מדובר במהלך המעיד על הבשלת הפרויקט ברמה התכנונית והתפתחות האמון מצד גופים פיננסיים פרטיים בעתיד הנדל"ני של שדה דב, אשר אמור להפוך לאחד הרובעים המרכזיים בצפון תל אביב.

ברקת קפיטל, בניהולו של אלעד גזית, היא קרן חוב חוץ־בנקאית המתמחה במתן אשראי לעסקים, יזמים ובעלי נכסים. על פי פרסום ב"כלכליסט", מדובר במהלך מימון ראשון של החברה בשדה דב – מהלך אסטרטגי שמצטרף להשקעות קודמות שביצעו גופים פרטיים וקרנות בשנה האחרונה. ברקת קפיטל מגייסת את עיקר המימון לפרויקט מהגופים המוסדיים מגדל ביטוח ופיננסים, מנורה מבטחים, וקרנות הפנסיה של עמיתים.

בשנה האחרונה בוצעו מספר עסקאות מימון משמעותיות בפרויקטים שונים ברחבי שדה דב. ביוני 2025 דיסקונט והפועלים חתמו על הסכם מימון של כ-700 מיליון שקלים עם חברת לוזון רונסון, לבניית פרויקט מגורים ותעסוקה במתחם המרכזי של שדה דב הכולל 340 יח"ד ואלפי מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה.

במרץ 2025 כלל ביטוח הודיעה כי תשקיע כמיליארד שקלים, כ-60% מההון הנדרש לעסקה להקמת פרויקט דיור מוגן במתחם הצפוני, על ידי חברת מגדלי הים התיכון.

באוקטובר 2024 לאומי ודיסקונט ספקו מימון לקבלן יגאל דמרי מחצית מסכום הרכישה ששילם עבור מגרש 107 בשכונת אשכול, אותו רכש מנושי חנן מור.

עם זאת, העמדת המימון החדשה על ידי ברקת קפיטל לבעלי קרקע פרטיים שלא היו מחוברים לגופים מממנים עד כה, תורמת לצמצום הפערים בין שחקנים קטנים ליזמים הגדולים. ראוי לציין שישנם פרויקטיים נוספים של בעלי קרקעות פרטיים, הן במתחם אשכול והן במתחמי צפון ומרכז. אמון הגופים הפיננסיים הגדולים בבעלי הקרקעות הפרטיים וביכולתם לקדם פרויקטים בהיקפים כספיים משמעותיים, תזרז ותזניק את ההתקדמות המתוכננת ברובע.

על פי הסיכום בין בעלי הקרקע לברקת קפיטל, הלווים ישלימו את הקמת הפרויקט עד לסוף ספטמבר 2030, ויפרעו את ההלוואה בתום שש שנים ממועד העמדת האשראי, או לחילופין בתום שנה מקבלת אישור האכלוס.

לקריאה נוספת: נבחרו האדריכלים שיעצבו את קו הרקיע במרכז וצפון שדה דב

The post ברקת קפיטל מעמידה מימון של 1.15 מיליארד שקלים לבעלי קרקע פרטיים בשדה דב appeared first on רובע שדה דב.

דב הוז (19 בספטמבר 1894 – 29 בדצמבר 1940) היה מראשי תנועת העבודה, ממייסדי ארגון "ההגנה" ומחלוצי הטיס העברי בארץ ישראל. הוז נולד בעיר אורשה שבבלארוס של היום, עלה לארץ ישראל כחלק מהעלייה השנייה, עם חזון לבניית מדינה יהודית עצמאית. הוא היה איש ביצוע, יזם, שהבין את החשיבות הגדולה של התעופה לעתידו של הישוב היהודי. בתקופה בה התעופה עוד עמדה בחיתוליה בעולם, הוז כבר חזה את הפוטנציאל האדיר שטמון בה לפיתוח הארץ ולביטחונה.

דב הוז היה מהבודדים בראשית היישוב שיצאו ללמוד תעופה בצרפת בשנות ה־20. יחד עם יצחק בן-יעקב, הקים הוז וניהל את חברת "אווירון", שכללה קווי תעופה בארץ. חברה זו שימשה כיסוי מושלם לפעילויות האוויריות של ההגנה. במקביל, פעל הוז מול המנדט הבריטי לקידום רישוי טיסות עבריות וקידם גיוס טייסים להמשך הכשרתם ויצירת ענף תעופה משגשג ופעיל בישוב היהודי.

דב הוז לא הגביל את עצמו רק לתחום התעופה. הוא שימש גם כסגן ראש עיריית תל אביב, וכאיש פעולה שנמנה גם על גרעין המייסדים של ההגנה, הוא היה מעורב גם בבניית היכולת הביטחונית של הישוב. השילוב הייחודי שלו בין חזון ביטחוני לחזון התעופתי הפך אותו לאישיות מרכזית בהיסטוריה של הציונות המעשית.

הוז נהרג בתאונת דרכים בכביש חיפה-תל אביב ב-29 בדצמבר 1940. יחד עימו נהרגו אשתו, בתו, גיסתו, אחייניתו ושותפו לחברת אווירון, יצחק בן-יעקב. לזכרו שונה שם נמל התעופה שנחנך לראשונה בתחילת אותה שנה, לשדה דב הוז, ומאוחר יותר התקצר השם לשדה דב. שמו מונצח גם ברחובות בערים רבות ובמוסדות חינוך בתל אביב וברחבי הארץ.

היום, כאשר הרובע החדש מתפתח על שטח נמל התעופה הישן, המורשת של דב הוז חיה וקיימת. רובע שדה דב הוא לא רק פרויקט נדל"ן – הוא המשך של חלום התיישבות והתבססות בארץ. רובע שדה דב אינו רק רובע מגורים חדש בעיר העברית הראשונה. הוא סמל לרצון להמשיך ולבנות, בדיוק כפי שעשה דב הוז לפני שנים רבות, כשהאמין בכוח התעופה לשנות את המציאות.

לקריאה נוספת: 81 שנות היסטוריה: נפרדים לשלום משדה דב

The post דב הוז: חלוץ התעופה העברית שעל שמו נקרא הרובע החדש appeared first on רובע שדה דב.

היזמים המובילים בישראל, שרכשו מתחמים לבנייה בשדה דב, מתכננים בעבודה משותפת עם משרדי אדריכלים מובילים, בינוי בסטנדרט הכי גבוה בארץ, אדריכלות בינלאומית ונוכחות עיצובית מרשימה. מדובר בפיתוח שונה בתכלית מהדפוס הרגיל של שכונות חדשות בישראל – לא עוד שכפול של מגדלים פונקציונליים, אלא חתירה מוצהרת ליצירת סביבה עם אופי, נראות ואייקונים אדריכליים חדשים שייצרו זיהוי מיידי עם הרובע החדש.

עלייתם של הריזורטים

ייחוד נוסף של שדה דב הוא ריכוז פרויקטים גדול בסגנון "ריזורט אורבני" – מתחמים המשלבים מגורים עם חוויית נופש יוקרתי וכוללים בריכה, חדר כושר, מתחם ספא, לאונג׳, משחקיות ומרחבים ציבוריים שונים לשימוש הדיירים. תכנון פרויקט מסוג זה שונה מתכנון מגדל מגורים "סטנדרטי" בערי ישראל. בנוסף, אחד האתגרים החשובים עימם מתמודדים האדריכלים הוא מיקסום המשאב היקר ביותר של הרובע: קו החוף.

האתגר התכנוני – להעניק לכמה שיותר דיירים נוף פתוח לים – מיתרגם לאינספור פתרונות אדריכליים יצירתיים מחד, ומאידך, מדובר בפתרונות שצריכים להתיישר עם הקו העיצובי הברור והמפורט שעיריית תל אביב התוותה ליזמים, במסמך המדיניות שפרסמה.

המיקוד העיצובי, הרצון בבידול, וההכרה בחשיבות המרחב הציבורי הופכים את שדה דב לרובע שבו לכל פרויקט יש זהות עיצובית מובחנת אך בו זמנית מתכתבת עם הנחיות מהנדס העיר תל אביב. כך נוצרת שפה משותפת המבוססת על שילוב בין יוקרה, פתיחות לנוף וקו רקיע בלתי נשכח. כל יזם מבין שהוא לא מתחרה רק על רוכשי הדירות, אלא גם על הזכות להשאיר חותם אדריכלי בעיר.

ארבעה חודשים לאחר סגירת מכרזי הקרקעות הגדולים במרכז וצפון שדה דב, נחשפים שמות משרדי האדריכלים שכבר נבחרו לתכנן את הפרויקטים, שיטביעו חותם על האדריכלות הישראלית.

אדריכל משה צור יתכנן שני פרויקטים

האדריכל משה צור יתכנן שני פרויקטים, אחד במתחם הצפוני, והשני במתחם המרכזי. האחים חן ואיתי גינדי בחרו בו לתכנן את פרויקט ה-82 דירות שלהם במגרש 3107 בקו הראשון לחוף. עבור המגרש במתחם הצפוני שילמו האחים גינדי 208.8 מיליון שקלים.

