עם אישורן של שלוש התוכניות החדשות עלה מספר תוכניות העיצוב המאושרות במתחם הצפוני של הרובע לשש. בסך הכול כוללות התוכניות שאושרו עד כה 854 יחידות דיור, כ־21.2% מתוך 4,022 יחידות הדיור המתוכננות במתחם הצפוני.

שלוש התוכניות החדשות שונות זו מזו לא רק בהיקף הבנייה, אלא גם במודל הפיתוח שלהן. מגרש 3106 הוא פרויקט יזמי של חברת לוזון רונסון, שהדירות בו מיועדות למכירה לציבור הרחב. במגרש 3105 בונה קבוצת רכישה בניהולה של קבוצת ב.ס.ר נדל"ן, ואילו במגרש 3101 יבנו בעלי קרקע פרטיים.

מגרש 3105: תכנון נוף משותף לשני פרויקטים

התוכנית במגרש 3105 משתרעת של שטח של 233 דונם, והפרויקט כולל 62 דירות בשני מבנים מרקמיים בני תשע קומות בלבד. את הפרויקט תכנן משרד מן־שנער אדריכלים ותכנון הנוף הופקד בידי אורבנוף.

המגרש ממוקם בסמיכות לפארק החופי, ללא בינוי נוסף בינו לבין הפארק והים. אחד הרכיבים הבולטים בתוכנית הוא גשר המחבר בין שני המבנים. על גג הגשר מתוכננת בריכת שחייה משותפת, ובקומה שמתחתיה ימוקמו חדר כושר ומערכות הבריכה. במתחם ישולבו גם ספא ומועדון דיירים.

בקומת הקרקע מתוכננים כ־600 מ"ר של שטחי מסחר, שיהיו בבעלות משותפת של בעלי הזכויות בפרויקט. תמהיל הדירות כולל 17 דירות קטנות, 16 דירות בינוניות ו־29 דירות גדולות וגדולות מאוד.

ממשרד מן שנער נמסר כי הפרויקט תוכנן בשיתוף פעולה עם היזם יוסי אברהמי, הבעלים של מגרש 3109 הצמוד, בדגש על שטחי הגינון והמעבר בין שני הפרויקטים, שמייצר תנועה טבעית וזרימה של הולכי רגל מהשצ"פ והרחוב כולו, אל הפרויקט ושטחי המסחר המתוכננים בו.

62 בעלי קרקע, ללא דירות לשיווק

הקרקע מוחזקת בידי 62 שותפים פרטיים, שכל אחד מהם מחזיק בזכויות בפרויקט. קבוצת ב.ס.ר נשכרה בידי בעלי הקרקע כדי לנהל עבורם את התכנון, הקידום ההנדסי, הליכי הרישוי וההיערכות לביצוע. נחשון קיויתי, יו"ר ובעל השליטה בקבוצת ב.ס.ר, מסביר כי בניגוד לפרויקט יזמי רגיל, לא יתקיים במתחם שיווק של דירות חדשות: "יש 62 שותפים, בעלי קרקע. הכול גמור, הכול מכור ואין לנו מה לשווק".

לדבריו, לאחר אישור תוכנית העיצוב מתכוונת הקבוצה לפעול במהירות לקבלת היתר בנייה. לפרויקט כבר נבחר בנק מלווה, והיעד שהציבה ב.ס.ר הוא להשלים את הבנייה ולאכלס את המתחם בתוך שלוש וחצי עד ארבע שנים.

מגרש 3106: שתי בריכות ומחווה לאדריכלות של שנות ה־50

הפרויקט במגרש 3106 מקודם בידי לוזון רונסון בשותפות עם חברת שמעון אמיר. החברות זכו בקרקע במכרז רשות מקרקעי ישראל שתוצאותיו פורסמו ב־26 במרץ 2025. תוכנית העיצוב שאושרה כוללת 67 דירות. הפרויקט מתוכנן כמבנה מרקמי בן שמונה קומות, המחולק לשלושה אגפים סביב חצר פנימית. את התוכנית ערך משרד פיצו קדם אדריכלים, ואדריכל הנוף הוא ליאור לוינגר.

התכנון מציג פרשנות עכשווית לאדריכלות התל־אביבית של שנות ה־50, באמצעות בטון אדריכלי, מרפסות שקועות ואלמנטים אנכיים להצללה, המזכירים את התריסולים שאפיינו את הבנייה בעיר באותה תקופה. מעבר פתוח בגובה שתי קומות יחבר בין הרחוב, החצר הפנימית והשטח הציבורי הפתוח שמצפון למגרש. בשונה מהפרויקט של בעלי הקרקע במגרש 3105, שבו לכל הדירות כבר יש בעלי זכויות רשומים, מדובר בפרויקט יזמי שהדירות בו מיועדות לשיווק לציבור הרחב. במתחם מתוכננות שתי בריכות משותפות: בריכה מקורה בקומת המרתף ובריכה נוספת על גג פעיל, לצד שטחי שהייה וגינון לרווחת כלל הדיירים.

