גישה זו המקדמת הליכתיות באמצעות יצירת מרחבים עירוניים בטוחים, פעילים, תוססים וברי קיימה, מיושמת במאות ערים באירופה ובארצות הברית. גם בארץ התפישה העירונית החדשה צוברת פופולריות ועיריית תל אביב, שנחשבת לפורצת דרך בתחום, משקיעה רבות בשינוי המרחב העירוני הקיים על מנת "להפוך את הפירמידה", ולהציב את הולך הרגל במרכז.

תוכנית רובע שדה דב סיפקה למתכננים הזדמנות נדירה לתכנן שטח עירוני מאפס וליישם את העקרונות המבוקשים, אשר על פיהם מנסים "לתקן" כיום את שאר חלקי העיר. כיצד מיושמים עקרונות עידוד ההליכתיות בתכנון רובע שדה דב, והאם יש בכוחם להפוך את הרובע למרכז עירוני תוסס ומלא חיים, בשונה מהפרברים המנומנמים בשכונות הסמוכות אליו?

להסתדר ביומיום ברגל

"כשמדברים על הליכתיות בארץ מתייחסים בדרך כלל למדרכות רחבות ומוצלות ושם זה נגמר, אבל המושג 'הליכתיות' הוא הרבה יותר רחב מזה", מסביר אולריך יעקב בקר, אדריכל ומתכנן ערים, מומחה להליכתיות ופעיל בעמותת מרחב – התנועה לעירוניות בישראל.

"הבסיס למדידת ההליכתיות הוא ההבנה כמה אנחנו תלויים ברכב", הוא ממשיך. "ככל שאנחנו יכולים להסתדר ביומיום שלנו ברגל, באמצעות אופניים או תחבורה ציבורית, כך ההליכתיות באזור המגורים שלנו יותר גבוהה. כדי להסתדר ברגל, אנחנו צריכים שהיעדים אליהם אנחנו מגיעים ביומיום – חנויות, קופת חולים, מבני תרבות, בתי ספר, עבודה – יהיו במרחק הליכה, ושתהיה לנו רשת דרכים מספיק צפופה שתאפשר לנו להגיע מנקודה לנקודה במספר דרכים שונות וקצרות יחסית".

ריבוי יעדים במרחק הליכה

פרמטרים אלו של מרחקי הליכה מיעדים יומיומיים ניתנים למדידה, למשל, באמצעות אפליקציות כמו "Walk Score", שמעניקה ציון הליכתיות לכל נקודה שתנעצו במפה. לנקודה אקראית שבחר אולריך בשכונת כוכב הצפון, לדוגמה, ניתן הציון 74, נקודה אקראית בשכונת ל' קיבלה את הציון– 67, ואילו בנופי ים התקבל הציון 57 בלבד.

"באזורים אחרים של תל אביב, בעיקר במרקם העירוני הישן, האפליקציה מראה ציונים של 90 ומעלה", הוא אומר, "ומהניסיון שלי בשטח היא מדייקת ב-80-90%. אבל היא מודדת רק את הפרמטרים הבסיסיים שהזכרנו, ולא מתייחסת לפרמטרים נוספים כמו תחושת הביטחון, הנוחות והעניין בהליכה ברחוב".

את הפרמטר הראשון של הליכתיות טובה – ריבוי יעדים במרחק הליכה – מיישמת תוכנית רובע שדה דב באמצעות עירוב שימושים. כל מגרש ברובע צפוי, על פי התכנון, לכלול מספר ייעודים, ממגורים, מסחר ומשרדים ועד למוסדות חינוך וציבור.

על הפרמטר הבא, רשת דרכים צפופה, עונה תוכנית רובע שדה דב, בדומה לעיר ההיסטורית של תל אביב יפו, באמצעות גריד של רחובות הניצבים זה לזה, וכוללים רחובות ארוכים מצפון לדרום, שדרות ראשיות ומשניות הנפתחות מהים מזרחה ורחובות קטנים יותר המקשרים ביניהם.

צומת כל 100 מטרים

"התכנון האדריכלי מגדיר בלוקים מאוד קצרים, באורך של כ-100 מטרים, שמייצרים קישוריות טובה – הם מגדירים מרחק קצר בין צמתים וכמות צמתים גדולה, שמייצרת הרבה דרכים ישרות וקצרות לכל מקום, במיוחד לכיוון מוקדי תחבורה ציבורית", אומרת מהנדסת התנועה אסיה פפרנו, מתכננת התנועה והתחבורה של רובע שדה דב.

"בנוסף, הבלוקים עצמם לא סגורים, בין המבנים יש שצ"פים ושפ"פים (שטחים ציבוריים/ פרטיים פתוחים) וביניהם עוברת מערכת שבילים שמאפשרת מסלולים וקיצורי דרך נוספים להולכי הרגל והמדוושים".

על פי התוכנית, צפיפות הצמתים המתוכננת ברובע היא 110 צמתים לקמ"ר, בעוד שהצפיפות המינימלית שהוגדרה על ידי המדינה, לדברי בקר, לטובת יצירת עירוניות טובה, היא 120 צמתים לקמ"ר.

"תוכנית המתאר של שדה דב היא כבר תוכנית ישנה יחסית. היא הוגשה ב-2018 וכבר אז היא הייתה פורצת דרך", מסבירה פפרנו. "היום מגדילים את כמות הצמתים אפילו יותר ומדברים על מרחקים קטנים יותר בין צומת לצומת, אבל אנחנו מצליחים לשמר כאן גם מרחקים לא גדולים בין הצמתים וגם את קיבולת התנועה הנדרשת".

הרוחב כן קובע

הפרמטר הנוסף של הליכתיות טובה, תחושת הביטחון בהליכה ברחוב, הוא פעמים רבות נגזרת של ההליכתיות עצמה – ככל שהרחוב יהיה יותר פעיל ותוסס, וילכו בו יותר אנשים, כך הוא ירגיש בטוח יותר.

תחושת הביטחון, לדברי בקר, נגזרת גם מתכנון הכבישים. "ככל שמהירות הנסיעה יותר גבוהה, כך תחושת הביטחון קטנה. פחות נעים ללכת ברחוב או לחצות את הכביש. הרבה פעמים זה פונקציה של רוחב המיסעה (נתיב הנסיעה) – ככל שהוא יותר רחב, כך הוא מגלם בתוכו מהירות נסיעה יותר גבוהה. ריבוי צמתים, אגב, תורם לתחושת הביטחון בהקשר הזה כי ככל שהמרחק בין הצמתים קטן יותר, כלי הרכב יכולים להאיץ פחות", אומר בקר.

רוחב הכביש משפיע על ההליכתיות גם בדרכים נוספות. "אנחנו לא אוהבים מרחבים רחבים מדי. יש איזשהו קנה מידה שבו האדם מרגיש חשוף, ולכן אנחנו מחפשים תחושה יותר עוטפת. אם המרחק בין חזית לחזית ברחוב גדול מדי, אנחנו מאבדים את התחושה הזאת ופחות נעים לנו.

"בנוסף, הרחוב המסחרי האופטימלי, מחקרית, הוא ברוחב של 28 מטרים, מרחק שמאפשר לי ללכת בצד אחד של הרחוב ועדיין להסתכל בחלונות הראווה של הצד השני, או אפילו לזהות פרצופים", מסביר בקר.

רחובות בקנה מידה אנושי

נספח התנועה של הרובע מפרט מספר סוגי רחובות: רחובות דו סטריים צרים, שרוחבם מחזית לחזית נע בין 17 ל-25 מטרים, שדרות ברוחב 31-35 מטרים מחזית לחזית, וכן שני רחובות מרכזיים רחבים: רחוב אבן גבירול, העורק הראשי של הרובע, שרוחבו עומד על 45 מטרים, והמשך רחוב איינשטיין אשר עומד על 49 מטרים, בשניהם שני נתיבי תנועה לכל כיוון.

"הרוחב שלהם אולי נשמע בומבסטי אבל 13.5 מטרים מתוכו זו רצועת הרכבת הקלה, כולל התחנות והמתקנים הקשורים אליה", מבהירה פפרנו. "זה ציר עירוני לא ענק, אין חניה לאורכו, והרוחב שלו הוא רוחב טוב כי הוא מאפשר בינוי מדרכות רחבות, שבילי אופניים, הרבה מקום לעצים וצמחייה שיספקו צל. אלה אלמנטים שהקפדנו עליהם בכל הרחובות כדי לאפשר הליכה נוחה ונעימה. רוב הרחובות כאן הם בקנה מידה מאוד אנושי, זה לא משהו שאנחנו רגילים לו בשכונות חדשות, שהן בסדר הגודל והצפיפות שיש לנו כאן".

