לצד זאת, תכנונן של שתי השכונות החדשות, שדה דב (16 אלף יח"ד) ותוכנית 3700 (11.5 אלף יח"ד – לא סופי) צפוי להוסיף לעיר עשרות אלפי יחידות דיור ולמעלה מ-80 אלף תושבים. העומס כולו מתנקז לוועדה שבראשה הוא עומד.

שפירא הוא חבר מועצה ותיק ואיש אמונו של ראש העיר רון חולדאי. בשתי הקדנציות הקודמות שימש כמ"מ ליו"ר ועדת תו"ב, והוא בעל ניסיון בתחום של תשע שנים במצטבר.

בחודש שעבר השתתף שפירא בטקס הנחת אבן הפינה הראשונה בשדה דב ואמר: "אם ניקח את שתי התוכניות של שדה דב ו- 3700 ביחד, הן הופכות להיות העיר ה-20 בגודלה בארץ".

"שני הפרוייקטים יחד מייצרים רצף טריטוריאלי ענק וההתייחסות שלנו אליו היא כאל מקשה אחת. עיריית תל אביב תהפוך את המקום לשוקק חיים כולל תכנון פארק המסלול שמתוכנן במסלול ההמראה והנחיתה בשדה התעופה שפונה, והפארק הנופי שימשך לכל אורך קו החוף ממלון סי אנד סאן ועד המרינה ושומר על הצביון של המקום. זה פארק עצום ממדים בין הבניינים לקו החוף". עוד הוא מציין כי בניגוד לשכונות הפרבריות המנומנמות בצפון תל אביב, כדוגמת נופי ים, תוכנית למד, רמת אביב וכדומה, הצפון החדש יהווה מוקד עירוני ומרכז תרבותי.

"יש לי חברים מנס ציונה שהיו מגיעים ללב תל אביב יותר ממה שאני הייתי מגיע מצפון העיר למרכז העיר. לא הגיוני שנסיעה כזו תיארך 40 דקות", הוא מסביר. "היום יותר מתמיד, אני רוצה להנגיש את שכונות עבר הירקון, ללב העיר. עכשיו, אם אתה לא יודע לעשות את זה, אז תעשה לך 'לב עיר' חדש בצפון העיר".

קיבוץ בעיר: הכל במרחק של 10 דקות הליכה

ואכן על פי תוכנית המתאר, כ-5% מכלל הבנייה הם מסחר מלווה רחוב המצוי כמעט בכל רחובות רובע שדה דב ומספק נגישות גבוהה לחנויות ושירותים מתחת לבית. מדובר באחוז גבוה ביחס לשאר חלקי העיר. בנוסף, מתכננת עיריית תל אביב לפתח בעיר החדשה גם מוזיאונים, תיאטראות ומוסדות תרבות נוספים.

"הרעיון הוא לבנות עיר שכיף להיות בה, עם מסעדות, ברים, פאבים ומוסדות תרבות ופנאי", מדגיש שפירא ומרחיב: "לראש העיר יש מנטרה של "קיבוץ בעיר" כל מקום שאתה צריך להגיע אליו צריך להיות במרחק של 10-15 דקות הליכה בלבד. במרחק הזה, אתה צריך לקבל מענה מלא וזה מה שאנחנו משתדלים שיקרה בכל העיר".

מהי המנטרה שלך?

"אני תומך בעמדת ראש העיר בנושא. אני חסיד גדול של עירוב שימושים. לאחרונה עשיתי שינוי משמעותי בחיי. במשך 30 שנה ויותר חייתי באחת משכונות השינה בצפון העיר. עכשיו אני גר בלב העיר, וזה עולם אחר. צריך להתרגל לזה שאין לך מקרר גדול, כי רוב המוצרים זמינים לך ב-AM-PM. אין לך מכונת קפה, ואתה שותה בבית הקפה הקרוב. אתה לא מארח אנשים בסלון בבית, אלא בהליכה בפארק או על חוף הים. זה קונספט חדש שצריך להתרגל אליו ואני מודה שאני מאוד נהנה. אני גר בקומה רביעית בלי מעלית ומאתגר את עצמי כל יום מחדש".

בית ספר משולב עם קאנטרי

תוכניות שדה דב מעניקה למתכננים הזדמנות נדירה: לתכנן מהתחלה, להתחיל מאפס. עם זאת, התכנון לא חף מאילוצים ואתגרים. "האתגר המשמעותי הראשון הוא פני העתיד", מאשר שפירא. "אנחנו רוצים להפוך את זה לשכונה הרבה יותר מודרנית. יש לנו גם את הפריבילגיה לתכנן אותה נכון עם בתי ספר, מוסדות ציבור, מרינה, רכבת. תנועה פחותה יותר, עירוב שימושים חזק יותר, זו לא תהיה שכונה שהולכים לישון בה אלא חיים בה.

"השילוב עם הפארק הוא אדיר, צריך לדעת איך לנצל אותו נכון גם לטובת תושבי השכונה וגם עבור תושבים שיבקרו בו מחוץ לרובע. אנחנו בוחנים איך אפשר לגעת כמה שפחות בטבע היפה שיש פה, ומצד שני להנגיש אותו לציבור. אנחנו משקיעים גם בשיטות מתוחכמות של תשתיות מתקדמות, איסוף זבל, חיסכון באנרגיה, אוזון-פרנדלי. "יש פה צוותים שעובדים מאוד קשה על זה. בוחנים כל היבט והיבט בתוכנית".

מה לגבי תכנון מוסדות חינוך?

"קיימת פרוגרמה למבני ציבור אם כי אנחנו לא יודעים בוודאות את הזהות של כל מבנה ומבנה, אם זה יהיה גן, בית ספר או מתנ"ס. בשכונת אשכול, שהיא השכונה הראשונה שמתקדמת בשדה דב, מתוכננת שדרת מבני חינוך במרכזה, וכבר אושר עיצוב של קומפלס חינוך אחד.

"יש לנו את האופציה לתכנן שימוש רב יותר בבתי הספר ואנחנו רוצים לצרף להם מעין קאנטרי. כך באותו מבנה יהיו מגרשי ספורט, בריכה ובית ספר. אנחנו מנסים למצוא את השטח המתאים לבניית קריה אקדמית שיש בה הכול ושתהיה פעילה הרבה יותר במשך היממה".