במקביל, גם שותפות א.א.י. אבו מגורים ותומר קוקו השקעות בחרה במשה צור לפרויקט הגדול יותר שלהם במתחם המרכזי. מגרש 2246 כולל 347 יחידות דיור שייבנו במגדל 45 קומות ובניין מרקמי. משרד משה צור חתום על חלק מהפרויקטים המובילים בישראל: מגדל עזריאלי שרונה, מגדלי מידטאון ועזריאלי טאון, מגדל אמות אטריום ברמת גן, וקניוני שבעת הכוכבים וערים כפר סבא.

י.ח דימרי ממשיכים עם לאה רובננקו

חלק מהיזמים בחרו לעבוד בפרויקט הדגל בשדה דב עם משרדי אדריכלים עימם יש להם ניסיון ועבודה משותפת מוצלחת. י.ח דמרי, שבונה במגרש 3210 פרויקט עם 275 יחידות דיור, בחרה במשרד לאה רובננקו אדריכלים. זהו המשך של שיתוף פעולה הנמשך שנים רבות, שכלל בעבר את מתחם שלום אש בפתח-תקווה, עיר ימים בבת-ים, מתחם שינדלר בבת-ים, ו-M GIVATAYIM בגבעתיים.

שיתוף הפעולה הממושך בין שתי החברות, מבוסס, כך נראה, על אמון הדדי ויכולת מוכחת לעמוד בלוחות זמנים ותקציבים. עבור דמרי, שכבר פעילה בשדה דב (רכשה את מגרש 107 במתחם אשכול לאחר פשיטת הרגל של קבוצת מור), הבחירה ברובננקו מבטיחה המשכיות והתנהלות חלקה.

גינדי החזקות בחרו שוב בקיקה ברא"ז

גם גינדי החזקות שבונה את פרויקט VOGUE במגרש 2255, בחרה להמשיך בשיתוף הפעולה רב השנים עם משרד קיקה ברא"ז אדריכלות ותכנון ערים.

הפרויקט כולל 708 יחידות דיור במגדל 44 קומות ומגדלון 20 קומות, וההדמיות של הפרויקט כבר משמשות את גינדי בקמפיין השיווקי. לשתי החברות רזומה משותף של מספר פרויקטים מוכרים: גינדי שרונה בדרום הקריה בתל אביב, שני מגדלי מגורים בעיר ימים נתניה, מגדל גינדי הייטס ברמת גן ועוד.

ODA מניו יורק תתכנן עבור קבוצת חג'ג'

קבוצת חג'ג' שזכתה במגרש 2270 במתחם המרכזי, חתמה על הסכם עם פירמת האדריכלות  ODA מניו יורק בהובלת אדריכל ערן חן. הפרויקט FIRST הממוקם בין רחוב בתיה לישנסקי לאבן גבירול, יכלול 350 דירות בארבעה בניינים – מגדל בן 45 קומות ושלושה מבני בוטיק של 9 קומות כל אחד.

את הפרויקט תתכנן ODA בשיתוף עם בר אוריין אדריכלים כשותפים מקומיים. "הבחירה ב-ODA משקפת את חזונה של קבוצת חג'ג' ליצור לא רק בניינים, אלא סמל יוקרה אורבני שאין שני לו בקו הרקיע של תל אביב", מסרה הנהלת החברה.

יוניון ליב בחרה במילבאואר בעלי הנסיון בדיור להשכרה

יוניון ליב, שזכתה במגרש 3208 תמורת 185.5 מיליון שקלים, בחרה במשרד מילבאואר אדריכלים. הבחירה הזו מבוססת על התמחות ייחודית: הפרויקט כולל 320 יחידות דיור, כמחציתן מיועדות לדיור להשכרה ארוכת טווח של כ-20 שנים לזכאים, והיתר יושכרו בשוק החופשי.

משרד מילבאואר כבר חתום על שני פרויקטים במתחם אשכול בשדה דב, שניהם של חברת שיכון ובינוי ושניהם מיועדים גם כן להשכרה ארוכת טווח. נראה כי ההתמחות בדיור להשכרה הופכת את מילבאואר לכתובת המועדפת על יזמים שמתכננים להיכנס לתחום זה.

ישר אדריכלים יתכננו פרוייקט שלישי ברובע

יורו ישראל, ששילמה 435.6 מיליון שקלים על מגרש 3201 הפינתי במפגש אבן גבירול ורחוב מס' 2447, בחרה במשרד ישר אדריכלים. הבחירה מגיעה חודש בלבד לאחר הזכייה של  ישר אדריכלים בשני פרסים ב"אולימפיאדת המגדלים העולמית" לשנת 2025 עבור פרויקט "לנדמרק" בתל אביב.

"אנחנו לא בונים מגדלים כדי לזכות בפרסים, אלא כדי לשפר את החיים בעיר. ההכרה הבינלאומית הזו רק מחזקת את הדרך שלנו", אמר אדריכל אבנר ישר.

הפרויקט החדש של יורו ישראל יכלול מגדל מגורים בן 40 קומות ומבנה מרקמי בן 8 קומות, עם סך של 260 יחידות דיור.

למשרד ישר אדריכלים יש כבר ברזומה שני פרויקטים במתחם אשכול בשדה דב: פרויקט ASHIRA של משה אביסרור ובניו, ופרויקט UTOPIA של קבוצת נחמיאס. נראה כי הניסיון וההכרות עם הרובע החדש, מעניק ליורו ישראל ביטחון שהמשרד מכיר את האתגרים הייחודיים של האזור.

אלקטרה מגורים בחרה במשרד יסקי, מור סיון אדריכלים

אלקטרה מגורים בשיתוף דן נדל"ן, שזכתה במגרש 2208 במתחם המרכזי לפרויקט של 437 יחידות דיור, בחרה במשרד יסקי, מור סיון אדריכלים. גם כאן מדובר במשרד שהתמודד כבר עם האתגרים העיצוביים שרובע שדה דב מספק. המשרד תכנן את מגרש 107 במתחם אשכול השייך לבעלי קרקעות פרטיים.

מן-שנער: מנמל התעופה לדירות מול הים

נחשון קיויתי, יו"ר חברת ב.ס.ר שנבחרה לנהל את פרויקט ה-62 דירות במגרש 3105 בקו הראשון למים, בחר במשרד מן-שנער אדריכלים. המשרד תכנן פרויקטים ציבוריים גדולים כמו נמל התעופה רמון, הספרייה הלאומית בירושלים, חזית הים בחיפה ותחנת רכבת שדרות. "התכנון יהיה מיוחד ברמה גבוהה מאוד עם בריכה וחדר כושר, כאשר כל הדירות בגדלים השונים יפנו לים", ציין קיויתי.

שפיר מגורים בחרה באדריכל גיל שנהב

שפיר מגורים שזכתה במגרש בצפון הרובע תבנה פרויקט שכולל 150 דירות בתמהיל מגוון, אשר ייבנו במגדל בוטיק בן 20 קומות, לצד שני מבנים בני 9 קומות. במרכז המבנים יבנה רחוב פנימי וישלב שטחי מסחר בקומת הקרקע – כחלק מתפיסת עירוב השימושים של הרובע. לתכנון הפרויקט נבחר האדריכל גיל שנהב ממשרד האדריכלים 'כנען שנהב'.

המתח שמאחורי הקלעים

בעוד ההתקשרויות הללו כבר נחתמו, עדיין נותרו יזמים גדולים שלא חשפו את בחירתם וטרם חתמו על התקשרות עם משרד האדריכלים שיעצב את חתימת הנראות שלהם בקו הרקיע החדש. מליסרון אביב, אברהמי, מגדלי הים התיכון, פאלאס מגורים ושיכון ובינוי טרם חתמו סופית על הסכם עם משרד אדריכלים.

התחרות על תשומת הלב בשוק הצפוף של שדה דב הולכת ומתגברת, וכל יזם מבין שהבחירה באדריכל תשפיע לא רק על העיצוב אלא גם על יכולת השיווק והמכירה. בסביבה כזו, הבחירה במשרד אדריכלים שיוביל את הפרויקט הופכת לאסטרטגית יותר מתמיד.

לקריאה נוספת: הקו האדריכלי של שדה דב: מה צפוי במתחמים הבאים?

The post נבחרו האדריכלים שיעצבו את קו הרקיע במרכז וצפון שדה דב appeared first on רובע שדה דב.

איסוף האשפה הפניאומטי הוא אחד המרכיבים המרכזיים בתשתית החכמה של הרובע, שיספק שירותי איסוף אשפה אוטומטיים לכ-8,000 בתי אב בשכונת אשכול בשדה דב. המתקן ישתרע על פני שטח של כ־4,688 מ"ר, ויוקם בחלקו הדרום־מזרחי של המגרש. מעליו תוקם קומת משרדים עירונית בשטח של כ־1,000 מ"ר. המערכת הפנאומטית תאפשר איסוף פסולת בצנרת תת־קרקעית ישירות מבנייני המגורים אל מתקן הקצה, ללא מגע יד אדם וללא תנועת משאיות ברחובות הפנימיים.

