ביוני 2023 פרסם מהנדס העיר תל אביב מסמך הנחיות לעיצוב אורבני, עיצוב בניינים ומרחבים פתוחים, לרובע החדש. המסמך מוסיף על ההנחיות המוטמעות בתב"ע וכולל הנחיות מפורטות, חדשניות בחלקן, בכל הקשור למיקרו אקלים, ייצור אנרגיה ממקורות ברי קיימה, ניהול הנגר, הצללות, מעבר אוויר, שטחים פתוחים, חשיפת השטחים הפתוחים לאור שמש, חשיפה מרבית של גגות וקירות לשמש לצורך ניצול אנרגטי, צמצום תופעת אי-החום העירוני ותכנון גגות משותפים כגגות משותפים ומועילים לדיירים.

לראשונה: קירות סולאריים במגורים

אורית מילבאואר, אדריכלית ובעלים של משרד מילבאואר אדריכלים היא ממתכנני פרויקט שיכון ובינוי להשכרה ארוכת טווח במתחם אשכול. "ישנן הנחיות מפורטות בנושא הבנייה הירוקה והדירוג האנרגטי של הבניינים", מפרטת מילבאואר. "עיריית תל אביב הציבה רף גבוה מאוד, זה מאוד מעמיס כלכלית על הפרויקטים, אבל זה נכון מבחינה אנרגטית. לדוגמה, אנו נדרשים לייצר כעשרה אחוזים מסך הצריכה האנרגיה השנתית הנדרשת, זה הרבה מאוד".

"כדי לעמוד ביעד הזה לא ניתן להסתפק בייצור אנרגיה סולארית רק על הגג. נדרש מאיתנו לחפות גם את החזיתות של הבניינים, בדגש על החזית הדרומית שהכי חשופה לשמש, בתאים פוטו-וולטאים. למיטב ידיעתי, זה לא היה קיים בארץ לפני כן במבני מגורים. גם במבני משרדים יש מעט מאוד בארץ שהטמיעו את זה".
"בעיניי, הרובע הזה לקח על עצמו להיות רובע לדוגמה בעיר, להיות החלוץ בתחום הזה. זה לא אומר שלא מנסים להחיל את הנחיות הבנייה הירוקה על עוד אזורים בארץ, אבל פה יש הזדמנות אמיתית לבנות מאפס רובע גדול מאוד, 16 אלף יחידות דיור".

בלי פחי אשפה ברחובות, בלי שטפונות

מילבאואר מזכירה גם את פינוי האשפה המתוכנן להיות פניאומטי. מערך פינוי האשפה במבני המגורים כולל פיר אשפה בכל קומה בבניין, וצנרת תת קרקעית שמובילה בשאיבת וואקום את האשפה למבנה מרכזי המצוי מחוץ לשכונה, ומרכז את כל הפסולת המגיעה מכל הבניינים בשכונה. המשמעות היא שלא יהיו חדרי אשפה חיצוניים בבניינים, לא יהיה צורך בשימוש במשאיות אשפה ועלויות יקרות יחסכו על הפרדת אשפה, שינוע, הדברת מזיקים וריחות.

"אני לא מכירה מערך אשפה פניאומטי מתקדם בארץ כמו זה שמתוכנן ברובע. ישנם פרויקטים שהתחילו להטמיע את זה, אבל לא בסדר גודל המתוכנן בשדה דב. מדובר על מערך שלם של צינורות תת קרקעיים, תשתיות מתחת לרחובות שמגיעות למקום אחד וחוסכות משמעותית בהוצאות העירוניות של שינוע אשפה".

האם כל הבנייה הירוקה הזו, תחסוך לי הוצאות כדייר ברובע?

"כן, התכנון מכוון לחסוך אנרגיה למשתמשים בטווח הארוך. ישנה חשיבה על מיקום הבניינים במגרש, כיוון הפתחים, שימוש בחומרים מבודדים, זכוכיות מותאמת למעבר מוגבל של השמש, מערכת מים אפורים של מי מזגנים שהולכים להשקיה ועוד.