שפירא מפרט גם לגבי מספר מבני ציבור בולטים באשכול שהתוכניות שלהם מתקדמות: "התקבלה כבר החלטה להעביר את בית החולים השיקומי רעות מיד אליהו לשדה דב. לדעתי זה מתבקש. מתוכנן גם מרכז מבקרים בפארק החוף אם כי עוד לא יודעים מה בדיוק הולך להיות שם.

יש לנו גם תוכניות לשמר את מגדל הפיקוח – למרות שגם איתו עדיין לא הוחלט מה נעשה. יש שם בעיה  מאתגרת עם מפלסי קרקע, וכרגע, הקומה הראשונה במגדל היא מתחת לאדמה. אנחנו עדיין בודקים מה ניתן לעשות. ערכנו שם סיור לא מזמן, והמגדל מאוד מרשים.

"תוכנית המרינה אושרה, אבל יש עיכובים בעניין בגלל אילוצים תקציביים. המתחם כולל גם בית ספר לספורט ימי, צופי ים. זה אמור להיות שילוב של הדולפינריום עם המרינה. סוג של מתנ"ס על חוף הים".

שוויון מגדרי בשמות הרחובות

מתי כל זה יקרה? במתחם אשכול בו תוכניות העיצוב כבר אושרו, עובדים היזמים על קבלת היתרי בנייה. לחלק מהיזמים כבר הונפקו היתרי חפירה ודיפון. "הכדור בידיים של היזמים. הם מתקדמים בקצב שלהם", מעיד שפירא.

להבדיל, תוכנית 3700 שהופקדה ב-2018 חזרה לשולחן התכנון. "מתכננים אותה מחדש, חלקית. עיריית תל אביב חלמה ורצתה ששדה דב יישאר עם שדה התעופה, לא חלמנו שההפך יקרה. תכננו את תוכנית 3700 בצורה שתאפשר למטוסים להמריא. ברגע ששדה התעופה התבטל, ואני אומר שוב, לצערנו הרב ולצערה של כל מדינת ישראל, החלטנו לתכנן יותר לגובה כדי לנצל את עוצמות הבנייה הרבה יותר. זה עומד להפוך לאזור עירוני עם עוצמות אדירות, עם רכבת קלה שתעבור שם".

ידוע כבר מתי הרכבת הקלה תהיה מוכנה?

"זה לא בתחום האחריות שלנו, אבל אני מאוד מקווה שבעוד חמש שנים. על פי מה שאנחנו שומעים הם עוקפים את התחזיות של עצמם".

איך מבטיחים שלא ייווצר פער גדול בין התוכניות הנפלאות על הנייר לבין מה שקורה בשטח?

"רוב הפרויקטים האחרונים שעשינו היו מאוד מוצלחים, ואני לא מצליח לחשוב כרגע על פרויקט שהיה בו פער גדול בין רמת התכנון ורמת הביצוע. אנחנו לא עושים לאף אחד חיים קלים בוועדה. לא לגורמי המקצוע שלנו ולא ליזמים. אנחנו בוחנים את הכול לגופו של עניין כדי לראות מה מיטיב ומה נכון לעיר. הצוותים המקצועיים שלנו עובדים סופר-סופר קשה, מסביב לשעון. הפרויקט מאתגר אותנו, אבל זו תהיה שכונה מדהימה מכל הבחינות, נופים, שמש, צל, משטר רוחות – אין שום דבר שלא חשבו עליו או נכנס לתוכנית בקלות".

כבר ידועים שמות הרחובות ברובע החדש?

"לא. אני מעריך שהנטייה תהיה לבחור שמות של נשים, אנחנו במגמה של להדביק פערים", אומר שפירא ומתייחס לשמות הרחובות שנבחרו בשנים האחרונות והנציחו נשים, ביניהן, ד"ר ויקי שירן, דליה רביקוביץ, זהרירה חריפאי, אהובה עוזרי, דבורה עומר ועוד. "לדוגמה, אין לנו רחוב גולדה מאיר בתל אביב", הוא מוסיף. "יש את מרכז גולדה, גינת גולדה, אבל אין רחוב. מאוד חשוב לראש העיר שיהיה כאן שוויון מוחלט".

לקריאה נוספת: המהפך של רוקח-אבן גבירול: מוקד עירוני חדש בין מרכז העיר לשדה דב

The post ליאור שפירא מסמן מטרה: ליצור 'לב עיר' חדש לתושבי עבר הירקון appeared first on רובע שדה דב.

החדשנות פורצת הדרך בנושא ייצור האנרגיה הירוקה, אגירתה וחלוקתה באה לידי ביטוי משמעותי גם בתוכנית רובע שדה דב: מספר מרכזי אנרגיה, חלוצים מסוגם בארץ, מתוכננים להיבנות ברחבי הרובע.

מרכזי אנרגיה אלו עלו לאחרונה לכותרות: באוגוסט, לאחר דיון בהתנגדות שהגישה עמותת אדם, טבע ודין לתוכנית, החליטה הוועדה המקומית לתו"ב בתל אביב, שלא לאפשר הקמת מתקני אנרגיה מבוססי גז טבעי בשדה דב;

באוקטובר, הגישה חברת החשמל ערר לתוכנית צפון ומרכז שדה דב, אשר קובעת כי חיבור תשתיות אנרגיה וחלוקת חשמל לכל מרחבי התכנון ייעשה באמצעות "מרכזי אנרגיה" שיחלקו חשמל ל"מתחמי אנרגיה". לטענת חברת החשמל, הדבר יוצר מנגנון עצמאי של תכנון המנותק מהרגולציה ופוגע ברישיון החלוקה שהוענק לחברה. להבדיל, הערר של חברת החשמל נדחה.

האם החשש של חברת החשמל מוצדק? מהי החדשנות שטומנים בחובם מרכזי האנרגיה המתוכננים? איזו מטרה הם אמורים לשרת וכיצד שילובם ברובע צפוי להשפיע על חיי התושבים?