מגרש 3101: 203 דירות ומגדל בן 20 קומות

התוכנית הגדולה מבין השלוש היא זו של מגרש 3101, הכוללת 203 יחידות דיור. הבינוי מורכב משני מבנים מרקמיים בני תשע קומות וממגדל בן 20 קומות. את התכנון מוביל משרד אורלי שרם אדריכלים, ואדריכלות הנוף הופקדה בידי צור־וולף אדריכלי נוף.

בקומות הקרקע ישולבו מסחר, מבואות מגורים ושטחים משותפים. החצר הפנימית ומערך המעברים יקשרו בין רחוב הים, שדרה 8 ופארק המסלול. על גג המבנה המרקמי הדרומי מתוכננים מתחם לרווחת הדיירים ובריכה משותפת. נוסף על כך, התוכנית מאפשרת הקמת בריכות פרטיות בחלק מדירות הגג. גם במקרה הזה, בעלי הקרקע הם אנשים פרטיים שמקדמים את התכנון ישירות והדירות, סביר להניח, לא ישווקו לציבור הרחב.

מהנייר לשטח: התקדמות בשלוש שכונות

אישור תוכניות אלה במתחם הצפוני של הרובע מצטרף לשלוש תוכניות אדריכליות שכבר אושרו ביניהם, הפרויקט של כלנית נכסים ופיתוח במגרש 3207, ושתי תוכניות של דיור להשכרה של אפריקה ישראל במגרשים 3202 ו-3209. סך יחידות הדיור בשש תוכניות העיצוב המאושרות מגיע ל־854, כ-15 אחוז מסך יחידות הדיור המתוכננות בצפון הרובע.

במתחם אשכול הדרומי, אושרו כבר כל תוכניות העיצוב האדריכלי, למעט מגרש אחד שיגיע בשבועות הקרובים לאישור הוועדה, ואילו במתחם המרכזי חלה התקדמות משמעותית וגם בה אושרו כבר תוכניות בינוי לכמחצית מהמגרשים ולמעלה מ-50% מסך יח"ד המתוכננות.

מהנדס העיר אודי כרמלי ציין בישיבה כי מתפתחת בשדה דב שפה אדריכלית ייחודית עם נגיעות והתייחסויות עיצוביות לתל אביב ההיסטורית והעכשווית. הוא ציין לטובה את האיכות האדריכלית והתחכום שמשתבחים מפרויקט לפרויקט.

לקריאה נוספת: חוויית מגורים שכמעט לא קיימת בארץ: כך ייראו החיים בשדה דב בעיני המתכננים

The post בקו ראשון לים: אושרו שלושה פרויקטים חדשים בשדה דב appeared first on רובע שדה דב.

בדיקות מתמשכות, עבודות נמשכות

בדיון בוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב-יפו שהתקיים בתחילת מרץ, תיאר מהנדס העיר אודי כרמלי את סטטוס סקרי הקרקע: "בבדיקות הראשוניות זוהו במספר מקרים חומרים שלא נדגמו בעבר. בעקבות זאת הוחלט לבחון כל מגרש בנפרד ולקבוע את היקף הבדיקות בהתאם. בחלק מהמגרשים בוצעו שני קידוחים בלבד, באחרים ארבעה, יש מגרשים שבהם כבר נערכו בדיקות ולא נמצאו חריגות, ולעומתם מגרשים שעדיין לא נבדקו". כרמלי הוסיף כי חלק מהממצאים התגלו דווקא במהלך עבודות הדיפון והחפירה, כאשר נלקחו דגימות נוספות. בסיכום דבריו הדגיש כרמלי כי בשלב זה אין הצדקה לעצירת הליכי תכנון או עבודות בשטח עד שהמשרד להגנת הסביבה יפרסם הנחיות מפורטות בדבר רמות הזיהום המחייבות טיפול.

דברי כרמלי באים לידי ביטוי בשטח. גיא גודלניק, מנהל יחידת פרויקטים משולבים בעיריית תל אביב, הסביר כי הבדיקות מבוצעות על ידי משרד הגנת הסביבה, בהתאם לסדרי העדיפויות שקבעה העירייה. לדבריו, האזורים במתחמי מרכז וצפון רובע שדה דב, בהם צפויות להתחיל עבודות התשתית והפיתוח, הם אלה שנבדקים ראשונים. "המטרה היא שאף אחד מהיזמים, ואף אחד בשום עבודה לא יתעכב, בגלל  בדיקות זיהום הקרקע". גודלניק ציין כי היעד לתחילת עבודות היזמים במתחמי צפון ומרכז הוא פברואר 2027.