מקסימום שבילי אופניים

תכנון התנועה כולל שילוב של שבילי אופניים ברובם המוחלט של הרחובות ובפארקים. "רוב שבילי האופניים יהיו חד סטריים, כשבכל צד של הרחוב שביל בכיוון נסיעה אחר, וברחובות המעטים שלא כוללים שבילי אופניים, יש שבילים מקבילים שעוברים דרך הפארקים שבין המבנים ומאפשרים נסיעה בטוחה", אומרת פפרנו.

עוד היא מוסיפה כי "קיימת ומתוכננת התייחסות בתכנון גם למתקני חניה לאופניים, אזורים המיועדים לחניית אופניים ימוקמו ברחובות הראשיים, בפארקים ומחוץ לתחנות הרכבת",

גם תקני החנייה ברובע מאוד נמוכים, דבר המתאפשר בזכות התחבורה הציבורית המגוונת שצפויה ברובע, ותכלול גם רכבת קלה וגם קווי אוטובוס בפריסה גבוהה: מרחק של כ-500-600 מטרים בין תחנות הרכבת הקלה ומרחק של כ-200 מטרים בין תחנות אוטובוס עוקבות.

"התכנון של הרובע הזה הוא ממש מהפכה"

ככלל, נראה שהושקעה מחשבה רבה בקידום ההליכתיות והשימוש בתחבורה בת קיימה ברובע, אך האם זה מספיק?

"הכוונות בתכנון רובע שדה דב מאוד טובות, ובאמת יש כאן רשת דרכים, רכבת קלה, מרחקי הליכה טובים יחסית מתחנת הרכבת. אבל היה כאן פוטנציאל אדיר, במיוחד בגלל שהשטח היה ריק, לעשות רשת באמת צפופה, עם בלוקים קטנים יותר. ביפו, לדוגמה, יש בלוקים של 25-30 מטר", אומר בקר.

"התכנון של הרובע הזה הוא ממש מהפכה", אומרת פפרנו מנגד. "שוב, צריך לזכור שעברו כמה שנים מאז שהוגשה תוכנית המתאר ומאז המגמה היא להקטין עוד יותר את הבלוקים, אבל אני לא מכירה כיום עוד שכונה שהתכנון שלה מספק התייחסות כל כך רחבה ומפורטת לעניין ההליכתיות והקישוריות.

"בעבר היינו צריכים לחשב את קיבולת התנועה הצפויה על פי השימושים, ולפיה לתכנן את הכבישים הנדרשים. כאן זה בכלל לא האישיו. הדגש כאן הוא לגמרי על הולכי הרגל, רוכבי האופניים והתחבורה הציבורית. גם עירוב השימושים המתוכנן ברובע משרת את אותה מטרה, כדי שאנשים שיגורו בשכונה יוכלו לעבוד בה, ולא בהכרח לנסוע כל יום לעיר אחרת, וימצאו את כל מה שהם צריכים – מסחר, עסקים, מבני ציבור, מבני תרבות – במרחק הליכה. המטרה הייתה לייצר שכונה שתהיה הרבה יותר נעימה ממקומות אחרים, ואני חושבת שיהיה מאוד נעים לחיות כאן".

"כיום אנחנו עובדים על התכנון התנועתי המפורט של הרובע", היא ממשיכה, "התחלנו כשעוד היו כאן מטוסים ואף אחד לא האמין בכלל שהשדה יפונה, והיום כבר פורצים דרכים ובונים תשתיות. פארק אחד כבר קיים, שביל אופניים משודרג נפתח בקרוב. הכול מתקדם וזה תענוג".

לקריאה נוספת: תכנון לוגיסטי חדשני במתחם אשכול: פחות פקקים, פחות רעש, פחות זיהום אוויר

The post השאיפה התכנונית: מדרכות ושבילי אופניים הומים והרכבים – בחניונים appeared first on רובע שדה דב.

"אנו מקדמים תוכנית כוללת לתחבורה ולהתניידות, שתייצר אלטרנטיבות יעילות ירוקות ומתקדמות. בראש יעמדו הולכי הרגל, אשר נוחותם ובטיחותם יזכו לתשומת לב מרבית", ציין אז ראש עיריית תל אביב-יפו רון חולדאי. "…אין דרך אחרת", הוא הוסיף. "הפקקים הולכים ומתארכים, הצפיפות הולכת ומורגשת, ולכולם ברור שנדרשים שינויים דרסטיים כדי שבסופו של התהליך, העיר שלנו תעמוד בשורה אחת עם הערים המתקדמות בעולם".

בארבע השנים שחלפו מאז, יישמה עיריית תל אביב שינויים מרחיקי לכת בהתנהלות התחבורתית בעיר שכללה מספר מהלכים כמו הפחתת מקומות חניה, סגירת רחובות לתנועת רכבים והפיכתם למוטי הליכה, תיעדוף תחבורה ציבורית, הסדרת התנועה של כלי רכב דו גלגליים והסדרת אזורי פריקה וטעינה למשאיות ושעות מותרות לעבודה.

תפישה לוגיסטית חדשה בשדה דב

רובע שדה דב תוכנן מראש בהתאם לעקרונות המהפכה התחבורתית המצויינים מעלה, כשאחד המרכיבים המשמעותיים הוא יישום של תפישה לוגיסטית חדשנית במרחב העירוני.

בחודש שעבר פרסמה עיריית תל אביב מכרז למכירת מגרש בשכונת אשכול, המיועד למסחר, תעסוקה והקמת מרכז לוגיסטי (מרלו"ג). מסמכי המכרז מאפשרים הצצה אל העתיד התחבורתי במתחם החדש, ואת השפעתו המיטיבה של המרלו״ג והתפישה הלוגיסטית החדשה על המרחב הציבורי.

המהלך נועד בראש ובראשונה להפחית משמעותית כניסת משאיות ורכבים מסחריים לשכונה. זאת בנוסף לתרומה שתהיה למערכת פינוי האשפה הפנאומטית, שצפויה לייתר לחלוטין כניסת משאיות פינוי אשפה לרובע.

רכבים ירוקים

על פי המכרז משאיות האספקה ינותבו למרלו"ג, המתוכנן להיבנות על מגרש 306, המצוי בפאתי הרובע, בחלקו הדרומי של אשכול.

משם יועברו הסחורות והחבילות לחלוקה בתוך העיר, לכלל העסקים וללקוחות פרטיים גם יחד, באמצעות אופני משא חשמליים, שקטים, נקיים וקטנים, המותאמים לנוע בשכונה. רכבים ירוקים אלה ישולבו בביצוע משלוחים לבתי עסק וללקוחות מסניפי חנויות, סופרמרקטים, חברות הפצה ושילוח. המרלו"ג יצטרך לספק סחורה מגוונת למבחר העסקים הצפויים בעיר: החל ממוצרי מזון קפואים, מצוננים וטריים, המשך ברהיטים, כלי בית, ציוד משרדי וכל ציוד נדרש אחר.

בעתיד: אספקה אווירית

לא מן הנמנע, שגם רחפנים ישולבו בעתיד במערך הפצת הסחורה ברחבי השכונה. כזכור, מיזם הרחפנים הלאומי של ישראל התקיים ב-11 רשויות שונות, ביניהן, תל אביב. על פי נתוני רשות התעופה האזרחית, למעלה מ-20 אלף טיסות בוצעו עד היום בעזרת למעלה מ-20 סוגים שונים של רחפנים. הרחפנים לקחו חלק בפיילוט שנועד לבחון את יכולת השימוש המסחרי בהם במרחב העירוני. אגב, הרחפן הכבד ביותר שלקח חלק בניסוי זה שוקל חצי טון ונושא משאות כבדים מאוד.

פיילוט פריקה וטעינה למשאיות

התפישה הלוגיסטית של המרלו"ג בשכונת אשכול מבוססת על מסקנות שהוסקו מתוך פיילוט 'פריקה וטעינה' למשאיות שערכה עיריית תל אביב בשנת 2020 בשיתוף עם חברות שילוח, התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר.

הפיילוט נמשך כחצי שנה בתחום הרחובות בן יהודה, בוגרשוב, שד' בן ציון, מרמורק, אבן גבירול ופרישמן ובמסגרתו ביצעה העירייה מספר פעולות כמו התאמת היצע חניות פריקה וטעינה ושעות פריקה וטעינה לביקושים; מתן אפשרות לפריקה וטעינה בשעות מסוימות בנתיבי נסיעה; אכיפה מוגברת לעבירות תנועה שמבצעות חברות ההפצה, לצד אכיפה של כלי רכב פרטיים המפריעים לפעילות כלי הרכב המסחריים; מיפוי מיקומי אזורי פריקה וטעינה בעיר והנגשת המידע במערכת ה-GIS העירונית.

משאיות כמוקד חיכוך

הפיילוט שנערך נועד לשפר את תנועת רכבי השילוח וההפצה בעיר. הסיבה ברורה: משאיות אספקה לעסקים, בינוניות וגדולות, גורמות להפרעות תנועה הרבה מעבר לחלקן היחסי בסך כלי הרכב בעיר.