מתבססים על אנרגיה סולארית

על מנת להבין את השינוי המהפכני בצריכת האנרגיה ברובע, יש להתייחס לשני חלקים נפרדים של התהליך. האחד, הוא ייצור האנרגיה, המתוכנן להתבצע באופן מבוזר ועצמאי בכל מגרש ובכל בניין. והאחר, הוא ניהול ואגירת האנרגיה.

ייצור האנרגיה יתבצע בעיקר באמצעות אנרגיה סולארית. התוכנית מגדירה בכל מגרש את היקף ייצור האנרגיה הדרוש בהתאם לצורכים הצפויים, ומשאירה ליזם את החופש לבחור כיצד לעמוד בהיקף זה. בדיקה של משטר הרוחות ברובע העלתה כי הן אינן חזקות מספיק לייצור אנרגיה ועל כן, רוב האנרגיה הירוקה מתמקדת בשלב זה בייצור אנרגיה המסתמכת על אור השמש, שזמין בשפע בישראל. האנרגיה תיוצר באמצעות פנלים שיותקנו על קירות הבניינים ועל גגות הרובע. הפוטנציאל הקיים, כך על פי תסקיר האנרגיה, הוא לייצור אנרגיה ירוקה בהיקף של למעלה מ-15% מסך הצריכה השנתית הצפויה ברובע.

מדובר ביעד נמוך יחסית בהשוואה לערים אירופאיות. כך לדוגמה, על פי נתוני גרינפיס, במאלמו שוודיה, האנרגיה הירוקה מיוצרת מהשבת פסולת ומספקת 65% מתצרוכת החשמל בעיר. במינכן גרמניה, האנרגיה מיוצרת מאנרגיה סולארית ורוח ומספקת 90% מסך הצריכה בעיר. בברצלונה, המסתמכת על אנרגיה סולארית מייצרים 14% מתצרוכת האנרגיה הנדרשת ועד שנת 2050 היעד הוא להגיע ל-100 אחוזים.

אגירה בשעות הבוקר, שימוש בשעות השיא

על פי התוכנית, מרכזי האנרגיה ישמשו כ'האב מתכלל' לניהול וחלוקה של האנרגיה ברובע, בין אם היא מגיעה מייצור מקומי או מרשת החשמל הארצית, ובהם יתבצע גם התהליך החדשני של אגירת האנרגיה.

תהליך אגירת אנרגיה כולל שימוש באנרגיה עודפת, לא מנוצלת, הן מייצור מקומי והן מרשת החשמל הארצית בשעות השפל, ואגירתה בסוללות ליתיום, שימוקמו בחוות אנרגיה מרוכזות. האנרגיה הנאגרת ניתנת לניצול בהתאם לצורך, למשל בזמני שיא הביקוש (צריכת שיא), בהפסקות חשמל או בתרחישי קיצון בהם עלולה הרשת המרכזית להיפגע, כמו מלחמה.

גמישות לפתרונות העתיד

על פי נספח האנרגיה של תוכניות מרכז וצפון רובע שדה דב, יוקמו 16 מרכזי אנרגיה לאגירה וניהול האנרגיה. מרכזי האנרגיה ימוקמו מתחת לפני השטח בכיכרות עירוניות או בשטחים פתוחים. כל מרכז יספק חשמל למתחם מגורים מוגדר שכולל מספר בניינים ומבני ציבור.

עיריית תל אביב ציינה בעבר כי "התוכנית אינה מכוונת להקמת מרכזי אנרגיה המופעלים בטכנולוגיה מסוימת, אלא מאפשרת גמישות לבחירה בהמשך בשיטות שונות, מתוך תפישה כי תוכנית כה נרחבת לאזור שמפותח מחדש וצפויה להתממש במשך שנים רבות קדימה, ראוי כי תשמור על גמישות לפתרונות שונים וחדשניים שלא בהכרח ניתן לצפותם כיום.

"צפוי כי החדשנות הטכנולוגית בתחום זה תמשיך ותתפתח בקצב מואץ ותמצא פתרונות הן לצריכה ההולכת וגוברת, והן לאתגרים הסביבתיים המקומיים והגלובליים הכרוכים בנושא האנרגיה".

עצמאות אנרגטית של הרובע

על פי הערכות מומחים הרובע אכן ייצר אנרגיה באופן עצמאי, אך לא ברמה המקורית שתוכננה בשימוש בגז טבעי, שנפסל לשימוש, אלא בהיקף נמוך יותר. מהי אם כן הכמות הפוטנציאלית של שעות "רזרבה" שהאגירה יכולה לספק במקרה של הפסקת חשמל?

אין עדיין מספרים מוחלטים, אולם השאיפה היא כי במקרה של הפסקת חשמל, מתקני האגירה יוכלו להמשיך לספק חשמל למספר שעות-עד ימים. זה נכון גם במצבי חירום, שהוזכרו לא אחת בשנה החולפת, וכללו תרחישים של הפסקת חשמל ממושכת בשל פגיעה בתחנות הכוח או בתחנות המשנה של חברת החשמל וניתוק אספקת זרם החשמל לתושבי ישראל.

למרות ההפחתה בכמות האנרגיה שתיאגר ביחס לתכנון המקורי, ברור כי עדיין מדובר, לראשונה בארץ, בתכנון חדשני. מרכזי האנרגיה יאפשרו לרובע לשמור על עצמאות אנרגטית חלקית, להפחית עומסים מרשת החשמל, שמתמודדת עם עומסים קיצוניים לנוכח צמיחת האוכלוסייה בישראל, ולספק לתושבים רשת ביטחון אנרגטית במקרי קיצון. מבחינה זו, שדה דב מסמל מהפך אמיתי: רובע חדש בו אגירת האנרגיה מתוכננת בהיקפים פורצי דרך.

מים חמים 24/7 ומיזוג אוויר יעיל

בימים אלה עובדת מחלקת תכנון בר-קיימה ואנרגיה של העירייה על התוכניות המפורטות להקמת מרכזי האנרגיה והשימושים השונים בהם. ההצעות השונות מסתמכות גם על עירוב השימושים המתוכנן ברובע, שיאפשר ניצול יעיל במיוחד של האנרגיה לאורך כל שעות היממה. שטחי המגורים דורשים אנרגיה בעיקר בשעות הבוקר והערב, בעוד ששטחי משרדים ותעסוקה, למשל, פעילים בשעות אחרות.