יזמים באשכול: אין זיהום בפרויקטים שלנו

בתוך אי הוודאות הכללית, שלוש חברות פרסמו הודעות רשמיות המבהירות את מצב הקרקע במגרשיהן. ישראל קנדה הייתה הראשונה לפרסם, ב-4 בפברואר 2026: "לחברה קיימים אישור המשרד להגנת הסביבה ואישור רשות המים כי אין חשש לזיהום קרקע במתחם פרויקט Rainbow. עבודות החפירה והדיפון הסתיימו, והחברה עברה לשלב ביצוע עבודות השלד".

חברת אביסרור הודיעה ב-9 בפברואר 2026 על מצב דומה: "בפרויקט אשירה של החברה קיימים אישור המשרד להגנת הסביבה ואישור רשות המים כי אין חשש לזיהום קרקע במתחם הפרויקט. עבודת הבנייה בפרויקט ממשיכות כסדרן. בימים אלה הסתיימו עבודות החפירה הדיפון והביסוס והחלו ביציקת הרפסודה/רצפת המרתף". בהמשך לכך, ממש לאחרונה, ב-12 במרץ התקבל בפרויקט היתר בנייה מלא.

שיכון ובינוי פרסמה ב-17 במרץ 2026 הודעה רשמית לפיה: "סקר קרקע מקיף שנערך במגרש 106, על פי תוכנית שאושרה מראש על ידי המשרד להגנת הסביבה, העלה כי לא נמצאו חריגות בריכוזי PFAS בערכי הסף המחמירים ביותר. ב-16 במרץ הודיע המשרד להגנת הסביבה לחברה כי הוא מקבל את המלצות הסקר במלואן, וכי ניתן להשיב את כלל הקרקע הנחפרת לכל שימוש וללא מגבלות. במגרש 109 (פרויקט נוסף של שיכון ובינוי באשכול) ממשיכות עבודות השלד כסדרן".

ענף חיוני בעת חירום

לצד כל אלה פועל כעת גם גורם נוסף: מבצע שאגת הארי. בסוף פברואר ובתחילת מרץ 2026 פרסמה המדינה הנחיות שלפיהן ענף הבנייה הוגדר כמשק חיוני, לרבות אתרי בנייה, מפעלי ייצור ושרשרת האספקה. במשרד הבינוי והשיכון הדגישו כי המטרה היא לשמור על רציפות תפקודית של הענף גם בתקופת חירום. שלושת האתרים שהוזכרו קודם לכן, של היזמים ישראל קנדה, שיכון ובינוי ואביסרור משה ובניו ממשיכים לפעול בתקופת המלחמה וזאת על אף האתגרים המרכזיים עימם מתמודדים הקבלנים וביניהם, קושי בהפעלת אתרי בנייה ללא מרחבים מוגנים, ופערי כוח אדם ונהגי משא.

בשורה התחתונה, מסלול הפיתוח בשדה דב אינו נקי מהפרעות. הזיהום דורש המשך בדיקות והבחנה פרטנית בין מגרש למגרש, והמלחמה מכבידה על התפעול. אבל לפי התמונה העולה כיום, בחלק גדול מהפרויקטים באשכול כבר קיימת אינדיקציה ברורה להמשך עבודה, ובמרכז ובצפון הרובע נעשה מאמץ לקדם תשתיות מבלי לעכב את לוחות הזמנים שהוגדרו לשנים הקרובות.

לקריאה נוספת: סקירת שוק הנדל״ן בשדה דב: ניתוח עסקאות הנדל"ן ברובע משנת 2023 ועד היום

The post בצל "שאגת הארי" ובדיקות הקרקע: העבודות בשדה דב נמשכות appeared first on רובע שדה דב.

שישה מהמגרשים שווקו במסגרת מכרזי רשות מקרקעי ישראל בתחילת 2025, ומגרש נוסף הוא בבעלות העירייה המיועד למרכז רפואי רעות, במתחם אשכול. לוח הזמנים המהיר, כשנה בלבד מסגירת המכרזים ועד הדיון בתוכניות העיצוב, בולט על רקע אישורי התוכניות, במתחם הראשון של הרובע – מתחם אשכול, שם ארך התהליך כשנתיים בממוצע.

חמישה פרויקטים במתחם מרכז

הוועדה אישרה את תוכניות העיצוב לחמישה מגרשים במתחם מרכז וציינה כי שישה פרוייקטים נוספים במתחם זה מצויים בשלבי תכנון מתקדמים ויגיעו לדיון בישיבות הקרובות.

