ההשלכות של הסכם זה חורגות מהגבולות המוניציפליים של הרצליה: מדובר בצעד נוסף בבניית "רצף המטרופולין", פס הרצף החופי מרובע שדה דב ותוכנית 3700 שמצפון לו, דרך חוף התכלת וצפונה.

תוכנית ת"א 3700: אלפי יחידות דיור

מצפון לרובע שדה דב, בצד הצפון מערבי של תל אביב, בין דרך נמיר לחוף הים ומרחוב פרופס צפונה עד הגבול העירוני עם הרצליה, עתידה להיבנות תוכנית 3700 שבימים אלה חזרה אל שולחנות התכנו של מינהל ההנדסה בעיריית תל אביב יפו. התכנון מחדש נועד למקסם את שימושי הקרקע ולהגביה את הבניינים שתוכננו בזמן שנמל התעופה שדה דב עדיין היה פעיל. בתוכנית שאושרה בשנת 2012 אושרו למעלה מ-12,000 יחידות דיור לאורך חוף הים בשילוב שימושי קרקע מגוונים לצורכי מגורים, מלונאות, תעסוקה ומסחר.

מדרום לתוכנית 3700 החלה הבנייה בפועל בתוכנית שדה דב הכוללת כ־16 אלף יחידות דיור, לצד 126 אלף מ"ר למסחר וכ־330 אלף מ"ר לתעסוקה, וכן כ־3,700 חדרי מלון ופארקים גדולים כמו פארק המסלול ופארק החוף. שתי תוכניות אלו הן הצפוניות ביותר בתחום המוניציפלי של תל אביב, ובהמשכן על קו רצועת החוף, מקודמת תוכנית חוף התכלת של הרצליה.

חוף התכלת: החוליה שמחברת בין שדה דב להרצליה

מתחם חוף התכלת, רצועת הקרקע שבין המרינה בהרצליה לבין אזור מלון מנדרין בצפון תל אביב, הוא אחד מעוגני הסכם הגג שנחתם. התוכנית כוללת כ־14,100 יחידות דיור חדשות וכ־463 אלף מ"ר לתעסוקה ומסחר, על שטח של כ־2,200 דונם הסמוכים לקו החוף ולעורקי תחבורה מרכזיים. תוכנית חוף התכלת תיצור רצף פיזי ותפקודי עם תוכנית 3700 ושדה דב.

עוד כולל ההסכם פיתוח הציר העירוני: הרובע הצפוני בהרצליה (תמ"ל 3006) – כ־15,500 יחידות דיור וכ־500 אלף מ"ר למסחר ותעסוקה, שייצרו רצף עירוני עד רעננה וכפר שמריהו. קריית מסלול (תמ"ל 1083) – פינוי שדה התעופה בהרצליה והקמת 2,290 דירות חדשות וכ־33,750 מ"ר למסחר ותעסוקה. חוף התכלת – כאמור, 14,100 יח"ד ו־463 אלף מ"ר תעסוקה ומסחר על קו הים.

יחד עם תוכניות נוספות כמו צומת הסירה ומתחמי תעש הרצליה, נוצר רצף של יותר מ־70 אלף יחידות דיור חדשות לאורך הקו שבין רובע שדה דב, גלילות, חוף התכלת והרצליה – מקבץ פיתוח שמחזק את מעמדה של הרצועה כ"לב החוף הצפוני" של גוש דן.

איך זה ישרת את תושבי שדה דב?

הסכם הגג בהרצליה שם דגש מיוחד על תשתיות ועל התאמה בין קצב הבנייה לקצב הפיתוח,  סוגיה שמעסיקה מאוד גם את המתכננים ואת התושבים העתידיים ברובע שדה דב. בין סעיפי ההשקעה המרכזיים כוללים כ־250 מיליון ש"ח לפיתוח חזית הים של הרצליה, כולל טיילת חוף חדשה; כ־200 מיליון ש"ח לשדרוג תשתיות תחבורה בצירים מרכזיים וחיבור טוב יותר לתחנת הרכבת הרצליה; כ־200 מיליון ש"ח לפארק מרכזי במתחם חוף התכלת וכ־500 מיליון ש"ח למחלף "רב המכר" – ציר תחבורתי שיחבר בין גלילות מערב למחלף הסירה וישלים את רצף התנועה לאורך כביש 2 ונתיבי איילון.

עבור תושבי רובע שדה דב העתידי, המשמעות היא מגוון רחב יותר של צירי נסיעה ותחבורה ציבורית צפונה: שילוב בין כביש החוף, נתיבי איילון, מחלף גלילות החדש, שבילי אופניים לאורך הים והקישור לתחנת הרכבת בהרצליה – המרחק בין הרובע לבין מוקדי תעסוקה, מסחר ופנאי בהרצליה פיתוח ילך ויתקצר.

בטווח הארוך, ככל שהתוכניות בהרצליה יתממשו במקביל להקמת הרובע בצפון תל אביב, ייווצר מרקם אורבני מחובר שבו מעבר יומיומי בין שדה דב, נופי ים, חוף התכלת והמרינה בהרצליה יהיה טבעי – בין אם ברכב, בתחבורה ציבורית, ברכיבה או בהליכה לאורך החוף.

ראש עיריית הרצליה, יריב פישר, התייחס להסכם ואמר: "הסכם הגג החדש יאפשר לנו לשדרג ולחדש את התשתיות הקיימות, שבחלקן לא נגעו מאז הקמתה של הרצליה. ההסכם יחזק את העיר, ישמור על צביונה, יאפשר פיתוח של שטחים ירוקים נוספים ושל פיתוח טיילת החוף, הגדלה משמעותית של שטחי אזור התעסוקה, סלילת כבישים, מחלפים ושבילי אופניים, ויטיב את איכות החיים של התושבים בעיר".

יעקב קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל, ציין גם הוא: "לחתימת ההסכם קדמה עבודה משותפת מקצועית ומעמיקה בתכנון, חשיבה ארוכת טווח, והכנסת כלל הצרכים והדרישות לשיקולים שהובילו לפתרונות האיכותיים שנבחרו וסוכמו בהסכם. היה חשוב לנו לגבש מענים שיתאמו לצפי הגידול ולצד זאת ללא פשרות על יצירת מרחב אורבני רציף, עם תכנון מתקדם, של מגורים, תשתיות, תעסוקה, פארקים ואיכות חיים גבוהה".