חיסכון כלכלי והפחתה בזיהום

מערכות איסוף פסולת פניאומטיות מציעות שורת יתרונות סביבתיים, כלכליים ותכנוניים לעומת מערך איסוף האשפה המוכר. הן מצמצמות את הצורך בכוח אדם, בכלי רכב ובשימוש בדלק – וכך מפחיתות משמעותית את ההוצאות השוטפות של הרשויות המקומיות. בנוסף, המערכת מקטינה את נפח התנועה של משאיות פינוי בתוך הרובע, תורמת להפחתת רעש, עומסי תנועה ופליטות מזהמים, ומשפרת את איכות האוויר והחיים עבור התושבים.

יתרון תכנוני חשוב נוסף הוא ביטול חדרי האשפה בתוך הבניינים – מהלך שמפנה שטח לשימושים קהילתיים וציבוריים בתוך קומת הקרקע, תורם לאסתטיקה של הלובי ומאפשר חוויית מגורים משודרגת. מערכות כאלה מופעלות כבר בהצלחה בשכונות חדשות בערים בישראל, כדוגמת יבנה וראשון לציון, אבל המערכת המתוכננת בשדה דב, גדולה מהן משמעותית וחדשנית.

"אני לא מכירה מערך אשפה פניאומטי מתקדם בארץ כמו זה שמתוכנן ברובע", ציינה בעבר אדריכלית אורית מילבאואר, ממשרד מילבאואר אדריכלים, שמתכננת מספר פרויקטים בשדה דב. "ישנם פרויקטים שהתחילו להטמיע את זה, אבל לא בסדר גודל המתוכנן בשדה דב", היא הוסיפה. "מדובר על מערך שלם של צינורות תת קרקעיים, תשתיות מתחת לרחובות שמגיעות למקום אחד וחוסכות משמעותית בהוצאות העירוניות של שינוע אשפה".

מרכז לוגיסטי וחזיתות מסחריות

על פי התוכנית שאושרה, במהלך העשור הראשון להפעלת הרובע יפונו כ־16 טון אשפה ביום. כדי להתמודד עם העומס תתאפשר כניסה למגרש של 1–2 משאיות ביום בשלב ההפעלה הראשוני, ובהמשך תעלה התדירות ל־4-6 משאיות ביום לצורך פינוי מכלים מרכזיים. המתקן מתוכנן בהתאם לסטנדרטים גבוהים למניעת מפגעי ריח, רעש ושימוש באנרגיה בת קיימה.

הקמת מתקן איסוף האשפה הוא רק השלב הראשון בפיתוח המתוכנן של המגרש. חלקה השני של תוכנית הפיתוח (שלב ב') למגרש 302 , שטרם אושרה סופית, כוללת הקמת מרכז לוגיסטי ומשרדים עירוני במערב וצפון המגרש. המרכז הלוגיסטי ישתרע על שטח של כ-6,000 מ"ר, ויכלול שטחי מסחר חזיתיים וקולונדה לרחוב אבן גבירול. בשטח זה, שוכן מגדל כיבוי האש הישן, אשר שומר במסגרת הקמת רחוב אבן גבירול והרכבת הקלה. סביב המגדל לשימור תיבנה כיכר ציבורית מרוצפת הכוללת ריהוט רחוב, גינון ומדשאות. הרחבה תתמזג עם מפלס המדרכה וייווצר רצף שבילים עירוני ידידותי להולכי רגל.

האדריכל הראשי של התוכנית הוא אודי מנדלסון, ומתכננת הפיתוח והנוף היא גל דנן. על תכנון הבנייה הירוקה מופקדת חברת אלתר. המתחם כולו נמצא בבעלות עיריית תל אביב ומקודם על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב-יפו. התוכנית להקמת מתקן שינוע האשפה הוא חלק מפיתוח ויישום תוכנית מתחם רוקח-אבן גבירול. תוכנית זו צפויה לצמצם משמעותית את רוב השטח התפעולי המצוי במגרש כיום, ולהפוך חלקים ממנו לאזורים עירוניים תוססים. על פי לוחות הזמנים של עיריית תל אביב יפו, המתקן הפניאומטי ישרת את ראשוני הדיירים של שכונת אשכול ברובע שדה דב, שיעברו להתגורר במתחם בעוד כחמש שנים.

לקריאה נוספת: בנייה ירוקה בשדה דב: בניינים שמייצרים חשמל ופינוי אשפה אוטומטי

The post בלי פחים ובלי משאיות: אושר המתקן בשדה דב שיעלים את האשפה מהרחוב ומהעין appeared first on רובע שדה דב.

הפרויקט ממוקם במתחם המרכזי של רובע שדה דב, ממש בליבו של הרובע החדש, בצמוד לרחוב אבן גבירול ובסמוך להצטלבות עם רחוב איינשטיין.

חברת לוזון רונסון מור זכתה בפברואר 2025 במכרז שערכה רשות מקרקעי ישראל ותשלם עבור המגרש 689 מיליון שקלים בקירוב בתוספת 45 מיליון שקלים הוצאות פיתוח. המגרש כולל זכויות לבנייה של 340 יחידות דיור בבנייה רוויה ו-3,500 מ"ר למסחר ותעסוקה.

בהתאם לתנאי הסכם ההלוואה, יעמידו הבנקים לשותפות סך כולל של כ-700 מיליון שקלים לצורך מימון רכישת זכויות החכירה, הלוואת גישור בסך 113 מיליון שקל לשלושה חודשים למימון סכומי המע"מ בגין הרכישה ומסגרת ערבויות ביצוע בהתאם להוראות המכרז בסך 1.1 מיליון שקל מאחד הבנקים.

הריבית שתחול על הסכמי ההלוואה הינה ריבית שנתית בשיעור פריים בתוספת ריבית בטווח בין מינוס 0.5% לבין פלוס 0.5%. עם השלמת ההסכם והעמדת מלוא סכום המימון, השלימה לוזון-רונסון הרוכשת את תשלום התמורה בגין הזכויות במקרקעין לרשות מקרקעי ישראל.

עסקת המימון הענקית מסמלת את אמון המערכת הבנקאית המקומית בפוטנציאל של רובע שדה דב, וברמות המחירים הגבוהות של הדירות הצפויות שם, כמו גם בחברת לוזון עצמה.

עם השלמת רכישת הקרקע ותשלום מלוא התמורה לרמ"י, הפרויקט צפוי לעבור לשלבי תכנון והיערכות לשיווק.

יש לציין כי לוזון רונסון השקעות זכתה במרץ 2025 במכרז נוסף בשדה דב בשיתוף עם חברת שמעון אמיר. השותפות זכו בקרקע לבינוי של 76 יח"ד במחיר של 181.8 מיליון שקלים, הפעם בחלקו הצפוני של שדה דב, במגרש יוקרתי בקו הראשון לים.

לקריאה נוספת: הקו האדריכלי של שדה דב: מה צפוי במתחמים הבאים?

The post לוזון רונסון חתמה על הסכם מימון של כ-700 מיליון שקל לפרויקט בשדה דב appeared first on רובע שדה דב.

הקו הירוק מתוכנן לנוע לאורכו של ציר אבן גבירול, שחוצה את רובע שדה דב מצפון לדרום. בנוסף, ממזרח, יתחבר למרכז הרובע קו שינוע לאורך ציר רחוב איינשטיין, שעובר בימים אלה מהפך והופך לציר מרכזי ופעיל הן בתחום המגורים והן בתחום המסחר.

התחנות העיקריות שמתוכננות לקום בתחומי רובע שדה דב מצפון לדרום הן תחנת ״פרופס״, ״נופי ים״, ״איינשטיין״ ו״זהרה לביטוב״ – כולן על ציר אבן גבירול. בסמוך לרובע ממזרח יוקמו תחנות ״לוי אשכול״ ו״נמיר״ ומדרום לרובע תחנת ״רדינג״.

תחנת נמיר: שלב חשוב הושלם

"פרצנו את המעבר התת-קרקעי בתחנת נמיר (בצומת עם רחוב איינשטיין ר.פ), מה שאומר שהדיפונים והחפירה הושלמו בהצלחה", הודיעה חברת נת"ע ב-29 במאי. ההודעה מסמנת השלמת שלב מכריע בבניית התחנה, שתשרת את תושבי האזור ותחבר אותם לרשת הרכבת הקלה המתפתחת.