מעבר לזה יש גם התייחסות ירוקה למרחב הסביבתי כמו תקני חניית אופנים, רשת שבילי הליכה, זיקת הנאה לחצרות הבניינים כדי ליצור רצף פארקים והתייחסות ספציפית לנושא של השהיית נגר בגגות, כדי לא לגרום לשיטפונות ברחובות. הגג מאפשר לאגור את מי הגשם ולשחרר אותו במרזבים אט אט ולא בבת אחת. כך הרחובות לא מוצפים".

בנייה ירוקה? כמו מרצדס

לשאלה האם הנחיות מהנדס העיר תל אביב הפתיעו אותה, משיבה מילבאואר בחיוב: "המסמך הפתיע כי באמת לא נתקלנו בעבר ברמת דרישות כזו גבוהה. מצד אחד זה מקשה על התכנון ומצד שני, זה משמח. התפקיד שלנו כמתכננים הוא לקחת את התכנון כמה צעדים קדימה מבחינת החדשנות ולכן אנחנו לוקחים את האתגר הזה בשתי ידיים כי המטרה פה היא חשובה".

ראוי להזכיר כי תקן בנייה ירוקה 5281 מחייב בנייה ברמה של כוכב 1. מדיניות פורום ה-15 המעודכנת של הערים הגדולות בישראל  קובעת דרישות של שני כוכבים למבני מגורים, משרדים ותיירות גדולים. בשדה דב, ביצעה הנהגת העיר קפיצה נוספת וקבעה תקן של שלושה כוכבים.

ולמרות זאת, מילבאואר מציינת כי בהשוואה למתרחש בחו"ל, ישראל מפגרת מאחור: "הם באמת הרבה צעדים לפנינו בנושא הזה, במיוחד צפון אירופה, נורבגיה, שבדיה ודנמרק. יש להם תקנים מאוד מחמירים והם גם משקיעים הרבה יותר בבנייה הזו, ממה שנעשה בארץ. אנחנו עדיין רחוקים מחו"ל אבל שדה דב עושה צעד משמעותי קדימה בנושא".

האם הישראלי הממוצע יסכים לשלם "פרמיה ירוקה", לשלם יותר על דירה שמתוכננת בהתאם לבנייה בת קיימה?

"מעט מאוד מרוכשי הדירות מודעים בכלל לנושא הזה, רוכשים בודדים, מהנדסים ברובם, מעמיקים במפרט הטכני. רוב הקונים לא מבינים בנושא, לא שואלים או שזה לא מעניין אותם, גם אם הם משלמים 9 מיליון שקלים לדירה", משיב לשאלה רוני מזרחי, נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו". עם זאת הוא מוסיף כי הקונים לא בהכרח צריכים להתעמק בזה: "מי שרוכש מרצדס לא יודע מאיזה חומרים בנו את הרכב בדיוק, אבל יודע שמדובר בייצור איכותי. אותו דבר ניתן לומר על בניינים עם דירוג אנרגטי גבוה או שכונה שנבנית על פי תקן בנייה ירוקה".

ירוק = איכות חיים

מילבאואר מאמינה גם היא, כי מגורים בשכונה "ירוקה" מספקת ערך מוסף לרוכשים: "אני חושבת שהישראלים גם יעריכו את זה ברגע שהם יגורו שם ויבינו את ההבדלים. אני מאוד מקווה שהרובע יצליח כמו שכרגע זה נראה".

מדוע תכנון ירוק מספק ערך מוסף לרוכשי הדירות?

רות אברהם מהמועצה הישראלית לבנייה ירוקה מסבירה: "איכות חיים נמדדת מעבר לגבול הצר של הדירה,  וצריך לבחון גם אותה בחיפוש שלנו אחרי מגורים. ניהול הפסולת, יעילות אנרגטית, נגישות לשימושים שונים, לתחבורה ציבורית ולשטחים פתוחים – כל אלה משפיעים על איכות החיים שלנו ועל היומיום שלנו".