לקריאה נוספת: שדה דב הוא רק ההתחלה: כך תיראה רצועת החוף בין תל אביב להרצליה

The post הרצליה חתמה על הסכם גג: תוכנית ״חוף התכלת״ תקודם appeared first on רובע שדה דב.

המאמצים להתאים את רחובותיה הצרים של העיר למאה ה-21, אינם קלים ונתקלים לא אחת במכשולים כמו עצים ותיקים, וזאת מבלי להזכיר את עבודות התשתית לרק"ל ולמטרו ברחבי העיר, אשר מעכבות את השלמת רשת השבילים הירוקים.

למרות כל הקושי, נתונים עדכניים מצביעים על שינוי עמוק: לראשונה, החל משנת 2023, תושבי העיר מתניידים יותר באמצעים מקיימים (אופנים, רגל, תחב"צ) מאשר ברכב פרטי. ממוצע הרכיבות בעיר, שהיה כ-93 אלף ביום בשנת 2016, קפץ בשנות הקורונה ל-160 אלף ביום, וכעת הוא מסתכם ב-179 אלף רכיבות ביום.

מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב–יפו ומחזיקת תיק התחבורה והזהירות בדרכים, גאה בנתון שממחיש את עומק השינוי: "כמעט 180 אלף רכיבות אופניים ביום מוכיחות שיש אלטרנטיבות תחבורתיות שמאפשרות לצמצם את השימוש ברכב הפרטי בערים", היא אומרת.

בלי טלאים: רשת שבילים מתוכננת

להבדיל מהמתרחש במרכז העיר, רובע שדה דב נהנה מפריבילגיה נדירה: היכולת לתכנן מאפס רובע מוטה הליכתיות ותחבורה ציבורית. "שדה דב הוא נייר חלק", מסכימה להבי. "במרכז העיר אנחנו עושים טלאי על טלאי ברחובות הקיימים. כאן אנחנו יכולים לבנות את הפירמידה התחבורתית ההפוכה מהיסוד – זו הזדמנות שלא חוזרת".

כבר היום, במסגרת עבודות התשתית הראשונות במתחם אשכול, נסללים שבילי האופניים הראשיים של הרובע. על פי התב"ע, שדה דב ירושת בעשרות קילומטרים של שבילים רציפים ומופרדים. זהו החלק המקומי של מהפכה עירונית רחבה יותר. התוכנית האסטרטגית לאופניים, שהושקה ב־2019, מתווה יעד של כ־250 ק"מ שבילי אופניים בעיר עד 2030. חלק מהרשת כבר קיים (כ-185 ק"מ נסללו) וחלקה בביצוע.

שדה דב אמור להיות הגירסה העדכנית והחדשנית של הגישה: לא לנסות להתאים שביל אופניים למציאות קיימת, אלא לעצב את הרחוב סביבו. "אנחנו בעקבות אמסטרדם, בעקבות הערים המובילות באירופה במהפכה של הפירמידה ההפוכה", אומרת להבי. "ההבדל הוא ששם הם מתקנים עיר היסטורית, ואצלנו בשדה דב אפשר לתכנן את זה נכון מראש, להפחית את הקונפליקט המסוכן בין הולכי רגל לכלי רכב שמאפיין את שאר העיר".

שתי וערב אל הים: חוויית היומיום

כדי להבין את חוויית היומיום העתידית ברובע, שלהבי מעתירה עליו שבחים כמו "חלון ראווה", "מודל לשכונה מקיימת", "גאווה עירונית",  צריך להסתכל על היררכיית הרחובות. להבי מתארת רשת "שתי וערב" ברורה: "הצירים של צפון-דרום הם צירים מרכזיים", היא מסבירה. "הם מביאים את האנשים מהעיר לרובע ולהיפך – עם תחבורה ציבורית, רכב פרטי, שבילי אופניים ומדרכות רחבות. אבן גבירול שממשיך צפונה לאורך כ־5.6 ק"מ הוא הדוגמה הכי חזקה לזה".

לעומתם, רחובות מזרח-מערב יהיו רחובות שכונתיים יותר. "אלו רחובות שלא נועדו לחולל תנועה גדולה של רכבים", אומרת להבי. "הם מיועדים בעיקר להולכי רגל ולחיבור היום־יומי – מהבית לים, לפארק, לבית הקפה". רוב רחובות הרובע מרושתים במסלולי רכיבה והליכה, והמעטים שאינם, הם ממותני תנועה עם מהירות נסיעה מוגבלת ל-30 קמ"ש.

בטיחות: פחות חיכוך, פחות פשרות

אחת החוזקות של שבילי האופניים ברובע היא החשיבה מראש על בטיחות הרוכבים. השיקול הבטיחותי אינו שולי. דו"חות ועדת התחבורה והבטיחות מ־2025 הציפו את המציאות העגומה בצירים הוותיקים: רוכבי אופניים שנהרגו, הולכי רגל שנפגעו, קונפליקט תמידי בין כלי רכב, אופניים, קורקינטים ומדרכות.

"אנחנו מכירים את אלנבי, את יגאל אלון, את אבן גבירול הישן", אומרת להבי. "במקומות האלה לא חשבו מראש על רוכבים והולכי רגל. בשדה דב אין הצדקה לרשת לא רציפה. אנחנו מנסים ליצור רשת שבילים מופרדים, רחובות ממותני תנועה, ומפגשים הרבה יותר צפויים בין כלי הרכב".

העירייה מקדמת במקביל גם אמצעי אכיפה טכנולוגיים ברחובות ממותני תנועה, אבל להבי מדגישה: "אכיפה לבד לא תפתור את הבעיה. אם נייצר תשתית טובה, האכיפה תהיה שכבת ההגנה – לא תחליף לתכנון נכון".

לא אי מנותק: רשת מטרופולינית סביב הרובע

שדה דב אינו מתוכנן כשכונה פרברית בדומה לשכונות "שינה" רבות בצפון תל אביב שאינן מקושרות למרכז העיר. "אנחנו לא מתכננים בועה אלא צומת", מדגישה להבי. "שדה דב יחובר לנחל הירקון, לכוכב הצפון, לשדרות איינשטיין ולרחוב פרופס, והוא חלק מרשת האופנידן המטרופולינית, שמחברת את תל אביב להרצליה ובעתיד גם לרמת השרון", מפרטת להבי.

"נער שירצה להגיע לתיכון, סטודנטית לאוניברסיטה או מי שעובד בצפון העיר – לכולם יהיו מסלולים רציפים שלא דורשים רכב לכל נסיעה". ככל שהשנים יעברו והחיבורים האזוריים יושלמו, הרובע אמור להרגיש פחות "קצה העיר" ויותר חוליה טבעית בשרשרת של צירי רכיבה והליכה לאורך החוף ובתוך גוש דן.

