על פי הפרסום האחרון, צומצמה רשימת התרכובות המנוטרות מ-31 תרכובות לארבע בלבד המאפיינות קצפי כיבוי אש, שהם המקור המרכזי לזיהום PFAS בישראל. המשרד להגנת הסביבה ציין בהודעתו כי "העדכון נועד להבטיח שבתום השיקום לא יוותר סיכון לבריאות האדם והסביבה, תוך אימוץ הסטנדרטים המדעיים המקובלים בעולם המערבי". עוד ציין המשרד כי הסקר בוצע בסיוע חברת היעוץ ״אקולוג״ וחברת היעוץ הבינלאומית SLR וכי ״כעת השלים המשרד את עבודת המטה המקצועית ומפרסם בפעם הראשונה ערכי יעד לשיקום קרקע, המבוססים על ערכים טוקסיקולוגיים עדכניים שנועדו להנחות את תהליכי השיקום כך שיסייעו במניעת הסיכונים לשוהים באתר בתום הליך השיקום״. הסקר כלל בחינה של ערכי הסף וגישות רגולטוריות במדינות שונות ובהן ארה"ב, גרמניה, אוסטרליה וקנדה.

ההשלכות על שדה דב

אימוץ ערכי הסקר החדשים משפיע ישירות על שדה דב. המשרד להגנת הסביבה מדווח כי "באשר לממצאים משדה דב, יצוין כי כאשר משווים את ערכי הסף המעודכנים לתוצאות דיגום הקרקע (בסמוך לשלוליות) אכן לא נמצאות חריגות. אך מדובר במספר בדיקות מאוד מצומצם ונקודתי שלא ניתן להסיק ממנו לכלל האתר. יחד עם זאת, נוסיף כי במסגרת בדיקות שנערכו לאחרונה באחד המגרשים בשטח התוכנית אותרה חריגה מערכי הסף העדכניים דבר המצביע על זיהום". ראוי להזכיר כי ברובע שדה דב כבר שווקו קרקעות לבניית כ-7,000 יחידות דיור, ולחלק מהיזמים אף ניתנו היתרי חפירה ודיפון או היתרי בנייה מלאים.

ארגוני הסביבה: "הסרת חסמי נדל"ן"

בתגובה לפרסום, הגיש השבוע ארגון "אדם טבע ודין" דרישה לביטול ההנחיות החדשות. הארגון טוען כי המשרד הקל את ערכי הסף באופן משמעותי ללא שיתוף משרד הבריאות ורשות המים, וכי ההחלטה התקבלה בהליך לא שקוף שנועד לפתור חסמים תכנוניים ברובע שדה דב ובאתרים דומים.

במכתב ששלח הארגון לעידית סילמן, השרה להגנת הסביבה, נכתב: "התוצאה תהיה הפצת הזיהום בכל רחבי הארץ והפקרת בריאות הציבור, והכל בחסות תקן חדש שפשוט 'מבטל' את הזיהום על הנייר כדי להסיר חסמי נדל"ן".

למשבר ה-PFAS השלכות כלכליות נרחבות: המשרד להגנת הסביבה פרסם בעבר דו"ח "אומדן תועלות מחוק שיקום קרקעות מזוהמות" ובו צוין כי עיכוב בטיפול בקרקעות המזוהמות עלול לעכב את הקמתן של 1.4 מיליון יחידות דיור עתידיות המתוכננות על שטחים מזוהמים פוטנציאליים, דוגמת פי גלילות ותע"ש רמת השרון. עיכובים אלו מוערכים באובדן הכנסות עתק למדינה בגובה של כ-44 מיליארד שקל.

המשרד להגנת הסביבה דוחה את טענות ארגוני הסביבה על הקלה בלתי סבירה ומבהיר כי הערכים נקבעו כדי להבטיח הגנה על בריאות הציבור והסביבה תוך התאמה לסטנדרטים בינלאומיים עדכניים. במשרד מדגישים כי סקר הרגולציה נמשך וכי בכוונתם לעדכן בעתיד ערכי סף לחומרי PFAS נוספים במידת הצורך.