אדריכלית אסתי כהן ליס מאגף בכיר תכנון במשרד הבינוי והשיכון, מפרטת מהי החשיבות של תכנון כלל המרחב כבר-קיימה, מעבר לרמת הבניין הבודד: "תקן הבנייה הירוקה 5281 של מכון התקנים הפך בשנים האחרונות לתקן מחייב. עם זאת, ראינו שההתייחסות למבנה הבודד לא מספקת, והבנו, שצריכה להיות תשובה רחבה יותר הוליסטית יותר של המרחב הציבורי. איכות חיים ירוקה לא משיגים מבנייה של בנין ירוק יחיד, אלא משילוב של הרבה מאוד פרמטרים שמתקשרים ביניהם".

אברהם מעריכה שחשיבות התכנון ההוליסטי מתחוורת אט אט לקהל המקומי: "אני חושבת שהציבור הישראלי שעומד היום בפקקים וחווה את הצפיפות בכביש, מבין היום טוב יותר את החשיבות של תכנון במיוחד לנוכח העובדה שכמות האוכלוסייה תגדל ואיתה גם כמות הרכבים והעומס. זוהי סוגיית שנוגעת ישירות באיכות החיים, ובמובן הזה יש איזהו שינוי בגישה של הציבור".

המטרה: תכנון מיטבי

כדי לעזור לאדריכלים לתכנן שכונה בת-קיימה ולא להזניח אף פרט ממכלול הנושאים הנדרשים לתכנון ירוק מיטיב פותח כלי המדידה, שכונה 360° שמטרתו להטמיע עקרונות פיתוח בר קיימה בתכנון שכונות מגורים בישראל. הכלי פותח בשותפות אסטרטגית של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה ומשרד הבינוי והשיכון.

ליס: "שדה דב הוא רובע ששם לו כמטרה לתכנן תכנון מיטבי, ולכן הם השתמשו בשלב התכנון כמעט בכל כלי שיכול לטייב את התכנון. הם נעזרו בכלי של שכונה 360° ככלי מדידה שמקדם איכות תכנונית. אם כי חשוב לי להדגיש שאנחנו לא היינו חלק מצוות התכנון והתוכניות לא נבדקו על ידינו. אדריכל התוכנית, ארי כהן, עשה שימוש עצמאי בהוראת התוכנית וזה מבורך.
"אני חושבת שהשכונה הזאת תוכננה עם הרבה תשומת לב לערכים של בנייה ירוקה, והלוואי שיהיו עוד הרבה פרויקטים עם תכנון ותשומת לב כאלה".

מעמיס כלכלית על הפרויקט

האם הבנייה הירוקה והמתקדמת בצפון תל אביב, תעמיס על עלויות הדירה עוד יותר? מזרחי סבור שבנייה ירוקה מייקרת את הפרוייקט בכ-5-3 אחוזים. "כל קבלן יכול לבחור אם לגלגל את העלויות האלה על הרוכש או לספוג אותם. יש תחרות עזה בתחום ויהיו קבלנים שיראו בעלויות הנוספות ערך מוסף שיעזור להם להתמודד בתחרות, כך שלא בהכרח הלקוח הוא זה שישלם יותר".

מילבאואר אומרת שההנחיות הירוקות אכן מעמיסות כלכלית על הפרויקט אבל מציינת כי "התפקיד שלנו הוא לבנות היום הכי טוב שאנו יכולים במסגרת הידע שנצבר, גם אם יש לזה מחיר נוסף, כי זה תכנון עם חשיבה לטווח ארוך. אני חושבת שהישראלים גם יעריכו את התכנון הירוק ברגע שהם יגורו בדירה ויבינו את ההבדלים".

תשומת לב לפרטים, לתכנון התהליך

בניגוד לשניהם, מציינת ליס כי היא בחנה במסרת תפקידה את הנושא ומצאה כי עלויות הבנייה בהתאם לעקרונות שכונה 360 בהתאם לסטנדרט של משב"ש הן זניחות: "הפתרונות של 360°  לא דורשים יותר כסף אלא יותר תשומת לב ותכנון וביצוע נכונים. לדוגמה, אם אתה משתף את מתכנן הנגר בסוף התוכניות, סביר להניח שיהיה לך קשה יותר להטמיע את ההנחיות שלו בתוכנית. אני חושבת שהשכונה הזאת תוכננה עם הרבה תשומת לב למאפיינים שלה ולערכים של בנייה ירוקה שהתוכנית לקחה על עצמה, והלוואי שיהיו עוד הרבה פרויקטים עם תכנון ותשומת לב כאלה".
אברהם מסכמת: "אין ספק שעיריית תל אביב לקחה את המשימה של תכנון עתודת הקרקע האחרונה שלה די ברצינות. אנחנו כמובן נדע רק בשלב שבו כבר תהיה שכונה, אם הם הצליחו במשימה או לא".

