חוף שזמינים לשימוש הציבור. זה מעט מאוד, נוכח העובדה שהאוכלוסייה הולכת וגדלה והשטחים הפתוחים לא. הציבור הישראלי מגיע ל-100 מיליון ביקורים בשנה בחופי הים, והמספר הזה רק ילך ויגדל".

"השאיפה שלנו", ממשיך זנזורי אשר במסגרת תפקידו מייצג את הציבור במערך התכנון הארצי, "היא להסתכל על תשתיות ושימושים קיימים, ולבחון אם אפשר להזיז, להעתיק או לשנות חלקים מהם, על מנת לשחרר שטחים נוספים לציבור. מה שעשו בשדה דב זה ליצור שטח יש מאין – הזיזו גורם תשתיתי/צבאי ואפשרו לציבור להרוויח".

בהחלטת הוועדה הארצית לשמירה על הסביבה החופית (ולחו"ף) נכתב: "התוכנית מאפשרת פתיחתו של מרחב שדה התעופה שעד כה היה סגור וחסום לציבור הרחב ומייעדת בשטחה, בין היתר, פארקים לטובת הציבור ולרווחתו בסמיכות לחוף הים. התוכנית מייצרת דופן עירונית איכותית לחוף הים ומחזקת את הקשר בין העיר והחוף".

גולת הכותרת: הפארק החופי

גולת הכותרת של סביבת החוף היא ללא ספק הפארק החופי – המרחב הציבורי הגדול ביותר ברובע, ששטחו עומד על כ-177 דונם. על פי התוכנית שאושרה, פיתוח הפארק החופי מתוכנן על פי מדרג אינטנסיביות, המרכז את מרבית מוקדי העניין (מוקדים מסחריים ומתקני ספורט) ברצועה המזרחית של הפארק, ומשאיר את הרצועה הסמוכה לחוף כרצועת פיתוח טבעי.

מוקדי העניין ימוקמו בצידי הצירים המובילים אל החוף, תוך שמירה על רציפות הליכה ועל מבטים וצירים פתוחים לפארק ולים. הבינוי בשטח הפארק לא יעלה על גובה של שתי קומות ושבעה מטרים ממפלס הכניסה הראשי, ותישמר זכות מעבר לציבור לכל חלקי הפארק, למעט מה שיוגדר כטבע עירוני שמור. חשיבותו של המרחב הציבורי בכלל, ושל חזית הים בפרט, הוגדרה על ידי עיריית תל אביב כאחד העקרונות עליהם מתבססת תוכנית רובע שדה דב.

בניגוד לרצועת החוף שמדרום לנמל תל אביב, בה הגישה לים אפשרית רק לסירוגין, כאן קיבלו המתכננים הזדמנות לייצר רצועת חוף רציפה וארוכה, והציבו כמטרה "יצירת נגישות חדשה, נוחה ומלאה, מן הרקמה הבנויה שממזרח, דרך רובע שדה דב, לכיוון מלוא רצועת החוף שממערב לה".

מקסימום גישה למקסימום ציבור

כיום, הגישה לחוף מתאפשרת בשלוש דרכים: דרך גשר הולכי הרגל ורוכבי האופניים העובר מעל מעגנת רדינג; דרך רחוב פרופס המתחבר לחוף תל ברוך; ודרך שביל להולכי רגל ורוכבי אופניים שמתחבר לאמצע רצועת החוף. כיצד תיראה הגישה בעתיד?

"ראינו חשיבות גדולה בחיבור כל שכונות העורף אל הים", מציינת גילי טסלר, מתכננת מחוז תל אביב ברשות מקרקעי ישראל. "לשם כך, הוגדרו 16 צירי רוחב ירוקים היורדים אל הים". צירים אלו יכללו שדרות, סמטאות ומשעולים המיועדים להליכה ברגל ולרכיבה באופניים, כאשר תנועת הרכבים תוסט לעבר חניונים תת קרקעיים המתוכננים להיבנות סמוך לקצה הצפוני והדרומי של הפארק החופי".

"העקרונות שצריכים להנחות את המתכננים הם לייצר מקסימום גישה למקסימום ציבור, וזו לדעתי ההצלחה הכי גדולה של התוכנית", מוסיף זנזורי.

"זה מאוד משמח לשמוע על כל דרכי הגישה המתוכננות", אומרת שירי, שמתגוררת עם בעלה ושני ילדיה בשכונת רמת אביב החדשה, הסמוכה לרובע. "גם כיום אנחנו מגיעים לחוף ונהנים מאוד כשזה קורה, אבל אין לי ספק שכשהגישה תהיה נוחה יותר אנחנו נעשה את זה הרבה יותר".