כך לדוגמה, טעינת כל הרכבים החשמליים ברובע תנוהל על ידי מרכזי האנרגיה, שיספקו לבעלי הרכבים אנרגיה שנאגרה בשעות היום, לשימוש בשעות הלילה.

בעירייה גם נבחנת תוכנית להקמת מתקנים מרוכזים לקירור וחימום של מים. כך, במקום מערכות מיזוג אוויר הנמצאות בכל דירה בנפרד ומבוססות על קירור אוויר, ניתן יהיה למזג את הבניין כולו באופן מרוכז, על בסיס קירור מים. הדבר ייעל את תהליך המיזוג וייתר את הצורך ביחידות החיצוניות של המזגן, אשר פולטות חום ורעש וגורמות למפגע אסתטי בחזיתות המבנים.

בדומה, כולל התכנון גם הקמת מערכות מרכזיות לחימום מים, שיספקו מים חמים במשך כל שעות היממה.

עמידות במצבי חירום

ובכל זאת, יש מי שעדיין מזהיר ממרכזי האנרגיה או ליתר דיוק, מתהליך הקמתם וניהולם ללא שיתוף הציבור. ד"ר אריה ונגר, מומחה למדעי הסביבה, כימיה ואטמוספירה, ומדען בעמותת "אדם טבע ודין", שמח מאוד על הצלחת המאבק ומיגור אפשרות השימוש בגז טבעי ברובע.

"קיבלו את ההתנגדויות שלנו לשימוש בגז, אבל התנגדנו גם לאישור מרכזי האנרגיה בלי תכנון מפורט – ואת ההתנגדות הזו דחו. היות ואין עדיין תוכנית מפורטת, אנחנו עדיין לא יודעים מה בדיוק יהיה שם, איפה הם יקומו ואיך הם יפעלו. לצערי, נדע על התוכניות המפורטות רק בשלב היתרי הבנייה, מה שיקשה על הציבור להתנגד".

ד"ר ונגר מוסיף: "אם יקימו מערכת שמנהלת חיסכון אנרגטי בשכונה  – זה מצוין. אבל מנגד, יכולים להקים שם דברים לא טובים. רק לצורך ההמחשה, אם המשרד להגנת הסביבה מחליט שהפתרון לבעיות האנרגיה של המדינה הוא כור גרעיני, אז תאורטית אפשר להקים שם כור. כמובן, שאני לא חושב שזה יקרה או שזה הכיוון".

למרות החששות, ד"ר ונגר מתרשם מהתכנון, הראשון בארץ מסוגו: "זה מאוד מרשים להקים שכונה שלמה שכל הבניינים שם מייצרים חשמל. מדובר בכמות אנרגיה גדולה ומשמעותית". הוא מוסיף כי להערכתו ניהול מרכזי האנרגיה ידרוש בעתיד הקמת חברה ייעודית לניהולם: "אני מקווה שכמו שהקימו תאגידי מים עירוניים, בעתיד יקומו גם תאגידי אנרגיה עירוניים שינהלו את זה. לאחרונה, התגברו על בעיה משפטית שסוללת את הדרך לכך".

האם השימוש באנרגיה שנאגרה מייצר חיסכון לתושבים?

"כן, זה אפשרי, אבל אני מסייג את התשובה כי אני לא יודע מהו המודל העסקי שעומד מאחורי מרכזי האנרגיה. למי יהיה שייך החשמל, לעירייה, ליזם או לגוף אחר? יכול להיות שהתושבים לא יקבלו את החשמל הסולארי בחינם, אבל בהחלט יכול להיות מודל של חשמל מוזל עבורם".

ד"ר ונגר מדגיש מהו היתרון המשמעותי ביותר במרכזי האנרגיה: "אם תתרחש הפסקת חשמל, לתושבים תהיה אספקת חשמל נוספת, עד שהסוללות במרכז האנרגיה ייגמרו. לשכונה הזו תהיה קצת 'אקסטרה'. העמידות הזאת במצבי חירום וקבלת אנרגיה ירוקה ולא מזהמת –  אלו שני היתרונות המרכזיים שתושבי רובע שדה דב ייהנו מהם".

לקריאה נוספת: בנייה ירוקה בשדה דב: בניינים שמייצרים חשמל ופינוי אשפה אוטומטי

The post מוכנות לכל תרחיש: רשת חשמל פורצת דרך תוקם ברובע שדה דב appeared first on רובע שדה דב.

שטח שני המתחמים הוא 964 דונם, ועל פי התכנון ייבנו בהם 11,156 דירות ועוד כ-180 אלף מ"ר שטחי תעסוקה, 88 אלף מ"ר שטחי מסחר וכ-350 אלף מ"ר של שטחי ציבור. רוב השטח בשני המתחמים (85%) הוא בבעלות המדינה.

תוכניות אלו מצטרפות לתוכנית המתחם הדרומי, מתחם אשכול, שאושרה במאי 2021. הקרקעות לבנייה במתחם אשכול שווקו ברובן ליזמים, ועד כה נמכרו במתחם מאות דירות. לאחרונה אף התקבלו היתרי חפירה ודיפון ראשונים בפרוייקט Rainbow ובפרוייקט Ashira.

רובע שדה כולו, על שלושת מתחמיו, צפוי להוסיף לתל אביב כ-16 אלף יחידות דיור וכ-50 אלף תושבים.

למתן התוקף לתוכניות מרכז וצפון קדם דיון מסכם בהתנגדויות שהוגשו, שחלקן התקבלו וחלקן נדחו. כעת, המשמעות היא שרשות מקרקעי ישראל צפויה להתחיל בשיווק הקרקעות ליזמים ובקידום בינוי שאר חלקי הרובע. כך ציינה גם רשות מקרקעי ישראל בהודעתה לאחר אישור התוכניות כי "הרשות נערכת בשיתוף עם עיריית תל אביב־יפו לשיווק מיידי של התוכניות".

20% מהדירות במחיר שכירות מופחת

על פי התוכניות, תמהיל הדיור במתחמים המרכזי והצפוני כולל 350 דירות בדיור מוגן פרטי לקשישים, 300 דירות בדיור מוגן ציבורי ו-983 דירות בהישג יד. בנוסף, כוללות התוכניות 1,675 דירות להשכרה, מחציתן מיועדות להשכרה במחיר מופחת. בנוסף, כוללות התוכניות 1,432 דירות להשכרה בהישג יד במחיר מופחת בבעלות עירייה ו-837 דירות להשכרה בהישג יד במחיר מופחת בבעלות המדינה.