רכב פרטי: להחזיק, אבל לא כבסיס לכל תנועה

נושא החניה והרכב הפרטי נשאר אחת הנקודות הרגישות ביותר. התכנון לשדה דב כולל צמצום משמעותי של מקומות חניה, בהתאם למדיניות העירונית. תקני החניה למכוניות ברובע הוגדרו כבר בתוכנית המתאר שקבעה תקן מקסימלי למגורים של 1:1, כלומר חניה אחת לכל דירת מגורים בממוצע.  עוד נקבע כי בדיור בר השגה בבעלות עירונית, ניתן יהיה לרדת מהתקן המקסימלי (דירות עם תקן של 0 חניה).

"בהחלט יש כאן שינוי תפיסה", מודה להבי. "אנחנו מעדיפים לעשות תעתיק של מרכז העיר מבחינת הבאלאנסים, ולא של רמת אביב. לא לבסס את השכונה על שניים–שלושה רכבים למשפחה, אלא על סל אלטרנטיבות".

האלטרנטיבות התחבורתיות אותן מזכירה להבי, שלובות בתפיסת עירוב השימושים לפיה, רוב סידורי היומיום אמורים להיעשות ברגל או באופניים ובמרחק שלא עולה על 15 דקות. "אם יש לך בית קפה ליד הבית, סופר ומקום בילוי, את לא מחפשת לצאת החוצה", מסבירה להבי. עירוב השימושים בשילוב עם הרכבת הקלה והאוטובוסים, אמורים ליצור מציאות שבה מי שיישאר עם שני רכבים יעשה זאת מבחירה מודעת, לא כי אין לו ברירה.

"כמובן שפקקים תלויים לא מעט בבחירה של אנשים להשתמש ברכב", אומרת להבי. "אם כולם יתעקשו על שני רכבים, בעיות התנועה ברכב פרטי עשויות לצוץ גם בשדה דב. אבל אני מאמינה שככל שהמצב בכבישים יחמיר והאלטרנטיבות ישתפרו – יותר אנשים יגלו שהרכב השני פשוט פחות כדאי".

עשור קדימה: שינוי הרגלים יחד עם שינוי העיר

כל זה לא יקרה ביום אחד. להבי הראשונה להודות שכרגע שדה דב הוא בעיקר תב"עות, תוכניות ומצגות. "בואו קודם נראה את הרכבת מגיעה, את הבניין הראשון, השני, השלישי", היא אומרת בכנות. "אנחנו מדברים הרבה לפני הזמן".

אבל דווקא טווח הזמן הארוך – כמעט עשור של בנייה, השלמת תשתיות ושינויים בעיר כולה, הוא זה שגם מזין את האופטימיות הזהירה שלה. ככל שהעומסים בכבישים יתעצמו והתחבורה הציבורית תשתפר, כך, לדבריה, "הבחירה באופניים, ברכבת או ברגל תהפוך יותר ויותר הגיונית".

שדה דב לא מבטיח עתיד נטול פקקים, אבל הוא כן מציע מסלול אפשרי ליציאה מהמודל שבו כל נסיעה מתחילה ונגמרת ברכב פרטי. אם התושבים יאמצו את המרחב שתוכנן עבורם – השכונה יכולה להפוך ממבחן תיאורטי של "היפוך הפירמידה" למקום שבו באמת חיים אחרת את תל אביב של 2035.

להבי מודעת היטב למציאות הישראלית, אבל מאמינה שהמכלול – עומסי התנועה, עלויות הרכב וההתפתחות של האלטרנטיבות – יגרום בשנים הקרובות לשינוי אמיתי ויעביר את הכדור לידי התושבים, או במקרה הזה, את ההגה.

"תל אביב היא חלון ראווה של מדינת ישראל לעולם, בהרבה מאוד מובנים," היא אומרת. "ויכול להיות שגם במובן של הרובע הזה. יש ניסיון לייצר פריצות דרך משמעותיות, בתכנון וביישום של הפרויקט הזה, כדי שהוא יהיה מודל לשכונה מקיימת, בת קיימה. מקום בריא, טוב ונעים לחיות בו", היא מסכמת.

לקריאה נוספת: תקני החניה ממשיכים להצטמצם ברחבי הארץ. מה צפוי ברובע שדה דב?

The post תל אביב משרטטת בשדה דב את מודל התחבורה הבא appeared first on רובע שדה דב.

סושרד משמש כפרזנטור החברה מזה מספר חודשים ומוביל את הקמפיין הפרסומי והמיתוגי של הקבוצה. עם זאת, העסקה בוצעה באופן עצמאי, בנפרד מהחוזה השיווקי של סושרד עם הקבוצה. למרות שהחברה לא חשפה באופן רשמי את סכום העסקה, הערכות בענף מעידות כי מחיר הדירה עמד על טווח של כ־6.5–7 מיליוני שקלים – על בסיס מחיר למ״ר שנע סביב 70–75 אלף שקלים בפרויקט.

ההשקעה של סושרד מצטרפת לרכישות דומות של פרזנטורים של פרוייקטי מגורים ברובע בשדה דב. כך לדוגמה, נועה קירל, הפרנזטורית של ישראל-קנדה, רכשה במאי 2023 מיני פנטהאוז בפרויקט Rainbow של קבוצת ישראל קנדה, בסכום משוער של למעלה מ-10 מיליון שקלים. יהודה לוי, הפרזנטור של פרויקט ASHIRA של חברת אביסרור משה ובניו, רכש במרץ 2024 מיני פנטהאוז בסכום משוער של שמונה מיליון שקלים.

על פי דיווחי קבוצת נחמיאס, עבודות הבניה בפרויקט, שכולל 337 דירות וצפוי להתאכלס בעוד כארבע שנים, כבר החלו בחודש האחרון. פרויקט אוטופיה יכלול מגוון שירותים ושטחים ציבוריים עבור דיירים, בהם בריכת שחייה, חדר כושר, מתחם ג'ימבורי, חדרי יוגה ופילאטיס, סאונה ועוד.

לקריאה נוספת: קבוצת נחמיאס החלה בעבודות הבנייה בשדה דב

The post ליאור סושרד רכש דירה בקומה 18 ברובע שדה דב appeared first on רובע שדה דב.