רחוב איינשטיין הוא אחד הרחובות הראשיים שחוצה את המתחם המרכזי ברובע שדה דב ממזרח למערב, עד הים. בחלקו המזרחי אוניברסיטת תל אביב וכן קניון רמת אביב והוא מהווה חיבור לשכונות רמת אביב הוותיקות. עם השלמת המקטע המערבי שחוצה כאמור את רובע שדה דב, יהווה ציר איינשטיין ציר הירידה אל הים, בין אם באמצעות הרכבת הקלה, ברכב, באופניים או בהליכה. דרכו ינועו אל הטיילת של רובע שדה דב ואל הפארק החופי רבים מתושבי האזור.

תחנת רדינג וגשר רוקח: חיבור ישיר אל מרכז העיר

גם בעבודות להקמת תחנת רדינג נרשמה התקדמות משמעותית. שלד התחנה כבר עומד בשטח וניכר שהעבודות נמשכות באופן רציף. לתחנה יהיו שלוש כניסות – כניסה מערבית בסמוך לחניון הגרירה העירוני, כניסה דרומית בפינה הצפון מערבית של צומת אבן גבירול-רוקח וכניסה מזרחית על רחוב אבן גבירול.

מתחנת רדינג יוצא דרומה גשר רוקח, שגם הוא ניצב כבר בשטח, ויהווה חיבור ישיר ומיידי בין צפון העיר למרכזה. מדובר על גשר בטון ופלדה באורך 700 מטרים, מעל נחל הירקון ושדרות רוקח. על הגשר יהיה גם מעבר להולכי רגל ושביל אופניים וכן שבילי גישה ישירים אל פארק הירקון.

עם סיום שלב השלד, התשתיות בשטח מוכנות כעת לשלב הבא: יציקות סיפון, מבנה התחנה והנחת המסילות.

אתגר תת-קרקעי: הכרייה מתקדמת למרות הקשיים

במקביל, ממשיכות עבודות הכרייה המורכבות במרכז תל אביב. מי שביקש להתרשם מקרוב מעבודות הכרייה, קיבל הזדמנות לעשות זאת בסיור במסגרת פסטיבל בתים מבפנים, שהתקיים בחודש החולף. המשתתפים קיבלו הצצה תת קרקעית לתחנת קרליבך, התחנה הגדולה והמורכבת ביותר בקו האדום. עומקה כ-30 מטרים ואורכה כ-250 מטרים. בתחנה זו יוכלו להחליף הנוסעים בין הקו האדום לבין הקו הירוק, בלי לצאת מהתחנה.

בפרויקט מופעלות שלוש מכונות כרייה מהמתקדמות בעולם, ולמרות אתגרי המלחמה, הן המשיכו לפעול.

איתמר בן מאיר, מנכ"ל נת"ע, ציין בפודקאסט משרד התחבורה, "התחנה האחרונה", כי אירועי התקופה הערימו קשיים על ניהול העבודות, ביניהם עובדים מומחים מחו"ל שעזבו עם פרוץ המלחמה וקושי בייבוא חומרי בנייה. "מכונות ה-TBM שחופרות את המנהרות בקו הירוק מתחת לתל אביב, המשיכו לעבוד ולא עצרו ליום אחד. למרות הקשיים, למרות האתגרים, אנחנו ממשיכים ומנסים בכל הכוח לקדם את הפרויקטים שלנו, כי ברור לנו כמה הם חשובים".

לוח זמנים מעודכן: פתיחה מדורגת בהתאם להתקדמות

עם זאת, השפעה אחת כבר מורגשת בשל העיכובים שיצרה המלחמה: דחייה בלוח הזמנים ופתיחה מדורגת של הקו.

לפי התוכנית החדשה, ניתן יהיה להפעיל את חלקו הדרומי של הקו – מראשון לציון דרך חולון ועד לתחנת לוינסקי בתל אביב – ביולי 2028. במקטע זה צפויים לנסוע למעלה מ-3,500 נוסעים בשעה לכל כיוון.

חלקו הצפוני של הקו, מתל אביב להרצליה, ייפתח כשנתיים לאחר מכן, בדצמבר 2030. בעיתוי סמוך למסירת הדירות הראשונות במתחם אשכול. התכנון הוא אם כן, שרוב תושבי הרובע, ובעיקר במתחמים המרכזי והצפוני, יעברו לדירותיהם כשהקו הירוק יהיה כבר פעיל באופן מלא.

תושבי רובע שדה דב ייהנו ממציאות תחבורתית חדשה שצפויה לשנות את הרגלי הנסיעה של כלל תושבי השכונות הצפוניות בעיר. עם השלמתו, הקו הירוק שאורכו המלא יגיע ל-39 קילומטרים, צפוי להסיע 275 אלף נוסעים ביום בתדירות של כל ארבע דקות.

״אנשים לא רוצים להיתקע בפקק״

"להערכתי, הקו הירוק ישנה את הרגלי הנסיעה של תושבי השכונות הצפוניות של תל אביב בכלל ושל תושבי שדה דב בפרט", אומרת סיון שמואלוביץ', מנכ"לית 15 דקות, עמותה שמקדמת תחבורה נגישה, ירוקה וצודקת.

"על פי הנתונים כיום, אנחנו מדינה מספר 1 בעומס הכבישים ב-OECD וזה רק הולך ומחמיר. אנשים לא רוצים להיתקע בפקק, ואם תהיה אלטרנטיבה נוחה, ויעילה ואמינה הם ישתמשו בה. כיום, העובדה שאת לא יודעת כמה זמן תעמדי בתחנה, האם האוטובוס יגיע או לא, ואם הוא יעצור לך, מרחיקה את המשתמשים מתחב"צ. ולכן, אין ספק שמערכות מסילתיות, רכבת ישראל והרכבות הקלות, שהן יותר עירוניות – יהוו אלטרנטיבה מצוינת".

הקו האדום: פי ארבעה משתמשים בהשוואה לאוטובוס

שמואלביץ' מסתמכת בדבריה גם על דו"ח שחיברה העמותה בדצמבר 2024 במלאת שנה לפעילות הקו האדום של הרכבת הקלה. מסקנות מחברי הדו"ח הן כי "הרכבת הקלה בגוש דן חוללה מהפכה באופן השימוש של הציבור בתחבורה ציבורית. היא שינתה את הרגלי הנסיעה שלנו וגרמה לנו להאמין שאכן ניתן לחצות את העיר ב-15 דקות בלבד. המקטע התת-קרקעי של הקו האדום קיצר באופן דרמטי את זמני הנסיעה ומספק אלטרנטיבה טובה במיוחד לרכב הפרטי".

"לקו האדום יש פי 4 יותר משתמשים מאשר לקו אוטובוס מספר 1, שהיה הקו המקביל במסלולו לקו האדום", מציינת שמואלביץ' ומדגישה: "אבל התנאי לשימוש תכוף הוא רשת תחבורה מפותחת, אמינה, ובסטנדרט גבוה של שירות. רשת שתאפשר לנו לדעת מתי נצא מהבית ומתי נגיע לעבודה, בלי הפתעות".

חלק מרשת רחבה: שלושה קווים לעתיד התחבורה

ואכן, הקו הירוק הוא חלק מרשת רחבה יותר שחברת נת"ע מקימה. הוא מצטרף לקו האדום שכבר פעיל מאז אוגוסט 2023 ומסיע מעל 110 אלף נוסעים ביום, ולקו הסגול שצפוי להיפתח גם הוא בשנת 2028.

"שלושת הקווים של הרכבת הקלה יסיעו 250 מיליון נוסעים בשנה", ציין בעבר מנכ"ל נת"ע בן מאיר והוסיף. "המטרה היא להעמיד אלטרנטיבה אמיתית לתושבים שלנו, וזו האלטרנטיבה היחידה אם אנחנו לא רוצים להמשיך לעמוד בפקקים".

שמואלביץ' מסכימה ומעריכה כי הקו הירוק ישרת את כל תושבי השכונות הצפוניות שמוטות בתכנון העירוני שלהן לרכב. להערכתה, גם העשירון העליון שצפוי לאכלס את המתחם היוקרתי, ישתמש ברק"ל. "יש משפט ידוע שמיוחס לראש עיריית בוגוטה בקולומביה: מדינה מפותחת היא לא מקום שבו לעניים יש מכוניות, אלא מקום שבו העשירים משתמשים בתחבורה ציבורית. אנחנו יכולים לראות את זה גם במנהטן, בירת העסקים העולמית. אנשים מעונבים נוסעים לוול סטריט בסאבווי, במערכת התחבורה הציבורית, וזו לא בושה. אני חושבת שיש בזה הרבה מאוד ערך.

"אנחנו נוטים לחשוב שהמכונית היא פסגת הנוחות ופסגת איכות החיים שלנו, אבל בגוש דן ובטח ובטח בתל אביב, זה כבר מזמן לא המצב. אנשים שהנסיעות היומיות שלהם הן סיוט, מגיעים לעבודה מותשים. הרעיון של לשפר את התחבורה הציבורית ואת מערכות הניידות שלנו ולהיגמל מהרכב הפרטי, נועד להעלות את רמת החיים שלנו".