תוכנית מרכז הרובע כוללת כ־7,130 יחידות דיור, מתוכן 1,283 לדיור בר־השגה ולדיור מוגן. תוכנית צפון הרובע כוללת עוד כ־4,000 יח"ד. בסך הכל, כ-20% מהדירות בשני המתחמים יושכרו במחיר מופחת לזכאים. כך לדוגמה, מחיר שכירות מופחת לדירת 4.5 חדרים יסתכם בכ-6,600 שקלים (בהתאם לנתוני למ"ס עדכניים).

שינוי משמעותי: בוטלה הקמת מתקני אנרגיה מבוססי גז

הוועדה המקומית דנה בכ-100 התנגדויות שונות שעלו, אולם רובן נדחו או התקבלו רק בחלקן. עם זאת, שינוי משמעותי אחד נרשם בהחלטה לבטל את הקמת מתקני האנרגיה שתוכננו ברובע. עמותת אדם, טבע ודין ציינה כי "בעקבות מאבק ארוך ועיקש שלנו, הוועדה המקומית בתל אביב החליטה שלא לאפשר הקמת מתקני אנרגיה מבוססי גז בשדה דב. אנחנו רואים בהחלטה הישג משמעותי לאחר שבשנים האחרונות נאבקנו מול עיריית תל אביב ורמ"י שלא לאפשר את בניית מתקני הגז בסביבה עירונית צפופה בשל הסכנות הבריאותיות והבטיחותיות מהמתקנים. חשוב גם לציין כי הקמת המתקנים פוגעת בקידום ומעבר לאנרגיות מתחדשות".

לקריאה נוספת: מאות דירות כבר נמכרו במתחם הראשון של רובע שדה דב

The post הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אישרה סופית את תוכניות מרכז וצפון רובע שדה דב appeared first on רובע שדה דב.

שתי התוכניות של המתחם המרכזי והצפוני תחומות לאורך רחוב אבן גבירול ובין הרחובות לוי אשכול, מארק שאגאל ותחנת הכוח רדינג. בסך הכול צפוי לכלול רובע שדה דב 16 אלף דירות, במתחם אשכול שאושר בעבר ייבנו 4,884 דירות. שאר הדירות ייבנו בשני המתחמים החדשים. ברובע כולו פרושים שטחי ציבור בנויים נרחבים הכוללים לצד מוסדות חינוך ותרבות גם מגרשים חומים עליהם תבנה העירייה דיור בר השגה.

מתחם מרכז הרובע

במתחם מרכז הרובע, ייבנו 7,128 דירות מתוכן יוקצו 983 יחידות דיור לטובת דיור בהישג יד (דיור להשכרה/מעונות סטודנטים/מוגן) וכ-300 דירות לטובת יחידות דיור מיוחד (בבעלות העירייה).

על פי התוכניות שהוצגו כ-25% מכלל יחידות הדיור יהיו קטנות (שטח של 60-35 מ"ר), 25% יהיו יח"ד בינוניות בגודלן (85-61 מ"ר) והשאר יהיו דירות גדולות בעלות שטח של 86 מ"ר ומעלה. תמהיל המגורים בהתאם לתוכנית התב"ע הוא מגוון וכולל בנייה מרקמית עד לגובה של 9 קומות סביב חצר משותפת וחזית מסחרית, לצד בנייה לגובה של רבי קומות, חלקם בני 20-18 קומות וחלקם גבוהים יותר, שיתנשאו לגובה של 45-25 קומות.

במתחם המרכזי הוקצו גם כ-65 אלף מ"ר לשטחי מסחר, כ-147 אלף מ"ר לתעסוקה, כ-87 אלף מ"ר למלונאות וכן שטחים למוסדות חינוך וציבור.

את התוכנית ערכו האדריכלים ארי כהן ומיכאל וינד ממשרד ארי כהן-מיכאל וינד אדריכלות ובינוי ערים.

מתחם צפון הרובע

התוכנית השנייה שאושרה להפקדה מתייחסת לצפון הרובע והיא כוללת כ-570 אלף מ"ר. במתחם הצפוני ייבנו 4,028 יחידות דיור, מתוכן יוקצו כ-450 יחידות דיור לטובת דיור בהישג יד ועוד 300 יחידות לדיור מוגן.

גם בצפון הרובע תמהיל המגורים הוא בדומה למרכז הרובע, רבע מיחידות המגורים הן קטנות, רבע נוסף דירות בינוניות בגודלן ומחצית הדירות דירות גדלות ששטחן 86 מ"ר ומעלה. במתחם ייבנו דירות להשכרה לטווח ארוך ובמחיר מופחת כמו גם כמו מאות יחידות לדיור מוגן. בדומה למתחם אשכול ולמתחם המרכזי, גם המתחם הצפוני משופע בשצפ"ים, מבני ציבור ומתוכנן בהתאם לעקרונות הבנייה הירוקה והתכנון המתקדם שאושרו בתוכנית המתאר. את התוכנית ערכו האדריכלים יאיר אביגדור ורונן כינורי ממשרד מנעד אדריכלים.

בסך הכל כוללת התוכנית כ-29 אלף מ"ר לשטחי תעסוקה, כ-23 אלף מ"ר לשטחי מסחר, כ-1,320 חדרי מלון וכ-167 דונם לטובת פארקים עירוניים ושטחים פתוחים. על פי התוכנית יתגוררו בשני המתחמים יחד כ-10,500 תושבים ומספר המועסקים בה יסתכם בכ-1,450 עובדים.

*השיקופיות הן מתוך מצגת רשות מקרקעי ישראל בישיבת ההפקדה של הוועדה לתו"ב ת"א. הדמיות: משרד ארי כהן-מיכאל וינד אדריכלות ובינוי ערים ומשרד מנעד אדריכלים;

לקריאה נוספת: תוכניות עיצוב ראשונות אושרו במתחם אשכול

The post אושרו להפקדה תוכניות מפורטות עבור המתחמים המרכזי והצפוני ברובע שדה דב appeared first on רובע שדה דב.