קבוצת נחמיאס שקיבלה היתר חפירה ודיפון, היא הקבוצה החמישית שהחלה בעבודות בשטח במתחם אשכול, והיא מצטרפת לי.ח דמרי, חברת אביסרור משה ובניו ושיכון ובינוי, שקיבלו היתרי חפירה ודיפון. ישראל קנדה קיבלה בתחילת החודש היתר בנייה מלא ראשון במתחם.

פרויקט אוטופיה של נחמיאס כולל קומפלקס של ארבעה מבנים: מגדל בן 34  קומות שמחובר למבנה מרקמי בן 7 קומות, ומגדל שני בן 15 קומות שמחובר למבנה מרקמי של 7 קומות. את תכנון הפרויקט מוביל משרד ישר אדריכלים. פרויקט אוטופיה ממוקם בקרבה לטיילת החדשה המוקמת באזור ובסמוך לפארק הליניארי שחוצה את מתחם שדה דב.

קלוד נחמיאס מבעלי קבוצת נחמיאס: "אנחנו שמחים להתחיל את עבודות הבנייה של אחד הפרויקטים היוקרתיים והמשמעותיים באזור. אוטופיה מביא עמו תכנון חדשני ואיכות בנייה ברמה הגבוהה ביותר, מתוך מטרה לספק לדיירים חוויית מגורים בטוחה, רגועה ואיכותית. מדובר במתחם ייחודי על קרקע פרטית, עם חיבור ישיר למרכז תל אביב ולתחנת הקו הירוק של הרכבת הקלה שתוקם בעתיד ותספק נגישות תחבורתית קלה ונוחה".

The post קבוצת נחמיאס החלה בעבודות הבנייה בשדה דב appeared first on רובע שדה דב.

שלגר מתארת פרויקט שלא היה כמותו בישראל: "אין בארץ פרויקט בסדר גודל כזה", היא מדגישה. "בדרך כלל ערים מתרחבות ומוסיפות שכונה עם כמה אלפי יח"ד, אבל כאן ממש בונים עיר נוספת (16,000 יח"ד) ואנחנו נמצאים בקשר עם כולם, עם עיריית תל אביב, עם משרדי התכנון השונים בתחומי המים, החשמל, התקשורת, גופים ארציים כמו הרכבת הקלה שעוברת לאורך אבן גבירול החדש, וגם עם כל אחד מהיזמים שזכו במגרשים".

גם לאחר ארבע שנות עבודה אינטנסיביות, הפרויקט עודנו רק בקו ההתחלה ושלגר מעריכה כי נכונו לו "בין 7 ל-10 שנים נוספות" עד להשלמתו המלאה. "עבור פרויקט בסדר גודל כזה עם מספר גבוה של יזמים וקבלנים, 10 שנים הן זמן סביר".

1.5 מיליארד שקלים מתחת לאדמה

בתחילת החודש התפרסם מחקר שנערך עבור מאקו, שדירג את עשר השכונות היקרות ביותר בישראל. לא מפתיע לגלות שמתחם אשכול בשדה דב, דורג במקום הראשון כשכונה היקרה ביותר בישראל עם מחיר חציוני שעומד על 7.2 מיליון שקלים. נראה כי היוקרה של שדה דב מתחילה כבר מתחת לקרקע. תקציב הפיתוח של תשתיות רובע שדה דב מסתכם בכמיליארד וחצי שקלים, תקציב ענק שלא מוכר בתחום התשתיות בארץ. התקציב אינו רק אינדיקציה לגודלה העצום של השכונה החדשה, אלא גם ל"פיתוח עירוני אינטנסיבי בסטנדרט הגבוה של עיריית תל אביב", מסבירה שלגר. "תל אביב תמיד דוחפת את כל המדינה קדימה וזה בא לידי ביטוי גם אצלנו בעבודות הפיתוח וסטנדרט הפיתוח".

תלת ממד: מהפכה בתכנון התשתיות

אחד החידושים הבולטים בתכנון התשתיות ברובע הוא שימוש בטכנולוגיה חדשנית שטרם נעשה בה שימוש בארץ לצרכים אלו. שדה דב הוא הפרויקט הראשון בישראל שהטמיע תכנון תלת ממד עבור תשתיות עם מערכת Bim – Building Information Modeling. שלגר מסבירה: "עד היום מערכת BIM היתה בשימוש של פרוייקטי בנייה בלבד ולא בתכנון תשתיות, אם כי בחו"ל המצב שונה.

"הצוות שלנו, שכולל שישה עובדים ועוד 15 מתכננים ממשרדים שונים, עובדים במערכת שמראה לנו את הכול 'חי', כמעט כפי שזה נראה בשטח. כל מערכת (ביוב, חשמל, תקשורת, מים) מתוכננת בנפרד, ואנו מבצעים סופר-פוזיציה בתלת ממד של כל התשתיות יחד.

"המערכת החדשנית מאפשרת לנו לגלות התנגשויות בין המתכננים ובין המערכות השונות, כבר בשלב התכנון. הזיהוי מראש של התנגשויות תכנוניות חוסך לנו זמן משמעותי, חוסך עלויות ומונע עיכובים בביצוע".

שלגר מציינת כי ההטמעה של המערכת לא היתה פשוטה. "האתגר הראשוני היה לשכנע את משרדי התכנון לאמץ את השיטה החדשנית, אך כיום, ארבע שנים לאחר שהחלו להשתמש בה, זה חלק מהמנטרה, מהעבודה הרגילה. לשמחתי, גם חלק מהקבלנים שזכו במכרזים מתחילים לאמץ אותה ולעבוד איתה".

מערכת פניאומטית עירונית

הצורך במערכת החדשנית היה גדול בשל מורכבות העבודה. לראשונה בשדה דב הונחו מעבר לתשתיות הרגילות והמקובלות גם מערכות חדשניות שלא נפרסו בעבר בהיקפים גדולים.

הבולטת שבהן היא מערכת פינוי האשפה הפנאומטית התת-קרקעית. "זאת תשתית שנכון להיום, לא קיימת עדיין בתחום תל אביב כרשת עירונית", מדגישה שלגר. זוהי גם התשתית העמוקה ביותר, שמונחת בעומק ממוצע של כחמישה מטרים מתחת לגובה פני הקרקע. המערכת תיצור רשת שלמה של צינורות תת-קרקעיים שתאסוף את האשפה היישר מבתי הדיירים אל שני טרמינלים מרכזיים, אחד במתחם אשכול והשני במתחם מרכז. שלגר מציינת כי במתחם אשכול ובתוכנית אבן גבירול-רוקח, התשתית הפניאומטית בוצעה במלואה, ואילו במתחמי מרכז וצפון היא תוכננה ויוצאת בזמן הקרוב לביצוע. "בניגוד למערכות נקודתיות בבניינים בודדים, זוהי רשת עירונית רחבת היקף. מדובר בתשתית קשיחה לחלוטין שכל היזמים מחויבים להתחבר אליה ואין לנו בתכנון שלה הרבה מקום לגמישות או לשינויים", מוסיפה שלגר.