לקריאה נוספת: תוכניות עיצוב ראשונות אושרו במתחם אשכול

The post בנייה ירוקה בשדה דב: בניינים שמייצרים חשמל ופינוי אשפה אוטומטי appeared first on רובע שדה דב.

טיילת פארק החוף שנחנכה בספטמבר 2023, כבר הספיקה להפוך לאחד המוקדים המרהיבים והרומנטיים ביותר בעיר, וכעת היא מקבלת חיזוק נוסף: מרכז מבקרים חדש שימוקם בפארק החופי.

המרכז יוקם בהתאם להצעת פלסנר אדריכלים, אשר זכה לאחרונה בתחרות שנערכה בנושא. מבנה מרכז המבקרים החדש, שיחליף את הבסיס הצבאי הנטוש במקום, צפוי להפוך לאחר מהמוקדים החשובים הממוקמים לאורך הציר המרכזי של הפארק.הוא מתוכנן כמרחב המאפשר תנועה דרכו, מעליו ובסביבתו. הנגשת ערכי הטבע והנוף יומחשו למבקר בצורה חווייתית על ידי חמישה צירי טיול וחוויה העוברים דרך המבנה ועל הגג.

מרכז המבקרים החדש פונה לנוף הים, באחת הנקודות הגבוהות ביותר של הפארק, כקו פרשת מים בין הים וטיילת הולכי הרגל ממערב לבין גן האקלום, שביל האופנים והעיר ממזרח. העיצוב האדריכלי של המרכז מאפשר לייצר מבנה המשתלב בסביבתו מחד ומייצר עניין חדש ופעילות מאידך, בניין שיהיה חי ותוסס, חלק אינטגרלי מפעילות הפארק החדש בכל שעות היממה.

המבנה עצמו ממוקם באופן לינארי, לאורך הטיילת, וצומח ממנה, במטרה להשתלב בתוך הסביבה ולשמור על הנוף הטבעי של האזור הייחודי. הקווים הטופוגרפיים של רכס הכורכר שסביבו מתרוממים ומייצרים מבנה הנראה כמו המשך של רכס הכורכר. ההתרוממות מייצרת מבנה מדורג עם גג פעיל המנצל את הפרשי הטופוגרפיה הקיימים.

המבנה ייבנה על פי עקרונות הבנייה הירוקה על כל מרכיביה – מיקום המבנה בשטח של בסיס צבאי, מאפשר להחזיר את השטח המופר למצבו הטבעי, הכולל צמחייה חופית, ומצד שני שמירה על המצוק. כמו כן יעשה שימוש בחומרים מקומיים לחזיתות, שילוב מערכות ירוקות כגון פאנלים סולריים, מחזור מים אפורים ליצירת בריכה אקולוגית ועוד.

המרכז החדש יתמקד בנושאי טבע, נוף וסביבה חופית ויכלול כיתות לימוד, ספרייה, בית קפה ואזורי מפגש חיצוניים עם נוף עוצר נשימה. המבקר יכול לבחור באחת מאפשרויות הטיול במרחב ובכל פעם לחוות חווית טבע ונוף שונה ומעצימה. מלבד חללי הפנים ישנם אזורי מפגש והתכנסות חיצוניים רבים ומגוונים שניתן לחוות כחלק מהטיילת החדשה – חלקם במפלס הכניסה, על הגג המבנה ובגן האקלום הסמוך.

החיבור של גן האקלום למבנה נעשה על ידי אמפיתיאטרון המיועד להתכנסות של קבוצות או למופעים קטנים. בנוסף, ממוקמים אזורי ישיבה ומנוחה סביב הבריכה האקולוגית או מתחת לצל העצים. ניתן יהיה לבלות גם על גג המבנה שבו ימוקמו אזורי ישיבה מוצלים מול הים, שיאפשרו צפייה אל עבר השקיעה, וברחבת מפגש וקפה באזור הכניסה המוצלת הצופה לים מצד אחד ולגן האקלום בצד המזרחי.