על פי נתוני עיריית תל אביב, בשנת 2020 נכנסו בכל יום לעיר כ-6,003 משאיות וכ-21,537 כלי רכב מסחריים. כאמור, מדובר באחוזים בודדים מסך כלי הרכב שנכנסים לעיר, אולם הצורך לעמוד על צירי התנועה המרכזיים למשך זמן הפריקה, בחלק מהמקרים תוך חסימת הנתיב, מייצר עשרות מוקדי חיכוך הפוגעים בזרימת התנועה, תורמים לזיהום האוויר ומסכנים את הולכי הרכב ונהגי הרכבים הפרטיים בהיבטים של נראות ובטיחות.

0.5% מסך התנועה: משאיות כבדות

ההפחתה המתוכננת של כניסת כלי רכב כבדים ומסחריים לשכונת אשכול היא משמעותית ומשתלבת עם תפישת התחבורה הכוללת ברובע.

המתחם מתוכנן כמוטה הולכי רגל, אופניים ותחבורה ציבורית. רחובות המתחם מתוכננים עם מדרכות רחבות, במיוחד באזור קולונדות מסחריות כדי לעודד הליכה. מערכת שבילי הליכה רחבה מתפרסת גם גם בשצ"פים ובשפ"פים, ושתי תחנות מטרו ישמשו את תושביה העתידיים של השכונה.

כזכור, שכונת אשכול מהווה חלק מרובע שדה דב והיא מתוכננת לאכלס כ-12,500 תושבים ומספר רב של עסקים מסוגים שונים. על פי תוכנית המתאר, נפחי התנועה החזויים בשכונת אשכול, בשני הרחובות המרכזיים, לוי אשכול ושי עגנון יסתכמו בכ-2,250 כלי רכב בשעות השיא.  95.8% מסך כלי הרכב יהיו פרטיים, 1.5% משאיות בינוניות, 0.5% משאיות כבדות, 1.2% אוטובוסים ו-1% אופנועים.

את הנתונים סיפקה חברת מ.ת.נ תנועה ותחבורה בהתבסס על ספירות תנועה שבוצעו בשנת 2019 ברחוב 2040 בצפון תל אביב ולאחר התאמות לאופי הרחובות בשדה דב.

המטרה: שיפור איכות החיים ברובע

"התכנון מיישם תפיסה אורבנית להפחתת מטרדים ולחץ תחבורתי, מניעת זיהומים ושחרור עומס תפעולי נגיש לטובת איכות חיים וסביבה בריאה יותר".  פירטה עיריית תל אביב יפו בנוגע לתפישה הלוגיסטית המפורטת במכרז.

"תשתיות התחבורה והחניה של הרובע וגם הרגולציה שיש בכוונת העירייה להחיל על סדרי התחבורה והחניה ברובע, מתוכננים באופן שיגביל תנועת רכבים כבדים וכן את אפשרויות הפריקה והטעינה בסמיכות לבתי העסק, וזאת בהסתמך על תפקוד איכותי ויעיל של המרכזים הלוגיסטיים השכונתיים".

המטרה המוצהרת של המהלך היא "לשיפור איכות החיים ברובע", הדגישה עיריית תל אביב והוסיפה: "שימוש במרלו"גים, כדוגמת מרלו"ג שדה דב, עשוי לשמש כחלופה יעילה לתהליך הקיים ולסייע בצמצום תנועת רכבי השילוח ברחובות העיר במקביל לשיפור השירות לחברות ההפצה והשילוח".

"כוונת העירייה היא שהפצת הסחורות ברחבי השכונה במתווה המתואר לעיל, תשפר את בטיחות משתמשי הדרך, הולכי הרגל, תצמצם מטרדי רעש, תפחית תנועה תפעולית כבדה, תקטין את זיהום האוויר, תשפר את איכות החיים, תחסוך בשטחי אחסון ובשטחים תפעוליים, תצמצמם את זמן וכמות המשלוחים לעסקים וללקוחות הקצה", סיכמה העירייה.

לקריאה נוספת: עיריית תל אביב מעמידה למכירה מגרש בבעלותה במתחם אשכול

The post תכנון לוגיסטי חדשני במתחם אשכול: פחות פקקים, פחות רעש, פחות זיהום אוויר appeared first on רובע שדה דב.

תל אביב מהווה מרכז פיננסי, תרבותי, תיירותי, כלכלי ומסחרי מוביל בארץ ומספקת עבודה לכחצי מיליון עובדים. על פי נתוני העירייה פועלים בה למעלה-77 אלף עסקים (נכון לשנת 2022), המהווים כ-12% מכלל העסקים ברחבי הארץ.

חזון מתכנני רובע שדה דב מצביע על כוונה לפיה הרובע החדש ימשיך מגמה זו. נכון להיום, גובלות בשטח שדה דב שכונות מגורים, שמשולבים בהן מרכזים מסחריים שכונתיים קטנים, המשרתים בעיקר את תושבי השכונות עצמם. היקף שטחי המסחר, התעסוקה והתיירות בשדה דב צפוי להיות שונה לחלוטין. על פי תוכנית המתאר, זכויות הבנייה ברובע כוללות כ-126 אלף מ"ר למסחר וכ-330 אלף מ"ר לתעסוקה. בנוסף, מתוכננת בשדה דב בנייה למלונאות בהיקף של כ-125 אלף מ"ר, שמשמעותה כ-3,700 חדרי מלון חדשים. הרובע יספק תעסוקה לאלפי עובדים מדי יום ויהווה אבן שואבת לעסקים רבים. מדובר בכמות גדולה מאוד של שטחי מסחר השקולה בהיקפה ל-5 קניונים, כך על פי כתב התנגדות שהוגש לוועדה המחוזית תל אביב. התנגדות זו נדחתה בטענה כי מדובר בשימוש מיטבי בשטחים, במיוחד לאור העובדה שמדובר בקרקע נדירה בסמוך לים.

מסחר בצירים המרכזיים של הרובע

עיון בפריסת השטחים המסחריים ברובע מגלה כי אלה מצויים בכל הרובע כולו, בהתאם לתפיסה התכנונית השלטת של עירוב שימושים. עם זאת, ניתן לאפיין חלוקה משנית לשטחי מסחר על צירים מרכזיים יותר ופחות. כך לדוגמה, חלק גדול מהמסחר המתוכנן בעיר יתמקד לאורכם של הרחובות הראשיים ברובע: אבן גבירול, שמגיע ממרכז העיר וחוצה את הרובע מדרום לצפון, רחוב איינשטיין ושדרת המסלול. בצירים המרכזיים תחויב בניית חזית מסחרית בקומת הקרקע הפונה לרחוב. קולונדה רחבה, דומה לקיימת באבן גבירול, תשמש את הולכי הרגל בימי חום או גשם ותעזור לעסקים רבים לקלוט את התנועה הרגלית ולהפוך לחלק מה-DNA של הרובע החדש. המסחר יקבל חיזוק גם במגוון המבנים הציבוריים המתוכננים ברובע, שיכללו שטחי מסחר. אפילו הכיכרות העירונית והפארקים יתרמו לשאון המסחרי של העיר. בכל כיכר עירונית תותר הקמתו של מבנה קיוסק אחד קטן, בגודל של 50 מ"ר ומוקדי מסחר ובילוי ישולבו גם לאורך הטיילת והפארק החופי.

בין נמל תל אביב להרצליה

אחד המוקדים שיהפוך למוקד משיכה תיירותי ומסחרי גם יחד הוא טיילת המסלול והפארק החופי, שם מתוכננים מספר רב של מוקדים מסחריים בשטח כולל של 2,500 מ"ר. מוקדים אלה יציעו לצד ריאה ירוקה, אוויר צח ונוף מרהיב גם בתי קפה ומסעדות, ויהפכו לאבן שואבת לתיירים, מבקרים ותושבי הרובע. טיילת הפארק החופי והמרינה המתוכננת, ימשיכו את רצף הפעילות העירונית מפארק הירקון, דרך נמל תל אביב ועד לחופים של הרצליה.

אבל לא רק הרחובות הראשיים יספקו עניין מסחרי לתושבי הרובע. חזיתות מסחריות מתוכננות גם ברוב המכריע של בנייני המגורים. העסקים שייפתחו שם יספקו לתושבים מענה ראשוני ומיידי לצרכים במרחק הליכה: בתי קפה מקומיים, מאפיות, מינימרקטים וחנויות שונות.

המסחר גולש גם לחצרות הבניינים

אורית מילבאואר, ממילבאואר אדריכלים, אמונה על תכנון פרויקט שיכון ובינוי במתחם אשכול, שעיקרו דירות להשכרה ארוכת טווח. הפרויקט כולל מגדל המתנשא לגובה של 40 קומות ושני בניינים מרקמיים, בני 9 קומות.