תוכניות העיצוב שהציגו המשרדים מילבאואר אדריכלים וישר אדריכלים מתכתבות עם תוכנית המתאר, הנותנת דגש להגברת האיכויות העירוניות בצפון תל אביב וליצירת קישוריות חזקה בין המתחם והרובע לסביבתם. התוכניות מטמיעות עקרונות של עירוב שימושים לאורך גריד רחובות ושטחים ציבוריים פתוחים, היוצר רצף עירוני בין שכונות קיימות, שכונות חדשות וחוף הים.

בנוסף, הסתמכו האדריכלים על הוראות בינוי ועיצוב מחייבות לרובע כולו, כפי שבאו לידי ביטוי ב"הנחיות מהנדס העיר לעיצוב אורבני לרובע שדה דב" ופורסמו ביוני 2022. אלה מתייחסות לאיזון בין אחידות אורבנית למגוון אדריכלי, שמירה על שפה אורבנית "תל אביבית" ותכנון המכיל מגוון חברתי.

יחידת תכנון 8 – מילבאואר אדריכלים

מילבאואר אדריכלים תכננו ועיצבו את יחידת תכנון 8 הכוללת בנייני מגורים, מסחר ושטחים פתוחים, שיפותחו על ידי היזמים שיכון ובינוי, משולם לוינשטיין, מבנה, אלייד נדל"ן.

יחידת תכנון מס' 8 כוללת 3 מגרשים בייעוד מגורים ומסחר (108-110), מגרש בייעוד ציבורי ומסחר (404) ושצ"פ. על פי התוכניות שהוצגו בישיבת הוועדה, הבינוי כולל שלושה טיפוסי בניינים: מגדלים שגובהם עד 40 קומות, מגדלונים שגובהם עד 16 קומות ובניינים מרקמיים בני עד 9 קומות. הגדרת שלושה סוגי בניינים המתקיימים זה לצד זה מהווה עקרון מרכזי בהנחיות העיצוב לרובע. עקרונות נוספים הבאים לידי ביטוי בעיצוב השכונה הם: בינוי מלווה רחוב ויצירת חללים ציבוריים: רחובות, שצ"פים, חצרות משותפות עם זיקת הנאה לציבור, שבילים ומעברים. כמו כן, ניתנה התייחסות לחזיתות המסחריות והקולונדות והתייחסות מרכזית לסביבה האקלימית של הבניינים, להצללות ולמשטר הרוחות.

חצרות פנימיות פתוחות לציבור

המבנים מאורגנים סביב חצרות פנימיות אשר לכולן זיקת הנאה לשימוש הציבור. מהנדס העיר תל אביב יפו, אודי כרמלי, התייחס לנושא ואמר: "הבחירה היתה לייצר מרווחים בין הבניינים ולייצר שפה שבתוך החלקות השטח הוא ציבורי בזיקת הנאה לכלל הציבור. התפישה כאן בניגוד לכלל חלקי העיר, שכלל השטחים המשותפים בתוך המגרשים הפרטיים מתפקדים כמגרשים ציבוריים, יש זיקת הנאה. זה גם מכתיב את אופי הבינוי במקום".

במגרש 109, אחד מתוך שלושת המגרשים ביחידה המיועדים למסחר ומגורים, תבנה חברת שיכון ובינוי 324 יחידות דיור המיועדות כולן להשכרה לטווח ארוך.

הבניינים בפינות המגרש מתוכננים כמבנים פיסוליים. המרחק המינימלי בין המבנים נקבע ל-8 מטרים בבנייה המרקמית ול-12 מטרים לבנייה העולה על 9 קומות. בכל מגרש יוצג עיצוב חזיתות מגוון בין הבניינים השונים – כך שתתקיים הבדלה והבחנה בין המגרשים השונים, אשר תקל על התמצאות הולכי הרגל והתושבים.

בינוי, חזיתות המבנים ומעטפת

במגרש 109 מתוכננים מגדל בן 40 קומות ושני מבנים מרקמיים בני 9 קומות.

הבנייה מיועדת למגורים למטרת השכרה לטווח ארוך (20 שנים לפחות) באמצעות חברת "דירה להשכיר", כאשר 50% מהדירות יושכרו בשכ"ד מפוקח לזכאים, ו- 50% מהדירות יושכרו בשוק החופשי. שטחי דירות אלו הינן בתמהיל מגוון, כ-50, 75 עד ל- 100 מ"ר, בהתאם לדרישות ולמפרט "דירה להשכיר". הדירות ממוקמות הן בבינוי המרקמי והן במגדל.

חומרי הגמר יהיו בהתאם להנחיות המרחביות העירוניות. כך לדוגמה, גמר חזיתות המבנים יסתמך בעיקר על חיפויים קשיחים כדוגמת – HPL פייברצמנט, זכוכית בגוון בהיר. ליזמים יותר לשלב באופן נקודתי חיפויים בגוונים נוספים.

במבנים המרקמיים יותר חיפוי בטיח לבן ובגוונים בהירים. עמודי קולונדה יהיו לבנים. במגדל יותר שימוש בקירות מסך בחלק מהחזיתות. רפלקטיביות מירבית של הזכוכית במעטפת תוגבל ל-14%.

יחידת תכנון מספר 1 – ישר אדריכלים

ישר אדריכלים הציגו תוכניות בינוי מפורטות ליחידת תכנון מספר 1 הכוללת את מגרש 101 ושצ״פ 601 הצמוד לו מצפון.

יחידת התכנון גובלת ממזרח ברחוב לוי אשכול. התכנון שהציגו ישר אדריכלים כולל 4 מבנים שייבנו על ידי אביסרור משה ובניו. בתכנון מגדל בן 35 קומות (202 יח"ד), ובנייה מרקמית (204 יח"ד) הכוללת מגדלון בן 16 קומות ושני בניינים מרקמיים בגובה 9 קומות. גם כאן, המבנים תוחמים במרכז המגרש חצר משותפת בזיקת הנאה לציבור.

הדירות עצמן הן בגדלים שונים ובהתאם להנחיות מחלקת ההנדסה של עיריית תל אביב. 50% מכלל הדירות הן דירות קטנות עד 85 מ"ר והמחצית השנייה דירות גדולות יותר.