מנגד, בארגוני הסביבה מתריעים כי חומרים אלו יציבים ונודדים בקלות למי התהום, וכי העלאת רף החשיפה המותרת מהווה סיכון בריאותי ארוך טווח לתושבים. תגובת משרד הבריאות שפורסמה השבוע באתר ״שומרים״ תומכת בטענת ארגון אדם טבע ודין. "משרד הבריאות לא היה שותף לתהליך לגבי קביעת ערכי סף לקרקע, וההחלטה גובשה ללא התייחסות גורמי המקצוע במשרד, שהביעו לאחר סיום התהליך את הסתייגותם מהערכים שנקבעו, שכן לחשיפה לתרכובות PFAS יש השפעה ארוכת טווח על הבריאות".

לקריאה נוספת: המשרד להגנת הסביבה מציג: "מסלול מהיר" לטיפול בקרקע בשדה דב

The post תפנית בזיהום הקרקע בשדה דב בעקבות עדכון דרמטי של ערכי הסף appeared first on רובע שדה דב.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, מסרה כי מרגע קבלת הממצאים המשרד פועל "במהירות" להשלים בדיקות ולטפל סביבתית "תוך שמירה על רציפות הבנייה והפיתוח", ובמקביל נבחנים גם מתחמים רלוונטיים נוספים.

לפי הודעת המשרד, המהלך נועד לייצר סט כללים תפעוליים ברור: איך דוגמים, איך חוקרים, מתי נדרש פינוי קרקע ולאן, ואיך מתאמים את כל זה כך שבאתר שבו כבר יש עבודות עפר, דיפון או תשתיות – לא נגררים לעצירה גורפת.

המשרד מציין במסגרת היישום שלושה צעדים מרכזיים:

• עדכון ערכי הסף לשיקום קרקעות עבור PFAS – אלה הערכים שעל פיהם יקבעו “יעדי הקצה” המותרים (כלומר, מתי נדרש טיפול/פינוי וכמה).
• האצת אישור תוכניות חקירה ואישורי מנהל לפינוי קרקע מזוהמת לאתרי קצה מורשים, אם יהיה צורך בפינוי.
• מנגנון תיאום מהיר עם החברה לשירותי איכות הסביבה (הזרוע המבצעת), כדי שתוכל להיכנס לשטח ולעבוד במקביל בכמה מגרשים – כך שהחקירות/השיקום יתבצעו לצד המשך פיתוח.

לדוגמה, עבור היזמים שהגיעו כבר לשלב החפירות למרתפים, ההנחיות אמורות להגדיר מראש איפה דוגמים, באיזו תדירות, מה עושים אם מתקבלת חריגה, והאם אפשר להתקדם במגרש/בשלב מסוים במקביל – במקום לגלות את הדרישות "תוך כדי תנועה".

שדה דב כפיילוט למדיניות PFAS רחבה יותר

המשרד להגה"ס מציין כי במקביל לטיפול בשדה דב, מתבצע בירור לגבי הימצאות אפשרית של PFAS במתחמים נוספים שהם בתכנון, בנייה או שכבר שווקו – כולל בחינה אם צריך לעדכן סקרים היסטוריים ותוכניות דיגום באתרים שבהם נעשה שימוש ב-PFAS או נמצאו רכיבים במי תהום. כך לדוגמא, יבוצעו בדיקות בשטח שעליו מוקמת בימים אלה שכונת צמרת בפתח תקווה, היכן ששכן בעבר המחנה הצבאי סירקין.

דווח כי נבחנים חשדות ל-PFAS גם במתחמים פי גלילות, בסיס חיל האוויר לשעבר בלוד ושדה התעופה לשעבר בהרצליה – מה שמאותת שהאירוע בשדה דב עלול להתרחב.

עם זאת, המסר של המשרד להגה"ס ליזמים ברור: יש לטפל סביבתית – אבל לא "לכבות את האתר". ההנחיות הן ניסיון לייצר ודאות תפעולית (מה עושים ומתי) ולצמצם את הפגיעה ביזמים שכבר התחילו לעבוד.

לקריאה נוספת: זיהום הקרקעות בשדה דב: היכן התגלו ממצאים?

The post המשרד להגנת הסביבה מציג: "מסלול מהיר" לטיפול בקרקע בשדה דב appeared first on רובע שדה דב.