"בקומות הקרקע של כל המבנים בפרויקט יהיו שטחי מסחר. הם הוגדרו במסגרת התב"ע ונועדו לייצר רובע אורבני, עירוני  והליכתי עם התרחשויות שמושכות קהל. חשוב לייצר פונקציות שישרתו את המטרה הזו, ומסחר הוא הכי מתבקש לעידוד הליכתיות. כאשר יש ענין ברחוב עם דופן מסחרית שקורים בה דברים, הסיכוי שתהיה תנועה ברחוב הוא גדול", מסבירה מילבאואר.

מילבאואר מציינת שתכנון המסחר בפרויקט גולש גם לחצרות הפנימיות ולמרחבים המשותפים לדיירים. אזורי מסחר אלו יהיו נגישים לא רק לדיירים אלא לכלל המבקרים באזור. "כשהמסחר גולש גם לחצרות האלה הוא מחייה אותן. לדוגמה, בית קפה שממוקם מצד אחד על רחוב ראשי, אבל מצד שני, יש לו גם שולחנות וכסאות בחצר הפנימית. זה עוזר לעסק לפנות לקהל שונה, לספק מענים נוספים, וגורם למקום להפוך לחי ותוסס".

"לא תהיה כאן חצר מלוכלכת"

יואב מיכאל, שותף בכיר במשרד האדריכלים ישר אדריכלים, אמון על תכנון פרויקט אשירה של חברת אביסרור. גם בפרויקט זה מתכוננים להיבנות 1,500 מ"ר של שטחי מסחר בקומת הקרקע של כל המבנים.

"מיקמנו את המסחר על ציר לוי אשכול, ציר מרכזי, ממנו פונים מערבה לשדרה עם קולונדה תל אביבית שמזכירה את רחוב אבן גבירול, שהוא אחד הצירים שנכנסים לשכונה. בנוסף, יש נקודות מסחריות שהפנינו פנימה לגינה הציבורית הנושקת לפרויקט. כך בעלי עסקים יוכלו לבחור אם להפעיל בית קפה שקט יותר או לפתוח עסק שפועל על הציר העירוני יותר".

מיכאל מציין גם שהעסקים בפרויקט ייהנו מהבנייה הירוקה המתוכננת ברובע החדש. "גם המסחר נהנה מבנייה בת קיימה. האספקה לעסק מתבצעת דרך המרתף וגם פינוי האשפה מתבצע עם מעליות ושוטים ומתחבר למערכת האשפה העירונית. שלא כמו בחלקים אחרים של העיר, לא תהיה כאן חצר מלוכלכת או בק יארד".

מילבאואר ומיכאל מציינים שניהם את חשיבות תמהיל העסקים ה"נכון". "אני מקווה שיהיה תמהיל מגוון כדי שהמסחר ישרת את הדיירים. בדרך כלל יזם בוחר לשווק תמהיל מסחר שמבטא את הרוח של הפרויקט", מסביר מיכאל.

"אופי המסחר צריך להתאים לאוכלוסייה שגרה שם ולקהל שרוצים למשוך לשם", מוסיפה מילבאואר. "אני מניחה שהיות ומדובר ברובע יוקרתי, שכל החנויות שם יהיו איכותיות החל ממספרה וכלה בבוטיק בגדים. אני מעריכה שמגוון שימושי המסחר יקלעו ליוקרה של הרובע אבל זה כבר תלוי ביזם ובכוחות השוק".

אוכלוסייה עם כוח קנייה

מי יתגורר ברובע שדה דב ואילו עסקים יתאימו לו? אחת הטענות שנשמעו תדיר כלפי מתכנני הרובע הוא שמדובר ב"רובע לעשירים". אמנם ברובע יתגוררו גם דיירים הזכאים לשכירות מוזלת ארוכת טווח, אך נכון להיום נראה כי מחירי הדירות בפרוייקטים שהחלו שיווק ברובע חוצים את רף ה-70 אלף שקלים למ"ר. בהתאם לכך, הסבירות שהרובע ימשוך אליו תושבים חזקים מבחינה כלכלית היא גבוהה.

על פי נתוני הלמ"ס ועיריית ת"א-יפו, תושבי השכונות הסמוכות לשדה דב משתייכים לאשכול חברתי-כלכלי 9 מתוך 10 וההערכה היא כי גם תושבי שדה דב יזכו באותו דירוג. על פי נתון זה, כ-30-40 אחוזים מתושביו העתידיים של רובע שדה דב ישתכרו מעל פעמיים השכר הממוצע במשק. כוח הקנייה של תושבי הרובע צפוי אם כן, להיות מהגבוהים בתל אביב, ומי שבוודאי ייהנו מכך הם בעלי העסקים.

אזור תיירותי חדש

ברובע החדש מתוכננים גם 125 אלף מ"ר למלונאות וחלק מבתי המלון ייבנו על הקו הראשון לחוף הים. המיקום, בין נמל תל אביב להרצליה, צפוי להפוך את מתחם המלונות שיקום למוקד תיירותי חדש בתל אביב.

על פי נתוני התאחדות בתי המלון, קיימים כיום בתל אביב רבתי (הכוללת את רמת גן, בת ים והרצליה) כ-14 אלף חדרי מלון בקירוב (בכ-140 בתי מלון). רובע שדה דב מתכנן להגדיל את מספר החדרים הקיים כיום בכ-26%.

"אני פחות מכיר את תוכנית שדה דב, אבל סביר להניח שמדובר על הקמה די הדרגתית, שתארך קרוב לעשור של בינוי או יותר. בראייה אסטרטגית ארוכת טווח, זהו מהלך נכון", מעריך אורן דרורי, מנכ"ל התאחדות בתי המלון באזור תל אביב רבתי. על פי הנתונים שדרורי מספק בין השנים 2019-2023 נוספו בתל אביב לבדה כ-2,000 חדרים ברחבי העיר, והיא מובילה במספר הלינות על ירושלים, ים המלח ואילת. "ככל שההיצע יגדל הוא ייצר ביקושים נוספים. נכון שהזוי לדבר על זה עכשיו בזמן המלחמה, אבל הקמת בתי מלון היא תהליך ממושך ויש להיערך לזה כעת".

דרורי מסביר כי מיקום בתי המלון, על קו החוף או בקו השני,  ישפיע על מאפייני המלון. "חלקם יהיו עם מאפיינים נופשיים יותר וחלקם עם אוריינטציה לכנסים. אין לי ספק שהקרבה של שדה דב למרכז הכנסים אקספו, תמנף את המלונאות ברובע שדה דב", הוא מסכם.

The post לא רק מגורים: מלונות, משרדים ואלפי עסקים יפתחו בשדה דב appeared first on רובע שדה דב.

פרויקט "אשירה" של חברת אביסרור יכיל 406 יחידות דיור בשני מגדלים בני 34 ו-15 קומות, והוא כולל מנעד רחב של דירות החל מדירות שני חדרים ועד דירות פנטהאוז מפוארות.

המחיר שפורסם בעסקה המדוברת מבטא שווי של כ-68,400 שקל למ"ר, בדומה לנתונים שפרסמה החברה שהחלה לאחרונה במכירת פריסייל.

עוד מסרה חברת אביסרור כי לוי ישמש כפרזנטור לקמפיין שיווק הפרוייקט שיחל בחודש הבא. תקציב הקמפיין שיושק במהלך חודש אפריל הוא כארבעה מיליון שקלים והוא יכלול פרסום בטלוויזיה, חסויות, שלטי חוצות, קמפיין דיגיטל ורשתות חברתיות.

לוי אינו הסלב הראשון במתחם: קדמה לו נועה קירל שרכשה דירה בפרויקט של היזם ישראל-קנדה, וגם היא משמשת כפרזנטורית של הפרויקט המדובר.

יורם אביסרור, מבעלי החברה: "אנו שמחים לצרף את יהודה לוי, שנבחר להיות פרזנטור שלנו ולהוביל את הקמפיין להשקת הפרויקט. יהודה הוא אחד השחקנים האהובים והאהודים בכל בית בישראל עם ערכים של ביתיות, מקצועיות וכישרון גדול המתאימים לערכים שלנו באביסרור ולכן מדובר בחיבור נכון לשני הצדדים".

The post השחקן יהודה לוי רכש מיני פנטהאוז ברובע שדה דב appeared first on רובע שדה דב.

750 הדונמים של שדה דב בו ייבנה הרובע החדש, הם חלק ממרחב גדול, אזור ששימש בעברו כאחד ממוקדי התשתיות המרכזיות והחשובות של העיר העברית והישוב היהודי בארץ.

בשטח מצומצם יחסית, הוקמו תוך עשור אחד בלבד, בשנות ה-30 של המאה ה-20 נמל התעופה שדה דב (1938), תחנת הכוח רדינג (1938), נמל תל אביב-הנמל העברי הראשון (1938), המגדלור (1935) ומרכז הירידים הבינלאומי (1932). לכל אחד מהאתרים הללו היסטוריה עשירה, מורשת מפוארת וייחוד.