The post מרכז מבקרים סביבתי יוקם בפארק החוף appeared first on רובע שדה דב.

תוכניות העיצוב שהציגו המשרדים מילבאואר אדריכלים וישר אדריכלים מתכתבות עם תוכנית המתאר, הנותנת דגש להגברת האיכויות העירוניות בצפון תל אביב וליצירת קישוריות חזקה בין המתחם והרובע לסביבתם. התוכניות מטמיעות עקרונות של עירוב שימושים לאורך גריד רחובות ושטחים ציבוריים פתוחים, היוצר רצף עירוני בין שכונות קיימות, שכונות חדשות וחוף הים.

בנוסף, הסתמכו האדריכלים על הוראות בינוי ועיצוב מחייבות לרובע כולו, כפי שבאו לידי ביטוי ב"הנחיות מהנדס העיר לעיצוב אורבני לרובע שדה דב" ופורסמו ביוני 2022. אלה מתייחסות לאיזון בין אחידות אורבנית למגוון אדריכלי, שמירה על שפה אורבנית "תל אביבית" ותכנון המכיל מגוון חברתי.

יחידת תכנון 8 – מילבאואר אדריכלים

מילבאואר אדריכלים תכננו ועיצבו את יחידת תכנון 8 הכוללת בנייני מגורים, מסחר ושטחים פתוחים, שיפותחו על ידי היזמים שיכון ובינוי, משולם לוינשטיין, מבנה, אלייד נדל"ן.

יחידת תכנון מס' 8 כוללת 3 מגרשים בייעוד מגורים ומסחר (108-110), מגרש בייעוד ציבורי ומסחר (404) ושצ"פ. על פי התוכניות שהוצגו בישיבת הוועדה, הבינוי כולל שלושה טיפוסי בניינים: מגדלים שגובהם עד 40 קומות, מגדלונים שגובהם עד 16 קומות ובניינים מרקמיים בני עד 9 קומות. הגדרת שלושה סוגי בניינים המתקיימים זה לצד זה מהווה עקרון מרכזי בהנחיות העיצוב לרובע. עקרונות נוספים הבאים לידי ביטוי בעיצוב השכונה הם: בינוי מלווה רחוב ויצירת חללים ציבוריים: רחובות, שצ"פים, חצרות משותפות עם זיקת הנאה לציבור, שבילים ומעברים. כמו כן, ניתנה התייחסות לחזיתות המסחריות והקולונדות והתייחסות מרכזית לסביבה האקלימית של הבניינים, להצללות ולמשטר הרוחות.

חצרות פנימיות פתוחות לציבור

המבנים מאורגנים סביב חצרות פנימיות אשר לכולן זיקת הנאה לשימוש הציבור. מהנדס העיר תל אביב יפו, אודי כרמלי, התייחס לנושא ואמר: "הבחירה היתה לייצר מרווחים בין הבניינים ולייצר שפה שבתוך החלקות השטח הוא ציבורי בזיקת הנאה לכלל הציבור. התפישה כאן בניגוד לכלל חלקי העיר, שכלל השטחים המשותפים בתוך המגרשים הפרטיים מתפקדים כמגרשים ציבוריים, יש זיקת הנאה. זה גם מכתיב את אופי הבינוי במקום".

במגרש 109, אחד מתוך שלושת המגרשים ביחידה המיועדים למסחר ומגורים, תבנה חברת שיכון ובינוי 324 יחידות דיור המיועדות כולן להשכרה לטווח ארוך.

הבניינים בפינות המגרש מתוכננים כמבנים פיסוליים. המרחק המינימלי בין המבנים נקבע ל-8 מטרים בבנייה המרקמית ול-12 מטרים לבנייה העולה על 9 קומות. בכל מגרש יוצג עיצוב חזיתות מגוון בין הבניינים השונים – כך שתתקיים הבדלה והבחנה בין המגרשים השונים, אשר תקל על התמצאות הולכי הרגל והתושבים.