החזון: רשת תחבורה אירופאית

"אין שום סיבה שבמטרופולין תל אביב לא תהיה מערכת תחבורה כמו באירופה", סיכם בן מאיר את החזון. המשק הישראלי מפסיד מבעיית הגודש קרוב ל-40 מיליארד שקל בשנה, והפתרון הוא השקעה של 250 מיליארד שקל בפרוייקטי התחבורה הציבורית בעשור הקרוב.

הקו הירוק אינו רק פרויקט תשתית – הוא מפתח לעתיד טוב יותר, נקי יותר ויעיל יותר עבור מיליוני התושבים במטרופולין תל אביב.

לקריאה נוספת: תקני החניה ממשיכים להצטמצם ברחבי הארץ. מה צפוי ברובע שדה דב?

The post הקו הירוק: התקדמות בעבודות הביצוע בכניסה וביציאה משדה דב appeared first on רובע שדה דב.

מתחם אשכול, הדרומי מבין השלושה והראשון שיצא לדרך, כבר נמצא בשלב מתקדם של פיתוח ותחילת בינוי עם מאות דירות שכבר נמכרו. ואילו המתחמים המרכזי והצפוני עם קרקעות ראשונות ששווקו ליזמים, שכעת מתחילים את התכנון הראשוני. מכרזי קרקע נוספים צפויים בהמשך.

במה נבדלים המתחמים השונים ומהם קווי הדמיון ביניהם? כיצד ישפיעו המיקום, התב"ע והגישה התכנונית של עיריית תל אביב על אופיים המתהווה של המתחמים ועל העיצוב המתוכנן? בימים אלו מתנהלים המשאים והמתנים בין היזמים למשרדי האדריכלים שיובילו את עיצוב ותכנון הפרויקטים באחת מעתודות הקרקע היקרות במדינה. שלושה אדריכלים בכירים, שמובילים פרויקטים בשלושת האזורים, מספקים הצצה לעשייה מאחורי הקלעים, ומסבירים את ההבדלים בין שלושת המתחמים, שישפיעו על התכנון האדריכלי.

מיקום, מיקום, מיקום ומאפיינים של המתחמים

"האזור הדרומי, אשכול, קרוב יותר לתל אביב ההיסטורית, לפארק הירקון, ולכן הוא מתחבר באופן טבעי להמשך של העיר", מסבירה אורית מילבאואר ממילבאואר אדריכלים, שחתומים במתחם אשכול על שני פרויקטים של דיור להשכרה, עבור שיכון ובינוי.

"האזור המרכזי והצפוני קצת יותר מרוחקים, אבל יש להם את היתרון של הקירבה לים. "אני חושבת שהמאפיין של הקירבה לים ישפיע מאוד על התכנון והבינוי.

"בנוסף, האזור המרכזי והצפוני נמצאים מול חופי רחצה מוכרזים, ואילו השכונה הדרומית היא מול שפך הירקון. אני חושבת שהמרחק ההליכתי לים ישפיע על התכנון והחשיבה האדריכלית", מוסיפה מילבאואר.

יואב מיכאל, שותף בכיר במשרד ישר אדריכלים, מכיר היטב את מתחם אשכול. המשרד תכנן שני פרוייקטים במתחם עבור היזמים אביסרור משה ובניו ועבור קבוצת נחמיאס. מיכאל מתייחס גם הוא למיקום ומציין את התנאים הפיזיים השונים של המתחמים: "האזור הצפוני מאופיין בקרבה גדולה יותר לים, עם מגרשים בעלי ערך נדל"ני שמאי גבוה. המתחם כולו ממוקם מערבית לציר אבן גבירול עם הפנים לים. אני מעריך שהשכונה הצפונית תהיה מחוברת יותר לקו החוף ולטיילת.

"במתחם המרכזי לעומת זאת, אחד המאפיינים הוא שאבן גבירול חוצה אותו במרכזו כמו גם הקו הירוק של הרכבת הקלה. בהחלט יתכן שנראה שונות בין הדופן המזרחית למערבית של אבן גבירול".

מיכאל מוסיף כי "במרכז המתחם המרכזי מצוי שטח ממש רחב, זה מאפיין חשוב. במתחם זה מתקיים המפגש של איינשטיין עם אבן גבירול וזה הופך לצומת חשוב מאוד במתחם הזה. כל המסחר יופנה לשם והנגישות שם תהיה יותר גבוהה".

יותר עירוב שימושים, פחות מגדלונים

שוני נוסף בין אשכול לשני המתחמים החדשים נעוץ באינטנסיביות של עירוב השימושים, כך מציינת מילבאואר: "באשכול יש עירוב שימושים שכולל מסחר, מבני ציבור ומגורים אבל באזור המרכזי והצפוני יש מסה משמעותית יותר של תעסוקה".

מיכאל מסכים: "אנחנו רואים יותר מגרשים שמשלבים תעסוקה עם מגורים ומסחר, כאשר בתוכנית הדרומית, זה יותר התאפיין בבניינים נפרדים לדיור ותעסוקה. בתוכניות החדשות ישנם בניינים שכוללים מסחר בקומות התחתונות, משרדים בקומות מעל ומגורים למעלה. זה יוצר מגוון ועירוב שימושים יותר פעיל במשך כל שעות היממה".

מיכאל מציין גם כי במתחם אשכול כיכב בתוכניות "המגדלון" – מגדל מגורים של עד 16 קומות שהופיע בכל מגרש, אך כמעט ונעלם מתוכניות מתחמי צפון ומרכז. "ישנו דגש גדול למגדלים גבוהים בקצות המגרש, ובנייה מרקמית נמוכה", הוא מסביר.

הנחיות מחייבות של מהנדס העיר

שינוי נוסף שעשוי להשפיע על התכנון והעיצוב האדריכלי באחת מהקרקעות היקרות ביותר במדינה, הוא כניסתן לתוקף של הנחיות מהנדס העיר לבינוי ועיצוב אורבני ברובע שדה דב שפורסמו ביוני 2022.

אדריכלית רחל פללר, שותפה בכירה במשרד האדריכלים יסקי מור סיון, שחתום על תכנון פרויקט במגרש 105 באשכול, מסבירה כי ההנחיות היו בתוקף גם בתוכנית אשכול אבל הן אושרו אחרי ששווקו חלק גדול מהמגרשים, ולכן התוקף שלהן היה יותר רעיוני ופחות מחייב. כיום, המצב שונה. "ההנחיות מהנדס העיר הן חלק בלתי נפרד מהתב"ע, ולכן הן מחייבות אותנו לחלוטין בתכנון מתחמי צפון ומרכז.

"אפשר לומר שעיריית תל אביב די קיצצה לנו את הכנפיים" היא מוסיפה. "בהנחיות שלה העירייה לא השאירה לנו מרחב מאוד גדול. הם רוצים לקבל את המתווה של 'העיר הלבנה' ומדברים הרבה על חתך הרחוב שצריך להיות דומה בכל המגרשים. העבודה יותר מאתגרת היות והכללים יותר נוקשים, אבל אדריכל תמיד רוצה לחדש והוא יחפש את האמירה הנכונה יותר לכל מגרש, את האיכות המותאמת יותר למה שהוא רוצה לשדר".

המלצת מהנדס העיר מכוונת ליצור אחידות עיצובית על רקע ריבוי היזמים במקום. מילבאואר מסבירה: "ההנחיות לוקחות את העיצוב לכיוון טיפה יותר ממושטר, טיפה יותר מאחד. הן בעצם רוצות ליצור אחידות בין המגרשים השונים, כדי שמי שמשוטט בשכונה לא ירגיש שהוא עובר ממגרש למגרש ונתקל בשינויים קיצוניים בנראות, בגלל שכל פרויקט תוכנן על ידי אדריכל אחר. במגדלים יש קצת יותר חופש עיצובי, ואני חושבת ששם יבוא לידי ביטוי העושר הרעיוני של כל אדריכל".

שלושה מתחמים, שכונה אחת

ההנחיות העיצוביות, שכבר יושמו בחלקן במתחם אשכול, כמו גם תוכניות התב"ע המחייבות מבוססות ברובן על מאפיינים זהים התורמים גם לדמיון בין שלושת המתחמים.

"בסך הכול שמרו על המאפיינים הגדולים בכל השכונה, גם באשכול וגם במתחם המרכזי והצפוני", מציין מיכאל. "בשלושתם נראה במגרשים צורת בינוי של בניינים שסוגרים על חצר משותפת, אני חושב שזה תכנון מוצלח. בכל המתחמים שמרו על מעברים ותנועה של הולכי רגל ממזרח למערב, ומצפון לדרום, ועל מסדרונות רוח שמכניסים בריזות מכיוון הים לעיר".

מילבאואר מוסיפה כי נשמר גם היחס בין שטחים פתוחים לסגורים, גדלי מרפסות ומיקומן, שימוש בחומרים גמר מותאמים לאזור ועוד.