תכנון בריטי ועבודה עברית

"אי אפשר להתעלם מהקשר בין המקומות האלה שנבנו בחצי האי הירקוני, בצפון תל אביב", מאשרת תמר טוכלר, סמנכ"לית המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. "הקשר ביניהם גם תרם להתפתחותם. לדוגמה, יריד המזרח היה היריד השישי בחשיבותו בעולם, הגיעו אליו 600 אלף איש מרחבי העולם עוד לפני הקמת המדינה. ניתן להשוות אותו ליריד שבמסגרתו בנו את מגדל האייפל או את המגדל בסיאטל. החשיבות שלו היתה עצומה.

"המרחב הזה היה אמור לקלוט ירידים נוספים בהמשך וכחלק מהתפישה של התפתחות ופעילות בצפון העיר, הבריטים בנו גם את שדה התעופה".

טוכלר מציינת כי המורשת של האזור הזה אינה מסתכמת רק בתוכניות שקודמו על ידי הבריטים, ומדגישה גם את חלקו של היישוב היהודי. "היועצים והמהנדסים של הבריטים היו יהודים וחלק מהפרויקטים נבנו על ידי פועלי תל אביב, וחברות 'רסקו' ו'סולל בונה'. זה חלק מהמורשת של התפתחות הישוב בארץ ובנייה לאומית".

מגדל הפיקוח: מאפיין ערכי ומשמעותי

בחלוף השנים חלו שינויים משמעותיים באזור הצפון תל אביבי המרוחק. בנייני המגורים הקיפו את התשתיות התעשיות ששירתו את האזור ושכונות חדשות קמו באזור שפעם היה "קצה העיר'. מה נותר כשריד לעבר המפואר וההיסטורי במתחם ומדוע בכלל חשוב לשמר מבנים היסטוריים? מומחים מסכימים כי מטרת השימור היא ליצור סביבת מגורים עשירה ואיכותית יותר לתושבים. סביבה שמעניקה מקום גם לאזכורים ושכבות מהעבר, מעניקה למקום אופי ייחודי ועוזרת לאנשים למצב את עצמם בסביבה, ביחס למקום ולזמן. השימור מהווה מעין גשר שעוזר לייצר חיבור בין הרקמה החברתית העכשווית, עם המורשת שקדמה לה.

בפברואר 2020 הושלם פינוי שדה דב והמבנה היחיד שנותר על כנו בשטח הוא מגדל הפיקוח, שהוכרז מבנה לשימור ויישאר כשטח ציבורי בשכונת המגורים העתידית שתוקם במקום. מגדל פיקוח זה נבנה בשנת 2,000 במקומו של מגדל הפיקוח הנמוך שהתקשה למלא את תפקידו לאור צמיחתם של בנייני המגורים הסמוכים לגובה. מחווה אדריכלית נוספת בתכנון הרובע החדש ניתן למסלול ההמראה והנחיתה, שבמיקומו יקום פארק המסלול – פארק רובעי המשמר את תוואי מסלול הנחיתה בשדה התעופה. הבינוי בתוכנית הוא משני צדדיו של הפארק ובצמוד לפארק מרוכזים מרבית מבני הציבור.

"לצערי, בשדה דב נותרו שני מאפיינים בלבד, מגדל הפיקוח ומסלול ההמראה והנחיתה שהוסב לפארק הליכה. עם זאת, מגדל הפיקוח הוא מאפיין ערכי ומשמעותי של שדה התעופה", מסבירה טוכלר.

ההאנגר של רוטנברג

מבנה נוסף שנותר ללא פגע הוא האנגר למטוסים ששימש את מטוסו של פנחס רוטנברג, ממקימי תחנת הכוח רדינג והיוזמים להקמת שדה התעופה, אולם ההאנגר אינו מצוי בתחומו המוניציפלי של שדה דב, כי אם בקצה אזור הרדינג. המבנה טרם הוכרז לשימור, ובימים אלה בוחנים בעיריית תל אביב-יפן את האפשרויות השונות להפיכתו למבנה ציבורי שימש את הקהל הרחב. גם השימוש העתידי של מגדל הפיקוח שנותר על כנו, טרם הוחלט, אולם התפישה העקרונית המנחה היא להפוך את המבנה למקום פעיל, ציבורי, שיעניק אופי לשכונה החדשה ויחבר את התושבים החדשים לערכים ההיסטוריים של המקום.

ממגדלור לבית קפה

שימור מגדל הפיקוח בשדה דב, אינו מתבצע בחלל ריק. למעשה, תפישת השימור השלטת, כפי שבאה לידי ביטוי בשימור מבנה המגדלור ההיסטורי בנמל תל אביב, לפני מספר שנים, היא לראותו כחלק ממארג גדול יותר, הכולל גם את שימור תחנת הכוח רדינג.

המגדלור בנמל תל אביב (או "מגדלור רידינג") ממוקם בחוף שעל יד תחנת הכוח רדינג בצמוד לתל כודאדי שעל שפך הירקון. המגדלור הוקם על ידי הבריטים במטרה להזהיר אוניות המתקרבות לחוף מפני שרטונים וכיום משמש כבית קפה וכמקום מפגש לציבור.

"אחד הנושאים החמים בעולם הוא הוא מורשת תעשייתית. בשלוש השנים האחרונות גם אנחנו מתעסקים עם זה מאוד חזק. הכוונה לשימור ושימוש מחודש של מתקנים חקלאיים, מפעלים, תחנות רכבת, שדות תעופה, בסיסי צבא וכדומה. אין ספק שיש פוטנציאל גדול לשימור ושיפוץ תחנת הכוח רדינג, כחלק מהמרחב של חצי האי הירקוני", מסבירה טוכלר ומציינת כי מתקיימים דיונים עם עיריית תל אביב יפו ועם חברת החשמל בנושא.

"הניסיון הוא למקסם את מה שאתה יכול במרחב, אבל לפעמים מה שמוביל את הפרויקט הוא החזון. במקרה שלנו, אפשר לדבר על חזון הטיילת הגדולה, שמגיעה משדה דב עד לרדינג וממשיכה גם למגדלור בנמל תל אביב", מפרטת טוכלר. טיילת זו תיצור הלכה למעשה רצף הליכתי מהרצליה ועד בת-ים.

מקצה העיר למרכזה

"הייתי שמחה אם היינו מצליחים לשמר מבנים נוספים בשדה דב כמו מחסן גדול שהיה שם, אבל בסופו של דבר, האלמנט המשקף של המרחב הזה, מגדל הפיקוח, נשמר, וזה מה שחשוב".

טוכלר מסכמת ואומרת שהמבנים, ששכנו בקצה העיר, כמעט בבדידות מזהרת, מסמלים לכולנו לא רק את סיפור התפתחותה של העיר תל אביב, כי אם את התפתחותה של האומה העברית, ואת הרצון העז ליצור, לבנות, לקדם ולפתח. ערכים שבאים לידי ביטוי בהלך הרוח הציבורי גם כיום, כמעט מאה שלמה אחרי.

The post עבר ועתיד בשדה דב: פארק מסלול הטיסה ומגדל פיקוח בלב השכונה appeared first on רובע שדה דב.

ביוני 2023 פרסם מהנדס העיר תל אביב מסמך הנחיות לעיצוב אורבני, עיצוב בניינים ומרחבים פתוחים, לרובע החדש. המסמך מוסיף על ההנחיות המוטמעות בתב"ע וכולל הנחיות מפורטות, חדשניות בחלקן, בכל הקשור למיקרו אקלים, ייצור אנרגיה ממקורות ברי קיימה, ניהול הנגר, הצללות, מעבר אוויר, שטחים פתוחים, חשיפת השטחים הפתוחים לאור שמש, חשיפה מרבית של גגות וקירות לשמש לצורך ניצול אנרגטי, צמצום תופעת אי-החום העירוני ותכנון גגות משותפים כגגות משותפים ומועילים לדיירים.

לראשונה: קירות סולאריים במגורים

אורית מילבאואר, אדריכלית ובעלים של משרד מילבאואר אדריכלים היא ממתכנני פרויקט שיכון ובינוי להשכרה ארוכת טווח במתחם אשכול. "ישנן הנחיות מפורטות בנושא הבנייה הירוקה והדירוג האנרגטי של הבניינים", מפרטת מילבאואר. "עיריית תל אביב הציבה רף גבוה מאוד, זה מאוד מעמיס כלכלית על הפרויקטים, אבל זה נכון מבחינה אנרגטית. לדוגמה, אנו נדרשים לייצר כעשרה אחוזים מסך הצריכה האנרגיה השנתית הנדרשת, זה הרבה מאוד".