תיאום הדוק עם עבודות הרק"ל

תשתית חדשנית נוספת היא מערכת המים האפורים, פיילוט עירוני ראשון מסוגו בתל אביב. המערכת תאסוף מים אפורים משטחי המגורים במתחמי מרכז וצפון שדה דב ותעביר אותם למתקני טיפול מיוחדים לאחריהם המים יוזרמו להשקיית הפארק החופי העתידי. מערכת זאת נמצאת בשלבי סיום תכנון.

בנוסף, עבודות התשתית דורשות תיאום מורכב והדוק גם עם עבודות הרכבת הקלה, העוברת לאורך שדרות אבן גבירול. "אנחנו מתאמים ומנהלים את הביצוע בתחום השטח שלנו", מסבירה שלגר, "כך שזה יתאים ללוחות הזמנים ולסטנדרט הפיתוח של העירייה, ובניסיון לצמצם, ככל שניתן, את ההפרעה שלנו לתושבי העיר. המטרה היא לא לחזור ולחסום אזור שכבר חסמנו אותו לעבודות, אלא לנסות ולשחרר כמה שיותר שטחים פתוחים לתנועה לטובת הציבור".

התשתיות היקרות ביותר

נכון להיום, עבודות הפיתוח של שלב א' במתחם אשכול הסתיימו, בתיאום מושלם עם היתרי הבנייה הראשונים שנמסרו לקבלנים בשכונה הדרומית של הרובע. "ביצענו באשכול את כל תשתיות מערכת האשפה הפניאומטית, הניקוז, ביוב, מים, תקשורת. הוספנו תאורה זמנית ובחלק מהצירים אפילו שתלנו עצים כדי לאפשר להם לצמוח בזמן הבנייה. סללנו גם אספלט כאשר המטרה היא לאפשר ליזמים אזור בטוח לעבודות הבנייה", מבהירה שלגר.

האם לעבודות התשתית המורכבות יש ערך מוסף גם אחרי האכלוס?

"להערכתי, ככל שהתשתית מתקדמת יותר, היכולת לנטר תקלות במערכת ולהקדים טיפול עולה", מבהירה שלגר ומציינת כי עם סיום העבודות העירייה תקבל תיק מסודר של כלל התשתיות המורכבות של הרובע.

באופן מפתיע, מסבירה שלגר כי עלויות התשתית היקרות ביותר ברובע אינן בכבישים, בביוב או בתקשורת כי אם בשטחים הציבוריים הפתוחים הגדולים המתוכננים בשדה דב.

"יש פה פיתוח עירוני מאוד מאוד מוקפד בשטחים הציבוריים, ולזה יש משמעות כספית", היא מפרטת. "לא מדובר בפארקים עם חתיכת דשא וספסל כי אם בשצ"פים מושקעים מאוד עם מתקני משחקים, אזורי הצללה, אזורי התכנסות, רשת שבילים ירוקה וכמות אלמנטים גדולה ויקרה".

הערכות לתשתיות צופות עתיד

ההשקעה בתשתיות כוללת גם מחשבה על העתיד. כך לדוגמה, עיריית תל אביב בוחנת פתרונות עתידניים כמו עמדות טעינה חכמות בפארקים בהם יבלו משפחות, נקודות נחיתה לרחפנים לצורכי שילוח או פתרונות טעינה חשמליים מתקדמים למכוניות באמצעות מרכזי אנרגיה שכונתיים. ההכרעה תתקבל בשנים הקרובות אך השאיפה ברורה: לבנות "עיר חכמה" שתענה על צרכי הדורות הבאים. לכל התשתיות החדשות תספק שלגר פתרונות בשנים הבאות, עם התקדמות העבודה והתפתחויות העתידיות.

"אני עובדת כבר הרבה בתחום וניהלתי פרוייקטים רבים של תשתיות ברחבי הארץ ובעיניי, שדה דב הוא רובע מסוג אחר. החשיבה על האנשים שיחיו בו היתה כבר מתחילת התכנון עם אוריינטציה לעתיד, וזה מה שמלווה אותנו גם עכשיו בפיתוח ובקביעת השלביות של עבודות התשתיות".

לקריאה נוספת: לא רק מגדלים: גם העצים צפויים להיות גבוהים במיוחד בשדה דב

The post שדה דב של מטה: מיליארד וחצי שקלים מתחת לאדמה appeared first on רובע שדה דב.

על פי דיווחי החברה, עד כה נמכרו בפרויקט ריינבו 265 דירות יוקרה בתמורה לכ-2.3 מיליארד שקלים. מחיר מכירה ממוצע לדירה מסתכם ב-8.7 מיליון שקלים.

על פי נתוני החברה במחצית הראשונה של 2025 נמכרו 20 דירות בלבד, אולם במחיר ממוצע גבוה יותר של כ-10 מיליון שקלים לדירה. בסך הכול ייבנו בפרוייקט 380 דירות בתמהיל הכולל מגדל בן 39 קומות עם חזית מסחרית ושישה מבנים מרקמיים בני 9 קומות היוצרים ביניהם חצר פנימית.

The post ישראל קנדה מתקדמת בשדה דב: פרויקט ריינבו קיבל היתר בנייה מלא appeared first on רובע שדה דב.

המציאות בשטח, עם זאת, שונה לחלוטין. מי שמסתובב בשכונות חדשות בארץ מגלה רחובות רחבים, עם שורת עצים דלה וצעירה שאינה מספקת מענה. הולכי הרגל חשופים לשמש הקופחת, ההליכה קשה, והרחובות מתפקדים בעיקר כמעברים לרכב ולא כמרחב עירוני חי.

על הרקע הזה, התוכנית הנופית של רובע שדה דב נחשבת לאחת מהמקיפות והשאפתניות שנעשו בישראל, ומנסה לייצר מראש עירוניות שמבוססת על צל, ולא להסתפק בהוספת עצים נקודתיים בדיעבד.