פללר מציינת כי "בכל המתחמים הקרבה לשטחים ירוקים ולפארקים היא מאוד גדולה. התוכנית מנסה ליצור עירוניות ברמה גבוהה, ביחד עם הצורך לחיות בקירבה לטבע". לדבריה, היחס בין שטחים ציבורים פתוחים לשטח הבנוי הוא גבוה מאוד בכל הרובע: "אחד הגבוהים שראיתי בשנים האחרונות".

על יוקרתיות ואתגר הבידול

"מאפיין משותף נוסף הוא היוקרתיות של כלל הפרויקטים בשכונה החדשה של תל אביב".

"כל האזור הזה הולך להיות מאוד מאוד יוקרתי", מאשרת מילבאואר, "כבר היום רואים את זה בפרויקטים שמשווקים במחירים מאוד גבוהים ועוד שואפים מעלה".

עוד מוסיפה מילבאואר: "גם העיצוב של הבניינים והחומרים שמשתמשים בהם יהיו ברמה הגבוהה ביותר. השכונה הזאת לא תפחת מכל מה שקורה בעולם, בליגות הגבוהות ביותר של העיצוב והתכנון האדריכלי".

"ברור שהקהל שיגיע הוא מי שמסוגל לשלם עלות קרקע גבוהה מהארץ ומחו"ל, אבל יש גם מתחמים לדיור להשכרה שיגורו בהם סטודנטים והייטקיסטים ומשפחות", מדגישה פללר. "ולכן אחד הדברים החשובים הוא לייצר גמישות שתתאים לקהלים רחבים. היא לא צריכה להיות שכונת 'צפונבונים'".

לנוכח היצע כה רחב ברובע אחד, האתגר לייצר פרויקטים שיבלטו בסביבתם מעסיק את האדריכלים.

"הפרויקטים יכולים להתבלט באמצעות תכנון אדריכלי מוקפד", מציינת פללר. "האתגר הוא לייצר יחידת דיור איכותית, טובה ויעילה שמתאימה לישראלי שאוהב לארח ולאורח החיים המשתנה של אנשים שיאפשר גמישות".

"העבודה שלנו כאדריכלים במתחמים האלה היא חלק מההצלחה. האחריות שלנו היא לתכנון נכון ועיצוב ייחודי. אחרי הכול, בסוף כל היזמים נותנים לדייר בריכת שחייה ומכון כושר ומועדון דיירים, ויש כבר מתחמים שבונים חדר משחקים לילדים וחדר מלח ומה לא? ולכן האקסטרה יכולה להגיע מהמיקום עצמו של המגרש ביחס לחוף הים או בקרבה לקו הירוק של הרכבת הקלה או לפארק. הבידול הנוסף יכול לנבוע מהתכנון האדריכלי המדויק.

"זה האתגר שלנו כמתכננים בתוך המסה הגדולה הזו, שעכשיו יוצאת לשוק. תכנון טוב של דירה מעלה את ערך המחיר למ"ר וגם את המכירות עצמן. בסופו של יום, ההיצע הוא מאוד גדול ודייר שמשקיע סכומים גבוהים כאלה ברכישת דירה, עושה שופינג ובוחן את המחיר, המיקום ואת הפרויקט עצמו. אם הדירה בפרויקט אחד מתוכננת יותר טוב מהפרויקט השני, אז תהיה לו העדפה. לכן העבודה שלנו כמתכננים, בהיצע כל כך גדול ובתחרות כל כך בולטת היא מאוד חשובה".

לקריאה נוספת: המשאב היקר ביותר של רובע שדה דב: שני קילומטרים של רצועת חוף

The post הקו האדריכלי של שדה דב: מה צפוי במתחמים הבאים? appeared first on רובע שדה דב.

הבעת אמון ברובע שדה דב

42 הצעות הוגשו למכרז הקרקעות הגדול של מתחם צפון הרובע, בו שווקה קרקע ב-10 מתחמים לבניית 1731 יח"ד בבנייה למכירה בשוק החופשי, ביניהם, מגרשים יוקרתיים בקו הראשון לים. בין החברות הזוכות ניתן למצוא את, י.ח. דמרי, שיכון ובינוי ולוזון-רונסון השקעות, חברות שכבר מושקעות בשדה דב.

לי.ח דמרי זהו הפרויקט השני, לאחר שרכש במתחם אשכול את מגרש 107 של קבוצת מור, שנקלעה להליכי פשיטת רגל. החברה זכתה כעת במתחם לבניית 275 יח"ד במחיר של 450 מיליון שקלים. ערך הקרקע לדירה הוא 1.63 מיליון שקלים.

דמרי הצהיר בתחילת החודש שהוא מאמין שמחירי הקרקע בשדה דב יכולים להגיע ל-150 אלף שקלים למ"ר, פי שניים ממחיר הקרקע כעת, הנע סביב 70-80 אלף שקלים למ"ר. נראה כי השקעה נוספת זו היא הבעת אמון במתחם.

עבור שיכון ובינוי מדובר בפרויקט שלישי בשדה דב. שני הראשונים הם מתחמי מגורים במתחם אשכול, בפרויקטים שמחציתם מיועדת לדיור להשכרה ארוכת טווח. אתמול זכתה החברה בקרקע ל-185 יח"ד למכירה בשוק החופשי, בתמורה ל- 315.7 מיליון שקלים.

לוזון רונסון השקעות זכתה בפברואר האחרון בקרקע לבניית 340 יח"ד במתחם שדה דב מרכז. כעת זכתה החברה בשיתוף עם שמעון אמיר בע"מ במתחם של 76 יח"ד במחיר של 181.8 מיליון שקלים. מדובר במגרש יוקרתי בקו הראשון לים.

מגרש יוקרתי: קו ראשון לים

רשימת מציעים בהובלת חן ואיתי גינדי זכתה במתחם לבניית 82 יח"ד תמורת 208.8 מיליון שקלים. נחשון קויתי עם רשימת מציעים זכו במגרש לבניית 62 יח"ד תמורת 181.1 מיליון שקלים. מחירי הזכייה משקפים שווי קרקע ממוצע  גבוה של כ-2.5-2.9 מיליון שקל קרקע ליחידת דיור, אולם מדובר במגרשים יוקרתיים בקו הראשון לים.

תשלוז השקעות והחזקות בע"מ של יצחק תשובה רכשה קרקע לבניית 177 יח"ד תמורת 505.6 מיליון שקלים. גם במקרה הזה למיקום יש תפקיד חשוב: המגרש הוא בקו ראשון לים ומחיר הזכייה משקף שווי קרקע של 2.8 מיליון שקלים.

אביב מגורים של מליסרון רכשה קרקע ל- 320 יח"ד תמורת  550.5 מיליון שקלים.

יורו-ישראל (י.ש.) בע"מ רכשה קרקע לבניית 260 יח"ד בסכום של 435.6 מיליון שקלים.

כלנית נכסים ופיתוח מ.ש מקבוצת שפיר רכשה קרקע לבניית 150 יח"ד תמורת 247.9 מיליון שקלים.

יוסי אברהמי עבודות הנדסה רכשה קרקע לבניית 144 תמורת 277 מיליון שקלים.

בסך הכול ישלמו היזמים במכרז הבינוי הגדול בצפון שדה דב שכולל 1,737 דירות, 3.35 מיליארד שקלים. מחיר הקרקע הממוצע לדירה מסתכם ב-1.9 מיליון שקלים לדירה.

דיור בר השגה גם בצפון הרובע

הצלחה נרשמה גם בשני מכרזים נוספים שפרסמו רמ"י וחברת 'דירה להשכיר' לשיווק שני מתחמים בבנייה רוויה, בהם מחצית מהדירות יושכרו לטווח ארוך של כ-20 שנה והיתר להשכרה בשוק החופשי.

במגרש אחד זכתה יוניון ליב בע"מ והיא תקים מתחם מגורים בן 323 דירות, כמחציתן "דיור בר השגה" ושטחי מסחר, תעסוקה ומוסדות ציבור. החברה תשלם עבור הקרקע 185.5 מיליון שקלים.

במתחם השני שכולל שני מגרשים זכתה א.מ. ישראל מגורים פיתוח בע"מ לתכנון והקמת מתחם מגורים בן 390 יח"ד כמחציתן "דיור בר השגה" ושטחי מסחר ותעסוקה. החברה תשלם 181.8 מיליון שקלים.

כזכור, בחודש שעבר במכרז שנסגר עבור מתחם מרכז, זכתה פרשקובסקי מניבים בשני מתחמים לדיור להשכרה והיא תקים שני פרוייקטים של 542 יח"ד ו-424 יח"ד, מחציתן ישווקו במסגרת תוכנית "דירה להשכיר" לטווח ארוך של כ-20 שנה והיתר להשכרה בשוק החופשי. החברה תשלם עבור שני המתחמים יחד 541 מיליון שקלים.

בסך הכל מתוכננות בשדה דב 4,908 דירות דב"י (דיור בהישג יד) מתוכן דירות להשכרה בשני מסלולים עיקריים: 3,654 יושכרו במחיר מופחת ואילו 1,254 יושכרו לטווח ארוך במחיר מפוקח.