"כדי לעמוד ביעד הזה לא ניתן להסתפק בייצור אנרגיה סולארית רק על הגג. נדרש מאיתנו לחפות גם את החזיתות של הבניינים, בדגש על החזית הדרומית שהכי חשופה לשמש, בתאים פוטו-וולטאים. למיטב ידיעתי, זה לא היה קיים בארץ לפני כן במבני מגורים. גם במבני משרדים יש מעט מאוד בארץ שהטמיעו את זה".
"בעיניי, הרובע הזה לקח על עצמו להיות רובע לדוגמה בעיר, להיות החלוץ בתחום הזה. זה לא אומר שלא מנסים להחיל את הנחיות הבנייה הירוקה על עוד אזורים בארץ, אבל פה יש הזדמנות אמיתית לבנות מאפס רובע גדול מאוד, 16 אלף יחידות דיור".

בלי פחי אשפה ברחובות, בלי שטפונות

מילבאואר מזכירה גם את פינוי האשפה המתוכנן להיות פניאומטי. מערך פינוי האשפה במבני המגורים כולל פיר אשפה בכל קומה בבניין, וצנרת תת קרקעית שמובילה בשאיבת וואקום את האשפה למבנה מרכזי המצוי מחוץ לשכונה, ומרכז את כל הפסולת המגיעה מכל הבניינים בשכונה. המשמעות היא שלא יהיו חדרי אשפה חיצוניים בבניינים, לא יהיה צורך בשימוש במשאיות אשפה ועלויות יקרות יחסכו על הפרדת אשפה, שינוע, הדברת מזיקים וריחות.

"אני לא מכירה מערך אשפה פניאומטי מתקדם בארץ כמו זה שמתוכנן ברובע. ישנם פרויקטים שהתחילו להטמיע את זה, אבל לא בסדר גודל המתוכנן בשדה דב. מדובר על מערך שלם של צינורות תת קרקעיים, תשתיות מתחת לרחובות שמגיעות למקום אחד וחוסכות משמעותית בהוצאות העירוניות של שינוע אשפה".

האם כל הבנייה הירוקה הזו, תחסוך לי הוצאות כדייר ברובע?

"כן, התכנון מכוון לחסוך אנרגיה למשתמשים בטווח הארוך. ישנה חשיבה על מיקום הבניינים במגרש, כיוון הפתחים, שימוש בחומרים מבודדים, זכוכיות מותאמת למעבר מוגבל של השמש, מערכת מים אפורים של מי מזגנים שהולכים להשקיה ועוד.

מעבר לזה יש גם התייחסות ירוקה למרחב הסביבתי כמו תקני חניית אופנים, רשת שבילי הליכה, זיקת הנאה לחצרות הבניינים כדי ליצור רצף פארקים והתייחסות ספציפית לנושא של השהיית נגר בגגות, כדי לא לגרום לשיטפונות ברחובות. הגג מאפשר לאגור את מי הגשם ולשחרר אותו במרזבים אט אט ולא בבת אחת. כך הרחובות לא מוצפים".

בנייה ירוקה? כמו מרצדס

לשאלה האם הנחיות מהנדס העיר תל אביב הפתיעו אותה, משיבה מילבאואר בחיוב: "המסמך הפתיע כי באמת לא נתקלנו בעבר ברמת דרישות כזו גבוהה. מצד אחד זה מקשה על התכנון ומצד שני, זה משמח. התפקיד שלנו כמתכננים הוא לקחת את התכנון כמה צעדים קדימה מבחינת החדשנות ולכן אנחנו לוקחים את האתגר הזה בשתי ידיים כי המטרה פה היא חשובה".

ראוי להזכיר כי תקן בנייה ירוקה 5281 מחייב בנייה ברמה של כוכב 1. מדיניות פורום ה-15 המעודכנת של הערים הגדולות בישראל  קובעת דרישות של שני כוכבים למבני מגורים, משרדים ותיירות גדולים. בשדה דב, ביצעה הנהגת העיר קפיצה נוספת וקבעה תקן של שלושה כוכבים.

ולמרות זאת, מילבאואר מציינת כי בהשוואה למתרחש בחו"ל, ישראל מפגרת מאחור: "הם באמת הרבה צעדים לפנינו בנושא הזה, במיוחד צפון אירופה, נורבגיה, שבדיה ודנמרק. יש להם תקנים מאוד מחמירים והם גם משקיעים הרבה יותר בבנייה הזו, ממה שנעשה בארץ. אנחנו עדיין רחוקים מחו"ל אבל שדה דב עושה צעד משמעותי קדימה בנושא".

האם הישראלי הממוצע יסכים לשלם "פרמיה ירוקה", לשלם יותר על דירה שמתוכננת בהתאם לבנייה בת קיימה?

"מעט מאוד מרוכשי הדירות מודעים בכלל לנושא הזה, רוכשים בודדים, מהנדסים ברובם, מעמיקים במפרט הטכני. רוב הקונים לא מבינים בנושא, לא שואלים או שזה לא מעניין אותם, גם אם הם משלמים 9 מיליון שקלים לדירה", משיב לשאלה רוני מזרחי, נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו". עם זאת הוא מוסיף כי הקונים לא בהכרח צריכים להתעמק בזה: "מי שרוכש מרצדס לא יודע מאיזה חומרים בנו את הרכב בדיוק, אבל יודע שמדובר בייצור איכותי. אותו דבר ניתן לומר על בניינים עם דירוג אנרגטי גבוה או שכונה שנבנית על פי תקן בנייה ירוקה".

ירוק = איכות חיים

מילבאואר מאמינה גם היא, כי מגורים בשכונה "ירוקה" מספקת ערך מוסף לרוכשים: "אני חושבת שהישראלים גם יעריכו את זה ברגע שהם יגורו שם ויבינו את ההבדלים. אני מאוד מקווה שהרובע יצליח כמו שכרגע זה נראה".

מדוע תכנון ירוק מספק ערך מוסף לרוכשי הדירות?

רות אברהם מהמועצה הישראלית לבנייה ירוקה מסבירה: "איכות חיים נמדדת מעבר לגבול הצר של הדירה,  וצריך לבחון גם אותה בחיפוש שלנו אחרי מגורים. ניהול הפסולת, יעילות אנרגטית, נגישות לשימושים שונים, לתחבורה ציבורית ולשטחים פתוחים – כל אלה משפיעים על איכות החיים שלנו ועל היומיום שלנו".

אדריכלית אסתי כהן ליס מאגף בכיר תכנון במשרד הבינוי והשיכון, מפרטת מהי החשיבות של תכנון כלל המרחב כבר-קיימה, מעבר לרמת הבניין הבודד: "תקן הבנייה הירוקה 5281 של מכון התקנים הפך בשנים האחרונות לתקן מחייב. עם זאת, ראינו שההתייחסות למבנה הבודד לא מספקת, והבנו, שצריכה להיות תשובה רחבה יותר הוליסטית יותר של המרחב הציבורי. איכות חיים ירוקה לא משיגים מבנייה של בנין ירוק יחיד, אלא משילוב של הרבה מאוד פרמטרים שמתקשרים ביניהם".

אברהם מעריכה שחשיבות התכנון ההוליסטי מתחוורת אט אט לקהל המקומי: "אני חושבת שהציבור הישראלי שעומד היום בפקקים וחווה את הצפיפות בכביש, מבין היום טוב יותר את החשיבות של תכנון במיוחד לנוכח העובדה שכמות האוכלוסייה תגדל ואיתה גם כמות הרכבים והעומס. זוהי סוגיית שנוגעת ישירות באיכות החיים, ובמובן הזה יש איזהו שינוי בגישה של הציבור".

המטרה: תכנון מיטבי

כדי לעזור לאדריכלים לתכנן שכונה בת-קיימה ולא להזניח אף פרט ממכלול הנושאים הנדרשים לתכנון ירוק מיטיב פותח כלי המדידה, שכונה 360° שמטרתו להטמיע עקרונות פיתוח בר קיימה בתכנון שכונות מגורים בישראל. הכלי פותח בשותפות אסטרטגית של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה ומשרד הבינוי והשיכון.

ליס: "שדה דב הוא רובע ששם לו כמטרה לתכנן תכנון מיטבי, ולכן הם השתמשו בשלב התכנון כמעט בכל כלי שיכול לטייב את התכנון. הם נעזרו בכלי של שכונה 360° ככלי מדידה שמקדם איכות תכנונית. אם כי חשוב לי להדגיש שאנחנו לא היינו חלק מצוות התכנון והתוכניות לא נבדקו על ידינו. אדריכל התוכנית, ארי כהן, עשה שימוש עצמאי בהוראת התוכנית וזה מבורך.
"אני חושבת שהשכונה הזאת תוכננה עם הרבה תשומת לב לערכים של בנייה ירוקה, והלוואי שיהיו עוד הרבה פרויקטים עם תכנון ותשומת לב כאלה".