בינוי, חזיתות המבנים ומעטפת

במגרש 109 מתוכננים מגדל בן 40 קומות ושני מבנים מרקמיים בני 9 קומות.

הבנייה מיועדת למגורים למטרת השכרה לטווח ארוך (20 שנים לפחות) באמצעות חברת "דירה להשכיר", כאשר 50% מהדירות יושכרו בשכ"ד מפוקח לזכאים, ו- 50% מהדירות יושכרו בשוק החופשי. שטחי דירות אלו הינן בתמהיל מגוון, כ-50, 75 עד ל- 100 מ"ר, בהתאם לדרישות ולמפרט "דירה להשכיר". הדירות ממוקמות הן בבינוי המרקמי והן במגדל.

חומרי הגמר יהיו בהתאם להנחיות המרחביות העירוניות. כך לדוגמה, גמר חזיתות המבנים יסתמך בעיקר על חיפויים קשיחים כדוגמת – HPL פייברצמנט, זכוכית בגוון בהיר. ליזמים יותר לשלב באופן נקודתי חיפויים בגוונים נוספים.

במבנים המרקמיים יותר חיפוי בטיח לבן ובגוונים בהירים. עמודי קולונדה יהיו לבנים. במגדל יותר שימוש בקירות מסך בחלק מהחזיתות. רפלקטיביות מירבית של הזכוכית במעטפת תוגבל ל-14%.

יחידת תכנון מספר 1 – ישר אדריכלים

ישר אדריכלים הציגו תוכניות בינוי מפורטות ליחידת תכנון מספר 1 הכוללת את מגרש 101 ושצ״פ 601 הצמוד לו מצפון.

יחידת התכנון גובלת ממזרח ברחוב לוי אשכול. התכנון שהציגו ישר אדריכלים כולל 4 מבנים שייבנו על ידי אביסרור משה ובניו. בתכנון מגדל בן 35 קומות (202 יח"ד), ובנייה מרקמית (204 יח"ד) הכוללת מגדלון בן 16 קומות ושני בניינים מרקמיים בגובה 9 קומות. גם כאן, המבנים תוחמים במרכז המגרש חצר משותפת בזיקת הנאה לציבור.

הדירות עצמן הן בגדלים שונים ובהתאם להנחיות מחלקת ההנדסה של עיריית תל אביב. 50% מכלל הדירות הן דירות קטנות עד 85 מ"ר והמחצית השנייה דירות גדולות יותר.

בקומת הקרקע מוצעים: שטחי מסחר, לובאים, חדרי אופניים, מועדון דיירים, מעליות ירידה לחניונים, ומבנה עבור גן ילדים – חצר לגן ושטח עבור שימושים קהילתיים.

בתת הקרקע מתוכננים: בריכת שחיה, חדרים טכניים, חדרי כושר, אחסנה וחניונים לרכב ולאופנים. ומה בקומת הגג? את הגג שומרים להתקנת מערכות מתקדמות לייצור אנרגיה.

העיצוב האדריכלי

בנין צפון מערבי – N1, מרקמי בגובה 9 קומות, מחולק לשני נפחים – 3 קומות המגורים הראשונות רחבות ומקרות את הרמפה. 4 קומות המגורים הנותרות צרות יותר ונמצאות בנסיגה. בקומת הקרקע מתוכנן לובי למגורים ומבנה ציבורי שישמש כגן ילדים עם 2 כיתות לימוד ושטחים נלווים עבור שימוש זה ועבור פונקציה ציבורית לשימוש קהילתי. לכיתות הגן יועדה חצר מגודרת ומקורה להצללה והגנה מפני נפילת חפצים מלמעלה.

בנין צפון מזרחי – N2, מרקמי בן 9 קומות ומגדלון בן 16 קומות וקומת גג טכני. בקומת הקרקע מתוכנן מסחר, לובי כניסה לדירות, חדר אופניים ומועדון דיירים.

בנין דרום מזרחי – S2, מרקמי בן 9 קומות. בקומת הקרקע מתוכנן מסחר, לובי כניסה לדירות, חדר אופניים ומועדון דיירים. בפאה הדרומית מתוכננת קולונדה.