תמר אריאלי-רונן ממשרד מנעד אדריכלים, שתכננה את אדריכלות הנוף במתחמי אשכול והצפון, מסבירה: "הצללה היום היא לא רק עניין של נוחות, זה עניין של הישרדות עירונית. אנחנו מדברים על הפחתה של שלוש עד חמש מעלות בשטח מוצל, וזה מאוד משמעותי".

מהפכה בבתי הגידול

הייחוד הראשון של תוכנית אדריכלות הנוף של שדה דב טמון במה שקורה מתחת לפני השטח ובתכנון מוקדם של בתי הגידול. בניגוד לרחובות התל אביביים הקלאסיים, שבהם העצים נאלצים להסתפק בריבועי אדמה צרים, בשדה דב נבנו עבור העצים בתי גידול רחבים פי חמישה מהמקובל.

אריאלי־רונן מסבירה כי מדובר במערכת תת־קרקעית הנדסית מורכבת: "בתי הגידול אינם מוגבלים לשטח קטן בין המדרכה לכביש. הם נמשכים גם מתחת לרצועות חניה ואופניים, משולבים במערכת התשתיות, ומאפשרים לעץ להתפתח לגודלו הטבעי. זה דורש פתרונות הנדסיים וטכנולוגיים מתקדמים ויקרים יותר, אבל התוצאה תיראה לעיני כול, בשדה דב יצמחו עצים גדולים מאוד, שיתנשאו לגובה רב ויעניקו צל מיטבי להולכי הרגל".

אריאלי־רונן מציינת כי התיאום בין התשתיות נעשה כבר בשלבי התב"ע, מתוך הבנה שהרובע עתיד לכלול גם מערכת פנאומטית לאשפה, תשתיות גז וקרבה לאזורי חוף – אתגרים שמקשים על שמירת נפח קרקע פנוי.

"העובדה שהעצים נכנסו לחישוב כבר בשלב התכנון הסטטוטורי נחשבת חריגה בנוף הישראלי ומעידה על החשיבות שייחסו המתכננים לעצים", כך מעידה גם אדריכלית הנוף ברברה אהרונסון, ממשרד שלמה אהרונסון אדריכלים, שתכננה את מתחם מרכז ומובילה כעת את התכנון המפורט בשלושת המתחמים.

עצים כתשתית עירונית

אהרונסון מציינת כי תוכנית הנוף בשדה דב בולטת לטובה עוד יותר על רקע היעדרו של הצל במרחב הציבורי הישראלי. "מי שמטייל בשכונות החדשות של ישראל יודע כי הצללה כמעט ואינה קיימת. רחובות רחבים נבנים, אך שורת עצים דלה, לעיתים צעירה מדי או לא מותאמת לאקלים, מותירה את הולכי הרגל חשופים לשמש הקופחת".

היא מדגישה: "אי אפשר עוד לחשוב על עירוניות בלי עצים. זו לא ‘תוספת ירוקה’ זו תשתית לכל דבר, כמו מים או ביוב". גם עיריית תל אביב יפו אימצה את התפישה הזו ואת המדיניות הממשלתית בנושא והציבה לעצמה יעד נטיעה של כ-100,000 עצים ברחבי העיר עד לשנת 2030.

אהרונסון מציינת כי על פי התב"ע רווח השתילה המקסימלי בין העצים הוא 8 מטרים על מנת שנטיעת העצים ברחובות תיצור רצף צל המשכי ורחב ככל הניתן עבור הולכי הרגל. לאורך מדרכות שרוחבן מעל 2.2 מטרים יינטעו עצים בעלי נוף גדול על פי סטנדרט משרד החקלאות, ואילו ההנחיות לנטיעת עצים בתחום רצועת הנטיעות יותאמו להנחיות עיריית תל אביב-יפו. לאורך שבילי האופניים השתילה תהיה בערוגה רציפה ככל הניתן, עבור יצירת בית גידול מיטבי. וחשוב מכך, לא יותר מעבר תשתיות במרחק אופקי של פחות ממטר מגזע העץ, על מנת לשמור על עצים, משימה לא פשוטה עם עומס התשתיות במתחם החדש.

בימים אלה מתמודדת אהרונסון עם התוכנית הנופית המפורטת במתחם אשכול בו החלה הבנייה. הנחיות התוכנית הכלליות מתגבשות ליצירה בשטח תוך מציאת פתרונות לאתגרים ולקשיים. ראוי לציין כי הנספח הנופי בתוכנית אינו מחייב אלא מהווה בגדר המלצה בלבד. עם זאת, אריאלי-רונן מבהירה כי "אם ייווצרו שינויים בשטח, על המבצע להוכיח כי הם לטובה", ואילו אהרונסון חשה מחויבת לתוכנית אותה היא מקדמת.

היררכיה ברורה של רחובות

אחד האתגרים הוא בהתייחסות השונה לרחובת הרובע ובהתאמת התוכנית הנופית אליהם. שדה דב אינו רובע אחיד. יש בו עורקי תחבורה ראשיים, סמטאות אינטימיות, שדרות רחבות, רחובות צידיים ומעברים ירוקים להולכי רגל בלבד. ההצללה שוזרת את כל אלה לשפה אחת.

ברחוב אבן גבירול, שבו יעבור הקו הירוק של הרכבת הקלה, נקבע חתך רחוב יוצא דופן: שתי שורות עצים בכל צד ועוד שדרה מרכזית בצמוד לקו הרכבת הקלה. זהו רחוב ברוחב 45 מטרים, שצפוי לשמש לא רק את תושבי הרובע אלא את כל תנועת העיר. להבדיל, ברחובות פנימיים ושקטים יותר, תישתל שורה אחת בלבד בכל צד – פתרון שמתאים לקנה המידה השכונתי.

אהרונסון מדגישה את הערך של ההיררכיה: "בישראל יש נטייה לנטוע שורה דלה של עצים לאורך כל הרחובות. בשדה דב נוצרה הבחנה אמיתית – רחוב מרכזי עם שדרה כפולה ומרשימה, סמטה קטנה עם נטיעה מתונה יותר. זה מייצר שפה שקופה וברורה לתושבים". אל תוך המערך הזה נטוו גם "אצבעות ירוקות" – מעברים ירוקים להולכי רגל בלבד, נדירים יחסית בנוף המקומי. גם בהם שולבו עצים כחלק מהתכנון, לא רק כנוי אלא כצל הכרחי.