חיים פרוימוביץ' יו"ר דירה להשכיר: "הצלחת מכרזי הדיור להשכרה ארוכת טווח בצפון רובע שדה דב מסמנים נקודת מפנה בתפיסת השכירות במרחב העירוני הישראלי. מעבר למספרים, מדובר בהתבססות של מודל שכירות מוסדית-ממשלתית כפתרון דיור מרכזי שמשנה את כללי המשחק בשוק. הדינמיקה החיובית שאנו רואים במכרזים אלה, עם הגשת מספר משמעותי של הצעות, מבטאת את ההכרה הגוברת בערך הכלכלי והחברתי של פרויקטים אלו".

בית אבות לחוף הים התיכון

מכרז נוסף שנסגר בהצלחה הוא להקמת 300 יחידות דיור מוגן. חברת מגדלי הים התיכון התמודדה מול חמש חברות נוספות וזכתה בקרקע בתמורה ל-418.5 מיליון שקלים (ללא מע"מ וללא עלויות פיתוח). זוהי דריסת הרגל הראשונה של החברה בשדה דב. כזכור, במכרז שנסגר בחודש החולף זכתה פאלאס רעננה במכרז להקמת בית אבות במתחם מרכז, בהיקף של כ-350 יח"ד, תמורת 550 מיליון שקלים.

תוכנית שדה דב צפון היא אחת משלוש תוכניות ברובע שדה דב, והיא מתפרשת על כ-393 דונם, צפונית לשכונת מרכז הרובע. המגורים המתוכננים ברובע הם בהיקף של כ-4,028 יח"ד ומכרזים נוספים צפויים לצאת בקרוב. שלושה מכרזים נוספים בייעוד מלונאות עתידים להיסגר בחודשיים הקרובים ומעוררים עניין רב בקרב משקיעים מקומיים ובינלאומיים. חלק מבתי המלון ממוקמים גם הם בקו הראשון לים.

לקריאה נוספת: מכרז התיירות הגדול בעשור האחרון: מלונות היוקרה מגיעים לשדה דב

The post בקו ראשון לים: המכרז הגדול של מתחם שדה דב צפון נסגר בהצלחה appeared first on רובע שדה דב.

"הפעם האחרונה ששווקו מגרשים למלונאות בתל אביב היתה לפני כעשור", מדגישה סיגל גבאי, ראש אגף תכנון במשרד התיירות ומוסיפה: "המכרזים מעוררים עניין רב בקרב יזמים מקומיים ובינלאומיים".

גבאי מדגישה כי מצאי הקרקעות הפנויות בתל אביב מצומצם מאוד. "המיקום האסטרטגי והקמה של רובע עירוני הופכת את המגרשים לאטרקטיביים עוד יותר", היא מציינת. "אני צופה פוטנציאל לשיתופי פעולה חדשים בין יזמים מקומיים ליזמים בינלאומיים באופן שינוצלו היתרונות של שני הצדדים. זו הזדמנות לכניסת מותגים בינלאומיים מובילים לישראל".

שמונה מגרשים בקו הראשון לים

על פי התב"ע, ברובע שדה דב ייבנו כ-3,000 חדרי מלון בשלושת המתחמים שלו. 16 מגרשים מכלל מגרשי הרובע הינם בייעוד מלונאות, ומתוכם שמונה ממוקמים במיקומים היוקרתיים ביותר – בקו הראשון לים. מגרשים ראשונים כבר שווקו במתחם אשכול, הממוקם בחלקו הדרום-מזרחי של רובע שדה דב וכעת משווקים מגרשים ראשונים לבתי מלון במתחם המרכזי ומעוררים, כאמור, עניין רב בתעשייה. מכרזים עבור המתחם הצפוני טרם פורסמו.

אם לא יהיו עיכובים, המכרזים הנוכחיים ייסגרו בחודשים מאי ויוני השנה והם צפויים להכניס לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים.

על פי נתוני התאחדות בתי המלון בתל אביב, באזור תל אביב רבתי קיימים למעלה מ-10,000 חדרי מלון. "נכון לעכשיו התפוסה נמוכה ונעה בין 40% ל-50%, כשחלקה ניזונה ממפונים מהצפון והדרום. עם זאת, למרות הקורונה והמלחמה, היצע החדרים בתל אביב גדל בחמש השנים האחרונות בכ-2,000 חדרים נוספים", אומר אורן דרורי, מנכ"ל התאחדות בתי המלון באזור תל אביב.

"השנה צפויים להיפתח עוד למעלה מ-1,000 חדרים, ביניהם מלונות של פתאל ושל ישרוטל. כך שההיצע גדל, והציפייה היא שהביקושים יתגברו עד שנת 2026. כאשר מגמת הביקושים תגדל משמעותית, מספר החדרים הקיים בעיר לא יספיק. על פי אומדנים שנעשו בשנים האחרונות על ידי גופים מקצועיים יש מחסור של כ-8,000 חדרי מלון באזור תל אביב. מהבחינה הזו, התכנון לתוספת של אלפי חדרים בשדה דב, הוא מהלך נכון ומשמעותי".

שני מגרשים בקו הראשון אל הים

במכרזים שפרסמה רמ"י מוצעים ליזמים חמישה מגרשים שונים לתיירות. הגדול בהם, מגרש 2501 ישתרע על שטח של 6,744 מ"ר ועל פי התב"ע ניתן יהיה לבנות בו מגדל שיתנשא לגובה של 30 קומות ויכלול כ-300 חדרי מלון. עוד במגרש למעלה מ-24 אלף מ״ר של שטחי תעסוקה ומסחר. מדובר באחד המגרשים היוקרתיים ביותר במכרז המצוי בקו הראשון לים, בצמוד לפארק החופי הגדול.

בצמוד אליו, נמצא מגרש 2502 שגודלו 2,878 מ"ר. התוכנית במגרש זה מאשרת הקמת בנין בן 8 קומות שכולל כ-100 חדרי מלון וגם הוא מצוי בקו הראשון לים – מיקום יוקרתי שמעורר עניין.

שני מגרשים נוספים (2451, 2452), המשתרעים כל אחד על שטח של למעלה מ-3,000 מ"ר, מצויים בקו השני לים. בראשון מתוכנן בניין בן 8 קומות ומאה חדרי מלון ואילו בשני מתוכנן מגדל בן 19 קומות ו-300 חדרי מלון. מלונות אלו ממוקמים על שדרה 3 – השדרה הראשונה שתחבר את תושבי שכונת למד והסביבה בקו ישיר לים, דרך רובע שדה דב, ונמצאת כבר בשלבי ביצוע מתקדמים.

המגרש הנוסף הוא מגרש 2453 ששטחו 2,000 מ״ר בלבד והוא הקטן ביותר מבין החמישה. מגרש זה עורפי יותר, צמוד לשכונת נופי ים וממוקם על ציר אבן גבירול. גם בו מתוכנן מגדל בן 19 קומות עם 300 חדרי מלון.

בכל המגרשים מצויים גם אלפי מ"ר של שטחי מסחר ותעסוקה, והם כוללים אישורים לפתיחת מסעדות, אולמות כנסים, אולמות שמחה ומקומות בילוי ותרבות.

תל אביב – יעד מרכזי לתיירות נכנסת

המיקומים נהדרים, על כך אין חולק, אך איזה סיכון לוקחים על עצמם היזמים? התשובה תלויה כמובן גם במציאות הפוליטית-ביטחונית. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בפברואר 2025 היו 88.2 אלף כניסות תיירים (לעומת 67.5 אלף בפברואר 2024, ו-307 אלף בפברואר 2023). "כרגע אין כמעט תיירים", מדגיש דרורי ומוסיף: "צריך לזכור שתל אביב נשענת על תיירות נכנסת. היא תמיד היתה. גם אם נצליח להגדיל את תיירות הפנים, יש לה תקרת זכוכית".

"תל אביב היא אחד היעדים המרכזיים והעיקריים לתיירות נכנסת", מסכימה גבאי. "היעד המרכזי אותו המשרד מוביל הוא חיזוק המעמד של מדינת ישראל כיעד תיירותי מוביל, והפיתוח המוצע בשדה דב, אשר מתוכנן להיבנות כרובע עירוני מתקדם, שכולל שטחי מסחר ותעסוקה רבים, מבני ציבור ופארקים רחבי ידיים, וכן תשתיות תחבורה ציבורית מתקדמות – מציב את התיירות אשר ממוקמת ברובע בקו ראשון לים, כיעד תיירותי בדומה לערים תיירותיות ידועות בעולם".