בנין דרום מערבי – S1, מרקמי בן 9 קומות ומעליו מגדל בן 35 קומות וקומת גג טכני. בקומת הקרקע מתוכנן מסחר, לובי כניסה לדירות, חדר אופניים ומועדון דיירים. בפאה הדרומית מתוכננת קולונדה. למגדל צדודית גלית. צורה זו תומכת ביצירת גיוון תמהיל שטח הדירות. כלל המרפסות פונות מערבה. החזית המזרחית של המגדל חצויה ל-2 על ידי חזית שקופה למעליות, החושפת את התנועה הוורטיקלית של הבניין כלפי העיר.

בנייני העתיד: פחות חניה, יותר עצים

מעבר לאסתטיקה הניכרת של הבניינים שהציגו שני המשרדים בתכנון המגורים החדשים, ניתן דגש לפיתוח הסביבתי, בנייה ירוקה והפחתה משמעותית של טביעת הרגל הפחמנית. עקרונות מתקדמים של מיחזור, שימור אנרגיה והפחתת העומס על הכבישים מקבלים בתוכניות החדשות ביטוי תכנוני. כך לדוגמה, תקן החניה למכוניות נקבע לפי תמ"ל 3001 למכונית אחת לכל יחידת דיור. במקביל, ניתנה עדיפות ובולטות לחניות אופניים (2.5 זוגות אופניים לכל יחידת דיור). אלה ימוקמו בחדרים ייעודיים בקומת הקרקע ובמרתף ומעליות ייעודיות או רמפת אופניים מקומת הקרקע יעזרו להוביל את האופניים.

ההפחתה בכלי הרכב ובתקן החניה מלווה גם בנגישות גבוהה מאוד לתחבורה ציבורית ובחיבור תושבי השכונה לקו הירוק של הרכבת הקלה ולמטרו העתידי – רכבת תחתית של שלושה קווים שתהווה מערכת משלימה לדנקל.

מערכות הבניין יהיו גם הן מתקדמות. על פי ההנחיות כל בניין יתפקד כיחידת אנרגיה עצמאית ויצטרך לייצר כ-10% אנרגיה מסך התצרוכת שלו. לשם כך יותקנו תאים פוטו-וולטאיים על הגג ועל דפנות הבניין.

בנושא אצירה, פינוי אשפה ומיחזור – יעשה חיבור למערכת פנאומטית ותוכננו חדרי פינוי אשפה קומתיים למגורים וחדרי פינוי אשפה למסחר בקומת הקרקע.

חדרי המיחזור של המגורים ושל יחידות המסחר ימוקמו בקומת המרתף. חברת ניהול תרכז את הפסולת מכל חדרי המיחזור בחדר אצירה מרכזי בקומת המרתף.

ביום הפינוי תועלה הפסולת במעלית לחדר ריכוז בקומת הקרקע. ריכוז הפסולת וסידורה עד לפינויה יעשה בחדר אשפה סגור ויבוצע ע"י חברת ניהול. לא יותרו העמדת פחים ברחוב או בחצרות.

מהנדס העיר: "מדובר בעיר חדשה"

מהנדס העיר תל אביב-יפו אודי כרמלי ציין בישיבת הוועדה לתו"ב בה אושרו תוכניות העיצוב כי "חשוב להבין שכל המרחב הזה, נכון זיהיתם, מדובר בעיר חדשה. יש כאן תוכניות פרוגרמתיות לכלל המרחב. לא כל פרויקט לוקח על עצמו את כלל השימושים כמו בתוכניות מפורטות ברחבי העיר. כל אחד מקבל על עצמו משימה מאוד מפורטת. לדוגמה הפרויקט הזה קיבל שטח ציבורי משמעותי (גן ילדים. ר.פ)".

עוד הוא הוסיף כי "ההסתכלות שלנו היא כלל רובעית ולא פר תוכנית. התפקיד שלנו לוודא שכל תוכנית לוקחת על עצמה את המטלות הכלל רובעיות".

