השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, מסרה כי מרגע קבלת הממצאים המשרד פועל "במהירות" להשלים בדיקות ולטפל סביבתית "תוך שמירה על רציפות הבנייה והפיתוח", ובמקביל נבחנים גם מתחמים רלוונטיים נוספים.

לפי הודעת המשרד, המהלך נועד לייצר סט כללים תפעוליים ברור: איך דוגמים, איך חוקרים, מתי נדרש פינוי קרקע ולאן, ואיך מתאמים את כל זה כך שבאתר שבו כבר יש עבודות עפר, דיפון או תשתיות – לא נגררים לעצירה גורפת.

המשרד מציין במסגרת היישום שלושה צעדים מרכזיים:

• עדכון ערכי הסף לשיקום קרקעות עבור PFAS – אלה הערכים שעל פיהם יקבעו “יעדי הקצה” המותרים (כלומר, מתי נדרש טיפול/פינוי וכמה).
• האצת אישור תוכניות חקירה ואישורי מנהל לפינוי קרקע מזוהמת לאתרי קצה מורשים, אם יהיה צורך בפינוי.
• מנגנון תיאום מהיר עם החברה לשירותי איכות הסביבה (הזרוע המבצעת), כדי שתוכל להיכנס לשטח ולעבוד במקביל בכמה מגרשים – כך שהחקירות/השיקום יתבצעו לצד המשך פיתוח.

לדוגמה, עבור היזמים שהגיעו כבר לשלב החפירות למרתפים, ההנחיות אמורות להגדיר מראש איפה דוגמים, באיזו תדירות, מה עושים אם מתקבלת חריגה, והאם אפשר להתקדם במגרש/בשלב מסוים במקביל – במקום לגלות את הדרישות "תוך כדי תנועה".

שדה דב כפיילוט למדיניות PFAS רחבה יותר

המשרד להגה"ס מציין כי במקביל לטיפול בשדה דב, מתבצע בירור לגבי הימצאות אפשרית של PFAS במתחמים נוספים שהם בתכנון, בנייה או שכבר שווקו – כולל בחינה אם צריך לעדכן סקרים היסטוריים ותוכניות דיגום באתרים שבהם נעשה שימוש ב-PFAS או נמצאו רכיבים במי תהום. כך לדוגמא, יבוצעו בדיקות בשטח שעליו מוקמת בימים אלה שכונת צמרת בפתח תקווה, היכן ששכן בעבר המחנה הצבאי סירקין.

דווח כי נבחנים חשדות ל-PFAS גם במתחמים פי גלילות, בסיס חיל האוויר לשעבר בלוד ושדה התעופה לשעבר בהרצליה – מה שמאותת שהאירוע בשדה דב עלול להתרחב.

עם זאת, המסר של המשרד להגה"ס ליזמים ברור: יש לטפל סביבתית – אבל לא "לכבות את האתר". ההנחיות הן ניסיון לייצר ודאות תפעולית (מה עושים ומתי) ולצמצם את הפגיעה ביזמים שכבר התחילו לעבוד.

לקריאה נוספת: זיהום הקרקעות בשדה דב: היכן התגלו ממצאים?

The post המשרד להגנת הסביבה מציג: "מסלול מהיר" לטיפול בקרקע בשדה דב appeared first on רובע שדה דב.

"לא הייתה מדיניות מחייבת לבדיקת PFAS"

על פי הודעת המשרד להגנת הסביבה בין השנים 2020 ל-2023 עבר המתחם תהליך מקיף של בדיקה ושיקום סביבתי, אך באותה תקופה "לא הייתה למשרד מדיניות מחייבת להתייחסות למזהמי PFAS בקרקעות, ולכן חומרים אלו לא נבדקו או טופלו". המשרד להגנת הסביבה הוסיף כי הבדיקות הנוספות נערכו בהתאם לבקשת רשות המים והדגיש כי זיהום מי התהום אינו מסכן באופן ישיר את מקורות מי השתייה. עם זאת, הוא מציין שני סיכונים מרכזיים הכרוכים בהמשך הבנייה במתחם:

• הראשון, במהלך עבודות הבנייה עלולות קרקעות מזוהמות להיפנות ליעדים שאינם מורשים לטפל בהן, דבר שעלול לסכן מקורות מים נוספים או להפיץ את הזיהום לאזורים אחרים.
• השני, פגיעה אפשרית בסביבה החופית והימית בשל קרבת האתר לחוף הים.

בעקבות הממצאים, המשרד הודיע כי יבצע בדיקות מדגמיות נוספות בקרקע ובחול חוף הים הסמוך, וכן מחקר מקיף לקביעת ערכי סף לשיקום קרקע מזוהמת בתרכובות PFAS – תקנים שכאמור לא היו קיימים בעת שיווק הקרקעות.