הגדלת התחרות וההיצע

גבאי גם מאמינה בחוזקה של המותג התל אביבי ומציינת כי היא אינה ברשימת הערים בהם יזמים מקבלים מענק להקמת חדרי לינה לפי חוק עידוד השקעות הון, "שכן אין כשל שוק וחוסר כדאיות, המונע מיזמים להקים בה פרויקטים". סגירת המכרזים המתוכננת בחודשים הקרובים, תעיד אם גם היזמים חושבים כמוה, עד כמה הם מוכנים לשלם על הקרקע וכיצד הם מתמחרים את הסיכון.

גבאי בטוחה שבתי המלון ברובע שדה דב יתרמו גם לתושבי העיר: "לפי מחקרים שערך משרד התיירות, כל חדר מלון יוצר 0.8 מקומות תעסוקה באופן ישיר ומקומות עבודה נוספים במעגלים שניים ושלישיים. הפיתוח התיירותי משפיע גם ברמה המקומית וגם ברמה האזורית. הוכח שתיירות משפיעה באופן מובהק לטובה גם על אזורים סמוכים לה".

עוד היא מוסיפה כי: "המכרזים להקמת בתי מלון ברובע שדה דב משתלבים באסטרטגיה הכוללת של משרד התיירות לפיתוח תעשיית התיירות במספר אופנים: הגדלת היצע חדרי המלון, עידוד השקעות בענף המלונאות והוזלת מחירי הנופש בישראל כתוצאה של תחרות. הצפי הוא שהתחרות תשפר את איכות המוצר וההיצע יוזיל את מחירי הנופש".

ישראל – יעד יקר לנופש

האם הגדלת ההיצע התיירותי בשדה דב תוזיל את מחירי הנופש? דרורי בספק. "אני מעריך שלמרות כל הקושי, תל אביב תמשיך לגדול מבחינת בתי המלון בעיר. עד 2030 כמות חדרי המלון כמעט תכפיל עצמה בהשוואה ל-2020, כך שהמוצר של בתי מלון בשדה דב צריך להיות מגוון ואטרקטיבי ולהתאים לקהלי יעד שונים. "קשה לדעת איך זה ישפיע על הנופש הישראלי. תלוי באיזו מציאות נהיה. בסך הכול אנחנו היינו יעד יקר וכנראה נישאר יעד יקר לנופש. נכון שברמה התאורטית ככל שההיצע גדל, המחירים אמורים לרדת, אבל אם הביקוש גדל גם כן, אז המחיר לא בהכרח ירד. צריך גם לזכור שבתי המלון לא ממהרים להוריד מחיר, גם אם התפוסה נמוכה, בטח ובטח אם מדובר במלונות של חמישה כוכבים".

חוייה תיירותית ותשתיות תומכות

איזו חוויה תיירותית יציע שדה דב לנופשים מהארץ ומחו"ל? בקמפיין תיירותי שהעלתה לאוויר עיריית תל אביב בקיץ 2024 סיכם ראש העיר, רון חולדאי, את החוויה התל אביבית, שתהיה תקפה גם לרצועת החוף הצפונית של העיר: "העיר שמציעה לכל אחד ואחת את החופשה שהוא אוהב – המלונות, התרבות, המסעדות, הסיורים והחופים הנפלאים", פירט חולדאי.

נראה כי רצועת החוף של שדה דב, תהווה עוגן לליבת התיירות המתוכננת ברובע. לצד זאת, מתוכננת ברובע מעטפת אורבנית תומכת הכוללת מסעדות, מקומות בילוי, מוסדות תרבות, אטרקציות נופיות ושירותי תחבורה מהירים ונגישים. כך לדוגמה, התוכנית המאושרת להפיכת המרינה החדשה בשדה דב לאיזור בילויים חדש תספק אטרקציות לתיירים. המרינה תהיה חלק מקומפלקס הכולל טיילת חופית, ציר ירוק עירוני, פארק חופי ומעגנת נופש, ספורט ודיג. בנוסף, תוקם במרינה טיילת ציבורית שתאפשר להולכי רגל, מתאמני ריצה ורוכבי אופניים קיום של פעילות ספורטיבית בריאה עם נוף לים.

במזחים הקיימים, שיעברו שדרוג ושיפוץ, יפעלו ירידים זמניים ויתקיימו אירועי תרבות במהלך השנה כולה בדומה למתרחש באיזורי הבילוי הצמודים למרינות ברחבי הארץ. בתי קפה, קיוסקים ודוכני מזון ישלימו את החוויה ויספקו שירותי הסעדה ובילוי למבקרים במקום. הפארק חופי, המשתרע לאורך כל קו החוף של הרובע, אושר גם הוא לאחרונה, וגם הוא מהווה אטרקציה תיירותית הכוללת פינות ישיבה, מתקני משחק, מתקני ספורט, מצללות ומקום אידיאלי לנופש ופנאי.

דרורי, מבקש להרחיב את היריעה ומציין כי בנוסף למלונות התיירות והיוקרה הוא מעריך שיהיה ביקוש גם למלונות המיועדים למשתתפי כנסים או בתי מלון משפחתיים. הוא גם מדגיש כי אחד היתרונות ברובע החדש הוא הקרבה של בתי המלון בשדה דב לאזור הבילויים החדש: "תיירים יכולים במרחק הליכה רגלית של מספר דקות בלבד להגיע לכל האטרקציות המבוקשות. זה תכנון חכם של רשויות המדינה והעיר", הוא מסכם.

לקריאה נוספת: המרינה של שדה דב: חיבור חי ותוסס בין עיר וים

The post מכרז התיירות הגדול בעשור האחרון: מלונות היוקרה מגיעים לשדה דב appeared first on רובע שדה דב.

ועדת הערר, בראשות עו"ד מיכל הלברשטם דגני, דחתה את הערעור שהגישה חברת הירקון בע"מ, שמחזיקה במגרש בן כ-7 דונם ברובע, וביקשה זכויות בנייה נוספות מעבר ל-343 יחידות הדיור שהוקצו לה.

החלטת הוועדה תקבל תוקף סופי בימים הקרובים והדבר יאפשר לרשות מקרקעי ישראל לקדם את המכרזים במתחם זה. כזכור, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), פרסמה כבר בספטמבר 2024. מכרזים ראשונים למתחם צפון, שנעצרו בשל הערר. המכרזים מציעים קרקע לבנייה של 2,427 דירות מתוך כלל הדירות בתוכנית. 1,737 דירות מתוכן ייבנו על ידי יזמים למכירה בשוק החופשי, 390 דירות מיועדות להשכרה ארוכת טווח (מחציתן במחיר מפוקח), ו-300 יחידות נוספות ישווקו לדיור מוגן.

רובע שדה דב הממוקם באחת מהקרקעות הנחשקות ביותר בארץ, חולק לשלושה מתחמים: מתחם אשכול (המתחם הדרומי) עם כ-4,800 יחידות דיור, המתחם המרכזי עם כ-7,120 יחידות דיור, והמתחם הצפוני עם למעלה מ-4,000 יחידות דיור.

תוכנית מתחם אשכול אושרה כבר במאי 2021 והמכרזים לבנייה נסגרו באוגוסט אותה שנה. התוכנית למתחם המרכזי אושרה סופית ב-12 בפברואר השנה, ומכרזים ראשונים נסגרו בהצלחה. כעת, אישור התוכנית השלישית והאחרונה, למתחם הצפוני, סולל את הדרך להרחבת הצע הקרקעות וגם לתחרות בין היזמים. כזכור, מחירי המגרשים במכרזים שנסגרו בפברואר היו נמוכים בכ-35% בממוצע לעומת המכרזים שנסגרו בשנת 2021.

לא רק מגורים

תוכנית צפון הרובע משתרעת על שטח של כ-393 דונם. הבינוי בצפון הרובע תוכנן ע"י משרד "מנעד אדריכלים", כולל תמהיל דיור מגוון שיכלול בנייה מרקמית עד לגובה של 9 קומות סביב חצר משותפת וחזית מסחרית, לצד בנייה לגובה של מגדלים בני 20-40 קומות. 25% מכלל הדירות יהיו קטנות. בצפיפות ממוצעת של כ-42 יח"ד לדונם.

בצפון הרובע מתוכננות לבנייה 4,028 יחידות דיור, מתוכן, 449 יופנו לדיור בר השגה (דב"י עירוני) בשטחי ציבור ובבעלות עיריית תל אביב-יפו ו-300 יח"ד דיור מוגן לקשיש. מרבית הדירות יימכרו בשוק החופשי ומספר התושבים המוערך בשכונה הוא כ-10,500 איש.

התוכנית בקונספט של עירוב שימושים כוללת לצד המגורים מתוכננים גם בינוי של 23 אלף מ"ר המיועדים למסחר, 29 אלף מ"ר לתעסוקה ו-83 אלף מ"ר למלונאות (כ-1,320 חדרים). מתחם צפון הרובע צפוי לספק תעסוקה לכ-1,500 עובדים.

לקריאה נוספת: תוכנית צפון הרובע בשדה דב הופקדה להתנגדויות

The post אור ירוק להקמת 4,000 דירות במתחם הצפוני בשדה דב appeared first on רובע שדה דב.