בקומת הקרקע מוצעים: שטחי מסחר, לובאים, חדרי אופניים, מועדון דיירים, מעליות ירידה לחניונים, ומבנה עבור גן ילדים – חצר לגן ושטח עבור שימושים קהילתיים.

בתת הקרקע מתוכננים: בריכת שחיה, חדרים טכניים, חדרי כושר, אחסנה וחניונים לרכב ולאופנים. ומה בקומת הגג? את הגג שומרים להתקנת מערכות מתקדמות לייצור אנרגיה.

העיצוב האדריכלי

בנין צפון מערבי – N1, מרקמי בגובה 9 קומות, מחולק לשני נפחים – 3 קומות המגורים הראשונות רחבות ומקרות את הרמפה. 4 קומות המגורים הנותרות צרות יותר ונמצאות בנסיגה. בקומת הקרקע מתוכנן לובי למגורים ומבנה ציבורי שישמש כגן ילדים עם 2 כיתות לימוד ושטחים נלווים עבור שימוש זה ועבור פונקציה ציבורית לשימוש קהילתי. לכיתות הגן יועדה חצר מגודרת ומקורה להצללה והגנה מפני נפילת חפצים מלמעלה.

בנין צפון מזרחי – N2, מרקמי בן 9 קומות ומגדלון בן 16 קומות וקומת גג טכני. בקומת הקרקע מתוכנן מסחר, לובי כניסה לדירות, חדר אופניים ומועדון דיירים.

בנין דרום מזרחי – S2, מרקמי בן 9 קומות. בקומת הקרקע מתוכנן מסחר, לובי כניסה לדירות, חדר אופניים ומועדון דיירים. בפאה הדרומית מתוכננת קולונדה.

בנין דרום מערבי – S1, מרקמי בן 9 קומות ומעליו מגדל בן 35 קומות וקומת גג טכני. בקומת הקרקע מתוכנן מסחר, לובי כניסה לדירות, חדר אופניים ומועדון דיירים. בפאה הדרומית מתוכננת קולונדה. למגדל צדודית גלית. צורה זו תומכת ביצירת גיוון תמהיל שטח הדירות. כלל המרפסות פונות מערבה. החזית המזרחית של המגדל חצויה ל-2 על ידי חזית שקופה למעליות, החושפת את התנועה הוורטיקלית של הבניין כלפי העיר.

בנייני העתיד: פחות חניה, יותר עצים

מעבר לאסתטיקה הניכרת של הבניינים שהציגו שני המשרדים בתכנון המגורים החדשים, ניתן דגש לפיתוח הסביבתי, בנייה ירוקה והפחתה משמעותית של טביעת הרגל הפחמנית. עקרונות מתקדמים של מיחזור, שימור אנרגיה והפחתת העומס על הכבישים מקבלים בתוכניות החדשות ביטוי תכנוני. כך לדוגמה, תקן החניה למכוניות נקבע לפי תמ"ל 3001 למכונית אחת לכל יחידת דיור. במקביל, ניתנה עדיפות ובולטות לחניות אופניים (2.5 זוגות אופניים לכל יחידת דיור). אלה ימוקמו בחדרים ייעודיים בקומת הקרקע ובמרתף ומעליות ייעודיות או רמפת אופניים מקומת הקרקע יעזרו להוביל את האופניים.

ההפחתה בכלי הרכב ובתקן החניה מלווה גם בנגישות גבוהה מאוד לתחבורה ציבורית ובחיבור תושבי השכונה לקו הירוק של הרכבת הקלה ולמטרו העתידי – רכבת תחתית של שלושה קווים שתהווה מערכת משלימה לדנקל.

מערכות הבניין יהיו גם הן מתקדמות. על פי ההנחיות כל בניין יתפקד כיחידת אנרגיה עצמאית ויצטרך לייצר כ-10% אנרגיה מסך התצרוכת שלו. לשם כך יותקנו תאים פוטו-וולטאיים על הגג ועל דפנות הבניין.

בנושא אצירה, פינוי אשפה ומיחזור – יעשה חיבור למערכת פנאומטית ותוכננו חדרי פינוי אשפה קומתיים למגורים וחדרי פינוי אשפה למסחר בקומת הקרקע.

חדרי המיחזור של המגורים ושל יחידות המסחר ימוקמו בקומת המרתף. חברת ניהול תרכז את הפסולת מכל חדרי המיחזור בחדר אצירה מרכזי בקומת המרתף.

ביום הפינוי תועלה הפסולת במעלית לחדר ריכוז בקומת הקרקע. ריכוז הפסולת וסידורה עד לפינויה יעשה בחדר אשפה סגור ויבוצע ע"י חברת ניהול. לא יותרו העמדת פחים ברחוב או בחצרות.

מהנדס העיר: "מדובר בעיר חדשה"

מהנדס העיר תל אביב-יפו אודי כרמלי ציין בישיבת הוועדה לתו"ב בה אושרו תוכניות העיצוב כי "חשוב להבין שכל המרחב הזה, נכון זיהיתם, מדובר בעיר חדשה. יש כאן תוכניות פרוגרמתיות לכלל המרחב. לא כל פרויקט לוקח על עצמו את כלל השימושים כמו בתוכניות מפורטות ברחבי העיר. כל אחד מקבל על עצמו משימה מאוד מפורטת. לדוגמה הפרויקט הזה קיבל שטח ציבורי משמעותי (גן ילדים. ר.פ)".

עוד הוא הוסיף כי "ההסתכלות שלנו היא כלל רובעית ולא פר תוכנית. התפקיד שלנו לוודא שכל תוכנית לוקחת על עצמה את המטלות הכלל רובעיות".

כרמלי הוסיף והדגיש כי "כמעט 70% מהשטח של רובע שדה דב הוא שטח ציבורי: דרכים, פארקים, שטחים חומים. יש כאן שטחים גדולים לטובת הציבור. לדבריו בשטחים החומים ברובע החדש מתכננת היחידה לתכנון אסטרטגי בעיריית תל אביב קאנטרי, בית חולים ומענה לכלל הצרכים הציבוריים הנדרשים לרובע החדש.