במגרש 2227 קיבלה אישור תוכנית העיצוב של קבוצת לוזון רונסון מור, הכוללת 304 יחידות דיור. הפרויקט כולל מגדל מגורים בן 45 קומות ושלושה מבנים מרקמיים בני 9 קומות. תוכנית העיצוב, שמה דגש על חללים משותפים, גג ירוק פעיל וחצר בזיקת הנאה עם בריכה אקולוגית.

קבוצת פרשקובסקי קיבלה אישור לשתי תוכניות עיצוב לפרויקטים ייעודיים להשכרה ארוכת טווח. במגרש 2102 אושרה תוכנית בהיקף של 424 יחידות דיור, עם שני מגדלים בני 44 ו־20 קומות ושני מבנים מרקמיים, בשילוב שטחי מסחר.

במגרש 2203 אושרה תוכנית נוספת של החברה, הכוללת 132 יחידות דיור ומבנה תעסוקה בן 7 קומות. שתי התוכניות נערכו על ידי משרד ברעלי לויצקי כסיף, וכוללות חצרות פנימיות בזיקות הנאה ומעברים פתוחים להולכי רגל.

גם גינדי ישראל קיבלה אישור לשתי תוכניות עיצוב של הפרוייקטים שלה במתחם המרכז. במגרש 2255 אושרה תוכנית בהיקף של 382 יחידות דיור, הכוללת מגדל בן 45 קומות, מגדלון בן 20 קומות ושני מבנים מרקמיים, לצד מסחר ותעסוקה. עוד צוין כי בשטח המגרש נמצא אתר ארכיאולוגי מהתקופה הכלכותית וכי העיצוב מאפשר מעבר פתוח לעוברים ושבים אל האתר מרחוב אבן גבירול.

במגרש 2206 אושרה תוכנית נוספת הכוללת 326 יחידות דיור, עם שני מגדלי מגורים בני 20 קומות ושלושה מבנים מרקמיים בני 9 קומות. מבנה מרקמי אחד מיועד לתעסוקה. עוד בתכנון  4 כיתות גני ילדים.

שתי התוכניות של גינדי נערכו על ידי האדריכלית קיקה ברא״ז, וכוללות מערך חללים משותפים, בריכות שחייה ופתרונות סביבתיים.

תוכנית ראשונה בצפון הרובע

שפיר מגורים קיבלה אישור לתוכנית העיצוב במגרש 3207 הממוקם בצפון הרובע וכולל 150 יחידות דיור ושטחי מסחר ותעסוקה. הפרויקט תוכנן על ידי כנען שנהב אדריכלים.

בנוסף, הוועדה אישרה את תוכנית העיצוב למרכז רפואי-שיקומי "רעות": מגרש בבעלות העירייה בדרום הרובע על שטח של כ-15 דונמים. התכנון של יסקי מור סיון אדריכלים כולל שני מבנים בני 11 קומות עם שטחי בנייה של כ-44 אלף מ"ר. מחלקות נרחבות לשיקום, בניין מגורים עם 250 יח"ד עבור קשישים הזכאים לדיור, ו-3 כיתות של מעונות יום לפעוטות.

מהנדס העיר: “תוכניות שמשרטטות את הרוח של הרובע”

במהלך הדיון בוועדה התייחס אודי כרמלי, מהנדס עיריית תל אביב–יפו, לקצב שבו קודמו תוכניות העיצוב, ואמר בין היתר: "נעשה כאן מאמץ של כל הגופים בעירייה, לא רק במינהל ההנדסה, כדי להגיע לקצבים כמעט בלתי אפשריים ולאשר היום תוכניות עיצוב. תוכניות העיצוב הן אלה שמשרטטות את ה’רוח’ של הרובע העירוני החדש. התב״עות מדברות בשפה טכנית, אבל בסוף, רוח של עיר נקבעת בפרטים הקטנים. יש כאן שיתוף פעולה עמוק עם השוק הפרטי, מתוך הבנה שאנחנו בונים עיר חדשה שצריכה לדבר בשפה ברורה".

אישור תוכניות העיצוב, כשנה בלבד לאחר סגירת מכרזי הקרקע במתחמי המרכז והצפון, מסמן התקדמות משמעותית של רובע שדה דב לשלב התכנון האדריכלי המפורט – שלב מקדים להליכי רישוי והיתרי בנייה, ולגיבוש זהותו העירונית של הרובע החדש.

לקריאה נוספת: על אחת מהקרקעות היקרות ביותר יקום בית חולים שיקומי ומגדל לדיור בר־השגה

The post אושרו תוכניות בינוי ראשונות במתחמי מרכז וצפון רובע שדה דב appeared first on רובע שדה דב.