כרמלי הוסיף והדגיש כי "כמעט 70% מהשטח של רובע שדה דב הוא שטח ציבורי: דרכים, פארקים, שטחים חומים. יש כאן שטחים גדולים לטובת הציבור. לדבריו בשטחים החומים ברובע החדש מתכננת היחידה לתכנון אסטרטגי בעיריית תל אביב קאנטרי, בית חולים ומענה לכלל הצרכים הציבוריים הנדרשים לרובע החדש.

לקריאה נוספת: פרוייקטי מגורים במתחם אשכול

The post תוכניות עיצוב ראשונות אושרו במתחם אשכול appeared first on רובע שדה דב.

על פי ההנחיות, בשכונה החדשה ייבנו שלושה טיפוסי מבנים: בניינים בבנייה מרקמית, עד תשע קומות, מגדלים (מגדלונים) עד 16 קומות ורבי קומות (מגדלים), הנישאים לגובה של 45-20 קומות.

עוד מצויין בהנחיות המסמך כי הבנייה צריכה להיות אחידה, פשוטה וללא בניינים בעיצוב יוצא דופן. הנחיות הבנייה מתייחסות גם לתכנון הרחובות הראשיים ומעודדות בנייה של מבנים עם קולונדה (שטח מקורה מעל החנויות) המיועדת למסחר, תעסוקה וכניסה לבניינים, בדומה לבנייה ברחוב אבן גבירול. על פי ההנחיות, שטח הקולונדה יהיה בעומק של חמישה מטרים, וגובהו בין 4.5 ל-6 מטרים. מסמך ההנחיות כולל גם פירוט נרחב לגבי חומרי הגמר, הצבעים בהם ניתן להשתמש (בהירים) ואף קובע את מראה המרפסות בבניינים.

פרק נרחב במסמך מתייחס לנושא הקיימות והשמירה על הסביבה. פרק זה כולל הגדרת הגגות העליונים בשכונה כגגות משותפים ומועילים – גגות ירוקים וכחולים שישמשו לטובת גינות משותפות, הנחת פאנלים סולאריים לייצור חשמל ועוד. כל הבנייה צריכה לעמוד בתקן הבנייה הירוקה אך לראשונה, מוצגות דרישות חדשניות בתכנון בנייה ירוקה בישראל. כך לדוגמה, נדרשת לכל בניין תחזית צריכת אנרגיה שוטפת כמו גם אמצעים לייצור אנרגיה מתחדשת שיפיקו 10% לפחות מצריכת האנרגיה החזויה של הבניין. עוד קובעת התוכנית כי 15% מכל מגרש המיועד לבינוי יהיה פנוי מבנייה אטומה ומבינוי תת־קרקעי, לטובת קליטת עודפי מי הנגר ומניעת שטפונות.

ההנחיות הכוללניות לתכנון ועיצוב השכונה הן חריגות מחד, אך מאידך, זו הפעם הראשונה מזה שנים רבות, שמתוכננת בתל אביב שכונה חדשה עם מספר יחידות דיור גדול ומשמעותי כל כך.

מעיריית תל אביב־יפו נמסר כי "תוכניות הבינוי והפיתוח של שדה דב יוצרות את הכלים להקמת רובע עירוני חדש, בר־קיימא, המשלב עירוב שימושים ואינטנסיביות עירונית המספקת איכות חיים לתושבים, למועסקים ולמבקרים בו. הנחיות מהנדס העיר לעיצוב האורבני ברובע שדה דב מהוות השלמה של הוראות התב"ע התקפה, והן קובעות את אופן החיבור של הבינוי החדש לבינוי בעיר תל אביב־יפו ולמרקמים העירוניים הגובלים, תוך שמירה על זהות מקומית, הבטחת סביבה עירונית קוהרנטית וחיבור נכון בין המגרשים הפרטיים לרחובות ולמרחבים הציבוריים.

"ההנחיות נכתבו כתוצאה מדיון אדריכלי פתוח סביב סוגיית העיצוב האורבני ברובע החדש. חשוב לציין כי מתן הנחיות עיצוב לבניינים ולמרחבים פתוחים מאפשר שמירה על האינטרס הציבורי לסביבה עירונית טובה ומקיימת, לצד מתן ודאות תכנונית וחופש אדריכלי בתכנון כל בניין ובניין".

The post כך ייראה הרובע החדש של תל אביב appeared first on רובע שדה דב.