רמ"י: "מקווים שזה לא יפגע משמעותית בהמשך הפיתוח"

מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה שפורסמה כי הקרקעות במתחם שדה דב שווקו "רק לאחר שהתקבל אישור מהמשרד להגנת הסביבה שביצע בדיקות בקרקע ואישר שאיננה מזוהמת". לדברי הרשות, הממצאים הנוכחיים הם ממצאים ראשוניים המתייחסים לשליש משטח התוכנית בלבד. "בשבועיים הקרובים תיעשה בדיקה מדגמית מעמיקה יותר, ואז יוחלט אילו שטחים זקוקים לטיפול", נמסר מרמ"י. "הטיפול ככל הנראה יכלול הוצאת ופינוי העפר. אנחנו מקווים שזה לא יפגע משמעותית בהמשך הפיתוח".

כאמור, הבדיקות המדגמיות המעמיקות הצפויות להתבצע, יאפשרו להבין את היקף הזיהום ומיקומו המדויק. על סמך ממצאים אלו, יוכלו הגורמים המקצועיים לקבוע את תוכנית הטיפול והשיקום הנדרשת, ולהעריך את ההשפעה על לוחות הזמנים והעלויות של הפרויקטים השונים.

מתחם אשכול: הבנייה כבר החלה

מפה שפרסם המשרד להגנת הסביבה מראה כי האזורים ההיסטוריים בהם נעשה שימוש ב-PFAS פרושים ברחבי הרובע בהיקף רחב. עוד הסתבר, כי קידוחי מי תהום עם ממצאים התבצעו באזורים רבים, בעיקר במתחם אשכול ובמתחם המרכזי וכן על תוואי פארק החוף המתוכנן ברובע. המפה גם מציינת דיגומי קרקע עם ממצאים המצויים ברובם במתחם אשכול, אולם בדיקות נוספות שיערכו בשבועיים הקרובים יספקו תמונת מצב עדכנית ומלאה בנוגע להיקף הזיהום.

מתחם אשכול, המתחם הראשון שווק ליזמים נמצא בשלב הכי מתקדם מבין שלושת המתחמים והבנייה בו כבר החלה. במתחם זה נבנים מספר פרויקטים של יזמים מובילים.

אחד מהם הוא פרויקט Rainbow של חברת ישראל קנדה, שבתגובה לפרסומים, פרסמה הודעה לבורסה, שבה הבהירה כי "קיימים בידי החברה אישור המשרד להגנת הסביבה ואישור רשות המים כי אין חשש לזיהום קרקע במתחם הפרויקט". לדברי החברה, עבודות החפירה והדיפון בקרקע במתחם הפרויקט הסתיימו, והיא החלה בביצוע עבודות השלד באמצעות קבלן ראשי.

עיריית תל אביב: "לא תתאפשר בנייה על קרקע שאינה בטוחה"

עיריית תל אביב-יפו הגיבה גם היא לממצאים שפורסמו אתמול בהודעה מפורטת "חשוב להדגיש כי מדובר בשלב ראשוני בלבד, וייתכן שחלקים נרחבים מהשטח אינם מזוהמים כלל". העירייה מסרה כי בשלב זה מתוכננות בדיקות נוספות, הכוללות 4-5 קידוחי קרקע באזור, שמטרתן לאתר האם קיימת הימצאות של חומרים מזהמים, באילו ריכוזים, באילו עומקים ובאילו אזורים. "רק לאחר קבלת תוצאות הבדיקות ניתן יהיה לקבוע את המשמעויות התכנוניות והביצועיות, ועל כן בשלב זה לא ניתן להעריך האם יהיה עיכוב בעבודות הפיתוח והבנייה ומה יהיה היקפן, ככל שיהיה".

העירייה הדגישה: "עיריית תל אביב-יפו, יחד עם המשרד להגנת הסביבה ורשות מקרקעי ישראל, פועלים מתוך מחויבות מלאה לשמירה על בריאות הציבור. לא תתאפשר בנייה על קרקע שאינה נקייה, בטוחה ובריאה, וכלל הגורמים המקצועיים משקיעים מאמצים מיוחדים בביצוע בדיקות מקיפות ומהירות, על מנת לוודא כי המשך הפיתוח במתחם יתבצע בהתאם לכל התקנים והדרישות הסביבתיות".

לקריאה נוספת: אושרו תוכניות בינוי ראשונות במתחמי מרכז וצפון רובע שדה דב

The post זיהום הקרקעות בשדה דב: היכן התגלו ממצאים? appeared first on רובע שדה דב.