המטרה: פיתוח עירוני מיטיב

אדריכלית שרון גולן, ממייסדות בית ליבלינג ומיוזמות הכנס, הסבירה: "שדה דב הוא המתחם הכי מעניין בימים אלו שנבנה לנגד עינינו. נדרשת מצד כל המעורבים ראייה עתידנית מחד ומצד שני, התמודדות עם המון לחץ יזמי-נדל"ני על המתחם".

"מטרת הכנס היתה להביא את התכנון העירוני לדיון ולשיח ציבורי, ולעשות דברים מתוך אינטרסים ערכיים של פיתוח עירוני מיטיב", הדגישה גולן. עוד הוסיפה כי מחד, שדה דב מספק אפשרות למתכננים וליזמים לרקום תכנון מיטבי על שטח ריק. תכנון מוטה חדשנות, מתקדם ועתידני שכולל מחשבה מפורטת ודקדקנית על כל היבט בחוויית המגורים והחיים של תושבי השכונה. מאידך, האתגרים הם רבים, ופריצת הגבולות הנדרשת כמו גם החשיבה העתידנית, דורשים מכלל המעורבים מאמץ מוגבר כדי לספק את התוצאות המבוקשות.

מהנדס העיר: "איך מייצרים נשמה עירונית"?

אודי כרמלי, מהנדס העיר תל אביב-יפו, הדגיש גם הוא את האתגר הגדול העומד בפתח וציין מהי לתפישתו הצלחה בתכנון המתחם: "האתגר הוא עד כמה נצליח לייצר מערכות קשרים בין הפרט לבין המבנה האורבני האדריכלי, כפי שקיים בחלקים הוותיקים של תל אביב".

"האוכלוסייה התל אביבית קשורה בכל נימי נפשה למרקם האורבני התל אביבי וזה מה שאנחנו מנסים לעשות גם כאן. השאלה שמרחפת מעל ראשינו היא איך מייצרים נשמה עירונית בכללים מאוד קשיחים של סטטוטוריקה ותב"עות, בהנחיות מרחביות והיתרים. אפילו שאלות טכניות ומשמימות לכאורה, כמו מי יישא בעלות שכרו של פועל שמטפל בשטחים הפרטיים עם זיקת הנאה – העירייה או ועד הבית? טומנות בחובן סט של ערכים, אמונות ותוצאות. אני מקווה ומאמין שאנחנו עומדים לפגוש יצירה יפה מאוד שנוכל גם בעוד 20 שנה להתגאות בה".

‫אדריכל העיר: פיתוח שמאתגר את כל בעלי המקצוע

יואב דוד, אדריכל העיר תל אביב-יפו: "זוהי חטיבת קרקע מאוד משמעותית ולאחר הרבה מאוד לבטים נוצרו בסופו של התהליך המתארי שתי תוכניות, האחת של שדה דב והשנייה של ת"א צפון מערב 3700. המצרף של שני האזורים האלה יוצר את רצועת הבינוי החדשה של צפון תל אביב".

דוד ציין כי עד שנת 2040 השטח בנקודת הממשק בין רמת השרון, תל אביב והרצליה ישתנה משמעותית וייבנו בו עשרות אלפי יחידות דיור. 30,000 יח"ד בתל אביב, 12,000 יח"ד בדרום מערב הרצליה, וקרוב ל-20,000 יח"ד בדרום מערב גלילות. "מדובר בפיתוח מאוד משמעותי שמאתגר גם ברמה של בינוי וגם ברמה של התייחסות לסביבה".

דוד התייחס גם לאתגר הגדול, לאזן בין חופש יצירתי לאדריכלים לבין שמירה על שפה משותפת וזהות עירונית במרחב המשותף. הוא הסביר מדוע פרסמה עיריית תל אביב הנחיות אדריכליות לשדה דב: "היזמים התלהבו ונחפזו לתכנן אובייקטים מאוד מיוחדים שיצרו גיבוב שהקשה עלינו להסתכל על השלם. נאלצנו לעצור, ליצור הלכות שיתנו לבינוי אופי משותף בדגש על החלקים המרקמיים. במגדלים הותרנו חופש מסוים".

עיצוב פשוט, מרחב מגוון

אלון גולדמן, מתכנן עיר במחלקת תכנון צפון הדגיש כי "השאיפה היא לעיצוב פשוט אך מגוון, המשלב את העיר החדשה עם העיר הקיימת, תוך הקפדה על הנחיות מרחביות ומתן מענה לצורכי הקהילה והמרחב הציבורי", הוא ציין כי גם במסגרת ההנחיות המרחביות, קיים חופש פעולה לאדריכלים לייצר תוצרים "פנטסטיים".