לקריאה נוספת: פרוייקטי מגורים במתחם אשכול

The post תוכניות עיצוב ראשונות אושרו במתחם אשכול appeared first on רובע שדה דב.

את התוכנית החדשה מקדמת עיריית תל אביב יחד עם חברת אתרים, המתפעלת את מרינת תל אביב הוותיקה, בה עוגנים כ-250 כלי שייט. מרינת תל אביב הוקמה בתחילת שנות השבעים והיתה המרינה הראשונה בישראל. עורך התוכנית הוא משרד ארי כהן אדריכלות ובינוי ערים.

בישראל פועלות מספר מרינות בערי החוף: אשדוד ואשקלון בדרום, הרצליה במרכז, וחיפה ועכו בצפון. המרינות מהוות מוקד משיכה לעשרות אלפי מבקרים מהארץ ומהעולם במשך כל ימות השנה, הן בשל השילוב המוצלח של ים ועיר והן בשל השירותים הנלווים המספקים למבקרים פעילויות נופש, בילוי ופנאי.

אזור בילויים חדש בתל אביב

על פי התוכנית, המרינה החדשה תציע לתושבי העיר ולמבקרים אזור בילויים חדש ומעניין. המרינה תהיה חלק מקומפלקס הכולל טיילת חופית, ציר ירוק עירוני, פארק חופי ומעגנת נופש, ספורט ודיג. הפארק חופי מתוכנן כפארק רחב ידיים הכולל פינות ישיבה, מתקני משחק, מתקני ספורט, מצללות ומקום אידיאלי לנופש ופנאי. בנוסף, תוקם במרינה טיילת ציבורית שתאפשר להולכי רגל, מתאמני ריצה ורוכבי אופניים קיום של פעילות ספורטיבית בריאה בשביל המשקיף לים.

במזחים הקיימים, שיעברו שדרוג ושיפוץ, יפעלו ירידים זמניים ויתקיימו אירועי תרבות במהלך השנה כולה בדומה למתרחש באיזורי הבילוי הצמודים למרינות ברחבי הארץ. בתי קפה, קיוסקים ודוכני מזון ישלימו את החוויה ויספקו שירותי הסעדה ובילוי למבקרים במקום.

לא רק בילויים והנאה מתוכננים במרינה החדשה אלא גם חניכה והשקעה בדור הצעיר. על פי התוכנית, המפרץ הדרומי במעגנת רדינג יפותח לצרכי חינוך וספורט ימי. במקום מתוכנן מבנה חדש למועדון שייט ובית ספר לחינוך ימי עם כיתות לימוד, מקלחות, שירותים ואיזורי אחסנה לטובת הפרויקט. כ-60 מקומות עגינה במרינה (מתוך ה-300 המתוכננים בסך הכל) יוקצו לטובת כלי השייט של מועדון השייט ושייטי העתיד. הפעילות הימית במתחם זה תשלים את החינוך הימי המתקיים באזור פארק הירקון כיום.

כך או אחרת, אין ספק שהמרינה החדשה של תל אביב תשמש גורם משיכה משמעותי ברובע שדה דב ותמצב עצמה כאיזור בילויים חדש ומשמעותי במפת חיי הלילה של העיר.

מתחנת כוח למרינה

שטח מעגנת רדינג מהווה כיום חלק מהאזור המוכרז כנמל תל אביב, אם כי הוא אינו פעיל כנמל מזה שנים רבות. בתחום התוכנית ישנן כיום שלוש בריכות: שתי בריכות חיצוניות המשמשות כמעגנה לא פעילה ובריכה שלישית, ממנה שואבת חברת חשמל מי קירור לתחנת הכוח.

בין בריכת מי הקירור לשתי הבריכות החיצוניות קיים חיץ פיזי למניעת מעבר ו/או סחף אנשים לבריכת הקירור. מעל קיים גשר ברוחב 5 מטרים המאפשר המשכיות של טיילת רדינג. בנוסף, קיימים בשטח התוכנית מבנים לשימור ותחנת גז חופית. עם זאת, חשוב להזכיר כי נכון להיום המעגנה אינה פעילה והכניסה לכלי שיט חסומה.

מקום מפגש חדש בין העיר לים

מבחינה הנדסית התוכנית מתבססת על השמשת מערך המזחים הקיים, תוך ביצוע שינויים נדרשים כמו: העמקת קרקעית המעגנה, חיזוק והגבהת שוברי הגלים, בניית מערך רציפים צפים ופיתוח מערך תשתיות נלווה בסביבת המעגנה כשטח ציבורי פתוח, קביעת מבני מסחר, שירותים, אחסנה, וכדומה.

מבחינה עיצובית עשו המתכננים מאמץ לשמור על צורתה ההיסטורית של המעגנה הקיימת בד בבד להשמשתה באופן מחודש. התכנון מציע פיתוח היקפי אשר יהא נגיש לציבור וייצר מוקדי פעילות ופנאי סביב רציפי כלי השיט באופן שייצר מקום מפגש חדש, חי וחיוני של העיר והים. עפ"י עקרונות תכנית הפיתוח הסביבתי ובהתאם לתנאי השטח הכוללים קרקע חולית לא יתקיימו נטיעות עצים וההצללה הנדרשת תיעשה באמצעות פרגולות מבודדות.

ללכת על המזח

בהתאם לגישת מיתון התנועה המעניקה עדיפות לתחבורה ציבורית והולכי רגל, הגישה למרינה עם רכב תותר עבור רכב חירום, רכב תפעול, ותותר העלאה והורדת נוסעים בלבד. לא תתאפשר חניה בשטחי התוכנית, למעט חניית נכים, אלא רק בחניונים הסמוכים המתוכננים לקום ברובע. שבילים רחבים (12 מטרים) להולכי רגל ורוכבי אופניים יעניקו גישה רגלית ורכובה למבקרים באתר. עוד מציעה התוכנית להרחיב את הגשר הקיים מעל בריכת ההשקטה לטובת הולכי הרגל ורוכבי אופניים ולהקים טיילת להולכי רגל על פני שוברי הגלים.

לקריאה נוספת: שני פארקים יחברו את תושבי הרובע החדש לחוף הים

The post המרינה של שדה דב: חיבור חי ותוסס בין עיר וים appeared first on רובע שדה דב.