מיקרו־אקלים נעים

אתגר מרכזי נוסף הוא המפגש בין המרחב הציבורי למרחב הפרטי, שכולל מגדלים של 30 ו־45 קומות. מבנים בגובה כזה עלולים ליצור מערבולות רוח חזקות והחזרי קרינה. גם במקרה הזה משמשים העצים כגורם ממתן כחלק מתוכנית הנוף של הרובע.

"ערכנו ניתוחים אקלימיים מפורטים שבוצעו עם חברת "יוזמות". בדקנו קרינה, כיווני רוחות והשפעתם על הרחובות", מספרת אריאלי־רונן. "גילינו למשל שבחלק מהמגרשים אין אפשרות להגיע לאיזון אקלימי בתוך השטח הפרטי בלבד. לכן נוספו עצים ברחוב הצמוד, כדי לשבור את עוצמת הרוח ולצנן את המרחב הציבורי".

אריאלי־רונן מוסיפה כי המשחק בין עצים ירוקי עד לנשירים הוא חלק אינטגרלי מהחשיבה: בקיץ הם מספקים צל מלא, ואילו בחורף מאפשרים חדירה של אור שמש המחמם את החזיתות. התוצאה היא מיקרו־אקלים נעים יותר, המאפשר להולכי הרגל חוויית הליכה גם בעונות החמות וגם בקרות.

מחקרים בינלאומיים קובעים שעץ בודד יכול להוריד את הטמפרטורה המקומית בשלוש עד חמש מעלות. בשכונה צפופה כמו שדה דב, ההשפעה המצטברת של מאות עצים תורגש היטב.

טבעת של פארקים ירוקים

לצד הרחובות המוצלים, רובע שדה דב יתבסס על מערך פארקים רחב היקף. שלושה פארקים מרכזיים כבר אושרו – פארק החוף, פארק המסלול והפארק הלינארי. על פי התב"ע, תותר הקמת מצללות ופרגולות צל בשטח של עד 35% משטח השצ"פ, בדומה למדיניות הקיימת כיום בעיר.

לילה מועלם, אדריכלית הנוף האחראית על תכנון הפארקים במשרד אדריכל העיר, הדגישה בהרצאתה בכנס "להעיר את הדב" כי הם הפארקים אינם רק “ריאות ירוקות” אלא חלק ממערך עירוני כולל שמספק תשתיות אקולוגיות, אגני נגר, ושדרות עצים שיתחברו לרשת ההצללה של הרחובות. "מטרת העל היא  יצירת רצף הליכה מוצל מהבית, דרך הרחוב ועד לפארק", היא ציינה. מועלם גם הזכירה את התוכנית השאפתנית לפיה 40% מהדירות המתוכננות בשכונת אשכול ברובע שדה דב, יחוברו למערכת ביוב שתמחזר את המים האפורים להשקיית הגינות והפארקים.

ייחוד נוסף הוא הקישוריות. הפארקים לא מנותקים זה מזה, אלא נטווים כחלק אינטגרלי ממערכת המעברים להולכי רגל ורוכבי אופניים. כך נבנית “רשת ירוקה” – עיקרון שלא מיושם כמעט באף רובע אחר בארץ.

כמה זמן ייקח למאות העצים ברובע החדש להגיע למלוא ההתפתחות ולהעניק להולכי הרגל ורוכבי האופניים כיסוי צל מיטבי בהתאם לתוכנית השאפתנית? אהרונסון משיבה באופטימיות: "הנטיעות של עצים ברובע הן לא של עצים בוגרים ויקרים, אלא של עצים שיצמחו ויתפתחו כשיתנו להם את התנאים הכי טובים שאפשר. צריך קצת סבלנות, אבל תוך כמה שנים יהיה צל נהדר", היא מסכמת.

"אני חושבת שתוכנית הנוף וההצללה בשדה דב תהיה דוגמה לתכנון נוף עכשווי שהוא באמת חדשני", מסכמת גם אריאלי-רונן. "תכנון שלקח בחשבון את מכלול המגבלות והאילוצים והיתרונות, כדי לייצר רובע חדש ובאמת ראוי לעיר".

לקריאה נוספת: טיילת פארק החוף בשדה דב זכתה בפרס קרוון לאדריכלות נוף

The post לא רק מגדלים: גם העצים צפויים להיות גבוהים במיוחד בשדה דב appeared first on רובע שדה דב.

מדובר בסיום סאגה משפטית שנמשכה למעלה מ-50 שנה, מאז החל הליך פירוק השיתוף בקרקעות שנמצאות בין החוף הצפוני של תל אביב לשדה התעופה לשעבר. במשך עשרות שנים לא יכלו בעלי הקרקעות לממש את זכויותיהם, וההליכים נגררו בין ערכאות משפטיות, שמאים ומוסדות תכנון.

חמישה עורכי הדין שעמדו בראש ניהול ההליך במשך שנים – רחל זכאי, משה ליפקה, אליהו מינקוביץ’, גלית רוזובסקי ומיכאל שפטלר, יקבלו כ-25 דירות כל אחד, כשכר טירחה על עבודתם בניהול המתחם משנת 2009 ואילך. בין בעלי הקרקע ישנן משפחות ותיקות, יורשים רבים וגם דמויות מוכרות בציבוריות הישראלית. כך לדוגמה, נשיא המדינה, יצחק הרצוג, זכאי ל-4.5 יחידות דיור שהגיעו אליו בירושה מסבו. משפחת רקנאטי תקבל כ-9 דירות.

בין בעלי הקרקעות הפרטיים מחזיקים בשיא מספר הדירות, אברהם טלסזאן שזכאי ל-31–32 דירות, רועי כהן ואילון ברוך שזכאים ל-23–27 דירות כל אחד.

על פי החלטת החלוקה, בעלי הקרקע יוכלו לבחור את דירתם באחד מתוך שלושה מתחמים מרכזיים: מתחם אשכול – בדרום־מזרח הרובע. המתחם המרכזי, הנמצא בלב רובע שדה דב, ומתחם צפון־מערב (תא/3700) – קרוב לחוף הים ולתוכנית הענק שמקודמת שם ותאושר, ככל הנראה, בשנה הקרובה.

בעלי הקרקעות יבחנו את השוני בין המתחמים ויכריעו אם ברצונם לקבל דירה בהקדם האפשרי, אזי יבחרו במתחם אשכול בו הבנייה החלה והוא המתקדם מבין השלושה, או שיעדיפו להמתין עוד מספר שנים ויבחרו במתחם קרוב יותר לקו החוף. במקרים בהם מספר זכאים יבחרו את אותו המתחם מעבר למכסה, תיערך ביניהם הגרלה שתכריע את המיקום.