"זוהי אחריותם המשותפת של המתכננים והאדריכלים לנצל את ההזדמנות ליצור מרחב מגוון". הוא הוסיף כי המרחבים הציבוריים בבעלות פרטית הם חלק בלתי נפרד ממערך השטחים הפתוחים של הרובע החדש. "שטחים אלו נחוצים מאחר ששטחי ציבור פתוחים קיימים (שצ"פים) והפארקים לא יספיקו לכ-40,000 תושבים חדשים. חצרות פרטיות אלו יתוכננו כך שתהיה להן זיקת הנאה לציבור, בביטחון שישמשו את הקהילה ויתוחזקו על ידי העירייה לפי סטנדרטים עירוניים. המטרה היא להימנע מ"מתחמים מבודדים" וליצור רובע חדש שיהיה "תל אביבי" גם בעשורים הבאים".

תשתיות: עיר חכמה מהיום הראשון

ג’ינה שלאגר, סמנכ"לית תשתיות בחברת מסד עוז CPM, חשפה את ממדי הענק של עבודות הפיתוח המתנהלות ברובע, בחפירות מתחת לקרקע: "אנחנו מבצעים פרויקט שעבודות הפיתוח שלו מוערכות במיליארד וחצי שקלים". לדבריה, עבודות התשתית בשדה דב הן מורכבות וכוללות את שינוע האשפה הפניאומטית, התשתית העמוקה ביותר, תשתית למיחזור מים אפורים, סיבים, מסלולי נת"ע לקו הירוק, קווי סניקה, איגודן ועוד. היא הדגישה כי הניסיון הוא לעבוד בשת"פ מלא עם נת"ע כדי לבצע את הנחת התשתיות בפעם אחת כדי להקל על הציבור התל אביבי.

למרות שהחברה פעילה בעשרות פרויקטים ברחבי הארץ, הפעילות בשדה דב היא מאתגרת וייחודית בשל התשתיות המתקדמות. "המטרה היא להבטיח שהרובע יתפקד כעיר חכמה מהרגע הראשון".

דוחפים את הגבולות קדימה

הילה ירושלמי, מתכננת עיר במחלקת תכנון צפון, ציינה את עקרונות תוכנית הרובע וביניהם: הקישוריות בין השכונות הקיימות, הליכתיות, השצ"פים הנרחבים, החזיתות המסחריות הפעילות והבנייה הירוקה.

"יש פה הרבה מאוד נושאים מאוד מאתגרים גם לאדריכלים, גם ליזמים, וגם לעירייה", היא הודתה. "אני מקווה בכנות שנשכיל ליישם לפחות חלק מהם, כי הצבנו יעדים מאוד גבוהים, בנושאים רבים כמו ייצור אנרגיה, ניהול נגר ואשפה פניאומטית, דברים חדשים שהעירייה לא התנסתה בהם בעבר. כל השחקנים המעורבים עושים הרבה מאוד מאמצים כדי להצליח וליישם בצורה הכי מיטבית בנקודת הזמן הזאת, את כל הרעיונות הרבים והעקרונות הרבים החדשים שהתוכנית הזאת מכניסה לחזית התכנון".

מההנחיות למציאות: האדריכלים מציגים פרויקטים באשכול

חלק מרכזי בכנס הוקדש להצגת פרויקטים אדריכליים קונקרטיים המתרגמים את התב"עות וההנחיות המרחביות למציאות בשטח. שלושה משרדי אדריכלים הציגו את גישתם החדשנית לתכנון במתחם. משרד מילבאואר אדריכלים הציג שני פרויקטים במתחם אשכול שתוכננו עבור שיכון ובינוי, של פרויקטים להשכרה ארוכת טווח.

במגרש 106 במתחם אשכול, תוכננו על ידי מילבאואר אדריכלים 511 יח"ד שייבנו במגדל בן 40 קומות, מגדלון בן 16 קומות וארבעה מבנים מרקמיים בני 9 קומות. במגרש 109 הסמוך מתוכננות 324 יח"ד גם הן להשכרה ארוכת טווח. במגרש זה ייבנה מגדל בן 40 קומות ושני מבנים מרקמיים בני 9 קומות. חזית מסחרית פעילה תלווה את שני הפרוייקטים. אדריכלית רוני סנדר ישראלי ציינה כי בימים אלה מתכנן המשרד פרויקט שלישי להשכרה בשדה דב, הפעם, במתחם הצפוני.

האתגר: תכנון החצר עם זיקת הנאה

משרד גל אור-פישביין אדריכלים בשיתוף פעולה עם משרד האדריכלים ההולנדי הבינלאומי NVRDV תכנן שני פרוייקטים באשכול, שניהם שייכים לבעלי קרקעות פרטיים. מגרש 102 כולל 365 יח"ד שייבנו במגדל בן 35 קומות ושלושה מבנים מרקמיים בגובה 9 קומות. מגרש 108 כולל 409 יח"ד במגדל בן 37 קומות, מגדלון בן 16 קומות וארבעה בניינים מרקמיים בגובה 9 קומות.