מעמיס כלכלית על הפרויקט

האם הבנייה הירוקה והמתקדמת בצפון תל אביב, תעמיס על עלויות הדירה עוד יותר? מזרחי סבור שבנייה ירוקה מייקרת את הפרוייקט בכ-5-3 אחוזים. "כל קבלן יכול לבחור אם לגלגל את העלויות האלה על הרוכש או לספוג אותם. יש תחרות עזה בתחום ויהיו קבלנים שיראו בעלויות הנוספות ערך מוסף שיעזור להם להתמודד בתחרות, כך שלא בהכרח הלקוח הוא זה שישלם יותר".

מילבאואר אומרת שההנחיות הירוקות אכן מעמיסות כלכלית על הפרויקט אבל מציינת כי "התפקיד שלנו הוא לבנות היום הכי טוב שאנו יכולים במסגרת הידע שנצבר, גם אם יש לזה מחיר נוסף, כי זה תכנון עם חשיבה לטווח ארוך. אני חושבת שהישראלים גם יעריכו את התכנון הירוק ברגע שהם יגורו בדירה ויבינו את ההבדלים".

תשומת לב לפרטים, לתכנון התהליך

בניגוד לשניהם, מציינת ליס כי היא בחנה במסרת תפקידה את הנושא ומצאה כי עלויות הבנייה בהתאם לעקרונות שכונה 360 בהתאם לסטנדרט של משב"ש הן זניחות: "הפתרונות של 360°  לא דורשים יותר כסף אלא יותר תשומת לב ותכנון וביצוע נכונים. לדוגמה, אם אתה משתף את מתכנן הנגר בסוף התוכניות, סביר להניח שיהיה לך קשה יותר להטמיע את ההנחיות שלו בתוכנית. אני חושבת שהשכונה הזאת תוכננה עם הרבה תשומת לב למאפיינים שלה ולערכים של בנייה ירוקה שהתוכנית לקחה על עצמה, והלוואי שיהיו עוד הרבה פרויקטים עם תכנון ותשומת לב כאלה".
אברהם מסכמת: "אין ספק שעיריית תל אביב לקחה את המשימה של תכנון עתודת הקרקע האחרונה שלה די ברצינות. אנחנו כמובן נדע רק בשלב שבו כבר תהיה שכונה, אם הם הצליחו במשימה או לא".

לקריאה נוספת: תוכניות עיצוב ראשונות אושרו במתחם אשכול

The post בנייה ירוקה בשדה דב: בניינים שמייצרים חשמל ופינוי אשפה אוטומטי appeared first on רובע שדה דב.

ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי: "אני שמח לבשר על מרחב ציבורי ירוק נוסף שנפתח לרווחת הציבור, ועוד אחד כזה שיש לו יתרון עצום – קרבתו לים. עיריית תל אביב-יפו הפכה את האזור שמסביב למיכלים התעשייתיים ברדינג לפארק נעים, נגיש ונוח, כדי שיהיה עוד מקום לפיקניק, לריצה, לישיבה ליד המגדלור או רק לשם צפייה בשקיעה".

מתחם המיכלים המשתרע על שטח של 12 דונם, הוא אזור בעל אופי תעשייתי אשר במשך שנים היה מוכר יותר כאזור תפעולי שצמוד לטיילת רדינג. פארק רדינג, שנראה היטב להולכים על גשר רדינג מכיוון נמל תל אביב, הוא מהלך שנוצר כחלק מתפישה עירונית כוללת של פיתוח קו חוף רציף, נגיש, מזמין ומלא חוויות. הטופוגרפיה הפיסולית תוכננה כך שהשטח הפנימי ביותר הוא הגבוה ביותר, כדי לאפשר מבטים אל הים, תחנת הכוח והמגדלור.

הפארק מהווה עוד שלב ביצירת רצף עירוני בין נמל תל אביב לרובע שדה דב – הן לאורך החוף לכיוון המרינה החדשה, והן צפון-מזרחה, לכיוון מתחם אשכול הנבנה בימים אלה וציר אבן גבירול שעליו ינוע בין השאר הקו הירוק של הרכבת הקלה.

לקריאה נוספת: תוכניות עיצוב ראשונות אושרו במתחם אשכול

The post פארק רדינג החדש: "לפיקניק, לריצה, לישיבה ליד המגדלור או לצפייה בשקיעה" appeared first on רובע שדה דב.

ברובע שדה דב, צפויות הדירות הראשונות להתאכלס בעוד כחמש שנים. על פי הערכות ינועו מחירי הדירות בשדה דב סביב 80-60 אלף שקלים למ"ר (בהתאם לקרבה לקו החוף). במילים אחרות, דירת סטנדרט של 100 מ"ר תעלה כ-6 עד 8 מיליון שקלים – סכום שנגיש לשכבה מצומצמת בלבד באוכלוסייה. האם הרובע החדש בצפון תל אביב עתיד להיות רובע לעשירים בלבד?

"שילוב במרחב של קבוצות סוציו-אקונומיות שונות"

כבר בשנת 2005 קבעה המועצה הארצית לתכנון ובנייה כי על מוסדות התכנון לבחון את הצורך בדיור בר השגה כדי להבטיח קיומן של דירות לזוגות צעירים, למשפחות חד-הוריות ואף לקשישים לצד מגורים למשפחות מבוססות יותר. עוד נקבע במדיניות המועצה כי "יש למצוא את התמהיל הדמוגרפי אשר יאפשר שילוב במרחב של קבוצות סוציו-אקונומיות שונות".

עיון בתב"ע של רובע שדה דב מגלה כי מדיניות המועצה הארצית יושמה בחלקה. מתוך 16 אלף יחידות הדיור המתוכננות להיבנות, כ-6,900 הן יחידות דיור מכליל, קטגוריה הכוללת כל אחד מהבאים: דיור בהישג יד, דיור מוגן, יחידות דיור קטנות, דירות עם תקן חניה 0 (ללא חניה), דירות להשכרה ארוכת טווח ומעונות סטודנטים.

המספרים מאחורי הגיוון החברתי

"למעלה מ-6,000 יחידות דיור מתוך סך כל הדירות, ישווקו על-פי ההסכם עם עיריית תל אביב בהנחה ניכרת לאוכלוסיות זכאיות, כשחלקן יושכרו בהנחה לטווח ארוך. כזכור מדובר באחד המתחמים המבוקשים והלוהטים ביותר בארץ, הכי צפון תל אביב שאפשר. ודווקא משום כך, מדובר בהחלטה נבונה", קובע רוני מזרחי, נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו".
"בדיוק לכך התכוונו, בלשכת הקבלנים, כשהצענו לפי שנים אחדות הצעה, שמשום מה שלא התקבלה עד כה אצל מקבלי ההחלטות: להעניק באופן אוטומטי לקבלנים בכל פרויקט ופרויקט, קל וחומר באזור הביקוש, עוד 30 אחוזים זכויות בנייה נוספות (שבס-כחלון), כשמתוך זה יופרשו 20 אחוזים לטובת דיור מוזל ועוד 10 אחוזים לטובת שכירות מוגנת ומסובסדת לטווח הארוך".

אמנם, כ-6,900 דירות ברובע כולו נכנסות תחת ההגדרה של ״דיור מכליל״, אך הגדרה זו כוללת לא רק דירות במחיר מופחת, אלא גם דירות קטנות, דירות מונגשות לבעלי מוגבלויות, דיור מוגן ועוד. מתוכן, כמות הדירות המתוכננת במחיר מופחת או מפוקח עומדת על כ-3,600 דירות בלבד, קרוב לרבע מסך הדירות ברובע שדה דב.

מתוך אותן 3,600 דירות כ-2,100 ייבנו על קרקע עירונית (מגרש חום) – בניהול העירייה. דירות אלה יהוו את המפתח לגיוון האוכלוסיה ברובע ויוקצו לזכאים על פי קריטריונים עירוניים. מחיר ההנחה בהשוואה לשוק החופשי ינוע בין 20 אחוזים ל-40 אחוזים, שיעור הנחה המקסימלי על פי חוק. לבני המקום, תושבי תל אביב, יוקצו 15% בלבד מתוך דירות אלו. שאר הדירות ייבנו ע״י יזמים על קרקעות המדינה שיועדו מראש למגורים במודל של שכירות מופחתת לטווח ארוך.

על פי תנאי מכרז היזמים האחרון, בו זכתה שיכון ובינוי, מחירי השכירות המופחתת יעמדו על 4,400 ש״ח לחודש לדירת 2 חדרים ששטחה 50 מ״ר, 5,700 ש״ח לחודש לדירת 3 חדרים ששטחה 75 מ״ר ו-7,200 ש״ח לחודש לדירת 4 חדרים ששטחה 100 מ״ר. לשכר הדירה יתווספו דמי אחזקה חודשיים עד תקרה של 6.2 ש״ח למ״ר, כלומר תוספת של 310 ש״ח לדירת 2 חדרים ו-620 ש״ח לדירת 4 חדרים על פי הגדלים שצויינו לעיל. יש לציין שמחירים אלה נכונים למועד פרסום המכרז ועשויים להתעדכן בעתיד עפ״י החלטת החברה הממשלתית ״דירה להשכיר״.