גורדי שחקים על קו הבינוי הראשון

עם זאת חשוב לזכור כי קו הבינוי הראשון לים ברובע כולל גם מגדלים בני 20-25 קומות, ובחלקו הדרומי אף הותר בינוי של רבי קומות בני 30 קומות. טסלר מספקת הסבר לנושא הציפוף: "מלכתחילה נקבע ציפוף גבוה של יחידות הדיור בשל העובדה כי זו אחת מעתודות הקרקע האחרונות לאורך הים במחוז תל אביב ובפרט בעיר תל אביב, וכי ברצוננו היה למקם באופן רציף ורחב את הפארק הימי שישתרע לאורך חופי הים התיכון לכדי פארק אורכי התופר את ערי המחוז".

במצב זה, עד כמה הדיירים העורפיים ברובע יוכלו גם הם ליהנות מנוף ים למרות מאמצי המתכננים "למקסם את המבטים לים מהשכונות המזרחיות הסמוכות יותר"?

זנזורי מיישב את הסתירה: "התוכנית היא לא סטנדרטית באופי שלה, זאת ליגה בפני עצמה שקשה להשוות לתוכניות אחרות. שדה דב הוא אזור עם כלכליות מאוד גבוהה ויש לו שטח פתוח יחסית גדול בגלל החוף, זה אפשר למתכננים לייצר אינטנסיביות וצפיפות מאוד גבוהה, במובן החיובי, כי היא מייצרת עירוניות יותר טובה ומנצלת את הקרקע נכון. יכול להיות שבתוכנית רגילה זה היה נחשב גובה גבוה, אבל בתוכנית אינטנסיבית כזאת, זה גובה מתאים".

אז איך בכל זאת משתדלים להנגיש את הנוף? על ידי אופן ההעמדה של המבנים. הרובע יכלול מבנים בבנייה מרקמית של עד 9 קומות, מגדלונים בני עד 16 קומות ומגדלים בני 20-45 קומות. תוכנית המתאר מגדירה את המיקום המדויק של המגדלים בגבהים השונים.

המעגנה, החוף הסודי ומה שביניהם

בסך הכל, צפויה סביבת החוף לתפוס נתח של 25% בקירוב משטח הרובע כולו. נתח זה כולל את רצועת החוף עצמה, את הפארק החופי ואת שטח מעגנת רדינג, תוכנית שאושרה בתחילת החודש על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה, תל אביב.

תוכנית המעגנה כוללת שיקום והפיכה של המעגנה הקיימת למעגנה פעילה עם 300 מקומות עגינה, והקמת מועדון שייט ובית ספר לחינוך ימי ומתחם בילוי. על פי התוכנית, המעגנה היא "הזדמנות ליצירת מוקד ייחודי של ספורט ונופש, בדגש על חינוך ימי, אשר יהיה אבן שואבת לתושבי המחוז ויספק מקומות עגינה נדרשים".

לתפישתו של זנזורי הקמת המעגנה אינה תורמת לציבור אלא פוגעת בצרכיו. "החינוך והספורט הימי כמובן מבורכים, אבל בשבילם לא צריך לייצר מעגנה ענקית, מה גם שבדרך כלל הקמת מעגנה גדולה כרוכה בלקיחת חלקים מהחופים הסמוכים. מרינות באופן כללי זה משהו שאנחנו מאוד מתנגדים אליו כי הן משרתות רק חלק קטן מהציבור והמטרה שלנו היא למקסם את כמות האנשים שנהנים ממשאב החוף".

מדוברות עיריית תל אביב-יפו נמסר ביחס לנושא כי: "תא/4564 מעגנת רדינג התקפה היא תוכנית להשמשת המעגנה הקיימת ולא מתייחסת או כוללת את החוף שמצפון לה. נכון להיום, אין עדיין תוכנית תקפה הקובעת שינויים לגבי חופי הים הצמודים לאזור שדה דב".

שינוי חיובי למען הציבור

ביקור בחוף הסודי באחד הבקרים של אמצע השבוע, מאשש כי השם שניתן לחוף, אכן ראוי. מעטים מגיעים אליו ונהנים משקט ומרחב שלא קיימים בחופים אחרים בעיר. אחד המבקרים הקבועים בחוף, גבר בשנות ה-80 לחייו, מספר שבסופי השבוע הטיילת מתמלאת בהולכים וגם רצועת החוף עמוסה במבקרים, אך הוא מודה כי רוב המתרחצים מתרכזים בחלק הצפוני והמסודר יותר, חוף תל ברוך.

למרות שהשקט והמרחב יהפכו בקרוב למצרך נדיר גם כאן, אין לו ספק שהתוכנית המקודמת ברובע יוצרת כאן שינוי חיובי. "זאת פעם ראשונה שעושים משהו למען הציבור על פני זמן כל כך ארוך", הוא אומר, "ולא לקראת בחירות".

זנזורי מסכים: "חלק מרצועת החוף היה סגור. ברגע שפינו את שדה התעופה, החוף חזר לציבור. במובן הזה, עוד לפני שתוכנן אפילו פסיק בתוכנית לפיתוח הרובע, היא כבר עשתה טוב".

לקריאה נוספת: המרינה של שדה דב: חיבור חי ותוסס בין עיר וים

The post המשאב היקר ביותר של רובע שדה דב: שני קילומטרים של רצועת חוף appeared first on רובע שדה דב.