כעת, לאחר אישור טבלת הזכויות, ניתן יהיה לרשום את הקרקעות בטאבו על שם בעלי הזכויות. זהו תנאי חיוני לפתיחת הדרך לשיווק ולבנייה בפועל. בעיריית תל אביב כבר מסמנים את ההחלטה כזרז משמעותי להתקדמות הרובע החדש, שבו מתוכננות אלפי יחידות דיור לצד שטחי מסחר, פארקים, בתי ספר ומבני ציבור.

במבט קדימה, רובע שדה דב נחשב לאחת התוכניות הגדולות והמורכבות בישראל – פרויקט שעתיד לעצב מחדש את צפון תל אביב ולהשפיע על מחירי הדיור בעיר כולה. אישור חלוקת הקרקעות מעניק סוף־סוף ודאות לבעלים, לשוק הנדל״ן ולציבור הרחב שממתין לראות את השכונה קורמת עור וגידים. עבור בעלי הקרקעות – שרבים מהם המתינו עשרות שנים למימוש זכויותיהם – מדובר באבן דרך היסטורית וסגירת מעגל. עבור העיר תל אביב ותושביה, ההחלטה מאפשרת חציית משוכה משמעותית בפיתוח הרובע החדש.

לקריאה נוספת: ברקת קפיטל מעמידה מימון של 1.15 מיליארד שקלים לבעלי קרקע פרטיים בשדה דב

The post אבן דרך היסטורית: בית המשפט הכריע בחלוקת הקרקעות הפרטיות בשדה דב appeared first on רובע שדה דב.

העיצוב הראשוני של הפרויקט שכולל כיום מגדל בן 40 קומות, מגדלון בן 16 קומות וארבעה מבנים מרקמיים בני 9 קומות, תוכנן על ידי ברעלי לויצקי כסיף אדריכלים ואושר בוועדה בשנת 2024, אולם כעת עבר תכנון מחדש.

התוכנית האדריכלית העדכנית של הפרויקט תוכננה על ידי מילבאואר אדריכלים. בדיון שהתקיים בוועדה, הדגיש ליאור שפירא, יו"ר ועדת תו"ב תל אביב כי עקרונות הפיתוח של הרובע נשמרו והתוכנית החדשה מעודדת הליכתיות גדולה יותר ומעברים חופשיים לשטחים ציבוריים רבים יותר. אורית מילבאואר, אדריכלית התוכנית ציינה: "העיצוב החדש כולל חזית מסחרית רציפה לכיכר העירונית, שטחים משותפים נרחבים עבור הדיירים ובריכה על הגג שצופה לכיכר ולפארק".

שיכון ובינוי נדל"ן בונה פרויקט נוסף במתחם אשכול המיועד להשכרה ארוכת טווח, וכולל 324 יח"ד. גם פרויקט זה תוכנן ועוצב על ידי מילבאואר אדריכלים. בנוסף, החברה זכתה במגרש במתחם הצפוני לבינוי 185 יח"ד המיועדות למכירה בשוק החופשי.

בסך הכול מתוכננות בשדה דב כ-5,000 דירות להשכרה ארוכת טווח במחירים מופחתים ומפוקחים אשר יאפשרו לזכאים להתגורר בהן לתקופות של 10-6 שנים.

לקריאה נוספת: הבשורה של שדה דב לזכאים: אלפי דירות יושכרו במחיר מוזל ומפוקח

The post אושר עיצוב מחודש לפרויקט שיכון ובינוי במתחם אשכול appeared first on רובע שדה דב.

ועדת הפרס נימקה את הבחירה בכך שהטיילת, המשתרעת לאורך שני קילומטרים, מהווה מודל ייחודי לאדריכלות נוף מקיימת. "טיילת המצוק, בין חוף הצוק לחוף תל ברוך, היא דוגמה להצלחה של אדריכלות נוף מקיימת ומתקדמת באזור אורבני צפוף במרכז הארץ. התכנון מבטא רגישות סביבתית וחברתית, תוך תזמור מורכב של אקולוגיה, הידרולוגיה, הנדסה ופעילות אנושית". עוד ציינו השופטים כי ההחלטה של עיריית תל־אביב-יפו להשאיר את השטח פתוח לטובת הציבור בשילוב עם אדריכלות נוף איכותית ורבת-רבדים הצליחו ליצור מקום מזמין, שמעניק חוויה עשירה של מפגש ישיר ובלתי אמצעי עם טבע, צומח וחי. "התכנון מבוסס על חשיבה מערכתית המתאימה עצמה למרחב משתנה ומגיבה אליו, ונעזר בכלים חדשניים וטכנולוגיות לעיצוב ולהעצמה של ערכי טבע ונוף", הם הוסיפו.

הפארק כולל טיילת הולכי רגל ושביל אופניים בשילוב רחבות לשהייה ולתצפית. המצפורים הם בעיצוב ייחודי, מגובש וחזרתי, המעניק למקום מוטיב אופייני ותו זיהוי משלו. עבודות העפר תוכננו להטיית מי הנגר לכיוון מזרח, כדי להפחית את זרימת המים אל מדרון המצוק ולמנוע סחף קרקע והתחתרות של הוואדיות. נטיעות העצים ומיני הצומח עמידים לתנאי האקלים הקשים של רוח ורסס ים, ויוצרים תחושה של מקום ״טבעי״ במרחב הבנוי.

השופטים סיכמו ואמרו כי "הטיילת מציגה תזמור מורכב של אקולוגיה, הידרולוגיה, הנדסה ופעילות אנושית, וממחישה כיצד ניתן לפתח פרויקט עירוני גדול תוך שמירה על רגישות סביבתית וחברתית".

מאז פתיחתה מושכת הטיילת אלפי מבקרים מדי שבוע, מתושבי רובע שדה דב והסביבה ועד מבקרים מכל רחבי גוש דן, שנהנים מהנוף הפתוח, משבילי ההליכה והרכיבה, ומהאפשרות להרגיש קרובים לטבע בלב העיר. טקס הענקת הפרס בסך 18 אלף שקלים, ייערך ביום חמישי, 6 בנובמבר 2025, באולם האירועים בבניין עיריית תל אביב-יפו, במעמד ראש העיר רון חולדאי.

לקריאה נוספת: מהרצליה ועד בת ים: הכירו את טיילת הפארק החופי החדשה בתל אביב

The post טיילת פארק החוף בשדה דב זכתה בפרס קרוון לאדריכלות נוף appeared first on רובע שדה דב.