ז'ראר גל אור ציין כי האתגר המרכזי שהעסיק אותם התייחס לתכנון החצר הפנימית. לדבריו, לאחר מחקר המודל שנבחר לתכנון החצר הוא מודל "קמפוס": חלל פתוח וירוק שבו הבניינים ממוקמים בנפרד, ויוצרים ביניהם מערכת קשרים. גל אור סיפר כי התכנון התכתב עם הקמת תל אביב כעיר גנים.

גישה עיצובית מותאמת ליזם

יואב מיכאל ממשרד ישר אדריכלים הציג את הגישה העיצובית השונה בין שני מגרשים סמוכים באשכול שתוכננו בהתאם לחזון ורצון היזמים: פרויקט 'אשירה' במגרש 101 בבעלות אביסרור מתאפיין בחופש תכנוני רב המאפשר מגוון עשיר של דירות, בעוד פרויקט 'אוטופיה' במגרש 103 של נחמיאס נבנה באופי "תל אביבי" ממושמע יותר.

מיכאל הדגיש כי האתגר היה ליצור "תל אביב חדשה" שתשמור על הרומנטיקה של העיר הישנה, אך תהיה עכשווית ומותאמת להיום. גם מיכאל התייחס לחצרות והמעברים הפנימיים והדגיש כי לתפישתו, מעברים אלה שמלווים את כל הפרויקטים יהוו את סוד ההצלחה של שדה דב. "הם מאפשרים זרימה חלקה בין המגרשים ומאפשרים לתושבים לרדת מהמעלית, לצאת אל הפארקים ולהתחבר מחצר לחצר. מודל זה מוצלח הרבה יותר משכונות סמוכות (כמו הגוש הגדול) בהן קיימות חומות ואטימות, היוצרות רחובות פחות מוצלחים".

לקריאה נוספת: טיילת פארק החוף בשדה דב זכתה בפרס קרוון לאדריכלות נוף

The post מתכנני שדה דב דנו בתוכניות ובאתגרי הרובע: ״המתחם הכי מעניין שנבנה בימים אלה״ appeared first on רובע שדה דב.

אדריכל אודי כרמלי, מהנדס העיר תל אביב-יפו, לקח חלק בכנס והתייחס למדיניות עיריית תל אביב-יפו לנושא הדיור המכליל, שאושרה לפני שנה וחצי, לסיבות שגורמות לרשות להתערב בשוק החופשי ובניסיונות העירייה לקדם את הדיור להשכרה במגוון אפיקים רחב, כולל הסרת חסמים מובנים במשק.

"שוק הנדל"ן החופשי לא יכול לסדר את הכול, יש מקומות שהעירייה צריכה להתערב", ציין כרמלי והסביר את הרציונל שעומד בבסיס מדיניות העירייה: "עיר טובה לא יכולה להיות מורכבת רק מאנשי הון ועשירים, היא צריכה לאפשר לכל סוגי האוכלוסייה לגור בה בכבוד – צעירים, בוגרים, ובני הגיל השלישי; תושבים מעשירונים נמוכים, מעמד ביניים, לצד העשירונים הגבוהים. עיר שלא תדע לשמור על מגוון באוכלוסייה שלה לא תצליח לתפקד, היא תקרוס לתוך עצמה".

דחיקת אוכלוסייה יוצרת בעיות ארוכות טווח

כרמלי הסביר כי משבר הסייעות בחינוך בארץ, שגורם לסגירת גנים לעיתים תכופות, הוא תוצאה ישירה של דחיקת מעמדות הביניים וציבור העובדים מחוץ למרכזי הערים. הוא ציין גם כי תופעת המיאוס של תושבים מקומיים בתיירים, בערים אירופאיות, נובעת גם היא משבירת המודל הקהילתי, ומדחיקת אוכלוסייה מלב הערים בשל מחירי שכירות גבוהים.

לדברי כרמלי, הנחיות התכנון של עיריית תל אביב, ובהן גם הדיור המכליל, מכוונות ליצירת סביבת מגורים שיודעת להכיל את כל שלבי החיים ברדיוס של קילומטר, לאפשר רצף של אוכלוסייה שמשמר את התושבים בעיר ולא מייעד אותה רק לעשירים.

נטל גבוה על השוכרים

"כיום תל אביב מתקשה לשמור על הצעירים בעיר, עקב מחירי הדירות הגבוהים. המעמד הבינוני העובד נדחק החוצה מתוך מרכזי הערים, וזה מייצר שרשרת של בעיות ארוכות טווח וכרסום פנימי במוקדי המשיכה של הערים. רוב תושבי תל אביב הם לא מיליונרים ולא אוליגרכים, הם אנשי מעמד הביניים שהתמזל מזלם והנכס שלהם שווה הרבה כסף. אבל הבעיות האלה פוגעות במעגל החיים וזו פגיעה קשה לעיר". משכך, לדבריו, הדירות שנכללות בדיור המכליל קריטיות לעיר תל אביב.