מחצית ממשקי הבית בתל אביב מתגוררים בשכירות

מספר היחידות המאושרות להשכרה ארוכת טווח מוזלת ובחלקה מפוקחת הן רק טיפה בים הצרכים. על פי נתוני רשות הדיור העירונית בתל אביב כ-53% ממשקי הבית בעיר מתגוררים בשכירות בעיר וכ-20% מהם בלבד, מתגוררים באותה הדירה למעלה משש שנים.

"מדובר באוכלוסייה שזקוקה ליציבות", מסבירה ענת רודנצקי, מנהלת רשות הדיור בעיריית תל אביב יפו. רודנצקי רואה בתוכניות שאושרו לדיור בר השגה ברובע החדש כהצלחה. "רבע מהדירות במתחם יושכרו במחירים מופחתים. זה שיעור מאוד גבוה של דיור במחיר מופחת שנותן וודאות לשוכרים. לא מדובר רק על מחיר מופחת שהוא עניין קריטי בפני עצמו", היא מוסיפה "אלא על מגורים בדירה לתקופה ארוכה שנותנת לשוכרים וודאות, בין אם זה 6 שנים או 10 שנים. הם יכולים לגור שם כל עוד ירצו. אי אפשר להוציא אותם החוצה או להעלות את שכר הדירה. זו וודאות מאוד חשובה ובתוכנית הקיימת שליש ממשקי הבית שהולכים לגור שם ייהנו מהוודאות הזו".

״להבטיח ששדה דב לא יהיה לעשירים בלבד״

רשות הדיור העירונית של תל אביב הוקמה לפני שנה בלבד והיא הראשונה בישראל. תפקידה, כך על פי אתר העירייה, הוא "לסייע בשימור התמהיל החיוני והמגוון של אוכלוסיית העיר. הרשות תהיה אמונה על קידום חקיקה ושינוי מדיניות מול משרדי הממשלה, הכנסת ורשות מקרקעי ישראל, על יישום מדיניות הדיור העירונית, וכן על ניהול ותכלול העשייה העירונית בתחום".

"אנחנו מעוניינים בהקמת רובע חיוני, מכליל, שכמה שיותר אנשים, מכמה שיותר שכבות באוכלוסייה יוכלו לגור בו. זאת התפישה שעומדת מאחורי הרצון שלנו לקדם דיור בהישג יד", מסבירה רודנצקי. ״בסוף עומדת כאן תפישה ערכית לפיה עיר טובה היא עיר שיכולה לאפשר כמה שיותר צורות מגוונות של אנשים שחיים כאן, זו לא רק ההכנסה.

"רבים שוגים לומר שתל אביב היא בועה, אבל היא לא בועה אלא בבואה של החברה הישראלית. זו עיר שחיים בה אנשים עשירים וגם עניים, יהודים וערבים, קהילת להט"ב גדולה וזרים. זה מה שהופך את העיר למה שהיא בסופו של דבר, תושביה. כל מה שאנו רוצים הוא שהתמהיל הזה יוכל להשתתף עד כמה שניתן גם בשדה דב".

"מדובר בתפישה ערכית של העירייה ושל ראש העיר. בסופו של דבר, הקהלים המגוונים האלה תורמים לחוסן של העיר. זו היכולת שלנו להבטיח ששדה דב לא יהיה רובע לעשירים בלבד. שליש מממשקי הבית ייהנו ממידה כזו או אחרת של הוזלה במחירי הדיור בהשוואה לשוק החופשי – זו אמירה מאוד משמעותית שאין לה תקדים במקום אחר בישראל".

שדה דב – חלוץ במדיניות הדיור העירונית

לדברי רודנצקי הדיור המכליל בשדה דב הוא חלוץ במדיניות העירונית שאושרה באוגוסט 2022 ועוסקת בגידול משמעותי מאוד בהיקפים של דיור להשכרה בהישג יד ברחבי העיר. המדיניות החדשה של תל אביב יפו קובעת כי כל תוכנית חדשה למגורים על קרקע פרטית תכלול דיור בהישג יד לשכירות במחיר מופחת בהיקפים שינועו ב- 10%-15%, ובהנחה בשיעור של 40% ממחיר השוק (שיעור ההנחה המקסימלי), וכל תוכנית חדשה למגורים על קרקע עירונית תכלול דיור בהישג יד לשכירות במחיר מופחת בהיקף של כ-50%, ובשכר דירה שנגזר מן הכנסות הנטו של משקי בית בעשירון ה-5. "בדרך הזו צפויות להצטרף למלאי הדירות בשכ"ד מופחת אלפי דירות בתוך מספר שנים", מסכמת רדנצקי.

"התוכנית לדיור בר השגה ברובע שדה דב, צריכה וחייבת להיות משואת אש מהבהבת לכל תוכנית ותוכנית שתקודם במהלך השנים הקרובות ובכלל. אם עושים את זה בניו יורק, העיר היקרה ביותר בעולם, אין סיבה שלא יעשו את זה בתל אביב. כך יעניקו אפשרות לא רק לעשירי ישראל של הדורות הבאים להגשים את החלום של דירה בעיר העברית הראשונה", מסכם מזרחי.

לקריאה נוספת: תוכניות עיצוב ראשונות אושרו במתחם אשכול

The post דיור בר השגה בשדה דב: ״אם עושים את זה בניו יורק, אפשר גם בתל אביב״ appeared first on רובע שדה דב.

חברת אביסרור תבנה ברובע שדה דב 406 דירות בשטח של 7.3 דונם במתחם אשכול. הפרויקט כולל מגדל מגורים בן 34 קומות, ובנייה מרקמית של בניינים בני 9, 12 ו-16 קומות. כמו כן, יכלול הפרויקט שטחי מסחר.

תמהיל הדירות בפרויקט מגוון, וכולל דירות בנות 2 ,2.5, 3, 4 ו-5 חדרים ופנטהאוזים מפוארים. כ-25% מהדירות יהיו דירות קטנות בנות שני חדרים. הפרויקט כולל גם בריכת שחייה פנימית פרטית, מתחם ספא פרטי, חדר כושר, חדר ישיבות גדול, עמדת שומר 24/7, אשכול גני ילדים וחללים משותפים אחרים לשימוש הדיירים שינוהלו על ידי אפליקציה ייעודית. המטרה הינה ליצור בפרויקט שלוחה של הבית, עם מרחב פנאי פונקציונלי שישתלב בחיי הדיירים ויהווה עבורם גם מקום עבודה, מפגש, משחק ואירוח, כך לדברי החברה.

לדברי האחים ג'קי, אלי ויורם אביסרור: "בבחירת שם הפרויקט חשבנו על חיבור בין עולמות הים והתנועה, ולקשר אותם לחזון החברה הממשיכה את דרכו של אבי המשפחה משה אביסרור ז"ל. השם הנבחר מייצג ערכים של משפחתיות, שורשיות ואהבת הארץ, והוא גם מתחבר למיקום האסטרטגי של הפרויקט על חוף הים. בדרך זו ברכתו של משה אביסרור שורה על הפרויקט".

לקריאה נוספת: תוכניות עיצוב ראשונות אושרו במתחם אשכול

The post שירת הים של משה: משה אביסרור יונצח בשם הפרויקט ברובע שדה דב – ASHIRA appeared first on רובע שדה דב.

הדירה שמשקיפה לים, נמכרה לקירל עוד לפני פתיחת המכירות לקהל הרחב וכוללת הנחת סלב, אם כי לא נמסר מהי גובה ההנחה שניתנה. עוד מסרה החברה כי קירל תשמש כפרזנטורית של ישראל קנדה בפרויקט.

פרויקט המגורים של ישראל קנדה יכלול כ-480 דירות ב-6 בנייני בוטיק בני 8 קומות כל אחד ומגדל מגורים בן 40 קומות. בהתאם לסטנדרטים הנהוגים בפרוייקטי יוקרה בעולם, המתחם יכלול מתחם עסקים ועבודה, בריכת שחייה, חדר כושר וספא ומועדון דיירים.

המחיר שפורסם משקף מחיר של כ-72 אלף שקלים למ"ר ומעניק חיזוק חיובי ליזמים ברובע שדה דב, שמתמודדים, לנוכח עליית הריבית והאינפלציה, עם סימני שאלה בנושא מחירי הדירות ברובע החדש וסיכויי ההצלחה של שיווק דירות היוקרה לאור התנאים הכלכליים הנוכחיים.

לקריאה נוספת: תוכניות עיצוב ראשונות אושרו במתחם אשכול

The post סלב ברובע שדה דב: נועה קירל רכשה מיני פנטהאוז במתחם אשכול appeared first on רובע שדה דב.