עוד הציג כרמלי, כי 24% ממשקי הבית בתל אביב נמנים על העשירון העליון של אוכלוסיית ישראל, 26% מהם בעשירונים 8-9, 34% בעשירונים 4-7 ו-15% בעשירונים 1-3. לדבריו, כ-35% ממשקי הבית בעיר מוציאים מעל 50% מהכנסותיהם על דיור, ללא הבדל משמעותי בין בעלי דירות לשוכרים. נטל עלות הדיור של השוכרים בתל אביב גבוה, אך לא חריג במטרופולין, כך טוען כרמלי.

תל אביב: 1.8% לדיור מוזל, לונדון: 22%

כרמלי הציג בכנס נתונים לפיהם רק 1.8% מתוך 220.5 אלף יחידות הדיור הקיימות בתל אביב, הן לדיור מוזל. זאת, לעומת ערים מובילות בעולם כמו וינה שבה השיעור הוא 60%, לונדון עם 22% וסיאטל עם 8%.

הוא הוסיף ואמר כי המדיניות התכנונית החדשה בעיר מחייבת יזמים להקצות 15%-20% מיחידות הדיור בכל פרויקט לדיור מכליל והוא מקווה שמגמת הצמיחה בנתוני הדיור המכליל בתל אביב תמשיך ותתחזק בדומה למה שהתרחש בסיאטל, שהצליחה להגיע לנתון של 8% דיור מכליל תוך עשור בלבד. "זו לא גזירת גורל", הוסיף כרמלי. "אנחנו עומדים על זה כחלק מחזון הדיור שלנו לעיר תל אביב. כלכלה והשוק החופשי לא יכולים לסדר את הכול, יש מקומות שהעירייה צריכה להתערב למען גיוון האוכלוסייה בעיר. היזמים שמדברים איתי כבר לא מפחדים מדיור מכליל, גם בשדה דב".

כרמלי ציין כי שדה דב מהווה את אחד ממאגרי הדירות המכליל הגדולים בעיר, וכי בניגוד לבניינים של התחדשות עירונית, בהם ישנן 5-6 דירות מכליל בבניין, שדה דב מאפשר לבנות בניינים שלמים שמיועדים להשכרה לטווח ארוך, אופציה שמעודפת על היזמים והקבלנים.

למעלה מ-1,200 יח"ד במכרז האחרון

כזכור, במכרזי הקרקע של רשות מקרקעי ישראל שנסגרו בשבוע שעבר, זכתה פרשקובסקי מניבים בקרקע להקמת מתחם מגורים בן 542 דירות בשדה דב, כמחציתן בייעוד "דיור בר השגה" ושטחי מסחר ותעסוקה. 50% מהדירות ישווקו במסגרת תוכנית "דירה להשכיר" לטווח ארוך של כ-20 שנה והיתר מיועדות להשכרה בשוק החופשי. על הקרקע תשלם החברה סכום של כ-350 מיליון שקלים.

פרשקובסקי מניבים זכתה במכרז נוסף של רמ"י ודירה להשכיר ותקים פרויקט בהיקף של 424 יח"ד דירות, כמחציתן בייעוד "דיור בר השגה" ושטחי מסחר. בנוסף, במתחם הדרומי של הרובע – מתחם אשכול, לצד מתחמי דיור בר השגה עירוניים, מקימה גם חברת שיכון ובינוי שני פרויקטים להשכרה ארוכת טווח. בפרוייקטים של שיכון ובינוי מתוכננות 835 יח"ד בסה״כ, מחצית מהן יושכרו לזכאים במחיר מופחת והמחצית השנייה תושכר בשוק החופשי במחיר מפוקח.

דיור נוסף להשכרה מתוכנן במתחם הצפוני של רובע שדה דב, שמכרזי הקרקעות שלו ייסגרו בעוד כחודש. בסך הכל מתוכננות בשדה דב 4,908 דירות לדיור בהישג יד, בשני מסלולים עיקריים: 3,654 יושכרו במחיר מופחת ואילו 1,254 יושכרו לטווח ארוך במחיר מפוקח.

לקריאה נוספת: מכרזי מרכז שדה דב נסגרו בהצלחה: קרקע לבניית 4,191 דירות שווקה ליזמים

The post מהנדס העיר: "היזמים כבר לא מפחדים מדיור מכליל, גם בשדה דב" appeared first on רובע שדה דב.